חיים לוי יצחק גינזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
(הסרת תווים בלתי נראים, קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:VnBsWEZPMW51NENKSFZjPQ.jpg|ממוזער|הרב גינזבורג נואם בכינוס גאולה ומשיח ב770.]]
[[קובץ:VnBsWEZPMW51NENKSFZjPQ.jpg|ממוזער|250px|הרב גינזבורג נואם בכינוס גאולה ומשיח ב770.]]
[[קובץ:הרב חיים לוי יצחק גינזבורג תשע''ח.jpg|ממוזער|הרב גינזבורג (תשע"ח)]]
[[קובץ:הרב חיים לוי יצחק גינזבורג תשע"ח.jpg|ממוזער|250px|הרב גינזבורג (תשע"ח)]]
הרב '''חיים לוי יצחק גינזבורג''' ([[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] – [[ט"ז בתמוז]] [[תשע"ט]]) היה [[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים ראשון לציון]], חבר הנהלת [[מטה משיח]], מחבר סדרת [[פניני התניא]] וספרים נוספים ושימש בתפקידים מרכזיים בפעילות של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
הרב '''חיים לוי יצחק גינזבורג''' ([[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] – [[ט"ז בתמוז]] [[תשע"ט]]) היה [[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים ראשון לציון]], חבר הנהלת [[מטה משיח]], מחבר סדרת [[פניני התניא]] וספרים נוספים ושימש בתפקידים מרכזיים בפעילות של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
[[קובץ:צילום מסך 2022-07-19 022343.png|ממוזער|הרב גינזבורג מקבל קונטרס מהרבי ב[[זאל הגדול]] ב[[770]]]]
[[קובץ:צילום מסך 2022-07-19 022343.png|ממוזער|250px|הרב גינזבורג מקבל קונטרס מהרבי ב[[זאל הגדול]] ב[[770]]]]
נולד ב[[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] בבני ברק לרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה. בשעת ה[[ברית]] קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]{{הערה|כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב [[לוי יצחק נחשון]], הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי [[ רבי יהודה החסיד#צוואת רבי יהודה החסיד|צוואת רבי יהודה החסיד]].}}.
נולד ב[[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] בבני ברק לרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה. בשעת ה[[ברית]] קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]{{הערה|כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב [[לוי יצחק נחשון]], הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי [[ רבי יהודה החסיד#צוואת רבי יהודה החסיד|צוואת רבי יהודה החסיד]].}}.


שורה 10: שורה 10:
בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] התחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.
בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] התחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.


ב[[ח' אלול]] בשנת [[תשל"ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד{{הערה|[[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[חיים שלמה דיסקין]], [[יצחק גרוזמן]], [[שמשון הלפרין]]. במהלך חורף תשל"ח הצטרפו לקבוצה [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[אברהם משה]], ו[[שלמה זלמן לנדא]]. זכרונות שכתב הרב גינזבורג מהתחלתה של שליחות זו שנה לאחר התרחשות הדברים פורסמו ב[https://drive.google.com/file/d/1kf9TebqecrUdRY9YD7oz7SIZm1xcNAmS/view?usp=sharing ביטאון 'החייל' גל' 30] (ע' 9 - 10) ו[https://drive.google.com/file/d/1Dzyis8_ZXsibepvkg97g2FU-3N1w4mwY/view?usp=sharing גל' 31] (ע' 12 - 13)}} כשהוא מוסר שיעור בתניא בפני תלמידי הישיבה. במסגרת שליחות זו הוזמנו ע"י הרבי לשהות בחודש ניסן [[תשל"ח]] במחיצת הרבי כשהרב גינזבורג כותב יומן מפורט מחודש זה במחיצת הרבי{{הערה|היומן נדפס לימים בשני חלקים בביטאון 'החייל' של ישיבת [[תות"ל ראשון לציון]] - ב[https://drive.google.com/file/d/10v9AmySwh4omTIDvxKyr2AvRgFM0f-Nq/view?usp=sharing גליון 41] (עמוד 40 ואילך) וב[https://drive.google.com/file/d/1kaJ-9B8MYZtAiaO_-uhC4OAPcTcbIHYM/view?usp=sharing גל' 42] (ע' 36 ואילך)}}.
ב[[ח' אלול]] בשנת [[תשל"ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד{{הערה|[[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[חיים שלמה דיסקין]], [[יצחק גרוזמן]], [[שמשון הלפרין]]. במהלך חורף תשל"ח הצטרפו לקבוצה [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[אברהם משה]], ו[[שלמה זלמן לנדא]]. זכרונות שכתב הרב גינזבורג מהתחלתה של שליחות זו שנה לאחר התרחשות הדברים פורסמו ב[https://drive.google.com/file/d/1kf9TebqecrUdRY9YD7oz7SIZm1xcNAmS/view?usp=sharing ביטאון 'החייל' גל' 30] (ע' 9 - 10) ו[https://drive.google.com/file/d/1Dzyis8_ZXsibepvkg97g2FU-3N1w4mwY/view?usp=sharing גל' 31] (ע' 12 - 13)}} כשהוא מוסר שיעור בתניא בפני תלמידי הישיבה. במסגרת שליחות זו הוזמנו ע"י הרבי לשהות בחודש ניסן [[תשל"ח]] במחיצת הרבי כשהרב גינזבורג כותב יומן מפורט מחודש זה במחיצת הרבי{{הערה|היומן נדפס לימים בשני חלקים בביטאון 'החייל' של ישיבת [[תות"ל ראשון לציון]] - ב[https://drive.google.com/file/d/10v9AmySwh4omTIDvxKyr2AvRgFM0f-Nq/view?usp=sharing גליון 41] (עמוד 40 ואילך) וב[https://drive.google.com/file/d/1kaJ-9B8MYZtAiaO_-uhC4OAPcTcbIHYM/view?usp=sharing גל' 42] (ע' 36 ואילך)}}.


לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}. במהלך הקבוצה למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].
לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}. במהלך הקבוצה למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-[[770]], ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].


בשנת [[תשמ"א]] נישא לרעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]] וקבע את מקום מגורו ב[[כפר חב"ד]].
בשנת [[תשמ"א]] נישא לרעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]] וקבע את מקום מגורו ב[[כפר חב"ד]].
שורה 19: שורה 19:


==המינוי למשפיע==
==המינוי למשפיע==
[[קובץ:16ללא שם.png|ממוזער|הרב גינזבורג בהתוועדות בישיבה בראשון לציון.]]
[[קובץ:16ללא שם.png|ממוזער|250px|הרב גינזבורג בהתוועדות בישיבה בראשון לציון.]]
לאחר בואו בקשרי השידוכין קיבל כמה הצעות שליחות ואחר שכתב על כך לרבי פעמיים נענה שעליהם 'להתייעץ בידידים מבינים'. בהתאם לכך ערך אסיפה של כמה 'ידידים מבינים', והוחלט לקבל את הצעת השליחות לנסוע לטבריה. לאחרי [[פסח]] [[תשמ"א]] נכנס ל[[יחידות]] בתור חתן ובפתק שהגיש לרבי כתב שהוא ורעייתו לעתיד מבינים, על פי עצת ה'ידידים מבינים', כי רצון קדשו הוא שיילכו לשליחות בטבריה, והם מבקשים הסכמה וברכה לשליחות זו. הרבי ענה בערך בזו הלשון: {{ציטוטון|בנוגע להסתדרות לאחרי החתונה .. תתדבר עם המשפיע של תומכי–תמימים בארץ–הקודש כשתגיע לשם, לפי המצב שיהיה אז, שכן הרי יהיו כמה וכמה שינויים בארץ הקודש, ובפרט בנוגע לתקציבים וכו', וממילא עוד מוקדם מדי להחליט עתה בנוגע לזה}}.  
לאחר בואו בקשרי השידוכין קיבל כמה הצעות שליחות ואחר שכתב על כך לרבי פעמיים נענה שעליהם 'להתייעץ בידידים מבינים'. בהתאם לכך ערך אסיפה של כמה 'ידידים מבינים', והוחלט לקבל את הצעת השליחות לנסוע לטבריה. לאחרי [[פסח]] [[תשמ"א]] נכנס ל[[יחידות]] בתור חתן ובפתק שהגיש לרבי כתב שהוא ורעייתו לעתיד מבינים, על פי עצת ה'ידידים מבינים', כי רצון קדשו הוא שיילכו לשליחות בטבריה, והם מבקשים הסכמה וברכה לשליחות זו. הרבי ענה בערך בזו הלשון: {{ציטוטון|בנוגע להסתדרות לאחרי החתונה .. תתדבר עם המשפיע של תומכי–תמימים בארץ–הקודש כשתגיע לשם, לפי המצב שיהיה אז, שכן הרי יהיו כמה וכמה שינויים בארץ הקודש, ובפרט בנוגע לתקציבים וכו', וממילא עוד מוקדם מדי להחליט עתה בנוגע לזה}}.


כשסיפר זאת לר' מענדל אמר לו ר' מענדל שלדעתו עליו לבוא ללמד בישיבה בכפר חב"ד ולמלאות את מקומו של הרב [[זושא אלפרוביץ]] שעזב את הישיבה ועבר אז לשמש כמשפיע ב[[קרית גת]]. כשכתב אודות כך לרבי סימן הרבי את המילים במכתבו "הצעת הישיבה ור' מענדל", והשיב: {{ציטוטון|כן יעשה. אזכיר על הציון}} ומאז כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] למשך כעשרים ושתיים שנים - עד שנת [[תשס"ד]].  
כשסיפר זאת לר' מענדל אמר לו ר' מענדל שלדעתו עליו לבוא ללמד בישיבה בכפר חב"ד ולמלאות את מקומו של הרב [[זושא אלפרוביץ]] שעזב את הישיבה ועבר אז לשמש כמשפיע ב[[קרית גת]]. כשכתב אודות כך לרבי סימן הרבי את המילים במכתבו "הצעת הישיבה ור' מענדל", והשיב: {{ציטוטון|כן יעשה. אזכיר על הציון}} ומאז כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] למשך כעשרים ושתיים שנים - עד שנת [[תשס"ד]].


בעת חולשתו של ר' מענדל כשלא יכל כבר למסור את שיעור התניא היומי הקבוע בישיבה הוא מינה את הרב גינזבורג להחליף את מקומו כשהוא עצמו היה טורח לבוא להשתתף בשיעורים ולהאזין להם כאחד התמימים{{הערה|קונטרס זכרון הרב משה מרדכי ע' 12}}.
בעת חולשתו של ר' מענדל כשלא יכל כבר למסור את שיעור התניא היומי הקבוע בישיבה הוא מינה את הרב גינזבורג להחליף את מקומו כשהוא עצמו היה טורח לבוא להשתתף בשיעורים ולהאזין להם כאחד התמימים{{הערה|קונטרס זכרון הרב משה מרדכי ע' 12}}.
שורה 35: שורה 35:
מאמצע שנות המ"מים היה האחראי לסדר את ה[[שידורים]] בכפר חב"ד.
מאמצע שנות המ"מים היה האחראי לסדר את ה[[שידורים]] בכפר חב"ד.


מידי יום שני היה עורך ברדיו כפר חב"ד (של ר' [[שמואל ריבקין]]) 'חזרה' של ה[[התוועדות של הרבי]] בשבת כשלכך קדמו שעות ומאמצים של יגיעה בכתיבת וסיכום ההתוועדות.
מידי יום שני היה עורך ברדיו כפר חב"ד (של ר' [[שמואל ריבקין]]) 'חזרה' של ה[[התוועדות של הרבי]] בשבת כשלכך קדמו שעות ומאמצים של יגיעה בכתיבת וסיכום ההתוועדות.


היה מהמסייעים בכתיבת ועריכת התרגומים ללשון הקודש לשיחות המוגהות של הרבי ב[[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]] - תרגומים שהופצו בחוברות ה[[דבר מלכות]] שהוציא לאור גיסו הרב [[טוביה פלס]].
היה מהמסייעים בכתיבת ועריכת התרגומים ללשון הקודש לשיחות המוגהות של הרבי ב[[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]] - תרגומים שהופצו בחוברות ה[[דבר מלכות]] שהוציא לאור גיסו הרב [[טוביה פלס]].
שורה 43: שורה 43:
אחרי [[ג' תמוז ה'תשנ"ד]] היה מהראשונים שפירסמו ש[[הרבי מלך המשיח חי וקיים|הרבי שליט"א מלך המשיח חי וקיים]]. בשנת תש"ס עמד מאחורי מבצע "המים של הרבי" שהביא את [[בשורת הגאולה]] למאות אלפי [[בני נח]] ברחבי העולם.
אחרי [[ג' תמוז ה'תשנ"ד]] היה מהראשונים שפירסמו ש[[הרבי מלך המשיח חי וקיים|הרבי שליט"א מלך המשיח חי וקיים]]. בשנת תש"ס עמד מאחורי מבצע "המים של הרבי" שהביא את [[בשורת הגאולה]] למאות אלפי [[בני נח]] ברחבי העולם.


[[קובץ:סח עצרת.jpg|ממוזער|הרב גינזבורג נואם בעצרת גאולה ומשיח.]]
[[קובץ:סח עצרת.jpg|ממוזער|250px|הרב גינזבורג נואם בעצרת גאולה ומשיח.]]
היה ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"[[דבר מלכות]]" - שיחות תנש"א ותשנ"ב. במשך תקופה מסויימת אף נטל על עצמו את מימון הדפסת והפצת החוברות השבועיות של שיחות אלו בכל רחבי ארץ הקודש.
היה ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"[[דבר מלכות]]" - שיחות תנש"א ותשנ"ב. במשך תקופה מסויימת אף נטל על עצמו את מימון הדפסת והפצת החוברות השבועיות של שיחות אלו בכל רחבי ארץ הקודש.


שורה 55: שורה 55:
באחד מחגי שמחת תורה בשנות הנו"נים ([[תש"נ]] - [[תשנ"ב]]) סימן לו הרבי בידו הקדושה להצטרף להקפה של המשפיעים{{הערה|מפי הת' יוסף יצחק שיחי' טורין ששמע זאת ממנו}}.
באחד מחגי שמחת תורה בשנות הנו"נים ([[תש"נ]] - [[תשנ"ב]]) סימן לו הרבי בידו הקדושה להצטרף להקפה של המשפיעים{{הערה|מפי הת' יוסף יצחק שיחי' טורין ששמע זאת ממנו}}.


בשנת תשנ"ג כששלח את ספרו החדש "משיח עכשיו", ושאל האם להתחיל לכתוב ביאור על ספר התניא השיב הרבי ב'הסכמה וברכה'{{הערה|פניני התניא ח"א ע' 3}}. ב[[תשרי]] [[תשנ"ד]] הורה לו הרבי (בקשר לספר 'משיח עכשיו') להמשיך בכתיבת ספרים אלו.  
בשנת תשנ"ג כששלח את ספרו החדש "משיח עכשיו", ושאל האם להתחיל לכתוב ביאור על ספר התניא השיב הרבי ב'הסכמה וברכה'{{הערה|פניני התניא ח"א ע' 3}}. ב[[תשרי]] [[תשנ"ד]] הורה לו הרבי (בקשר לספר 'משיח עכשיו') להמשיך בכתיבת ספרים אלו.


המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] סיפר לימים{{הערה|בשנותיו האחרונות - לת' עומרי רחמים שיחי' בכר}} שהרבי נהג לקרוא מאמרים שפרסם.
המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] סיפר לימים{{הערה|בשנותיו האחרונות - לת' עומרי רחמים שיחי' בכר}} שהרבי נהג לקרוא מאמרים שפרסם.
שורה 62: שורה 62:


==ספריו==
==ספריו==
*'''[[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]]''' - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת [[חסידות חב"ד]] ושיטתה. שלושת החלקים הראשונים יצאו לפני ג' תמוז{{הערה|על חלק א' קיבל הרב גינזבורג מענה מהרבי: הסכמה וברכה.}}, חלק ד' שיצא לאור בשנת [[תשנ"ה]] מתייחס לאמונת ה[[חסידים]] לאחר [[ג' בתמוז]]. הסדרה הודפסה בכמה מהדורות. לקראת ה' טבת תש"פ הוציא אירגון [[ממש]] את הסדרה כשהיא מחולקת לשלוש חלקים.
*'''[[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]]''' - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת [[חסידות חב"ד]] ושיטתה. שלושת החלקים הראשונים יצאו לפני ג' תמוז{{הערה|על חלק א' קיבל הרב גינזבורג מענה מהרבי: הסכמה וברכה.}}, חלק ד' שיצא לאור בשנת [[תשנ"ה]] מתייחס לאמונת ה[[חסידים]] לאחר [[ג' בתמוז]]. הסדרה הודפסה בכמה מהדורות. לקראת ה' טבת תש"פ הוציא אירגון [[ממש]] את הסדרה כשהיא מחולקת לשלוש חלקים.
{{ערך מורחב|משיח עכשיו (סדרת ספרים)}}
{{ערך מורחב|משיח עכשיו (סדרת ספרים)}}
*'''[[פניני התניא]]''' - סדרה (ארבעה עשר כרכים) המבארים בסגנון של [[התוועדות]] את [[ספר התניא]]. הכרך הראשון (על [[אגרת התשובה]] יצא לאור בשנת ה'תשנ"ב על ידי מערכת 'ופרצת'. והאחרון (חלק י"ג) י"ל ב[[דידן נצח]] [[תש"פ]] לאחר פטירתו.
*'''[[פניני התניא]]''' - סדרה (ארבעה עשר כרכים) המבארים בסגנון של [[התוועדות]] את [[ספר התניא]]. הכרך הראשון (על [[אגרת התשובה]] יצא לאור בשנת ה'תשנ"ב על ידי מערכת 'ופרצת'. והאחרון (חלק י"ג) י"ל ב[[דידן נצח]] [[תש"פ]] לאחר פטירתו.
שורה 73: שורה 73:
{{ערך מורחב|אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה}}
{{ערך מורחב|אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה}}
* '''המשפיע''' - סיפורים על המשפיע ר' מנדל פוטרפס, הוצאת "ופרצת", תשס"א.
* '''המשפיע''' - סיפורים על המשפיע ר' מנדל פוטרפס, הוצאת "ופרצת", תשס"א.
{{גלריה חלויצ}}‏
{{גלריה חלויצ}}


==תלמידיו==
==תלמידיו==
שורה 94: שורה 94:
* חתנו, הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל]] ומנהל [[צבאות השם ארץ הקודש]].
* חתנו, הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל]] ומנהל [[צבאות השם ארץ הקודש]].
* חתנו, הרב מוטי ברזל
* חתנו, הרב מוטי ברזל
* חתנו , הרב רפאל זלצמן
* חתנו, הרב רפאל זלצמן


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''משפיע בדור השביעי''', הרב יואל חיים רוזן, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 45-50.
*'''משפיע בדור השביעי''', הרב יואל חיים רוזן, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 45–50.
*מנחם זיגלבוים, [https://chabad.info/magazine/502718/ נושא הדגל: קווים לדמותו של המשפיע הרב גינזבורג ע"ה] {{אינפו}}.
*מנחם זיגלבוים, [https://chabad.info/magazine/502718/ נושא הדגל: קווים לדמותו של המשפיע הרב גינזבורג ע"ה] {{אינפו}}.


גרסה מ־00:33, 11 ביוני 2024

הרב גינזבורג נואם בכינוס גאולה ומשיח ב770.
הרב גינזבורג (תשע"ח)

הרב חיים לוי יצחק גינזבורג (י"ב בניסן תשי"ח – ט"ז בתמוז תשע"ט) היה משפיע בישיבות תומכי תמימים כפר חב"ד ותומכי תמימים ראשון לציון, חבר הנהלת מטה משיח, מחבר סדרת פניני התניא וספרים נוספים ושימש בתפקידים מרכזיים בפעילות של צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים

הרב גינזבורג מקבל קונטרס מהרבי בזאל הגדול ב770

נולד בי"ב בניסן תשי"ח בבני ברק לרב שלום יהודה לייב גינזבורג ולאמו מרת זהבה. בשעת הברית קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי[1].

בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית "קרלין", ולאחר מכן ע"פ פסק היתר שקיבל מהרב עובדיה יוסף עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד. בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד התחבב על המשפיע ר' מענדל פוטרפס ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.

בח' אלול בשנת תשל"ז נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד[2] כשהוא מוסר שיעור בתניא בפני תלמידי הישיבה. במסגרת שליחות זו הוזמנו ע"י הרבי לשהות בחודש ניסן תשל"ח במחיצת הרבי כשהרב גינזבורג כותב יומן מפורט מחודש זה במחיצת הרבי[3].

לקראת שנת הלימודים תש"מ נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'[4]. במהלך הקבוצה למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, ואף זכה לשמש כחוזר על שיחותיו של הרבי.

בשנת תשמ"א נישא לרעייתו מרים יפה בתו של הרב יעקב פלס וקבע את מקום מגורו בכפר חב"ד.

בערב ר"ח תמוז תשע"ט (כ"ט סיון בלילה) השתתף בחתונת אחד מתלמידיו מישיבת תות"ל ראשל"צ, כבר אז היה נראה חיוור ושאינו חש בטוב, הוא המתין עד סוף החתונה בכדי שיסיעו אותו לביתו וכפי שסיפר הנהג "זה היה נראה שאינו חש בטוב וחלש מאוד. בשהותו ברכב אמר קרישמ"ע שעל המיטה במשך 20 דק' ואז יצא מהרכב ועלה לביתו". מבני ביתו אף אחד לא היה בבית ולפנות בוקר לקה באירוע מוחי, מאוחר יותר פונה לבית הרפואה ומאז מצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בערב שב"ק (דקות ספורות לפני כניסת שקיעת החמה) ט"ז תמוז תשע"ט כשהוא בן 61, במוצאי שבת נטמן בבית העלמין אחיעזר הסמוך לכפר חב"ד.

המינוי למשפיע

הרב גינזבורג בהתוועדות בישיבה בראשון לציון.

לאחר בואו בקשרי השידוכין קיבל כמה הצעות שליחות ואחר שכתב על כך לרבי פעמיים נענה שעליהם 'להתייעץ בידידים מבינים'. בהתאם לכך ערך אסיפה של כמה 'ידידים מבינים', והוחלט לקבל את הצעת השליחות לנסוע לטבריה. לאחרי פסח תשמ"א נכנס ליחידות בתור חתן ובפתק שהגיש לרבי כתב שהוא ורעייתו לעתיד מבינים, על פי עצת ה'ידידים מבינים', כי רצון קדשו הוא שיילכו לשליחות בטבריה, והם מבקשים הסכמה וברכה לשליחות זו. הרבי ענה בערך בזו הלשון: "בנוגע להסתדרות לאחרי החתונה .. תתדבר עם המשפיע של תומכי–תמימים בארץ–הקודש כשתגיע לשם, לפי המצב שיהיה אז, שכן הרי יהיו כמה וכמה שינויים בארץ הקודש, ובפרט בנוגע לתקציבים וכו', וממילא עוד מוקדם מדי להחליט עתה בנוגע לזה".

כשסיפר זאת לר' מענדל אמר לו ר' מענדל שלדעתו עליו לבוא ללמד בישיבה בכפר חב"ד ולמלאות את מקומו של הרב זושא אלפרוביץ שעזב את הישיבה ועבר אז לשמש כמשפיע בקרית גת. כשכתב אודות כך לרבי סימן הרבי את המילים במכתבו "הצעת הישיבה ור' מענדל", והשיב: "כן יעשה. אזכיר על הציון" ומאז כיהן כמשפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד למשך כעשרים ושתיים שנים - עד שנת תשס"ד.

בעת חולשתו של ר' מענדל כשלא יכל כבר למסור את שיעור התניא היומי הקבוע בישיבה הוא מינה את הרב גינזבורג להחליף את מקומו כשהוא עצמו היה טורח לבוא להשתתף בשיעורים ולהאזין להם כאחד התמימים[5].

לקראת שנת הלימודים תשס"ה עבר לשמש כמשפיע בישיבת תורת אמת ואחר כך, בתשס"ו, עבר לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון בה שימש כמשפיע עד פטירתו.

במקביל להשפעתו בישיבה שימש כמשפיע חסידי בשיכונים החדשים בהם התגורר ובית הכנסת נחום יצחק בו התפלל.

השפעתו

עמד בראש "מטה הקהל" ו"מבצע יום הולדת" בצעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

הרב חיים לוי יצחק גינזבורג

מאמצע שנות המ"מים היה האחראי לסדר את השידורים בכפר חב"ד.

מידי יום שני היה עורך ברדיו כפר חב"ד (של ר' שמואל ריבקין) 'חזרה' של ההתוועדות של הרבי בשבת כשלכך קדמו שעות ומאמצים של יגיעה בכתיבת וסיכום ההתוועדות.

היה מהמסייעים בכתיבת ועריכת התרגומים ללשון הקודש לשיחות המוגהות של הרבי בתנש"א ותשנ"ב - תרגומים שהופצו בחוברות הדבר מלכות שהוציא לאור גיסו הרב טוביה פלס.

במשך תקופה ארוכה כתב בקביעות טורי דעה במדור 'קוראים כותבים' בשבועון כפר חב"ד[6] במשך שנים ומאז הקמתו של השבועון בית משיח עבר לכתוב שם את טורו הקבוע "התוועדות חסידותית"[7], כן שימש כחבר הנהלת מטה משיח בארץ הקודש.

אחרי ג' תמוז ה'תשנ"ד היה מהראשונים שפירסמו שהרבי שליט"א מלך המשיח חי וקיים. בשנת תש"ס עמד מאחורי מבצע "המים של הרבי" שהביא את בשורת הגאולה למאות אלפי בני נח ברחבי העולם.

הרב גינזבורג נואם בעצרת גאולה ומשיח.

היה ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"דבר מלכות" - שיחות תנש"א ותשנ"ב. במשך תקופה מסויימת אף נטל על עצמו את מימון הדפסת והפצת החוברות השבועיות של שיחות אלו בכל רחבי ארץ הקודש.

מידי יום שישי התייצב למבצע תפילין בכיכר המייסדים בפתח תקווה.

היה מראשי המדברים בכינוסי האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.

כאשר הוקם מטה משיח מונה לחבר בוועדת המשפיעים שניהלה את המטה.

עידודי הרבי להשפעתו וכתביו

באחד מחגי שמחת תורה בשנות הנו"נים (תש"נ - תשנ"ב) סימן לו הרבי בידו הקדושה להצטרף להקפה של המשפיעים[8].

בשנת תשנ"ג כששלח את ספרו החדש "משיח עכשיו", ושאל האם להתחיל לכתוב ביאור על ספר התניא השיב הרבי ב'הסכמה וברכה'[9]. בתשרי תשנ"ד הורה לו הרבי (בקשר לספר 'משיח עכשיו') להמשיך בכתיבת ספרים אלו.

המזכיר הרב יהודה לייב גרונר סיפר לימים[10] שהרבי נהג לקרוא מאמרים שפרסם.

מעיין באחד מספרי פניני התניא

ספריו

  • משיח עכשיו - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת חסידות חב"ד ושיטתה. שלושת החלקים הראשונים יצאו לפני ג' תמוז[11], חלק ד' שיצא לאור בשנת תשנ"ה מתייחס לאמונת החסידים לאחר ג' בתמוז. הסדרה הודפסה בכמה מהדורות. לקראת ה' טבת תש"פ הוציא אירגון ממש את הסדרה כשהיא מחולקת לשלוש חלקים.
ערך מורחב – משיח עכשיו (סדרת ספרים)
ערך מורחב – פניני התניא
ערך מורחב – בחירתו של הפיקח
ערך מורחב – התוועדות חסידותית
ערך מורחב – אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה
  • המשפיע - סיפורים על המשפיע ר' מנדל פוטרפס, הוצאת "ופרצת", תשס"א.


תצלומי ספרי הרב גינזבורג
  • כריכת הספר 'פניני התניא'

    כריכת הספר 'פניני התניא'

  • כריכת הספר 'פניני החסידות'

    כריכת הספר 'פניני החסידות'

  • כריכת הספר 'משיח עכשיו'

    כריכת הספר 'משיח עכשיו'

  • כריכת הספר 'המשפיע'

    כריכת הספר 'המשפיע'

  • כריכת הספר התועדויות חסידותיות

    כריכת הספר התועדויות חסידותיות

  • כריכת הספר בחירתו של הפיקח

    כריכת הספר בחירתו של הפיקח

תלמידיו

משפחתו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

תורת הרבי
ספרי אדמו"ר שליט"א היום יום · לוח כיס יומי לילדים · הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים · לקוטי שיחות · ספר השיחות · אגרות קודש · דברי משיח · תורת מנחם התוועדויות · ספר המאמרים - פרשיות · ספר המאמרים - מלוקט · מעייני הישועה · המלך במסיבו · יין מלכות · דבר מלכות · רשימות
מכונים להדפסת והפצת תורת הרבי המכון להפצת תורתו של משיח · ועד כתבי קודש · ועד להפצת שיחות · ועד הנחות בלה"ק · ועד הנחות התמימים · היכל מנחם · ועד שיחות קודש · ועד שיחות באנגלית · מכון לוי יצחק · מרכז ההפצה ממש · מכון אנכ"י · מערכת שיחות קודש בלשון הקודש · מערכת שיחות קודש בלשון הקודש (צפת) · סיכום מאמרי הרבי
חוזרים ומניחים יואל כהן · יעקב משה וולברג · יוסף וינברג · יוסף יצחק ג'יקובסון · סימון ג'יקובסון · דוד פלדמן · יעקב יהודה לייב אלטיין · דוד אולידורט · שלום חריטונוב · אפרים פישל דמיחובסקי · יוסף קרסיק · אפרים פיקרסקי · אברהם יצחק ברוך גרליצקי · צבי גרינבלט · אלימלך צוויבל · נחמן שפירא · דב מנחם דוברוסקין · יוסף הכט · שלום בער לויטין · חיים לוי יצחק גינזבורג · נחמן הולצברג

הערות שוליים

  1. ↑ כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב לוי יצחק נחשון, הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי צוואת רבי יהודה החסיד.
  2. ↑ ברוך לבקיבקר, יוסף יצחק זלמנוב, חיים שלמה דיסקין, יצחק גרוזמן, שמשון הלפרין. במהלך חורף תשל"ח הצטרפו לקבוצה אלתר בצלאל קופצ'יק, אברהם משה, ושלמה זלמן לנדא. זכרונות שכתב הרב גינזבורג מהתחלתה של שליחות זו שנה לאחר התרחשות הדברים פורסמו בביטאון 'החייל' גל' 30 (ע' 9 - 10) וגל' 31 (ע' 12 - 13)
  3. ↑ היומן נדפס לימים בשני חלקים בביטאון 'החייל' של ישיבת תות"ל ראשון לציון - בגליון 41 (עמוד 40 ואילך) ובגל' 42 (ע' 36 ואילך)
  4. ↑ להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.
  5. ↑ קונטרס זכרון הרב משה מרדכי ע' 12
  6. ↑ טורים אלו (ביחד עם הטורים שנכתבו בשנת תשנ"ה בבית משיח) נלקטו אח"כ ויצאו בסדרת הספרים משיח עכשיו.
  7. ↑ טורים אלו נלקטו אח"כ ויצאו בסדרת הספרים התוועדות חסידותית ואוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה.
  8. ↑ מפי הת' יוסף יצחק שיחי' טורין ששמע זאת ממנו
  9. ↑ פניני התניא ח"א ע' 3
  10. ↑ בשנותיו האחרונות - לת' עומרי רחמים שיחי' בכר
  11. ↑ על חלק א' קיבל הרב גינזבורג מענה מהרבי: הסכמה וברכה.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=חיים_לוי_יצחק_גינזבורג&oldid=689940"