יהודה לייב רסקין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יהודה לייב רסקין מסדר קידושין אצל אחד מבני קהילתו
אומר 'לחיים' בעת התוועדות יובל ה-75 להולדתו של הרבי (י"א ניסן תשל"ז)

הרב יהודה לייב רסקין (תרצ"ג - י"ב באייר תשס"ד) היה משלוחי הרבי למדינת מרוקו, שם שימש כשליח 44 שנה. בצעירותו זכה לשמש את רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי באלמא אטא בירת קזחסטאן. מונה על-ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"[1] על מדינת מרוקו.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בשנת תרצ"ג לאביו הרב יעקב יוסף ואמו מרת דרויזא. כבר מגיל צעיר השרישו ההורים בו ובאחיו חינוך חסידי על טהרת הקודש.

בגיל שנה, עברה המשפחה להתגורר בלנינגרד בה גרו אז רבים מאנ"ש.

הם היו אז חמישה אחים. האב לא נתן בשום פנים ואופן שילדיו יילכו ללמוד ב'שקולע', ושכר מלמד שלימד את הילדים בביתו, יחד עם עוד ילדי אנ"ש.

כמו רבים מאנ"ש באותה תקופה, הוריו השיגו מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך ח"ו לחלל את השבת.

באווירה מסירות נפש גדל לייבל הצעיר - והיא זו שנתנה לו את הכוחות לעמוד שנים ארוכות בשליחות הרבי במרוקו הרחוקה.

מלחמת העולם השניה[עריכה]

מיד עם התחלת הפצצות הגרמנים על לנינגרד, החלה בריחה המונית מהעיר. זו העמידו השלטונות רכבות במידה מספקת. ימים ולילות עמדו אנשים בתור כדי לקבל כרטיסי נסיעה. יום שלישי, ג' באלול תש"א, היה היום האחרון בו ניתן היה לעזוב את לנינגרד. משפחת רסקין התייאשו מלהשיג כרטיסים. לפתע נכנס אחד השכנים ואמר לר' יעקב יוסף: "קיבלתי כרטיסים לרכבת ממקום עבודתי, אולם בני לוחם כעת בחזית לנינגרד ואינני רוצה לעוזבו, קח את הכרטיסים וסע".

הילדים וההורים ארזו מעט מיטלטלין ומיהרו ל'ווגזל'. מיד לאחר שהרכבת ובה משפחת רסקין חצתה את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו ובכך ניתקו את לנינגרד מכל קשר עם העולם הגדול.

אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שבסיביר. בימים כתיקונם נמשכת נסיעה כזו מספר יממות בלבד, אך בעתות חירום אלה ארכה הנסיעה זמן ארוך ביותר. בני משפחת רסקין הגיעו לאומסק לפני ראש השנה, ובה שהו למעלה משבועיים.

מאומסק המשיכו בני המשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם קיוו לנסוע לאלמא אטא בירת קזחסטן. האב ר' יעקב יוסף קיווה שבאלמא אטא יהיה קל יותר למצוא דירה ומקור פרנסה.

לאחר טלטולי דרך קשים, עצרה הרכבת באלמא-אטא. רק לאחר תלאות נוספות שנמשכו מספר שבועות, הצליחו לעזוב את תחנת הרכבת ולהכנס העירה. בתחילה התגוררו בבית ששימש כרפת ולאחר תקופה קצרה עברו לגור בדירה בעיר.

כעבור שנים פגשו בעיר את רבי לוי יצחק שניאורסון, שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. לר' יעקב יוסף ובניו, ובהם גם לייבל, היה קשר עם רבי לוי יצחק, ואף זכו לשמשו.

בארץ ישראל[עריכה]

לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מרוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. לאחר שהות ממושכת באירופה, הגיעה המשפחה לארץ הקודש בשנת תש"ט.

לאחר עלייתם, לייבל שהיה בחור עדיין, נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד תחת הדרכתו של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.

אצל הרבי[עריכה]

לקראת חודש תשרי תשי"ד זכה להגיע לרבי בפעם הראשונה, ותחת צל האמונה הסתופף עד חתונתו עם זוגתו תבלחט"א מרת האדא רייזל תחי', בתו של החסיד ר' חיים הלל אזימוב. גם פגישתו עם רעייתו לעתיד היתה רק לאחר הוראה מפורשת מהרבי.

לפני חתונתו קיבל הצעת עבודה מישיבת תומכי תמימים נוארק. ר' לייבל השיב כי אינו מסכים לקבל כל הצעה לפני שקיבל הוראה ‘מלמעלה'. אחד מראשי הישיבה שנכנס ליחידות שאל על כך את הרבי, אך לא קיבל תשובה ברורה.

למחרת נקרא ר' לייבל לחדרו של הרב חודקוב, וזה אמר לו: "טוב עשית שלא השבת, משום שאצל הרבי שמורה הצעה אחרת עבורך, ולכן אם יפנו אליך שוב, אמור להם שתחשוב על כך".

באסרו חג שבועות תש"כ, שוב קרא לו הרב חדקוב ואמר לו: "מכיון שאמרת שאתה מחכה להוראה מלמעלה, הריני מודיע לך שהרבי מעוניין שתיסע בשליחותו לאחת המדינות בצפון אפריקה - תוניס או מרוקו. האם אתה מסכים?" ר' לייב השיב כחייל נאמן: "בוודאי שאני מסכים".

בו במקום לחץ הרב חדקוב על האינטרקום שקישרו עם חדרו של הרבי, ובנוכחותו אמר: "הוא נמצא כאן, והוא מקבל על עצמו".

דקות אחדות לאחר מכן יצא הרבי מחדרו ונסע לאוהל.

בשליחות במרוקו[עריכה]

בשנת תשי"ט שלח הרבי את הרב רסקין לשליחות לעיר קזבלנקה שבמרוקו. זמן קצר לאחר חתונתו שהתקיימה בצרפת, נסע ר' לייבל עם זוגתו לקזלבנקה. אז החלה שליחותו במרוקו במשך ארבעים וארבע שנה. במסגרת תפקידו עמד בראש מרכז 'ופרצת' ליובאוויטש, וניהל את מוסד 'בית רבקה'.

הנקודה המרכזית בשליחותו בה השקיע את מיטב כוחותיו, היתה לקשר את אלפי היהודים במרוקו לנשיא הדור ונביאו.

אחד המבצעים הבולטים שערך, היה מבצע הפצת תמונות של הרבי. את המבצע הזה החל כבר בשנות הכפ"ים.

פטירתו[עריכה]

בתחילת שנת תשס"ג חלה ובאמצע תשס"ד היה מאושפז בבית רפואה במונטריאול שבקנדה.

ביום ראשון בערב, אור לי"ב באייר תשס"ד, נלקח לבית עולמו לאחר מחלה קשה ומייסרת.

משפחתו[עריכה]

בניו
  • הרב יצחק, שליח בוורמונט
  • הרב מענדל, שליח במונטריאול
  • הרב צבי הירש, מנהל מתיבתא-חב"ד במונטריאול
בנותיו
  • מרת אסתר שפערלין ממונטריאול,
  • מרת חנה וילנסקי, שליחה בפורטלנד
  • מרת דבוניה קארף, שליחה בקליפורניה

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


חברי האו"ם החסידי
זלמן טוביה אבלסקי | אברהם אזדבא | שלום איידלמן | יוסף גולדברג | שמריהו גוראריה | בנימין אליהו גורודצקי | זכריה גורי | יצחק הנדל | רפאל וילשנסקי | חיים מרדכי אייזיק חודקוב | יצחק ידגר | משה פנחס כ"ץ | שמואל לויטין | חיים שלום סגל | ישראל אבא פליסקין | יהודה לייב רסקין | צבי מאיר שטיינמץ | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)


שגיאת ציטוט: קיימים תגי <ref>, אך לא נמצא תג </references>