חיים לוי יצחק גינזבורג

הרב חיים לוי יצחק גינזבורג (י"ב בניסן תשי"חט"ז בתמוז תשע"ט) היה משפיע בישיבות תומכי תמימים כפר חב"ד ותומכי תמימים ראשון לציון, חבר הנהלת מטה משיח, מחבר סדרת פניני התניא וספרים נוספים ושימש בתפקידים מרכזיים בפעילות של צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

הרב גינזבורג נואם בכינוס גאולה ומשיח ב770.
קובץ:הרב חיים לוי יצחק גינזבורג תשעח.jpg
הרב גינזבורג (תשע"ח)

תולדות חיים

 
הרב גינזבורג מקבל קונטרס מהרבי בזאל הגדול ב770

נולד בי"ב בניסן תשי"ח בבני ברק לרב שלום יהודה לייב גינזבורג ולאמו מרת זהבה. בשעת הברית קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי[1].

בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית "קרלין", ולאחר מכן ע"פ פסק היתר שקיבל מהרב עובדיה יוסף עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד. בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד התחבב על המשפיע ר' מענדל פוטרפס ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.

בח' אלול בשנת תשל"ז נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד[2] כשהוא מוסר שיעור בתניא בפני תלמידי הישיבה. במסגרת שליחות זו הוזמנו ע"י הרבי לשהות בחודש ניסן תשל"ח במחיצת הרבי כשהרב גינזבורג כותב יומן מפורט מחודש זה במחיצת הרבי[3].

לקראת שנת הלימודים תש"מ נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'[4]. במהלך הקבוצה למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, ואף זכה לשמש כחוזר על שיחותיו של הרבי.

בשנת תשמ"א נישא לרעייתו מרים יפה בתו של הרב יעקב פלס וקבע את מקום מגורו בכפר חב"ד.

בערב ר"ח תמוז תשע"ט (כ"ט סיון בלילה) השתתף בחתונת אחד מתלמידיו מישיבת תות"ל ראשל"צ, כבר אז היה נראה חיוור ושאינו חש בטוב, הוא המתין עד סוף החתונה בכדי שיסיעו אותו לביתו וכפי שסיפר הנהג "זה היה נראה שאינו חש בטוב וחלש מאוד. בשהותו ברכב אמר קרישמ"ע שעל המיטה במשך 20 דק' ואז יצא מהרכב ועלה לביתו". מבני ביתו אף אחד לא היה בבית ולפנות בוקר לקה באירוע מוחי, מאוחר יותר פונה לבית הרפואה ומאז מצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בערב שב"ק (דקות ספורות לפני כניסת שקיעת החמה) ט"ז תמוז תשע"ט כשהוא בן 61, במוצאי שבת נטמן בבית העלמין אחיעזר הסמוך לכפר חב"ד.

המינוי למשפיע

 
הרב גינזבורג בהתוועדות בישיבה בראשון לציון.

לאחר בואו בקשרי השידוכין קיבל כמה הצעות שליחות ואחר שכתב על כך לרבי פעמיים נענה שעליהם 'להתייעץ בידידים מבינים'. בהתאם לכך ערך אסיפה של כמה 'ידידים מבינים', והוחלט לקבל את הצעת השליחות לנסוע לטבריה. לאחרי פסח תשמ"א נכנס ליחידות בתור חתן ובפתק שהגיש לרבי כתב שהוא ורעייתו לעתיד מבינים, על פי עצת ה'ידידים מבינים', כי רצון קדשו הוא שיילכו לשליחות בטבריה, והם מבקשים הסכמה וברכה לשליחות זו. הרבי ענה בערך בזו הלשון: "בנוגע להסתדרות לאחרי החתונה .. תתדבר עם המשפיע של תומכי–תמימים בארץ–הקודש כשתגיע לשם, לפי המצב שיהיה אז, שכן הרי יהיו כמה וכמה שינויים בארץ הקודש, ובפרט בנוגע לתקציבים וכו', וממילא עוד מוקדם מדי להחליט עתה בנוגע לזה".

כשסיפר זאת לר' מענדל אמר לו ר' מענדל שלדעתו עליו לבוא ללמד בישיבה בכפר חב"ד ולמלאות את מקומו של הרב זושא אלפרוביץ שעזב את הישיבה ועבר אז לשמש כמשפיע בקרית גת. כשכתב אודות כך לרבי סימן הרבי את המילים במכתבו "הצעת הישיבה ור' מענדל", והשיב: "כן יעשה. אזכיר על הציון" ומאז כיהן כמשפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד למשך כעשרים ושתיים שנים - עד שנת תשס"ד.

בעת חולשתו של ר' מענדל כשלא יכל כבר למסור את שיעור התניא היומי הקבוע בישיבה הוא מינה את הרב גינזבורג להחליף את מקומו כשהוא עצמו היה טורח לבוא להשתתף בשיעורים ולהאזין להם כאחד התמימים[5].

לקראת שנת הלימודים תשס"ה עבר לשמש כמשפיע בישיבת תורת אמת ואחר כך, בתשס"ו, עבר לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון בה שימש כמשפיע עד פטירתו.

במקביל להשפעתו בישיבה שימש כמשפיע חסידי בשיכונים החדשים בהם התגורר ובית הכנסת נחום יצחק בו התפלל.

השפעתו

עמד בראש "מטה הקהל" ו"מבצע יום הולדת" בצעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

 
הרב חיים לוי יצחק גינזבורג

מאמצע שנות המ"מים היה האחראי לסדר את השידורים בכפר חב"ד.

מידי יום שני היה עורך ברדיו כפר חב"ד (של ר' שמואל ריבקין) 'חזרה' של ההתוועדות של הרבי בשבת כשלכך קדמו שעות ומאמצים של יגיעה בכתיבת וסיכום ההתוועדות.

היה מהמסייעים בכתיבת ועריכת התרגומים ללשון הקודש לשיחות המוגהות של הרבי בתנש"א ותשנ"ב - תרגומים שהופצו בחוברות הדבר מלכות שהוציא לאור גיסו הרב טוביה פלס.

במשך תקופה ארוכה כתב בקביעות טורי דעה במדור 'קוראים כותבים' בשבועון כפר חב"ד[6] במשך שנים ומאז הקמתו של השבועון בית משיח עבר לכתוב שם את טורו הקבוע "התוועדות חסידותית"[7], כן שימש כחבר הנהלת מטה משיח בארץ הקודש.

אחרי ג' תמוז ה'תשנ"ד היה מהראשונים שפירסמו שהרבי שליט"א מלך המשיח חי וקיים. בשנת תש"ס עמד מאחורי מבצע "המים של הרבי" שהביא את בשורת הגאולה למאות אלפי בני נח ברחבי העולם.

 
הרב גינזבורג נואם בעצרת גאולה ומשיח.

היה ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"דבר מלכות" - שיחות תנש"א ותשנ"ב. במשך תקופה מסויימת אף נטל על עצמו את מימון הדפסת והפצת החוברות השבועיות של שיחות אלו בכל רחבי ארץ הקודש.

מידי יום שישי התייצב למבצע תפילין בכיכר המייסדים בפתח תקווה.

היה מראשי המדברים בכינוסי האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.

כאשר הוקם מטה משיח מונה לחבר בוועדת המשפיעים שניהלה את המטה.

עידודי הרבי להשפעתו וכתביו

באחד מחגי שמחת תורה בשנות הנו"נים (תש"נ - תשנ"ב) סימן לו הרבי בידו הקדושה להצטרף להקפה של המשפיעים[8].

בשנת תשנ"ג כששלח את ספרו החדש "משיח עכשיו", ושאל האם להתחיל לכתוב ביאור על ספר התניא השיב הרבי ב'הסכמה וברכה'[9]. בתשרי תשנ"ד הורה לו הרבי (בקשר לספר 'משיח עכשיו') להמשיך בכתיבת ספרים אלו.

המזכיר הרב יהודה לייב גרונר סיפר לימים[10] שהרבי נהג לקרוא מאמרים שפרסם.

 
מעיין באחד מספרי פניני התניא

ספריו

  • משיח עכשיו - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת חסידות חב"ד ושיטתה. שלושת החלקים הראשונים יצאו לפני ג' תמוז[11], חלק ד' שיצא לאור בשנת תשנ"ה מתייחס לאמונת החסידים לאחר ג' בתמוז. הסדרה הודפסה בכמה מהדורות. לקראת ה' טבת תש"פ הוציא אירגון ממש את הסדרה כשהיא מחולקת לשלוש חלקים.
  ערך מורחב – משיח עכשיו (סדרת ספרים)
  ערך מורחב – פניני התניא
  ערך מורחב – בחירתו של הפיקח
  ערך מורחב – התוועדות חסידותית
  ערך מורחב – אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה
  • המשפיע - סיפורים על המשפיע ר' מנדל פוטרפס, הוצאת "ופרצת", תשס"א.


תצלומי ספרי הרב גינזבורג

תלמידיו

משפחתו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב לוי יצחק נחשון, הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי צוואת רבי יהודה החסיד.
  2. ברוך לבקיבקר, יוסף יצחק זלמנוב, חיים שלמה דיסקין, יצחק גרוזמן, שמשון הלפרין. במהלך חורף תשל"ח הצטרפו לקבוצה אלתר בצלאל קופצ'יק, אברהם משה, ושלמה זלמן לנדא. זכרונות שכתב הרב גינזבורג מהתחלתה של שליחות זו שנה לאחר התרחשות הדברים פורסמו בביטאון 'החייל' גל' 30 (ע' 9 - 10) וגל' 31 (ע' 12 - 13)
  3. היומן נדפס לימים בשני חלקים בביטאון 'החייל' של ישיבת תות"ל ראשון לציון - בגליון 41 (עמוד 40 ואילך) ובגל' 42 (ע' 36 ואילך)
  4. להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.
  5. קונטרס זכרון הרב משה מרדכי ע' 12
  6. טורים אלו (ביחד עם הטורים שנכתבו בשנת תשנ"ה בבית משיח) נלקטו אח"כ ויצאו בסדרת הספרים משיח עכשיו.
  7. טורים אלו נלקטו אח"כ ויצאו בסדרת הספרים התוועדות חסידותית ואוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה.
  8. מפי הת' יוסף יצחק שיחי' טורין ששמע זאת ממנו
  9. פניני התניא ח"א ע' 3
  10. בשנותיו האחרונות - לת' עומרי רחמים שיחי' בכר
  11. על חלק א' קיבל הרב גינזבורג מענה מהרבי: הסכמה וברכה.