ט"ו בשבט

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף ט"ו שבט)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< >> חודש שבט

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

ט"ו בשבט היום החמישה עשר בחודש שבט וראש השנה לאילנות[1].

מנהגים[עריכה]

הרבי בהתוועדות חמישה עשר בשבט תשמ"ב

בשנת תשמ"ז קרא הרבי לערוך כינוסים בט"ו בשבט לחיזוק והוספה בתורה, בתפילה ובפרט להתחזק בהליכה באורחותיו של בעל ההילולא דיו"ד שבט - אדמו"ר הריי"צ[2]. הרבי ציין למנהג לאכול ביום זה חרובים (מלבד שבעת המינים), להם שייכות מיוחדת לניסים "כסיפור הגמרא על רבי חנינא בן דוסא שדי לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת, ובהמשך לזה מסופר על כמה וכמה ניסים שאירעו לו, בהיותו 'מלומד בניסים'"[3].

ביחידות כללית שנערכה בי"ג שבט תשמ"ז הרבי אמר שמנהג ישראל לאכול בט"ו בשבט פירות טעימים, ולברך לפחות על פרי אחד שהחיינו[4], ובשיחה האחרונה לעת עתה ששמענו מהרבי בסמיכות לט"ו בשבט הזכיר הרבי את המנהג של אכילת פירות בכלל, ומפירות ארץ ישראל במיוחד[5].

ישנם הנוהגים לומר בט"ו בשבט קטעים מתנ"ך ומספר הזהר. הרבי כותב על כך: "לא ראיתי במדינותינו נוהגים כן"[6].

הרבי שולל את המנהג לטעת עצים בט"ו בשבט וכותב ש"זהו עניין חילוני לגמרי", ואין לערבו במנהגי שולחן ערוך. הרבי אף מציין לגמרא[7] שאומרת שאין בעצי סרק משום יישוב ארץ ישראל[8].

אין אומרים תחנון בט"ו בשבט, כמו כן בי"ד שבט בתפילת מנחה אין אומרים תחנון[9].

שם התאריך[עריכה]

הרבי נמנע בדרך כלל[10] מלומר "טוּ בשבט", והעדיף את הלשון "חמשה עשר בשבט"[11].

משמעותו הרוחנית של ראש השנה לאילן[עריכה]

במקומות רבים[12] מבאר הרבי את התוכן הרוחני של ראש השנה לאילן בנוגע לעבודת השם, זאת על יסוד דברי הפסוק "כי האדם עץ השדה"[13]:

  • טיפול בשתיל רך הוא בעל השפעה משמעותית על כל עתידו של העץ, כך גם השקעה בחינוך בגיל צעיר, משפיעה הרבה יותר מאשר בגיל מבוגר יותר[14].
  • האילן מחולק בכללות לשלושה חלקים: א) השרש - נעלם מהעין, אך בו תלוי עיקר חיות האילן ורומז לאמונה, ב) גוף האילן - הרוב המכריע של האילן, רומז לקיום התורה ומצוות על ידי האדם, ג) הפירות - התכלית והשלימות שעבורו נברא האילן, ורומז להשפעת האדם על סביבתו וזיכוי הרבים[15].
  • עיקר האחריות לגידולו של העץ היא על הגנן, הרומז לאנשים שהופקדו על חינוך הנוער - ההורים והמחנכים[16].
  • כדי שהאילן יגדל כראוי, צריך להרחיק ממנו עשבים מזיקים, הרומזים לחברים רבים ובלתי הגונים, ולספק לו מים חיים - הרומזים לתורה, אין מים אלא תורה[17].
  • בשונה מחיטה ירקות וקטניות שמיועדים להשביע את האדם ורומזים לעבודה המוכרחת, הפירות אינם אלא לשם תענוג ועידון, ורומזים לעבודת השם מתוך תענוג, שהיא עבודה נעלית יותר, ואפילו ראיית אילנות נושאים פירות בלבד גורמת לתענוג[18].

אירועים ביהדות[עריכה]

ימי חב"ד[עריכה]

אירועים[עריכה]

נולדו[עריכה]

נפטרו[עריכה]

במחיצת הרבי[עריכה]

לאורך השנים כאשר חל ט"ו בשבט בשבת, התוועד הרבי לכבוד התאריך, ההתוועדויות התקיימו בשנים: תשט"ז, תש"כ, תשכ"ב, תשכ"ג, תשכ"ו, תשל"ו, תש"מ, תשמ"ג, תשמ"ו, תשמ"ז, תשמ"ט, תש"נ.

בפעם הראשונה שנערכה התוועדות בט"ו בשבט כשהוא חל בימות החול היה בשנת תשל"א (בין מנחה לערבית), ולאחר מכן התקיימו התוועדויות בהזדמנויות הבאות: מוצאי ט"ו בשבט תשל"ב; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ד; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ה; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ז; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ח; ליל ט"ו בשבט תשל"ט; ליל ט"ו בשבט תשמ"א; ליל ט"ו בשבט תשמ"ב; ליל ט"ו בשבט תשד"מ; ליל ט"ו בשבט תשמ"ה; ליל ט"ו בשבט תשמ"ח (ובשנים שלאחר מכן בתקופה שכבר לא התקיימו התוועדויות בימות החול, אמר הרבי שיחות ב: יום א' ט"ז שבט תשמ"ט; יום א' י"ד שבט תשנ"ב לפני חלוקת הדולרים; ליל ט"ו בשבט תשנ"ב (בזאל הקטן); מוצאי ט"ו בשבט תשנ"ב).

לכבוד ט"ו בשבט הוציא הרבי מאמרים מוגהים: ד"ה ארבעה ראשי שנים דט"ו בשבט תשל"א - קונטרס חמשה עשר בשבט תנש"א; ד"ה בחודש השלישי דט"ו בשבט תשל"ד (שיצא לאור בקונטרס כ"ב שבט תש"נ); ד"ה הנני ממטיר דט"ו בשבט תשל"ז (שיצא לאור בשעתו); ד"ה באתי לגני דט"ו בשבט תשל"ח (שיצא לאור בקונטרס כ"ב שבט תשמ"ט)

בנוסף, בשנת תשל"ד הרבי ערך ביקור ב"מכון חנה" לאחר ההתועדות; ובט"ו בשבט תנש"א חילק הרבי שטר של חמש דולר לכל אחד מאלו שעברו לפניו לאחר אמירת השיחה.

קישורים חיצוניים[עריכה]

וידאו

הערות שוליים

  1. לדעת בית הלל וכך נפסק בהלכה.
  2. שלשלת היחס עמ' (32)
  3. תלמוד בבלי, תענית כד, סוף עמוד ב'. ספר-השיחות תנש"א, חלק א' עמ' 300
  4. מנהג ישראל לאכול פירות טעימים בט"ו בשבט קובץ וידאו קישור לאתר חב"ד אינפו
  5. דבר מלכות שבת פרשת בשלח תשנ"ב.
  6. לקוטי-שיחות כרך לא עמ' 235
  7. תמיד כט, ב
  8. נטיעה בט"ו בשבט מהי דעתו של הרבי. אינפו.jpg
  9. היום יום י"ד וט"ו שבט.
  10. במכתב באנגלית ששלח הרבי לר' זלמן יפה, שהתגורר במנצ'סטר שבאנגליה, נכתב בתאריך: "Tu bishevat". האם אמנם הרבי לא השתמש בביטוי "ט"וּ בִּשְׁבָט"? • מיוחד באתר חב"ד און ליין.
  11. מקובל בפי חסידים מפי השמועה שהרבי תיקן את אלו שאמרו כך, אך השמועה המאומתת היא בנוגע לחמשה עשר במנחם אב, כאשר הרב שלמה זלמן לבקיבקר נכנס לרבי ליחידות קודם יום ההולדת שלו ואמר שיום ההולדת תהיה בט"ו באב והרבי שאל אותו שוב ושוב מתי היום הולדת עד שתיקן את עצמו ואמר: "חמשה עשר במנחם אב", ולטענתו אינו יודע האם הרבי תיקן אותו בגלל שלא אמר "חמשה עשר" או בגלל שלא אמר "מנחם אב".
  12. להלן נסמנו מראי מקומות חלקיים, רבים מהרעיונות מופיעים במובאות נוספות ולא צויינו כאן.
  13. דברים כ, יט.
  14. ממכתב ד' שבט תשכ"ה.
  15. ממכתב כ"ז שבט תש"ד.
  16. ממכתב י"א שבט תשכ"ה.
  17. ממכתב ערב ט"ו שבט תשכ"ח.
  18. לקוטי שיחות חלק ג', ט"ו שבט. ושם: עבודת השם מתוך תענוג היא עבודה מוכרחת הן בשל כך שאם לא ישתמשו בכח התענוג שבנפש לעבודת השם הוא ינוצל לענינים אחרים, וגם מכיון שאין זה מן הראוי שחלק מכוחות הנפש אינם משועבדים לעבודת השם. בנוסף, עבודת השם מתוך תענוג מוסיפה בהידור בקיום המצוות מתוך להט וחשק.


הפתגם היומי - ט"ו בשבט - מלוח היום יום
אין אומרים תחנון.
כשנגשו להדפיס חלק שני של ה"תורה אור" - כבר נודע להחסידים, אשר ישנם הגהות וביאורים מהצמח צדק על המאמרים. ויפצירו בהצמח צדק אשר ידפיסם עם המאמרים, וימאן הצמח צדק. ויחלום חלום אשר זקנו אדמו"ר הזקן בא לבקרו ומבקשו להדפיסם, מכל מקום העלים הדבר, עד אשר גם שלשה מבניו חלמו החלום הזה ויספרו לאביהם, ואז הסכים להדפיס גם הגהותיו וביאוריו לחלק שני, ויקראו לו בשם "לקוטי תורה".