הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח
המונח "הרבי מלך המשיח" מפנה לכאן. לערך העוסק בתולדות חייו של הרבי, ראו הרבי מליובאוויטש.
הרבי מליובאוויטש מוגדר כמלך המשיח העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא.
החל מהשנים תשנ"א-תשנ"ב, כאשר החלה התקופה המוגדרת על ידי הרבי כ"התגלות המשיח" והתחלת פעולתו בעולם, החלה האמונה לקבל ביטוי פומבי בשירת "יחי אדוננו . . מלך המשיח לעולם ועד" אל מול הרבי.
האמונה שהרבי משיח הפכה לפופולרית בעקבות קמפיינים פרסומיים באמצעים שונים, שהתפרסמו (וממשיכים להתפרסם) בעידוד הרבי.
זיהוי אדם כמשיח בהיסטוריה
| ערך מורחב – משיח שבכל דור |
בכל דור ישנו אדם הראוי להיות משיח ובאם הדור זכאי, יגאל הוא את עם ישראל מהגלות וכך כותב החתם סופר[1]: "מיום שחרב בית המקדש, מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו ה' יתברך וישלחו.. ובעוונותינו כי רבו כבר כמה וכמה מתו ולא זכינו שיערה עליהם רוחו של משיח גם כי הם ראוים לכך, אבל הדור לא היה ראוי, אולם כשיגיע אם ירצה ה' יגלה אליו ה' כמו למשה בסנה וישלחהו".
על בסיס זה, בכל דור חיפשו מיהו המשיח שבדור. אין בזיהוי זה להבטיח שהוא יהיה המשיח אשר יגאל את ישראל בפועל, אלא רק לומר שבאותו זמן הוא המתאים ביותר לגאול את ישראל באם אכן יזכו[2]. הגמרא במסכת סנהדרין[3] מספרת על כך שתלמידי התנאים מצאו רמזים לכך שרבם הוא המשיח: "מה שמו? דבי רבי שילא אמרי שילה שמו, שנאמר עד כי יבא שילה. דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו, שנאמר יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו, שנאמר אשר לא אתן לכם חנינה, ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו, שנאמר כי רחק ממני מנחם משיב נפשי... אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא, שנאמר והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא. אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש".
הרבי מדייק בלשונו של רש"י כי לא שהתלמידים דייקו כך, אלא שרבם דייק זאת לפניהם, באומרו אשר שמו של המשיח צריך להיות כך, וכך הוא שמו (לדוגמא; ר' ינאי אמר לתלמידיו כי משיח שמו 'ינאי' כי זה דומה ל'ינון')[4].
על דרך זה לאורך הדורות ישנם ביטויים רבים בקשר לגדולי ישראל, שתלמידיהם ציפו לגאולה השלימה בימיהם ולהתגלותו של רבם כמלך המשיח[5]. כן יש ביטויים של גדולי ישראל על עצמם, כי שמם הוא כשמו של משיח[6].
עם התגלות החסידות באה אמונה[7] זאת בביטוי על נשיאי חב"ד. גם את האדמו"ר הקודם בחב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון, ראו כאדם הראוי להיות משיח[8] וכך גם העיד הרבי על חותנו[9].
בשונה מדורות קודמים, בהם האדם המזוהה כראוי להיות משיח, היה בספק האם דורו יהיה זכאי לכך, בדורנו, עם קבלת הנשיאות של הרבי בי' שבט תשי"א נשא הרבי מאמר בו הודיע[10] כי בדורו תבוא הגאולה. במשך השנים חזר על כך פעמים רבות, תוך הדגשה: "דבר ברור הוא שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות, ודור הראשון של הגאולה"[11]. ואף הודיע[12] שכבר ישנו מלך שהוא בחזקת משיח. בשנים מאוחרות יותר אף ציווה לפרסם זאת כנבואה[13]. בהתבטאויות אלו, הגדיר הרבי את המשיח בדורנו כוודאי ולא רק כראוי.
בשנת תשנ"ב, בשיחה לשלוחים הסביר הרבי כי ה' כבר הורה לאותו משיח שבדור לצאת ולגאול את ישראל: "על פי הידוע ש"בכל דור ודור נולד א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל", "א' הראוי מצדקתו להיות גואל וכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו כו'", ועל פי הודעת מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, השליח היחיד שבדורנו, המשיח היחיד שבדורנו, שכבר סיימו את כל העבודה - הרי מובן, שמתחיל להתקיים ה"שלח נא ביד תשלח[14]", השליחות של מו"ח אדמו"ר"[15].
גדרו ההלכתי
סימני הרמב"ם
|
| ערך מורחב – בחזקת משיח |
הרמב"ם הינו הפוסק היחיד שהגדיר הלכתית את תהליך הגאולה והתגלות המשיח. הרמב"ם קבע כי מלך המשיח הוא בהכרח אדם בשר ודם, ילוד אישה[16], הצאצא לדוד המלך[17].
לשון הרמב"ם[18]: "ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי. ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד".
בשונה ממשיח שבכל דור, שהוא רק ראוי להיות משיח, הגדר של 'בחזקת משיח' הוא שיש לו כבר דין משיח וכך צריכים להתייחס אליו. כאשר המשיח פועל להבאת הגאולה עוד בזמן הגלות, טרם שהצליח בפעולותיו וטרם שנצח במלחמותיו, הוא מוגדר עדיין כ"חזקת שהוא משיח". רק כאשר המשיח הצליח בפעולותיו וניצח במלחמותיו עד שהביא למצב של גאולה בפועל ובשלימות על ידי שבנה את בית המקדש וקיבץ נדחי ישראל, רק אז "הרי זה משיח בודאי".
סימניו של 'בחזקת משיח' נועדו, על מנת שעוד בזמן הגלות יוכל עם ישראל לזהות את מלך המשיח. הרבי על פי סימנים אלו, מגלם בדמותו, באישיותו ובפעולותיו את דמותו של המשיח המתואר ברמב"ם[19].
כך גם אמר הרבי[20], שבדורנו כבר ישנו אדם שהוא ב'חזקת משיח'.
• יעמוד מלך מבית דוד:
התואר מלך אינו במשמעות המלאה של המושג. מלך המשיח אינו מלך פוליטי[21] או מדיני[22]. וכן אינו מלך משוח, שהרי בזמן הגלות אין סנהדרין שתמנה מלך[23] אלא, הכוונה למנהיג היהודים הנוהג בפועל במנהגי המלך המנהיג את בני ישראל[24]. מלכותו זו היא המשך להיותו נשיא הדור[25].
על מלך זה להיות מזרעו של דוד[26], מכיון שמלכות דוד לא בטלה אפילו בזמן הגלות כפי שאומר הרמב"ם "לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם[27][28]".
סימן זה אינו רק יחוסו של משיח אלא מהותו העיקרית "להחזיר מלכות בית דוד"[29][30].
הרבי הרש"ב העיד על שלשלת נשיאי חב"ד שהם ממשיכי מלכות דוד[31]: "חסידות תהי' עד משיח.. עלינו נאמר שלא יכבה נרו לעולם ועד".
הרבי מיוחס לדוד המלך בן אחר בן וגם בן אחר בת[32]. כפי שהעיד הרבי בעצמו[33]: "רבותינו נשיאנו, שהינם מיוחסים לבית דוד משבט יהודה".
בט"ו אייר תשנ"א חילק הרבי קונטרס בשם "דבר מלכות" בו נדפסו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הלכות מלכים. חסידים ראו בכך רמז והסכמה לכך שהרבי עונה לתואר מלך.
• הוגה בתורה:
מעלתו הראשונה של משיח היא 'הוגה בתורה', שכן המשיח הינו בעל דמות תורנית ובכוח זה גואל את ישראל[34], בכח התורה גם מבטל את ידי עשו[35], על פי חז"ל דרגת ההוגה בתורה הנדרשת ממשיח הינה, שמחדש חידושים לאחר ש"גרסת התלמוד ופרושו שגורה לו בפיו[36].
כשהוכנס הספר היום יום להגהה אצל הרבי, הוסיף הרבי ברשימת הביוגרפיה שלו ביחס לילדותו: "לומד בשקידה עצומה ומצליח[37]".
הרבי הוא אחד המורים והוגי הדעות הפוריים והמעמיקים ביותר בתולדות העם היהודי. ברבבות שיחותיו, באלפי מאמריו, באין ספור אגרותיו הוא מאיר את כל הנושאים הקשורים בעולמה של היהדות.
היקף תורתו של הרבי חסר תקדים בספרות התורנית. משנתו משתרעת על כ-300 ספרים שיצאו עד היום, המכילים: עיון ומחקר בכל תחומי הידע התורניים בהלכה, בקבלה, בתורת הנגלה ובתורת החסידות, פרקי הגות ומחשבה ותשובות ועצות לשואלים וזאת בשילוב של כל חלקי התורה: פשט, רמז, דרוש וסוד. התוועדויותיו של הרבי לפני קהל חסידיו היו נמשכות לעיתים עד שבע ושמונה שעות. כל אותו הזמן שפע הרבי דברי תורה, הגות והדרכה, שכללו מאות ציטוטים מן המקורות. מעולם לא נזקק במהלך אותן ההתוועדויות לספר פתוח או לרישום כלשהו של הדברים בראשי פרקים.
ספריו של הרבי נמצאים כיום בכל בית יהודי. צוותים של תלמידי חכמים במכונים שונים ברחבי תבל עוסקים בריכוז חידושיו של הרבי, וכך יוצאים-לאור עשרות ספרים שמגישים את תפיסתו של הרבי בנושאים שונים ומגוונים.
• עוסק במצוות כדוד אביו:
הדגש בסימן זה הוא על כך שמשיח אינו רק מקיים את מצוות התורה בשלימות ובהידור, אלא אף עוסק בהם[38], בטרחה והשקעה. וזאת כפי דוד, שהקדים תשובה ומעשים טובים[39].
יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה
סימנו הנוסף של משיח, הוא בכך שיכפה את העם בקיום התורה והמצוות, כפיה זו אינה בכוח כי אם בדברים[40], בדרכי נועם[41], בהשפעה פנימית ויראה להם דרך האמת[42]. כן, אינו יעשה זאת בעצמו, כי אם על ידי שלוחיו[43].
כפיית כל ישראל היא גם תיקון לחורבן בית המקדש[44], מכיון שאחת מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים[45].
מלשון הרמב"ם, מבאר הרבי[46] שהשפעת המשיח היא אף על הצדיקים[47].
גם את סימן זה מגלם הרבי. מעולם לא נעמד מנהיג לישראל, אשר נעמד מול מצב של ירידה וחלישות ביהדות בעקבות השואה, וביומו הראשון על כס הנשיאות הצהיר שמשימתו היא להפיץ יהדות בכל מקום ומקום, ומשימה זו היא הקו המרכזי של הנהגתו לאורך כל השנים, ונטל על עצמו את האחריות לדאוג לכל יהודי בכל קצוי תבל, באמצעות שלוחיו הקים את מפעל היהדות הגדול בעולם והגיע גם ליהודים הנידחים ועוררם לקיום תורה ומצוות, על ידי מבצעי המצוות אותם יזם. נוסף לכך, קיים הרבי את 'חיזוק בדקה', כאשר עורר והתריע רבות על עניינים הדורשים תיקון, כגון על שמירת שלימות העם במאבקו למען תיקון חוק מיהו יהודי,שלימות הארץ ושלימות התורה.
• ילחם מלחמות ה':
הסימן האחרון אותו מביא הרמב"ם, הוא המלחמות אותם יערוך המשיח עוד בתקופת הגלות[48].
מטרת המלחמות הם "להרים את דת האמת ולמלאות העולם צדק[49][50]". אין הכרח שמלחמות אלו יערכו דווקא בזרוע. בדברי הנביאים ובמדרשים אנו מוצאים תיאורים על עריכת המלחמות בשלום, באמצעות דיבור[51] וברוחניות[52][53].
על דורנו העיד הרבי "שכבר רואים בפועל איך שנפעל ה"וילחום מלחמת ה'" וינצח בכמה וכמה ענינים, ודוקא מתוך מלחמה של שלום". כוונת הרבי היתה להתפרקות הקומוניזם, באותה תקופה[54], שנעשתה בלי מלחמה ושפיכות דמים, ומאז כל בני ישראל כמעט בכל מקום בעולם חפשיים לקיים תורה ומצוות כרצונם[55].
בשנת תשנ"ב חתמו רוסיה וארצות הברית על הסכם לצמצום הנשק הגרעיני והעברת הכספים למטרות חינוך וצדקה, את אירוע זה ייחס הרבי להתחלת פעולתו של משיח (הדר בניו יורק)[56].
פסק דין
|
| ערך מורחב – פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח |
בעקבות השיחה הידועה שאמר הרבי בכ"ח ניסן תשנ"א, בה הטיל את האחריות להבאת הגאולה על החסידים, התקיימה אסיפה דחופה לחסידי חב"ד בכפר חב"ד במוצאי שבת, ל' באייר. באסיפה זו הציע הרב שמואל פרומר לערוך פסק דין של רבנים על כך שהרבי הוא המשיח (בעקבות פסקים דומים שיזם הרבי פסקי דין של רבנים על כך שהגיע זמן הגאולה[57]). ההצעה התקבלה ובאותו מעמד הכריז, מזכיר בית דין רבני חב"ד הרב דוד חנזין, בשם הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח.
באותו ערב רבה של כפר חב"ד, הרב מרדכי אשכנזי, כתב נוסח מלא של פסק הדין, ובימים הבאים הצטרפו רבנים נוספים שחתמו עליו: הרב יוסף אברהם הלר, הרב גרשון מענדל גרליק, הרב לוי ביסטריצקי והרב גדליה אקסלרוד. הרב דוד נחשון ור' אבי טאוב נסעו במיוחד לחצר הרבי על מנת להגיש לו את הפסק, וביום שלישי ב' באייר הגישו לרבי את הפסק בצאתו מהמקווה. כשקיבל הרבי את הפסק, הסתכל ואמר בחיוך: "ישר כח, ישר כח!" והכניס את המעטפות לכיס הסירטוק. לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין בקברו של הרבי הקודם ובקברה של אשתו של הרבי, הרבנית חיה מושקא.
בינתיים הצטרפו רבנים נוספים לפסק הדין, ונכתב נוסח נוסף, על ידי הרבנים שהגיעו אל הרבי לחג השבועות באותה שנה. לאחר החג נשלחו ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב למדינות חבר העמים על מנת להקריא את פסק הדין באהלי רבותינו נשיאנו: אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש בליובאוויטש, אדמו"ר האמצעי בניעז'ין, הבעל שם טוב במז'יבוז', המגיד ממעזריטש באניפולי, אדמו"ר הזקן בהאדיטש, אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב ואוהל אביו של הרבי באלמא אטא[58]. על נסיעה זו זכו לעידודים מהרבי.
בי"א ניסן תשנ"ב נחתם פסק שלישי על ידי עשרות רבנים, בו נפסק שכמלך המשיח חלה על הרבי שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה בחיים נצחיים.
בחודש תשרי תשנ"ח נחתם נוסח רביעי של הפסק, המבוסס בעיקר על שיחות הרבי אודות זהותו של משיח ונבואת הגאולה שלו. לנוסח זה הצטרפו במשך השנים מאות רבנים, ורבנים חדשים מצטרפים אליו כל העת.
ע"פ תורת החסידות
בקונטרס ענינה של תורת החסידות מוסבר, שענינה של תורת החסידות היא גילוי היחידה שבתורה, היינו הקשר העצמי של התורה עם אוא"ס ב"ה. ולכן ע"י הפצתה חוצה זוכים לביאת משיח צדקנו, כיוון שזה עניין הגאולה ג"כ, שיתגלה בעולם שכל החיות שלו היא מהקב"ה, ובלשון החסידות דירה בתחתונים. וכל זה הוא הסתעפות מביאת משיח, שענינה הוא "שיומשך ויתגלה בעולם מלך המשיח"[59], מכיוון שמשיח ענינו דרגת היחידה, היינו התקשרות הנשמה בקשרה העצמי עם הקב"ה. וביאת המשיח יומשך דרגת היחידה בכל העולם, היינו שיתגלה בעולם קשרו העצמי עם הקב"ה, "כח הפועל בנפעל". ומכיוון שמשיח עניינו יחידה הכללית, שהרי בכל יהודי יש ניצוץ משיח שהוא בחינת היחידה, כיוון שמשיח ויחידה היינו הך, לכן נשיא הדור הוא משיח שבדור[60]. שהרי נשיא הדור הוא יחידה הכללית שכולל את כל בני הדור, וכיוון שכן נשיא תורת החסידות (שענינה גילוי היחידה), הוא נשיא הדור (שהוא יחידה הכללית), והוא המשיח שבדור (שענינו גילוי היחידה), ולכן בדורנו, שנשיא תורת החסידות הינו הרבי מליובאוויטש, נמצא כי הוא המלך המשיח.
התייחסות הרבי
הרבי לא הכריז על עצמו כמשיח באופן הצהרתי. פעמים רבות כשהתבטא הרבי בנושאים אלו, היה אומר זאת בקשר לחותנו הרבי הקודם, כשכוונתו לומר זאת על עצמו[61].
אולם בשיחותיו במשך השנים הביא לכך רמזים ברורים[62]:
- דוגמה אחת היא הערה בסוף שיחה שהוגהה על הרבי טרם פרסומה, ובה מופיעים ראשי תיבות של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו כמשיח בהמשך לשמות אדמו"רי חב"ד הקודמים: "לפי סדר הקירבה אלינו משיח (מנחם שמו) יוסף יצחק ודובער"[63]
פרסום זהותו של הרבי כמשיח
בנוסף לנבואת הגאולה אותה ביקש הרבי[70] לפרסם, חסדי חב"ד רואים חשיבות גדולה בפרסום זהותו של הגואל. על אף שהרבי לא הורה זאת מפורשות, חסידים ראו בכך כמין הוראה סמויה[71] וחשיבות רבה בכדי שהעם יוכל לקבל את מלכותו[72] ועל מנת לזרז את הגאולה.
כבר שנים רבות לפני שהחל הרבי לעסוק באופן מוגבר בפרסום משיח, חסידים רבים פנו אל הרבי במכתבים בתואר "מלך המשיח"[73], הרבי קיבל מכתבים אלו ואף השיב אליהם.
עם זאת, בשנים הראשונות התנגד הרבי לפרסום. יוזמת הפרסום הראשונה היתה בשנת תשכ"ה, אז הפיץ הרב אברהם פריז כרוזים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש". עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי והרבי לא השיב. לאחר פרסום הכרוז, היה מי שהתלונן על כך, ושלח את אחד מעותקי הכרוז לרבי, הרבי ציווה מיד על המזכירות להבריק מברק בהול לר' אברהם להפסיק לאלתר את הפצת הכרוז: "נבהלנו ממכתבו, ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז, ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד. ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות"[74].
בשנת תשמ"ג, פרסם ר' משה סלונים קובץ (במימונו של ר' זושא ריבקין), בו הסביר באריכות מדוע הרבי הוא מלך המשיח. הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס[75].
בשנת תשד"מ הכין הרב שלום דובער וולפא לדפוס את הספר "יחי המלך", בו רמז ברורות כי הרבי הוא המלך המשיח. בקיץ של אותה שנה הורה הרבי בחריפות לעצור את הוצאת הספר[76]. כמו כן, בליל יו"ט הראשון של חג הסוכות תשמ"ה שלל הרבי שוב את העיסוק בנושא זה, בהסבירו שתפקידנו הוא להראות דוגמא חיה של חסיד וכו', ואילו בעניין המלכת מלך המשיח יש לסמוך על הקב"ה.
לאחר מכן, בשבת פרשת בראשית דיבר הרבי בחריפות חסרת תקדים על כך שכתוצאה מפרסום זהות הגואל באים עניינים שליליים והרחקת יהודים מלימוד החסידות, ולכן אין לפרסם את זהות המשיח[77].
החל מתנש"א (1991), חסידים הבחינו בכך שהחלה "תקופה חדשה" ביחס הרבי לפרסום זהות משיח[78]. את האישור הראשון קיבל הרב זמרוני ציק, מנהל בית חב"ד בבת ים. לאחר שיחת הרבי בחורף תנש"א, שאל הרב ציק את הרבי: "לאור דברי הרבי אודות "שנה שמלך המשיח נגלה בו" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח.", על כך ענה לו הרבי: "כמדובר בהתוועדות בארוכה לפי ערך, אזכיר על הציון"[79]. בהתוועדות אליה הפנה הרבי הזכיר הרבי את הכרזת מלך המשיח הנ"ל, וייחס אותה להכרזתו שלו בהתוועדויות באופן ברור[80]. מענה זה היה הפתח הראשון לסדרת מענות נוספות בהם אישר הרבי את הפרסום.
בקיץ תנש"א שאל הרב וולפא את הרבי האם כעת אפשר להדפיס את ספרו. הפעם אישר הרבי את הדפסת הספר לאחר התייעצות עם ידידים מבינים, שימחקו קטעים העלולים להרחיק יהודים. לאחר שהספר עבר את הגהתם של שלושה מאנ"ש[81], בתאריך י"ז חשון תשנ"ב, ענה הרבי על הדפסת הספר: "נתקבל, תשואות חן, תשואות חן, מצורף בזה, שיוציא לאור,
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין שיחליפו במכורך - ותשואות חן מראש. ויהא בהצלחה ולבשורות טובות, אזכיר על הציון לכל הנ"ל".
בשנים תשנ"ב-תשנ"ד איפשר הרבי פעמים רבות פירסומים שזיהו אותו כמשיח, כאשר בדרך כלל התנה זאת בהסכמתם של שלוחי חב"ד המקומיים או הרב המקומי[82]. לשלוחים שדיווחו כי עסקו בפרסום זהות הרבי ועידוד לקבלת מלכותו, ענה הרבי בעידוד והביע שביעות רצון מהפרסום. לאידך - במקומות מסויימים, שבהם התנגדו השלוחים או העוסקים בנושא לפירסום זה, הורה הרבי שאין לעסוק בנושא, או שאין חיוב בכך[83].
את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום בשנים האחרונות, הסביר חוזרו של הרבי, הרב יואל כהן: "הציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט"א יקבל הוראה ונתינת כח מאת הקב"ה להתגלות כמלך המשיח, לבנות בית המקדש ולקבץ נדחי ישראל - בודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות"[84].
בשנת תשנ"ג (1993) הוציא הרב וולפא את ספרו "יחי המלך המשיח", כהמשך לספרו הקודם. בספר זה מוסבר כיצד סימני המשיח מתקיימים ברבי. הספר קיבל הסכמות מרבנים רבים, אף מחוץ לחב"ד, כגון: הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה יוסף והרב מאיר מאזוז. הרבי אישר את תרגומם של פרקים מסויימים מתוך הספר לשפות אחרות, אך התנה זאת באישורם של הרבנים והשלוחים המקומיים.
לקראת חנוכה תשנ"ג, יצאו ניידות חב"ד בקמפיין תחת הסלוגן "ברוך הבא מלך המשיח" המלווה בתמונתו של הרבי. הקמפיין זכה לברכתו של הרבי[85] וכיוון שכך, גם לעידודם של רבני חב"ד[86] וקיבל הד תקשורתי נרחב.
אחד מפוליגלים אלו עם הכיתוב 'ברוך הבא מלך המשיח', אף נתלה ב-770 בשנת תשנ"ג, והיה למראה עיניו של הרבי. בשלט זה לא הופיעה תמונתו של הרבי, כפי המתאים להלכה האוסרת תליית תמונות בבית הכנסת[87]. השלט נתלה בראשונה מול מקום מושבו הזמני של הרבי במרפסת ואחר כך הועבר לקיר הצפוני לשמאלו של הרבי.
באותה שנה לקראת חודש מנחם אב אישר הרבי לראשונה, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר בשורת הגאולה שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, קה"ת[88].
במשך השנים ממשיכים חסידי חב"ד לפרסם את בשורת הגאולה עם דגש על זהותו של הגואל. בין היתר נוסדו הארגונים האגודה למען הגאולה, מטה משיח, ממ"ש ואחרים המתעסקים בהפצת הבשורה באמצעות קמפיינים, עלונים וכינוסים.
פירסום בעיתונים
בחודש טבת תשנ"ג יצא הרב יצחק שפרינגר[89], במבצע פרסום זהותו של משיח, בקנה מידה עולמי. במסגרת המבצע, פרסם בעיתון ה"ניו-יורק טיימס" ובעיתונים נוספים, סידרת מודעות בהן התבשרו הקוראים כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, וכדי לקבל את פניו עליהם לקבל את מלכותו ולהוסיף במעשים טובים. המודעות התפרסמו בשפות אנגלית, יידיש ולשון הקודש.
מספר עסקנים טענו כי פרסום בקנה מידה עולמי על האמונה כי הרבי הוא המשיח, עלול לגרום נזק לתדמית של חב"ד, ולאור כך ביקשו מהרב שפרינגר לקבל אישור מפורש מהרבי לפרסום בעיתונות הכללית. אותם עסקנים טענו גם שפרסום עולמי חודר לתחומי פעילות של שלוחים אחרים שלאו דווקא חפצים בכך.
לאחר שהמודעות היו מוכנות, הכניס אותם לרבי, כל מודעה בנפרד, והמזכיר ר' יהודה לייב גרונר הקריא לפני הרבי את תוכן המודעות, והרבי נתן את הסכמתו לפירסום.
לשם הבהרת דעתו החיובית של הרבי על פרסום המודעות, ביקש ר' שניאור זלמן גוראריה מועד רבני ליובאוויטש הכללי, שהרב גרונר יכתוב על דף תיאור מדוייק מהסכמתו של הרבי. הרב גרונר אכן כתב תיאור על אישור הפרסום שעורר הדים בקרב חסידי חב"ד.
קבלת המלכות
הרקע
בסוף זמן הגלות כשעומדים על סף הגאולה, ישנו מצב של שינה במלך המשיח[90] ועל ידי שהעם מקבלים עליהם את מלכותו של מלך המשיח הם מעוררים את התחדשות המלוכה שלו[91], העם לא בוחר את המלך[92], אך על העם לזהות את מלך המשיח עוד קודם הגאולה כבר בסוף זמן הגלות ולקבל את מלכותו כמלך המשיח. הכוונה במצות מינוי מלך היא שעל ידי שהעם בטלים למלך, שהוא בטל בתכלית לאלקות, מתחזק בבני ישראל הביטול למלכות שמים[93].
בתאריך ב' ניסן תשמ"ח נשא הרבי שיחה בה הסביר, אשר קבלת מלכותו של מלך המשיח מתבטא בהכרזה "יחי המלך", שתוכנה היא ענין ההכתרה[94], הכרזה זו היתה במלכי בית דוד בעת הכתרתם[95] והוסיף הרבי[96] שכשנסיים את הכרזה זו "בזריזות הכי גדולה הקשורה עם שמחה וחיות נזכה לזריזות אצל הקב"ה... לגאול את בני ישראל בזריזות הכי גדולה תיכף ומיד ממש".
הקשר בין המלך לעם, נוסף על כך שהם מקבלים את חיותם מהמלך, מציאותו של המלך תלוי בעם: "אין מלך בלא עם"[97] ולכך ביטול זה של העם המתבטא בהכרזה זו, לא רק פועלת את התגלות המלוכה, אלא מוסיפה חיים בחיי המלך כפשוטו[98].
בשיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב, הסביר הרבי, שלאחר שהמציאות של משיח כבר ישנה, הכרזת "יחי המלך" מביאה לכך שיתגלה בפועל[99]: "ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם".. שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח. ועל ידי זה ולאחרי זה באה התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו כו'".
האופן העיקרי של קבלת המלכות הוא דווקא בדיבור, כפי שמסביר הרבי[100]"מלכיות הוא ענין הדיבור, כיון שבנוגע לההכתרה לא נוגע הרי המחשבה, אלא העיקר הוא ענין הביטול, שזה מתבטא בענין הדיבור דוקא, שאומרים יחי המלך וכיו"ב".
בשנת תש"ל בעקבות בקשת הרבי להקים 71 מוסדות חדשים, יזם הרב בן ציון שם טוב הצעה לפיה ילמדו חסידי חב"ד את מצוות מינוי מלך מתוך הספר דרך מצותיך זאת מכיוון "שכולנו מצפים ומחכים לרגע שנוכל לקיים את מצות "מינוי מלך", בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח, וכאשר נלמד זאת כולנו במיוחד בי"א ניסן, בוודאי יעורר הדבר למעלה ויגרום ויפעל שאכן נוכל לקיים זאת בפועל בהתגלות", הרבי הגיב בחריפות לההצעה "פשוט אין הזמן גרמא כלל וכלל לזה". כשראה הרב שם טוב את התשובה, שמח מאוד ואמר: "קודם כל, הרבי כותב שעתה אין הזמן גרמא לזה, ומזה מוכח שבעתיד אכן תבוא העת שכן יהיה הזמן גרמא לזה!"[101].
הכרזת ושירת 'יחי אדוננו' בפני הרבי
המשפט יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד, הפך בשנים האחרונות לסיסמת הדגל בחסידות חב"ד. הכרזה זאת מבטאת את קבלת מלכותו של הרבי על ידי מי שאומרה. ההכרזה נאמרה והושרה בפני הרבי פעמים רבות ואף קיבלה את עידודו.
הפעם הראשונה בה הוכרזה בפני הרבי בנוסח המלא[102], היה בשבת פרשת תזריע-מצורע, ו' אייר תשנ"א. לפני השבת הכניס הרב נחשון בקבוק משקה למזכירות הרבי, על מנת לקבלו מיד הרבי בהתוועדות בשבת עצמה. במהלך ההתוועדות בשבת, קרא הרבי להרב נחשון לקבל את הבקבוק. הרב נחשון קיבל מהרבי את הבקבוק והכריז: כיוון שלאחרונה היו פסקי דינים על ידי רבנים ובתי דין בישראל שהגיע עת הגאולה, ולאחרונה ממש ישנם פסקי דינים שהרבי הוא מלך המשיח והוא צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל, לכן אנחנו מקבלים עלינו בזאת את מלכותו של הרבי מלך המשיח, לעשות כל מה שיבקש מאיתנו במסירות נפש, ואנחנו כולנו מכריזים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! הקהל היה בהתרגשות עצומה מהמעמד ההיסטורי וענה אחריו: יחי, יחי, יחי[103][104].
במוצאי שבת לפני תפילת ערבית, הכריזו זאת שוב בפני הרבי, כשהפעם הוצמד למילים הלחן שהושר עד אז עם המילים: 'זאל שיין זיין די גאולה, הרבי עודד את השירה.
ביום שני ט"ו אייר תנש"א אחרי תפילת מנחה, הרבי חילק את הקונטרס דבר מלכות, בסיום החלוקה החלו לשיר "יחי אדוננו" והרבי עודד בידו את השירה[105]. גם אחרי תפילת ערבית באותו יום, כשיצא הרבי עודד את השיר הנ"ל בחוזק רב.
בשנת תשנ"ג, יצא הרבי לעיתים להתראות עם חסידים דרך המרפסת, בימים אלו שרו עשרות פעמים את השיר "יחי אדוננו" בפני הרבי ובכל פעם הרבי עודד את השירה[106][107].
התייחסות הרבי להחתמות
בחודש אייר תשנ"א, בעקבות השיחה הידועה הוקם בקראון הייטס המטה העולמי להבאת המשיח, עם יסודו של ארגון התקיימה אסיפה ב770, במהלכה חתמו 250 מחסידי חב"ד על טופס בו הם מקבלים את מלכותו של הרבי:
אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, הננו החתומים מטה מקבלים עלינו את עול מלכותו, של הרבי מלך המשיח ולעשות כל מה שירצה מאיתנו בכל מה שיבקש מאיתנו ובכל הענינים, ולעשות את כל זה במסירות נפש
למחרת האסיפה, ערב שבת פרשת תזריע מצורע, ו' אייר, הגיש הרב דוד נחשון את החתימות למזכיר הרב גרונר על מנת שיכניס אותם לרבי, לאחר זמן קצר יצאה התשובה:
נתקבל ותשואות חן, ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמן גרמא, כנתינת כח דחכמינו זכרונם לברכה וברכתם דכל המוסיף מוסיפין לו, ובמיוחד ברכתו דהקב"ה שתוספתו מרובה כו'.
והזמן גרמא שבאים מחודש ניסן והשפעתו ונכנסים לחודש אייר (ר"ת האבות ורחל- רגל הד') כמפורש בכמה מקומות.
בשנת ה(י') ת(הא) ש(נת) א(ראנו) נ(פלאות). אזכיר על הציון".
- בח' אייר תנש"א כתב הרב דוד נחשון עם עוד כמה מחסידי חב"ד, שבאסיפה של למעלה מעשרה עסקנים ומשפיעים הוחלט להמשיך את החתמות 'קבלת המלכות'. על מכתב זה - שצורפו אליו עוד חתימות - השיב הרבי: "אזכיר על הציון ויבשר טוב".
- בחודש כסלו תשנ"ב, השיב הרבי לרב דוד נחשון, על דו"ח מהחתמת אנשים על טופסי 'קבלת המלכות' ועל הרצאה שמסר בנושא "הרבי כמשיח" בערב מיוחד בו נכחו גם אישי ציבור: "ויקויים בהם מי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות וכו'. אזכיר על הציון".
פעילות הנשים
בשנת תשנ"ב בחלוקת הלעקאח בהושענא רבה, עברה לפני הרבי קבוצה של עשר נשים מנשות חב"ד, שהגישו לרבי מעטפה המכילה חתימות של נשים המקבלות עליהן את מלכותו של הרבי. דוברת המשלחת אמרה: "אנחנו כאן, מניין נשים "עם קשה עורף" מבקשות מהרבי שיתגלה לעין כל כמלך המשיח ויוציאנו מהגלות מיד". בתגובה, נתן הרבי דולר ואמר: "אמן, הצלחה רבה, בשורות טובות. בשביל המכתב, בשביל הפ"נ ובשביל השמות". בהמשך לכך, נערך בראש חודש מר חשוון כינוס מיוחד שמטרתו המוצהרת היא: לעורר את העם לקבלת מלכותו של הרבי, בפרט על ידי החתמות על ההצהרה לקבלת מלכותו. ההזמנה לאירוע, נשלחה לרבי שנתן את עידודו לכך [108].
לאחר הכינוס, הכינו הנשים דו"ח מפורט, בו נכתבו הנושאים המרכזיים שנידונו במהלכו, ביניהם: הצורך לעורר את מידת המלכות של המלך על ידי קבלת המלכות, הכח המיוחד והחובה של נשי ישראל בהבאת הגאולה והחשיבות המיוחדת של המכתב והחתימות. על דו"ח זה השיב הרבי: "אזכיר על הציון עוד הפעם להמשך הצלחה רבה ונפלאה בכל מכל וכו'". למחרת הכינוס, בחלוקת דולרים, ניגשו קבוצת נשים והביאו לרבי קופסא ובתוכה טפסי חתימות קבלת המלכות[109]. דוברת הנציגות אמרה: "ברוך השם יש פעילות נפלאה במבצע 'ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם' - ומצאו, ומתפשט תחת נשי חב"ד, ובכל העולם כולו ולכל השלוחות, אנו מקבלות בזה, נשי ובנות חב"ד את פני משיח צדקנו, הרבי, ויוליכנו קוממיות לארצנו" הרבי השיב: "אמן" (התבונן בקופסא, ואמר:) "זה בשבילי? בשורות טובות", (שוב התבונן בקופסא ובחתימות, והוסיף:) "בשביל כל הענינים צריך לשלם לצדקה ותהיה הצלחה רבה, וללכת מחיל אל חיל עד שתלכו אל אלקים בציון בגאולה האמיתית והשלימה. ברכה והצלחה, הצלחה רבה".
לקראת חודש טבת, התקבלה ההחלטה בארגון נשי חב"ד בקראון הייטס על עריכת כינוס לנשות השכונה והאיזור שיתקיים ב770, תחת הכותרת "סעודת קבלת פנים למשיח צדקנו", עם שלבי התכנון, דיווחו בארגון על כך לרבי, שהשיב: "אזכיר על הציון והזמן גרמא והענינים ויהא בהצלחה רבה וכו'".
מאוחר יותר התקבלה החלטה שלא להשאיר את האירוע במסגרת פנימית, אלא לפרסם אודותיו בעולם כולו. בעקבות כך הוחל בפרסום על כך הגיע מענה נוסף וברכה מיוחדת: "נתקבל ותשואות חן ותהא פעולה נמשכת ובהוספה".
בעיצומו של הערב, פנו נציגות הנשים במכתב לרבי, בשם כל המשתתפות בכינוס ב-770 וכל המשתתפות באמצעות השידור - בכל רחבי העולם ובשם כל בית ישראל שמוכן ומצפה ברגע זה להתגלות המלך. בין השאר, נכתב שם: "הוד מלכותו כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, נשי ישראל בכלל ונשי חב"ד בפרט, מוכנות לקבל את פני משיח צדקנו ולשמוע את דברי כבוד קדושתו באופן של "תורה חדשה מאתי תצא" בסעודה שערכו לכבודו, ומתפללות שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה עם ענני שמיא וכו' תיכף ומיד ממ"ש" על מכתב זה השיב הרבי: "וכל המברך מתברך בברכתו של הקב"ה שתוספתו מרובה על העיקר, ובמיוחד ברכה מיוחדת בזמן מיוחד. אזכיר על הציון".
במהלך הערב נעמדה הרבנית סימה אשכנזי מכפר חב"ד, והכריזה "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד"[110].
הרב חיים ברוך הלברשטאם ממרכז שידורי חב"ד הכניס לרבי דו"ח על 129 נקודות בערים ומדינות ברחבי העולם, שהשתתפו בשידור חי בסעודת ה'מלוה מלכה', על כך השיב הרבי: "נתקבל ותשואות חן על הנחת רוח שגרם וגורם, אזכיר על הציון"[111].
לאחר זמן, נשי חב"ד בלונדון, שלחו דו"ח לרבי ובו פירוט מפעולותיהן בלימוד ענייני משיח, בתשובה הורה הרבי לפעול בקשר ובתיאום עם נשי חב"ד שבקראון הייטס כשהרבי מדגיש במיוחד על הפעולה האחרונה: "נתקבל והמצורף בזה, ותשואות חן, ויהא בהצלחה רבה. ובטח עומדות בקשר עם נשי חב"ד תחיינה דכאן, לדעת על דבר חגיגתן כאן לאחרונה. אזכיר על הציון"[112].
מעמד קבלת המלכות
|
| ערך מורחב – מעמד הסאטלייט |
לקראת י' שבט תשנ"ג התאספו כמה פעילים מהמטה העולמי להבאת המשיח ביניהם: הרב שמואל בוטמן, הרב מנחם גערליצקי, הרב יעקב שפריצער, הרב משה רובשקין, הרב יוסי פאריז והרב זושא זילברשטיין והחלו בארגון המעמד שבמרכזו קבל מלכותו של הרבי על ידי הכרזת 'יחי'. יחד עם הכינוס תוכנן לשלב גם את חגיגת סיום ציור, על ימות המשיח, שעורך הצייר מר מיכאל שוורץ. הציור שצויר, על פי בקשת הרבי מהצייר בעבר[113], הסתיים כבר בי"א ניסן בשנה הקודמת (תשנ"ב) אך עקב המאורעות נדחה, לקראת הכינוס ביקש מר שוורץ מהרבי לסיים זאת בי' שבט, והרבי השיב בחיוב. במשך השבוע הקודם לאירוע, הכניסו המארגנים את תוכנית הכינוס ובקשת ברכה, והרבי נענה בראשו לאות חיוב.
בעקבות הפרסום, גורמים שונים בחב"ד החלו להצר את צעדי המארגנים[114], הרבנים שחששו מכך פרסמו אזהרה שלא לפרסם את האירוע בתקשורת, ביום חמישי ו' שבט, שלושה ימים לפני הכינוס שתוכנן ליום ראשון, הכניסו המארגנים, אל הרבי, את כל פרטי התוכנית, ביניהם: שידור ישיר מהמעמד לכל העולם באמצעות ה'לוין'. הרבי השיב ב'הסכמה וברכה' לתוכנית. בעקבות הסכמת הרבי לשידור המעמד, התכנסו הרבנים על מנת לבטל את הודעתם הקודמת, וכך כתבו: "הבהרה- לאור הסכמה וברכה מפורשת מאדמו"ר מלך המשיח שליט"א (ושנמסר על ידי המשב"ק הרב לייבל שי' גרונר) לעשות סאטעלייט (הוק-אפ) ביום ראשון ט' שבט בשעה 5:00 אחה"צ, הננו להודיע שאין לאחר דברי המלך כלום, (ובמילא הפתק שנמסר בשם הבד"צ בנוגע להנ"ל בטל ומבוטל)". על החתום בשם בית הדין: הרב יהודה קלמן מארלאוו, הרב יצחק הענדל והרב מרדכי שמואל אשכנזי.
הכינוס עצמו נפתח בשעה 5:00. לאחר קריאת פרקו של הרבי בתהילים על ידי הרב משה טלישבסקי, פתח המנחה, הרב שמואל בוטמן בהסבר על המעמד. נאמו בערב: הרב יהודה קלמן מארלו, כנציג בית בהדין של קראון הייטס. הרב שניאור זלמן גוראריה, כנציג ועד רבני ליובאוויטש ואגודת חסידי חב"ד, אשר הסביר את טיבו של מעמד זה שאינו הכתרה, מכיון שההכתרה למלך המשיח נעשית על ידי ה', אלא קבלת המלכות מצד העם. בנוסף דיברו: הרב יצחק הנדל, אשר הקריא את פסק דין שהרבי הוא מלך המשיח, והרב יואל כהן.
תוך כדי המעמד יצא הרבי לבית הכנסת, שם נערך הכינוס, לתפילת ערבית, בסיום התפילה נכנס הרבי אל המרפסת ומשם צפה בסיום הציור על הצייר מר שוורץ. הרב גוראריה בירך את הרבי ואמר: "בזמן זה שבו הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות... אנו מברכים את הרבי בברכה של 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', כל הקהל הכריז יחד עמו שלוש פעמים 'יחי', ומיד החלו לנגן בשירת 'יחי'. הרבי הסתכל באותה עת לעבר הקהל ממול וכן סקר את בימת הצלמים. הניגון נמשך למעלה מ-8 דק' כשבסיומו סימן הרבי לסגירת הוילון[115].
התקשורת בישראל ובעולם סיקרו את האירוע ועסקו בכך בימים שאחרי. בעת האירוע עצמו נכחו ב-770 למעלה מעשרים נציגים מרשתות הטלוויזיה הגדולות בעולם. ששידרו את האירוע בשידור חי וישיר. באותו ערב משחק ה"סופר-בול" השנתי נדחה בכמה שעות. ובינתיים שודר המעמד מ-770. כמות הצופים הגיעה לעשרות מליונים.
 |
|---|
|
האמונה לאחר ג' בתמוז
ביום ג' בתמוז שנת תשנ"ד התכסה הרבי מעינינו; עם זאת, על פי דבריו, מאמינים החסידים שהוא ממשיך לחיות בחיים נצחיים. בקרב חסידי חב"ד קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך הגאולה ומצפים לכך שהרבי יתגלה כמלך המשיח. בהקשר לכך מזכירים החסידים את דברי חז"ל[116] "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה".
ביום ו' תמוז תשנ"ד, נערכה אסיפה דחופה של כל רבני חב"ד בישראל, בה הוחלט להמשיך עם פירסום זהותו של משיח וכן הורו לעיתון כפר חב"ד להמשיך ולפרסם בשער העיתון את הכרזת 'יחי' (העיתון התעלם מהוראה זו ובעקבות כך נפתח עיתון בית משיח)[117][118][119].
הרב אהרן סולובייצ'יק פרסם לאחר ג' בתמוז מודעה בעיתון ג'ואיש פרס: "בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב"ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר, האברבנאל, כתבי האריז"ל, השדי חמד ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי"[120]
לקריאה נוספת
*הספר 'ענינו של משיח' בעריכת הרב שלום דובער וולף
- הרב שלום דובער וולפא, יחי המלך המשיח, הוצאת המחבר, תשנ"ב (1992)
- הרב חיים ששון, עתה ידעתי, הוצאת המחבר, תש"ס (2000)
- הרב יוסף יצחק מייזליש, התקופה והגאולה - במשנתו של הרבי מילובאוויטש, בהוצאת אגודת חסידי חב"ד בישראל, תשס"ה (2005).
- משיח פרידמן, ימי בשורה - תיעוד אירועי התגלות מלך המשיח ובשורת הגאולה, אלול תשע"ג (09.2013) (העמודים הראשונים של הספר
)
קישורים חיצוניים
גדרו ההלכתי
סימני הרמב"ם
- סימני הרמב"ם על מלך המשיח
סרט וידאו המציג כיצד כל הסימנים הללו נתקיימו ברבי - אתר הגאולה - ביאור פסק הדין "בחזקת שהוא משיח" - אתר הגאולה
- הרב שלום דובער וולף, כתר מלכות - סיכום וביאור שיטת הרבי בענין מלכות בית דוד והגאולה העתידה
פסק דין
- פסק הדין
- 'אתר פסק דין'
- 'העובדות שמאחורי הפסק' - קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.
- כנס התעוררות ניסן תשנ"ד המשפיע הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח
פרסום האמונה
- פירסום זהותו של משיח - אסור, מותר, או מצווה - רב שיח עם רבנים ומשפיעים
- הרב חנזין: בשורת הגאולה והגואל לציבור
קבלת המלכות
שיחות הרבי
- שיחת ב' ניסן תשמ"ח - בה מבואר תוכן ההכרזה "יחי המלך".
- צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה
- שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ"ח מפי הרב שלמה מאיעסקי
- 'יחי המלך' קובץ בהוצאת ועד חיילי בית דוד הסוקר את מהות ההכרזה
- קובץ לימוד בענין 'קבלת המלכות' בעריכת הרב שמריהו מטוסוב
י' שבט תשע"ז
יחי אדוננו בעידודו של הרבי
- הכרזת "יחי המלך" בפני הרבי - ד' בניסן תשמ"ח -
- הרבי מעודד את שירת ה"יחי" ט"ו אייר תנש"א - השירה הראשונה המתועדת
- כינוס השלוחים תשנ"ג - השלוחים שרים הרבי מעודד
- כינוס השלוחים תשנ"ג - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו'
- ונענע לנו בראשו - 20 שנה לקבלת המלכות
פעולות הנשים
- ועד חיילי בית דוד - 770, קובץ העובדות שמאחורי הכינוס , תיעוד מלא ומקיף על פעילותן של נשי חב"ד לקבלת המלכות -
- מגישים לרבי חתימות 'קבלת המלכות' ב' מר חשון תשנ"ב -
מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג
- לקריאת יומן השידור משנת תשנ"ג -
- העובדות שמאחורי הכינוס - הסיפור המלא. בהוצאת "ועד חיילי בית דוד".
- הסאטלייט מי' שבט תשנ"ג • הוידאו המלא
שונות
- יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד - ליקוט מעניינם בתורה המבארים את תוכן הענין של קבלת מלכותו של מלך המשיח המתבטא בהכרזה "יחי המלך".
- "פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!" ● סקירה
- המסמכים מוכיחים: הרבי אישר ועודד את "קבלת המלכות" -
- הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות חודש ניסן תשנ"ד -
- סגן רה"ע שיקאגו: מקבל את מלכותו של הרבי -
- כנס התעוררות ניסן תשנ"ד ר' מענדל פוטרפס מכריז "יחי"
- כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל תשנ"ה הרב יונה מצגר מכריז "יחי"
האמונה לאחר ג' תמוז
- בשורת הגאולה לאחר ג' תמוז - ראיון עם הרב שימי גולדשטיין
- הרב וולפא עונה לרב מנשה הקטן
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ שו"ת חתם סופר חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.
- ↑ וכפי שדייקו רב ורב נחמן בלשונם ואמרו (סנהדרין צח, ב.) "אי מן חייא הוא", ופירש רש"י "אם משיח מאותן שחיין עכשיו", כדבר המוטל בספק. כיון שביאת הגאולה תלויה בזכותם של ישראל, ואם חלילה לא יזכו ותתעכב הגאולה, לא יהיה משיח מאותן שחיין עכשיו, אלא מהדורות הבאים לאחר מכן
- ↑ צח, ב.
- ↑ שולי הגליון הא' להערה 67 בשיחת שבת פרשת תזו"מ תנש"א.
- ↑ דבריהם נלקטו בקונטרס 'משיח שבכל דור' (קראון הייטס תנש"א). וראה בספר 'מאוצר המלך' חלק א' עמ' 185 בנוגע לרמב"ם בדורו.
- ↑ לדוגמא: ר' שכנא רבו של הרמ"א כתב על גליון הגמרא בסוגיא זו - משיח שכנא שמו שנאמר לשכנו תדרשו. וכן האור החיים כתב שמשיח 'חיים' שמו. (הובא בקונטרס הנ"ל).
- ↑ "כל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו - בדוגמת נשיא דורנו - הוא הוא המשיח" (משיחת הרבי בליל ה' דחג הסוכות תשמ"ז)
- ↑ נחום שמריהו ששונקין, בספרו 'זכרונותי' פרק ל"א 'מלכות בית דוד'. נדפס גם בספר 'אוצר החסידים' - כך קבע רבינו הזקן את זהותו של משיח, והתבטאות מפיו של הרב ניסן נמנוב (נדפסה בסוף הספר 'ביאורי הרב ניסן על התניא'.
- ↑ ראה כדוגמא שיחת שבת פרשת נשא תש"כ
- ↑ מאמר "באתי לגני" תשי"א
- ↑ שיחות שבת פרשת ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנ"א ה'תשמ"ח
- ↑ שיחת פרשת שמות תשנ"ב אות י"ד - השיחה בגרסת טקסט
- ↑ שיחת שבת פרשת שופטים תשנ"א
- ↑ ביטוי אותו אמר משה אל ה' כאשר ציווה אותו לצאת ולגאול את ישראל ממצרים
- ↑ שיחת פרשת חיי שרה ה'תשנ"ב, סעיף י"ג
- ↑ כך כותב גם האריז"ל, שער הגלגולים פרק י"ג: "בוודאי משיח יהיה אדם צדיק נולד מאיש ואשה ויגדל בצדקתו עד קץ הימין"
- ↑ כפי הנאמר במפורש בדברי הנביאים: "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה", ישעיהו י"א א
- ↑ הלכות מלכים י"א א'
- ↑ ד"ר יעקב גוטליב, הרבי מממש את דגם המשיח על-פי הרמב"ם, ראיון בשבועון בית משיח
- ↑ שיחת פרשת שמות תשנ"ב: "ישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו.. ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמת ה'" - שאז "בחזקת שהוא משיח""
- ↑ הרב שלום דובער וולפא, תומת ישרים תנחם עמ' 86
- ↑ הרב שלום דובער וולפא, יחי המלך המשיח עמ' קמו
- ↑ הרבי, לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361: על כרחך צריך לומר שאין הכוונה על פי בית דין של ע' ונביא, ועל דרך ראיית הרמב"ם "אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא אמר על בן כוזיבא המלך שהוא המלך המשיח" (ולא היה שם נביא וכו') - כי אם על דרך שכותב על בן כוזיבא המלך". וראה גם שיחת פרשת מסעי תשכ"ז, שלבר-כוכבא היו את סימני המשיח, אף על פי שלא היה מלך בהגדרתו ההלכתית.
- ↑ על דרך בן כוזיבא, שרבי עקיבא ראהו כמלך המשיח על אף שלא מלך על ידי סנהדרין ונביא, כן אינו חייב למלוך על כל העם שהרי הוא מלך רק בארץ ישראל, בעוד שרוב העם כבר היה באותה העת מפוזר בין העמים בבבל ורומי וכו'. אך הוא מצדו נטל על עצמו את האחריות לכלל האומה ויצא למשימה כלל ישראלית לגרש את האויבים מארץ ישראל ולבנות בחזרה את המקדש
- ↑ כפי שמובן גם מדברי הגמרא שהדוגמאות למשיח שבדור הם רבינו הקדוש, רבי יהודה מסדר המשנה, שהיה נשיא הסנהדרין, ורב נחמן שהיה מבית ראש הגולה, וראה קונטרס בית רבינו שבבבל תשנ"ב: "מסתבר לומר שהוא הנשיא שבדור, כמו רבי יהודה הנשיא" (וראה דבר מלכות תולדות הערה 94)
- ↑ רמב"ם, הלכות מלכים פרק א': "כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים הכשרים עד עולם, שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם"
- ↑ משנה תורה, הלכות מלכים פרק א'
- ↑ וכהבטחת התורה (ויחי מט, ו) שלעולם לא תפסק המלכות מזרע יהודה: "לא יסור שבט מיהודה.. עד כי יבוא שילה", "מלך המשיח שהמלוכה שלו". ודרשו חז"ל לשאלה במה מתבטאת מלכותו הנצחית של דוד בזמן הזה בה אין מלך בישראל, וביארו "אלו ראשי גליות שבבבל (ראה רמב"ם הלכות סנהדרין, "ראשי גולה שבבבל במקום מלך הם עומדין") ונשיא שבארץ ישראל" הממשיכים את מלכות דוד גם בזמן הגלות. וכך ביאר השל"ה (פרשת ויחי) ש"בכל דור ודור לא ימנע אנשים חשובים מיהודה ואם אינם במלכות זה הם במלכות אחר... וכלל העניין שלא תפסוק מיהודה ממשלה, יהיה ממשלה גדולה או קטנה, ודבר זה יהיה נוהג עד שיבא משיח, ואז עליו יקהתו כל העמים וימלוך בכיפה עולמי עד"
- ↑ "מפשטות לשון הרמב"ם משמע שענין זה ("מלך מבית דוד") הוא (לא רק מצד ההבטחה ש"לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם", אלא) הגדר דמשיח" (הדרן על הרמב"ם תשמ"ו)
- ↑ ראה בהרחבה:כתר מלכות עמ' 74
- ↑ שיחת י"ט כסליו תער"ג
- ↑ הרב שלום דובער וולפא, הרבי מיוחס לדוד המלך: גם בן אחר בן וגם בן אחר בת
- ↑ שיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב סעיף י"ג
- ↑ לקוטי שיחות חלק י"א עמ' 8
- ↑ פרקי דרבי אליעזר סוף פרק ל"ב
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה יט, א
- ↑ שלשלת היחס, נדפס בספר היום יום, עמ' 21
- ↑ ר"ן, מסכת סוכה כה, א
- ↑ לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361
- ↑ שגם נחשבת ככפיה. כתובות נג, א
- ↑ הלכות ממרים ג: "בני אותן הטועים ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות וגדלו אותן עליו, הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגוים וגדלוהו הגוים על דתם שהוא אנוס.. לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשוך אותם בדרכי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה, ולא ימהר אדם להרגן"
- ↑ שיחת אחרון של פסח תשח"י: "הפירוש במה שכתב הרמב"ם "ויכוף כל ישראל כו'" הוא שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות ויש צורך בדמוקרטיה, ואילו הוא דיקטטור וכו'. כיון שישנה רק אמת אחת האמת דאלקות, שנמסרה לנו על ידי תומ"צ. וכל הטענות אודות "צדק ויושר" כביכול - אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר"
- ↑ נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' מנחם אב תשכ"ז - צדי"ק למלך ח"ו עמ' 176, קונטרס יחי המלך גליון 300 - להרב שניאור חיים גוטניק
- ↑ לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361
- ↑ מסכת שבת קיט, ב
- ↑ לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361
- ↑ "לילך בה" - היא על צדיקים שלא חטאו, ו"לחזק בדקה" - לבעלי תשובה שעברו ופרצו
- ↑ כמוכח מכך שעדיין יש מנגדים שאיתם צריך להלחם (שיחת פרשת חיי שרה תשנ"ב)
- ↑ רמב"ם, הלכות מלכים פרק ד' הלכה ד'
- ↑ מטרות אלו יושגו עוד בתקופת הגלות ואילו המטרה הנוספת "לשבור זרוע הרשעים" תעשה בגאולה (לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 263)
- ↑ ישעיה י"א, ד: "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע". ראה בפירוש מהר"י קרא לפסוק: "אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! - אומר: יבוא גובאי ויאכלנה" (מתוך מדרש)
- ↑ כחזקיהו שניצח במלחמה על ידי תפלתו, מבלי שיצא למלחמה גשמית. מלכים-ב', יט, טו
- ↑ ההיסטוריון אריה מורגנשטרן מספר על שליחות שהטיל עליו הרבי, בו הוא רואה את אופן מלחמות ה' שמנהל הרבי
- ↑ עוד קודם לכן, בפורים תשי"ג הרג הרבי את סטלין במהלך התוועדות, הסיפור המלא
- ↑ שיחת פרשת ויגש תשנ"ב
- ↑ שיחת שבת פרשת שופטים תשנ"ב
- ↑ בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה
- ↑ לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ העובדות שמאחורי הפסק
- ↑ הדרן על הרמב"ם תשמ"ו
- ↑ קונטרס בית רבינו שבבבל
- ↑ "כך נהג הרבי (=הקודם), כשהיה רוצה לספר משהו על עצמו היה מספר זאת על אביו" (שיחות קודש תשי"ב עמ' 137)
- ↑ ד"ר יעקב גוטליב בספרו 'שכלתנות בלבוש חסידי' עמ' 174: "ואולם האמת צריכה להיאמר: העיון בכתבי רמ"מ מוביל למסקנה כי רמ"מ ראה עצמו כמי שעליו הטילה ההשגחה העליונה להביא את הגאולה... התבטאויותיו ורמיזותיו הברורות בשנותיו האחרונות, הן בבחינת "סופו מעיד על תחילתו".
- ↑ הערה לשיחת פרשת משפטים תשנ"ב, תורת מנחם - התוועדויות, תשנ"ב חלק ב, עמוד 282 הערה מספר 148.
- ↑ סנהדרין צח, ב. "יש אומרים מנחם בן חזקיה שמו"
- ↑ שיחת שבת פרשת תרומה תש"נ. וראה גם שיחת שבת פרשת האזינו תנש"א, "מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם"
- ↑ על פי הפסוק (ישעי' יא, ה) "והיה צדק אזור מתניו".
- ↑ קונטרס בית רבינו שבבבל סעיף ז' הערה 92
- ↑ שיחת שבת פרשת חיי שרה סעיף י"ב הערה 108
- ↑ הגמרא (סנהדרין צח) מספרת שמשיח נמצא ברומי, ובדורנו "פתחה של רומי", דהיינו המדינה הגדולה בעולם (גבורות ה' פרק י"ח), הוא באמריקה, שם יושב המלך המשיח ומצפה לגאולה. וכן מובא בשם המלבי"ם (רב"ב מקמניץ, קכ"ד) "שמשיח בהכרח שיבוא מאמריקה", וכן אמר בעל ה"דברי חיים" מצאנז (ספר ארצות החיים מכתב ו') "משיח יתגלה באמריקה"
- ↑ שיחת פרשת שופטים תשנ"א: "ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגות היום-יום הרגילים, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)", עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא".
- ↑ הרב יחזקאל סופר, מכתב לידיד ש"החמיץ": "האם לא ברי לך, ידידי, שאחר הדברים האלה, לא יוכל מאן דהו להתנצל על העדר פעולתו בפרסום הכי גדול ש"המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה... צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם" (ש"פ משפטים נ"א) בטענה: לא קיבלנו הוראה מפורשת מהרבי לפרסם, את מי צריכים לקבל עליהם כמלך המשיח? ואולי התכוון שיקבלו עליהם את מלכות דוד בן ישי הידוע מספר שמואל? התתאר לך את מבט הנזיפה הכפול ומכופל ביום ההוא?!
- ↑ כפי שביקש הרבי בשיחה משבת פר' משפטים תשנ"א "המינוי דדוד מלכא משיחא הרי כבר היה כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", צריכה רק להיות קבלת מלכותו על ידי העם וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי בגאולה האמיתית והשלימה".
- ↑ כך לדוגמא כתב הרב שלום בער קסלמן (פירוט נרחב בנספח לספר על אביו ר' שלמה חיים קסלמן שיצא לאור בשנת תשע"ג), אברהם פריז (בספר שנדפס עליו נתפרסמו חלק ממכתביו לרבי הנושאים תוארים אלו, קטעי מכתבים נתפרסמו גם בבית משיח גליון 349 עמוד 39), ועוד.
- ↑ "אחד היה אברהם" עמ' 98. הרב משה סלונים, בכתבתו "פרקי הסטוריה" (שנדפסה בספר והוא יגאלנו). הרב פריז כתב לאחר מכן לר' ישראל גורדון כי "העיקר היא העשייה, ואם אחר כך יאמרו לנו להפסיק, יש להפסיק מיד".
- ↑ איגרת לידיד" - הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב, המענה נדפס גם בימי תמימים חלק ו'
- ↑ הרבי התבטא ש"אם חס ושלום יעשה משהו בזה, ידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל" (מבשר טוב עמ' עב).
- ↑ וכלשון הרבי לרב וולפא: "כתבי לא היה מפני חשש אולי וכו', כי אם מיוסד על המפורסם שאלפים ויותר הפסיקו ללמוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט וכו' - ע"י הדיבור ופרסום הנ"ל לחוד".
- ↑ בדומה לשינוי הברור ביחסו של הרבי לפרסום בנושאי משיח בכלל - שהתבטא באישורו של הרבי לרב יונה אבצן להדפסת הספר מגולה לגאולה, אותו שלל הרבי לפני כן {ראה אינפו).
- ↑ נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40
- ↑ ראה שיחת ש"פ חיי שרה תנש"א סעיף יב, ובהערה 108.
- ↑ הרבנים מענדל ווכטר, יצחק גולדברג ומנחם ברוד.
- ↑ מענות כעין אלו קיבלו הרב נחמן ברנרד מדרום אפריקה והרב ברוך בועז יורקוביץ', רב קהילת חב"ד בלוד.
- ↑ יש להעיר, כי הרב שניאור זלמן הרצל בספרו 'שליט"א - אמונת החסידים בדור השביעי', מסביר את התשובות הסותרות בכך שהרבי מיתן את המתונים ואישר לאלו החפצים בכך, על פי הכלל הידוע אצל רבותינו נשיאנו: 'כפי ששואלים כך עונים', היינו, שהתשובה ניתנת על פי דברי השואל. למי ששאל 'כיוון שהפרסום מזיק לעבודת השלוחים, האם להמשיך לפרסם', ענה הרבי שלא, ולאלו שביקשו את רשותו להמשיך ולפרסם - ענה הרבי שכן.
- ↑ ראיון בשבועון כפר חב"ד, שבט תשנ"ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..." אמנם, לאחר ג' תמוז תשנ"ד, חזר בו הרב כהן מדבריו (ראה כפ"ח גיליון 624 - מאמר 'טעינו').
- ↑ ראה מכתב וועד רבני אנ"ש בה מאשרים את הקמפיין לאור ברכת הרבי. הרבנים, העסקנים והשלוחים כותבים על שיירת הטנקים
- ↑ מכתב הרב אשכנזי התומך בשיירה עמ' 15
- ↑ טושו"ע או"ח סימן צ סכ"ג.
- ↑ הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר "מלך המשיח" - עורך הספר הרב שלמה חיים בלומינג מספר את השתלשלות הסיפור.
- ↑ הרב שפרינגר: הרבי אישר לי לפרסם זהות הגואל.
- ↑ שיחת שבת פרשת וארא, סעיף ג'
- ↑ אור התורה לנ"ך חלק א' עמ' תעא-ב
- ↑ כיון שהמינוי הוא מאת ה', כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו"
- ↑ דרך מצוותיך, מצות מינוי מלך
- ↑ שיחת ב' ניסן תשמ"ח סעיפים ד'-ה'
- ↑ מלכים א', א' לד-לט
- ↑ שיחה הנ"ל סעיף יב, וראה הושע ב, ב שלאחרי שבני ישראל יתקבצו וימנו עליהם את מלך המשיח - אז יעלו מארצות הגולה
- ↑ רבינו בחיי, פרשת וישב, לח, ל. שם ר"פ בלק. וראו גם תורת מנחם.
- ↑ שיחת ב' ניסן תשמ"ח סעיפים ד'-ה'.
- ↑ השליחות היחידה עמ' 30
- ↑ שיחת יום ב' דר"ה תשל"ז
- ↑ הרב לוי יצחק גינזבורג עמ' 6: ועוד הוסיף הרב מענדל פוטרפס ואמר: אכן, מצינו שישנם דברים מסויימים אצל רבותינו נשיאינו שצריכים לבוא דוקא מלמטה, ואילו מצידם, "מלמעלה", אין הם מסכימים כלל בתחילה, ורק אחר כך אולי נותנים איזה שהוא רמז בלבד, ו"חסידים זיינען דאך קלוג" (=הרי הינם פקחים), ואם כן צריכים "לחטוף" כל שביב של גילוי כזה בשתי ידיים, ולנסות שוב ושוב עד שהדבר יתקבל
- ↑ עד אז היו מכריזים בפני הרבי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" בלבד
- ↑ יומן מהשבת עמ' 16
- ↑ העדכון לשלוחים הרב גדליה שמטוב מעדכן את השלוחים בעולם על אירועי השבת
- ↑ ט"ו אייר תשנ"א, הרבי מעודד את שירת ה"יחי" -
- ↑ הרבי מעודד את שירת "יחי אדוננו בתשנ"ג - עשרות סרטי וידאו של עידוד השירה בשנת תשנ"ג
- ↑ יומן ווידאו מכינוס השלוחים תשנ"ג בו יצא הרבי לבאנקעט סיום הכינוס ועודד את שירת היחי
- ↑ על ההזמנה ענה הרבי: "אביא את המצורף בזה בעזרת השם על הציון. והזמן גרמא" במכתב נוסף ששלחו, כתבו הנשים שהכינוס מתקיים בזכות ובעקבות העידוד שניתן מהרבי לכך בהושענא רבה. על מכתב זה, השיב הרבי: "ויהא בהצלחה רבה, והזמן גרמא והענינים, אזכיר על הציון"
- ↑ נשות חב"ד מגישות טפסי קבלת המלכות לרבי
- ↑ לימים סיפרה שחששה שמא עשתה דבר שאינו לרצונו של הרבי. אך למחרת, כשעברה בחלוקת הדולרים וכן במענות שנתקבלו בימים שלאחרי, הסתבר שמעשה אמיץ זה, היה לרצון הרבי וסלל את הדרך לקבלת המלכות בשלימות
- ↑ צילום הדו"ח ומענה הרבי 20 שנה: העובדות והמענות של כנס קבלת המלכות
- ↑ ראה בהרחבה את כל השתלשלות האירועים בקובץ העובדות שמאחורי הכינוס בהוצאת ועד חיילי בית דוד
- ↑ סיפורו של הציור
- ↑ הרב שמואל בוטמן, מאחרי הקלעים של קבלת המלכות בראיון לשבועון בית משיח
- ↑ "מאות אלפים ראו ומליונים שמעו" ● יומן
- ↑ רש"י, דניאל י"ב, י"ב
- ↑ צילום מכתב הרב ירוסלבסקי לאהרון דב הלפרין, עורך העיתון
- ↑ הרב יורקוביץ' מספר על אסיפת הרבנים אחרי ג' תמוז
- ↑ הסיפור המלא נדפס בספר תומת ישרים תנחם, של הרב שלום בער וולפא.
- ↑ צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס
