לדלג לתוכן

שמואל לויטין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף שמואל לוויטין)
הרב שמואל לויטין
ר' שמואל ב'קבלת פנים'
ר' הענדל ליברמן מצייר את הרב שמואל לויטין

הרב שמואל הלוי לויטין (נקרא גם ר' שמואל באטומער או ר' שמואל) (י"ג בחשוון תרמ"ג - י"א באלול תשל"ד) היה משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, רב בולט בקהילת חב"ד שרבותינו נשיאינו נהגו להפנות אליו שאלות בהלכה, וכיהן בתפקידים רבים נוספים כשד"ר, חבר הוועד לכתיבת ספר תורה לקבלת פני משיח, ועוד. מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"[1] על ארצות הברית.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ג חשון תרמ"ג בעיירה פאהר לרב זאב וולף לויטין שהיה משגיח בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, וזכה להיות התינוק הראשון שנקרא על שם אדמו"ר המהר"ש לאחר הסתלקותו.

למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש והיה מראשוני התלמידים שם. הרבי התבטא עליו בהזדמנות מסויימת: "יהודי שזכה לשמוע חסידות מהרבי עוד לפני שאני נולדתי".

התחתן עם שיינא (בת הרב אשר מרגליות) שליוותה אותו בכל מסעותיו וגלויותיו, בגרוזיה, באוקראינה ואף בסיביר. במלחמת העולם השנייה שהתה בגטו וילנה. שני בניה - שלום וגרשון בער נרצחו לעיניה, ואז נרצחה גם היא בייסורים גדולים.

חמיו היה הרב של העיירה ראקשיק ולאחר חתונתו נעשה יד ימינו ולאחר פטירת חמיו בשנת תרס"ט נתמנה לרבה הרשמי של ראקשיק בהשתדלות אדמו"ר הרש"ב.

בשנת תרע"ה במלחמת העולם הראשונה הוכרח לעזוב את ראקשיק ועבר לקירסנאוו שם כיהן כרב במשך תקופה.

בשנת תרע"ו שלח אותו אדמו"ר הרש"ב לעיר כותאיסי בגרוזיה, לכהן כרב ראשי של מספר עיירות מרכזיות בהם העמיד תלמידים רבים. הוא הביא כעשרים מאנ"ש לעבוד בקהילות השונות כרבנים, מלמדים ושוחטים.

רבי יצחק זאב מבריסק העריכו ביותר על עבודתו זו במדינת גרוזיה, ובעקבותיו הצלחתו הכבירה הוא אף שלח לשם את שני תלמידיו הקרובים ביותר בכדי להוסיף עוד בקודש.

בשנת תרפ"ה חיפשו אותו השלטונות והוא ברח לעיר באטום. עד היום הוא מכונה בפי החסידים רבי שמואל "באטומער", על שם העיר באטומי שבגרוזיה שבה פעל. לאחר מכן חזר אל אדמו"ר הריי"צ לפטרבורג ושימש כ'רב הבית' בחצר הרבי.

בשנת תרפ"ה הקים אדמו"ר הריי"צ בנעוועל את בית המדרש לרבנים "בית המדרש לרבנים ושו"ב - בית יוסף" ומינה את הרש"ל לעמוד בראשו. באותה שנה השתדל הרבי הריי"צ[2] למנותו לרב בשיקגו במקום הרב מרדכי זוין.

בכסלו תרפ"ט הוא נאסר על ידי הנ.ק.וו.ד. שסגרו את בית המדרש לרבנים יחד עם תומכי תמימים נעוועל והגלו אותו לסיביר לשלוש שנים. בתרצ"א בערך הוא ברח מסיביר והגיע לקורסאק לבית בתו וחתנו הרב בנימין גורודצקי ולאחר מכן עבר לגור במוסקבה. בחודש שבט תרצ"ז הצליח לצאת מרוסיה לריגא והתיישב שוב בראקשיק ופעל כרב במקום כשנה.

כעבור שנה, בתמוז תרצ"ז, הורה לו אדמו"ר הריי"צ לנסוע לארצות הברית כשד"ר ולהפיץ יהדות לשבעה-שמונה חודשים, אך לאחר שהגיע לארצות הברית הורה לו הרבי להישאר ולקבוע את ביתו בארה"ב.

היה ממארגני כתיבת ספר תורה של משיח וחבר הועד לבנין האוהל של אדמו"ר הריי"צ.

בחודש חשוון תש"ב נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לייסד את ישיבת תומכי תמימים מונטריאול קצת לאחר י' בכסלו חזר לניו יורק.

הרבי היה מוכר דרכו את החמץ לפני פסח והיה שואל אותו שאלות בהלכה.

היה המשפיע הראשי של ישיבת תומכי תמימים 770. בשנת תשי"ז התקיים דינר של הישיבה בה הושר 'התקווה', והרבי בתגובה לכך הוריד את הנשיאות מהישיבה. הבחורים ב-770 החליטו לערוך מחאה לר' שמואל לוויטין שהיה משפיע הישיבה, ונכח באירוע ולא מיחה. הבחורים נכנסו בצעקות רמות לחדרו של ר' שמואל שהיה באמצע להתפלל שחרית, וברח מהמקום בבושת פנים. בעקבות כך קרא הרבי לבחורים ליחידות, בה צעק על הבחורים על הזלזול בכבודו של ר' שמואל, וההתערבות בפוליטיקה שלא קשורה להם. ההנהלה הענישה את הבחורים ונאסר עליהם להיכנס להתוועדות של הרבי בשבת הקרובה[3].

נפטר בי"א באלול תשל"ד וזכה שהרבי השתתף בהלוויתו, הרבי התבטא שלא יוכל להיכנס לבית החיים ללוייה משום שאם ייכנס לבית החיים יצטרך ללכת גם לציונו של אדמו"ר הריי"צ ולשם כך דרושות הכנות[4].

שאלה ארוכה ממנו בעניין עגונה ששאל את רבני ירושלים הרש"א אלפנדרי והרב זוננפלד בשנת תרפ"ב נדפסה בספר מן הגנזים חלק ג'[5].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


האו"ם החסידי
זלמן טוביה אבלסקי | אברהם אזדבא | שלום איידלמן | יהודה בוטרשווילי | יוסף גולדברג | שמריהו גוראריה | בנימין אליהו גורודצקי | זכריה גורי | אברהם יצחק גליק | יצחק הנדל | רפאל וילשאנסקי | יוסף וינברג | חיים אריה זילברשטיין | חיים מרדכי אייזיק חודקוב | צבי הירש חיטריק | שמואל חפר | רפאל טוויל | יצחק ידגר | משה פנחס כ"ץ | שמואל לויטין | חיים שלום סגל | ישראל אבא פליסקין | יהודה לייב רסקין | שלום שבת | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

  1. ראו בהרחבה בערך האו"ם החסידי
  2. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' אגרות רנד, רסא.
  3. תשורה על החסיד ר' שולם פלדמן, פרקי תולדות, מכתבים שקיבל מהרבי ולקט מסיפוריו בתוך תשורה מנישואי נכדתו, תמוז תשע"ה קובץ PDF, עמ' 83 - 85.
  4. מפי הרב צבי יחיאל גרינבלאט, בתוך: שלום מגידמן, עמדו הכן כולכם, שבועון כפר חב"ד גליון 2112 עמ' 40.
  5. בעריכת שלום הלל, עמ' 254, מודיעין עלית תשע"ד.