יעקב יוסף רסקין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב רסקין עומד מאחורי הרבי בעת ההתוועדות (שלישי משמאל)
הרב יעקב יוסף רסקין

הרב יעקב יוסף רסקין נולד בשנת תרס"א לאביו הרב חיים בן ציון רסקין ולאמו מרת דבוניא (בתם של ר' יעקב יוסף ומרת שימע חאשע שגלוב), בעיר גיזאטסק הסמוכה למוסקבה.

ר' יעקב יוסף היה בעל 'מסירות נפש' מופלאה והיה מוהל ידוע. זכה לשמש את אביו של הרבי, ר' לוי יצחק שניאורסון, בימיו האחרונים בגלותו באלמא אטא.

ילדותו[עריכה]

בהגיע ר' יעקב יוסף לגיל ה'חיידר', אסף אביו ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד חיידר לפי רוחו. בגיזאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ומלמד מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את הרבי הרש"ב את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים.

מאז נהיה אביו ר' חיים בן-ציון, לחסידו של אדמו"ר הרש"ב, הקפיד להגיע מידי שנה, לקראת כל ראש השנה, לליובאוויטש כדי לשהות במחיצת הרבי בימים אלו, והיה חוזר לביתו לקראת יום הכיפורים. גם בשנים שמצבו הכלכלי היה קשה, היה לווה כסף ונוסע לרבי.

לקראת ראש השנה שנת עת"ר, לקח עמו לראשונה גם את בנו בן ה-‏9 יעקב יוסף. מזיכרונו של הילד לא נשכחה לעולם הפעם הראשונה שזכה לראות את הרבי. זו גם הייתה הפעם הראשונה שבן הזקונים יעקב יוסף ראה את אחיו הגדול יהודה לייב רסקין (הוא התגורר בוורשה ומשם בא לליובאוויטש יחד עם חותנו הגביר ר' יוזיק הורביץ).

כמידי שנה, גם לקראת ראש השנה תרע"ז הגיע ר' חיים בן-ציון אל הרבי. בפעם הזאת נשאר גם ליום כיפור ולימים הראשונים של חג הסוכות.

הימים, ימי מלחמת העולם הראשונה, ואיש לא ידע מה ילד יום. על התקופה הזאת כותב ר' רפאל כהן ב"ליובאוויטש וחייליה": "זמן המלחמה בישיבה - משבר גם בהמוסד הגדול ישיבת תו"ת. ההכנסות התמעטו. בלבול מקריאה לצבא. העבודה בועד ההנהגה התנהלה בחריצות, אבל בשארית הכח. הרבה מהתלמידים בגלל סיבות שונות הוכרחו לעזוב".

בין התמימים שנאלצו לעזוב היה גם הת' יעקב יוסף. אביו, ר' חיים בן-ציון דאג, ומשום כך נכנסו שניהם ליחידות. הרבי ייעץ להחזיר את הבן לבית הוריו בגיזאטסק וסידר לו סדר לימודים מיוחד לכל השנה. בבית הוריו נשאר ללמוד לבדו עד יום חתונתו בו נשא לאשה את מ' דרויזא קפלן, בתו של ר' מנחם מענדל קפלן.

לאחר חתונתו[עריכה]

בשנת תרצ"ד עברה המשפחה להתגורר בלנינגרד בה גרו אז רבים מאנ"ש. היו אז לר' יעקב יוסף חמישה ילדים. והוא לא נתן בשום פנים ואופן שילדיו יילכו ללמוד ב'שקולע', ושכר מלמד שלימד את הילדים בביתו, יחד עם עוד ילדי אנ"ש.

כמו רבים מאנ"ש באותה תקופה, השיג ר' יעקב יוסף מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך ח"ו לחלל את השבת.

ר' יעקב יוסף שהיה מוהל במקצועו, היה מל מדי פעם תינוקות בחשאי, הרחק מעיניים זרות. הוא גם ידע את מקצוע השחיטה, ולעתים היו מגיעים יהודים לביתו וביקשו ממנו שישחט להם עוף.

בין הדמויות הבולטות בקהילה החב"דית בלנינגרד, היו ר' יעקב יוסף ואחיו הגדול ר' יצחק רסקין. הם היו מראשי הפעילים למען אחזקת היהדות בלנינגרד. הרב יצחק רסקין נודע בשל מסירותו לקיומו של המקווה אותו ניסו הקומוניסטים לסגור. כן מסר את נפשו על מילת תינוקות, למרות האיסור והסכנה.

מלחמת העולם השניה[עריכה]

מיד עם התחלת הפצצות הגרמנים על לנינגרד, החלה בריחה המונית מהעיר. זו העמידו השלטונות רכבות במידה מספקת. ימים ולילות עמדו אנשים בתור כדי לקבל כרטיסי נסיעה. יום שלישי, ג' באלול תש"א, היה היום האחרון בו ניתן היה לעזוב את לנינגרד. משפחת רסקין התייאשו מלהשיג כרטיסים. לפתע נכנס אחד השכנים ואמר לר' יעקב יוסף: "קיבלתי כרטיסים לרכבת ממקום עבודתי, אולם בני לוחם כעת בחזית לנינגרד ואינני רוצה לעוזבו, קח את הכרטיסים וסע".

הילדים וההורים ארזו מעט מיטלטלין ומיהרו ל'ווגזל'. מיד לאחר שהרכבת ובה משפחת רסקין חצתה את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו ובכך ניתקו את לנינגרד מכל קשר עם העולם הגדול.

אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שבסיביר. בימים כתיקונם נמשכת נסיעה כזו מספר יממות בלבד, אך בעתות חירום אלה ארכה הנסיעה זמן ארוך ביותר. בני משפחת רסקין הגיעו לאומסק לפני ראש השנה, ובה שהו למעלה משבועיים.

מאומסק המשיכו בני המשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם קיוו לנסוע לאלמא אטא בירת קזחסטן. ר' יעקב יוסף קיווה שבאלמא אטא יהיה קל יותר למצוא דירה ומקור פרנסה.

לאחר טלטולי דרך קשים, עצרה הרכבת באלמא-אטא. רק לאחר תלאות נוספות שנמשכו מספר שבועות, הצליחו לעזוב את תחנת הרכבת ולהכנס העירה. בתחילה התגוררו בבית ששימש כרפת ולאחר תקופה קצרה עברו לגור בדירה בעיר.

כעבור שנים פגשו בעיר את רבי לוי יצחק שניאורסון, שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. ר' יעקב יוסף זכה יחד עם בני ביתו לשמש את אביו של הרבי, הרב לוי יצחק, בימיו האחרונים בגלותו באלמא-אטא. חלק מזיכרונותיו מר' לוי יצחק, נכתבו בספר תולדות לוי יצחק שיצא לראשונה בשנת תשל"ז. הספר מתעד את סיפור חייו של רבי לוי יצחק.

בארץ ישראל[עריכה]

בחודש אלול תש"ד יצא ר' יעקב יוסף ובתו צביה, אשת הרב דוד ברוומן למלחובקה שעל-יד מוסקבה. בחנוכה תש"ה הצטרפה אליהם שאר המשפחה. הם התאכסנו אצל חתנו, ר' דוד ברוומן.

לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מרוסיה בבריחה הידועה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. לאחר שהות ממושכת באירופה, הגיעה המשפחה לארץ הקודש בשנת תש"ט.

פטירתו[עריכה]

נפטר בשביעי של פסח תשמ"ו.

משפחתו[עריכה]