קישור לקטגורית ערכים מובחרים
קישור לקטגורית ערכים מובחרים

מרדכי אליהו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (החלפת טקסט – " – " ב־" - ")
(קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת פרמטרים כפולים, תיקון קישור לפירושונים)
 
(187 גרסאות ביניים של 59 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
{{דמות
|שם=הרב מרדכי אליהו
|שם=הרב מרדכי אליהו
|תמונה=[[קובץ:מרדכי אליהו ברמת אביב.jpg|שמאל|250px|]]
|תמונה=מרדכי אליהו ברמת אביב.jpg
|כינוי=הראשון לציון
|כינוי=הראשון לציון
|תיאור=הרב מרדכי אליהו נואם בכנס לזכרו של פרופסור [[אבנר חי שאקי]] ב[[ישיבת חב"ד ברמת אביב]] ([[אייר]] [[תשס"ו]])
|תיאור=הרב מרדכי אליהו נואם בכנס לזכרו של פרופסור [[אבנר חי שאקי]] ב[[ישיבת חב"ד ברמת אביב]] ([[אייר]] [[תשס"ו]])
שורה 9: שורה 9:
|מקום פטירה=[[ירושלים]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]]
|מקום פעילות=ירושלים
|מקום פעילות=ירושלים
|תפקידים נוספים=[[רב]] ו[[קבלה|מקובל]]
|תפקידים נוספים=[[רב (תואר)|רב]] ו[[קבלה|מקובל]]
|רבותיו=רבי עזרא עטיה, רבי צדקה חוצין וה[[באבא סאלי]]
|רבותיו=רבי עזרא עטיה, רבי [[צדקה]] חוצין וה[[באבא סאלי]]
|תלמידיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[מרדכי אליהו#חיבוריו|ראו בהמשך]]
|חיבוריו=[[מרדכי אליהו#חיבוריו|ראו בהמשך]]
|השתייכות=כללי
|השתייכות=כללי
}}
}}
[[הרב]] '''מרדכי אליהו''' ([[כ"א באדר א']] [[תרפ"ט]]-[[כ"ה בסיוון]] [[תש"ע]]) היה [[רב]] ו[[מקובל]], כיהן כ{{ה|רב הראשי לישראל}} בשנים [[תשמ"ג]]-[[תשנ"ג]]. היה ידיד ומעריץ של [[הרבי מליובאוויטש]] ו[[חסידות חב"ד]].
הרב '''מרדכי אליהו''' ([[כ"א באדר א']] [[תרפ"ט]] - [[כ"ה בסיוון]] [[תש"ע]]) היה [[רב (תואר)|רב]] פוסק ו[[מקובל]]{{הערה|על פי עדות הרב [[מנחם כהן (צפת)]] הרבי ביקש באחת השנים שבמודעת ההזמנה לכינוס [[סיום הרמב"ם]] תוכנס תיבת 'המקובל' על יד שמו.}}, ממנהיגי עדות ה[[יהדות ספרד|ספרדים]] ומנהיג בולט לחלקים מבני המגזר [[ציונות דתית|הדתי לאומי]], כיהן כ{{ה|רב הראשי לישראל}} בשנים [[תשמ"ג]]-[[תשנ"ג]]. היה ידיד ומעריץ של [[הרבי]] ו[[חסידות חב"ד]].


==קורות חיים==
==תולדות חיים==
[[קובץ:מרדכי אליהו אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פגישת הרבי עם הרב מרדכי אליהו ([[חשוון]] [[תשנ"ב]])]]
[[קובץ:אברהם יעקב פרידמן בכנס קונגרס רבני פיקוח נפש.jpg|שמאל|ממוזער|250px| הרב מרדכי אליהו הראשון לציון (נואם), נראים ה[[אדמו"ר]] מסדיגורא (יושב שני מימין) בכנס של [[קונגרס הרבנים למען השלום]] נגד [[תוכנית ההתנתקות]] ב[[תל אביב]] ([[טבת]] [[תשס"ה]])]]
הרב מרדכי אליהו נולד ב[[כ"ה באדר א']] שנת [[תרפ"ט]] לרב סלמן (מחבר הספר "כרם שלמה") ומזל-(טוב) אליהו, בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]{{הערה|מקובל ששמו הינו מרדכי צמח בן מזל טוב, אך בפתק שנכתב על ידו ונמצא בכיסו לאחר פטירתו נכתב '''מרדכי בן מזל''' בלבד, גם [[החזון איש]] היה רגיל לכנותו (כשהיה בחור והיה מגיע לבקר אצל החזון איש) "ברוך הבא '''הר"ם במז"ל'''" כלומר ראשי תיבות ה'ר'ב מ'רדכי ב'ן מז"ל. כפי שהר"ן החידושים למסכת נדרים מכנה את הרמב"ם '''הר"ם במז"ל''' שהוא ראשי תיבות ה'ר'ב מ'שה ב'ן מ'ימון ז'כרו ל'ברכה}}. בהיותו בגיל אחד עשרה שנים נפטר אביו. כתוצאה מכך סבלה המשפחה ממצוקה כלכלית ובכל זאת השקיע מרדכי רבות בלימוד תורה מחכמי ירושלים; רבי עזרא עטיה ורבי [[צדקה]] חוצין. מאוחר יותר השתלם בלימודי דיינות אצל הרב [[יצחק נסים]] והיה מקורב ל[[רבי ישראל אבוחצירא]] (ה"בבא סאלי").


הרב מרדכי אליהו נולד ב[[כ"ה באדר א']] שנת [[תרפ"ט]] לרב סלמן (מחבר הספר "כרם שלמה") ומזל-טוב אליהו, בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהיותו בגיל אחד עשרה שנים נפטר אביו. כתוצאה מכך סבלה המשפחה ממצוקה כלכלית ובכל זאת השקיע מרדכי רבות בלימוד תורה מחכמי ירושלים; רבי עזרא עטיה ורבי צדקה חוצין. מאוחר יותר השתלם בלימודי דיינות אצל הרב [[יצחק נסים]] והיה מקורב ל[[רבי ישראל אבוחצירא]] (ה"בבא סאלי").
ב[[מלחמת השחרור]] היה הרב אליהו חבר בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצורים. ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש"י]] היה הרב אליהו בין הוגי ומקימי 'ברית הקנאים', מחתרת דתית להקמת מדינה על פי ה[[הלכה]]. על פעילות זו ישב במאסר עשרה חודשים.


במלחמת השחרור היה הרב אליהו חבר בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצורים. ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש"י]] היה הרב אליהו בין הוגי ומקימי 'ברית הקנאים', מחתרת דתית להקמת מדינה על פי ה[[הלכה]]. על פעילות זו ישב במאסר עשרה חודשים.
בתחילת שנת [[תש"כ]] קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני ב[[באר שבע]] והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ ישראל. אחרי כארבע שנים עבר לבית הדין האזורי בירושלים ובשנת [[תשכ"ז]], אחרי שלוש שנים בבית הדין האזורי, התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשמ"ג]] נבחר לרב הראשי לישראל, בהתמודדות עם הרב [[אליהו בקשי דורון]]. בתפקיד הרב-הראשי שימש עשר שנים במקביל עם הרב הראשי האשכנזי, הרב [[אברהם אלקנה שפירא]]. באותה תקופה כיהן גם כראש בית הדין הגדול לערעורים בירושלים.
 
בתחילת שנת [[תש"כ]] קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני ב[[באר שבע]] והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ ישראל. אחרי כארבע שנים עבר לבית הדין האזורי בירושלים ובשנת [[תשכ"ז]], אחרי שלוש שנים בבית הדין האזורי, התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשמ"ג]] נבחר לרב -ראשי-בישראל, בהתמודדות עם הרב [[אליהו בקשי דורון]]. בתפקיד הרב-ראשי שימש עשר שנים במקביל עם הרב הראשי האשכנזי, הרב [[אברהם אלקנה שפירא]]. באותה תקופה כיהן גם כראש בית הדין הגדול לערעורים בירושלים.


במהלך כהונתו כרב ראשי התגלה גאונותו במקצועות ה[[נגלה]] וה[[נסתר]] בתורה. הוא היה מלמד תורה לרבים וצבר אהדה רבה בקרב הציבור. הוא היה כתובת לבעיות הלכתיות סבוכות, כמו בענייני פוריות בעידן המודרני ועוד. דרשותיו נאמרו בלבביות והיה מעורר להתחזקות בלימוד התורה ולהתכוננות לביאת משיח.
במהלך כהונתו כרב ראשי התגלה גאונותו במקצועות ה[[נגלה]] וה[[נסתר]] בתורה. הוא היה מלמד תורה לרבים וצבר אהדה רבה בקרב הציבור. הוא היה כתובת לבעיות הלכתיות סבוכות, כמו בענייני פוריות בעידן המודרני ועוד. דרשותיו נאמרו בלבביות והיה מעורר להתחזקות בלימוד התורה ולהתכוננות לביאת משיח.


ב[[שביעי של פסח]] שנת [[תשס"ח]] עבר הרב אליהו התקף לב ונזקק לטיפול רפואי. כעבור מספר ימים עבר גם אירוע מוחי. מצב בריאותו השתפר והתדרדר חליפות. רבה של [[כפר חב"ד]], הרב [[מרדכי אשכנזי]], יצא בקריאה להתפלל לרפואתו. ביום [[כ"ה בסיוון]] בשנת [[תש"ע]] נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55239 ברוך דיין האמת: הרב מרדכי אליהו ] - [[חב"ד אינפו]]}}. [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הוציאה הודעת-אבל על הפטירה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55242 אגו"ח באה"ק: אבלים על פטירת הרב אליהו]}}. פעולות רבות נעשות בחסידות חב"ד לעילוי נשמתו של הרב אליהו{{הערה|1=לדוגמא, [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55872 חצי יובל של כינוסי תורה בתל-אביב] - [[חב"ד אינפו]]}}.
ב[[שביעי של פסח]] שנת [[תשס"ח]] עבר התקף לב ונזקק לטיפול רפואי. כעבור מספר ימים עבר גם אירוע מוחי. מצב בריאותו השתפר והתדרדר חליפות. רבה של [[כפר חב"ד]], הרב [[מרדכי אשכנזי]], יצא בקריאה להתפלל לרפואתו. ביום [[כ"ה בסיוון]] בשנת [[תש"ע]] נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55239 ברוך דיין האמת: הרב מרדכי אליהו] - [[חב"ד אינפו]]}}. [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הוציאה הודעת-אבל על הפטירה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55242 אגו"ח באה"ק: אבלים על פטירת הרב אליהו]}}. פעולות רבות נעשות בחסידות חב"ד לעילוי נשמתו של הרב אליהו{{הערה|1=לדוגמא, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55872 חצי יובל של כינוסי תורה בתל אביב] - [[חב"ד אינפו]]}}.


היה ידוע כעושה מופתים גדול, ולאחר פטירתו פירסם בנו הרב [[שמואל אליהו]] סדרת ספרים בשם "אביהם של ישראל" המלקטת מופתים ומעשי ניסים שנעשו על ידו.
היה ידוע כעושה מופתים גדול, ולאחר פטירתו פירסם בנו הרב [[שמואל אליהו]] סדרת ספרים בשם "אביהם של ישראל" המלקטת מופתים ומעשי ניסים שנעשו על ידו.


[[קובץ:מרדכי אליהו מסמיך בחורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת בחורים חב"דיים [[סמיכה לרבנות|מוסמכים לרבנות]] אצל הרב אליהו. לימין הרב אליהו יושב הרב [[חיים שלום דייטש]] ([[אדר א']] [[תשס"ח]])]]
[[קובץ:מרדכי אליהו בראיון לעיתון הגאולה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו בראיון ל[[עיתון הגאולה]] ע"י היו"ר הרב [[זמרוני ציק]] (שלהי קיץ [[ה'תשנ"א]])]]
==הקשר עם הרבי==
==הקשר עם הרבי==
[[קובץ:מרדכי אליהו מסמיך בחורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת בחורים חב"דיים [[הסכמה לרבנות|מוסמכים לרבנות]] אצל הרב אליהו. לימין הרב אליהו יושב הרב [[חיים שלום דייטש]] ([[אדר א']] [[תשס"ח]])]]
הקשר שלו עם הרבי התחיל כאשר קיבל מחסיד חב"ד חוברת של שיחה של הרבי בה הרבי כותב שיש לנהוג ב[[קמחא דפסחא]], לא רק לפני [[חג הפסח]] אלא קודם כל החגים. הרב אליהו התפלא שהרבי אומר זאת כאילו זה חידוש שלו אף על פי שזה מופיע ב[[כתבי האריז"ל]]. החסיד שהביא לו את החוברת העביר לרבי את תגובתו, והרבי אמר שאכן הוא אמר זאת משמו של האר"י, ובטעות לא נדפס כן{{הערה|על פי וידאו מדבריו. ניתן לצפייה באתר harav. org - בסרטון "מרן הרב מספר איך התחיל הקשר בינו והרבי מלובביץ'".}}. מכאן התחילה מסכת של קשרים ארוכה בין הרב אליהו לרבי.
הערצתו והתבטלותו של הרב מרדכי אליהו אל [[הרבי]], הייתה יוצאת דופן לאדם שהכיר גדולי ישראל גם מדורות עברו. הרב אליהו ביקר מספר פעמים אצל הרבי ב[[יחידות]], בהם היו משוחחים ביניהם שעות רבות במגוון נושאים{{הערה|חלקים מתוכן היחידויות הודפסו בספר "בצל החכמה" ובסוף [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] משנת [[תשנ"ב]].}}. כל הזדמנות נוצלה על ידו להאדיר את שמו של הרבי ופעולותיו למען היהדות. בראיון שהעניק לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]] ל[[שבועון כפר חב"ד]] נכתב:


{{ציטוט|מרכאות=כן
הערצתו והתבטלותו של הרב מרדכי אליהו אל [[הרבי]], הייתה יוצאת דופן לאדם שהכיר גדולי ישראל גם מדורות עברו. הרב אליהו ביקר מספר פעמים אצל הרבי ב[[יחידות]], בהם היו משוחחים ביניהם שעות רבות במגוון נושאים{{הערה|חלקים מתוכן היחידויות הודפסו בספר "בצל החכמה" ובסוף [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] משנת [[תשנ"ב]].}}. כל הזדמנות נוצלה על ידו להאדיר את שמו של הרבי ופעולותיו למען היהדות.
|מקור=[[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 283)
|תוכן=תלמידי חכמים כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהם. אני ישבתי כמה שעות אצל כ"ק האדמו"ר שליט"א.. הרגשתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה.. התפעלתי מאד מכוח זכרונו העצום, מידיעותיו המקיפות בכל פרד"ס התורה, [[פשט]] [[רמז]] [[סוד]] [[קבלה]] ו[[הלכה]]. הוא שט בים ה[[תלמוד]] וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת. בצורה בהירה וברורה, טס מ[[זבחים]] ל[[מנחות]] וכו'. כשדיברנו בדברים עמוקים יותר בקושיות ותירוצים וכו', הרי סברתו והסברתו הנפלאה היא דבר שלא נתקלתי בו קודם לכן.


יש אנשים שיש להם ידיעות נרחבות, בקיאים. בדרך כלל הבקיאים אינם עמקנים. להכיר אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי ב[[ש"ס]] ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי!
הרב אליהו הרבה לבקר במוסדות חב"ד ברחבי העולם והיה נואם בכינוסים התורניים של חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55247 ידיד אמת לחב"ד - מקבץ תמונות של הרב אליהו במוסדות חב"ד]}}. מאות ואלפי בחורים חב"דיים הוסמכו על ידו לרבנות, במהלך השנים{{הערה|1= לדוגמא, דיווחים באתר [[חב"ד אינפו]]: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35597 הרבנים התפעלו מהתמימים ב"עיון הלכה"], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28382 הרב מרדכי אליהו התפעל מהידע של הנבחנים], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=15650 אברכי נחלת הר חב"ד נבחנו אצל הרב אליהו], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14024 תמימים יוצאי רוסיה נבחנו אצל הרב אליהו] ועוד רבים.}}.
}}


הרב אליהו הרבה לבקר במוסדות חב"ד ברחבי העולם והיה נואם בכינוסים התורניים של חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55247 ידיד אמת לחב"ד - מקבץ תמונות של הרב אליהו במוסדות חב"ד]}}. מאות ואלפי בחורים חב"דיים הוסמכו על ידו לרבנות, במהלך השנים{{הערה|1= לדוגמא, דיווחים באתר [[חב"ד אינפו]]: [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35597 הרבנים התפעלו מהתמימים ב"עיון הלכה"], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28382 הרב מרדכי אליהו התפעל מהידע של הנבחנים], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=15650 אברכי נחלת הר חב"ד נבחנו אצל הרב אליהו], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14024 תמימים יוצאי רוסיה נבחנו אצל הרב אליהו] ועוד רבים.}}.
לאחר האירוע של [[כ"ז באדר א']] [[תשנ"ב]], היה הרב אליהו מעורר בכל הזדמנות לתפילה להחלמת הרבי{{הערה|דברים אלו נאמרו בחגיגת [[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]], ב[[סיום הרמב"ם]] ב[[חודש אלול]] תשנ"ב ב[[תל אביב]], בחגיגת [[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ג]] ב[[כפר חב"ד]] וב[[התועדות]] י"א [[ניסן]] תשנ"ג בכפר חב"ד.}}.
 
לאחר האירוע של ב[[כ"ז באדר א']] [[תשנ"ב]], היה הרב אליהו מעורר בכל הזדמנות לתפילה להחלמת הרבי{{הערה|דברים אלו נאמרו בחגיגת [[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]], ב[[סיום הרמב"ם]] ב[[חודש אלול]] [[תשנ"ב]] ב[[תל אביב]], בחגיגת [[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ג]] ב[[כפר חב"ד]] וב[[התועדות]] י"א ניסן תשנ"ג בכפר חב"ד.}}.


===ביקוריו אצל הרבי===
===ביקוריו אצל הרבי===
[[תמונה:מרדכי אליהו.jpg|שמאל|thumb|250px|הרב מרדכי אליהו בביקור אצל [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשנ"ב]])]]
[[קובץ:מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו בביקור אצל [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשנ"ב]])]]
[[קובץ:הסכמה מרדכי אליהו יחי המלך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסכמת הרב מרדכי אליהו לספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]] של הרב [[שלום דובער וולפא]]]]
[[קובץ:הסכמה מרדכי אליהו יחי המלך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסכמת הרב מרדכי אליהו לספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]] של הרב [[שלום דובער וולפא]]]]
[[קובץ:הלווית מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפים בהלווית הרב מרדכי אליהו ב[[ירושלים]] ([[סיוון]] [[תש"ע]])]]
[[קובץ:הלווית מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפים בהלווית הרב מרדכי אליהו ב[[ירושלים]] ([[סיוון]] [[תש"ע]])]]
ביקוריו של הרב אליהו היו במסגרת "ביקור הרבנים הראשיים" והיה מגיע יחד עם הרב הראשי האשכנזי.
ביקוריו של הרב אליהו היו במסגרת "ביקור הרבנים הראשיים" והרב אליהו כרב הראשי הספרדי היה מגיע יחד עם הרב הראשי האשכנזי.
 
ביום [[א' בכסלו]] בשנת [[תשד"מ]] ביקר הרב אליהו לראשונה אצל [[הרבי]] יחד עם הרב [[אברהם שפירא]], הרב הראשי האשכנזי. הם התקבלו בשעה אחת בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסף, כשעתיים. בין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד [[פנימיות התורה]] שרק על ידה ניתן להתגבר על הנסיונות הקשים. הוזכרו הניסיונות ב[[רוסיה הקומוניסטית]] ושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדו את [[תורת החסידות]]. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו "קול קורא" לחזק ולעורר את לימוד פנימיות התורה{{הערה|לגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות [[הלכה]] לפני גיל ארבעים שנה, התבטלה, כך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלה. הרבי גם הזכיר את דברי [[הגר"א]] שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד}}{{הערה|נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו"ל של "ויצא יעקב" ירידה לצורך עליה. דברי [[רש"י]] "הנשיא הוא הכל" ולשון [[הרמב"ם]] "לב כל קהל ישראל". [[ענווה]] ותוקף במשה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד. ביאור החסידות עה"פ "כי מן המים משיתיהו". בתורה לא קיים מושג של "דמוקרטיה". משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. אמירת ו[[וידוי]] אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז"ל. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ"נ אחר. סיום ספר ה"עץ חיים" בענין גלות וקליפות אף על פי שצריך "לסיים בדבר טוב". ביאור לשון חז"ל "תורה שלמד אדם ב[[עולם הזה]] הבל היא לגבי תורתו של משיח". מעלת קיבוצם של יהודים "בזעקיך יצילוך קיבוציך". הצפיה למשיח באופן של "לישועתך קוינו כל היום" ממש. דיון בדברי ה"בן איש חי" שלעת"ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי ר"ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו"ל. ביאור הענין ד"ישא הוי' פניו אליך". החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.}}. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים ביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרבי בהם שוחח עימם הרבי בענייני "הנהגה" והעניק את עצותיו{{הערה|הרב מרדכי אליהו בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מחודש טבת תשד"מ - גליון 123}} דברי הרבי עסקו בכל שטחי חיזוק הדת ושמירתה כשהרבי עובר מנושא לנושא (כגון: טהרת המשפחה, כשרות וחינוך) כשהוא מתעכב באופן מעשי על כל אחד מהם{{הערה|הרב אברהם שפירא בגליון כפר חב"ד הנ"ל}}. בסיום היחידות ליווה אותם הרבי עד לפתח הפרוזדור ב-[[770]].
 
הרב אליהו התרשם עמוקות מביקור זה ובהזדמנויות רבות הביע את הערצתו לרבי. חודשיים לאחר היחידות התפרסם ראיון עם הרב אליהו בו תיאר את גאונותו של הרבי:
 
{{ציטוטון|אשרי העם שככה לו - "שככה" בגימטריא "משה". אפשר לנו לומר בפה מלא, וללא הגזמה כלל: אשרי העם שהרבי שליט"א שרוי בתוכו. ישבנו אצלו וראינו שכל רז לא אניס ליה. ופשוטו כמשמעו, ב[[ש"ס]] ופוסקים, וכן ב[[נסתר]] הבנתו עמוקה למאד מאד, ממש שר בית הזוהר}}.


ביום [[א' בכסלו]] בשנת [[תשמ"ד]] ביקר הרב אליהו לראשונה אצל [[הרבי]] יחד עם הרב [[אברהם שפירא]], הרב הראשי האשכנזי. הם התקבלו בשעה אחת בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסף, כשעתיים. בין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד [[פנימיות התורה]] שרק על ידה ניתן להתגבר על הנסיונות הקשים. הוזכרו הניסיונות ב[[רוסיה]] ה[[קומוניסטית]] ושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדו את [[תורת החסידות]]. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו "קול קורא" לחזק ולעורר את לימוד פנימיות התורה{{הערה|לגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות [[הלכה]] לפני גיל ארבעים שנה, התבטלה, כך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלה. הרבי גם הזכיר את דברי [[הגר"א]] שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד}}{{הערה|נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו"ל של "ויצא יעקב" ירידה לצורך עליה. דברי רש"י "הנשיא הוא הכל" ולשון הרמב"ם "לב כל קהל ישראל". ענוה ותוקף במשה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד. ביאור החסידות עה"פ "כי מן המים משיתיהו". בתורה לא קיים מושג של "דמוקרטיה". משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. אמירת ווידוי אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז"ל. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ"נ אחר. סיום ספר ה"עץ חיים" בענין גלות וקליפות אף על פי שצריך "לסיים בדבר טוב". ביאור לשון חז"ל "תורה שלמד אדם ב[[עולם הזה]] הבל היא לגבי תורתו של משיח". מעלת קיבוצם של יהודים "בזעקיך יצילוך קיבוציך". הצפיה למשיח באופן של "לישועתך קוינו כל היום" ממש. דיון בדברי ה"בן איש חי" שלעת"ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי ר"ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו"ל. ביאור הענין ד"ישא הוי' פניו אליך". החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.}}. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים ביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרבי. בסיום היחידות ליווה אותם הרבי עד לפתח הפרוזדור ב-[[770]]. הרב אליהו התרשם עמוקות מביקור זה ובהזדמנויות רבות הביע את הערצתו לרבי. חודשיים לאחר היחידות התפרסם ראיון עם הרב אליהו בו תיאר את גאונותו של הרבי{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש טבת]] שנת [[תשמ"ד]] (גיליון 123) בו נכתב: {{ציטוטון|ישבנו אצלו וראינו שכל רז לא אניס ליה. ופשוטו כמשמעו, ב[[ש"ס]] ופוסקים, וכן ב[[נסתר]] הבנתו עמוקה למאד מאד, ממש שר בית הזוהר}}}}. בביקורו במוסדות חב"ד ב[[פריז]], נאם לפני התלמידים וגם שם הביע את רישומיו מהביקור{{הערה|הביקור נערך ב[[חודש אדר]] שנת [[תשמ"ה]]. תיאוריו של הרב אליהו התפרסמו בעיתונות מהתקופה ההיא: {{ציטוטון|בקי בכל חדרי ה[[תורה]] ובכל הנעשה ב[[ארץ הקודש]]. הבעת פניו היא ממש כ[[מלאך]] ה' צבאות. אשרי הדור שכה למנהיג שכזה, וזכות זו היא העומדת לתלמידים שזכו להסתופף במוסדות שתחת הנהגת הרבי שליט"א}}.}} וכן כשביקר במונטריאול{{הערה|ב[[חודש שבט]] שנת [[תשמ"ה]] ביקר במוסדות חב"ד ב[[מונטריאול]] שם אמר: {{ציטוטון|מאז זכיתי לשהות במחיצתו הקדושה ביחידות אשתקד, אין מילים בפי לתאר את הוד קדושתו והדרתו הגדולה בכל מקצועות התורה, ובמסירותו למען כלל ישראל. בביקורי במוסדות חב"ד השייכים לו ואשר מפליאים בכמותם ובאיכותם, כן ירבו, יכולני לומר: אשריכם תלמידים שזכיתם להסתופף במוסדות שתחת נשיאותו הקדושה של הרבי שליט"א}}.}}. שיא התלהבותו הייתה כשנאם בשנת [[תשמ"ו]] בחגיגת [[י"ט בכסלו]] ב[[כפר חב"ד]] שם הגדיר את הרבי "למעלה מ[[מלאך]]" וכך אמר:
בביקורו במוסדות חב"ד ב[[פריז]], נאם לפני התלמידים וגם שם הביע את רישומיו מהביקור{{הערה|הביקור נערך ב[[חודש אדר]] שנת [[תשמ"ה]]. תיאוריו של הרב אליהו התפרסמו בעיתונות מהתקופה ההיא: {{ציטוטון|בקי בכל חדרי ה[[תורה]] ובכל הנעשה ב[[ארץ הקודש]]. הבעת פניו היא ממש כ[[מלאך]] ה' צבאות. אשרי הדור שכה למנהיג שכזה, וזכות זו היא העומדת לתלמידים שזכו להסתופף במוסדות שתחת הנהגת הרבי}}.}} וכן כשביקר במונטריאול{{הערה|ב[[חודש שבט]] שנת [[תשמ"ה]] ביקר במוסדות חב"ד ב[[מונטריאול]] שם אמר: {{ציטוטון|מאז זכיתי לשהות במחיצתו הקדושה ביחידות אשתקד, אין מילים בפי לתאר את הוד קדושתו והדרתו הגדולה בכל מקצועות התורה, ובמסירותו למען כלל ישראל. בביקורי במוסדות חב"ד השייכים לו ואשר מפליאים בכמותם ובאיכותם, כן ירבו, יכולני לומר: אשריכם תלמידים שזכיתם להסתופף במוסדות שתחת נשיאותו הקדושה של הרבי}}.}}. שיא התלהבותו הייתה כשנאם בשנת [[תשמ"ו]] בחגיגת [[י"ט בכסלו]] ב[[כפר חב"ד]] שם הגדיר את הרבי "למעלה מ[[מלאך]]" וכך אמר:


{{ציטוט|מרכאות=כן|
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=מתוך נאום ב[[י"ט בכסלו]] [[תשמ"ו]], [[כפר חב"ד]]|תוכן=ה[[גמרא]] אומרת שמי שדומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו. כך אמנם חשבתי על הרבי לפני שביקרתי אותו, ולפני שהכרתי מקרוב את פעליו בתבל, חשבתי שהוא דומה למלאך ה'. אבל היום לאחר הביקור אצלו, ראיתי שהוא למעלה ממלאך. כי הרבי אינו מחכה שיבקשו תורה מפיו, אלא דואג ב[[מסירות נפש]] להפיץ את התורה חוצה, מוסיף והולך מוסיף ואור.}}
|מקור=מתוך נאום ב[[י"ט בכסלו]] [[תשמ"ו]], [[כפר חב"ד]]
 
|תוכן=ה[[גמרא]] אומרת שמי שדומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו. כך אמנם חשבתי על הרבי לפני שביקרתי אותו, ולפני שהכרתי מקרוב את פעליו בתבל, חשבתי שהוא דומה למלאך ה'. אבל היום לאחר הביקור אצלו, ראיתי שהוא למעלה ממלאך. כי הרבי אינו מחכה שיבקשו תורה מפיו, אלא דואג ב[[מסירות נפש]] להפיץ את התורה חוצה, מוסיף והולך מוסיף ואור.
ביקורים נוספים היו: ביום [[כ"ז באדר ב']] בשנת [[תשמ"ו]], בו עסקו בחגים [[פורים]] ו[[פסח]]{{הערה|פירוט תוכן שיחתם: מעניני [[פורים]]: ביאור הלשון "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". [[אחשורוש]] [[מלך]] [[חכם]] או מלך טיפש היה. "לב מלכים ביד ה'" האם אין למלך [[בחירה חופשית]]. מצות זכירת [[עמלק]] מוטלת על כל יחיד, ומחיית עמלק בעיקר על המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על זה. חילוקי [[מנהג]]ים בקריאת הפטרת [[פרשת זכור]]. [[אהבת ישראל]] של [[שמואל הנביא]] ביחסו ל[[שאול]]. מסמך [[גאולה]] לגאולה.
}}


ביקורים נוספים היו: ביום [[כ"ז באדר ב']] בשנת [[תשמ"ו]], בו עסקו בחגים [[פורים]] ו[[הפסח]]{{הערה|פירוט תוכן שיחתם: מעניני [[פורים]]: ביאור הלשון "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". [[אחשורוש]] [[מלך]] [[חכם]] או מלך טיפש היה. "לב מלכים ביד ה'" האם אין למלך [[בחירה חופשית]]. מצות זכירת [[עמלק]] מוטלת על כל יחיד, ומחיית עמלק בעיקר על המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על זה. חילוקי [[מנהג]]ים בקריאת הפטרת [[פרשת זכור]]. [[אהבת ישראל]] של [[שמואל הנביא]] ביחסו ל[[שאול]]. מסמך [[גאולה]] לגאולה.
בעניני [[פסח]]: ביאור דברי [[חז"ל]] ש[[בני ישראל]] [[ברית מילה|מלו]] באותו הלילה של [[יציאת מצרים]] והרי מילה צריכה להיות ביום דוקא. אם שייך לומר שבני ישראל נימנו על הפסח של [[משה רבנו]]. ביאור דברי חז"ל על מה שאמר משה רבנו "כחצות". האם שייך לומר שבזמן יציאת מצרים כבר הייתה [[קדושה]] ב[[ירושלים]]. איך בנה [[אברהם]] [[מזבח העולה|מזבח]] ב[[הר המוריה]] שהיה שייך אז לכנענים. ביאור נוסח ה[[הגדה]] של [[הרמב"ם]] "בבהילו יצאנו ממצרים". לעתיד לבוא "לא במנוסה תצאו". הפלא בכך שהיהודים ראו את כליו של המצרי בזמן של "וימש חושך". האם הגיע משה רבנו למדריגת שער הנו"ן. הפלאת הענין ש"עוללים ויונקים" ראו את ה[[שכינה]] ב[[קריעת ים סוף]]. הצורך בארגון "סדרים פומבים" בארץ ישראל".


בעניני [[פסח]]: ביאור דברי [[חז"ל]] ש[[בני ישראל]] [[ברית מילה|מלו]] באותו הלילה של [[יציאת מצרים]] והרי מילה צריכה להיות ביום דוקא. אם שייך לומר שבני ישראל נימנו על הפסח של [[משה רבנו]]. ביאור דברי חז"ל על מה שאמר משה רבנו "כחצות". האם שייך לומר שבזמן יציאת מצרים כבר היתה [[קדושה]] ב[[ירושלים]]. איך בנה [[אברהם]] [[מזבח]] ב[[הר המוריה]] שהיה שייך אז לכנענים. ביאור נוסח ה[[הגדה]] של [[הרמב"ם]] "בבהילו יצאנו ממצרים". לעתיד לבוא "לא במנוסה תצאו". הפלא בכך שהיהודים ראו את כליו של המצרי בזמן של "וימש חושך". האם הגיע משה רבנו למדריגת שער הנו"ן. הפלאת הענין ש"עוללים ויונקים" ראו את ה[[שכינה]] ב[[קריעת ים סוף]]. הצורך בארגון "סדרים פומבים" בארץ ישראל".
בעניינים כלליים: בקשר עם יום הולדתו של [[הרמב"ם]] בערב פסח, ביאר הרבי, אשר דברי [[הרא"ש]] ש"אין להורות מספר הרמב"ם" אינם שייכים לענין הלימוד היומי, כי אין זה "לימוד על מנת להורות", אלא בכדי להתאחד בלימוד כל ה[[תורה]] כולה. כן ביאר את הלשונות של "חכמה [[בינה]] ודעת" בתחילת ספר "יד החזקה" ובסופו.}}. ביום [[י"א באייר]] [[תשמ"ט]], בו דובר, בין היתר, על הצורך והנחיצות שבהוצאת פסק דין על כך שמשיח צריך לבוא מיד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 "יש צורך לפסוק שהמשיח צריך לבוא"]{{וידאו}}. עוד על ביקור זה, ראו בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש סיוון]] שנת [[תשמ"ו]] (גיליון 244).}}. לאחר פטירתו נודע שהיה חבר בבית דין שהיה מתכנס מדי שנה ודן בעניני הגאולה ופוסק כי עם ישראל כבר ראוי לקבל משיח צדקנו. העתק מפסקי הדין נקברו יחד עם הרב אליהו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56056 מדהים: הרב אליהו חבר בבי"ד למען הגאולה]}}. ביום [[ו' בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]] התקיים ביקורו האחרון של הרב אליהו אצל הרבי. במהלך הביקור דובר רבות בנושא ה[[גאולה]] הקרובה{{הערה|בהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: "לעת"ל משה ואהרון עמהם". פס"ד כבית שמאי לעת"ל. חיוב קרבנות לעת"ל על עבירות של זמן הגלות. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ"ק. הצורך בפסק דין של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד. עם ישראל טוען "השיבנו ה' אליך" ו[[הקב"ה]] מבקש "שובו אלי" בתחילה, אבל "אחרי רבים להטות".}}{{הערה|בין הנושאים דובר על: השראת ה[[שכינה]] במעמד עשרה מישראל אף שאינם לומדים תורה. ישראל למעלה מהתורה. מעלת ה[[גוף]] היהודי. פס"ד [[הרמב"ם]] אודות היעודים הגשמיים המוכרחים לקיום התומ"צ. כוחו של בי"ד לעשות היפך התורה בהוראת שעה. מחיקת פרשה מהתורה להתיר אשה לבעלה. לפני מי אתם מטהרין, למעלה משם הוי'. מלכותו של [[הקב"ה]] על ידי ישראל. אמירת "לשם יחוד" למנהג חב"ד רק פעם אחת ביום (לפני "ברוך שאמר"). היסח הדעת מלימוד התורה במקומות שאסור ללמוד בהם. כיסוי הראש. אם מה שחצי שיעור אסור מהתורה הוא רק במידי דאכילה או בכל דבר. טעם הקרבת שתי הלחם מחמץ בחג השבועות. בן ארץ ישראל שנמצא בחו"ל איך ינהג בענין "ותן טל ומטר". [[ברכת כהנים]] בכל יום למנהג הספרדים.}} (שיחתם הודפסה בקונטרס מיוחד{{הערה|הודפסה כהוספה ל[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] תשנ"ב.}}). בין הדברים אמר הרבי: {{ציטוטון|הגאולה עומדת כבר על סף הפתח, ומחכה לכל אחד ואחת מישראל, שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56085 בהמשך גם תיאר הרבי את אדמו"ר הריי"צ כ"שליט"א"]{{וידאו}}}}}} לקראת סיום הפגישה אמר הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולה, אזי אבקר את כבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש}}. הרב אליהו ענה: {{ציטוטון|ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה'!}}". בסיום הפגישה יצא הרבי ללוות את הרב אליהו למכוניתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 ביקור הרב אליהו - תמונות בפרסום ראשון] של הצייר [[יחיאל אופנר]]}}. בכינוס של [[כולל חב"ד]] שנערך באותו שבוע ב[[ניו יורק]] דיבר הרב אליהו על התפעלותו מכך שהרבי אחרי [[חלוקת דולרים]] לאלפי איש, לא היה נראה עייף או חלש והיה ב"צלילות ה[[מחשבה]] ובהירות הרעיון, בצורה מדהימה שאין לה כל אחיזה בדרך הטבע.. אמרתי, לית דין בר נש, אלא [[מלאך]] קדוש עומד לפנינו!" בהמשך גם דיבר על כך שהרבי מטה כל פעם את השיחה לכיוון של דאגה לכלל ישראל ו[[אהבת ישראל]].


בעניינים כלליים: בקשר עם יום הולדתו של הרמב"ם בערב פסח, ביאר הרבי,אשר דברי [[הרא"ש]] ש"אין להורות מספר הרמב"ם" אינם שייכים לענין הלימוד היומי, כי אין זה "לימוד על מנת להורות", אלא בכדי להתאחד בלימוד כל ה[[תורה]] כולה. כן ביאר את הלשונות של "חכמה בינה ודעת" בתחילת ספר "יד החזקה" ובסופו.}}. בשנת [[תשמ"ז]] במהלך ביקר הרבנים הראשיים ב[[ארצות הברית]] וביום [[י"א באייר]] [[תשמ"ט]], בו דובר, בין היתר, על הצורך והנחיצות שבהוצאת פסק דין על כך שמשיח צריך לבוא מיד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 "יש צורך לפסוק שהמשיח צריך לבוא"]{{וידאו}}. עוד על ביקור זה, ראו בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש סיוון]] שנת [[תשמ"ו]] (גיליון 244).}}. לאחר פטירתו נודע שהיה חבר בבית דין שהיה מתכנס מידי שנה ודן בעניני הגאולה ופוסק כי עם ישראל כבר ראוי לקבל משיח צדקנו. העתק מפסקי הדין נקברו יחד עם הרב אליהו{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56056 מדהים: הרב אליהו חבר בבי"ד למען הגאולה]}}. ביום [[ו' בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]] היה הביקור האחרון של הרב אליהו אצל הרבי. במהלך ביקור דובר רבות בנושא ה[[גאולה]] הקרובה{{הערה|בהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: "לעת"ל משה ואהרון עמהם". פס"ד כבית שמאי לעת"ל. חיוב קרבנות לעת"ל על עבירות של זמן הגלות. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ"ק. הצורך בפסק דין של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד. עם ישראל טוען "השיבנו ה' אליך" והקב"ה מבקש "שובו אלי" בתחילה, אבל "אחרי רבים להטות".}}{{הערה|בין הנושאים דובר על: השראת השכינה במעמד עשרה מישראל אף שאינם לומדים תורה. ישראל למעלה מהתורה. מעלת הגוף היהודי. פס"ד הרמב"ם אודות היעודים הגשמיים המוכרחים לקיום התומ"צ. כוחו של בי"ד לעשות היפך התורה בהוראת שעה. מחיקת פרשה מהתורה להתיר אשה לבעלה. לפני מי אתם מטהרין, למעלה משם הוי'. מלכותו של הקב"ה על ידי ישראל. אמירת "לשם יחוד" למנהג חב"ד רק פעם אחת ביום (לפני "ברוך שאמר"). היסח הדעת מלימוד התורה במקומות שאסור ללמוד בהם. כיסוי הראש. אם מה שחצי שיעור אסור מהתורה הוא רק במידי דאכילה או בכל דבר. טעם הקרבת שתי הלחם מחמץ בחג השבועות. בן ארץ ישראל שנמצא בחו"ל איך ינהג בענין "ותן טל ומטר". [[ברכת כהנים]] בכל יום למנהג הספרדים.}} (שיחתם הודפסה בקונטרס מיוחד{{הערה|הודפסה כהוספה ל[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] תשנ"ב.}}). בין הדברים אמר הרבי: {{ציטוטון|הגאולה עומדת כבר על סף הפתח, ומחכה לכל אחד ואחת מישראל, שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56085 בהמשך גם תיאר הרבי את אדמו"ר הריי"צ כ"שליט"א"]{{וידאו}}}}}} לקראת סיום הפגישה אמר הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולה, אזי אבקר את כבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש}}. הרב אליהו ענה: {{ציטוטון|ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה'!}}". בסיום הפגישה יצא הרבי ללוות את הרב אליהו למכוניתו{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 ביקור הרב אליהו - תמונות בפרסום ראשון] של הצייר [[יחיאל אופנר]]}}. בכינוס של [[כולל חב"ד]] שנערך באותו שבוע ב[[ניו יורק]] דיבר הרב אליהו על התפעלותו מכך שהרבי אחרי [[חלוקת דולרים]] לאלפי איש, לא היה נראה עייף או חלש והיה ב"צלילות המחשבה ובהירות הרעיון, בצורה מדהימה שאין לה כל אחיזה בדרך הטבע.. אמרתי, לית דין בר נש, אלא מלאך קדוש עומד לפנינו!" בהמשך גם דיבר על כך שהרבי מטה כל פעם את השיחה לכיוון של דאגה לכלל ישראל ו[[אהבת ישראל]].
{{גלריה מרדכי אליהו}}


==תמיכה בפעילות הרבי==
==תמיכה בפעילות הרבי==
[[קובץ:רבנים עם מרדכי אליהו.jpg|ימין|ממוזער|250px|ביקר רבני ועסקי חב"ד אצל הרב אליהו בהוראת [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשמ"ו]]). בתמונה (מימין לשמאל): הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב מרדכי אליהו, הרב [[אברהם שפירא]], הרב יוסף גליקסברג רבה של [[גבעתיים]]. מאחור עומד (ימין) הרב [[ברק'ה וולף]].]]
[[קובץ:קונגרס הרבנים למען השלום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו נואם באחת מאסיפות [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[ניסן]] [[תשס"ו]])]]
[[קובץ:קונגרס הרבנים למען השלום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו נואם באחת מאסיפות [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[ניסן]] [[תשס"ו]])]]


הרב אליהו תמך רבות במבצעיו, תקנותיו ופעולותיו של הרבי. על שלוחי הרבי אמר שהם סותמים את הפרצות בעם ישראל{{הערה|ב"דינר" של "ישיבת תומכי תמימים" כפר חב"ד ב"גני אורנים" תל אביב, חנוכה תשנ"ב.}}. בשנת תשנ"א, כשהיהדות החלה שוב לפרוח ברוסיה אמר שכל זה בזכות חסידי הרבי שפעלו שם בתקופת הקומוניסטית{{הערה|בחגיגת י"א בניסן תנש"א בכפר חב"ד. ראה גם מכתבו לכינוס הרבנים של מדינות חבר העמים כ"ב שבט תשנ"ב. מכתבו מיום כ"ג אדר תשנ"ג}}. בי"ט כסלו תשנ"ה בכפר חב"ד דיבר על פועלו של הרבי למען הצלת יהדות מרוקו וצפון אפריקה. ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]], בכינוס לציון סיום שנת הלימודים בבית ספר חב"ד ביפו דיבר במעלת החינוך החב"די. ב[[חודש אדר]] [[תשנ"א]] במהלך ביקור במוסדות חב"ד במוסקבה אמר שכל השלוחים נמצאים במקום קדוש ושלוחים של אדם קדוש. "במקום שיש בו נגיעת יד של האדמו"ר שליט"א - אתה לומד שם להיות ירא שמים".
הרב אליהו תמך רבות במבצעיו, תקנותיו ופעולותיו של הרבי. על שלוחי הרבי אמר שהם סותמים את הפרצות בעם ישראל{{הערה|ב"דינר" של "ישיבת תומכי תמימים" [[כפר חב"ד]] ב"גני אורנים" תל אביב, [[חנוכה]] תשנ"ב.}}. בשנת תנש"א, כשהיהדות החלה שוב לפרוח ב[[רוסיה]] אמר שכל זה בזכות חסידי הרבי שפעלו שם בתקופת הקומוניסטית{{הערה|בחגיגת י"א ב[[ניסן]] [[תנש"א]] בכפר חב"ד. ראה גם מכתבו לכינוס הרבנים של מדינות חבר העמים כ"ב שבט תשנ"ב. מכתבו מיום כ"ג אדר תשנ"ג}}. ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשנ"ה בכפר חב"ד דיבר על פועלו של הרבי למען הצלת יהדות מרוקו וצפון אפריקה. ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]], בכינוס לציון סיום שנת הלימודים בבית ספר חב"ד ביפו דיבר במעלת החינוך החב"די. ב[[חודש אדר]] [[תנש"א]] במהלך ביקור במוסדות חב"ד ב[[מוסקבה]] אמר שכל השלוחים נמצאים במקום קדוש ושלוחים של אדם קדוש. "במקום שיש בו נגיעת יד של האדמו"ר שליט"א - אתה לומד שם להיות ירא שמים".


על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] התבטא {{ציטוטון|רוח אלקים דיבר בו לזכות את העם בלימוד אחיד בהלכות הרמב"ם.. הרעיון האדיר הזה לאחד את העם בלימוד אחיד מגדול הפוסקים, דבר השוה לכל נפש, הוא מנפש אצילה וגדולה}}{{הערה|מדבריו ל[[שבועון כפר חב"ד]] [[חודש מנחם אב]] [[תשמ"ד]] (גיליון 157).}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|תקנת הרמב"ם וספר המצוות זהו משהו שמיימי גאוני, משהו אדיר}}. על המתנגדים לתקנה אמר {{ציטוטון|אני מתפלא מאד איך יצאו אנשים נגד תקנה נפלאה זו. עובדה, שהחיד"א הוסיף ל"חוק לישראל" לימוד רמב"ם בכל יום. והמוני יהודים בכל הדורות מאז, שמנהג אבותיהם הקדושים בידיהם, הלכו בתמימות בדרך ה' ולמדו את הרמב"ם. ומה הפגם כאשר לומדים פרק שלם ולא רק הלכה אחת. ה"בן איש חי" אומר שהרמב"ם הוא "מרא דאתרא" בכל "ערביסטאן" - המזרח התיכון{{הערה|בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]] (גיליון 283). דברים נוספים בעד התקנה כתב ביום [[י"ג בניסן]] [[תשמ"ה]]}}}}.
על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] התבטא {{ציטוטון|רוח אלקים דיבר בו לזכות את העם בלימוד אחיד בהלכות הרמב"ם.. הרעיון האדיר הזה לאחד את העם בלימוד אחיד מגדול הפוסקים, דבר השוה לכל נפש, הוא מנפש אצילה וגדולה}}{{הערה|מדבריו ל[[שבועון כפר חב"ד]] [[חודש מנחם אב]] [[תשמ"ד]] (גיליון 157).}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|תקנת [[הרמב"ם]] וספר המצוות זהו משהו שמיימי גאוני, משהו אדיר}}. על המתנגדים לתקנה אמר {{ציטוטון|אני מתפלא מאוד איך יצאו אנשים נגד תקנה נפלאה זו. עובדה, שהחיד"א הוסיף ל"חוק לישראל" לימוד רמב"ם בכל יום. והמוני יהודים בכל הדורות מאז, שמנהג אבותיהם הקדושים בידיהם, הלכו בתמימות בדרך ה' ולמדו את הרמב"ם. ומה הפגם כאשר לומדים פרק שלם ולא רק הלכה אחת. ה"בן איש חי" אומר שהרמב"ם הוא "מרא דאתרא" בכל "ערביסטאן" - המזרח התיכון{{הערה|בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]] (גיליון 283). דברים נוספים בעד התקנה כתב ביום [[י"ג בניסן]] [[תשמ"ה]]}}}}.


על [[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]] אמר: {{ציטוטון|רק ראש גאוני, כמורנו ורבנו גאון הדור והדרו כ"ק האדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, הוא שיכול להמציא רעיון נשגב כזה של אחדות ילדי ישראל על ידי כתיבת אותיות בספר התורה. שכן רק בתורה וע"י התורה, תיתכן אחדות אמיתית, של דיבוק חברים, אהבה, אחוה, שלום ורעות. עלינו ללמוד מכ"ק מרן רבנו האדמו"ר שליט"א ולעשות ככל שביכלתנו למען לא ישאר ילד יהודי אחד ללא תורה ח"ו}}{{הערה|מדבריו בסיום הספר תורה השני של ילדי ישראל ביום [[כ' במנחם אב]] [[תשמ"ו]]}}.
על [[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]] אמר: {{ציטוטון|רק ראש גאוני, כמורנו ורבנו גאון הדור והדרו כ"ק האדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, הוא שיכול להמציא רעיון נשגב כזה של אחדות ילדי ישראל על ידי כתיבת אותיות בספר התורה. שכן רק בתורה ועל ידי התורה, תיתכן אחדות אמיתית, של דיבוק חברים, אהבה, אחוה, שלום ורעות. עלינו ללמוד מכ"ק מרן רבנו האדמו"ר שליט"א ולעשות ככל שביכלתנו למען לא ישאר ילד יהודי אחד ללא תורה ח"ו}}{{הערה|מדבריו בסיום הספר תורה השני של ילדי ישראל ביום [[כ' במנחם אב]] [[תשמ"ו]]}}.


על מלחמתו של הרבי לתיקון [[חוק מיהו יהודי]] אמר שאילו היו שומעים לרבי היו חוסכים את כל בעיות הגרות עם העולים מרוסיה{{הערה|מראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש כסלו]] [[תנש"א]] (גיליון 454)}}. לאחר הסתלקות מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], אשתו של הרבי, נשא הרב אליהו נאום הספד בה דיבר על יחוסה וצדקותה של הרבנית{{הערה|ב[[כ"ז בשבט]] [[תשמ"ח]] בכינוס "[[הקהל]]" של [[רב]]ני [[ארץ הקודש]] ב[[ירושלים]], שהיה ב"שבעה"}}. לאחר שהרבי אמר את [[השיחה הידועה]] פנה הרב אליהו ושאל את הרבי: "האם כבוד הרבי רוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?". ענה לו הרבי: "לא, אמשיך הלאה"{{הערה|מדבריו ב[[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ה]] ב[[כפר חב"ד]].}}. הרב אליהו נתן את הסכמתו לספר "[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]" של הרב [[שלום דובער וולפא]] העוסק בשיטת ה[[רמב"ם]] בגדר "[[בחזקת משיח]]" שבהלכות מלכים.
על מלחמתו של הרבי לתיקון [[חוק מיהו יהודי]] אמר שאילו היו שומעים לרבי היו חוסכים את כל בעיות הגרות עם העולים מרוסיה{{הערה|מראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש כסלו]] [[תנש"א]] (גיליון 454)}}. לאחר [[הסתלקות]] מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], אשתו של הרבי, נשא הרב אליהו נאום הספד בה דיבר על יחוסה וצדקותה של הרבנית{{הערה|ב[[כ"ז בשבט]] [[תשמ"ח]] בכינוס "[[הקהל]]" של רבני [[ארץ הקודש]] ב[[ירושלים]], שהיה ב"שבעה"}}. לאחר שהרבי אמר את [[השיחה הידועה]] פנה הרב אליהו ושאל את הרבי: "האם כבוד הרבי רוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?". ענה לו הרבי: "לא, אמשיך הלאה"{{הערה|מדבריו ב[[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ה]] ב[[כפר חב"ד]].}}. הרב אליהו נתן את הסכמתו לספר "[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]" של הרב [[שלום דובער וולפא]] העוסק בשיטת ה[[רמב"ם]] בגדר "[[בחזקת משיח]]" שבהלכות מלכים.


===שלימות הארץ===
===שלימות הארץ===
הרב אליהו התנגד למסירת שטחים מארץ ישראל תמורת "שלום" עם הערבים. על [[תוכנית ההתנתקות]] התבטא הרב אליהו "היה לא תהיה" ואמר ש"זו גם תפילה וגם בעז"ה קביעת מציאות". הרב אליהו קרא לסרב לפקודת גירוש יהודים מגוש קטיף{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11979 מכתב מהרב אליהו: אסור על פי תורה להשתתף בגירוש] - [[חב"ד אינפו]]}}. כמו כן, היה חבר בנשיאות [[קונגרס הרבנים למען השלום]].
הרב אליהו התנגד למסירת שטחים מארץ ישראל תמורת "שלום" עם הערבים. על [[תוכנית ההתנתקות]] התבטא הרב אליהו "היה לא תהיה" ואמר ש"זו גם תפילה וגם בעז"ה קביעת מציאות". הרב אליהו קרא לסרב לפקודת גירוש יהודים מגוש קטיף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11979 מכתב מהרב אליהו: אסור על פי תורה להשתתף בגירוש] - [[חב"ד אינפו]]}}. כמו כן, היה חבר בנשיאות [[קונגרס הרבנים למען השלום]].


==ציטוטים על הרבי==
==ציטוטים על הרבי==
[[קובץ:רבנים עם מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביקור רבני ועסקי חב"ד אצל הרב אליהו בהוראת [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשמ"ו]]). בתמונה (מימין לשמאל): הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב מרדכי אליהו, הרב [[אברהם שפירא]], הרב יוסף גליקסברג רבה של [[גבעתיים]]. מאחור עומד (ימין) הרב [[ברק'ה וולף]].]]
{{חלונית
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרב אליהו ב-[[770]] במוצאי [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]
|כותרת=מדברי הרב אליהו ב-[[770]] במוצאי [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]
|תוכן="הרבי היה גם שר וגם גדול, מושל ושולט בעליונים ובתחתונים. גאון הגאונים שלא היה לו אח ורע. השר והמושל בכל התחומים. שר התורה, בקי בש"ס ופוסקים, שר ההלכה, בקי ברמב"ם ובטורים, שר בית הזוהר, שר בקבלה, שר בחסידות, שר בדרוש, שר בהנהגה, שר בהפצת התורה, וכל זה בגדלות שאין דומה לה.. בשיא הגדלות האמיתית שבן אנוש מסוגל להגיע אליה. עוצם בינתו וחכמתו, גודל קדושתו וטהרתו, היו באופן של פלאי פלאים, שאיננו מסוגלים לעכל ולהבין..
|רוחב=310px
 
|תוכן="הכרתי רבנים אדמו"רים וגאונים, גם בארץ וגם בחוץ לארץ. ראינו מי שהיה גדול בסוגיא מסוימת ובמקצוע פלוני בתורה.. אבל הרבי.. כאשר השמיע מדברות קדשו ראו במוחש ממש ש[[שכינה]] מדברת מתוך גרונו כפשוטו ממש, שמדבר ממש כמי שרואה דברים בשמים ואומר אותם ליושבי הארץ.. כל דיבור, כל תנועה וכל פרט ממעשי הרבי, הם הלכה. צריך רק עיניים לראות ואזנים לשמוע.
"כפי שכבר אמרתי כמה פעמים, הכרתי רבנים אדמורי"ם וגאונים, גם בארץ וגם בחוץ לארץ. ראינו מי שהיה גדול בסוגיא מסוימת ובמקצוע פלוני בתורה.. אבל הרבי יחיד ומיוחד היה באופן של פלאי פלאים בכל הענינים בשיא הגדלות באופן מפליא ומבהיל. כאשר השמיע מדברות קדשו ראו במוחש ממש ששכינה מדברת מתוך גרונו כפשוטו ממש, שמדבר ממש כמי שרואה דברים בשמים ואומר אותם ליושבי הארץ. כרך היה כאשר נשא דברים וכך היה בעצם הנהגתו, כל דיבור, כל תנועה וכל פרט ממעשי הרבי, הם הלכה. צריך רק עינים לראות ואזנים לשמוע.
 
"הרי רואים בצורה הכי ברורה, שדברי התורה של הרבי הם למעלה ממה ששכל אנושי מסוגל להשיג. אין אלו דברים שמישהו מסוגל להגיע אליהם בכוח העיון והמחשבה, אלא אך ורק ברוח הקודש, כי רוח אלוקים דברה בקרבו. וכי יתכן ללקט ולחבר דברים מקצה אל קצה באופן כה מופלא בכוח שכל אנושי?!
 
רבנו הגדול הצדיק והקדוש, אבינו רוענו קודש הקדשים, שאין הפה מסוגל לומר עליו ביטויים שאומרים על אלו שאינם חיים, הנהיג את עם ישראל בהנהגה פלאית שלא היה לה אח ורע בשעה קשה מאד, בעת צרה ומצוקה. ואין לנו אלא לבכות בכי תמרורים מכל עומק לבנו ונפשנו, "אוי לה לספינה שאיבדה את קברניטה". הכאב גדול איום ונורא. הרי כל כך הרבה יהודים בכל העולם היו רגילים לעשות הכל לפי מוצא פיו של הרבי, ולשאול בעצתו על כל צעד ושעל, ועכשיו, למי יפנו ולמי יגידו..


"הרבי הקדוש והטהור, רעיא מהימנא קדישא, ש"השליך חייו מנגד" כדי להביא את הגאולה השלימה, בודאי ובודאי שלא ירפה להרף עין. ואדרבא, דוקא מהעולמות העליונים יפעל את משאת נפשו הטהורה להביא מיד ממש את הגאולה האמיתית והשלימה. ועלינו מוטל שלא להרפות, מהציפיה הגדולה "בכל יום שיבוא".
"הרי רואים בצורה הכי ברורה, שדברי התורה של הרבי הם למעלה ממה ששכל אנושי מסוגל להשיג. אין אלו דברים שמישהו מסוגל להגיע אליהם בכוח העיון והמחשבה, אלא אך ורק ברוח הקודש, כי רוח אלוקים דברה בקרבו. וכי ייתכן ללקט ולחבר דברים מקצה אל קצה באופן כה מופלא בכוח שכל אנושי?!..


"בתוך הכלל כולו, ויחד עם האבל הגדול של כל בית ישראל, הנני עושה לעצמי אבל יחיד, כי זכיתי להיות קרוב אל הרבי באופן מיוחד. אינני יודע מפני מה זכיתי לזה, שמא זכות אבות היא שעמדה לי, היחס היה מיוחד במינו, שכמה פעמים זכיתי שיקבלני בהיכלו לשיחות ממושכות, כידוע. וגם הקשר בכלל היה שלא כרגיל. למשל, בשנים האחרונות היו כמה הזדמנויות שבהן הרבי ביקש לדבר עמי בטלפון, ומזכירו ציין בפני שיש בכך הנהגה בלתי רגילה, כי בדרך כלל הרבי נמנע מלשוחח בטלפון. ואינני יודע במה זכיתי לזכות זו. ופעם אחת, שיחת הטלפון היתה בשעה שבארץ ישראל היה כבר סמוך לחצות הלילה, והרבי שאל כמו בדרך צחות, האם כבר אמרתי "תיקון חצות". ואינני יכול לתאר את ההרגשה לזכות גדולה ונפלאה זו. ועתה, אוי לנו ואבוי לנו.
"זכיתי להיות קרוב אל הרבי באופן מיוחד. אינני יודע מפני מה זכיתי לזה, שמא [[זכות אבות]] היא שעמדה לי, היחס היה מיוחד במינו, שכמה פעמים זכיתי שיקבלני בהיכלו לשיחות ממושכות, כידוע. וגם הקשר בכלל היה שלא כרגיל. למשל, בשנים האחרונות היו כמה הזדמנויות שבהן הרבי ביקש לדבר עמי בטלפון, ומזכירו ציין בפני שיש בכך הנהגה בלתי רגילה, כי בדרך כלל הרבי נמנע מלשוחח בטלפון. ואינני יודע במה זכיתי לזכות זו. ופעם אחת, שיחת הטלפון הייתה בשעה שבארץ ישראל היה כבר סמוך לחצות הלילה, והרבי שאל כמו בדרך צחות, האם כבר אמרתי "תיקון חצות". ואינני יכול לתאר את ההרגשה לזכות גדולה ונפלאה זו..


"הכל אבלים והכל כואבים, קשה מאד לדבר בשעה זו, אבל אנו יודעים שדוקא עכשיו, כל אחד ואחד, וחסידי חב"ד במיוחד, צריכים להתחזק עוד יותר בכל כוחות הנפש, בהתקשרות הגדולה לרבי.. להמשיך ללכת בדרכו של הרבי. לא להפסיק חלילה לשניה אחת לפעול בדרך שהרבי הורה לנו.. כשעומדים בפני ספק צריך לחשוב "מה הרבי היה עונה על שאלה כזו". כאשר עולה מחשבה בקשר לדבר לא רצוי, צריך האדם לשאול את עצמו "כיצד הייתי מתרץ את עצמי לפני הרבי על מעשה שכזה".
"צריכים להתחזק עוד יותר בכל כוחות הנפש, בהתקשרות הגדולה לרבי.. להמשיך ללכת בדרכו של הרבי. לא להפסיק חלילה לשניה אחת לפעול בדרך שהרבי הורה לנו.. כאשר עולה [[מחשבה]] בקשר לדבר לא רצוי, צריך האדם לשאול את עצמו "כיצד הייתי מתרץ את עצמי לפני הרבי על מעשה שכזה".
 
"כידוע וכמפורסם, שיחות הקודש של הרבי יש להן מעלה יתירה, דברי הרבי הם תורה שנאמרה בקדושה ובטהרה. מלבד הענינים המאירים והנפלאים בשפע העצום של תורת הרבי, מורגשת בהם הקדושה והטהרה המיוחדת. מי שקורא ולומד את דברי הרבי ואינו מרגיש את ההתעלות המיוחדת, ראוי לו שיטבול במקוה פעם נוספת.
"הדרך העיקרית להמשך פעלו והשפעתו של הרבי, היא לימוד שיחותיו הקדושות. שכן, כידוע וכמפורסם, שיחות הקודש של הרבי יש להן מעלה יתירה, דברי הרבי הם תורה שנאמרה בקדושה ובטהרה. מלבד הענינים המאירים והנפלאים בשפע העצום של תורת הרבי, מורגשת בהם הקדושה והטהרה המיוחדת. מי שקורא ולומד את דברי הרבי ואינו מרגיש את ההתעלות המיוחדת, ראוי לו שיטבול במקוה פעם נוספת.
}}
}}
הערצתו של הרב מרדכי אליהו לרבי לא ידעה גבולות. הוא היה מתאר את הרבי בתיאורים המופלאים ביותר, בכל הזדמנות שרק ניתנה לו. בחגיגת [[סיום הרמב"ם]] בשנת [[תשמ"ו]] אמר: {{ציטוטון|האדמו"ר הגדול הגאון העצום בש"ס פוסקים וקבלה, מלאך ה' צבאות. מפיץ תורה, הוא המפיץ יראת שמים בכל העולם כולו}}. באחד מראיונתיו ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון 283, לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]]}} אמר: {{ציטוטון|הוא שט בים התלמוד וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|הגאונות של הרבי היא נוראה ומדהימה. על קדושתו של הרבי בכלל אין מילים. אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי בש"ס ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי! כל זה מוכיח שזה לא טבעי, נשמה קדושה מיוחדת. הרגשתי בו נשמה קדושה מיוחדת, נשמה לא פרטית אלא נשמה כללית של כלל ישראל}}{{הערה|הרב צוריאל בובליל [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 616).}}.
הערצתו של הרב מרדכי אליהו לרבי לא ידעה גבולות. הוא היה מתאר את הרבי בתיאורים המופלאים ביותר, בכל הזדמנות שרק ניתנה לו. בחגיגת [[סיום הרמב"ם]] בשנת [[תשמ"ו]] אמר:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=האדמו"ר הגדול הגאון העצום בש"ס פוסקים וקבלה, [[מלאך]] ה' צבאות. מפיץ תורה, הוא המפיץ [[יראת שמים]] בכל העולם כולו.}}
באחד מראיונתיו ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון 283, לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]]}} אמר:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תלמידי חכמים כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהם. אני ישבתי כמה שעות אצל כ"ק האדמו"ר שליט"א.. הרגשתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה.. התפעלתי מאוד מכוח זכרונו העצום, מידיעותיו המקיפות בכל פרד"ס התורה, [[פשט]] [[רמז]] [[סוד]] [[קבלה]] ו[[הלכה]]. הוא שט בים התלמוד וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת בצורה בהירה וברורה, טס מ[[זבחים]] ל[[מנחות]] וכו'. כשדיברנו בדברים עמוקים יותר בקושיות ותירוצים וכו', הרי סברתו והסברתו הנפלאה היא דבר שלא נתקלתי בו קודם לכן.}}


בשנת [[תשמ"ט]] ב[[התוועדות]] [[י"א בניסן]], לכבוד יום הולדתו השמונים ושבעה (פ"ז) של הרבי, נשא הרב אליהו נאום ובין היתר אמר:
בהזדמנות אחרת{{הערה|הרב צוריאל בובליל, [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 601)}} אמר: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הגאונות של הרבי היא נוראה ומדהימה. על קדושתו של הרבי בכלל אין מילים. אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי בש"ס ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי! כל זה מוכיח שזה לא טבעי, [[נשמה]] קדושה מיוחדת. הרגשתי בו נשמה קדושה מיוחדת, נשמה לא פרטית אלא נשמה כללית של כלל ישראל.}}
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|
תוכן=
מורי ורבותי, ראשו כתם פז, פ"ז שנים שחוגגים הערב לכבוד ראש ישראל פאר הדור והדרו, הגאון הגדול הצדיק סהחסיד, צדיקא חסידא ופרישא, קדוש כמלאך ה' צבאות, כל רז לא אניס ליה, בקי עצום חריף גדול בכל פרד"ס התרה, הגאון כבוד אדמו"ר שליט"א. ראשו כתם פז, מי שראה אותו, מי שהכיר אותו, מי שדיבר איתו, מי שזכה לשבת בד' אמותיו, יודע שראשו כתם פ"ז, מוח על-אנושי.. נקי צלול ברור בהיר.
 
ברכתי לאדמו"ר שליט"א, ברכתי לשלוחיו בכל העולם כולו, תמשיכו ביתר שאת וביתר עוז, ואל יבוש מפני המלעיגים עליו, לא צריכים להתחשב עם שום אדם בעולם.. ברכתי אליו עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, עוד ימשיך להניב, עוד ימשיך ללמד, עוד ימשיך להנהיג.
}}


בסיום הרמב"ם שנת תשמ"ט בירושלים אמר:
בשנת [[תשמ"ט]] ב[[התוועדות]] [[י"א בניסן]], לכבוד יום הולדתו השמונים ושבעה (פ"ז) של הרבי, נשא הרב אליהו נאום ובין היתר אמר: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מורי ורבותי, ראשו כתם פז, פ"ז שנים שחוגגים הערב לכבוד ראש ישראל פאר הדור והדרו, הגאון הגדול הצדיק החסיד, צדיקא חסידא ופרישא, קדוש כמלאך ה' צבאות, כל רז לא אניס ליה, בקי עצום חריף גדול בכל פרד"ס התרה, הגאון כבוד[[הרבי]] ראשו כתם פז, מי שראה אותו, מי שהכיר אותו, מי שדיבר איתו, מי שזכה לשבת בד' אמותיו, יודע שראשו כתם פ"ז, מוח על-אנושי.. נקי צלול ברור בהיר.


{{ציטוט|מרכאות=כן|
ברכתי לאדמו"ר שליט"א, ברכתי לשלוחיו בכל העולם כולו, תמשיכו ביתר שאת וביתר עוז, ואל יבוש מפני המלעיגים עליו, לא צריכים להתחשב עם שום אדם בעולם.. ברכתי אליו עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, עוד ימשיך להניב, עוד ימשיך ללמד, עוד ימשיך להנהיג.}}
תוכן=
האדמו"ר מחב"ד שליט"א גאון וגדול, קדוש וצדיק רב וחסיד, בקי עצום בכל התורה כולה, בפשט בקבלה ברמז ובסוד, בכל מקצועות התורה כל רז לא אניס ליה. יש רב עדה, יש רב עיר, יש רב יותר גדול ויש רב כולל. הנשמה של האדמו"ר מחב"ד שליט"א היא נשמה כוללת. הוא רב כולל של כלל עם ישראל וכולם חייבים בכבודו.


זכיתי להפגש עם האדמו"ר שליט"א, ראיתי את הגאונות שלו, את למדנותו, את עומק הבנתו, את בקיאותו, את יראת השמים הניכרת על פניו. אבל יותר מזה, מעל כל אלה ראיתי את הענווה שלו.. הרביהמקריב עצמו למען כלל ישראל, ודואג לכל עם ישראל. בכל מקום שתמצאו בעולם אורה המאירה את החושך והאפילה, מבחינים מיד בטביעת האצבעות והשליחות של האדמו"ר מחב"ד שליט"א.
בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תשמ"ט]] בירושלים אמר:
}}


בסיום הרמב"ם שנערך ב[[חודש כסלו]] [[תשנ"ב]] השתתף ואמר:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=האדמו"ר מחב"ד שליט"א גאון וגדול, קדוש וצדיק רב וחסיד, בקי עצום בכל התורה כולה, בפשט בקבלה ברמז ובסוד, בכל מקצועות התורה כל רז לא אניס ליה. יש רב עדה, יש רב עיר, יש רב יותר גדול ויש רב כולל. ה[[נשמה]] של האדמו"ר מחב"ד שליט"א היא נשמה כוללת. הוא רב כולל של כלל עם ישראל וכולם חייבים בכבודו.


{{ציטוט|מרכאות=כן|
זכיתי להפגש עם האדמו"ר שליט"א, ראיתי את הגאונות שלו, את למדנותו, את עומק הבנתו, את בקיאותו, את יראת השמים הניכרת על פניו. אבל יותר מזה, מעל כל אלה ראיתי את ה[[ענווה]] שלו.. הרביהמקריב עצמו למען כלל ישראל, ודואג לכל עם ישראל. בכל מקום שתמצאו בעולם אורה המאירה את החושך והאפילה, מבחינים מיד בטביעת האצבעות והשליחות של האדמו"ר מחב"ד שליט"א.}}
|תוכן=רק נשמה כללית וצדיק הדור, מסוגל ליזום רעיונות שיאחדו את כלל ישראל. הרביהוא בבחינת "איש א-לקים" שאין לו כל רצונות משלו, אין לו ענינים אישיים, אין לו כל ענין לא במאכל ולא במשקה ולא בשינה, כי אם כל משאת נפשו לקדש שם שמים וללכד את ישראל באהבה. המתבונן אל הנהגתו ודרכו בקודש, יבין עד מהרה כי אדם כזה לא יכול להיות על פי הטבע, אלא שזכות כלל ישראל מעלה אותו לדרגת איש אלקים. אורו הגדול בוקע מקצה העולם ועד קצהו, וכל העולם כולו מזדכך בזכותו, ונעשה ראוי לביאת המשיח במהרה בימינו
}}


==תמונות מביקורי הרב מרדכי אליהו אצל הרבי==
בסיום [[הרמב"ם]] שנערך ב[[חודש כסלו]] [[תשנ"ב]] השתתף ואמר:
;תמונות מהביקור ביום [[י"א באייר]] [[תשמ"ט]] שנערך בחדרו הפרטי של [[הרבי]] ב-[[770]]


<gallery widths="200px" heights="200px" perrow="4">
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רק [[נשמה]] כללית וצדיק הדור, מסוגל ליזום רעיונות שיאחדו את כלל ישראל. הרביהוא בבחינת "איש א-לקים" שאין לו כל רצונות משלו, אין לו ענינים אישיים, אין לו כל ענין לא במאכל ולא במשקה ולא בשינה, כי אם כל משאת נפשו לקדש שם שמים וללכד את ישראל באהבה. המתבונן אל הנהגתו ודרכו בקודש, יבין עד מהרה כי אדם כזה לא יכול להיות על פי הטבע, אלא שזכות כלל ישראל מעלה אותו לדרגת איש אלקים. אורו הגדול בוקע מקצה העולם ועד קצהו, וכל העולם כולו מזדכך בזכותו, ונעשה ראוי לביאת המשיח במהרה בימינו}}
קובץ:מרדכי אליהו 5.jpg|ביקור הרבנים הראשיים, הרב מרדכי אליהו והרב [[אברהם שפירא]], אצל הרבי
קובץ:מרדכי אליהו 3.jpg|הרבי במהלך הפגישה
קובץ:מרדכי אליהו 4.jpg|הרבי נפרד מהרב מרדכי אליהו
קובץ:מרדכי אליהו 8.jpg|הרבי בפתח [[770]], מלווה את הרבנים בסיום הפגישה
</gallery>


במהלך [[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[תשפ"ד]] שהתקיימה ב[[בני ברק]] חשף נכדו של הרב אליהו שר המורשת [[עמיחי אליהו]] ביטוי נדיר ששמע מסבו{{הערה|[https://chabad.info/news/1035183/ בני ברק: למעלה מ-500 איש קיבלו החלטה טובה בחסידות {{אינפו}}]}}: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="אני ואתה תלמידים של [[הרבי]]".}}


;תמונות מהביקור ביום [[ו' בחשוון]] [[תשנ"ב]] שנערך בבניין [[ספריית ליובאוויטש]]
== משפחתו ==
*רעייתו מרת צביה.
*בנו הרב [[שמואל אליהו]], רבה של צפת.
*בנו הרב יוסף אליהו.
*בנו שלמה בן אליהו.


<gallery widths="200px" heights="200px" perrow="4">
==משמשים בקודש==
קובץ:מרדכי אליהו 1.jpg|ביקורו של הרב מרדכי אליהו אצל הרבי
*הרב [[חיים סויסא]] מביתר, מחבר הספר [[מאורות חיים]], [[תולדות הרב מרדכי אליהו ותולדות הגרש"ז אוירבך]].
קובץ:מרדכי אליהו 2.jpg|הרבי במהלך הפגישה
*הרב [[יהודה מוצאפי]] מירושלים, בן [[הרב סלמאן מוצפי]] משב"ק שלו ושל זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]].
קובץ:מרדכי אליהו 7.jpg|הרבי נפרד מהרב אליהו
*[[הרב שמואל זעפרני]], משב"ק מחבר הספר, [[דורש טוב לעמו]] (תולדות הרב מרדכי אליהו).
קובץ:הרבי מלווה את מרדכי אליהו.jpg|הרבי מלווה את הרב מרדכי אליהו למכוניתו בסיום הביקור
*הרב אלי אליהו מיכאל בן-דהן, מנכ"ל לשכתו שנים רבות.
</gallery>


==ספריו==
==ספריו==
משנתו ההלכתית היא בדרך כלל נוטה לחומרא וכמנהג המקובלים כפי מנהג יהודי בבל וכמנהג אביו בעל הכרם שלמה, והוא נוטה אחר ספרי ההלכה ההולכים בדרך [[האר"י]] של הרב [[יוסף חיים מבגדד|יוסף חיים]] [[הבן איש חי]] ועוד.
===ספרי הלכה===
===ספרי הלכה===
*'''דרכי טהרה''' - הלכות נידה וטהרת המשפחה.  
*'''דרכי טהרה''' - הלכות נידה וטהרת המשפחה.
*'''אמרי מרדכי''' - מאמרים וחידודים על השו"ע חלק א' חלק אורח חיים.
*'''אמרי מרדכי''' - מאמרים וחידודים על השו"ע חלק א' חלק אורח חיים.
*'''דרכי תורה''' - הלכות, דרושים ומאמרים בענייני [[פסח]].
*'''דרכי תורה''' - הלכות, דרושים ומאמרים בענייני [[פסח]].
*'''מאמר מרדכי-למועדים ולימים''' - ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים.  
*'''מאמר מרדכי-למועדים ולימים''' - ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים.
*'''מאמר מרדכי-ושבתה הארץ''' - מאמרים, שו"ת ופסקי הלכה בדיני שמיטת הארץ ושמיטת כספים.
*'''מאמר מרדכי-ושבתה הארץ''' - מאמרים, שו"ת ופסקי הלכה בדיני שמיטת הארץ ושמיטת כספים.
*'''מאמר מרדכי''' - שיעורי י"ג אלול - דברים שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי נקבצו בידי תלמידי חכמים.
*'''מאמר מרדכי''' - שיעורי י"ג [[אלול]] - דברים שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי נקבצו בידי תלמידי חכמים.
*'''מאמר מרדכי''' - דרשות ומאמרי הלכה בסוגיות בבן איש חי (בעריכה).
*'''מאמר מרדכי''' - דרשות ומאמרי הלכה בסוגיות בבן איש חי (בעריכה).
*'''מאמר מרדכי-הלכות שבת''' - ג' כרכים (בעריכה).
*'''מאמר מרדכי-הלכות שבת''' - ג' כרכים (בעריכה).
שורה 166: שורה 151:
===ספרי שו"ת===
===ספרי שו"ת===
*'''שו"ת הרב הראשי''' - מבחר של שאלות ותשובות שהופנו לרב בעת כהונתו כרב ראשי לישראל, כרך התש"ן-התשנ"ג.
*'''שו"ת הרב הראשי''' - מבחר של שאלות ותשובות שהופנו לרב בעת כהונתו כרב ראשי לישראל, כרך התש"ן-התשנ"ג.
*'''שו"ת "קול אליהו"''' - מבחר של תשובות אשן נתנו על ידי הרב לשאלותיהם של מאזינים ברדיו (בעריכה).
*'''שו"ת "קול אליהו"''' - מבחר של תשובות שניתנו על ידי הרב לשאלותיהם של מאזינים ברדיו (בעריכה).
*'''שו"ת מאמר מרדכי''' - סדרת כרכים הכוללת תשובות ארוכות על כל חלקי השולחן ערוך (בעריכה).
*'''שו"ת מאמר מרדכי''' - סדרת כרכים הכוללת תשובות ארוכות על כל חלקי השולחן ערוך (בעריכה).


===סידורים ומחזורים עם פסקי הלכות===  
===סידורים ומחזורים עם פסקי הלכות===
*'''סידור "שפתי תפתח"''' - מבואר על ידי הרב שמואל אליהו עם התאמה לתמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים.
*'''סידור "שפתי תפתח"''' - מבואר על ידי הרב [[שמואל אליהו]] עם התאמה לתלמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים.
*'''סליחות לימים הנוראים''' - כולל הלכות לחודש אלול.  
*'''סליחות לימים הנוראים''' - כולל הלכות לחודש אלול.
*'''קול אליהו''' - סידור ל[[שבת]] וימי חול עם הרבה הלכות.
*'''קול אליהו''' - סידור ל[[שבת]] וימי חול עם הרבה הלכות.
*'''קול אליהו''' - סידור לתשעה באב עם הלכות.
*'''קול אליהו''' - סידור ל[[תשעה באב]] עם הלכות.
*'''קול אליהו''' - תיקון ליל שבועות והלכותיו והלכות ברכת הנהנין.
*'''קול אליהו''' - תיקון ליל שבועות והלכותיו והלכות ברכת הנהנין.
*'''קול יעקב''' - מחזורים לימים טובים (ראש השנה, יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות).
*'''קול יעקב''' - מחזורים לימים טובים (ראש השנה, יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות).
*'''תהילים''' - כולל הלכות לפי הרב עם תוספות רבות.
*'''תהלים''' - כולל הלכות לפי הרב עם תוספות רבות.


===ספרים שונים===
===ספרים שונים===
שורה 185: שורה 170:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק א' עמ' 53-68.
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק א' עמ' 53–68.
*[[שמואל אליהו]], '''אביהם של ישראל''', חמש כרכים.
*הרב [[שמואל אליהו]], '''אביהם של ישראל''', חמש כרכים.
*'''הסוד מאחורי הקשר''', ראיון עם בנו הרב שמואל אליהו, בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1863 עמוד 38
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 37–44.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
;וידאו
;וידאו
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 ביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]{{וידאו}}
*{{קישור שטורעם|86277|news|וידאו מיוחד הופק על הרב מרדכי אליהו ● לצפייה|מערכת שטורעם}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2408 נאום הערצה של הרב מרדכי אליהו לרבי במעמד הדלקת נר חנוכה מרכזי ברחבת הכותל המערבי (חנוכה תש"נ)]{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 ביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]{{וידאו}}
*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760280 ביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2408 נאום הערצה של הרב מרדכי אליהו לרבי] במעמד הדלקת נר [[חנוכה]] מרכזי ברחבת [[הכותל המערבי]] (חנוכה תש"נ){{וידאו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63078 הרב מרדכי אליהו על תוכנית ההתנתקות]{{וידאו}}
*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760280 ביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]{{וידאו}}{{בית חבד}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2519 הזכרונות של הרב אליהו מהיחידות אצל הרבי (תשס"ט)]{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63078 הרב מרדכי אליהו על תוכנית ההתנתקות]{{וידאו}}
*[https://chabad.info/video/1098671/ הרב מרדכי אליהו משחזר את ביקורו אצל הרבי] {{וידפו}}
;תמונות
;תמונות
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55259 ביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]{{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55259 ביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]{{תמונה}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 ביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]{{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 ביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]{{תמונה}}
 
*[https://chabad.info/in-focus/629186/ גלריית ענק מהיחידות ההיסטורית של הרב אליהו ע"ה ליל ו' מר-חשוון ה'תשנ"ב]{{תמונה}}{{אינפו}}
*[https://chabad.info/exclusive/957035/ פרסום ראשון: מכתב הרבי מלך המשיח לרב מרדכי אליהו] {{אינפו}}
;שונות
;שונות
* [https://chabad.info/tag/הרב-מרדכי-אליהו/ תגית:הרב מרדכי אליהו] באתר {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/06/07-06-2020-04-10-20-סיון-להפצה.pdf בעקבות הראשון לציון]''', כתבה במלאת עשור לפטירתו, בתוך [[מגזין עולמות]] סיון ה'תש"פ
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55265 מסכת קשרים מופלאה ● סקירה מקיפה ומרתקת]''' - מתוך [[שמן ששון מחבריך]] - {{תמונה|}} {{אינפו|}}
*[http://www.harav.org/ '''הרב'''] - אתר של תלמידי הרב אליהו
*[http://www.harav.org/ '''הרב'''] - אתר של תלמידי הרב אליהו
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=32221 ראשי-דברים מביקור הרב אליהו והרב שפירא אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32221 ראשי-דברים מביקור הרב אליהו והרב שפירא אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט].
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/1300623_271E-02.pdf קונטרס המבאר את המשא ומתן בין הרבי לרב אליהו בביקור י"א באייר תשמ"ט]{{PDF}}
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/1300623_271E-02.pdf קונטרס המבאר את המשא ומתן בין הרבי לרב אליהו בביקור י"א באייר תשמ"ט]{{PDF}}
*[http://www.hageula.com/general/do/4328.html ראיון עם הרב אליהו בעיתון "הגאולה"] ([http://www.hageula.com/news/world/4334.html תמליל ותמונות מהראיון]) - [[מנחם אב]] [[תשנ"א]].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22395 הרב אליהו: "כיפה עם יחי אדוננו"]{{שמע}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=22395 הרב אליהו: "כיפה עם יחי אדוננו"]{{שמע}}
*[https://chabad.info/moshiach/956092/ הקשר בין הרב מרדכי אליהו לגאולה השלימה] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/1098671/ תיעוד נדיר: הראשון לציון מקבל את הספר 'שיח שרפי קודש'] {{אינפו}} {{וידאו}}
* '''מספריו''': [http://harav.org/r3a.pdf אמרי מרדכי], [http://harav.org/r6.pdf מאמר מרדכי - למועדים ולימים], [http://harav.org/r4.pdf שו"ת הרב הראשי] {{PDF}}
* '''מספריו''': [http://harav.org/r3a.pdf אמרי מרדכי], [http://harav.org/r6.pdf מאמר מרדכי - למועדים ולימים], [http://harav.org/r4.pdf שו"ת הרב הראשי] {{PDF}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82291 כשהרב מרדכי אליהו התראיין לעיתון 'הגאולה']''' {{אינפו}} ט"ו [[סיוון]] [[תשע"ד]] (12.06.2014)
*חיים ששון, '''[http://chabad.info/news/עלון-חדש-על-ביקורי-הרב-אליהו-עה-אצל-הרב/ ביקורי הרב מרדכי אליהו אצל הרבי]''', גליון מיוחד הסוקר את ארבעת הביקורים של הרב אליהו אצל הרבי {{אינפו}} כ"ג [[סיוון]] תשע"ה
*'''[http://www.chabad.org.il/_Uploads/2561hit1375p.pdf השמטות מהיחידות הראשונה של הרב מרדכי אליהו אצל הרבי בשנת תשד"מ]''', שבועון התקשרות גליון 1375 עמוד 8
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/03-06-2021-11-49-47-פנים-החוברת-הראשון-לציון.pdf קול צופיך נשאו קול]''', חשיבות לימוד פנימיות התורה והגאולה - תיעוד שיחותיו של הרבי עם הרב מרדכי אליהו {{PDF}} בהוצאה 'זוהר הגאולה' בעריכת הרב חיים ששון {{אינפו}}


{{סדרה|הקודם=הרב [[עובדיה יוסף]]|הבא=הרב [[אליהו בקשי דורון]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[א' ניסן]] [[תשמ"ג]] - [[כ"ט אדר]] [[תשנ"ג]]}}


{{סדרה|הקודם=הרב [[עובדיה יוסף]]|הבא=הרב [[אליהו בקשי דורון]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]}}
{{אחרונים}}
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{מיון רגיל: אליהו מרדכי צמח}}
{{מיון רגיל: אליהו מרדכי צמח}}
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ע]]

גרסה אחרונה מ־01:28, 3 ביולי 2024

הרב מרדכי אליהו

הרב מרדכי אליהו נואם בכנס לזכרו של פרופסור אבנר חי שאקי בישיבת חב"ד ברמת אביב (אייר תשס"ו)
הראשון לציון
לידה כ"א באדר א' תרפ"ט
עיר העתיקה, ירושלים
פטירה כ"ה בסיוון תש"ע
ירושלים
מקום פעילות ירושלים
השתייכות כללי
תפקידים נוספים רב ומקובל
רבותיו רבי עזרא עטיה, רבי צדקה חוצין והבאבא סאלי
חיבוריו ראו בהמשך

הרב מרדכי אליהו (כ"א באדר א' תרפ"ט - כ"ה בסיוון תש"ע) היה רב פוסק ומקובל[1], ממנהיגי עדות הספרדים ומנהיג בולט לחלקים מבני המגזר הדתי לאומי, כיהן כרב הראשי לישראל בשנים תשמ"ג-תשנ"ג. היה ידיד ומעריץ של הרבי וחסידות חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב מרדכי אליהו הראשון לציון (נואם), נראים האדמו"ר מסדיגורא (יושב שני מימין) בכנס של קונגרס הרבנים למען השלום נגד תוכנית ההתנתקות בתל אביב (טבת תשס"ה)

הרב מרדכי אליהו נולד בכ"ה באדר א' שנת תרפ"ט לרב סלמן (מחבר הספר "כרם שלמה") ומזל-(טוב) אליהו, בעיר העתיקה בירושלים[2]. בהיותו בגיל אחד עשרה שנים נפטר אביו. כתוצאה מכך סבלה המשפחה ממצוקה כלכלית ובכל זאת השקיע מרדכי רבות בלימוד תורה מחכמי ירושלים; רבי עזרא עטיה ורבי צדקה חוצין. מאוחר יותר השתלם בלימודי דיינות אצל הרב יצחק נסים והיה מקורב לרבי ישראל אבוחצירא (ה"בבא סאלי").

במלחמת השחרור היה הרב אליהו חבר בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצורים. בחודש ניסן שנת תש"י היה הרב אליהו בין הוגי ומקימי 'ברית הקנאים', מחתרת דתית להקמת מדינה על פי ההלכה. על פעילות זו ישב במאסר עשרה חודשים.

בתחילת שנת תש"כ קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני בבאר שבע והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ ישראל. אחרי כארבע שנים עבר לבית הדין האזורי בירושלים ובשנת תשכ"ז, אחרי שלוש שנים בבית הדין האזורי, התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת תשמ"ג נבחר לרב הראשי לישראל, בהתמודדות עם הרב אליהו בקשי דורון. בתפקיד הרב-הראשי שימש עשר שנים במקביל עם הרב הראשי האשכנזי, הרב אברהם אלקנה שפירא. באותה תקופה כיהן גם כראש בית הדין הגדול לערעורים בירושלים.

במהלך כהונתו כרב ראשי התגלה גאונותו במקצועות הנגלה והנסתר בתורה. הוא היה מלמד תורה לרבים וצבר אהדה רבה בקרב הציבור. הוא היה כתובת לבעיות הלכתיות סבוכות, כמו בענייני פוריות בעידן המודרני ועוד. דרשותיו נאמרו בלבביות והיה מעורר להתחזקות בלימוד התורה ולהתכוננות לביאת משיח.

בשביעי של פסח שנת תשס"ח עבר התקף לב ונזקק לטיפול רפואי. כעבור מספר ימים עבר גם אירוע מוחי. מצב בריאותו השתפר והתדרדר חליפות. רבה של כפר חב"ד, הרב מרדכי אשכנזי, יצא בקריאה להתפלל לרפואתו. ביום כ"ה בסיוון בשנת תש"ע נפטר ומנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים[3]. אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש הוציאה הודעת-אבל על הפטירה[4]. פעולות רבות נעשות בחסידות חב"ד לעילוי נשמתו של הרב אליהו[5].

היה ידוע כעושה מופתים גדול, ולאחר פטירתו פירסם בנו הרב שמואל אליהו סדרת ספרים בשם "אביהם של ישראל" המלקטת מופתים ומעשי ניסים שנעשו על ידו.

קבוצת בחורים חב"דיים מוסמכים לרבנות אצל הרב אליהו. לימין הרב אליהו יושב הרב חיים שלום דייטש (אדר א' תשס"ח)
הרב מרדכי אליהו בראיון לעיתון הגאולה ע"י היו"ר הרב זמרוני ציק (שלהי קיץ ה'תשנ"א)

הקשר עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקשר שלו עם הרבי התחיל כאשר קיבל מחסיד חב"ד חוברת של שיחה של הרבי בה הרבי כותב שיש לנהוג בקמחא דפסחא, לא רק לפני חג הפסח אלא קודם כל החגים. הרב אליהו התפלא שהרבי אומר זאת כאילו זה חידוש שלו אף על פי שזה מופיע בכתבי האריז"ל. החסיד שהביא לו את החוברת העביר לרבי את תגובתו, והרבי אמר שאכן הוא אמר זאת משמו של האר"י, ובטעות לא נדפס כן[6]. מכאן התחילה מסכת של קשרים ארוכה בין הרב אליהו לרבי.

הערצתו והתבטלותו של הרב מרדכי אליהו אל הרבי, הייתה יוצאת דופן לאדם שהכיר גדולי ישראל גם מדורות עברו. הרב אליהו ביקר מספר פעמים אצל הרבי ביחידות, בהם היו משוחחים ביניהם שעות רבות במגוון נושאים[7]. כל הזדמנות נוצלה על ידו להאדיר את שמו של הרבי ופעולותיו למען היהדות.

הרב אליהו הרבה לבקר במוסדות חב"ד ברחבי העולם והיה נואם בכינוסים התורניים של חב"ד[8]. מאות ואלפי בחורים חב"דיים הוסמכו על ידו לרבנות, במהלך השנים[9].

לאחר האירוע של כ"ז באדר א' תשנ"ב, היה הרב אליהו מעורר בכל הזדמנות לתפילה להחלמת הרבי[10].

ביקוריו אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב מרדכי אליהו בביקור אצל הרבי (חשוון תשנ"ב)
הסכמת הרב מרדכי אליהו לספר יחי המלך המשיח של הרב שלום דובער וולפא
אלפים בהלווית הרב מרדכי אליהו בירושלים (סיוון תש"ע)

ביקוריו של הרב אליהו היו במסגרת "ביקור הרבנים הראשיים" והרב אליהו כרב הראשי הספרדי היה מגיע יחד עם הרב הראשי האשכנזי.

ביום א' בכסלו בשנת תשד"מ ביקר הרב אליהו לראשונה אצל הרבי יחד עם הרב אברהם שפירא, הרב הראשי האשכנזי. הם התקבלו בשעה אחת בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסף, כשעתיים. בין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד פנימיות התורה שרק על ידה ניתן להתגבר על הנסיונות הקשים. הוזכרו הניסיונות ברוסיה הקומוניסטית ושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדו את תורת החסידות. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו "קול קורא" לחזק ולעורר את לימוד פנימיות התורה[11][12]. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים ביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרבי בהם שוחח עימם הרבי בענייני "הנהגה" והעניק את עצותיו[13] דברי הרבי עסקו בכל שטחי חיזוק הדת ושמירתה כשהרבי עובר מנושא לנושא (כגון: טהרת המשפחה, כשרות וחינוך) כשהוא מתעכב באופן מעשי על כל אחד מהם[14]. בסיום היחידות ליווה אותם הרבי עד לפתח הפרוזדור ב-770.

הרב אליהו התרשם עמוקות מביקור זה ובהזדמנויות רבות הביע את הערצתו לרבי. חודשיים לאחר היחידות התפרסם ראיון עם הרב אליהו בו תיאר את גאונותו של הרבי:

"אשרי העם שככה לו - "שככה" בגימטריא "משה". אפשר לנו לומר בפה מלא, וללא הגזמה כלל: אשרי העם שהרבי שליט"א שרוי בתוכו. ישבנו אצלו וראינו שכל רז לא אניס ליה. ופשוטו כמשמעו, בש"ס ופוסקים, וכן בנסתר הבנתו עמוקה למאד מאד, ממש שר בית הזוהר".

בביקורו במוסדות חב"ד בפריז, נאם לפני התלמידים וגם שם הביע את רישומיו מהביקור[15] וכן כשביקר במונטריאול[16]. שיא התלהבותו הייתה כשנאם בשנת תשמ"ו בחגיגת י"ט בכסלו בכפר חב"ד שם הגדיר את הרבי "למעלה ממלאך" וכך אמר:

הגמרא אומרת שמי שדומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו. כך אמנם חשבתי על הרבי לפני שביקרתי אותו, ולפני שהכרתי מקרוב את פעליו בתבל, חשבתי שהוא דומה למלאך ה'. אבל היום לאחר הביקור אצלו, ראיתי שהוא למעלה ממלאך. כי הרבי אינו מחכה שיבקשו תורה מפיו, אלא דואג במסירות נפש להפיץ את התורה חוצה, מוסיף והולך מוסיף ואור.

— מתוך נאום בי"ט בכסלו תשמ"ו, כפר חב"ד

ביקורים נוספים היו: ביום כ"ז באדר ב' בשנת תשמ"ו, בו עסקו בחגים פורים ופסח[17]. ביום י"א באייר תשמ"ט, בו דובר, בין היתר, על הצורך והנחיצות שבהוצאת פסק דין על כך שמשיח צריך לבוא מיד[18]. לאחר פטירתו נודע שהיה חבר בבית דין שהיה מתכנס מדי שנה ודן בעניני הגאולה ופוסק כי עם ישראל כבר ראוי לקבל משיח צדקנו. העתק מפסקי הדין נקברו יחד עם הרב אליהו[19]. ביום ו' בחשוון שנת תשנ"ב התקיים ביקורו האחרון של הרב אליהו אצל הרבי. במהלך הביקור דובר רבות בנושא הגאולה הקרובה[20][21] (שיחתם הודפסה בקונטרס מיוחד[22]). בין הדברים אמר הרבי: "הגאולה עומדת כבר על סף הפתח, ומחכה לכל אחד ואחת מישראל, שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר[23]" לקראת סיום הפגישה אמר הרבי: "יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולה, אזי אבקר את כבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש". הרב אליהו ענה: "ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה'!"". בסיום הפגישה יצא הרבי ללוות את הרב אליהו למכוניתו[24]. בכינוס של כולל חב"ד שנערך באותו שבוע בניו יורק דיבר הרב אליהו על התפעלותו מכך שהרבי אחרי חלוקת דולרים לאלפי איש, לא היה נראה עייף או חלש והיה ב"צלילות המחשבה ובהירות הרעיון, בצורה מדהימה שאין לה כל אחיזה בדרך הטבע.. אמרתי, לית דין בר נש, אלא מלאך קדוש עומד לפנינו!" בהמשך גם דיבר על כך שהרבי מטה כל פעם את השיחה לכיוון של דאגה לכלל ישראל ואהבת ישראל.


תמונות מביקורי הרב מרדכי אליהו אצל הרבי
תמונות מהביקור ביום י"א באייר תשמ"ט שנערך בחדרו הפרטי של הרבי ב-770
  • ביקור הרבנים הראשיים, הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא, אצל הרבי

    ביקור הרבנים הראשיים, הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא, אצל הרבי

  • הרבי במהלך הפגישה

    הרבי במהלך הפגישה

  • הרבי נפרד מהרב מרדכי אליהו

    הרבי נפרד מהרב מרדכי אליהו

  • הרבי בפתח 770, מלווה את הרבנים בסיום הפגישה

    הרבי בפתח 770, מלווה את הרבנים בסיום הפגישה

תמונות מהביקור ביום ו' בחשוון תשנ"ב שנערך בבניין ספריית ליובאוויטש
  • ביקורו של הרב מרדכי אליהו אצל הרבי

    ביקורו של הרב מרדכי אליהו אצל הרבי

  • הרבי במהלך הפגישה

    הרבי במהלך הפגישה

  • הרבי נפרד מהרב אליהו

    הרבי נפרד מהרב אליהו

  • הרבי מלווה את הרב מרדכי אליהו למכוניתו בסיום הביקור

    הרבי מלווה את הרב מרדכי אליהו למכוניתו בסיום הביקור

תמיכה בפעילות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב מרדכי אליהו נואם באחת מאסיפות קונגרס הרבנים למען השלום (ניסן תשס"ו)

הרב אליהו תמך רבות במבצעיו, תקנותיו ופעולותיו של הרבי. על שלוחי הרבי אמר שהם סותמים את הפרצות בעם ישראל[25]. בשנת תנש"א, כשהיהדות החלה שוב לפרוח ברוסיה אמר שכל זה בזכות חסידי הרבי שפעלו שם בתקופת הקומוניסטית[26]. בי"ט כסלו תשנ"ה בכפר חב"ד דיבר על פועלו של הרבי למען הצלת יהדות מרוקו וצפון אפריקה. בחודש תמוז תשמ"ז, בכינוס לציון סיום שנת הלימודים בבית ספר חב"ד ביפו דיבר במעלת החינוך החב"די. בחודש אדר תנש"א במהלך ביקור במוסדות חב"ד במוסקבה אמר שכל השלוחים נמצאים במקום קדוש ושלוחים של אדם קדוש. "במקום שיש בו נגיעת יד של האדמו"ר שליט"א - אתה לומד שם להיות ירא שמים".

על תקנת לימוד הרמב"ם התבטא "רוח אלקים דיבר בו לזכות את העם בלימוד אחיד בהלכות הרמב"ם.. הרעיון האדיר הזה לאחד את העם בלימוד אחיד מגדול הפוסקים, דבר השוה לכל נפש, הוא מנפש אצילה וגדולה"[27]. בהזדמנות אחרת אמר: "תקנת הרמב"ם וספר המצוות זהו משהו שמיימי גאוני, משהו אדיר". על המתנגדים לתקנה אמר "אני מתפלא מאוד איך יצאו אנשים נגד תקנה נפלאה זו. עובדה, שהחיד"א הוסיף ל"חוק לישראל" לימוד רמב"ם בכל יום. והמוני יהודים בכל הדורות מאז, שמנהג אבותיהם הקדושים בידיהם, הלכו בתמימות בדרך ה' ולמדו את הרמב"ם. ומה הפגם כאשר לומדים פרק שלם ולא רק הלכה אחת. ה"בן איש חי" אומר שהרמב"ם הוא "מרא דאתרא" בכל "ערביסטאן" - המזרח התיכון[28]".

על מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל אמר: "רק ראש גאוני, כמורנו ורבנו גאון הדור והדרו כ"ק האדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, הוא שיכול להמציא רעיון נשגב כזה של אחדות ילדי ישראל על ידי כתיבת אותיות בספר התורה. שכן רק בתורה ועל ידי התורה, תיתכן אחדות אמיתית, של דיבוק חברים, אהבה, אחוה, שלום ורעות. עלינו ללמוד מכ"ק מרן רבנו האדמו"ר שליט"א ולעשות ככל שביכלתנו למען לא ישאר ילד יהודי אחד ללא תורה ח"ו"[29].

על מלחמתו של הרבי לתיקון חוק מיהו יהודי אמר שאילו היו שומעים לרבי היו חוסכים את כל בעיות הגרות עם העולים מרוסיה[30]. לאחר הסתלקות מרת חיה מושקא שניאורסון, אשתו של הרבי, נשא הרב אליהו נאום הספד בה דיבר על יחוסה וצדקותה של הרבנית[31]. לאחר שהרבי אמר את השיחה הידועה פנה הרב אליהו ושאל את הרבי: "האם כבוד הרבי רוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?". ענה לו הרבי: "לא, אמשיך הלאה"[32]. הרב אליהו נתן את הסכמתו לספר "יחי המלך המשיח" של הרב שלום דובער וולפא העוסק בשיטת הרמב"ם בגדר "בחזקת משיח" שבהלכות מלכים.

שלימות הארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אליהו התנגד למסירת שטחים מארץ ישראל תמורת "שלום" עם הערבים. על תוכנית ההתנתקות התבטא הרב אליהו "היה לא תהיה" ואמר ש"זו גם תפילה וגם בעז"ה קביעת מציאות". הרב אליהו קרא לסרב לפקודת גירוש יהודים מגוש קטיף[33]. כמו כן, היה חבר בנשיאות קונגרס הרבנים למען השלום.

ציטוטים על הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביקור רבני ועסקי חב"ד אצל הרב אליהו בהוראת הרבי (חשוון תשמ"ו). בתמונה (מימין לשמאל): הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, הרב זושא וילימובסקי, הרב לוי ביסטריצקי, הרב משה אשכנזי, הרב יוסף יצחק וילשנסקי, הרב מרדכי אליהו, הרב אברהם שפירא, הרב יוסף גליקסברג רבה של גבעתיים. מאחור עומד (ימין) הרב ברק'ה וולף.
מדברי הרב אליהו ב-770 במוצאי ג' בתמוז תשנ"ד

"הכרתי רבנים אדמו"רים וגאונים, גם בארץ וגם בחוץ לארץ. ראינו מי שהיה גדול בסוגיא מסוימת ובמקצוע פלוני בתורה.. אבל הרבי.. כאשר השמיע מדברות קדשו ראו במוחש ממש ששכינה מדברת מתוך גרונו כפשוטו ממש, שמדבר ממש כמי שרואה דברים בשמים ואומר אותם ליושבי הארץ.. כל דיבור, כל תנועה וכל פרט ממעשי הרבי, הם הלכה. צריך רק עיניים לראות ואזנים לשמוע.

"הרי רואים בצורה הכי ברורה, שדברי התורה של הרבי הם למעלה ממה ששכל אנושי מסוגל להשיג. אין אלו דברים שמישהו מסוגל להגיע אליהם בכוח העיון והמחשבה, אלא אך ורק ברוח הקודש, כי רוח אלוקים דברה בקרבו. וכי ייתכן ללקט ולחבר דברים מקצה אל קצה באופן כה מופלא בכוח שכל אנושי?!..

"זכיתי להיות קרוב אל הרבי באופן מיוחד. אינני יודע מפני מה זכיתי לזה, שמא זכות אבות היא שעמדה לי, היחס היה מיוחד במינו, שכמה פעמים זכיתי שיקבלני בהיכלו לשיחות ממושכות, כידוע. וגם הקשר בכלל היה שלא כרגיל. למשל, בשנים האחרונות היו כמה הזדמנויות שבהן הרבי ביקש לדבר עמי בטלפון, ומזכירו ציין בפני שיש בכך הנהגה בלתי רגילה, כי בדרך כלל הרבי נמנע מלשוחח בטלפון. ואינני יודע במה זכיתי לזכות זו. ופעם אחת, שיחת הטלפון הייתה בשעה שבארץ ישראל היה כבר סמוך לחצות הלילה, והרבי שאל כמו בדרך צחות, האם כבר אמרתי "תיקון חצות". ואינני יכול לתאר את ההרגשה לזכות גדולה ונפלאה זו..

"צריכים להתחזק עוד יותר בכל כוחות הנפש, בהתקשרות הגדולה לרבי.. להמשיך ללכת בדרכו של הרבי. לא להפסיק חלילה לשניה אחת לפעול בדרך שהרבי הורה לנו.. כאשר עולה מחשבה בקשר לדבר לא רצוי, צריך האדם לשאול את עצמו "כיצד הייתי מתרץ את עצמי לפני הרבי על מעשה שכזה". "כידוע וכמפורסם, שיחות הקודש של הרבי יש להן מעלה יתירה, דברי הרבי הם תורה שנאמרה בקדושה ובטהרה. מלבד הענינים המאירים והנפלאים בשפע העצום של תורת הרבי, מורגשת בהם הקדושה והטהרה המיוחדת. מי שקורא ולומד את דברי הרבי ואינו מרגיש את ההתעלות המיוחדת, ראוי לו שיטבול במקוה פעם נוספת.

הערצתו של הרב מרדכי אליהו לרבי לא ידעה גבולות. הוא היה מתאר את הרבי בתיאורים המופלאים ביותר, בכל הזדמנות שרק ניתנה לו. בחגיגת סיום הרמב"ם בשנת תשמ"ו אמר:

האדמו"ר הגדול הגאון העצום בש"ס פוסקים וקבלה, מלאך ה' צבאות. מפיץ תורה, הוא המפיץ יראת שמים בכל העולם כולו.

באחד מראיונתיו לשבועון כפר חב"ד[34] אמר:

תלמידי חכמים כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהם. אני ישבתי כמה שעות אצל כ"ק האדמו"ר שליט"א.. הרגשתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה.. התפעלתי מאוד מכוח זכרונו העצום, מידיעותיו המקיפות בכל פרד"ס התורה, פשט רמז סוד קבלה והלכה. הוא שט בים התלמוד וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת בצורה בהירה וברורה, טס מזבחים למנחות וכו'. כשדיברנו בדברים עמוקים יותר בקושיות ותירוצים וכו', הרי סברתו והסברתו הנפלאה היא דבר שלא נתקלתי בו קודם לכן.

בהזדמנות אחרת[35] אמר:

הגאונות של הרבי היא נוראה ומדהימה. על קדושתו של הרבי בכלל אין מילים. אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי בש"ס ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי! כל זה מוכיח שזה לא טבעי, נשמה קדושה מיוחדת. הרגשתי בו נשמה קדושה מיוחדת, נשמה לא פרטית אלא נשמה כללית של כלל ישראל.

בשנת תשמ"ט בהתוועדות י"א בניסן, לכבוד יום הולדתו השמונים ושבעה (פ"ז) של הרבי, נשא הרב אליהו נאום ובין היתר אמר:

מורי ורבותי, ראשו כתם פז, פ"ז שנים שחוגגים הערב לכבוד ראש ישראל פאר הדור והדרו, הגאון הגדול הצדיק החסיד, צדיקא חסידא ופרישא, קדוש כמלאך ה' צבאות, כל רז לא אניס ליה, בקי עצום חריף גדול בכל פרד"ס התרה, הגאון כבודהרבי ראשו כתם פז, מי שראה אותו, מי שהכיר אותו, מי שדיבר איתו, מי שזכה לשבת בד' אמותיו, יודע שראשו כתם פ"ז, מוח על-אנושי.. נקי צלול ברור בהיר.

ברכתי לאדמו"ר שליט"א, ברכתי לשלוחיו בכל העולם כולו, תמשיכו ביתר שאת וביתר עוז, ואל יבוש מפני המלעיגים עליו, לא צריכים להתחשב עם שום אדם בעולם.. ברכתי אליו עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, עוד ימשיך להניב, עוד ימשיך ללמד, עוד ימשיך להנהיג.

בסיום הרמב"ם שנת תשמ"ט בירושלים אמר:

האדמו"ר מחב"ד שליט"א גאון וגדול, קדוש וצדיק רב וחסיד, בקי עצום בכל התורה כולה, בפשט בקבלה ברמז ובסוד, בכל מקצועות התורה כל רז לא אניס ליה. יש רב עדה, יש רב עיר, יש רב יותר גדול ויש רב כולל. הנשמה של האדמו"ר מחב"ד שליט"א היא נשמה כוללת. הוא רב כולל של כלל עם ישראל וכולם חייבים בכבודו.

זכיתי להפגש עם האדמו"ר שליט"א, ראיתי את הגאונות שלו, את למדנותו, את עומק הבנתו, את בקיאותו, את יראת השמים הניכרת על פניו. אבל יותר מזה, מעל כל אלה ראיתי את הענווה שלו.. הרביהמקריב עצמו למען כלל ישראל, ודואג לכל עם ישראל. בכל מקום שתמצאו בעולם אורה המאירה את החושך והאפילה, מבחינים מיד בטביעת האצבעות והשליחות של האדמו"ר מחב"ד שליט"א.

בסיום הרמב"ם שנערך בחודש כסלו תשנ"ב השתתף ואמר:

רק נשמה כללית וצדיק הדור, מסוגל ליזום רעיונות שיאחדו את כלל ישראל. הרביהוא בבחינת "איש א-לקים" שאין לו כל רצונות משלו, אין לו ענינים אישיים, אין לו כל ענין לא במאכל ולא במשקה ולא בשינה, כי אם כל משאת נפשו לקדש שם שמים וללכד את ישראל באהבה. המתבונן אל הנהגתו ודרכו בקודש, יבין עד מהרה כי אדם כזה לא יכול להיות על פי הטבע, אלא שזכות כלל ישראל מעלה אותו לדרגת איש אלקים. אורו הגדול בוקע מקצה העולם ועד קצהו, וכל העולם כולו מזדכך בזכותו, ונעשה ראוי לביאת המשיח במהרה בימינו

במהלך התוועדות י"ט כסלו תשפ"ד שהתקיימה בבני ברק חשף נכדו של הרב אליהו שר המורשת עמיחי אליהו ביטוי נדיר ששמע מסבו[36]:

"אני ואתה תלמידים של הרבי".

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • רעייתו מרת צביה.
  • בנו הרב שמואל אליהו, רבה של צפת.
  • בנו הרב יוסף אליהו.
  • בנו שלמה בן אליהו.

משמשים בקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

משנתו ההלכתית היא בדרך כלל נוטה לחומרא וכמנהג המקובלים כפי מנהג יהודי בבל וכמנהג אביו בעל הכרם שלמה, והוא נוטה אחר ספרי ההלכה ההולכים בדרך האר"י של הרב יוסף חיים הבן איש חי ועוד.

ספרי הלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • דרכי טהרה - הלכות נידה וטהרת המשפחה.
  • אמרי מרדכי - מאמרים וחידודים על השו"ע חלק א' חלק אורח חיים.
  • דרכי תורה - הלכות, דרושים ומאמרים בענייני פסח.
  • מאמר מרדכי-למועדים ולימים - ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים.
  • מאמר מרדכי-ושבתה הארץ - מאמרים, שו"ת ופסקי הלכה בדיני שמיטת הארץ ושמיטת כספים.
  • מאמר מרדכי - שיעורי י"ג אלול - דברים שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי נקבצו בידי תלמידי חכמים.
  • מאמר מרדכי - דרשות ומאמרי הלכה בסוגיות בבן איש חי (בעריכה).
  • מאמר מרדכי-הלכות שבת - ג' כרכים (בעריכה).
  • מאמר מרדכי-אורח חיים חלק א' - הלכות והנהגות לימות החול (בעריכה).
  • ספר ההלכה ספר הלכות לתלמידי עדות המזרח כעין קיצור שולחן ערוך (2 חלקים).
  • ספר הלכות קריאה התורה.
  • צרור החיים - הלכות אבילות, נכתב על ידי הרב מישאל רובין תלמידו של הרב.
  • קיצור דרכי טהרה -קיצור של ספרו דרכי טהרה על הלכות נידה וטהרת המשפחה.
  • קיצור שולחן ערוך - קיצור שולחן ערוך להרב שלמה גאנצפריד עם הערות "דרכי הלכה" על פי פסקי הרב מרדכי אליהו.
  • בין אדם לחברו - הלכות.

ספרי שו"ת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שו"ת הרב הראשי - מבחר של שאלות ותשובות שהופנו לרב בעת כהונתו כרב ראשי לישראל, כרך התש"ן-התשנ"ג.
  • שו"ת "קול אליהו" - מבחר של תשובות שניתנו על ידי הרב לשאלותיהם של מאזינים ברדיו (בעריכה).
  • שו"ת מאמר מרדכי - סדרת כרכים הכוללת תשובות ארוכות על כל חלקי השולחן ערוך (בעריכה).

סידורים ומחזורים עם פסקי הלכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • סידור "שפתי תפתח" - מבואר על ידי הרב שמואל אליהו עם התאמה לתלמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים.
  • סליחות לימים הנוראים - כולל הלכות לחודש אלול.
  • קול אליהו - סידור לשבת וימי חול עם הרבה הלכות.
  • קול אליהו - סידור לתשעה באב עם הלכות.
  • קול אליהו - תיקון ליל שבועות והלכותיו והלכות ברכת הנהנין.
  • קול יעקב - מחזורים לימים טובים (ראש השנה, יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות).
  • תהלים - כולל הלכות לפי הרב עם תוספות רבות.

ספרים שונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אמרי אליהו - לקט דברי תורה לאלול ולירח האיתנים מלוקטים משיחותיו של הרב אליהו, הוצאת דני ספרים.
  • "דורש טוב לעמו" -כרך א'- ספר אלבומי הכולל תמונות ופרקים מחייו של הרב.
  • מאמר מרדכי-דרשות ושיחות לימים הנוראים
  • "קול צופייך" - דרשות על חמשה חומשי תורה (בעריכה). כרגע יצא רק על ספר שמות.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

וידאו
תמונות
שונות
הקודם:
הרב עובדיה יוסף 		הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי
א' ניסן תשמ"ג - כ"ט אדר תשנ"ג 		הבא:
הרב אליהו בקשי דורון


אחרונים
חכמי יהדות אשכנז רבי משה איסרליש • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה • רבי יהושע פלק כץ • רבי שמואל אליעזר איידלס • רבי יואל סירקיש • רבי שבתי כהן • רבי דוד הלוי סגל • רבי אברהם אבלי גומבינר • רבי יעקב יהושע פלק • רבי אריה לייב גינצבורג • רבי נתנאל וייל • רבי יוסף תאומים • רבי יחזקאל לנדא • הגאון מווילנא • אדמו"ר הזקן • רבי יהודה לייב מינוביץ' • רבי אריה לייב הלר • רבי יצחק מאיר אלתר • רבי אברהם דנציג • רבי יעקב לורברבוים • רבי עקיבא איגר • אדמו"ר האמצעי • החת"ם סופר • רבי נחמיה בירך מדוברובנה • אדמו"ר הצמח צדק • רבי שניאור זלמן פרדקין • רבי שלמה קלוגר • אדמו"ר המהר"ש • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין • רבי שלום מרדכי שבדרון • רבי ישראל מאיר הכהן • אדמו"ר הרש"ב • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי יוסף רוזין • אדמו"ר הריי"צ • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער לייבוביץ' • רבי אברהם ישעיהו קרליץ • רבי משה פיינשטיין • כ"ק אדמו"ר שליט"א
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד רבי שמואל די מדינה • רבי אברהם די בוטון • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס • רבי חיים בנבנישתי • רבי אפרים נבון • רבי שלום מזרחי שרעבי • רבי יחיא צאלח • רבי חיים יוסף דוד אזולאי • רבי מרדכי כרמי • רבי יום-טוב אלגאזי • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדד
חכמי ארץ ישראל רבי דוד בן זמרא • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני • רבי בצלאל אשכנזי • רבי יוסף מטראני • רבי לוי בן חביב • הרב יוסף חיים זוננפלד • רבי אברהם יצחק קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • הרב מרדכי אליהו • הרב יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל וואזנר • הרב נסים קרליץ

הערות שוליים

  1. ↑ על פי עדות הרב מנחם כהן (צפת) הרבי ביקש באחת השנים שבמודעת ההזמנה לכינוס סיום הרמב"ם תוכנס תיבת 'המקובל' על יד שמו.
  2. ↑ מקובל ששמו הינו מרדכי צמח בן מזל טוב, אך בפתק שנכתב על ידו ונמצא בכיסו לאחר פטירתו נכתב מרדכי בן מזל בלבד, גם החזון איש היה רגיל לכנותו (כשהיה בחור והיה מגיע לבקר אצל החזון איש) "ברוך הבא הר"ם במז"ל" כלומר ראשי תיבות ה'ר'ב מ'רדכי ב'ן מז"ל. כפי שהר"ן החידושים למסכת נדרים מכנה את הרמב"ם הר"ם במז"ל שהוא ראשי תיבות ה'ר'ב מ'שה ב'ן מ'ימון ז'כרו ל'ברכה
  3. ↑ ברוך דיין האמת: הרב מרדכי אליהו - חב"ד אינפו
  4. ↑ אגו"ח באה"ק: אבלים על פטירת הרב אליהו
  5. ↑ לדוגמא, חצי יובל של כינוסי תורה בתל אביב - חב"ד אינפו
  6. ↑ על פי וידאו מדבריו. ניתן לצפייה באתר harav. org - בסרטון "מרן הרב מספר איך התחיל הקשר בינו והרבי מלובביץ'".
  7. ↑ חלקים מתוכן היחידויות הודפסו בספר "בצל החכמה" ובסוף ספר השיחות משנת תשנ"ב.
  8. ↑ ידיד אמת לחב"ד - מקבץ תמונות של הרב אליהו במוסדות חב"ד
  9. ↑ לדוגמא, דיווחים באתר חב"ד אינפו: הרבנים התפעלו מהתמימים ב"עיון הלכה", הרב מרדכי אליהו התפעל מהידע של הנבחנים, אברכי נחלת הר חב"ד נבחנו אצל הרב אליהו, תמימים יוצאי רוסיה נבחנו אצל הרב אליהו ועוד רבים.
  10. ↑ דברים אלו נאמרו בחגיגת י"א בניסן תשנ"ב, בסיום הרמב"ם בחודש אלול תשנ"ב בתל אביב, בחגיגת י"ט בכסלו תשנ"ג בכפר חב"ד ובהתועדות י"א ניסן תשנ"ג בכפר חב"ד.
  11. ↑ לגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות הלכה לפני גיל ארבעים שנה, התבטלה, כך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלה. הרבי גם הזכיר את דברי הגר"א שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד
  12. ↑ נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו"ל של "ויצא יעקב" ירידה לצורך עליה. דברי רש"י "הנשיא הוא הכל" ולשון הרמב"ם "לב כל קהל ישראל". ענווה ותוקף במשה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד. ביאור החסידות עה"פ "כי מן המים משיתיהו". בתורה לא קיים מושג של "דמוקרטיה". משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. אמירת ווידוי אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז"ל. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ"נ אחר. סיום ספר ה"עץ חיים" בענין גלות וקליפות אף על פי שצריך "לסיים בדבר טוב". ביאור לשון חז"ל "תורה שלמד אדם בעולם הזה הבל היא לגבי תורתו של משיח". מעלת קיבוצם של יהודים "בזעקיך יצילוך קיבוציך". הצפיה למשיח באופן של "לישועתך קוינו כל היום" ממש. דיון בדברי ה"בן איש חי" שלעת"ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי ר"ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו"ל. ביאור הענין ד"ישא הוי' פניו אליך". החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.
  13. ↑ הרב מרדכי אליהו בראיון לשבועון כפר חב"ד מחודש טבת תשד"מ - גליון 123
  14. ↑ הרב אברהם שפירא בגליון כפר חב"ד הנ"ל
  15. ↑ הביקור נערך בחודש אדר שנת תשמ"ה. תיאוריו של הרב אליהו התפרסמו בעיתונות מהתקופה ההיא: "בקי בכל חדרי התורה ובכל הנעשה בארץ הקודש. הבעת פניו היא ממש כמלאך ה' צבאות. אשרי הדור שכה למנהיג שכזה, וזכות זו היא העומדת לתלמידים שזכו להסתופף במוסדות שתחת הנהגת הרבי".
  16. ↑ בחודש שבט שנת תשמ"ה ביקר במוסדות חב"ד במונטריאול שם אמר: "מאז זכיתי לשהות במחיצתו הקדושה ביחידות אשתקד, אין מילים בפי לתאר את הוד קדושתו והדרתו הגדולה בכל מקצועות התורה, ובמסירותו למען כלל ישראל. בביקורי במוסדות חב"ד השייכים לו ואשר מפליאים בכמותם ובאיכותם, כן ירבו, יכולני לומר: אשריכם תלמידים שזכיתם להסתופף במוסדות שתחת נשיאותו הקדושה של הרבי".
  17. ↑ פירוט תוכן שיחתם: מעניני פורים: ביאור הלשון "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". אחשורוש מלך חכם או מלך טיפש היה. "לב מלכים ביד ה'" האם אין למלך בחירה חופשית. מצות זכירת עמלק מוטלת על כל יחיד, ומחיית עמלק בעיקר על המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על זה. חילוקי מנהגים בקריאת הפטרת פרשת זכור. אהבת ישראל של שמואל הנביא ביחסו לשאול. מסמך גאולה לגאולה. בעניני פסח: ביאור דברי חז"ל שבני ישראל מלו באותו הלילה של יציאת מצרים והרי מילה צריכה להיות ביום דוקא. אם שייך לומר שבני ישראל נימנו על הפסח של משה רבנו. ביאור דברי חז"ל על מה שאמר משה רבנו "כחצות". האם שייך לומר שבזמן יציאת מצרים כבר הייתה קדושה בירושלים. איך בנה אברהם מזבח בהר המוריה שהיה שייך אז לכנענים. ביאור נוסח ההגדה של הרמב"ם "בבהילו יצאנו ממצרים". לעתיד לבוא "לא במנוסה תצאו". הפלא בכך שהיהודים ראו את כליו של המצרי בזמן של "וימש חושך". האם הגיע משה רבנו למדריגת שער הנו"ן. הפלאת הענין ש"עוללים ויונקים" ראו את השכינה בקריעת ים סוף. הצורך בארגון "סדרים פומבים" בארץ ישראל". בעניינים כלליים: בקשר עם יום הולדתו של הרמב"ם בערב פסח, ביאר הרבי, אשר דברי הרא"ש ש"אין להורות מספר הרמב"ם" אינם שייכים לענין הלימוד היומי, כי אין זה "לימוד על מנת להורות", אלא בכדי להתאחד בלימוד כל התורה כולה. כן ביאר את הלשונות של "חכמה בינה ודעת" בתחילת ספר "יד החזקה" ובסופו.
  18. ↑ "יש צורך לפסוק שהמשיח צריך לבוא"קובץ וידאו. עוד על ביקור זה, ראו בראיון לשבועון כפר חב"ד מחודש סיוון שנת תשמ"ו (גיליון 244).
  19. ↑ מדהים: הרב אליהו חבר בבי"ד למען הגאולה
  20. ↑ בהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: "לעת"ל משה ואהרון עמהם". פס"ד כבית שמאי לעת"ל. חיוב קרבנות לעת"ל על עבירות של זמן הגלות. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ"ק. הצורך בפסק דין של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד. עם ישראל טוען "השיבנו ה' אליך" והקב"ה מבקש "שובו אלי" בתחילה, אבל "אחרי רבים להטות".
  21. ↑ בין הנושאים דובר על: השראת השכינה במעמד עשרה מישראל אף שאינם לומדים תורה. ישראל למעלה מהתורה. מעלת הגוף היהודי. פס"ד הרמב"ם אודות היעודים הגשמיים המוכרחים לקיום התומ"צ. כוחו של בי"ד לעשות היפך התורה בהוראת שעה. מחיקת פרשה מהתורה להתיר אשה לבעלה. לפני מי אתם מטהרין, למעלה משם הוי'. מלכותו של הקב"ה על ידי ישראל. אמירת "לשם יחוד" למנהג חב"ד רק פעם אחת ביום (לפני "ברוך שאמר"). היסח הדעת מלימוד התורה במקומות שאסור ללמוד בהם. כיסוי הראש. אם מה שחצי שיעור אסור מהתורה הוא רק במידי דאכילה או בכל דבר. טעם הקרבת שתי הלחם מחמץ בחג השבועות. בן ארץ ישראל שנמצא בחו"ל איך ינהג בענין "ותן טל ומטר". ברכת כהנים בכל יום למנהג הספרדים.
  22. ↑ הודפסה כהוספה לספר השיחות תשנ"ב.
  23. ↑ בהמשך גם תיאר הרבי את אדמו"ר הריי"צ כ"שליט"א"קובץ וידאו
  24. ↑ ביקור הרב אליהו - תמונות בפרסום ראשון של הצייר יחיאל אופנר
  25. ↑ ב"דינר" של "ישיבת תומכי תמימים" כפר חב"ד ב"גני אורנים" תל אביב, חנוכה תשנ"ב.
  26. ↑ בחגיגת י"א בניסן תנש"א בכפר חב"ד. ראה גם מכתבו לכינוס הרבנים של מדינות חבר העמים כ"ב שבט תשנ"ב. מכתבו מיום כ"ג אדר תשנ"ג
  27. ↑ מדבריו לשבועון כפר חב"ד חודש מנחם אב תשמ"ד (גיליון 157).
  28. ↑ בראיון לשבועון כפר חב"ד לקראת י"א בניסן תשמ"ז (גיליון 283). דברים נוספים בעד התקנה כתב ביום י"ג בניסן תשמ"ה
  29. ↑ מדבריו בסיום הספר תורה השני של ילדי ישראל ביום כ' במנחם אב תשמ"ו
  30. ↑ מראיון לשבועון כפר חב"ד מחודש כסלו תנש"א (גיליון 454)
  31. ↑ בכ"ז בשבט תשמ"ח בכינוס "הקהל" של רבני ארץ הקודש בירושלים, שהיה ב"שבעה"
  32. ↑ מדבריו בי"ט בכסלו תשנ"ה בכפר חב"ד.
  33. ↑ מכתב מהרב אליהו: אסור על פי תורה להשתתף בגירוש - חב"ד אינפו
  34. ↑ גיליון 283, לקראת י"א בניסן תשמ"ז
  35. ↑ הרב צוריאל בובליל, שבועון כפר חב"ד (גיליון 601)
  36. ↑ בני ברק: למעלה מ-500 איש קיבלו החלטה טובה בחסידות


אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=מרדכי_אליהו&oldid=699036"