קץ הגלות: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־01:23, 30 בדצמבר 2024

קץ הגלות, הוא הזמן עליו נאמר "בעתה אחישנה", ודרשו חז"ל לא זכו - בעתה, (זמן הקץ), זכו אחישנה.

קץ הגלות נזכר בספר דניאל^[1] ישנה מחלוקת בראשונים מהו זמן הקץ בפירוש הפסוק. אך כל הזמנים המצוינים שם כבר עברו.

חישובי קיצים בעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

חישובי קיצים שנעשו בידי גדולי ישראל בעבר
מחשב הקץ	חי בשנים	שנת הקץ שאמר	מקורות והערות	אירועים שארעו בשנת הקץ
רבי עקיבא	ג'תש"ס - ג'תת"פ	ג'תתקמ"ז	דרש בגמרא סנהדרין (צז ב) על הפסוק (חגי ב) "עוד מעט אחת היא", עוד "מעט" - 119 שנים לאחר חורבן בית שני. הובא ב'מרגליות הים' על מסכת סנהדרין.
רבי שמעון בר יוחאי	תלמיד רבי עקיבא, דור רביעי לתנאים	ה'ת"ח	בספרו הזוהר, חלק א' (בראשית קלט, ב) על הפסוק "בשנת היובל הזאת" מחשב את הקץ כך: "הזאת" מספרו ה'ת"ח. בשנת הת"ח "תשובו איש אל אחוזתו"	בשנה זו היו פרעות אכזריות על ידי הצורר חמלניצקי נגד יהודים בפולין ואוקראינה ונקראו בשם גזרות ת"ח ות"ט
רבי שמעון בר יוחאי (קץ נוסף)		ה'ת"ר	בספרו הזוהר, חלק א' (קיז, א) דורש על הפסוק "בשנת שש מאות שנה לחיי נח נבקעו כל מעינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו": בשש מאות שנה לאלף הששי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה ויתתקן העולם אז לכנוס לאלף השביעי	בזמן זה לבריאת העולם נפתחו 'שערי החכמה למעלה' והתגלתה חכמת פנימיות התורה - תורת החסידות ובאותה תקופה התגלו גם 'מעיינות החכמה למטה' והחלה ההתפתחות הגדולה במדעי הטבע והטכנולוגיה^[2]
רבי חנינא	דור ראשון לאמוראים	ד'רכ"ח	דעתו מובאת במסכת עבודה זרה (ט, א): "אחר ארבע מאות לחורבן הבית" ובפירש רש"י: "שהיא קץ הגאולה"
מתניתא		ד'רל"א	דעה זו חולקת על רבי חנינא במסכת עבודה זרה. לדעה זו "אחר ארבעת אלפים ומאתים ושלשים ואחת שנה לבריאת העולם" ובפירוש רש"י כתב: "לחשבון הברייתא מושך הגלות שלש שנים יותר דאמרינן לעיל אחר קע"ב שנים לאחר חורבן נשלמו ארבע אלפים הוסיף עליהם רל"א דקתני בברייתא הרי הקץ לאחר ת"ג לחורבן"
רבותינו		ה'רכ"ח	דעה זו מובאת במסכת סנהדרין (צז, ב) על הפסוק (דניאל יב, ד) "עד עידן עידנים ופלג עידן" לפי פירושו של רש"י יוצא חשבון הקץ בשנת ה'רכ"ח^[3]
רבי שמלאי	דור שני לאמוראים	ה'רל"ח	מובאת במסכת סנהדרין (צז, ב) על הפסוק (תהלים פ) "האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש" ובפירש רש"י: "לסוף אלף וארבע מאות ועשר שנים"
מגילה שנמצאה בגנזי רומי		ד'רצ"א (ד'רל"ה)	דעה זו נזכרת במסכת סנהדרין (צז, ב): "כתוב בה לאחר ד' אלפים ומאתים תשעים שלשים ואחד"
אליהו		ד'ר"נ	דבריו מובאים בגמרא סנהדרין (צז, ב): "אין העולם פחות משמונים וחמשה יובלות וביובל האחרון בן דוד"
רס"ג	שנות כהונתו: ד'תרפ"ח - ד'תש"ב	ה'קס"ג	בספרו האמונות והדעות (מאמר שמיני) ובספרו הגלוי (שער החמישי) וראה רש"י בדניאל (ז, כה) "כאשר ראיתי כתוב בשם רב סעדיה הם אלף וג' מאות ול"ה שנים" הוי אומר 1335 שנים לאחר חורבן הבית (שהיה בשנת ג'תתכ"ח) יוצא ה'קס"ג
רש"י	ד'ת"ת - ד'תתס"ה	ה'קי"ח	בספר דניאל על הפסוק (יב, יא) "ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם ימים אלף מתאים ותשעים", מפרש: "ומעת הוסר התמיד כדי לתת שקוץ משומם תחתיו ימים אלף מתאים ותשעים שנה הן מיום הוסר התמיד עד שישוב בימי משיחנו"
רמב"ם	ד'תתצ"ד - ד'תתקס"ד	ד'תתקע"ו	באגרת תימן (פרק ג קרוב לסופו) כותב: "יש אצלנו קבלה גדולה ונפלאה קבלתי אותה מאבי שקבל מאביו ומאבי אביו... ועל הענין הזה קבלנו שזה שאמר בלעם (במדבר כג, כג) "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל ה'" יש בו סוד, שמן העת ההיא יש לחשב כמנין שיש מששת ימי בראשית ועד אותה העת... ולפי ההיקש הזה והפירוש הזה תחזור הנבואה לישראל בשנת ארבעת אלפים תשע מאות שבעים ושש ליצירה"	בהוספות לקוטי שיחות חלק ב' פרשת בלק כותב הרבי: "בזמן האמור ד' אלפים תתקע"ו ובקירוב לו חיו ר' שמואל הנביא אביו של רבי יהודה החסיד, ר' אלעזר בעל הרוקח, הרמב"ן שחיבר מספר ספרי קבלה וכתוב עליו בכתבי האריז"ל שהיה מן המקובלים הבודדים שעליהם מסתמכים, הראב"ד שהופיעה רוח הקודש בבית מדרשו, ר' עזרא הנביא ור' יהודה החסיד שעליו נאמר שלו היה חי בימי הנביאים היה נביא"
רבי דון יוסף אבן יחייא	חי לפני כ-800 שנה	ה'ת"ש	פירושו על דניאל (בלוניא רפ"ח, קא, א) כותב: "בסוף חמשת אלפים ושבע מאות שנה לבריאת העולם בקירוב, אם מעט קודם או מעט אחר כך, יבא קיצנו בעזרת ה' למען יוכלו לשבת בני ישראל בטח על אדמתם בשלש מאות שנה מהאלף הששי"	בזמן זה החלה מלחמת העולם השנייה, באותה שנה הגיע הרבי הריי"צ לארצות הברית במטרה להכין את המקום לגאולה ^[4]
רמב"ן	ד'תתקנ"ד - ה'ל'	ה'קי"ח	בפירושו על התורה (בראשית ב, ח) כותב: "ויהיה זה קיח אחר חמשת אלפים לכלות דבר ה' מפי דניאל ומעת הוסר התמיד לתת שקוץ שומם ימים אלף מתאים ותשעים" (1290 שנה לאחר חורבן הבית - שארע בשנת ג'תתכ"ח)
רבינו בחיי	ה' - ה'ע'	ה'קי"ח	בפירושו על התורה (בראשית ב, ג) כותב: "ויהיה זה לזמן קי"ח שנה אחר האלף החמישי להשלים חזון דניאל שאמר ימים אלף מאתים ותשעים וזהו החשבון בכוון
אברבנאל	ה'קצ"ז - ה'רס"ט	ה'רצ"ד	בספרו מעיני הישועה (מעין יב תמר ב וג) על הפסוק "עד עידן עדנים ופלג עידן": "ידוע שנחרבה ירושלים על ידי טיטוס... שנת ג' אלפים תתכ"ח לבריאת העולם וכשתחבר אלף תס"ו שנה, שעולים עדן ועדנין ופלג עדן, יהיה סופם שנת ה' אלפים ורצ"ד לבריאת העולם"	בשנה זו נולד האריז"ל שהתחיל שלב חדש בגילוי פנימיות התורה^[5]
האריז"ל	ה'רצ"ד - ה'של"ב	ה'תשל"ו	בספרו לקוטי תורה ריש פרשת מקץ כותב על הפסוק "ויהי מקץ שנתיים ימים": "הנה שנתים ימים גימטריא תש"ל. רצונו לומר: כי בכל שנה שס"ה ימים, וב' פעמים שס"ה הוא תש"ל, וכללות ו' אותיות שס"ה שס"ה - גימטריא תשל"ו, כמנין אדנ"י פשוט ומלואו, עולה תרע"א וס"ה, גימטריא תשל"ו. והוא נקרא קץ הימין למעלה"
עמק המלך	תלמיד הרב חיים ויטאל	ה'ת"ח	דרש את הקץ על הפסוק "בזאת יבא אהרן"^[6]
רבי נתן שפירא	ה'שמ"ה - ה'שצ"ג	ה'ת"ע	בספרו מגלה עמוקות, פרשת לך לך על הפסוק "במה אדע"
רבי אברהם אזולאי	- ה'ת"ד	ה'תש"ס	בספרו חסד לאברהם (לבוב, ה'תרכ"ג, דף טז): "לסוף ה' אלפים ושבע מאות ושישים ליצירה יתקיים הפסוק "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ""
ילקוט ראובני	- ה'תל"ג	ה'תש"ס	פרשת נח (ז, יז)
אור החיים	ה'תנ"ו - ה'תק"ג	ה'ת"ק	בפרשת פנחס (כו, יט) כותב: "אם היו זוכים ישראל היו נמנים מאה שבעים ושתים שנה שנשארו מהאלף הרביעי, וכיון שלא זכו יתחיל החשבון מהאלף החמישי וחמש מאות מאלף השישי, ומקווים אנו כי הוא זה קץ גלויותינו ויתקיימו כל היעודים הרשומים ויתחילו ניצוצי גילויי הגאולה בהתחלת חמש מאות הבאים לשלום"	בזמן זה החל להתנוצץ אור הגאולה בגילוי ופרסום שיטת החסידות על ידי הבעל שם טוב. בשנת ה'תק"א עלה האור החיים בעצמו לארץ ישראל
רבי יעקב יוסף מפולנאה	- ה'תקמ"ד (תלמיד הבעל שם טוב)	ה'תש"א	בספרו 'תולדות יעקב יוסף' על התורה פרשת כי תשא (ל, יב): "אימתי יהיה נשיאת ראש, בזמן הפקידה, שלא יאחר כשיהיה מספר תש"א"	בשנה זו הגיע הרבי לארה"ב, בשנה זו גם נוסדו שלושת המוסדות מרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל והוצאת ספרים קה"ת שנמסרו להנהלתו של הרבי. כל זה היה שלב בהכנת העולם לגאולה^[7]
רבי יודא ליב הכהן		ה'תרס"ו	בספרו 'אור הגנוז' על התורה, פרשת ויחי: "באלף הששי ושש מאות וששים ושש שהוא תרס"ו לאלף הששי יקוים כל הרמזים שכתב הזוהר שש מאות לחיי וגו'... וחשבון שלי מרומז בתיבת והנותר גימטריא תרס"ו. ובאלף הו'"	בשנה זו התחיל אדמו"ר הרש"ב לומר ההמשך הידוע יו"ט של ר"ה תרס"ו, המשך זה מהווה נדבך חשוב בגילוי פנימיות התורה
חתם סופר	ה'תקכ"ב - ה'תקצ"ט	ה'תק"ע	בפירושו על התורה (פ' תולדות ד"ה "ויאמר יעקב") דורש על הפסוק "אחרי נמכר גאולה תהיה לו": "כל מקום שנאמר אחרי מופלג, וגלל כן האות השני (המופלג) אחרי אותיות המילה נמכר הם 570, בערכם המספרי נ-ע, מ-ס, כ-מ, ר-ת"
מלבי"ם	ה'תקס"ט - ה'תרל"ט	ה'תרע"ג	בפירושו 'יפח לקץ' על ספר דניאל (ז, כה) כותב: "ויגיע זמן הקץ בשנת תרע"ג והוא מתאחד עם יתר המועדים הבאים בספר כמו שיתבאר"	שנה זו הייתה ערב מלחמת העולם הראשונה, בשנה זו גם נאמר על ידי הרבי הרש"ב סדרת מאמרי חסידות המפורסמים בשם המשך בשעה שהקדימו תרע"ב, המשך זה מהווה נדבך חשוב בגילוי פנימיות התורה

דחיקת הקץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

במספר מקומות מופיע האיסור בחישובי קיצים ובדחיקת הקץ, לדוגמא: רש"י במסכת כתובות^[8] כותב שהקב"ה השביע את בנ"י שלא ידחקו את הקץ, היינו שלא ירבו בתחנונים יותר מידי, על דבריו אלו דנים רבים מגדולי הפוסקים, ומבארים מדוע אין זה סותר לציפייה ולבקשה למשיח^[9]:

לאחר חמשת אלפים וחמש מאות שנה אין זה נחשב דחיקת הקץ אלא זמן הקץ^[10].
כיום לא רק שמותר אלא חובה להרבות בתחנונים, ומצווה גדולה היא^[11].
האיסור הכתוב בגמרא הוא דחיקת הקץ על ידי פעולות קבליות וכדומה^[12].

העבודה בעקבתא דמשיחא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי^[13] אמר אודות הקיצין שאמרו רבותינו נשיאנו: "כלו כל הקיצין"^[14], כולל גם הקיצין של גדולי ישראל בדורות האחרונים, כמו ה"קץ" של הצמח צדק על שנת תר"ח, ה"קץ" של כ"ק אדמו"ר הרש"ב על שנת תרס"ו, וה"קץ" של כ"ק מו"ח אדמו"ר על שנת תש"ג,^[15] ואומרים גם בשם כ"ק מו"ח אדמו"ר גם על השנים תש"א ותש"ד - הרי כבר כלו גם הקיצין הללו,

ומה שאמרו ש"אין הדבר תלוי אלא בתשובה" - הרי גם ענין התשובה נעשה כבר, וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר, וגם בשם הגאון הרגצ'ובי, שאנחה של יהודי היא תשובה עילאה, ואם כן, הרי זה כבר הזמן דביאת המשיח.

כל הענינים נשלמו כבר בדורות שלפנינו, ולנו נשארה רק העבודה דבחינת עקביים, וגם עבודה זו נעשתה כבר, ונשאר רק דבר קטן- "אַ קליינעקייט", וכשישלימו זאת - תבוא הגאולה השלימה.

יש להוסיף, שאף שהעבודה עתה היא בבחינת עקב בלבד, הרי נוסף לכך שבזה תלויה שלימות העבודה של כל הדורות, צריך לידע שיש מעלה מיוחדת בעבודה שבבחינת עקב דעקב דוקא. וכידוע שעיקר המעלה היא לא ביחוד או"א, אלא ביחוד זו"ן דוקא.

פסק להבאת משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מספר פעמים פנה הרבי אל רבנים בתביעה לכתוב פסק שמשיח כבר צריך לבוא. בסעודה של מוצאי יום הכיפורים בשנת תשכ"א פנה הרבי לרבנים שהגיעו מארץ ישראל שיפסקו שעל משיח לבוא מיד. אחד הרבנים ענה: "וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים! כעבור ימים אחדים בסעודת ליל חג הסוכות שאל אותו הרב את הרבי אודות אופן ההנהגה של הבאים לחצר הרבי בחג, אם עליהם לחגוג יום טוב שני של גלויות. ענה הרבי: יום טוב שני של גלויות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!...^[16]

בשנת תשמ"ז פנה הרבי לרבנים מרדכי צמח אליהו, והרב שפירא, (שהסכימו).

כשפנה הרבי אל הגאון האדיר רבי משה שטרן, שיכתוב פסק על ביאת המשיח, ורבי משה לא השיב תשובה ברורה, אמר לו הרבי בכאב: הרי כלו כל הקיצין! פסוק שהמשיח יבוא!

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קץ הימים וקץ הימין

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שניאור זלמן הרצל, הקץ, קץ הגלות לאור שיחותיו הק' של הרבי ודברי גדולי ישראל, חודש סיוון תש"ס, קראון הייטס, ניו יורק.
10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח
ביטוי נדיר של הרבי הריי"צ: 'בימי תיוושע יהודה וישראל', באתר 'לחלוחית גאולתית'

הערות שוליים

↑ פרק יב פסוק יב. ובגמרא מגילה ג, א: "יונתן בן עוזיאל .. ביקש לגלות תרגום של כתובים יצתה בת קול ואמרה לו דייך מאי טעמא משום דאית ביה קץ משיח".
↑ ראו בארוכה ביאור הרבי בלקוטי שיחות חלק ט"ו עמ' 42
↑ פירושים נוספים: לדעת הרבינו בחיי בפירושו על התורה (בראשית ב, ג) יוצא חשבון הקץ בשנת ה'קס"ג. לפי חשבון נוסף (ראה ב'מעיני הישועה' לאברבנאל מעיין הי"א תמר י') יוצא חשבון הקץ בשנת ה'רס"ג
↑ שיחת הרבי מ-ט' אדר תש"נ
↑ שיחת הרבי, ה' מנ"א תשמ"ח
↑ ראה שם הגדולים לחיד"א מערכת ספרים
↑ שיחת הרבי, כ"ח סיוון ה'תנש"א
↑ דף קיא, א
↑ ראה גם בליקוטי שיחות חלק כ' עמ 384
↑ ספר מאורי חסידות
↑ אבקת רוכל חלק ב כלל ט
↑ שו"ת חתם סופר ח"ו סימן פ"ו
↑ שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ג.
↑ סנהדרין צז, ב.
↑ כדאיתא ב"הקריאה והקדושה".
↑ המלך במסיבו חלק א עמוד נט, סא.

[1] פרק יב פסוק יב. ובגמרא מגילה ג, א: "יונתן בן עוזיאל .. ביקש לגלות תרגום של כתובים יצתה בת קול ואמרה לו דייך מאי טעמא משום דאית ביה קץ משיח".

[2] ראו בארוכה ביאור הרבי בלקוטי שיחות חלק ט"ו עמ' 42

[3] פירושים נוספים: לדעת הרבינו בחיי בפירושו על התורה (בראשית ב, ג) יוצא חשבון הקץ בשנת ה'קס"ג. לפי חשבון נוסף (ראה ב'מעיני הישועה' לאברבנאל מעיין הי"א תמר י') יוצא חשבון הקץ בשנת ה'רס"ג

[4] שיחת הרבי מ-ט' אדר תש"נ

[5] שיחת הרבי, ה' מנ"א תשמ"ח

[6] ראה שם הגדולים לחיד"א מערכת ספרים

[7] שיחת הרבי, כ"ח סיוון ה'תנש"א

[8] דף קיא, א

[9] ראה גם בליקוטי שיחות חלק כ' עמ 384

[10] ספר מאורי חסידות

[11] אבקת רוכל חלק ב כלל ט

[12] שו"ת חתם סופר ח"ו סימן פ"ו

[13] שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ג.

[14] סנהדרין צז, ב.

[15] כדאיתא ב"הקריאה והקדושה".

[16] המלך במסיבו חלק א עמוד נט, סא.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+[[קובץ:העיסוק בעניני משיח מרחק מליובאוויטש? • כתי"ק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|מענה בכתב יד קדשו של [[הרבי]] על מכתבו של המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]] שבהוראת הרבי ביקר את אחד העסקנים בארצות הברית על מנת לברר את יחסו לליובאוויטש, ולאחר הביקור כתב לרבי דו"ח, כי לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יצא עם ה'[[קול קורא]]' – [[לאלתר לגאולה]], והחל בכתיבת [[ספר תורה של משיח]] – התרחק העסקן מליובאוויטש.
+על כך ענה הרבי:
+עפ"ז צריך הוא להתרחק מן כל אלו שאמרו קץ והם: ר' סעדי' גאון, רש"י (בפי' לדניאל ז, כה. ח, יד), רמב"ם (אגרת תימן), ראב"ע (דניאל יא, ל), בעלי התוס' עה"ת (הדר זקנים ר"פ וישב) הרמב"ן (בס' הגאולה), דון יוסף אבן יחייא בפי' על המגילות ["בסוף ה' אלפים ת"ש שנה בקירוב"], ר"י אברבנאל (ס' מעיני הישועה ובכ"מ) אוה"ח (ר"פ צו), הגר"א (פי' לספרא דצניעותא) מעשה אורג על המשניות (מע"ש פ"ה מ"ב) בשם האריז"ל. ועוד ועוד. וראה ג"כ סנה' צז, ב. זח"א קלט, ב.]]
 '''קץ הגלות''', הוא הזמן עליו נאמר "בעתה אחישנה", ודרשו חז"ל לא זכו - בעתה, (זמן הקץ), זכו אחישנה.
-קץ הגלות נזכר בספר דניאל<REF>פרק יב פסוק יב.</REF> ישנה מחלוקת בראשונים מהו זמן הקץ בפירוש הפסוק. אך כל הזמנים המצוינים שם כבר עברו.
+קץ הגלות נזכר ב[[ספר דניאל]]{{הערה|פרק יב פסוק יב. ובגמרא מגילה ג, א: "יונתן בן עוזיאל .. ביקש לגלות תרגום של כתובים יצתה בת קול ואמרה לו דייך מאי טעמא משום דאית ביה קץ משיח".}} ישנה מחלוקת בראשונים מהו זמן הקץ בפירוש הפסוק. אך כל הזמנים המצוינים שם כבר עברו.
-== העבודה ב[[עקבתא דמשיחא]] ==
+==חישובי קיצים בעבר==
-הרבי<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/9/13/123&search=%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%94+%D7%A2%D7%A9%D7%A8+%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96 תורת מנחם]</REF> כותב: כלו כל הקיצין", כולל גם הקיצין של גדולי ישראל בדורות האחרונים, כמו ה"קץ" של הצמח-צדק על שנת תר"ח, ה"קץ" של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע על שנת תרס"ו, וה"קץ" של כ"ק מו"ח אדמו"ר על שנת תש"ג, כדאיתא ב"הקריאה והקדושה", ואומרים גם בשם כ"ק מו"ח אדמו"ר גם על השנים תש"א ותש"ד – הרי כבר כלו גם הקיצין הללו,
+{| class="wikitable"
+|+ חישובי קיצים שנעשו בידי גדולי ישראל בעבר
+|-
+! מחשב הקץ !! חי בשנים !! שנת הקץ שאמר !! מקורות והערות !! אירועים שארעו בשנת הקץ
+|-
+| [[רבי עקיבא]] || ג'תש"ס - ג'תת"פ || ג'תתקמ"ז || דרש בגמרא סנהדרין (צז ב) על הפסוק (חגי ב) "עוד מעט אחת היא", עוד "מעט" - 119 שנים לאחר חורבן בית שני. הובא ב'מרגליות הים' על מסכת סנהדרין. ||
+|-
+| [[רבי שמעון בר יוחאי]] || תלמיד רבי עקיבא, דור רביעי ל[[תנאים]] || [[ה'ת"ח]] || בספרו [[הזוהר]], חלק א' (בראשית קלט, ב) על הפסוק "בשנת היובל הזאת" מחשב את הקץ כך: "הזאת" מספרו ה'ת"ח. בשנת הת"ח "תשובו איש אל אחוזתו" || בשנה זו היו פרעות אכזריות על ידי הצורר חמלניצקי נגד יהודים ב[[פולין]] ו[[אוקראינה]] ונקראו בשם [[גזרות ת"ח ות"ט]]
+|-
+| [[רבי שמעון בר יוחאי]] (קץ נוסף) || || ה'ת"ר || בספרו הזוהר, חלק א' (קיז, א) דורש על הפסוק "בשנת שש מאות שנה לחיי נח נבקעו כל מעינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו": בשש מאות שנה לאלף הששי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה ויתתקן העולם אז לכנוס לאלף השביעי || בזמן זה לבריאת העולם נפתחו 'שערי החכמה למעלה' והתגלתה חכמת פנימיות התורה - [[תורת החסידות]] ובאותה תקופה התגלו גם 'מעיינות החכמה למטה' והחלה ההתפתחות הגדולה במדעי הטבע וה[[טכנולוגיה]]{{הערה|ראו בארוכה ביאור הרבי בלקוטי שיחות חלק ט"ו עמ' 42}}
+|-
+| [[רבי חנינא]] || דור ראשון ל[[אמוראים]] || ד'רכ"ח || דעתו מובאת ב[[מסכת עבודה זרה]] (ט, א): "אחר ארבע מאות לחורבן הבית" ובפירש רש"י: "שהיא קץ הגאולה" ||
+|-
+| [[מתניתא]] || || ד'רל"א || דעה זו חולקת על רבי חנינא במסכת עבודה זרה. לדעה זו "אחר ארבעת אלפים ומאתים ושלשים ואחת שנה לבריאת העולם" ובפירוש [[רש"י]] כתב: "לחשבון ה[[ברייתא]] מושך הגלות שלש שנים יותר דאמרינן לעיל אחר קע"ב שנים לאחר חורבן נשלמו ארבע אלפים הוסיף עליהם רל"א דקתני ב[[ברייתא]] הרי הקץ לאחר ת"ג לחורבן" ||
+|-
+| [[רבותינו]] || || ה'רכ"ח ||דעה זו מובאת במסכת סנהדרין (צז, ב) על הפסוק (דניאל יב, ד) "עד עידן עידנים ופלג עידן" לפי פירושו של [[רש"י]] יוצא חשבון הקץ בשנת ה'רכ"ח{{הערה|פירושים נוספים: לדעת הרבינו בחיי בפירושו על התורה (בראשית ב, ג) יוצא חשבון הקץ בשנת ה'קס"ג. לפי חשבון נוסף (ראה ב'מעיני הישועה' לאברבנאל מעיין הי"א תמר י') יוצא חשבון הקץ בשנת ה'רס"ג}} ||
+|-
+| [[רבי שמלאי]] || דור שני לאמוראים || ה'רל"ח || מובאת במסכת סנהדרין (צז, ב) על הפסוק (תהלים פ) "האכלתם [[לחם]] דמעה ותשקמו בדמעות שליש" ובפירש רש"י: "לסוף אלף וארבע מאות ועשר שנים" ||
+|-
+| מגילה שנמצאה בגנזי [[רומי]] || || ד'רצ"א (ד'רל"ה) || דעה זו נזכרת במסכת סנהדרין (צז, ב): "כתוב בה לאחר ד' אלפים ומאתים תשעים שלשים ואחד" ||
+|-
+| [[אליהו]] || || ד'ר"נ || דבריו מובאים בגמרא סנהדרין (צז, ב): "אין העולם פחות משמונים וחמשה יובלות וביובל האחרון בן דוד" ||
+|-
+| [[רס"ג]] || שנות כהונתו: ד'תרפ"ח - ד'תש"ב || ה'קס"ג || בספרו האמונות והדעות (מאמר שמיני) ובספרו הגלוי (שער החמישי) וראה [[רש"י]] בדניאל (ז, כה) "כאשר ראיתי כתוב בשם רב סעדיה הם אלף וג' מאות ול"ה שנים" הוי אומר 1335 שנים לאחר חורבן הבית (שהיה בשנת ג'תתכ"ח) יוצא ה'קס"ג ||
+|-
+| [[רש"י]] || ד'ת"ת - ד'תתס"ה || ה'קי"ח || בספר דניאל על הפסוק (יב, יא) "ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם ימים אלף מתאים ותשעים", מפרש: "ומעת הוסר התמיד כדי לתת שקוץ משומם תחתיו ימים אלף מתאים ותשעים שנה הן מיום הוסר התמיד עד שישוב בימי משיחנו" ||
+|-
+| [[רמב"ם]] || ד'תתצ"ד - ד'תתקס"ד || ד'תתקע"ו || באגרת תימן (פרק ג קרוב לסופו) כותב: "יש אצלנו קבלה גדולה ונפלאה קבלתי אותה מאבי שקבל מאביו ומאבי אביו... ועל הענין הזה קבלנו שזה שאמר בלעם (במדבר כג, כג) "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל ה'" יש בו סוד, שמן העת ההיא יש לחשב כמנין שיש מששת ימי בראשית ועד אותה העת... ולפי ההיקש הזה והפירוש הזה תחזור הנבואה לישראל בשנת ארבעת אלפים תשע מאות שבעים ושש ליצירה" || בהוספות לקוטי שיחות חלק ב' פרשת בלק כותב הרבי: "בזמן האמור ד' אלפים תתקע"ו ובקירוב לו חיו ר' שמואל הנביא אביו של רבי יהודה החסיד, ר' אלעזר בעל הרוקח, [[הרמב"ן]] שחיבר מספר ספרי קבלה וכתוב עליו בכתבי האריז"ל שהיה מן המקובלים הבודדים שעליהם מסתמכים, ה[[ראב"ד]] שהופיעה [[רוח הקודש]] בבית מדרשו, ר' עזרא הנביא ור' יהודה החסיד שעליו נאמר שלו היה חי בימי הנביאים היה נביא"
+|-
+| [[רבי דון יוסף אבן יחייא]] || חי לפני כ-800 שנה || [[ה'ת"ש]] || פירושו על דניאל (בלוניא רפ"ח, קא, א) כותב: "בסוף חמשת אלפים ושבע מאות שנה לבריאת העולם בקירוב, אם מעט קודם או מעט אחר כך, יבא קיצנו בעזרת ה' למען יוכלו לשבת בני ישראל בטח על אדמתם בשלש מאות שנה מהאלף הששי" || בזמן זה החלה [[מלחמת העולם השנייה]], באותה שנה הגיע [[הרבי הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]] במטרה להכין את המקום לגאולה {{הערה|שיחת הרבי מ-ט' אדר תש"נ}}
+|-
+| [[רמב"ן]] || ד'תתקנ"ד - ה'ל' || ה'קי"ח || בפירושו על התורה (בראשית ב, ח) כותב: "ויהיה זה קיח אחר חמשת אלפים לכלות דבר ה' מפי דניאל ומעת הוסר התמיד לתת שקוץ שומם ימים אלף מתאים ותשעים" (1290 שנה לאחר חורבן הבית - שארע בשנת ג'תתכ"ח) ||
+|-
+| [[רבינו בחיי]] || ה' - ה'ע' || ה'קי"ח || בפירושו על התורה (בראשית ב, ג) כותב: "ויהיה זה לזמן קי"ח שנה אחר האלף החמישי להשלים חזון דניאל שאמר ימים אלף מאתים ותשעים וזהו החשבון בכוון ||
+|-
+| [[אברבנאל]] || ה'קצ"ז - ה'רס"ט || ה'רצ"ד || בספרו מעיני הישועה (מעין יב תמר ב וג) על הפסוק "עד עידן עדנים ופלג עידן": "ידוע שנחרבה [[ירושלים]] על ידי טיטוס... שנת ג' אלפים תתכ"ח לבריאת העולם וכשתחבר אלף תס"ו שנה, שעולים עדן ועדנין ופלג עדן, יהיה סופם שנת ה' אלפים ורצ"ד לבריאת העולם" || בשנה זו נולד האריז"ל שהתחיל שלב חדש בגילוי [[פנימיות התורה]]{{הערה|שיחת הרבי, ה' מנ"א תשמ"ח}}
+|-
+| [[האריז"ל]] || ה'רצ"ד - ה'של"ב || [[ה'תשל"ו]] || בספרו [[לקוטי תורה]] ריש פרשת מקץ כותב על הפסוק "ויהי מקץ שנתיים ימים": "הנה שנתים ימים גימטריא תש"ל. רצונו לומר: כי בכל שנה שס"ה ימים, וב' פעמים שס"ה הוא תש"ל, וכללות ו' [[אותיות]] שס"ה שס"ה - גימטריא תשל"ו, כמנין אדנ"י פשוט ומלואו, עולה תרע"א וס"ה, גימטריא תשל"ו. והוא נקרא קץ הימין למעלה" ||
+|-
+| [[עמק המלך]] || תלמיד הרב [[חיים ויטאל]] || [[ה'ת"ח]] || דרש את הקץ על הפסוק "בזאת יבא אהרן"{{הערה|ראה שם הגדולים לחיד"א מערכת ספרים}} ||
+|-
+| רבי נתן שפירא || ה'שמ"ה - ה'שצ"ג || ה'ת"ע || בספרו מגלה עמוקות, פרשת לך לך על הפסוק "במה אדע" ||
+|-
+| רבי אברהם אזולאי || - ה'ת"ד || [[ה'תש"ס]] || בספרו חסד לאברהם (לבוב, ה'תרכ"ג, דף טז): "לסוף ה' אלפים ושבע מאות ושישים ליצירה יתקיים הפסוק "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ"" ||
+|-
+| [[ילקוט ראובני]] || - ה'תל"ג || ה'תש"ס || פרשת נח (ז, יז) ||
+|-
+| [[אור החיים]] || ה'תנ"ו - ה'תק"ג || ה'ת"ק || בפרשת פנחס (כו, יט) כותב: "אם היו זוכים ישראל היו נמנים מאה שבעים ושתים שנה שנשארו מהאלף הרביעי, וכיון שלא זכו יתחיל החשבון מהאלף החמישי וחמש מאות מאלף השישי, ומקווים אנו כי הוא זה קץ גלויותינו ויתקיימו כל היעודים הרשומים ויתחילו ניצוצי גילויי הגאולה בהתחלת חמש מאות הבאים לשלום" || בזמן זה החל להתנוצץ אור הגאולה בגילוי ופרסום שיטת החסידות על ידי [[הבעל שם טוב]]. בשנת ה'תק"א עלה האור החיים בעצמו לארץ ישראל
+|-
+| רבי יעקב יוסף מפולנאה || - ה'תקמ"ד (תלמיד הבעל שם טוב) || [[ה'תש"א]] || בספרו 'תולדות יעקב יוסף' על התורה פרשת כי תשא (ל, יב): "אימתי יהיה נשיאת ראש, בזמן הפקידה, שלא יאחר כשיהיה מספר תש"א" || בשנה זו הגיע הרבי לארה"ב, בשנה זו גם נוסדו שלושת המוסדות [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]] ו[[הוצאת ספרים קה"ת]] שנמסרו להנהלתו של הרבי. כל זה היה שלב בהכנת העולם לגאולה{{הערה|שיחת הרבי, כ"ח [[סיוון]] ה'תנש"א}}
+|-
+| רבי יודא ליב הכהן || || [[ה'תרס"ו]] || בספרו 'אור הגנוז' על התורה, פרשת ויחי: "באלף הששי ושש מאות וששים ושש שהוא [[תרס"ו]] לאלף הששי יקוים כל הרמזים שכתב הזוהר שש מאות לחיי וגו'... וחשבון שלי מרומז בתיבת והנותר גימטריא תרס"ו. ובאלף הו'" || בשנה זו התחיל [[אדמו"ר הרש"ב]] לומר ההמשך הידוע יו"ט של ר"ה תרס"ו, המשך זה מהווה נדבך חשוב בגילוי פנימיות התורה
+|-
+| [[חתם סופר]] || ה'תקכ"ב - ה'תקצ"ט || [[ה'תק"ע]] || בפירושו על התורה (פ' תולדות ד"ה "ויאמר יעקב") דורש על הפסוק "אחרי נמכר גאולה תהיה לו": "כל מקום שנאמר אחרי מופלג, וגלל כן האות השני (המופלג) אחרי [[אותיות]] המילה נמכר הם 570, בערכם המספרי נ-ע, מ-ס, כ-מ, ר-ת" ||
+|-
+| [[מלבי"ם]] || ה'תקס"ט - ה'תרל"ט || [[ה'תרע"ג]] || בפירושו 'יפח לקץ' על ספר דניאל (ז, כה) כותב: "ויגיע זמן הקץ בשנת תרע"ג והוא מתאחד עם יתר המועדים הבאים בספר כמו שיתבאר" || שנה זו הייתה ערב [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנה זו גם נאמר על ידי [[הרבי הרש"ב]] סדרת [[מאמר חסידות|מאמרי חסידות]] המפורסמים בשם [[המשך בשעה שהקדימו תרע"ב]], המשך זה מהווה נדבך חשוב בגילוי פנימיות התורה
+|}
-ומה שאמרו ש"אין הדבר תלוי אלא בתשובה" – הרי גם ענין התשובה נעשה כבר, וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר (גם בשם הגאון הרגצ'ובי) שאנחה של יהודי ("אַ אידישער קרעכץ") היא תשובה עילאה, וא"כ, הרי זה כבר הזמן דביאת המשיח.
+==דחיקת הקץ==
+במספר מקומות מופיע האיסור בחישובי קיצים ובדחיקת הקץ, לדוגמא: [[רש"י]] במסכת כתובות{{הערה|דף קיא, א}} כותב ש[[הקב"ה]] השביע את בנ"י שלא ידחקו את הקץ, היינו שלא ירבו בתחנונים יותר מידי, על דבריו אלו דנים רבים מגדולי הפוסקים, ומבארים מדוע אין זה סותר ל[[ציפייה לגאולה|ציפייה ולבקשה למשיח]]{{הערה|ראה גם ב[[ליקוטי שיחות]] חלק כ' עמ 384}}:
-כל הענינים נשלמו כבר בדורות שלפנינו, ולנו נשארה רק העבודה דבחי' עקביים, וגם עבודה זו נעשתה כבר, ונשאר רק דבר קטן ("אַ קליינעקייט"), וכשישלימו זאת – תבוא הגאולה השלימה.
+*לאחר חמשת אלפים וחמש מאות שנה אין זה נחשב דחיקת הקץ אלא זמן הקץ{{הערה|ספר מאורי חסידות}}.
+*כיום לא רק שמותר אלא חובה להרבות בתחנונים, ומצווה גדולה היא{{הערה|אבקת רוכל חלק ב כלל ט}}.
+*האיסור הכתוב בגמרא הוא דחיקת הקץ על ידי פעולות קבליות וכדומה{{הערה|שו"ת חתם סופר ח"ו סימן פ"ו}}.
-יש להוסיף, שאף שהעבודה עתה היא בבחי' עקב בלבד, הרי נוסף לכך שבזה תלוי' שלימות העבודה של כל הדורות, צריך לידע שיש מעלה מיוחדת בעבודה שבבחי' עקב דעקב דוקא. וכידוע שעיקר המעלה היא לא ביחוד או"א, אלא ביחוד זו"ן דוקא.
+== העבודה בעקבתא דמשיחא ==
+הרבי{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/9/13/122.htm שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ג.]}} אמר אודות הקיצין שאמרו רבותינו נשיאנו:
+"כלו כל הקיצין"{{הערה|סנהדרין צז, ב.}}, כולל גם הקיצין של גדולי ישראל בדורות האחרונים, כמו ה"קץ" של [[הצמח צדק]] על שנת [[תר"ח]], ה"קץ" של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] על שנת [[תרס"ו]], וה"קץ" של [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] על שנת [[תש"ג]],{{הערה|כדאיתא ב"[[הקריאה והקדושה]]".}} ואומרים גם בשם כ"ק מו"ח אדמו"ר גם על השנים [[תש"א]] ו[[תש"ד]] - הרי כבר כלו גם הקיצין הללו,
+ומה שאמרו ש"אין הדבר תלוי אלא ב[[תשובה]]" - הרי גם ענין התשובה נעשה כבר, וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר, וגם בשם [[יוסף רוזין|הגאון הרגצ'ובי]], שאנחה של יהודי היא [[תשובה עילאה]], ואם כן, הרי זה כבר הזמן דביאת המשיח.
+כל הענינים נשלמו כבר בדורות שלפנינו, ולנו נשארה רק העבודה דבחינת עקביים, וגם עבודה זו נעשתה כבר, ונשאר רק דבר קטן- "אַ קליינעקייט", וכשישלימו זאת - תבוא ה[[גאולה|גאולה השלימה]].
+יש להוסיף, שאף שה[[עבודה]] עתה היא בבחינת עקב בלבד, הרי נוסף לכך שבזה תלויה שלימות העבודה של כל הדורות, צריך לידע שיש מעלה מיוחדת בעבודה שבבחינת עקב דעקב דוקא. וכידוע שעיקר המעלה היא לא ב[[יחוד או"א]], אלא ב[[יחוד זו"ן]] דוקא.
 == פסק להבאת משיח ==
+{{להשלים|1.סיפור האריז"ל 2. הרחבה אודות פסקי דינים של הרבנים}}
+מספר פעמים פנה [[הרבי]] אל [[רב|רבנים]] בתביעה לכתוב פסק ש[[משיח]] כבר צריך לבוא. בסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ"א]] פנה הרבי לרבנים שהגיעו מארץ ישראל שיפסקו שעל משיח לבוא מיד. אחד הרבנים ענה: "וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים! כעבור ימים אחדים בסעודת ליל חג הסוכות שאל אותו הרב את הרבי אודות אופן ההנהגה של הבאים לחצר הרבי בחג, אם עליהם לחגוג [[יום טוב שני של גלויות]]. ענה הרבי: יום טוב שני של גלויות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!...{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק א עמוד נט, סא.}}
+בשנת [[תשמ"ז]] פנה הרבי לרבנים [[מרדכי צמח אליהו]], והרב שפירא, (שהסכימו).
+כשפנה הרבי אל הגאון האדיר רבי [[משה שטרן]], שיכתוב פסק על ביאת המשיח, ורבי משה לא השיב תשובה ברורה, אמר לו הרבי בכאב: הרי כלו כל הקיצין! פסוק שהמשיח יבוא!
+==ראו גם==
+*[[קץ הימים וקץ הימין]]
-[[הרבי]] פנה אל רבנים רבים בתביעה לכתוב פסק ש[[משיח]] כבר צריך לבוא. כן פנה לרבנים [[מרדכי צמח אליהו]], והרב שפירא, (שהסכימו).
+==לקריאה נוספת==
+*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''[[הקץ (ספר)|הקץ]]''', קץ הגלות לאור [[שיחה|שיחותיו]] הק' של [[הרבי]] ודברי [[גדולי ישראל]], [[חודש]] [[סיוון]] [[תש"ס]], [[קראון הייטס]], [[ניו יורק]].
+*[https://chabad.info/moshiach/569788/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח{{אינפו}}]
+*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_26.html ביטוי נדיר של הרבי הריי"צ: 'בימי תיוושע יהודה וישראל']''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}
-כשפנה הרבי אל הגאון האדיר רבי [[משה שטרן]] זצ"ל, שיכתוב פסק אל ביאת משיח, ורבי משה לא השיב התשובה ברורה, אמר לו הרבי בכאב: הרי כלו כל הקיצין! פסוק שהמשיח יבוא!
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:גאולה ומשיח]]
+{{תבנית:גאולה ומשיח}}
+[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]

גאולה ומשיח
גאולה ומשיח בזמן הגלות	אתחלתא דגאולה • בחזקת משיח • גלות • האמונה בביאת המשיח • הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח • התנוצצות הגאולה • השיחה הידועה • השליחות היחידה • לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה • מלחמת גוג ומגוג • עקבתא דמשיחא • ציפייה לגאולה • קץ הגלות
מגלות לגאולה	הבאת המשיח • בשורת הגאולה • טעימה מהגאולה בדורנו • לחיות גאולה • מלכות שבתפארת • משיח בן יוסף • ניצוץ משיח • סיום עבודת הגלות • עבודת הגלות • צחצוח הכפתורים • פרסום גאולה ומשיח • חמורו של משיח • שופרו של משיח • וארו עם ענני שמיא
לעתיד לבוא	ימות המשיח • נ' אלפים יובלות • עולם הבא • תחיית המתים • כבר היה לעולמים • גילוי אלקות לעתיד לבוא • השירה העשירית • המנין העשירי • ביטול והפיכת הרע לעתיד לבא
תורה ומצוות לעתיד לבוא	מצוות בטלות לעתיד לבוא • תורה חדשה מאתי תצא • תורתו של משיח • הברכות בראיית פני משיח • ביטול המועדים לעתיד לבוא • ביטול הצומות לעתיד לבוא • עיר מקלט • עתיד חזיר להטהר • התפילה בימות המשיח • ההלכה בימות המשיח
יעודי הגאולה	אבן מקיר תזעק • אומות העולם בזמן הגאולה • אריסטון • ארץ ישראל בגאולה • בית המקדש השלישי • בקיעת הנהר • ואולך אתכם קוממיות (גובה האדם בגאולה) • ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה • וגר זאב עם כבש • והיה אור הלבנה כאור החמה • וכתתו חרבותם לאתים • ושמתי כדכד שמשותיך • חיים נצחיים (בלע המוות) • ריפוי החולים בגאולה • מעדנים מצויין כעפר • מהירות הצמיחה • מהירות הילודה • סעודת שור הבר והלווייתן • עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים • עתידין אילני סרק שיתנו פירות • עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל • קיבוץ גלויות • תחיית המתים
מלך המשיח	אדון (משיח) • בר כוזיבא • האמונה בביאת המשיח • חיים נצחיים במלך המשיח • מורח ודאין • מידותיו של מלך המשיח • מינוי מלך המשיח • מלכות בית דוד • מלכותו של מלך המשיח • משיח בן יוסף • משיח שבכל דור • ניצוץ משיח • תורתו של משיח
התגלות מלך המשיח	אוירו של משיח • אורו של משיח (מושג) • אליהו הנביא • בחזקת משיח • הברכות בראיית פני משיח • מינוי מלך המשיח • משיח ודאי • נכסה וחוזר ונגלה • שנה שמלך המשיח נגלה בה
הרבי כמלך המשיח	ארמון למלך המשיח • יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד • פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח • לוחם מלחמות ה'