הבדלים בין גרסאות בדף "שביעי של פסח"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (added Category:חגים וזמנים using HotCat) |
|||
| (18 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{קשר חב"די|סיבה=יש לתת את ביאור תורת החסידות על עניינו של שביעי של פסח, ולא חסרים ביאורים כאלה..}} | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
| − | [[ | + | [[קובץ:קריעת ים סוף.jpg|שמאל|ממוזער|300px|איור של קריעת ים סוף]] |
| − | '''שביעי של פסח''', הוא [[יום טוב]] המסיים את [[חג הפסח]], החל ביום השביעי של החג - [[כ"א בניסן]]. ביום זה אירעה [[קריעת ים סוף]]. בארץ ישראל יום זה הוא היום ה'''[[אחרון של פסח]]''', שבו מאירה הארת ה[[משיח]] ואוכלים את [[סעודת משיח]]. | + | '''שביעי של פסח''', הוא [[יום טוב]] המסיים את [[חג הפסח]] (בארץ ישראל), החל ביום השביעי של החג - [[כ"א בניסן]]. ביום זה אירעה [[קריעת ים סוף]]. בארץ ישראל יום זה הוא היום ה'''[[אחרון של פסח]]''', שבו מאירה הארת ה[[משיח]] ואוכלים את [[סעודת משיח]]. |
==אירועים שהתרחשו בתאריך זה== | ==אירועים שהתרחשו בתאריך זה== | ||
| − | + | בשביעי של פסח ישנו הגילוי של משה רבינו ולכן קוראים בו "אז ישיר משה"{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&st=&pgnum=113&hilite ספר השיחות תש"ד עמ' 105], שיחת אחרון של פסח תשי"א.}}. | |
| − | + | בלילה זה אירע נס [[קריעת ים סוף]]. | |
== ענין החג == | == ענין החג == | ||
| שורה 13: | שורה 14: | ||
[[הרבי]] מסביר כי ענינו של שביעי של פסח הוא [[קריעת ים סוף]], שהוא ענין הקשור עם משה רבינו, כמו שכתוב בוקע ים לפני '''משה''', ולכן כתיב "אז ישיר גו'" לשון יחיד, אלא שגם בני ישראל עמדו אז במדריגת משה; ואילו [[אחרון של פסח]] קשור עם הארת ה[[משיח]]. | [[הרבי]] מסביר כי ענינו של שביעי של פסח הוא [[קריעת ים סוף]], שהוא ענין הקשור עם משה רבינו, כמו שכתוב בוקע ים לפני '''משה''', ולכן כתיב "אז ישיר גו'" לשון יחיד, אלא שגם בני ישראל עמדו אז במדריגת משה; ואילו [[אחרון של פסח]] קשור עם הארת ה[[משיח]]. | ||
| − | זהו החילוק בין הימים הראשונים של פסח ובין הימים האחרונים של פסח, שהימים הראשונים של פסח שייכים ל[[יציאת מצרים]] | + | זהו החילוק בין הימים הראשונים של פסח ובין הימים האחרונים של פסח, שהימים הראשונים של פסח שייכים ל[[יציאת מצרים]] שהייתה על ידי משה רבינו, והימים האחרונים של פסח שהם שביעי של פסח ואחרון של פסח, שייכים לגאולה העתידה. |
==הלכות ומנהגים== | ==הלכות ומנהגים== | ||
===ברכת שהחיינו=== | ===ברכת שהחיינו=== | ||
| − | היום טוב היחידי בשנה שאין מברכים בו שהחיינו הוא שביעי ואחרון של פסח, מה שאין כן בכל שאר הימים טובים: ימים הראשונים ד[[חג הפסח]], [[חג השבועות]], [[חג הסוכות]], [[שמיני עצרת]], ואפילו ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכפורים]], מברכים שהחיינו - כי, ברכת שהחיינו היא רק על ענין שכבר בא בהתגלות, ולא על ענין שמשתוקקים אליו אבל עדיין לא בא בהתגלות. | + | היום טוב היחידי בשנה שאין מברכים בו [[שהחיינו]] הוא שביעי ואחרון של פסח, מה שאין כן בכל שאר הימים טובים: ימים הראשונים ד[[חג הפסח]], [[חג השבועות]], [[חג הסוכות]], [[שמיני עצרת]], ואפילו ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכפורים]], מברכים שהחיינו - כי, ברכת שהחיינו היא רק על ענין שכבר בא בהתגלות, ולא על ענין שמשתוקקים אליו אבל עדיין לא בא בהתגלות - כגון ביאת משיח שמתבטאת בשביעי של פסח - ועדיין לא בא. |
| − | רבותינו נשיאינו נהגו להזכיר | + | רבותינו נשיאינו נהגו להזכיר בשביעי של פסח את הענין של אי-אמירת שהחיינו, כיון שעל אף שלא נוהגים לומר שהחיינו בפועל, יש סברה שכן לברך שהחיינו{{הערה|1=התבאר באריכות ב[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4296205 שיחת אחרון של פסח תשכ"ג].}}, וכן כדי לגלות אצל יהודי את הגעגועים והציפייה למשיח. |
===להישאר ערים=== | ===להישאר ערים=== | ||
| − | + | ב[[ליובאוויטש]] נהגו להישאר ערים במשך כל הלילה ולעסוק בתורה, אך אין נוסח מיוחד של תיקון וכדומה שנהוג לומר. | |
| − | אדמו"ר הרש"ב התבטא שלהישאר ערים אפילו בלא ללמוד, זהו גם כן ענין. | + | [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שלהישאר ערים אפילו בלא ללמוד, זהו גם כן ענין. |
| − | רבותינו נשיאינו הורו ללמוד בלילה זה את מאמר אדמו"ר הזקן על הפטרת [[אחרון של פסח]] ד"ה "והניף ידו על הנהר" שב[[לקוטי תורה]]. | + | רבותינו נשיאינו הורו ללמוד בלילה זה את מאמר [[אדמו"ר הזקן]] על הפטרת [[אחרון של פסח]] ד"ה "והניף ידו על הנהר" שב[[לקוטי תורה]]. |
בחלק מקהילות פולין נהוג להישאר ערים עד חצות, ולשפוך מים על הרצפה ולצאת בריקוד על המים עד שהם מתייבשים, זכר לחציית ים סוף שאירעה ביום זה, אך בחב"ד אין נוהגים במנהג זה. | בחלק מקהילות פולין נהוג להישאר ערים עד חצות, ולשפוך מים על הרצפה ולצאת בריקוד על המים עד שהם מתייבשים, זכר לחציית ים סוף שאירעה ביום זה, אך בחב"ד אין נוהגים במנהג זה. | ||
| + | |||
| + | ===סעודת משיח=== | ||
| + | תקנת הבעל שם טוב לערוך [[סעודת משיח]] לאחר תפילת מנחה ב[[אחרון של פסח]] (יום השמיני של פסח בחו"ל). מכיון שבארץ ישראל אין יום שמיני, עורכים הסעודה בשביעי של פסח. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
| + | *[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/7/index.htm אוצר מנהגי חב"ד, שביעי של פסח] {{ספריה}} | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19857&hilite=6c5f19e5-8ab0-46fc-bdb4-f1d89eb55d0c&st=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A2%D7%AA+%D7%99%D7%9D+%D7%A1%D7%95%D7%A3&pgnum=273 תורת מנחם שנת [[תשכ"א]] עמ' 245] | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19857&hilite=6c5f19e5-8ab0-46fc-bdb4-f1d89eb55d0c&st=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A2%D7%AA+%D7%99%D7%9D+%D7%A1%D7%95%D7%A3&pgnum=273 תורת מנחם שנת [[תשכ"א]] עמ' 245] | ||
| − | * [ | + | *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], [://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2016/04/14-04-2020-00-38-32-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%AA%D7%A9%D7%A4-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%91.pdf לוח הלכה למעשה - ימים אחרונים של חג הפסח] קונטרס לקראת חג הפסח תש"פ {{PDF}} |
| − | |||
*'''[https://www.toratchabad.com/Content/Images/uploaded/special/shshsp.pdf עניני דיומא - שביעי של פסח]''' {{PDF}} עיבוד שיחות הרבי לשביעי של פסח, בתוך סדרת ספרי מכון 'מעיינותיך' של [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] | *'''[https://www.toratchabad.com/Content/Images/uploaded/special/shshsp.pdf עניני דיומא - שביעי של פסח]''' {{PDF}} עיבוד שיחות הרבי לשביעי של פסח, בתוך סדרת ספרי מכון 'מעיינותיך' של [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] | ||
| + | *'''[https://col.org.il/news/130206 שביעי של פסח: החג והמנהגים הייחודים]''', המדור לצעירים {{COL}} | ||
| + | *'''[https://col.org.il/news/130198 ראשונים בעולם: דו"ח על מצב הגאולה | הרב שניאור אשכנזי]''' {{COL}} | ||
| + | *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/665078/ רבי יומי: כל העניינים של פסח מסתיימים ב"שביעי של פסח"]''' {{וידפו}} | ||
| + | *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/05-04-2022-01-57-37-קובץ-הערות-120-תותל-בית-שמש-קטנה.pdf ימים אחרונים של חג הפסח והגאולה השלימה]''', בתוך קובץ הערות התמימים ואנ"ש ישיבה קטנה תומכי תמימים בית שמש, י"א ניסן תשפ"ב עמוד 329 | ||
| + | |||
{{פסח}} | {{פסח}} | ||
{{חגים ומועדים}} | {{חגים ומועדים}} | ||
גרסה אחרונה מ־21:57, 24 באפריל 2023
|
ערך זה דורש הקשר חב"די: הסיבה לכך היא: יש לתת את ביאור תורת החסידות על עניינו של שביעי של פסח, ולא חסרים ביאורים כאלה... | ||
| אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
שביעי של פסח, הוא יום טוב המסיים את חג הפסח (בארץ ישראל), החל ביום השביעי של החג - כ"א בניסן. ביום זה אירעה קריעת ים סוף. בארץ ישראל יום זה הוא היום האחרון של פסח, שבו מאירה הארת המשיח ואוכלים את סעודת משיח.
תוכן עניינים
אירועים שהתרחשו בתאריך זה[עריכה]
בשביעי של פסח ישנו הגילוי של משה רבינו ולכן קוראים בו "אז ישיר משה"[1].
בלילה זה אירע נס קריעת ים סוף.
ענין החג[עריכה]
אדמו"ר הריי"צ כותב[2] שהגילויים שהיו אצל הרביים בשביעי ואחרון של פסח הם יותר נעלים מהגילויים שהיו בראש השנה וביום כיפור ומכל "אַנדערע גילויים", כמו כן מאריך אדמו"ר הריי"צ אודות מעלת הטבילה במקווה שבערב שביעי של פסח.
הרבי מסביר כי ענינו של שביעי של פסח הוא קריעת ים סוף, שהוא ענין הקשור עם משה רבינו, כמו שכתוב בוקע ים לפני משה, ולכן כתיב "אז ישיר גו'" לשון יחיד, אלא שגם בני ישראל עמדו אז במדריגת משה; ואילו אחרון של פסח קשור עם הארת המשיח.
זהו החילוק בין הימים הראשונים של פסח ובין הימים האחרונים של פסח, שהימים הראשונים של פסח שייכים ליציאת מצרים שהייתה על ידי משה רבינו, והימים האחרונים של פסח שהם שביעי של פסח ואחרון של פסח, שייכים לגאולה העתידה.
הלכות ומנהגים[עריכה]
ברכת שהחיינו[עריכה]
היום טוב היחידי בשנה שאין מברכים בו שהחיינו הוא שביעי ואחרון של פסח, מה שאין כן בכל שאר הימים טובים: ימים הראשונים דחג הפסח, חג השבועות, חג הסוכות, שמיני עצרת, ואפילו בראש השנה וביום הכפורים, מברכים שהחיינו - כי, ברכת שהחיינו היא רק על ענין שכבר בא בהתגלות, ולא על ענין שמשתוקקים אליו אבל עדיין לא בא בהתגלות - כגון ביאת משיח שמתבטאת בשביעי של פסח - ועדיין לא בא.
רבותינו נשיאינו נהגו להזכיר בשביעי של פסח את הענין של אי-אמירת שהחיינו, כיון שעל אף שלא נוהגים לומר שהחיינו בפועל, יש סברה שכן לברך שהחיינו[3], וכן כדי לגלות אצל יהודי את הגעגועים והציפייה למשיח.
להישאר ערים[עריכה]
בליובאוויטש נהגו להישאר ערים במשך כל הלילה ולעסוק בתורה, אך אין נוסח מיוחד של תיקון וכדומה שנהוג לומר.
אדמו"ר הרש"ב התבטא שלהישאר ערים אפילו בלא ללמוד, זהו גם כן ענין.
רבותינו נשיאינו הורו ללמוד בלילה זה את מאמר אדמו"ר הזקן על הפטרת אחרון של פסח ד"ה "והניף ידו על הנהר" שבלקוטי תורה.
בחלק מקהילות פולין נהוג להישאר ערים עד חצות, ולשפוך מים על הרצפה ולצאת בריקוד על המים עד שהם מתייבשים, זכר לחציית ים סוף שאירעה ביום זה, אך בחב"ד אין נוהגים במנהג זה.
סעודת משיח[עריכה]
תקנת הבעל שם טוב לערוך סעודת משיח לאחר תפילת מנחה באחרון של פסח (יום השמיני של פסח בחו"ל). מכיון שבארץ ישראל אין יום שמיני, עורכים הסעודה בשביעי של פסח.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אוצר מנהגי חב"ד, שביעי של פסח באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
- תורת מנחם שנת תשכ"א עמ' 245
- הרב יוסף ישעיה ברוין, [://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2016/04/14-04-2020-00-38-32-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%AA%D7%A9%D7%A4-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%91.pdf לוח הלכה למעשה - ימים אחרונים של חג הפסח] קונטרס לקראת חג הפסח תש"פ
- עניני דיומא - שביעי של פסח עיבוד שיחות הרבי לשביעי של פסח, בתוך סדרת ספרי מכון 'מעיינותיך' של תורת חב"ד לבני הישיבות
- שביעי של פסח: החג והמנהגים הייחודים, המדור לצעירים
- ראשונים בעולם: דו"ח על מצב הגאולה | הרב שניאור אשכנזי
- רבי יומי: כל העניינים של פסח מסתיימים ב"שביעי של פסח"
- ימים אחרונים של חג הפסח והגאולה השלימה, בתוך קובץ הערות התמימים ואנ"ש ישיבה קטנה תומכי תמימים בית שמש, י"א ניסן תשפ"ב עמוד 329
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |
הערות שוליים
- ↑ ספר השיחות תש"ד עמ' 105, שיחת אחרון של פסח תשי"א.
- ↑ ספר השיחות תש"ג בשיחה לשביעי של פסח.
- ↑ התבאר באריכות בשיחת אחרון של פסח תשכ"ג.
