סעודת שור הבר והלווייתן
סעודת שור הבר והלווייתן הוא כינוי לסעודה שיערוך הקדוש ברוך הוא לצדיקים לעתיד לבוא, בימות המשיח או בעולם התחיה, בה יאכלו מבשרם של שור הבר והלווייתן ומאכלים מיוחדים נוספים.
קודם לסעודה זו תערך התגוששות הלוויתן ושור הבר, במהלכה ישחט הלוויתן את השור באמצעות סנפירו והשור יגח את הלווייתן באמצעות קרניו.
סעודה כפשוטה או לא
הרמב"ם, בדבריו אודות העולם הבא כעולם רוחני לנשמות בלי גופים, אומר: "הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה"[1].
היו שהבינו מדבריו שלא תתקיים סעודה גשמית לצדיקים בזמן הגאולה. הראב"ד, שהבין כך, משיג על כך: "ואם זו היא הסעודה - אין כאן כוס של ברכה!" בגמרא מדובר על כוס של ברכה שעליה יברכו את ברכת הזימון בסיום הסעודה[2], ואם הסעודה היא רק מושג רוחני - על מה יברכו ברכת המזון?
אך הרמב"ן קבע שגם הרמב"ם לא טען שלא תתקיים סעודה, ואמר[3] "ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב"ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן". גם הכסף משנה מסביר את כוונת הרמב"ם כך, שלא התכוון שסעודת הצדיקים היא משל, וכשדיבר על סעודה כמשל לעולם הבא התכוון לביטוי "הכל מתוקן לסעודה" שבפרקי אבות[4].
כך נקבע גם בתורת החסידות במקומות רבים, שהסעודה לעתיד תהיה גשמית[5].
מעלותיהם של שור הבר והלויתן
המהר"ל[6] מבאר, שהלויתן ושור הבר הינם מציאות שונה מהותית משאר חיות ובהמות, כפירות גן עדן השונים באופן מהותי מהפירות שבעולם הזה. האלשיך[7] מבאר שבלויתן יש איכות רוחנית.
בלקוטי תורה[8] מבואר שהצדיקים שעבודתם ברוחניות בלבד הם בחי' לוייתן. והם יעלו את הצדיקים שמתעסקים בגשמיות שהם בחי' שור הבר, ועיי"ז יפעל בהם עלי' גם כן. עוד מוסבר בחסידות שלויתן רומז על רמ"ח מצוות עשה, ושור הבר על שס"ה מצוות לא תעשה.
שחיטת שור הבר
שחיטתו של שור הבר תערך על ידי הקב"ה, שישחט באמצעות הסנפירים החדים של הלויתן[9]. חכמים במדרש מקשים על כך ששחיטה זו אינה על פי גדרי ההלכה מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש"תורה חדשה מאיתי תצא".
הרבי מסביר[10] את התשובה של ר' אבין ש"תורה חדשה מאיתי תצא" אין הכוונה שהתורה תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני השחיטה הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי בית הדין הגדול.
הצמח צדק מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות מגיפה, וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא לעתיד לבוא כש"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ[11]".
שחיטת שור הבר בחסידות
בתורת החסידות, שור הבר והלויתן מורים על שני דרגות בעבודת ה' של האדם.
הלויתן מקומו בים, "עלמא דאתכסיא" (העולם המכוסה), שזה מורה על העבודה הרוחנית ביחוד יחודים עליונים ונעלים.
שור הבר מקומו ביבשה, "עלמא דאתגליא" (העולם המגולה), שמורה על העבודה בבירור גשמיות העולם.
לעתיד לבוא על ידי זה שהלויתן ישחט את השור הוא בעצם יעלה את הבירורים שלו לדרגות העליונות בקדושה[12].
בשור הבר והלויתן, יהיו ניצוצות מהנשמות של בני ישראל שעבודתם הייתה בזמן הגלות, בבחינה הקטנה היותר של ממלא כל עלמין, ועל ידי אכילת הצדיקים שלעתיד לבא, שעובדים את ה' בבחינת סובב כל עלמין, יתעלו נשמות אלו לדרגה הגבוהה יותר של סובב[13].
התפריט
בסעודה זו יאכלו המשתתפים מבשרו של הלוויתן. וכך אומרת הגמרא:
אמר רבה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין אמר רבי יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן, שנאמר: 'יכרו עליו חברים', ואין 'כרה' אלא סעודה, שנאמר: 'ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו', ואין 'חברים' אלא תלמידי חכמים, שנאמר: 'היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני';
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין והשאר מחלקין אותו ועושין בו סחורה בשוקי ירושלים, שנאמר: 'יחצוהו בין כנענים', ואין כנענים אלא תגרים, שנאמר: 'כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אוהב'. ואי בעית אימא, מהכא: 'אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ'.— תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא עה, א
בסעודה זו יגישו גם מהמן - לחם מן השמים.
לקינוח יגישו עסיס רימונים.
לאחר ברכת המזון על כוס מיין המשומר, יטעמו כולם מהכוס של ברכה.
המשתתפים בסעודה
על פי המדרש[9] ישתתפו בסעודה כל הצדיקים ביחד עם שלושת האבות, משה רבינו, אהרן הכהן ודוד המלך.
בברכת המזון יסרב כל אחד מהם לזמן - בתואנות שונות: אברהם יסרב מפני שיצא ממנו ישמעאל, יצחק מפני שיצא ממנו עשיו, יעקב מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, משה רבינו מפני שלא זכה להכנס לארץ, וכו' - עד שיגיע דוד המלך ויענה בפסוק "כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא[14]", אכן לי נאה ולי יאה לברך.
הכוס עליו יזמן דוד, יכיל מאתיים עשרים ואחד לוג, בגימטריא של (כוסי) רויה[15].
זמן הסעודה
על זמנה של הסעודה ישנן דעות שונות[16]:
לפי רוב הדעות, תיערך הסעודה בעולם הבא, הוא העולם שאחרי תחיית המתים. אמנם ישנו קושי על כך, שהרי אמרו חז"ל ש"העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה"[17], וכיצד תיערך בו סעודה גשמית?
לשיטה אחת, הסעודה אכן תערך בימות המשיח, עוד לפני זמן תחיית המתים[18]. האבן עזרא סובר שהצדיקים יקומו לתחיה פעם אחת בימות המשיח ויזכו לסעודה, ואחר כך ישובו לעפרם ויקומו בשנית בתחיית המתים[19].
לשיטה שניה, יכולה הסעודה להיערך גם בעולם הבא: הרשב"א[20] ורבינו בחיי[21], לפי פירוש אחד, מסבירים שמכיון שהמאכלים בסעודה זו הינם זכים ונועדו במיוחד עבור כך מששת ימי בראשית, לכן אין מניעה שיאכלו אותם גם בעולם הבא. מעין פירוש זה מופיע גם בתורת החסידות[22]. לפי פירוש נוסף, זה שאין אכילה ושתיה בעולם הבא - הכוונה רק שלא יהיה צורך באכילה ושתיה עבור קיום הגוף, אבל תהיה אכילה ושתיה למטרות אחרות, ולכן תיערך אז הסעודה[16].
לפי פירושם השני של הרשב"א ורבינו בחיי, הסעודה תיערך בזמן שבו עוד יהיו אכילה ושתיה, ומיד אחריה תתחיל התקופה בה לא יהיו אכילה ושתיה[23]. גם בתורת החסידות מובאת חלוקה דומה לשתי תקופות - האחת שבה תתקיים הסעודה, והשניה שבה לא תהיה אכילה ושתיה. בחלק מהמקומות מובא שהתקופה הראשונה היא ימות המשיח, והשניה תחיית המתים (כשיטה הראשונה הנ"ל); ובחלקם מובא שיהיו שתי תקופות בעולם הבא גופא (ומתאים לשיטה השניה הנ"ל)[24].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מאמרים באתר תבנית:חב
- שחיטה בסנפיר
- השפים שיכינו את סעודת הגאולה
- בשר צלוי, עסיס רימונים ולחם מן השמים
הערות שוליים
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד
- ↑ פסחים קיט, ב. ראה להלן #התפריט.
- ↑ אגרת התנצלות על ספר המורה.
- ↑ פרק ג, משנה טז.
- ↑ לקוטי תורה תחילת פרשת צו. הובא באגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ב', אגרת ר, הערה 23.
- ↑ גור אריה בראשית א, כא
- ↑ איוב מא, י:
- ↑ ריש פרשת שמיני
- ↑ 9.0 9.1 ויקרא רבה יג, ג.
- ↑ קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תשנ"א
- ↑ זכריה י"ג ב
- ↑ ליקוטי תורה תחילת פרשת שמיני.
- ↑ ליקוטי תורה צו ז, ג.
- ↑ תהלים קטז, יג.
- ↑ יומא עו, א
- ↑ 16.0 16.1 אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ב', אגרת ר, הערה 23.
- ↑ ברכות יז, א.
- ↑ רבי אברהם בן הרמב"ם בספרו מלחמות השם. ובקונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תשנ"א הערה 108, מוכיח זאת הרבי מעצם שאלת חכמים במדרש - כיצד שחיטה זאת מסתדרת עם גדרי ההלכה; ובאם היה מדובר בזמן שלאחר תחית המתים לא הייתה שאלה זו תקפה, מכיון שבזמן זה יתבטלו המצוות
- ↑ בפירושו לדניאל יב, ב.
- ↑ בפירושי אגדות הש"ס לבבא בתרא שם.
- ↑ בפירושו לבראשית א, כא.
- ↑ בתורת חיים ויקהל תכב, ד (בהוצאה החדשה), שהשור הבר והלויתן הם מאכלים רוחניים, שלכן אין מניעה לאכילתם בעולם הבא. ובאור התורה עקב חלק ב' ע' תקמד, שלמרות שיהיו מאכלים גשמיים, הם שונים מהמאכלים הגשמיים היום, בכך שבהם יאירו בגילוי האורות האלוקיים שבהם.
- ↑ פירוש זה של הרשב"א הובא באור התורה נ"ך חלק א ע' שט כחלק מהביאור במאמר שם.
- ↑ ד"ה והיה עקב תשכ"ז, ובהערות שם.