וגר זאב עם כבש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (38 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:וגר זאב עם כבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]בנבואת [[ישעיהו הנביא]] נאמר '''וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נהג בם'''{{ | [[קובץ:הרבי וגר זאב עם כבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוצג הממחיש את היעוד "וגר זאב עם כבש" עובר מול [[הרבי]] ב[[פאראד]] ([[ל"ג בעומר]] [[תשד"מ]])]] | ||
בנבואת [[ישעיהו הנביא]] נאמר '''וגר זאב עם [[כבש]] ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נהג בם'''{{הערה|ישעיה יא, ו.}}. המשמעות הפשוטה של יעוד זה הינה, ש[[לעתיד לבוא]] כל הבעלי חיים יעזבו את טבעם המושחת ויפסיקו לטרוף, וכמו שנאמר בתורה "והשבתי חיה רעה מן הארץ"{{הערה|ויקרא כו ו.}}. | |||
את משמעותו הפנימית של יעוד זה מסביר [[הרמב"ם]] בספרו יד החזקה בהלכות מלכים: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, משל וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם, המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם, ונמר שוקד על עריהם, ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן". | את משמעותו הפנימית של יעוד זה מסביר [[הרמב"ם]] בספרו יד החזקה בהלכות מלכים: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, [[משל]] וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם, המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם, ונמר שוקד על עריהם, ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן". | ||
== כפשוטו או "משל וחידה" == | |||
[[קובץ:זאב עם כבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאב עם כבש]] | |||
בענין קיום יעוד זה כותב [[הרמב"ם]]: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ - משל וחידה, שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר" וכו'. על פניו נראה כי לשיטת הרמב"ם, לא יתקיים ייעוד זה כפשוטו אלא הוא "משל וחידה" (אמנם, בביקור [[אברהם משה רבינוביץ'|האדמו"ר מסקוליא]] אצל כ"ק אד"ש בתשמ"א, אמר הרבי כי אין כוונת הרמב"ם שיעוד זה לא יתקיים כפשוטו, אלא ר"ל, שודאי משמעו כפירושו הפנימי, "משל וחידה", אלא שאם יבוא תלמיד ויוכיח שמשמעותו גם כפשוטו - אז זה יתקיים גם כפשוטו){{הערה|הלכות מלכים פרק יב, הלכה א.}}. אך לפי דעתם של חלק מהראשונים ([[הרמב"ן]]{{הערה|כתבי [[רמב"ן]] כרך א, עמ' קנד-ה.}} ועוד) הסוברים שלעתיד יהיה שינוי במנהגו של עולם, מובן שיעוד זה יתקיים כפשוטו. | |||
[[הרבי מלך המשיח]] מסביר{{ | [[הרבי מלך המשיח]] מסביר{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] כרך כז, עמ' 191.}}, שבדרך כלל בענין היעודים הגשמיים דלעתיד לבוא מבואר שהם יתקיימו גם לשיטת [[הרמב"ם]] כפשוטה אלא שזה יהיה בתקופה השניה ב[[ימות המשיח]]. אמנם לגבי יעוד זה, אומר הרבי, שהנביא הצמיד אתו לענין ה[[משיח]] (הפסוק "וגר זאב עם כבש" בא בסמיכות לפסוקים המדברים בענין משיח "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא" כו'), וגדרו של משיח הוא שלימות התומ"צ בגדרי העולם, "עולם כמנהגו נוהג", ואם כן יעוד זה ושאר היעודים שנכתבו בענין המשיח יתקיימו גם שלא כפשוטם (באופן דמשל וחידה) - לרמב"ם - ובתקופה הא', מלבד מה שיתקיימו כפשוטם בתקופה הב' כשאר היעודים הגשמיים. | ||
אמנם, באגרת [[תחיית המתים]] כותב הרמב"ם, כי מה שאמר בספר הי"ד על "וגר זאב עם כבש" שיתקיים שלא כפשוטו: "אין דברינו זה החלטי", וייתכן שיתקיים כפשוטו. ומסביר זאת הרבי, שהיעודים הגשמיים זה הנהגה ניסית שהקב"ה עושה עמנו כשכר על קיום התומ"צ. וע"כ, אם הגאולה תהיה באופן ד"לא זכו" - יצטרכו את תקופה הא' על מנת להגיע לשלימות התומ"צ, ואז יגיע כגמול תקופה הב' עם ההנהגה ניסית של ה'. אך אם נגיע לגאולה כבר במצב ד"זכו", בקיום התומ"צ, ממילא כבר בתחילת הגאולה יהיו ב' התקופות יחד, כי כבר אז ה' ינהג באופן ניסי עקב קיום התומ"צ שלנו לפנ"ז. ובמצב כזה, גם לדעת הרמב"ם "וגר זאב עם כבש" יתקיים כפשוטו כבר בתקופה הא', כי אף שהוא קשור למשיח - הרי במצב כזה גם שאר היעודים הגשמיים יתחילו כבר עם תקופה הא'. ונמצא, שבמצב והגאולה תבוא באופן ד"זכו" - לכולי עלמא יתקיימו כל היעודים כפשוטם, וישר עם תחילת ימוה"מ. | |||
== מהות היעוד == | |||
ב[[אחרון של פסח]] תשל"א ביאר הרבי, שלע"ל יתגלה בעולם הדרגות הגבוהות בתורה, הדרגות ששייכות לרצונו יתברך שלמעלה מחכמתו, מדריגות כאלו שמצדם אין שום מונע ומעכב, וממילא אין שום דבר רע בעולם והכל הוא רק טוב. ואם כן, לא יכול להיות מצב רע כזה של זאב הטורף, אלא הוא יהפך לטוב, ואז "וגר זאב עם כבש". | |||
שנה אחר כך הביא הרבי את דברי אדמו"ר הזקן בלקו"ת שמשיח ילמד תורה באופן של ראיה שלמעלה משמיעה, וביאר הרבי, שאין הכוונה לראיה כמו מחזות הנבואות שראו הנביאים, משה רבינו, והאר"י ז"ל (כמובא שם בלקו"ת), אלא מדובר על ראיה כזו שהיא ראיה מוחשית, גשמית, שיראו את האלוקות ממש באופן מוחשי וגשמי. ועפ"ז מבאר שם הרבי את היעוד "וגר זאב עם כבש", שזהו משום שאז משיח יגלה ויראה אלוקות באופן מוחשי, כי ענינו זה דוקא להחדיר את האלוקות בגשמיות. | |||
== כבר היה לעולמים == | |||
בתחילת הבריאה, לפני [[חטא עץ הדעת]]<ref>י"ב תמוז תשמ"א. לקו"ש חכ"ז ע' 191 [אות ח], וראה הע'.</ref>. | |||
ב[[תיבת נח]], ואף שהיו חדרים מיוחדים לכל חיה בנפרד כמו שכתוב "קנים תעשה לתיבה", אז פשוט למה הנמר לא טרף את הגדי, מכיון שהיו בחדרים נפרדים. אבל זה מראה שלא שברו את המחיצות של החדרים, מורה לנו שטבעם של חיות אלו נשתנה, ובתיבת נח אכן לא היו חיות טורפות<ref>התוועדויות תשמ"ג ע' 426.</ref>. | |||
ב[[מתן תורה]], אז היה מצב ששור לא געה, צפור לא צפצף<ref>י"ג ניסן תשמ"ב, התוועדויות ח"ג ע' 1252. ושם מבאר שגילוי זה יהי' תוצאה מזה שיהיו נסכים של בנ"י, יתגלה שהכל בשביל ישראל.</ref>. | |||
== [[מעשינו ועבודתינו|מעשינו ועבודתנו]] == | |||
הכנה לזה היא על ידי עבודתינו לרומם את העולם<ref>אגרות מלך ח"ב ע' רס, ובהע' ד"ה ולרומם את העולם.</ref>. | |||
ועל ידי העבודה של [[אתכפיא]] ו[[אתהפכא]], יקויים ההיעוד של "ונער קטן נוהג בם"<ref>התוועדויות תשמ"ה ח"ד ע' 2138.</ref>. | |||
== [[טעימה מהגאולה בדורנו|טעימה]] == | |||
<ref>התוועדויות תשמ"ג ע' 425. יה"ר שנזכה לטעום… התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1209.</ref>. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6562 וגר זאב עם כבש - [[משל]] וגם תופעה]''' {{חב"ד בישראל}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{גאולה ומשיח}} | |||
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | [[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | ||
[[קטגוריה:בעלי חיים]] | |||
גרסה אחרונה מ־03:04, 3 בספטמבר 2024
בנבואת ישעיהו הנביא נאמר וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נהג בם[1]. המשמעות הפשוטה של יעוד זה הינה, שלעתיד לבוא כל הבעלי חיים יעזבו את טבעם המושחת ויפסיקו לטרוף, וכמו שנאמר בתורה "והשבתי חיה רעה מן הארץ"[2].
את משמעותו הפנימית של יעוד זה מסביר הרמב"ם בספרו יד החזקה בהלכות מלכים: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, משל וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם, המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם, ונמר שוקד על עריהם, ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן".
כפשוטו או "משל וחידה"[עריכה | עריכת קוד מקור]
בענין קיום יעוד זה כותב הרמב"ם: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ - משל וחידה, שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר" וכו'. על פניו נראה כי לשיטת הרמב"ם, לא יתקיים ייעוד זה כפשוטו אלא הוא "משל וחידה" (אמנם, בביקור האדמו"ר מסקוליא אצל כ"ק אד"ש בתשמ"א, אמר הרבי כי אין כוונת הרמב"ם שיעוד זה לא יתקיים כפשוטו, אלא ר"ל, שודאי משמעו כפירושו הפנימי, "משל וחידה", אלא שאם יבוא תלמיד ויוכיח שמשמעותו גם כפשוטו - אז זה יתקיים גם כפשוטו)[3]. אך לפי דעתם של חלק מהראשונים (הרמב"ן[4] ועוד) הסוברים שלעתיד יהיה שינוי במנהגו של עולם, מובן שיעוד זה יתקיים כפשוטו.
הרבי מלך המשיח מסביר[5], שבדרך כלל בענין היעודים הגשמיים דלעתיד לבוא מבואר שהם יתקיימו גם לשיטת הרמב"ם כפשוטה אלא שזה יהיה בתקופה השניה בימות המשיח. אמנם לגבי יעוד זה, אומר הרבי, שהנביא הצמיד אתו לענין המשיח (הפסוק "וגר זאב עם כבש" בא בסמיכות לפסוקים המדברים בענין משיח "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא" כו'), וגדרו של משיח הוא שלימות התומ"צ בגדרי העולם, "עולם כמנהגו נוהג", ואם כן יעוד זה ושאר היעודים שנכתבו בענין המשיח יתקיימו גם שלא כפשוטם (באופן דמשל וחידה) - לרמב"ם - ובתקופה הא', מלבד מה שיתקיימו כפשוטם בתקופה הב' כשאר היעודים הגשמיים.
אמנם, באגרת תחיית המתים כותב הרמב"ם, כי מה שאמר בספר הי"ד על "וגר זאב עם כבש" שיתקיים שלא כפשוטו: "אין דברינו זה החלטי", וייתכן שיתקיים כפשוטו. ומסביר זאת הרבי, שהיעודים הגשמיים זה הנהגה ניסית שהקב"ה עושה עמנו כשכר על קיום התומ"צ. וע"כ, אם הגאולה תהיה באופן ד"לא זכו" - יצטרכו את תקופה הא' על מנת להגיע לשלימות התומ"צ, ואז יגיע כגמול תקופה הב' עם ההנהגה ניסית של ה'. אך אם נגיע לגאולה כבר במצב ד"זכו", בקיום התומ"צ, ממילא כבר בתחילת הגאולה יהיו ב' התקופות יחד, כי כבר אז ה' ינהג באופן ניסי עקב קיום התומ"צ שלנו לפנ"ז. ובמצב כזה, גם לדעת הרמב"ם "וגר זאב עם כבש" יתקיים כפשוטו כבר בתקופה הא', כי אף שהוא קשור למשיח - הרי במצב כזה גם שאר היעודים הגשמיים יתחילו כבר עם תקופה הא'. ונמצא, שבמצב והגאולה תבוא באופן ד"זכו" - לכולי עלמא יתקיימו כל היעודים כפשוטם, וישר עם תחילת ימוה"מ.
מהות היעוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
באחרון של פסח תשל"א ביאר הרבי, שלע"ל יתגלה בעולם הדרגות הגבוהות בתורה, הדרגות ששייכות לרצונו יתברך שלמעלה מחכמתו, מדריגות כאלו שמצדם אין שום מונע ומעכב, וממילא אין שום דבר רע בעולם והכל הוא רק טוב. ואם כן, לא יכול להיות מצב רע כזה של זאב הטורף, אלא הוא יהפך לטוב, ואז "וגר זאב עם כבש".
שנה אחר כך הביא הרבי את דברי אדמו"ר הזקן בלקו"ת שמשיח ילמד תורה באופן של ראיה שלמעלה משמיעה, וביאר הרבי, שאין הכוונה לראיה כמו מחזות הנבואות שראו הנביאים, משה רבינו, והאר"י ז"ל (כמובא שם בלקו"ת), אלא מדובר על ראיה כזו שהיא ראיה מוחשית, גשמית, שיראו את האלוקות ממש באופן מוחשי וגשמי. ועפ"ז מבאר שם הרבי את היעוד "וגר זאב עם כבש", שזהו משום שאז משיח יגלה ויראה אלוקות באופן מוחשי, כי ענינו זה דוקא להחדיר את האלוקות בגשמיות.
כבר היה לעולמים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילת הבריאה, לפני חטא עץ הדעת[6].
בתיבת נח, ואף שהיו חדרים מיוחדים לכל חיה בנפרד כמו שכתוב "קנים תעשה לתיבה", אז פשוט למה הנמר לא טרף את הגדי, מכיון שהיו בחדרים נפרדים. אבל זה מראה שלא שברו את המחיצות של החדרים, מורה לנו שטבעם של חיות אלו נשתנה, ובתיבת נח אכן לא היו חיות טורפות[7].
במתן תורה, אז היה מצב ששור לא געה, צפור לא צפצף[8].
מעשינו ועבודתנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הכנה לזה היא על ידי עבודתינו לרומם את העולם[9].
ועל ידי העבודה של אתכפיא ואתהפכא, יקויים ההיעוד של "ונער קטן נוהג בם"[10].
טעימה[עריכה | עריכת קוד מקור]
[11].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- וגר זאב עם כבש - משל וגם תופעה
הערות שוליים
- ↑ ישעיה יא, ו.
- ↑ ויקרא כו ו.
- ↑ הלכות מלכים פרק יב, הלכה א.
- ↑ כתבי רמב"ן כרך א, עמ' קנד-ה.
- ↑ ליקוטי שיחות כרך כז, עמ' 191.
- ↑ י"ב תמוז תשמ"א. לקו"ש חכ"ז ע' 191 [אות ח], וראה הע'.
- ↑ התוועדויות תשמ"ג ע' 426.
- ↑ י"ג ניסן תשמ"ב, התוועדויות ח"ג ע' 1252. ושם מבאר שגילוי זה יהי' תוצאה מזה שיהיו נסכים של בנ"י, יתגלה שהכל בשביל ישראל.
- ↑ אגרות מלך ח"ב ע' רס, ובהע' ד"ה ולרומם את העולם.
- ↑ התוועדויות תשמ"ה ח"ד ע' 2138.
- ↑ התוועדויות תשמ"ג ע' 425. יה"ר שנזכה לטעום… התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1209.