התוועדות חסידית

הרבי בהתוועדות בזאל הגדול שב770

התוועדות (או פארבריינגען ביידיש) הוא השם המקובל בעגה של חסידי חב"ד להתכנסות של חסידים. בהתוועדות נהוג להרים כוסית 'לחיים' לשיר ניגונים חסידיים, לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. לרוב נערכת ההתוועדות עם רב (משפיע) ובחסידויות פולין עם האדמו"ר (מה שמכונה ביניהם "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין טיש").

משמעות ההתוועדות בחסידות

חסידים בהתוועדות של הרבי בזאל הגדול, מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים, להם היו שמורים מקומות ישיבה מאחורי הרבי על בימת ההתוועדיות)

התוועדות היא אחת מן הדרכים להתקשרות אל הרבי, אחד מהיסודות בדרכי החסידים, ומבוא למצוות אהבת ישראל.

בקרב חסידים מקובלת האימרה כי "התוועדות חסידית יכולה לפעול, אף מה שאין ביכולתו של המלאך מיכאל לפעול". את אמרה זו הסביר אדמו"ר הזקן, בכך שכשהאב רואה שבניו מסבים באחדות אזי מתעורר הוא בחשק למלא כל משאלותם, גם כשבדרכים ה'מקובלות' (כגון באמצעות המלאכים) אינם זכאים לכך. ואכן, במסורת החסידית סיפורים רבים על אנשים שנושעו אחר שהשתתפו בהתוועדות והתברכו.

תוכן ההתוועדות

בהתוועדות, תובעים המדברים מאת המסובים שיטיבו הנהגותיהם ודרכיהם, שיקבעו זמנים ללימוד תורת החסידות, שישמרו על קביעות השיעורים, ושהלימוד יהיה על מנת לקיים. תוכחה בהתוועדות, צריכה להיות רק על דברים ועניינים שאין בהם משום עלבון.

את ההתוועדות החסידית מנחה, בדרך כלל, אדם המכונה "משפיע" או "מתוועד". המתוועד הוא רב או מחנך שמשוחח במהלך ההתוועדות, עם יתר החסידים המשתתפים. ישנו סוג התוועדות, בו המתועדים משוחחים בינם לבין עצמם, בדברי התעוררות וחיזוק, מה שאינו נפוץ בקרב נערים צעירים.

אמירת ה'לחיים' בהתוועדות

ערך מורחב – משקה, תקנת המשקה

כאמור, בהתוועדות מקובל להרים כוסית 'לחיים', לרוב מדובר במשקה אלכוהולי - בעיקר וודקה - אם כי הרבי הסתייג מהפרזה יתר על המידה ואסר על בחורים ואברכים מתחת לגיל 40 לשתות יותר מכמות של רביעית (= 86 סמ"ק). תקנה זו מכונה אצל חסידי חב"ד בשם 'גזירת המשקה'. מקרה יוצא מהכלל, היה בהתוועדות שערך הרבי בערב חג הפסח תשמ"א שחל בשבת, ומשום שנוהגים שלא לשתות יין בערב ליל הסדר - שתו באותה ההתוועדות מים.

נוסח אמירת ה'לחיים' בהתוועדות

באמירת הלחיים ישנם ששני נוסחים:

• לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - כיוון שבשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובות,, שהובילו לקילולו של חם (בנו של נח) ועץ הדעת היה עץ גפן, ולכן מברכים שיין זה יהיה לחיים טובים.
• המגיד ממעזריטש היה עונה לחיים ולברכה, וכן פעם בהתוועדות בה נוכח אדמו"ר הזקן ענה לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם לנוסח זה דווקא, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, כי ייתכן וזה משום שכ"שנכנס יין יצא סוד", שמשמעותו בעבודת השם היא התגלות המדות, לכן זקוקים לברכה^{[דרושה הבהרה]}. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" אותיות לב-רכה.

זמן ההתוועדות

חסידים בהתוועדות

אומנם אין צורך בסיבה או בזמן מיוחדים על מנת להיתוועד, אךלמרות זאת ישנם ימים שנהוג להיתוועד בהם, חלקם אף תוקנו תוקנו על ידי רבותינו נשיאנו. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים בימי חב"ד, כגון חג הגאולה, כל חודש כסלו, ימי הולדתם של נשיאי חב"ד ודומיהם.

זמני התוועדות נוספים: שבת בה מברכים את החודש, זמן הסעודה השלישית של יום השבת ובראשי חדשים. (התוועדויות אלו, כמו גם התוועדויות במועדי אנ"ש - צריכות להתקיים בבית הכנסת). התוועדות מלוה מלכה במוצאי שבת צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של החסידים .

התוועדות במחיצת הרבי

הרבי במהלך התוועדות שערך בזאל הגדול של 770, על בימת ההתוועדיות. מאחוריו נראה יושב המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב

במשך שנות נשיאותו היה הרבי נוהג לערוך בחגים ובמועדים חסידיים התוועדיות באולם הזאל הגדול של 770. הרבי היה יושב על בימת עץ מוגבהת הצמודה לקיר הדרומי, בקדמתה ישב הרבי כשלפניו שולחן, ומאחוריו ישבו
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין זקני החסידים, רבנים ואדמו"רים, כשרוב הקהל עומד על מדרגות עץ מוגבהות.

הרבי היה נכנס לאולם, עולה על הבמה, ומתחיל הרבי לשאת שיחה שעיקרה היה בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת ניגון, כשלעתים הוא מורה במפורש איזה מהם לנגן (לדוגמה כמו ניגון הכנה לד' בבות, אותו היה מתחיל החוזר הרב יואל כהן).

כשהיה הרבי רוצה להתחיל באמירת מאמר, היה מורה על נגינת ניגון רוסטוב, אותו תיקן הרבי וקבע כניגון הכנה למאמר, כשלקראת התחלת המאמר היו היושבים נעמדים על רגליהם.

התוועדיות הרבי בימות החול היו מוקלטות ומועלות אחר כך על הכתב, אך בהתוועדיות שנערכו בשבתות וחגים (בהם אסור להקליט) היה צוות חוזרים בראשות הרב יואל כהן משחזר את השיחות והמאמרים שאמר הרבי, וצוות של מניחים העלה את הדברים על הכתב. לעיתים היה מגיה הרבי את השיחות והמאמרים ומהם חוברו ספרים שונים בעוד רובו של החומר לא הוגה.

בסיום התוועדויות שערך הרבי בשבתות וחגים שנגמרו במוצאי החג או השבת, היה נוהג הרבי לחלק כוס של ברכה.

היסטוריה

הרבי בהתוועדות בזאל הקטן, בו נערכו ההתוועדיות בשנים הראשונות ובו קיבל את הנשיאות, תשי"ב

ההתוועדות הראשונה שערך הרבי ב770 נערכה בב' תמוז של שנת תש"א בזאל הקטן בקומה הראשונה של 770 בהוראתו הישירה של הרבי הריי"צ, לציון הצלתו של הרבי והגעתו לארצות הברית. ההתוועדות החלה בשעה 9 ונגמרה בשעה שלוש לפנת בוקר. מאז התוועד הרבי עוד כמה פעמים עם החסידים.

במשך השנה שלאחר הסתלקות הרבי הריי"צ החל הרבי להתוועד עם החסידים בשבתות מברכים, כפי תקנתו של הרבי הריי"צ, בחגים ובמועדים חסידיים, אך לא אמר בהם מאמרים, אותם אומר רק רבי, אלא רק שיחות. בהתוועדות ביום טוב שני של חג השבועות הכריז החסיד ר' אליהו סימפסון, ממזכיריו של אדמו"ר הריי"צ, כי השיחות הן טובות אבל רוצים לשמוע מאמר.הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת".

בהתוועדות י' שבט תשי"א קיבל עליו הרבי את הנשיאות, ואמר את המאמר הראשון שלו – באתי לגני.

עם השנים הלכה חסידות חב"ד וגדלה והחלו להגיע יותר ויותר חסידים להתוועדיות של הרבי, מה שגרם לכך שהזאל הקטן, בו נערכו כל התוועדיותיו של הרבי עד אז, היה צר מלהכיל את החסידים שבאו להשתתף בהתוועדיות. בעקבות כך, החל הרבי בשנת תשי"ד להתפלל ולהתוועד בזאל הגדול (שבאותו הזמן היה קטן הרבה יותר מגודלו כיום) להתוועדויות ולתפילות הימים הנוראים. ההתוועדויות הגדולות של י"ט בכסלו, י' בשבט וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור קראון הייטס, כשהראשונה היא התוועדות י"ט כסלו תשי"ד באולם "פרענקלין מענאָר".

לקראת ראש השנה של שנת תש"כ הסתיים השיפוץ הראשון שנערך בזאל הגדול. והוא הפך לרחב יותר. מאז עברו כל התפילות והתוועדיות לזאל הגדול, ולא נערכו עוד התוועדיות בזאל הקטן או באולמות.

לאחר פטירת הרבנית חנה, לא רצה הרבי להתוועד בי"ט כסלו, עד שהרב שמואל לוויטין נכנס אל הרבי ואמר: "הלוא יאמרו כי י"ט כסלו אינו יום טוב!" דבריו שכנעו את הרבי שירד להתוועדות.

במשך השנים ההתוועדיות נערכו בחגים ומועדים חסידיים, כשהתוועדיות בשבת נערכו רק בשבתות מברכים (כתקנתו של הרבי הריי"צ) או כשהחגים או המועדים החסידיים חלו בשבת. לאחר הסתלקותה של הרבנית חיה מושקא, החל להתוועד בכל שבת, אך חדל להתוועד בימות חול. נוהג זה התבטא לראשונה בחג הפורים תשמ"ח. רבנים חב"דיים מכל העולם ניסו למנוע זאת על ידי כך ששלחו מכתב לרבי, ובו בקשה לערוך את ההתוועדות בחג ההפורים, אך הרבי לא נעתר לבקשתם, ואכן מאז לא ערך הרבי ההתוועדיות בימי חול אלא רק בשבת, אך במקביל החל לשאת שיחות גם בשאר ימות השבוע (ולא כפי שהיה עד אז רק בשעות ההתוועדות) לאחרי (ולפעמים לפני) תפילת ערבית על סטנדר מיוחד לכך כשפניו אל הקהל.

כמו יחידות

מענה מהרבי בו מזכיר את ההתוועדות כתחליף ליחידות: כל התוועדות עתה היא מעין יחידות - להרוצה בזה

כאשר פסק הנוהג של כניסה ליחידות פרטית, קבע הרבי כי ההשתתפות בהתוועדות של הרבי כמוה כיחידות, וניתן לקבל את כל התשובות לשאלות בשעת ההתוועדות.

חסידים רבים מספרים שהרגישו כיצד בשעת ההתוועדות הרבי מכוון את הדברים לאזניהם, וכיצד הם קיבלו מענה על ספקות ושאלות שניקרו אצלם, כאשר העבירו זאת במחשבתם בשעת ההתוועדות.

השתתפות בהתוועדויות

אצל חסידי חב"ד השתתפות בהתוועדות לעיתים קרובות הוא דבר המוכרח, עד כדי כך שחסידים היו מקפידים להשתתף בהתוועדות לפחות פעמיים בשבוע, ועורכים לשם כך התוועדויות קבועות בליל שישי, בשבת בצהריים, ובמוצאי שבת, שהם זמנים שניתן להתוועד בהם בשופי מבלי שהדבר יפגע בפרנסה.

אדמו"ר הצמח צדק כרך את מניעת השפע לאברך חסידי, בכך שהוא הפסיק מלהשתתף בהתוועדויות.

גם למקורבים שעדיין אינם נמנים על חסידי חב"ד, הורה הרבי שעליהם להשתתף בהתוועדויות "מפעם בפעם – לפחות", והוסיף ש"אין לכך תחליף, והדבר נצרך מאוד".

שגיאות פרמטריות בתבנית:ניווט
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית {| class="mw-collapsible mw-collapsed autocollapse" style="border: 1px #aaaaaa solid; background-color: #f9f9f9; text-align: center; clear: both; width: 75%; margin: 0.5em auto;" cellspacing="3"

! style="background-color:#b0c4de; background:#b0c4de; padding-top: 0.1em; padding-bottom: 0.1em; text-align: center; color: black; font-weight: bold; font-size: 100%" |

צילומים מהתוועדיות במשך השנים אצל הרבי

|- | style="padding-top: 3px; padding-bottom: 3px; background-color: #f9f9f9; font-size: 95%" |

צילום נדיר מהתוועדות של הרבי במוצאי שמחת תורה. התמונה צולמה על ידי נכרי כתב העיתון "ניו יורק טיימס" בשיאה של ההתוועדות בשנת תשכ"ח, בזמן שב-770 החג היה בעיצומו הרבי בהתוועדות השניה שנערכה באולם מחוץ ל770, י' שבט תשי"ד הרבי בהתוועדות ט"ו שבט בזאל הגדול של 770 אחת ההתוועדיות בזאל הגדול, תשל"א זקני החסידים יושבים מאחורי הרבי בשעת ההתוועדות בזאל הגדול. משמאל לימין: הרב צבי הירש קוטלרסקי, הרב שניאור זלמן גוראריה, הרב יעקב גורקוב, הרב עוזיאל חזנוב, הרב אליהו חיים רויטבלט, הרב זאב ניסנביץ' הרבי בעת אמירת מאמר חסידות במהלך התוועדות בזאל הגדול ב-770. מאחורי הרבי נראים זקני החסידים: הרב ישראל לייבוב, הרב שניאור זלמן גוראריה, הרב ישראל שמעון קלמנסון, הרב יעקב יוסף רסקין, הרב שלמה אהרון קזרנובסקי, הרב יעקב מנחם מענדל שפרלין הרבי חוזר מאמר בהתוועדות בזאל הגדול, הקהל נראה עמד על רגליו אחת ההתוועדיות האחרונות שנערכו באולם, תשי"ט הרבי נושא שיחה בהתוועדות זאל הגדול, לאחר ההרחבה השניה ה'זאל הגדול' בהתוועדות של הרבי לאחר ההרחבה השלישית צילום מתוך חלון חדר השידורים

|}

קישורים חיצוניים

• התוועדות מהי בהוצאת ועד חיילי בית דוד
• אוצרות דור ודור - ליקוט מדברי אדמו"ר הריי"צ בנוגע להתוועדות חסידית
• הרב עדין שטיינזלץ, השטן לא שמע, משמעותה של התוועדות  •  'קרוב אליך' גליון 58 עמוד 6
• כשהרב חשב שהתוועדות זה בילוי
• התוועדות חסידית מתוך גליון התקשרות
• 90 הקצרי התוועדויות - אתר 'לחלוחית גאולתית-חב"ד'.

התוועדות עם הרבי

• התוועדות עם הרבי - י"ט כסליו חברת jem,
• התוועדות עם הרבי - י"א ניסן תשמ"א חברת jem,
• התוועדות עם הרבי - י"ב תמוז תשמ"א חברת jem,

הערות שוליים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.