זלמן טוביה אבלסקי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ר' זלמן טובי' אבלסקי
הרב אבלסקי
אבלסקי.jpg
השליח והרב הראשי למדינת מולדובה

מלפנים: שליח אדמו"ר הריי"צ לרומניה, חבר הנהלות רשת אוהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש, ראשון השלוחים לעיר קרית גת.

תאריך לידה כ"ו אדר א' תרפ"ז
מקום לידה בעיר מוסקבה ברוסיה
תאריך פטירה כ"ט סיון תשע"ד
מקום פטירה קישינב, מולדובה
מקום פעילות רוסיה, גרמניה, רומניה, ארץ הקודש, מולדובה
תפקידים נוספים נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה
רבותיו הרבי מליובאוויטש, 'הבוידער רב', הרב אברהם אליהו פלאטקין, הרב ניסן נמנוב, הרב זלמן שמעון דבורקין
חיבוריו "תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"
השתייכות חב"ד
השליח הרב זלמן אבלסקי עם האדמו"ר מסקולען (אייר תשע"א)

הרב זלמן טוביה הכהן אבלסקי (תרפ"ז-תשע"ד) כיהן כשליח הרבי ורבה הראשי של מולדובה ונשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. בצעירותו שימש כשליח אדמו"ר הריי"צ לרומניה, חבר הנהלת וממייסדי רשת אוהלי יוסף יצחק חבר הנהלת צעירי חב"ד בארץ הקודש, וראשון השלוחים לעיר קרית גת. מונה על-ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"[1] על מדינת רומניה.

תולדות חיים[עריכה]

הרב זלמן אבלסקי נולד לאביו הרב שמריהו ולאמו מרת נחמה רחל (בתו של הרב ישעיה זושא שובאוו, ה'בוידער רב') בשנת תרפ"ז במוסקבה שברוסיה, ולמד בישיבות תומכי תמימים מחתרתיות. לאחר שיצא מרוסיה למד בתומכי תמימים פאקינג.

נשא את מרת לאה (לבית הורביץ).

בשליחות הריי"צ ברומניה[עריכה]

במהלך שהותו בישיבה בפאקינג קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ לצאת בשליחות סודית לרומניה במטרה לסייע משם ליציאתם של יהודי רוסיה. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב והרבה מאד מסירות נפש, בתנאים הקשים ביותר של רוסיה הקומוניסטית. זמן רב חיפשו אחריו השלטונות הסובייטים, ובניסים גדולים יצא משם בשלום.

בחצר סקולען[עריכה]

במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של חסידות סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם להתקשרות לנשיא הדור.

האדמו"ר מסקולען חיבב מאוד את "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כפי שכינה אותו, והטיל עליו משימות קשות הדורשות אחריות רבה, כגון אפיית מצות לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת חג הפסח, ועוד. בנוסף להפצת היהדות והחסידות ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.

לבקשת האדמו"ר למד ר' זלמן עם בנו של האדמו"ר, רבי ישראל אברהם פרטיגול, גמרא ומפרשים. באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו בני ישראל. לימים מילא בנו את מקום אביו בהנהגת חסידות סקולען והיה לידיד חב"ד.

הרבי התייחס לשליחות זו ביחידות לבנו של האדמו"ר (האדמו"ר הנוכחי) רבי ישראל אברהם פרטיגול, ואמר: "בודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין ליובאוויטש וסקולען בפעולות שנעשו במדינה ההיא".

בשנת תשע"א, ביקר האדמו"ר במוסדות חב"ד מולדובה.

בעל הבית של מדינת רומניה[עריכה]

בחג הסוכות תשל"א, התקיימה ועידה של נציגי האו"ם שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.

במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם יהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.

בשמיני עצרת של אותה שנה בעת ההקפה הרביעית, הקים הרבי "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על-פי תורה.

הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת רומניה.

חסידים משערים כי מנויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות אדמו"ר הריי"צ ברומניה הקומוניסטית. הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו הרב יוסף יצחק אבלסקי שיגיד לחיים בתור נציגו.

פעילות בארץ הקודש[עריכה]

בשנת תש"י נסע לארץ הקודש. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב לאגודת חסידי חב"ד בו ביקש שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון הפעילים והתמנה לחבר הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק וצעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

ממקימי ומייסדי ה'רשת'[עריכה]

ר' זלמן עזר להקמת רשת אהלי יוסף יצחק, תוך שהוא מנצל את קשריו במשרדי הממשלה, ועם מפקחים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות.

במהלך השנים תשי"ב-תשי"ט שימש ר' זלמן כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, יפו וכפר סבא.

מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

על עבודותו בבתי הספר של הרשת, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודותו כעבודת עבד נאמן.

שליח ומייסד קהילת חב"ד בקרית גת[עריכה]

בשנת תשי"ט יצא, בהוראת הרבי, לשליחות בקרית גת, ויסד בה קהילה ומוסדות חב"ד

גולת הכותרת של פעילותו היתה יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, ובשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת הרבי "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר.

לאחר שהתגבשה קהילה חב"דית בעיר, הקים ר' זלמן את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כרב ומשפיע.

בשנת תשכ"ז הוקמה ישיבה בעיר, והרב אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע.

הרב אבלסקי גם יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בקרית גת.

בכוח המשלח מברך יהודים[עריכה]

בחודש שבט בשנת תשמ"ז במעמד חלוקת דולרים, כשעבר הרב אבלסקי אמר לו הרבי, "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז החל להעניק ברכות, ויהודים רבים בכל מרחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו.

פעילות מטעם ארגון חמ"ה[עריכה]

לאחר עליית יהודי ברית המועצות ארצה, ארגן הרב אבלסקי, יחד עם ארגון חמ"ה, כינוסים ארציים ליהודים דוברי רוסית.

השליחות במולדובה[עריכה]

בקיץ תשמ"ט פנו אליו אנשי עזרת אחים וביקשוהו לנסוע לשליחות לקישינב ומולדובה. לאחר שהרבי נתן את הסכמתו וברכתו הוא נסע לשם. בשנת תשנ"ב כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.

מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי, ופעל באופן גלוי ומלא.

בראשית שנת תש"נ הוא פתח ישיבה, וכאשר ר' משה סלונים דיווח לרבי, ושאל באיזה שם לקרוא לישיבה האם 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים'? ענה הרבי: ויקרא שמה בישראל "ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה".

תהלוכת ל"ג בעומר - תש"נ[עריכה]

בשנת תש"נ הוא קיים תהלוכת ל"ג בעומר ברחובה הראשי של העיר קישינב. דבר שהיווה תקדים, כיוון שעד אז הכינוסים נערכו בבתי הכנסת בשקט. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר, כשהשלטונות לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. לאחר מכן הוא כתב דו"ח מפורט לרבי, ונענה ש"נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן - תשנ"א - החלו להתקיים תהלוכות ל"ג בעומר גם בעירים נוספות במדינות חבר העמים.

רב ראשי[עריכה]

בט"ו בשבט ה'תשנ"א הוא התמנה להיות הרב הראשי במולדובה, בטקס ממלכתי נעשתה ההכתרה. במעמד נכחו ראש מממשלת הרפובליקה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו וראשי הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו בו, וכן נציגי קהילות ממקומות אחרים בברית המועצות.

רחוב 'חב"ד ליובאוויטש' הראשון ברחבי החבר[עריכה]

בית הכנסת נמצא ברחוב הנקרא )באופן רשמי( "רחוב חב"ד ליובאוויטש", במאמצים מרובים הביא השליח להישג נפלא זה שהפך לנושא מדובר בכל העולם כולו ותיירים באים לחזות בפלא.

בשורת הגאולה ברחבי מדינות חבר העמים[עריכה]

הרב זלמן אבלסקי הרב הראשי והשליח למולדביה מטעם "לשכת עזרת אחים", מסר את המסע המרכזי באירוע ענק שנערך בקייב. מטרת האירוע המרכזית היא, לתת פרסומות מאסיבית לענייני משיח וגאולה ובשורתה. שם דיבר הרב אבלסקי באריכות על הניסים והנפלאות שנערכו ברוסי'ה – "שעשה לי נס במקום הזה" - שהרבי ניבא מראש את הכל, לכאלו אירועים נסע ומסר הרצאות מרתקות במדינות רוסיה, בלורוס אוקראינה ועוד, באירועי ענק לאלפי יהודים צמאים.

פעילות חב"ד מולדובה[עריכה]

בית חב"ד מולדובה, יחד עם הרבנות הראשית מולדובה ופדרציית הקהילות היהודיות, מעניק שירותי יהדות בכל תחומי החיים:

מוסדות חב"ד בקישינב כוללים מעונות, גנים ובית ספר חב"ד.

בקיץ מופעלים שני מחנות קיץ, לבנים ולבנות, בהם מתחנכים מאות צעירים בחינוך על טהרת הקודש.

פרויקטים נוספים של בית חב"ד:

  • בית חב"ד לסטודנט
  • ירחון "מעינות החיים"
  • מכון הוצאה לאור.
  • מכללת 'בית חי'ה מושקא'
  • נשי ובנות חב"ד
  • מרכז אהבת חסד
  • מרכז שבע מצוות בני נח
  • איגוד יוצאי מולדובה בישראל

יחד עם זאת, פתח השליח ר' זלמן בתי חב"ד וייסוד בתי כנסת בערים נוספות ברחבי מדינת מולדובה: בצלי, טריספול, בנדרי, אורגייב וסורקה וערים רבות נוספים.

'טנק מבצעים' ברחבי הבירה[עריכה]

"מצוה טנק" פועל בקישינב בראשות השליח הרב זלמן אבלסקי, הטנק מעטור בשלטי עשרת המבצעים ובבשורת הגאולה והגואל. הטנק אוייש על ידי התלמידים השלוחים המפיצים יהדות ברחובות הבירה קישינב, עשרות יהודים התרגשו עד דמעות, הניחו תפילין לראשונה בחייהם לאחר עשרות שנות דיכוי של ממשל הקומוניזם הנוקשה. כאשר תורמים שביקרו בלשכת הרבנות, השליח הרב אבלסקי הוציא להם בגאווה תמונות מפעולות טנק המבצעים, ואמר להם תראו מה כוחה של חב"ד.

חיבוריו[עריכה]

פטירתו[עריכה]

ביום שישי כ"ט סיון תשע"ד היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתם להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות האגרות קודש, וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.

מסע הלוויתו החל במוצאי שבת קודש במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון בארץ הקודש מ770 בכפר חב"ד, כשהוא עוצר בבית הכנסת בית מנחם ומשם המשיך לירושלים ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים, ושם מנוחתו כבוד.

הנצחה[עריכה]

בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב קבלת פנים לבנו וממלא מקומו הרב יוסף יצחק אבלסקי, והחלטות טובות בהתחזקות בשמירת תורה ומצוות לזכרו[2].

ביום ה'שלושים' ובימים הסמוכים לו אורגנו כנסי זיכרון ועצרות התעוררות שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב ובבית הכנסת המרכזי בבכפר חב"ד[3]. אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, בית הכנסת המרכזי בקרית גת[4], ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית[5], בנוסף להתוועדויות חסידים ברחבי תבל, בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, ועוד. באירועים חולקה חוברת בשם "וידום אהרון[6]" ‎ובה‏ מכתבי ניחומים ופעולות שנעשו לזכרו עד לימי השלושים.

פעולות לזכרו[עריכה]

  • קרן ספרי קודש - עבור הקהילות היהודיות במולדובה וברחבי תבל.
  • דיי קעמפ גן ישראל מגדל העמק שפועל על ידי נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש השנה לעילוי נשמתו.
  • בית מדרש ע"ש הרז"א - בית מדרש ע"ש הרב זלמן אבלסקי, תוכנית לימודית בתורה בחסידות ובגאולה ומשיח, מוקם בימים אלו לסטודנטים הישראלים הלמדים במולדובה בעבר ובהווה, מתוך התאמה לסטודנטים בכל רחבי תבל.
  • חסיד בחזית - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, בית הכנסת המרכזי בקרית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית.
  • ספר תורה - כתיבת ספר תורה לעילוי נשמתו.
  • בשנים האחרונות נערכו מעמדי תפילה מרכזיים ביום היארצייט בכ"ט סיון בהר הזיתים ירושלים, במעמד בני משפחתו, תלמידיו ומוקרי זכרו. כמו כן פעולות החלטות טובות בקרב יוצאי מדינות חבר העמים ומולדובה בארץ ובעולם, והתועדויות חסידים ברחבי תבל ובארץ הקודש, הבולטים מביניהם נערכו ב770, ירושלים, קישינב ומולדובה, כפר חב"ד, קרית גת, נצרת עילית, בית שמש ומגדל העמק.

משפחתו[עריכה]

בניו
חתניו

קישורים חיצוניים[עריכה]

חברי האו"ם החסידי
זלמן טוביה אבלסקי | אברהם אזדבא | שלום איידלמן | יוסף גולדברג | שמריהו גוראריה | בנימין אליהו גורודצקי | זכריה גורי | יצחק הנדל | רפאל וילשנסקי | חיים מרדכי אייזיק חודקוב | יצחק ידגר | משה פנחס כ"ץ | שמואל לויטין | חיים שלום סגל | ישראל אבא פליסקין | יהודה לייב רסקין | צבי מאיר שטיינמץ | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים