רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
(+)
אין תקציר עריכה
 
(435 גרסאות ביניים של 84 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:הרשב.jpg|left|thumb|250px|הרבי הרש"ב]]
{{מפנה|רבי שלום דובער שניאורסון|שלום דובער שניאורסון (פירושונים)}}
רבי שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב הינו האדמו"ר החמישי בשושלת חב"ד. נולד ב[[כ' חשוון תרכ"א]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לאביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ולאמו [[הרבנית שטרנא שרה]].  
{{דמות
|שם=רבי שלום דובער שניאורסון
|תמונה=אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg
|כינוי=אדמו"ר הרש"ב, הרמב"ם של תורת החסידות
|תיאור=האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[כ' חשוון תרכ"א]]
|מקום לידה=[[ליובאוויטש]]
|תאריך פטירה=[[ב' ניסן תר"פ]]
|מקום פטירה=[[רוסטוב]]
|מקום פעילות=ליובאוויטש
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
'''[[רבי]] שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הרש"ב''' ([[כ' חשוון]] [[תרכ"א]] (5 בנובמבר 1860) - [[ב' ניסן]] [[תר"פ]] (21 במרץ 1920) הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]], בנם של רבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] בעולם. מכונה [[הרמב"ם של תורת החסידות]].


במוצאי שבת פרשת תצא, [[י"א אלול תרל"ה]] התחתן עם [[הרבנית שטרנא שרה]] בעיר אוורוטש.
==תולדות חיים==
ב[[ב' ניסן תר"פ]] הסתלק ומנוחתו כבוד ב[[רוסטוב]].
===ילדותו ונעוריו===
אדמו"ר הרש"ב נולד ביום ב' לפרשת חיי שרה [[כ' בחשוון]] [[תרכ"א]] לאביו [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמו"ר המהר"ש]] ו[[הרבנית רבקה|רבקה שניאורסון]], בעיירה [[ליובאוויטש]]. על לידתו מסופר כי שנה לפני כן, ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר"כ]], חלמה אימו [[חלום]] בו ראתה את אמה, מרת [[חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה", ואדמו"ר האמצעי הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב, ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י"ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". אדמו"ר האמצעי אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ואדמו"ר האמצעי ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה [[אדמו"ר המהר"ש]], שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו, רבי [[שלום שכנא]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|שם=התמים ג}}.


==התספורת==
ביום [[כ"ו בכסלו]] בשנת [[תרכ"א]] נערכה [[ברית מילה|ברית המילה]], לאחר שנדחתה בהוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום [[כ"ז בחשוון]], בברית הוא נקרא על שם זקניו [[שלום שכנא אלטשולר]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], סבו אדמו"ר הצמח צדק הסביר במהלך אירוע הברית את השם על פי [[תורת החסידות]] ש:{{ציטוטון|רש"ב בשר שבר- צריכים לשבור בשר הגוף, ונולד כ' חשוון תרכ"א, שיש בזה שני כפי"ן, שהוא הרומז על כתרא עילא}}{{הערה|שם=התמים ג|'''התמים''', חוברת ג', עמ' כ"ח - ל.}}.


בהיות אדמו"ר הרש"ב בן שלש, בשעת התספורת והנחת פיאות הראש, ציוה [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] לסדר זאת בחשאי. והוסיף אשר בערב, לפני הכנסו לגיל שלש, יביאו את הנער לחדרו וילון שם.  
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תרכ"ד]], נערכה ה[[תספורת]] של אדמו"ר הרש"ב, בהוראת אדמו"ר הצמח צדק התספורת נערכה בחשאי, לילה לפני כן ישן אדמו"ר הרש"ב בחדרו של הצמח צדק, וכשהתעורר אמר אדמו"ר הצמח צדק למשרת ר' [[חיים בער חיימסון]] שיטול את ידיו של הרש"ב, ואדמו"ר הצמח צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכותיו. לאחר התפילה קרא לבנו וכלתו, הורי הילד, ואמר להם: {{ציטוטון|פך השמן ה[[רוחני]] שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו"ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך (אדמו"ר המהר"ש) ובכח זה הנני מושח את הילד}}{{הערה|'''ספר המאמרים [[תש"י]]''', עמ' 163.}}.


בבוקר בקומו משנתו ציוה למשרת ר' [[חיים בער חיימסון]] שיטול את ידי הילד, והרבי הצמח-צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכות הילד.  
כנהוג, ה[[הכנסה לחדר]] של אדמו"ר הרש"ב נעשתה ביום התספורת שלו, והוא הוכנס ללמוד ב"[[חדר]]" שהיה ב[[חדר שני]] של בית המדרש הקטן אצל סבו, אדמו"ר הצמח צדק. מסופר שבמהלך חגיגת ההכנסה של הילד, זרק עליו סבו סוכריות באומרו שהם נזרקו על ידי [[המלאך מיכאל]]. הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את הסוכריות. ב[[ערב פסח]], בזמן בדיקת כיסי ה[[בגד]]ים של הילדים, קרא [[אדמו"ר הצמח צדק]] לנכדו ושאלו מה עשה עם הסוכריות? והוא נאלץ לאוכלן{{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' 8.}}.


לאחר התפילה קרא להורי הילד - בנו הרבי המהר"ש וכלתו [[הרבנית רבקה]], ואמר להם: פך השמן הרוחני שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו"ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשך חותני - [[אדמו"ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך ובכח זה הנני מושח את הילד.  
מידי יום היה אדמו"ר הרש"ב נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] אל הסב, אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|'''ספר השיחות קי"ץ ה'ת"ש''', עמ' 99.}} שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיו{{הערה|'''ספר המאמרים תש"א''', עמ' 30.}}, ואף העניק להם מטבעות שונים באופן קבוע{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117401 תצלום מטבע שקיבל{{הבהרה}} ופרטים אודות קבלת המטבעות מסבו אדמו"ר הצמח צדק] - בית המכירות קדם.}}. בילדותו, היה משחק רבות עם אחיו הבכור [[הרז"א]], ובמסורת החב"דית ישנם [[סיפורי חסידים]] רבים בקשר לתקופה זו. הרבי נהג לספר סיפורים אלו, והפיק מהם הוראות בעבודת ה'{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/7/index.htm שיחת מוצאי יום טוב ראשון של חג הסוכות תשי"א], וכן התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק א' ע' 313. [[תשמ"ז]] חלק ב' ע' 304. [[תשמ"ט]] חלק ב' ע' 431. ועוד.}}.
{{ציטוט צף|בני רש"ב לא היה נער אף פעם, עוד בנעוריו היה ירא שמים ומסודר ויגע כל כך, שהנהגתו תיהיה בדרכי החסידות, ולקראת הבר מצווה שלו היה לחסיד בעל עבודה מסודרת| מדברי [[אדמו"ר המהר"ש]] על בנו ('''ספר השיחות ה'תש"א''', עמ' 27).}}
על פי המקובל החל מגיל חמש נראתה באדמו"ר הרש"ב "שקידה גדולה"{{הערה|שם=חנוך לנוער 9|'''חנוך לנוער''', עמ' 9.}}, בגיל שמונה הוא החל להיות נוכח באמירת מאמרי דא"ח{{הערה|שם=חנוך לנוער 9}} ובגיל תשע החל אביו אדמו"ר המהר"ש לחנכו באופן פנימי{{הערה|'''ספר המאמרים ה'תש"י''', עמ' 165.}}. לקראת ה[[בר מצווה]] היה אדמו"ר הרש"ב כבר בקי בכל ה[[תנ"ך]], [[ששה סדרי משנה]]{{הערה|שם=חנוך לנוער 9}} וה[[שולחן ערוך]]{{הערה|'''ספר השיחות תש"ג''', עמ' 64.}}.


בן שלש שנים הכניסו את הרבי הרש"ב ל"חדר", שהיה בחדר השני של בית-המדרש הקטן אצל הרבי ה"צמח צדק". בכל יום הי' נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן]] אל סבו ה"צמח צדק", שהי' משתעשע איתו במיוחד ומתעניין בלימודיו אמש.  
בגיל 14 היה בקי בכל [[סדר נשים]] [[משניות בעל פה|בעל פה]], בשנת [[תרל"ה]] הוא החל לשמש כ[[חוזר]] של אביו המהר"ש ולכתוב [[הנחה|הנחות]]{{הערה|שם=חנוך לנוער 10|'''חנוך לנוער''', עמ' 10.}}.


==קשרי השידוכין==
לאחר החתונה הורה אדמו"ר המהר"ש לבנו הרש"ב שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. במשך שש עשרה שנים אכל הרש"ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא אדמו"ר הרש"ב ב[[לימוד תורה]]{{הערה|ב[[שבת]] נהג אדמו"ר הרש"ב לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר, ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד [[דא"ח]] והתפלל עד השעה 10:00. לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] והר' שלום מקדין [[נגלה]] עד השעה 14:00, ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או"ח וחזר [[משניות]] בעל-פה, אך עיקר לימודו היה דא"ח ו[[קבלה]]. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית]]. ב[[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וביום רביעי בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ב[[יחידות]] ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}.


בילדותו שהה רוב היום בבית סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]], באחד הביקורים של הרבנית שטערנא שרה עם אביה בבית אדמו"ר הצ"צ נכח במקום גם נכדו (ר' שלום דובער), שהיה אז בגיל ארבע. הצ"צ התבטא עליהם: "חתן וכלה". שאל רבי [[יוסף יצחק בן הצמח צדק|יוסף יצחק]] את אביו ה"צמח צדק": שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה? השיבו אביו: זה הקטן יגדל ממך! 
===נישואיו===
{{ערך מורחב|ערך=[[חתונת הרבי הרש"ב]]}}
השידוך בין אדמו"ר הרש"ב לבת דודתו [[הרבנית שטערנא שרה]], הוצע על ידי הסבא אדמו"ר הצמח צדק כבר בהיותו בגיל 4 בלבד.


באותה השנה י' בסיוון ה'תרכ"ה נכתבו התנאים בהם אבי החתן התחייב לתת 1,000 רובל ו – 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית). אבי הכלה התחייב לתת 1,500 רובל ו – 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית) והסבא – אדמו"ר הצ"צ התחייב לתת 500 רובל, אותם יחלקו ל – 10 תשלומים ויחלו לתת מייד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרל"ה]] בירושלים.
כשהתקרב זמן החתונה, הורה אדמו"ר המהר"ש לבנו, החתן, להבחן ולקבל [[סמיכה]] לרבנות, כמנהג בית הרב. כשהגיע מועד החתונה, תבע אדמו"ר מהר"ש לעשות את החתונה במקום הקדוש בדוגמת ירושלים, של זמן ה[[גלות]] - בעיירה [[ליובאוויטש]]. בפועל, בעקבות סיבות שונות, לא יצא הדבר לפועל והחתונה התקיימה במקום מגורי הכלה [[אוורוטש]]{{הערה|'''ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש''', עמ' 72.}}.


==חתונתו==
ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, ביום [[י"א אלול]] [[תרל"ה]] התקיימה החתונה בעיר [[אוורוטש]]. התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו החתן והכלה יחד עם הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]] לליובאוויטש, אך בעקבות עיכוב לא צפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבת.


בחתונת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב לא היה נוכח הרבי המהר"ש, מסיבת חולשת בריאותו. רק זוגתו, הרבנית רבקה נסעה עם בנה החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ביום ראשון ה' באלול נסע אדמו"ר המהר"ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרעמעווע. שם אמר דא"ח וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן:  
בחתונה לא השתתף אבי החתן, אדמו"ר המהר"ש, בגלל מצבו הבריאותי{{הערה|'''התמים''', ח"ב, עמ' מ"ה - מ"ו.}}. זוגתו, הרבנית רבקה, נסעה עם החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ביום ראשון [[ה' באלול]] נסע אדמו"ר המהר"ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרמווע. שם אמר [[דא"ח]] וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: "עכשיו הוא גילוי בחינת [[מוחין דאמא]] ולכן נוסעת אם החתן, ואילו [[לעתיד לבוא]], שאז יתגלה [[מוחין דאבא]], אהיה גם אני עצמי שם".


עכשיו הוא גילוי בחינת "מוחין דאימא", ולכן נוסעת אם החתן, ואילו לעתיד לבוא, שאז יתגלה "מוחין דאבא", אהיה גם אני עצמי שם.  
אדמו"ר המהר"ש אמר לבנו החתן, שלא יחבוש את ה[[שטריימל]] בחתונתו, ובכלל שילבשהו רק בליובאוויטש. בעגלה הונחה קופסה ובה כובע עם נוצה, מתנת חתן ואמו לכלה. אדמו"ר המהר"ש ביקש את הכובע והסיר ממנו את נוצתו.


המהר"ש ציוה לבנו החתן, שלא יחבוש את השטריימל בחתונתו, ובכלל שלא יחבשהו רק ב[[ליובאוויטש]]. כך אמנם נהג הרבי הרש"ב כל ימי חייו, שחבש את השטריימל רק בליובאוויטש.  
רצונו של אבי החתן היה שהחתן והכלה וכל המלווים יחזרו לעיירה ליובאויטש מיד אחרי החתונה, כדי שלכל הפחות יוכל לחגוג עמם את ה"שבת [[שבע ברכות]]", אך אבי הכלה ניסה לעכב אותם אצלו עוד, ולפועל יצא מאוחר מהעיירה אוורוטש ולא הספיקו להגיע לליובאוויטש לפני שבת, והגיעו במוצ"ש, כשחזר אמר לו אביו, "יש לי דרישת שלום עבורך מאבא (הצמח צדק), מהסבא (אדמו"ר האמצעי), ומאב הסבא (אדמו"ר הזקן), עם לב מבין".


בראותו קופסא מונחת בעגלה בה היה כובע אותו התכוונו החתן ואמו להעניק מתנה לכלה, ביקש לראותו. כאשר מסרו לר' שמואל את הכובע הסיר ממנו את הנוצה.  
על אף שהחתן עצמו לא היה נוכח בליובאוויטש, אדמו"ר המהר"ש היה שרוי בשמחה עילאית מיוחדת במשך כל שבעת ימי המשתה, ואף אמר ריבוי עצום של מאמרי חסידות (32). ב[[שבת]] שבע ברכות [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] הרבי שלוש פעמים.


במוצאי שבת פרשת תצא, י"א אלול ה'תרל"ה התקיימה החתונה בעיר אוורוטש.  
===קבלת הנשיאות===
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]], בה כיהן אדמו"ר הרש"ב כאדמו"ר.]]
{{ערך מורחב|ערך=[[חורבן ליובאוויטש]]}}
ביום [[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]] [[הסתלקות אדמו"ר המהר"ש|הסתלק אדמו"ר המהר"ש]], אביו של אדמו"ר הרש"ב. דבר זה השפיע עליו בצורה מאוד עמוקה. במשך כאחת עשרה שנים נמשך תהליך קבלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כתוב שאדמו"ר הרש"ב לא קיבל את הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול, הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז"א סירב בתקיפות.}}. מספר ימים לאחר ההסתלקות, ביום ב' ד[[חג הסוכות]], [[ט"ז בתשרי]], אמר אדמו"ר הרש"ב מאמר [[דיבור המתחיל]] "כתר יתנו לך"{{הערה|ראה בשיחת כ' מרחשון תשמ"ג (התוועדויות ח"א ע' 473).}}. ב[[חנוכה]] אמר מאמר נוסף. מאמרים אלו הועתקו ונשלחו לחסידים שקיבלום בשמחה (אצל אדמורי חב"ד, אמירת [[מאמר]] מהווה את האות לקבלת הנשיאות).


מייד לאחר החתונה הזדרזו החתן, הכלה ו[[הרבנית רבקה]] לשוב ל[[ליובאוויטש]] אך בסיבת עיכוב לא צפוי הגיעו רק במוצאי שבת.  
בשנת ה[[אבילות]] נהג אדמו"ר הרש"ב בהנהגות מיוחדות; הוא היה מתפלל בחדרו של אביו ולאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. הוא לא הסכים לקבל איש ולא ענה לשאלות או לבקשת עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה ובכללות היה עסוק בהתבודדות ובעבודה עם עצמו ובתוך עצמו{{הערה|מיומנו של אדמו"ר הריי"צ.}}. במהלך השנה ובשנים שאחרי כן, נסע מספר פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות.


מייד לאחר החתונה ציווה אדמו"ר המהר"ש את בנו לאכול בנפרד על שולחן שמדתו קצובה ובמשך כ - 16 שנים אכל הרש"ב על שולחן זה מבלי שידע טעם לציווי.  
בשנת [[תר"נ]] החל אדמו"ר הרש"ב לקבל אנשים ל[[יחידות]] באופן זמני. ב[[ראש השנה]] [[תרנ"ד]], החל גם להתפלל במקום הקבוע של אביו, לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, להפיצם וללמוד אותם{{הערה|בהקדמה ל[[לוח היום יום]] מחשיב [[הרבי]] יום התחלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב, ביום פטירת אביו, אדמו"ר המהר"ש. ראה באריכות בשיחת כ' מרחשון תשמ"ג (התוועדויות ח"א ע' 469 ואילך).}}.


היה קם ביום השבת בשעה 03:00 ובכל ימות השבוע בשעה 04:00 לפנות בוקר, עסק בלימוד [[דא"ח]] והתפלל עד השעה 10:00 לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[זלמן אהרן]] והר' שלום מקאדין נגלה עד השעה 14:00 ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או"ח וחזר משניות בעל-פה אך עיקר לימודו היה דא"ח וקבלה.  
לקהילת חסידי חב"ד היה מאוד חשוב שאדמו"ר הרש"ב יקבל את הנשיאות באופן רשמי ומלא. בהזדמנות מסויימת אמר ר' [[גרשון דובער מפהר|גרשון דובער מנעוול]] לאדמו"ר הרש"ב, על סירובו לקבל את הנשיאות: "[[אדמו"ר הזקן]] הצית את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?" כששמע זאת אדמו"ר הרש"ב - פרץ בבכי. לאחר בקשות והפצרות רבות, ניאות לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי ומלא.


בליל שבת נהג להיכנס לאביו לפני תפילת ערבית. בערב שבת ובמוצאי שבת בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וביום רביעי בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ביחידות ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.  
==תורתו==
אדמו"ר הרש"ב מכונה "הרמב"ם של החסידות", בגין מאמריו הארוכים, בהם הסביר בהרחבה נושאים מורכבים בחסידות. מאמריו פורסמו במהלך השנים בספרי מאמרים.


==קבלת הנשיאות==
אגרות אדמו"ר הרש"ב נדפסו בסדרת אגרות קודש בשישה כרכים.


אצל אדמו”ר הרש”ב נמשך תהליך קבלת הנשיאות זמן ממושך יותר מאשר כל רבי אחר, במשך אחת-עשרה שנים. ביום [[י"ג תשרי תרמ"ג]] הסתלק אביו [[אדמו"ר המהר"ש]], ורק בראש השנה [[תרנ"ד]] החל לקבל ל’[[יחידות]]’ באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים, זאת למרות שאמירת [[דא"ח]] ברבים (דבר שבדרך כלל היווה את האות לקבל הנשיאות) החל מיד לאחר הסתלקות אביו.
===חזרה===
אדמו"ר הרש"ב נהג לומר מאמר חסידות בלילי שבתות וחגים, ובזמנים מיוחדים נוספים. לאחר שצוות ה[[חוזר|חוזרים]] שיננו היטב את ה[[מאמר]] במשך ליל השבת, בבוקר היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר את הדרוש ביאור.
====החוזרים====
* הרב [[משולם ידידיה קוראטין]] (מכונה "ר' שילם"). שימש כחוזר ראשי
* הרב [[ישראל נח חצקביץ|ישראל נח "הקטן" חצקביץ]]
* הרב [[אלי' ייאכיל סימפסאן]]
* הרב [[מרדכי חפץ]]
* הרב [[אלתר שימחוביץ]]
* הרב [[משה רוזנבלט]] (המכונה ר' משה דער חוזר)
* הרב [[יעקב לנדא]]


הסתלקות אביו המהר”ש עשתה עליו רושם חזק מאוד, והחסידים ראו זאת בהנהגתו המיוחדת. בכל שנת האבלות ירד הרבי הרש”ב לפני התיבה בחדרו של אביו. לאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר ספון בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן.  
==עסקנות ציבורית==
בתקופת נשיאותו פעל רבות לשיפור מצבם ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] של היהודים בכלל ויהודי רוסיה בפרט. הוא החל לראשונה להתעסק בעסקנות ציבורית בשנת [[תר"מ]], והוא היה מעדכן את אביו בנוגע לגזרה שנגזרה אז על היהודים ברוסיה{{הערה|שם=חנוך לנוער 10}}. בשנת [[תרנ"ב]] החליטה ממשלת רוסיה לגרש את כל היהודים ממוסקבה. אדמו"ר הרש"ב ניסה אז בדרכים שונות לבטל את הגזירה, אך ללא הצלחה. עם זאת בזמן ביצוע הגזירה הוא דאג ליישב את יהודי [[מוסקבה]] במקומות הולמים.


ימים ספורים לאחר ההסתלקות החל לומר מאמר חסידות ברבים. היה זה ביום שני של חג הסוכות, כאשר פתח ואמר את מאמר ד”ה “כתר יתנו לך”. בחנוכה אותה שנה אמר את מאמר ד”ה “תנו רבנן נר חנוכה”. מאמר זה התפרסם בעתקים רבים והתקבל בקרב החסידים בחיבה יתירה.  
בשנת [[תרנ"ה]] החל אדמו"ר הרש"ב להיכנס יותר בעסקנות ציבורית, ובעיקר בחיזוק [[כולל חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' 13.}}. בשנת [[תרנ"ז]] הוא החל לפעול נגד הקמת בתי ספר של חברת מפיצי ההשכלה, וניסה לפחות למנוע הקמת בית ספר בעיירה [[ליובאוויטש]] על ידי פנייה לברון נפתלי הירץ גינזבורג{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב''', ח"א, אגרת ע"ב וע"ג.}}, לאחר שכבר הוקם בית הספר הוא ניסה לפחות למנוע מנתינת תקציבים לבית הספר, ופתח במאבק בנושא{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב''' ח"ג, אגרת תר"ס.}}.


במשך כל שנת האבילות לא הסכים לקבל פני איש ולא ענה על שאלות או עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה. בשנת האבילות, ובשנים הבאות, נסע כמה פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות.  
בשנת [[תרס"ב]] הוא הקים מפעל לאריגה וטוויה ב[[דוברובנה]], בשביל להעסיק בו יהודים, והוא אף ביקש תמיכה מהארגון היהודי [[יק"א]] שיממן את המפעל.


בספר ‘[[בית רבי]]’ מסופר כי אדמו”ר הרש”ב לא אבה לקבל את כתר הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול ממנו, הרב [[רבי שניאור זלמן אהרן]] (הרז"א) צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז”א סירב בתקיפות, וכך גם הרש”ב.  
בעת מלחמת [[רוסיה]] ו[[יפן]] ([[תרס"ד]] - [[תרס"ה]]) דאג אדמו"ר הרש"ב ל[[מצה|מצות]] וצרכי [[חג הפסח]] בשביל החיילים היהודים שהיו אז בצבא הרוסי{{הערה|'''ספר השיחות ה'תש"ב''', עמ' 89.}}, בשנת [[תרס"ה]] ייסד ועד מיוחד שיטפל בנושא זה, בקיץ של אותה שנה הוא מציע לראשונה במהלך כנס של [[כולל חב"ד]] הקמת ישיבה חב"דית ב[[חברון]]{{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' 14.}}, הישיבה [[תורת אמת]] נוסדה מספר שנים לאחר מכן בשנת [[תרע"ב]] בבית רומנו ב[[חברון]].


באמצע חודש אלול תרמ”ג (לקראת סיום שנת האבל על אדמו”ר המהר”ש), נכנסו הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] והרב משה (שהתמנו לאחר שנים רבות כמשפיעים בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש) אל הרב [[אברהם מזעמבין]] מחשובי ונכבדי החסידים.  
בשנת [[תרס"ה]] נערכה אסיפת רבנים ב[[וילנה]], בה דרשה הממשלה שהרבנים ילמדו לימודי חול, במהלך האסיפה אמר אדמו"ר הרש"ב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=זאת צריכים לדעת כל העמים שעל פני האדמה, שרק הגופים שלנו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכיות, אבל נשמותינו לא נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות, עלינו לומר גלוי לעין כל, שכל אשר נודע לדתנו, תורה ומצוות ומנהגי ישראל, אין עלינו בני ישראל שום בעל דעה ושום כוח כפיה אסור שינוצל לשם כך. עלינו להכריז בעקשנות היהודית החזק ביותר, במסירות הנפש היהודית בת אלף השנים - אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו!|מקור='''ספר השיחות ה'תש"ב''', עמ' ק"ה - ק"ו.}}


שנים אלו היו חברים ומלמדים, ומכיון שלקראת החגים הפסיקו את הלימודים עם התלמידים, היו נוסעים בכל שנה לליובאוויטש, והם שאלו האם עליהם להמשיך לנסוע לליובאוויטש לאחר הסתלקותו של הרבי מהר”ש בעוד שבניו טרם קיבלו על עצמם את הנשיאות?
בשנת [[תר"ע]] התקיימה בעיר [[פטרבורג]] [[אסיפת הרבנים תר"ע|אסיפת רבנים כללית]] מטעם השלטונות, שעסקה בשאלות מהותיות בדבר מצבו הגשמי והחומרי של העם היהודי. באסיפה זו השתתפו 42 נציגים של הקהילות היהודיות ברוסיה, ועל פיה שאפו אנשי השלטונות לקבוע תקנות וכללים הנוגדים את המסורת המקובלת, ובראשם - מעמד הרבנים הדתיים.


השניים הוסיפו ואמרו כי חוששים שמא יש להם ‘פניה’ כדי לחסוך את עלות הנסיעה, ולכן הם מוסרים לו מראש את כספי הוצאות הנסיעה כדי שיחלק לצדקה לפי דעתו.  
במהלך האסיפה איימו נציגי השלטון שאם הרבנים לא יוותרו הם יחלו בפוגרומים בכל הארץ, אדמו"ר הרש"ב אמר בתגובה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מכך אין אנו מפחדים כלל, כיוון שאין על כך הגזירה העליונה ח"ו|מקור='''ספר המאמרים קונטרסים''', עמ' 350.}}


ר’ אברהם השיב להם מיד כי אינו מקבל את הכסף, ועליהם לנסוע לליובאוויטש כפי שהורגלו בכל שנה. הוא הוסיף שלולא זקנותו וחולשתו, גם הוא היה נוסע לליובאוויטש.  
אדמו"ר הרש"ב נטל חלק פעיל ב[[משפט בייליס]], ואף הקים ועד מיוחד שפעל להגן על מענדל בייליס.


בתקופה שאדמו”ר הרש”ב הביע את סירובו לקבל את הנשיאות, אמר לו החסיד ר’ [[גרשון דובער מנעוול]]: “אדמו”ר הזקן הצית את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?” כשאדמו”ר הרש”ב שמע זאת, פרץ בבכי מר.  
אדמו"ר הרש"ב היה אחד ממנהיגי היהדות הבולטים שהתנגדו ל[[ציונות]], הוא דחף להוצאת הספר [[אור לישרים]]{{הערה|'''בין גלות לגאולה''', עמ' 10.}} שהביא את דעת גדולי ישראל נגד הציונות, ואף כתב בעצמו מכתב לספר: {{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות}}. אדמו"ר הרש"ב היה בתחילה מבן מקימיה של [[אגודת ישראל]] אולם בשל קרבתה לציונות ודגש רחב על עליה לארץ הקודש ללא קשר למצב רוחני, פרש ממנה{{הערה|קובץ "[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]]".}}.


מדברים קשים אלו שאמר החסיד לרבו, ניתן היה להבין עד כמה נגע בנפש החסידים שהרבי הרש”ב יקבל על עצמו את הנשיאות.  
הרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו"רים והרבנים כגון רבי [[חיים מבריסק]], הרב [[חיים עוזר גורודזי'נסקי]] ו[[החפץ חיים]], כאשר עם חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם כמה מהם.


רק לאחר שנים רבות נעתר לבקשותיהם של החסידים והחל לכהן באדמו”רות באופן רשמי, ועל כך סיפר בנו, [[אדמו"ר הריי"צ]]:
==ישיבת תומכי תמימים==
{{ציטוט צף|כ"ק אדמו"ר הרה"ק הרש"ב נ"ע לבד גודל קדושתו ורום מעלת צדקתו בתור רבן ומנהיגן של עדת חסידי חב"ד, הנה עוד מימי עלומיו היה נודע בעולם משכילי חב"ד לגאון נפלא בהשכלת תורת חב"ד זקני החסידים היו מעטרים את כ"ק אדמו"ר הרה"ק הרש"ב נ"ע בשם "הרמב"ם של תורת חב"ד" שכן כל ענין וענין המבואר בתורותיו ודרושיו החב"דיים הוא הלכה קבועה ומסודרה עם כל הנימוקים וההסברים של הענין דבר דבור על אופנו כל מאמר ודרוש חבדי של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע הוא מעין של ים החכמה הוא מסכת שלמה|[[התמים (וורשא)|התמים]], חוברת ו', עמ' ד'.}}
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים]]}}
ביום ראשון [[ט"ו אלול]] [[תרנ"ז]], בעיצומם של ימי השבע ברכות של חתונת בנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], קרא אדמו"ר הרש"ב לוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיע להם על החלטתו לייסד את [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים]]. חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה. תלמידי הישיבה שיקראו "[[תמימים]]" יהיו מוקד של יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. כעבור יומיים, ביום שלישי [[י"ז אלול]], בחר אדמו"ר הרש"ב את 18 התלמידים הראשונים לישיבה.


“עשרת השנים - מבלי לחשב את שנת האבלות - בין הסתלקות הסבא, הרבי המהר”ש - י”ג תשרי תרמ”ג - עד לקבלת הנשיאות על ידי אבי - ראש השנה תרנ”ד - היה אבי בגדר של התבודדות. אף שהיה אומר חסידות ברבים, ומשנת תר”ן גם קיבל אנשים ליחידות, היה מתבודד לעצמו. במשך עשר שנים אלו היו זמנים שונים כפי שרשום ברשימות שונות, אבל בכלל בעשר שנים אלו נהג בדרך של התבודדות לעשות עם עצמו ובתוך עצמו. מראש השנה תרנ”ד מתחיל סדר חדש של דרך עבודה בהתגלות”.  
שלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, ב[[שמחת תורה]] [[תרס"א]], אמר אדמו"ר הרש"ב [[שיחה]] בפני תלמידי התמימים, המבוססת על דברי [[חז"ל]] "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו"{{הערה|כתובות ט, ב.}}. בשיחה הסביר את מטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, [[חיילי בית דוד]].


היה זה בתפילת ערבית של ליל ראש השנה, כאשר אדמו”ר הרש”ב קבע את מקום תפילתו בבית הכנסת באותו מקום בו התפלל אביו הרבי המהר”ש - שכן עד אז התפלל במקומו המיוחד לו בבית הכנסת כפי שהיה בחיי אביו. מאז החל לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע, ענה על מכתבים, ומסר את מאמרי החסידות שאמר בכדי שיוכלו להעתיק אותם.
==בריאותו==
אדמו"ר הרש"ב היה בעל גוף חלש ופעמים רבות בחייו נפל למחלות שונות. בעקבות כך חלק נכבד מחייו בילה הרבי בנסיעות לעיירות מרפא ולרופאים מומחים שונים. בשנת [[תרמ"ד]] הוא החל לראשונה לנוסע למקומות מרפא ובעיקר במדינות חמות שעל חוף הים{{הערה|'''ליקוטי דיבורים''', ח"א, עמ' ה.}}, בשנת [[תרמ"ו]] הוא יצא ל[[מסע יאלטה|הרי יאלטה]] אולם שהפעם בשונה ממסעות אחרים הוא צרף אליו את כל בני משפחתו.


אעפ"כ כ"ק אדמו"ר ב"היום יום" מחשב יום התחלת הנשיאות ביום פטירת אביו אדמו"ר מוהר"ש נ"ע
הסתלקותו של אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] שברה גם את רוחו וגם החלישה את נפשו.
בשנות העשרים לחייו נאלץ לצאת מביתו אל מקומות מרפא כדי להיבדק אצל טובי הרופאים, וגם להחזק בנאות דשא.
מלבד פעמים בודדות, מעולם לא נטל את בנו{{הערה|על אף היותו בן יחיד.}}.


==התייסדות תומכי תמימים==
ב[[כסלו]] [[תרנ"א]] חלה בחום קשה, למשך כחודשיים. בחודש הראשון היה סגור בחדרו, וב[[כ"ד טבת]] יצא מחדרו לתפילה. בקיץ של אותה שנה נסע שלוש פעמים (כל פעם למשך חמשה ימים) לכפר מאזינקעס הסמוכה לליובאויטש לצורך בריאותו. לאחר [[חנוכה]] [[תרנ"ז]] הוא נאלץ לנסוע מחוליו ל[[מוסקבה]] בשביל להתרפא, הרופאים אמרו לו אז שנשארו לו רק כמה חודשים לחיות, בשל כך הוא החליט [[עלייה לארץ ישראל|לעלות לארץ ישראל]], או לעזוב את מקומו ולעבור למקום בו יוכל לעסוק בתורה והעבודה לבדו{{הערה|'''ספר השיחות ה'תש"א''', עמ' 173.}}.


לפני חתונת בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב בכתב יד קטן מאוד את "המשך" המאמר "שמח תשמח" בו נתבאר עניין שמחת הנישואין וגודל מעלת השמחה שפורצת כל הגדרים. החתונה נערכה ביום שישי פרשת תצא [[י"ג אלול תרנ"ז]] בעיירה ליובאוויטש.  
בחורף [[תרס"ג]] (1903) [[המסע לוינה (תרס"ג)|נסע לוינה]] עם בנו אדמו"ר הריי"צ ונפגש עם הרופא זיגמונד פרויד בשל אובדן תחושה בידו השמאלית. פרויד נתן לאדמו"ר הרש"ב טיפול בחשמל ובנוסף השניים דיברו בעניינים שונים, בשיחה שהתפתחה ביניהם הסביר הרבי כיצד ליצור קשר בין המוח ללב כך שהמוח יוכל להעשיר את הלב מבחינה רוחנית{{הערה|שיחת ש"פ בחוקותי תשכ"ב.}}.


ביום ראשון ט"ו אלול קרא הרש"ב ועידה בה השתתפו כ – 50 איש מבחירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיעה על החלטתו לייסד את ישיבת "[[תומכי תמימים]]" בה ילמדו ניגלה וחסידות על מנת להאיר אור ושהתלמידים יהיו יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. ביום שלישי י"ז אלול הרש"ב בחר את 18 התלמידים הראשונים.
[[קובץ:הרשב.jpg|ממוזער|200px|תמונתו של אדמו"ר הרש"ב שצולמה זמן קצר לפני פטירתו]].


בשנת ה'תרע"ו (ימי מלחמת העולם הראשונה) כשהחזית התקרבה לליובאוויטש, עזב את העיר ועבר ל[[רוסטוב]].
==אחרית ימיו==
=== המעבר לרוסטוב ===
{{ערך מורחב|המסע לרוסטוב (תרע"ו)}}


במהלך התוועדויות נהגו החסידים לנגן לפניו את [[ניגון רוסטוב]] ועל [[ניגונו של ר' אשר מניקולייב]] אמר: 'בניגון זה התפילה טובה יותר. אפשר לרחוץ בו את הכלי בדמעות חמות ושיר זה עוזר לפתיחת הלב'.
בחודש [[חשוון]] [[תרע"ו]] עזב אדמו"ר הרש"ב את [[ליובאוויטש]] ועבר ל[[רוסטוב]] בעקבות [[מלחמת עולם הראשונה]]{{הערה|ראה: אשכבתא דרבי, תולדות אדמו"ר הרש"ב, בתוך הגולה}}.


==הסתלקותו==
===הסתלקותו===
[[קובץ:אוהל הרשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]]]]
{{ערך מורחב|הסתלקות אדמו"ר הרש"ב}}
בחורף [[תר"פ]] כבשו הבולשביקים את [[רוסטוב]], לאחר מלחמת אזרחים ארוכה שהשתוללה ברחבי האימפריה הרוסית שנפלה. בעקבות הסכנות בדרכים, ובעקבות הכיבוש, הצטמקה החצר והרבי ביקש שלא יגיעו אליו, והתפילות ואמירת המאמרים נערכו במניינים מצומצמים.


ביום חמישי בלילה, כ"א ב[[אדר]] [[תר"פ]]. עייפות ניכרה על פניו של הרבי, וחולשה מוזרה תקפתו. למחרת, יום שישי בבוקר, התגברו כאביו של הרבי וחומו עלה וטיפס. ד"ר לנדא, הרופא המקורב לבית הרבי שהגיע לביתו קבע לאחר בדיקה, כי אין זו אלא 'אינפלינציע קלה'. במוצאי שבת, לאחר ההבדלה, ביקש הרבי לעשן, אלא שלפתע חש שלא בטוב וכמעט הגיע לעילפון. הנוכחים במקום התיזו עליו מים קרים, ומיהרו לקרוא לרופא. במשך הלילה גברה חולשתו של הרבי. בשחריתו של יום ראשון, כ"ד באדר, כבר נזקק הרבי לסיוע ליטול את ידיו הקדושות.  
בסוף [[חודש אדר]] חלה הרבי הרש"ב, וב[[מוצאי שבת]], אור ל[[ב' ניסן]] [[תר"פ]] בשעה ארבע לפנות בוקר, ניכר היה שאלו רגעיו האחרונים של אדמו"ר הרש"ב. עיניו נעצמו בדבקות ונשימתו הלכה ונחלשה, ואדמו"ר הריי"צ צעק בקול "טאטע! טאטע!" (אבא! אבא!), כך חזר הדבר מספר פעמים. בפעם האחרונה כשהפסיק לנשום ואדמו"ר הריי"צ "טאטע, טאטע!", פתח רבנו את עיניו, הביט עליו ושתי דמעות זלגו מעיניו הטהורות, ומיד נעצמו שוב. אדמו"ר הרש"ב יישר את ראשו, סידר את ידיו ורגליו ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה.{{ציטוט צף|לאחר ההסתלקות כתב אדמו"ר הריי"צ לכל החסידים: "בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש".}}
לאחר ההסתלקות, קראו גבאי ה[[חברא קדישא]] לאחדים מאנ"ש שילכו לבית הקברות לבחור מקום המתאים לקבורת רבינו. הלכו ר' [[משה דובער ריבקין]], ר' [[שמואל גוראריה]], ר' [[נתן גוראריה]], ר' [[צבי הירש גוראריה]], ר' [[זלמן הבלין]], ור"י לוין, והוחלט אשר יקברוהו ליד בית השמש. הרבי הריי"צ הגיע לשם ואישר את המקום{{הערה|אשכבתא דרבי}}. זקני ומכובדי אנ"ש ערכו את ה"טהרה", וסיפרו שעל פניו הטהורות של אדמו"ר הרש"ב היה כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו. ארון קבורה נבנה מקרשי הבימה של בית המדרש [המניין בבית הרבי] ומהסטנדר של אדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב היה עטוף, מלבד התכריכים, גם ב[[טלית]] השבת עמה התפלל בימיו האחרונים.


במהלך כל ימות השבוע שהו בבית הרבי, הרופא הקבוע ד"ר לנדא, ולצדו עוד רופאים מומחים שונים שהוזעקו לעת הצורך אל מיטתו של הרבי.  
כל יהודי רוסטוב השתתפו בהלוויה. לפני הקבורה, פנה [[הרבי הריי"צ]] אל הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], הרב [[אליעזר קרסיק]] ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם [[בית דין]] מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]].
[[אוהל אדמו"ר הרש"ב|אוהל אדמו"ר הרש"ב]] הוקם על קברו של אדמו"ר הרש"ב{{הערה| ראה: הרב [[משה דובער ריבקין]] אשכבתא דרבי - תיאור ההסתלקות והלויה - עמודים 99-108, הרב [[חנוך גליצנשטיין]] תולדות אדמו"ר הרש"ב ע' 88, הרב [[אלישיב קפלון]] בתוך הגולה תיעוד קהילת רוסטוב, הרב [[שניאור זלמן ברגר]] המשפיע שלא חזר תולדות הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]}}.


ביום שני בבוקר, הגיע פרופסור זאוואדסקי שערך בדיקות יסודיות. בתום הבדיקות נכנס לחדר ה'קבינט', שם כבר ציפו לו הרבנית ובן הרבי, הריי"צ, יחד עם החסיד הרב [[שמואל גוראריה]]. הפרופסור החמיר באבחנתו, והביע חששו למחלת ה'סיפנאי' (טיפוס), מחלה קשה ומידבקת.  
===העברת האוהל===
בחורף שנת [[תרצ"ט]], תיכננו שלטונות [[רוסטוב]] להרוס את בית העלמין על מנת לבנות על מקומו בנינים חדשים. החסידים החליטו להעביר את האוהל אל בית-עלמין אחר ברחוב טקוצ'בא 155. הרבי הריי"צ אישר את ההעברה. הוראות איך להתנהג בפינוי העצמות הקדושים קיבלו מהרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]).


במשך כל ימי מחלתו, היה הרבי אפוף במחשבותיו, ופניו הביעו רצינות יתירה. אפילו בת שחוק קלה לא נראתה על פניו, מלבד אי-אלו פעמים נדירות.  
ההעברה בפועל בוצעה ב[[חודש אדר]] [[ת"ש]]. את ההעברה ביצעו מנין חסידים, וביניהם: ר' [[צמח קוטמן]], ר' [[מענדל קנטור]] (משרת בבית הרב), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לוקשין]], ר' [[אברהם קצנלסון]], ר' [[יונה איידלקופ]], ור' [[חיים ישראל עפשטיין]].
על הציון בבית החיים החדש לא הוקמה מצבה. הסימן למקום מנוחת הרבי הרש"ב היה העץ שעמד למראשותיו של הרבי ותלולית עפר. על מנת שלא יקברו צמוד לרבי אנשים אחרים, ערמו החסידים עוד שש תלוליות עפר, כאילו קבורים גם שם אנשים.


ביום חמישי בשבוע התקיימה אסיפת רופאים בהשתתפותו של ד"ר לנדא, ד"ר רבינוביץ, והפרופסור המחמיר זאוואדסקי.
בשנת [[תשמ"ט]], בהסכמת [[הרבי]], הוקמה המצבה והגדר על ידי הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]].
לאחר התייעצות ממושכת הורו לטפל בו באמצעות כוסות רוח. כמו כן הורו לתת חמש זריקות במשך היום והלילה.


בבוקר יום השישי, שוב התקיימה אסיפת רופאים מורחבת בהשתתפותם של ד"ר לנדא, רבינוביץ, לאזינסקי, מירסקי, ובהשתתפותו המיוחדת של הפרופסור הידוע קאסטאריאן. ההחלטה הייתה שינוי שיטת טיפול, כדי להקל על הרבי עד כמה שניתן.
לאחר ההסתלקות קיבל את הנשיאות בנו יחידו, [[אדמו"ר הריי"צ]].


למחרת, יום השבת, התגברה החולשה משעה לשעה. בשעה חמש אחר הצהריים, שעת 'רעווא דרעווין' נכנס לחדרו הרב [[צבי גוראריה]] ועמד לא הרחק ממיטתו של הרבי. בעודו עומד כך, לפתע השתנה גוון פניו של הרבי, וסברו הפך למאויים עד שהיה כלבת אש יוקדת. העיניים כמו בלטו מחוריהן באופן מאויים, ממש כמו בזמני הדבקות המיוחדים שהיו מאז ומקדם.  
==שלוחיו ברוסיה==
אדמו"ר הרש"ב שלח בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש מבוגרים או נשואים, כ[[שליחות|שלוחיו]] לקהילות [[רוסיה]], על מנת לחזק את היהדות במקומות אלו{{הערה|ראה תולדות בוגרי תו"ת בליובאוויטש וחייליה וגיליונות ביטאון האח}}.  


הרופאים שהוזעקו אל החדר, מיששו את זרועו של הרבי ובדקו את הדופק. הם לא חסו על כוחם ועשו כל אשר לאל ידם כדי להקל על הרבי. רק לאחר מכן סיפרו כי במשך השבת כולה כמעט ולא היה דופק; אמנם הם ידעו את המצב לאשורו כי אין תקווה על פי הטבע, אולם נמנעו מלגלות זאת לבני הבית ולחסידים המקורבים. 
==שלוחיו ליהודים [[יהדות ספרד|ספרדים]]==
אדמו"ר הרש"ב פעל בקרב היהודים הספרדים באמצעות שליחים.


הבן היחיד, אדמו"ר הריי"צ, לא מש ממיטתו של אביו. בשעה עשר בלילה, מוצאי שבת, פקח לפתע הרבי את עיניו והביט בבנו. הבין הבן את הרמז וזה רכן אליו קרוב יותר, מקשיב בתשומת לב לדברי אביו. שלא כרגיל בימים האחרונים, קולו של הרבי היה צח וברור: "אני עולה השמיימה, את הכתבים אני משאיר לכם. קחו אותי לזאל (חדר היחידות) ונהיה ביחד".
* גרוזיה -  את הרב [[שמואל לויטין]] והרב אברהם לוי סלוין ואחרים שלח ל[[גרוזיה]]


פניו של הריי"צ החווירו בבהלה עמוקה. זו לא נעלמה מעיניו הבוחנות של אביו, נענה בתוכחת מוסר אוהבת: "התפעלות? התפעלות? מוחין! מוחין!"
* בוכרה - את הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]] ל[[סמרקנד]] ב[[בוכרה]]


ברגעים אלה הועבר הרבי על מיטתו אל ה'זאל' הגדול.  
* קווקז - את הרב שמריהו ששונקין שלח לקווקז{{הערה| תולדות חב"ד ברוסיה הסוביייטית, זכור לאברהם, נודע בשיעורים, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/585288 יהודי ההרים] באתר [[חב"ד אורג]].}}.


השעה הייתה שעת לילה מאוחרת כאשר הרבנית הגישה כוס קפה. שפתיו של הרבי החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע. כשאחד המקורבים רכן, שמע את הרבי אומר את נוסח ההבדלה. מחשבה מבהילה חלפה, כי גם אדמו"ר הזקן בשעתו עשה הבדלה על קפה, שעות אחדות לפני הסתלקותו, אף הוא במוצאי שבת קודש.  
== תמונתו ==
{{ערך מורחב|ערך=[[תמונות וציורי רבותינו נשיאנו#תמונת אדמו"ר הרש"ב|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]]}}
[[קובץ:ציור הרש''ב.png|שמאל|ממוזער|210px|ציורו של ר' [[נחום יצחק קפלן]], שהוגה על ידי [[הרבנית חיה מושקא]]]]
[[קובץ:אולי אדמו"ר הרש"ב.png|200px|ממוזער|התמונה שהתגלתה בשנת [[תש"פ]] עם הכיתוב מאחור "רבי שלום דובער שניאורסון תרס"ח"]]
אדמו"ר הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. ההזדמנות היחידה שבה הסכים להצטלם הייתה בשנת [[תר"פ]], סמוך להסתלקותו, כאשר הייתה תכנית לנסיעת הרבי ומשפחתו מרוסטוב, ולצורך הנפקת הדרכון הצטלם הרבי, וזו התמונה הידועה ממנו{{הערה|הרבי סיפר זאת בקיצור (התוועדויות תש"נ, כרך ב עמ' 50 הערה 67:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו".}}. [[הרבנית חיה מושקא]] העירה שהתמונה אינה מתארת את פניו האמיתיים, ולכן צייר הרב [[נחום יצחק קפלן]] מזכרונו את תואר פני הרבי הרש"ב כש[[שטריימל]] לראשו, ולאחר הגהות הרבנית - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערה|כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21). הציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}


לאחר השעה שתיים בלילה, מרים לפתע הרבי את ידו הק' כששפתיו שוב רוחשות. הרבי הריי"צ שעומד כל העת ליד המיטה, ראשו רכון בדאגה עמוקה, מבין כי אביו הרבי רוצה לברכו. הוא מרכין עוד יותר את ראשו עד שידיו של הרבי היו על ראשו, וברכו בברכת אב. לאחר מכן ברך אף את שלוש בנותיו של הריי"צ.
בשנת [[תש"פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב בלה"ק "'''רבי שלום דובער שניאורסון תרס"ח'''", עוד נדפס ברוסית על הגלויה "מוסקבה ו-1908". והתעורר דיון האם היא אכן תמונת אדמו"ר הרש"ב או קרוב משפחתו{{הערה|[https://chabad.info/special/מיהו-רבי-שלום-דובער-שניאורסאהן-בתמונה/ התמונה] {{אינפו}}}}.


הריי"צ מבקש מכל הנוכחים לעזוב את חדר ה'קבינט', מלבד בני המשפחה. כל הנוכחים יוצאים החוצה, גם הרופאים.  
==ניגוניו==
#'''[[ניגון מן המיצר]]''' - [[ניגון]] על הפסוקים שנאמרים לפני [[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]], המתחיל בפסוק "מן המיצר קראתי י־ה"{{הערה|תהלים קיח, ה.}}.
#'''[[ניגון ברכות קודם התקיעות]]''' - ניגון על הברכות שאומרים לפני תקיעת שופר בראש השנה.
#'''[[ניגון פסוקים שלאחר התקיעות]]''' - ניגון על הפסוקים שנאמרים לאחר תקיעת שופר בראש השנה.
#'''[[ניגון רוסטוב]]''' - ניגון שהיו מנגנים אצל אדמו"ר הרש"ב בתקופת שהותו ב[[רוסטוב]].
#'''[[ניגון הכנה לד' בבות]]''' - ניגון שהיה חביב על אדמו"ר הרש"ב ומושר כהכנה ל[[ניגון ד' בבות]].


ארבע לפנות בוקר. ניכר כי אלו הרגעים האחרונים. עיניו של הרבי עצומות בדבקות איומה והנשימה הולכת ונחלשת. בפעם האחרונה פוקח הרבי את עיניו, הביט בבנו יחידו, ושתי דמעות גדולות זולגות מעיניו הטהורות, ומיד נעצמות שוב. עוד תנועה קלה מצד הרבי, יישר את ראשו, תיקן ידיו ורגליו, ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה.  
==ספריו==
*'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]]''' - אגרותיו של אדמו"ר הרש"ב. יצאו לאור בששה כרכים.
*'''[[בשעה שהקדימו תער"ב]]''' - [[המשך]] ארוך בו נתבארו עיקרי [[תורת החסידות]].
*'''[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]]''' - סדרת ספרים של המאמרים אותם אמר אדמו"ר הרש"ב במהלך שנות נשיאותו.
*'''[[ספר השיחות תורת שלום]]''' - [[שיחה|שיחותיו]] של אדמו"ר הרש"ב שנאמרו בזמני [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] בחגים ומועדי השנה.
*'''[[הגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח]]'''.


לאחר זמן כתב אדמו"ר הריי"צ לכל החסידים: "בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש".
;קונטרסים{{הערה|1='''[https://col.org.il/news/134356 סיפורם של חמשה קונטרסים]''' {{COL}}}}
*'''[[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנער]]''' - קונטרס המכיל את צוואתו הראשונה של אדמו"ר הרש"ב.
*'''[[קונטרס ומעין מבית ה']]''' - קונטרס הכולל סדרת מאמרי חסידות של אדמו"ר הרש"ב, העוסקים בביאור הפסוק "ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים" על פי תורת החסידות.
*'''[[קונטרס התפלה]]''' - קונטרס ובו ביאור רחב על עבודת התפילה, תכליתה וענינה בעבודת האדם.
*'''[[קונטרס עץ החיים]]''' - קונטרס אותו כתב אדמו"ר הרש"ב עבור תלמידי "תומכי תמימים" ובו ביאור אופן הנהגתם הרצויה.
*'''[[קונטרס העבודה]]''' - קונטרס עבור תלמידי התמימים בו מבואר אופן [[עבודת השם]] הרצויה לפי החסידות.


==הלוויתו==
כמו כן, כתב מאמר לספר [[אור לישרים]].


בשעות אחר הצהריים של יום ראשון, יצאה הלווייה רבתי מבית הרבי בדרכה אל 'בית החיים' הגדול שבפאתי העיר רוסטוב. עוד קודם לכן ערכו זקני אנ"ש ונכבדיו את הטהרה בחיל ובסילודין. אלה העידו כי פניו הטהורות של הרבי היו כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו.
==משפחתו==
*בנו יחידו, רבי יוסף יצחק - [[אדמו"ר הריי"צ]]
*נכדתו [[הרבנית חיה מושקא]] רעיית [[הרבי]].
*נכדתו [[חנה גוראריה]]
*נכדתו [[שיינא הורנשטיין]]


את ארון הקודש עשו מקרשי הבימה של בית המדרש ומהסטנדר של הרבי. מלבד התכריכים היה הרבי עטוף בטלית השבת שלו עמה התפלל בימיו האחרונים.
==לקריאה נוספת==
 
במשך כל ההלווייה נשאוהו רק תלמידי התמימים ואחדים מזקני אנ"ש, כאשר מסביב הולך עם רב וגדול, אבל ושחוח מהאבידה הגדולה.


רגע לפני הקבורה, פנה הרבי הריי"צ לשלושה אנשים שעמדו במקום, ואמר כי קבורה זו נעשית על תנאי, ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]]. לאחר הקבורה אמר אדמו"ר הריי"צ קדיש יתום ובתום ההלווייה שב לביתו. בשנת ה'ת"ש כשהשלטונות רצו להרוס אותו, נאלצו להעביר את הציון לבית העלמין החדש.
===שנים צעירות===
*'''מעמד חשאי בחדרו הקדוש של [[אדמו"ר הצמח צדק]]''', [[שבועון בית משיח]] גליון כ"ה כסלו [[תשפ"א]] עמוד 34
*[[מנחם ברונפמן]], '''השנים הראשונות''', תקופת ילדותו בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] 1882 עמוד 45
*שטר התנאים של אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] 206 
*ר' [[זלמן הרצל]] נישואי הנשיאים פרק אדמו"ר הרש"ב ו[[הרבנית שטערנא שרה]]


===קבלת הנשיאות===
*ר' [[מנחם זיגלבוים]], קבלת הנשיאות אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] 595


==העברת ה'ציון'==
===הסתלקות===
* הרב [[משה דובער ריבקין]], '''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''' - תיעוד על מחלתו האחרונה, ההסתלקות וההלוויה. פלפולים על הנהגתו בימי חוליו של אדמו"ר הרש"ב. תיאור ההסתלקות והלויה - עמודים 99-108
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], סדרת [[חב"ד בשואה]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 595
*המשפיע שלא חזר, ר' [[שניאור זלמן ברגר]] – יומן ההסתלקות מאת הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]
*הסתלקות ואוהל אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] 273 ב' ניסן תשס. 
*מכתב [[הרבנית שטערנא שרה]] לרב [[שמואל בזפלוב]] על הפטירה, [[שבועון בית משיח]] 643 עמוד 14
*הסתלקות והלויית אדמו"ר הרש"ב, לב הארי עמוד 62
*גזע חסידים, ר' [[שניאור זלמן ברגר]] – תיעוד העברת [[אוהל אדמו"ר הרש"ב]]
*[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 175, [[תשע"ג]]
* הרב [[אלישיב קפלון]], "בתוך הגולה" - הקהילה היהודית ב[[רוסטוב]]


החסידים ברוסטוב עשו רבות בכדי לשמור על אוהל הרבי הרש"ב. בחורף [[תרצ"ט]], כאשר שלטונות רוסטוב התכוונו להרוס את בית-העלמין בו שכן ה'ציון' על מנת לבנות על שטחו בניינים חדשים, היה ברור כי יש צורך להעביר בדחיפות את גופו הקדוש של אדמו"ר הרש"ב אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא 155.
===תולדות ופרשיות מיוחדות===


את כל השאלות בונגע להעברת גופו הקדוש החסידים הפנו לאדמו"ר הריי"צ שהסכים להעברה, ובנוגע להלכות הקשורות בכך, הורה להתייעץ עם מחותנו הגאון המקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]].
*יומן תשרי תרע"ג במחיצת אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] גיליון 200
*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו"ר הרש"ב''', [[קה"ת]]
*הרב [[שלום יעקב חזן]], אדמו"ר הרש"ב מדריך ומסייע לפרנסת החסידים, [[שבועון בית משיח]] 317
*הרב [[שלום דובער רייכמן]], סיפורים בפרסום ראשון אודות אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] 317
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]], פרק ט - ועידת הרבנים בשנת עת"ר בהשתתפות אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ
*[[שניאור זלמן ברגר]] ועידת הרבנים בפטרבורג בשנת עת"ר, [[שבועון בית משיח]], 923
*[[שניאור זלמן ברגר]], בית חיינו שברוסטוב - חצר אדמו"ר הרש"ב בשנותיו האחרונות, [[שבועון בית משיח]] 1353
* [[יוסף יצחק בלוי]], תומכי תמימים, הוצאת [[קה"ת]], [[תשע"ב]]
*'''[[היכל הבעל שם טוב]] - היכל השלום''' - גליון נושא מיוחד של [[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]] לציון 100 שנים להסתלקות אדמו"ר הרש"ב - קובץ מ' שנה י"ד (עמוד קכא ואילך), קיץ ה'תש"פ
*'''הרבי מליובאוויטש הוא הר המוריה''', מקבץ של 68 סיפורים לא ידועים על אדמו"ר הרש"ב מרשימותיו של הרב [[חנניה יוסף אייזנבאך]], בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1882 עמוד 37
*'''עשר עובדות חב"דיות על אדמו"ר הרש"ב''', [[שבועון בית משיח]] ב' ניסן [[תש"פ]] עמוד 37
*'''תאכל את האוכל בחתיכות קטנות''', צרור סיפורים אודות אדמו"ר הרש"ב לרגל יום ההילולא מאת ה[[בעל שמועה]] הרב [[שלום דובער רייכמן]], [[שבועון בית משיח]] ב' ניסן [[תש"פ]] עמוד 36
*[[מנחם ברונפמן]], '''רמב"ם של תורת החסידות''', סקירה מקיפה על תורתו של אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2002 עמוד 28
{{בית|ארי רובין|גנבים באישון לילה בבית הרבי הרש"ב|1353|36-41|תשפ"ג}}
* [[זושא  וולף]], '''אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה''', שליחת חסידים לגרוזיה לפעול בהפצת היהדות, הוצאת מכון הספר תפארת רפאל, תמוז תשע"ו
* [[זושא וולף]], '''אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה''', שליחת חסידים לגרוזיה לפעול בהפצת היהדות, הוצאת הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה, מנחם אב תשע"ו
*[[לב לייבמן]], '''הנשיא החמישי והיכל הנגינה''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 993 עמוד 52 {{בית משיח}}


קבוצת חסידים בהם נמנו:  ר' [[צמח קוטמאן]], ר' [[מענדל קאנטאר]] (משרת בבית הרב), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לאקשין]], ר' [[אברהם קאצנלסון]], ר' [[יונה איידלקופ]] ועוד) קיבלה על עצמה תענית וכל אחד שפך על עצמו ט' קבין (כתחליף לטבילה במקווה), אחר כך השיגו מיטה חזקה וחלקה בלי מסמרים, ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. מיד לאחר בקשת מחילה, החלו בחפירת ה'ציון'. לנגד עיניהם נגלה מחזה מדהים - הגוף הקדוש היה שלם, והטלית שהייתה אף היא שלימה כיסתה את הזקן ופניו הקדושות של הרבי. החסידים נטלו את הגוף הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר, והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד.
==קישורים חיצוניים==
*[[מנחם זיגלבוים]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65030 החתן בן ארבע והכלה בת שבע] תיאור שידוכו של אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=258&article=2528 "אני עולה השמימה"] תיאור וסיפור ימיו אחרונים בעלמא דין של הוד אדמו"ר מהורש"ב - {{חב"ד בישראל}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 זכרונות אודות אדמו"ר הרש"ב] - נכתב בידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]] {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Barda-Amsalem%20-%20Nissan%203%2C%205775.pdf הנהגות קודש]''', ליקוט הנהגותיו של אדמו"ר הרש"ב  (ניסן תשע"ה) {{PDF}}
*'''[https://col.org.il/news/123876 נזר ישראל ותפארתו]''' כתבה על אדמו"ר הרש"ב בגליון 'המודיע' לרגל 100 שנה להסתלקותו, גליון שבת פרשת ויקרא ה'תש"פ
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/04/Derher-Nissan-5780.pdf להיות פנסאי]''', תחנות וציוני דרך בחייו של אדמו"ר הרש"ב לרגל מאה שנה להסתלקותו, מגזין 'א חסידישע דערהער' ניסן ה'תש"פ (אנגלית) {{PDF|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_94.html מפורסם לראשונה: הציור המדוייק של הרבי הרש"ב בצבע]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}


כאשר הגיעו לקבר החדש, עשו כפי אשר ציווה עליהם רבי לוי יצחק נ"ע.
==משפחתו==
'''אביו:''' [[אדמו"ר המהר"ש]]
'''אמו:''' [[הרבנית רבקה]]
'''רעיתו:''' [[הרבנית שטערנא שרה]]
'''בנו:''' [[אדמו"ר הריי"צ]]
==ראו גם==
*[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב|ספרי אדמו"ר הרש"ב]]
*[[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הרש"ב|ניגוני אדמו"ר הרש"ב]]
==לקריאה נוספת==
* [[תולדות אדמו"ר הרש"ב]]
* [[אשכבתא דרבי]] תיעוד מלא על המחלה האחרונה, ההסתלקות וההלוויה, כולל פלפולים על הנהגתו בימי חוליו.
* [[גזע חסידים]] התיעוד המלא על העברת קברו.


{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר המהר"ש]]|הבא=[[אדמו"ר הריי"צ]]}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הרש"ב}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר המהר"ש]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]] - [[ב' ניסן]] [[תר"פ]]|הבא=[[אדמו"ר הריי"צ]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר הרש"ב}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|*]]
[[קטגוריה:אדמו"ר הרש"ב|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|7]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|7]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש|ש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"א]]

גרסה אחרונה מ־13:12, 18 בנובמבר 2024

המונח "רבי שלום דובער שניאורסון" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שלום דובער שניאורסון (פירושונים).

רבי שלום דובער שניאורסון

האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חב"ד
אדמו"ר הרש"ב, הרמב"ם של תורת החסידות
לידה כ' חשוון תרכ"א
ליובאוויטש
פטירה ב' ניסן תר"פ
רוסטוב
מקום פעילות ליובאוויטש

רבי שלום דובער שניאורסון - האדמו"ר הרש"ב (כ' חשוון תרכ"א (5 בנובמבר 1860) - ב' ניסן תר"פ (21 במרץ 1920) הוא האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חב"ד, בנם של רבי שמואל (האדמו"ר המהר"ש) ורבקה שניאורסון. ייסד את ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, אם ישיבות חב"ד בעולם. מכונה הרמב"ם של תורת החסידות.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ילדותו ונעוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הרש"ב נולד ביום ב' לפרשת חיי שרה כ' בחשוון תרכ"א לאביו אדמו"ר המהר"ש ורבקה שניאורסון, בעיירה ליובאוויטש. על לידתו מסופר כי שנה לפני כן, ביום י' בכסלו שנת תר"כ, חלמה אימו חלום בו ראתה את אמה, מרת חיה שרה ואת סבה, אדמו"ר האמצעי. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה", ואדמו"ר האמצעי הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב, ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל י"ט כסלו, חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". אדמו"ר האמצעי אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ואדמו"ר האמצעי ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה אדמו"ר המהר"ש, שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. אדמו"ר הצמח צדק ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו, רבי שלום שכנא ואדמו"ר האמצעי[1].

ביום כ"ו בכסלו בשנת תרכ"א נערכה ברית המילה, לאחר שנדחתה בהוראת אדמו"ר הצמח צדק מיום כ"ז בחשוון, בברית הוא נקרא על שם זקניו שלום שכנא אלטשולר ואדמו"ר האמצעי, סבו אדמו"ר הצמח צדק הסביר במהלך אירוע הברית את השם על פי תורת החסידות ש:"רש"ב בשר שבר- צריכים לשבור בשר הגוף, ונולד כ' חשוון תרכ"א, שיש בזה שני כפי"ן, שהוא הרומז על כתרא עילא"[1].

ביום כ' בחשוון שנת תרכ"ד, נערכה התספורת של אדמו"ר הרש"ב, בהוראת אדמו"ר הצמח צדק התספורת נערכה בחשאי, לילה לפני כן ישן אדמו"ר הרש"ב בחדרו של הצמח צדק, וכשהתעורר אמר אדמו"ר הצמח צדק למשרת ר' חיים בער חיימסון שיטול את ידיו של הרש"ב, ואדמו"ר הצמח צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכותיו. לאחר התפילה קרא לבנו וכלתו, הורי הילד, ואמר להם: "פך השמן הרוחני שנתן מורנו הבעל שם טוב לתלמידו מורנו הרב המגיד ממזריטש למשוח את אדמו"ר הזקן לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - אדמו"ר האמצעי, ואני הנה בכוח זה משחתי אותך (אדמו"ר המהר"ש) ובכח זה הנני מושח את הילד"[2].

כנהוג, ההכנסה לחדר של אדמו"ר הרש"ב נעשתה ביום התספורת שלו, והוא הוכנס ללמוד ב"חדר" שהיה בחדר שני של בית המדרש הקטן אצל סבו, אדמו"ר הצמח צדק. מסופר שבמהלך חגיגת ההכנסה של הילד, זרק עליו סבו סוכריות באומרו שהם נזרקו על ידי המלאך מיכאל. הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את הסוכריות. בערב פסח, בזמן בדיקת כיסי הבגדים של הילדים, קרא אדמו"ר הצמח צדק לנכדו ושאלו מה עשה עם הסוכריות? והוא נאלץ לאוכלן[3].

מידי יום היה אדמו"ר הרש"ב נכנס עם אחיו רבי שניאור זלמן אהרן שניאורסון אל הסב, אדמו"ר הצמח צדק[4] שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיו[5], ואף העניק להם מטבעות שונים באופן קבוע[6]. בילדותו, היה משחק רבות עם אחיו הבכור הרז"א, ובמסורת החב"דית ישנם סיפורי חסידים רבים בקשר לתקופה זו. הרבי נהג לספר סיפורים אלו, והפיק מהם הוראות בעבודת ה'[7].

" בני רש"ב לא היה נער אף פעם, עוד בנעוריו היה ירא שמים ומסודר ויגע כל כך, שהנהגתו תיהיה בדרכי החסידות, ולקראת הבר מצווה שלו היה לחסיד בעל עבודה מסודרת "

– מדברי אדמו"ר המהר"ש על בנו (ספר השיחות ה'תש"א, עמ' 27).

על פי המקובל החל מגיל חמש נראתה באדמו"ר הרש"ב "שקידה גדולה"[8], בגיל שמונה הוא החל להיות נוכח באמירת מאמרי דא"ח[8] ובגיל תשע החל אביו אדמו"ר המהר"ש לחנכו באופן פנימי[9]. לקראת הבר מצווה היה אדמו"ר הרש"ב כבר בקי בכל התנ"ך, ששה סדרי משנה[8] והשולחן ערוך[10].

בגיל 14 היה בקי בכל סדר נשים בעל פה, בשנת תרל"ה הוא החל לשמש כחוזר של אביו המהר"ש ולכתוב הנחות[11].

לאחר החתונה הורה אדמו"ר המהר"ש לבנו הרש"ב שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. במשך שש עשרה שנים אכל הרש"ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא אדמו"ר הרש"ב בלימוד תורה[12].

נישואיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – חתונת הרבי הרש"ב

השידוך בין אדמו"ר הרש"ב לבת דודתו הרבנית שטערנא שרה, הוצע על ידי הסבא אדמו"ר הצמח צדק כבר בהיותו בגיל 4 בלבד.

כשהתקרב זמן החתונה, הורה אדמו"ר המהר"ש לבנו, החתן, להבחן ולקבל סמיכה לרבנות, כמנהג בית הרב. כשהגיע מועד החתונה, תבע אדמו"ר מהר"ש לעשות את החתונה במקום הקדוש בדוגמת ירושלים, של זמן הגלות - בעיירה ליובאוויטש. בפועל, בעקבות סיבות שונות, לא יצא הדבר לפועל והחתונה התקיימה במקום מגורי הכלה אוורוטש[13].

במוצאי שבת פרשת תצא, ביום י"א אלול תרל"ה התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו החתן והכלה יחד עם הרבנית רבקה שניאורסון לליובאוויטש, אך בעקבות עיכוב לא צפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבת.

בחתונה לא השתתף אבי החתן, אדמו"ר המהר"ש, בגלל מצבו הבריאותי[14]. זוגתו, הרבנית רבקה, נסעה עם החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ביום ראשון ה' באלול נסע אדמו"ר המהר"ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרמווע. שם אמר דא"ח וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: "עכשיו הוא גילוי בחינת מוחין דאמא ולכן נוסעת אם החתן, ואילו לעתיד לבוא, שאז יתגלה מוחין דאבא, אהיה גם אני עצמי שם".

אדמו"ר המהר"ש אמר לבנו החתן, שלא יחבוש את השטריימל בחתונתו, ובכלל שילבשהו רק בליובאוויטש. בעגלה הונחה קופסה ובה כובע עם נוצה, מתנת חתן ואמו לכלה. אדמו"ר המהר"ש ביקש את הכובע והסיר ממנו את נוצתו.

רצונו של אבי החתן היה שהחתן והכלה וכל המלווים יחזרו לעיירה ליובאויטש מיד אחרי החתונה, כדי שלכל הפחות יוכל לחגוג עמם את ה"שבת שבע ברכות", אך אבי הכלה ניסה לעכב אותם אצלו עוד, ולפועל יצא מאוחר מהעיירה אוורוטש ולא הספיקו להגיע לליובאוויטש לפני שבת, והגיעו במוצ"ש, כשחזר אמר לו אביו, "יש לי דרישת שלום עבורך מאבא (הצמח צדק), מהסבא (אדמו"ר האמצעי), ומאב הסבא (אדמו"ר הזקן), עם לב מבין".

על אף שהחתן עצמו לא היה נוכח בליובאוויטש, אדמו"ר המהר"ש היה שרוי בשמחה עילאית מיוחדת במשך כל שבעת ימי המשתה, ואף אמר ריבוי עצום של מאמרי חסידות (32). בשבת שבע ברכות התוועד הרבי שלוש פעמים.

קבלת הנשיאות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מפת העיירה ליובאוויטש, בה כיהן אדמו"ר הרש"ב כאדמו"ר.
ערך מורחב – חורבן ליובאוויטש

ביום י"ג תשרי תרמ"ג הסתלק אדמו"ר המהר"ש, אביו של אדמו"ר הרש"ב. דבר זה השפיע עליו בצורה מאוד עמוקה. במשך כאחת עשרה שנים נמשך תהליך קבלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב[15]. מספר ימים לאחר ההסתלקות, ביום ב' דחג הסוכות, ט"ז בתשרי, אמר אדמו"ר הרש"ב מאמר דיבור המתחיל "כתר יתנו לך"[16]. בחנוכה אמר מאמר נוסף. מאמרים אלו הועתקו ונשלחו לחסידים שקיבלום בשמחה (אצל אדמורי חב"ד, אמירת מאמר מהווה את האות לקבלת הנשיאות).

בשנת האבילות נהג אדמו"ר הרש"ב בהנהגות מיוחדות; הוא היה מתפלל בחדרו של אביו ולאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. הוא לא הסכים לקבל איש ולא ענה לשאלות או לבקשת עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה ובכללות היה עסוק בהתבודדות ובעבודה עם עצמו ובתוך עצמו[17]. במהלך השנה ובשנים שאחרי כן, נסע מספר פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות.

בשנת תר"נ החל אדמו"ר הרש"ב לקבל אנשים ליחידות באופן זמני. בראש השנה תרנ"ד, החל גם להתפלל במקום הקבוע של אביו, לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, להפיצם וללמוד אותם[18].

לקהילת חסידי חב"ד היה מאוד חשוב שאדמו"ר הרש"ב יקבל את הנשיאות באופן רשמי ומלא. בהזדמנות מסויימת אמר ר' גרשון דובער מנעוול לאדמו"ר הרש"ב, על סירובו לקבל את הנשיאות: "אדמו"ר הזקן הצית את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?" כששמע זאת אדמו"ר הרש"ב - פרץ בבכי. לאחר בקשות והפצרות רבות, ניאות לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי ומלא.

תורתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הרש"ב מכונה "הרמב"ם של החסידות", בגין מאמריו הארוכים, בהם הסביר בהרחבה נושאים מורכבים בחסידות. מאמריו פורסמו במהלך השנים בספרי מאמרים.

אגרות אדמו"ר הרש"ב נדפסו בסדרת אגרות קודש בשישה כרכים.

חזרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הרש"ב נהג לומר מאמר חסידות בלילי שבתות וחגים, ובזמנים מיוחדים נוספים. לאחר שצוות החוזרים שיננו היטב את המאמר במשך ליל השבת, בבוקר היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר את הדרוש ביאור.

החוזרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

עסקנות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתקופת נשיאותו פעל רבות לשיפור מצבם הגשמי והרוחני של היהודים בכלל ויהודי רוסיה בפרט. הוא החל לראשונה להתעסק בעסקנות ציבורית בשנת תר"מ, והוא היה מעדכן את אביו בנוגע לגזרה שנגזרה אז על היהודים ברוסיה[11]. בשנת תרנ"ב החליטה ממשלת רוסיה לגרש את כל היהודים ממוסקבה. אדמו"ר הרש"ב ניסה אז בדרכים שונות לבטל את הגזירה, אך ללא הצלחה. עם זאת בזמן ביצוע הגזירה הוא דאג ליישב את יהודי מוסקבה במקומות הולמים.

בשנת תרנ"ה החל אדמו"ר הרש"ב להיכנס יותר בעסקנות ציבורית, ובעיקר בחיזוק כולל חב"ד בארץ הקודש[19]. בשנת תרנ"ז הוא החל לפעול נגד הקמת בתי ספר של חברת מפיצי ההשכלה, וניסה לפחות למנוע הקמת בית ספר בעיירה ליובאוויטש על ידי פנייה לברון נפתלי הירץ גינזבורג[20], לאחר שכבר הוקם בית הספר הוא ניסה לפחות למנוע מנתינת תקציבים לבית הספר, ופתח במאבק בנושא[21].

בשנת תרס"ב הוא הקים מפעל לאריגה וטוויה בדוברובנה, בשביל להעסיק בו יהודים, והוא אף ביקש תמיכה מהארגון היהודי יק"א שיממן את המפעל.

בעת מלחמת רוסיה ויפן (תרס"ד - תרס"ה) דאג אדמו"ר הרש"ב למצות וצרכי חג הפסח בשביל החיילים היהודים שהיו אז בצבא הרוסי[22], בשנת תרס"ה ייסד ועד מיוחד שיטפל בנושא זה, בקיץ של אותה שנה הוא מציע לראשונה במהלך כנס של כולל חב"ד הקמת ישיבה חב"דית בחברון[23], הישיבה תורת אמת נוסדה מספר שנים לאחר מכן בשנת תרע"ב בבית רומנו בחברון.

בשנת תרס"ה נערכה אסיפת רבנים בוילנה, בה דרשה הממשלה שהרבנים ילמדו לימודי חול, במהלך האסיפה אמר אדמו"ר הרש"ב:

זאת צריכים לדעת כל העמים שעל פני האדמה, שרק הגופים שלנו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכיות, אבל נשמותינו לא נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות, עלינו לומר גלוי לעין כל, שכל אשר נודע לדתנו, תורה ומצוות ומנהגי ישראל, אין עלינו בני ישראל שום בעל דעה ושום כוח כפיה אסור שינוצל לשם כך. עלינו להכריז בעקשנות היהודית החזק ביותר, במסירות הנפש היהודית בת אלף השנים - אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו!

— ספר השיחות ה'תש"ב, עמ' ק"ה - ק"ו.

בשנת תר"ע התקיימה בעיר פטרבורג אסיפת רבנים כללית מטעם השלטונות, שעסקה בשאלות מהותיות בדבר מצבו הגשמי והחומרי של העם היהודי. באסיפה זו השתתפו 42 נציגים של הקהילות היהודיות ברוסיה, ועל פיה שאפו אנשי השלטונות לקבוע תקנות וכללים הנוגדים את המסורת המקובלת, ובראשם - מעמד הרבנים הדתיים.

במהלך האסיפה איימו נציגי השלטון שאם הרבנים לא יוותרו הם יחלו בפוגרומים בכל הארץ, אדמו"ר הרש"ב אמר בתגובה:

מכך אין אנו מפחדים כלל, כיוון שאין על כך הגזירה העליונה ח"ו

— ספר המאמרים קונטרסים, עמ' 350.

אדמו"ר הרש"ב נטל חלק פעיל במשפט בייליס, ואף הקים ועד מיוחד שפעל להגן על מענדל בייליס.

אדמו"ר הרש"ב היה אחד ממנהיגי היהדות הבולטים שהתנגדו לציונות, הוא דחף להוצאת הספר אור לישרים[24] שהביא את דעת גדולי ישראל נגד הציונות, ואף כתב בעצמו מכתב לספר: "ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות". אדמו"ר הרש"ב היה בתחילה מבן מקימיה של אגודת ישראל אולם בשל קרבתה לציונות ודגש רחב על עליה לארץ הקודש ללא קשר למצב רוחני, פרש ממנה[25].

הרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו"רים והרבנים כגון רבי חיים מבריסק, הרב חיים עוזר גורודזי'נסקי והחפץ חיים, כאשר עם חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם כמה מהם.

ישיבת תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

" כ"ק אדמו"ר הרה"ק הרש"ב נ"ע לבד גודל קדושתו ורום מעלת צדקתו בתור רבן ומנהיגן של עדת חסידי חב"ד, הנה עוד מימי עלומיו היה נודע בעולם משכילי חב"ד לגאון נפלא בהשכלת תורת חב"ד זקני החסידים היו מעטרים את כ"ק אדמו"ר הרה"ק הרש"ב נ"ע בשם "הרמב"ם של תורת חב"ד" שכן כל ענין וענין המבואר בתורותיו ודרושיו החב"דיים הוא הלכה קבועה ומסודרה עם כל הנימוקים וההסברים של הענין דבר דבור על אופנו כל מאמר ודרוש חבדי של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע הוא מעין של ים החכמה הוא מסכת שלמה "

– התמים, חוברת ו', עמ' ד'.

ערך מורחב – ישיבת תומכי תמימים

ביום ראשון ט"ו אלול תרנ"ז, בעיצומם של ימי השבע ברכות של חתונת בנו, אדמו"ר הריי"צ, קרא אדמו"ר הרש"ב לוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיע להם על החלטתו לייסד את ישיבת תומכי תמימים. חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים בתורת החסידות וההליכה בדרכיה. תלמידי הישיבה שיקראו "תמימים" יהיו מוקד של יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. כעבור יומיים, ביום שלישי י"ז אלול, בחר אדמו"ר הרש"ב את 18 התלמידים הראשונים לישיבה.

שלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, בשמחת תורה תרס"א, אמר אדמו"ר הרש"ב שיחה בפני תלמידי התמימים, המבוססת על דברי חז"ל "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו"[26]. בשיחה הסביר את מטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, חיילי בית דוד.

בריאותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הרש"ב היה בעל גוף חלש ופעמים רבות בחייו נפל למחלות שונות. בעקבות כך חלק נכבד מחייו בילה הרבי בנסיעות לעיירות מרפא ולרופאים מומחים שונים. בשנת תרמ"ד הוא החל לראשונה לנוסע למקומות מרפא ובעיקר במדינות חמות שעל חוף הים[27], בשנת תרמ"ו הוא יצא להרי יאלטה אולם שהפעם בשונה ממסעות אחרים הוא צרף אליו את כל בני משפחתו.

הסתלקותו של אביו אדמו"ר המהר"ש שברה גם את רוחו וגם החלישה את נפשו. בשנות העשרים לחייו נאלץ לצאת מביתו אל מקומות מרפא כדי להיבדק אצל טובי הרופאים, וגם להחזק בנאות דשא. מלבד פעמים בודדות, מעולם לא נטל את בנו[28].

בכסלו תרנ"א חלה בחום קשה, למשך כחודשיים. בחודש הראשון היה סגור בחדרו, ובכ"ד טבת יצא מחדרו לתפילה. בקיץ של אותה שנה נסע שלוש פעמים (כל פעם למשך חמשה ימים) לכפר מאזינקעס הסמוכה לליובאויטש לצורך בריאותו. לאחר חנוכה תרנ"ז הוא נאלץ לנסוע מחוליו למוסקבה בשביל להתרפא, הרופאים אמרו לו אז שנשארו לו רק כמה חודשים לחיות, בשל כך הוא החליט לעלות לארץ ישראל, או לעזוב את מקומו ולעבור למקום בו יוכל לעסוק בתורה והעבודה לבדו[29].

בחורף תרס"ג (1903) נסע לוינה עם בנו אדמו"ר הריי"צ ונפגש עם הרופא זיגמונד פרויד בשל אובדן תחושה בידו השמאלית. פרויד נתן לאדמו"ר הרש"ב טיפול בחשמל ובנוסף השניים דיברו בעניינים שונים, בשיחה שהתפתחה ביניהם הסביר הרבי כיצד ליצור קשר בין המוח ללב כך שהמוח יוכל להעשיר את הלב מבחינה רוחנית[30].

תמונתו של אדמו"ר הרש"ב שצולמה זמן קצר לפני פטירתו

.

אחרית ימיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

המעבר לרוסטוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – המסע לרוסטוב (תרע"ו)

בחודש חשוון תרע"ו עזב אדמו"ר הרש"ב את ליובאוויטש ועבר לרוסטוב בעקבות מלחמת עולם הראשונה[31].

הסתלקותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אוהל אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב
ערך מורחב – הסתלקות אדמו"ר הרש"ב

בחורף תר"פ כבשו הבולשביקים את רוסטוב, לאחר מלחמת אזרחים ארוכה שהשתוללה ברחבי האימפריה הרוסית שנפלה. בעקבות הסכנות בדרכים, ובעקבות הכיבוש, הצטמקה החצר והרבי ביקש שלא יגיעו אליו, והתפילות ואמירת המאמרים נערכו במניינים מצומצמים.

בסוף חודש אדר חלה הרבי הרש"ב, ובמוצאי שבת, אור לב' ניסן תר"פ בשעה ארבע לפנות בוקר, ניכר היה שאלו רגעיו האחרונים של אדמו"ר הרש"ב. עיניו נעצמו בדבקות ונשימתו הלכה ונחלשה, ואדמו"ר הריי"צ צעק בקול "טאטע! טאטע!" (אבא! אבא!), כך חזר הדבר מספר פעמים. בפעם האחרונה כשהפסיק לנשום ואדמו"ר הריי"צ "טאטע, טאטע!", פתח רבנו את עיניו, הביט עליו ושתי דמעות זלגו מעיניו הטהורות, ומיד נעצמו שוב. אדמו"ר הרש"ב יישר את ראשו, סידר את ידיו ורגליו ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה.

" לאחר ההסתלקות כתב אדמו"ר הריי"צ לכל החסידים: "בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש". "

לאחר ההסתלקות, קראו גבאי החברא קדישא לאחדים מאנ"ש שילכו לבית הקברות לבחור מקום המתאים לקבורת רבינו. הלכו ר' משה דובער ריבקין, ר' שמואל גוראריה, ר' נתן גוראריה, ר' צבי הירש גוראריה, ר' זלמן הבלין, ור"י לוין, והוחלט אשר יקברוהו ליד בית השמש. הרבי הריי"צ הגיע לשם ואישר את המקום[32]. זקני ומכובדי אנ"ש ערכו את ה"טהרה", וסיפרו שעל פניו הטהורות של אדמו"ר הרש"ב היה כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו. ארון קבורה נבנה מקרשי הבימה של בית המדרש [המניין בבית הרבי] ומהסטנדר של אדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב היה עטוף, מלבד התכריכים, גם בטלית השבת עמה התפלל בימיו האחרונים.

כל יהודי רוסטוב השתתפו בהלוויה. לפני הקבורה, פנה הרבי הריי"צ אל הרב אברהם ברוך פבזנר, הרב אליעזר קרסיק ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם בית דין מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים בליובאוויטש. אוהל אדמו"ר הרש"ב הוקם על קברו של אדמו"ר הרש"ב[33].

העברת האוהל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחורף שנת תרצ"ט, תיכננו שלטונות רוסטוב להרוס את בית העלמין על מנת לבנות על מקומו בנינים חדשים. החסידים החליטו להעביר את האוהל אל בית-עלמין אחר ברחוב טקוצ'בא 155. הרבי הריי"צ אישר את ההעברה. הוראות איך להתנהג בפינוי העצמות הקדושים קיבלו מהרב לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי).

ההעברה בפועל בוצעה בחודש אדר ת"ש. את ההעברה ביצעו מנין חסידים, וביניהם: ר' צמח קוטמן, ר' מענדל קנטור (משרת בבית הרב), ר' משה וולף לאבאק, ר' נחמן לוקשין, ר' אברהם קצנלסון, ר' יונה איידלקופ, ור' חיים ישראל עפשטיין. על הציון בבית החיים החדש לא הוקמה מצבה. הסימן למקום מנוחת הרבי הרש"ב היה העץ שעמד למראשותיו של הרבי ותלולית עפר. על מנת שלא יקברו צמוד לרבי אנשים אחרים, ערמו החסידים עוד שש תלוליות עפר, כאילו קבורים גם שם אנשים.

בשנת תשמ"ט, בהסכמת הרבי, הוקמה המצבה והגדר על ידי הרב דוד נחשון ור' אבי טאוב.

לאחר ההסתלקות קיבל את הנשיאות בנו יחידו, אדמו"ר הריי"צ.

שלוחיו ברוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הרש"ב שלח בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש מבוגרים או נשואים, כשלוחיו לקהילות רוסיה, על מנת לחזק את היהדות במקומות אלו[34].

שלוחיו ליהודים ספרדים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הרש"ב פעל בקרב היהודים הספרדים באמצעות שליחים.

  • קווקז - את הרב שמריהו ששונקין שלח לקווקז[35].

תמונתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תמונות וציורי רבותינו נשיאנו
ציורו של ר' נחום יצחק קפלן, שהוגה על ידי הרבנית חיה מושקא
התמונה שהתגלתה בשנת תש"פ עם הכיתוב מאחור "רבי שלום דובער שניאורסון תרס"ח"

אדמו"ר הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. ההזדמנות היחידה שבה הסכים להצטלם הייתה בשנת תר"פ, סמוך להסתלקותו, כאשר הייתה תכנית לנסיעת הרבי ומשפחתו מרוסטוב, ולצורך הנפקת הדרכון הצטלם הרבי, וזו התמונה הידועה ממנו[36]. הרבנית חיה מושקא העירה שהתמונה אינה מתארת את פניו האמיתיים, ולכן צייר הרב נחום יצחק קפלן מזכרונו את תואר פני הרבי הרש"ב כששטריימל לראשו, ולאחר הגהות הרבנית - הביעה הרבנית את שביעות רצונה[37]

בשנת תש"פ התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב בלה"ק "רבי שלום דובער שניאורסון תרס"ח", עוד נדפס ברוסית על הגלויה "מוסקבה ו-1908". והתעורר דיון האם היא אכן תמונת אדמו"ר הרש"ב או קרוב משפחתו[38].

ניגוניו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ניגון מן המיצר - ניגון על הפסוקים שנאמרים לפני תקיעת שופר בראש השנה, המתחיל בפסוק "מן המיצר קראתי י־ה"[39].
  2. ניגון ברכות קודם התקיעות - ניגון על הברכות שאומרים לפני תקיעת שופר בראש השנה.
  3. ניגון פסוקים שלאחר התקיעות - ניגון על הפסוקים שנאמרים לאחר תקיעת שופר בראש השנה.
  4. ניגון רוסטוב - ניגון שהיו מנגנים אצל אדמו"ר הרש"ב בתקופת שהותו ברוסטוב.
  5. ניגון הכנה לד' בבות - ניגון שהיה חביב על אדמו"ר הרש"ב ומושר כהכנה לניגון ד' בבות.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קונטרסים[40]
  • חנוך לנער - קונטרס המכיל את צוואתו הראשונה של אדמו"ר הרש"ב.
  • קונטרס ומעין מבית ה' - קונטרס הכולל סדרת מאמרי חסידות של אדמו"ר הרש"ב, העוסקים בביאור הפסוק "ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים" על פי תורת החסידות.
  • קונטרס התפלה - קונטרס ובו ביאור רחב על עבודת התפילה, תכליתה וענינה בעבודת האדם.
  • קונטרס עץ החיים - קונטרס אותו כתב אדמו"ר הרש"ב עבור תלמידי "תומכי תמימים" ובו ביאור אופן הנהגתם הרצויה.
  • קונטרס העבודה - קונטרס עבור תלמידי התמימים בו מבואר אופן עבודת השם הרצויה לפי החסידות.

כמו כן, כתב מאמר לספר אור לישרים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שנים צעירות[עריכה | עריכת קוד מקור]

קבלת הנשיאות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הסתלקות[עריכה | עריכת קוד מקור]

תולדות ופרשיות מיוחדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ארי רובין, ‏גנבים באישון לילה בבית הרבי הרש"ב, שבועון בית משיח, גיליון 1353 עמוד 36-41 (תשפ"ג) קישור לשבועון בית משיח
  • זושא וולף, אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה, שליחת חסידים לגרוזיה לפעול בהפצת היהדות, הוצאת מכון הספר תפארת רפאל, תמוז תשע"ו
  • זושא וולף, אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה, שליחת חסידים לגרוזיה לפעול בהפצת היהדות, הוצאת הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה, מנחם אב תשע"ו
  • לב לייבמן, הנשיא החמישי והיכל הנגינה, שבועון בית משיח גיליון 993 עמוד 52 קישור לשבועון בית משיח

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


אדמו"ר הרש"ב
קטגוריות בנושא אדמו"ר הרש"ב
משפחת אדמו"ר הרש"ב
חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב
ספרי אדמו"ר הרש"ב
ניגוני אדמו"ר הרש"ב
הקודם:
אדמו"ר המהר"ש 		נשיאי חב"ד
י"ג בתשרי תרמ"ג - ב' ניסן תר"פ 		הבא:
אדמו"ר הריי"צ
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 
בית רבי
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש
משפחת אדמו"ר הזקן זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה
משפחת אדמו"ר האמצעי הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי
משפחת אדמו"ר הצמח צדק הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין
משפחת אדמו"ר המהר"ש הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין
משפחת אדמו"ר הרש"ב הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה
משפחת אדמו"ר הריי"צ הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה
משפחת אדמו"ר שליט"א הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון


אחרונים
חכמי יהדות אשכנז רבי משה איסרליש • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה • רבי יהושע פלק כץ • רבי שמואל אליעזר איידלס • רבי יואל סירקיש • רבי שבתי כהן • רבי דוד הלוי סגל • רבי אברהם אבלי גומבינר • רבי יעקב יהושע פלק • רבי אריה לייב גינצבורג • רבי נתנאל וייל • רבי יוסף תאומים • רבי יחזקאל לנדא • הגאון מווילנא • אדמו"ר הזקן • רבי יהודה לייב מינוביץ' • רבי אריה לייב הלר • רבי יצחק מאיר אלתר • רבי אברהם דנציג • רבי יעקב לורברבוים • רבי עקיבא איגר • אדמו"ר האמצעי • החת"ם סופר • רבי נחמיה בירך מדוברובנה • אדמו"ר הצמח צדק • רבי שניאור זלמן פרדקין • רבי שלמה קלוגר • אדמו"ר המהר"ש • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין • רבי שלום מרדכי שבדרון • רבי ישראל מאיר הכהן • אדמו"ר הרש"ב • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי יוסף רוזין • אדמו"ר הריי"צ • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער לייבוביץ' • רבי אברהם ישעיהו קרליץ • רבי משה פיינשטיין • כ"ק אדמו"ר שליט"א
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד רבי שמואל די מדינה • רבי אברהם די בוטון • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס • רבי חיים בנבנישתי • רבי אפרים נבון • רבי שלום מזרחי שרעבי • רבי יחיא צאלח • רבי חיים יוסף דוד אזולאי • רבי מרדכי כרמי • רבי יום-טוב אלגאזי • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדד
חכמי ארץ ישראל רבי דוד בן זמרא • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני • רבי בצלאל אשכנזי • רבי יוסף מטראני • רבי לוי בן חביב • הרב יוסף חיים זוננפלד • רבי אברהם יצחק קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • הרב מרדכי אליהו • הרב יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל וואזנר • הרב נסים קרליץ

הערות שוליים

  1. ↑ 1.0 1.1 התמים, חוברת ג', עמ' כ"ח - ל.
  2. ↑ ספר המאמרים תש"י, עמ' 163.
  3. ↑ חנוך לנוער, עמ' 8.
  4. ↑ ספר השיחות קי"ץ ה'ת"ש, עמ' 99.
  5. ↑ ספר המאמרים תש"א, עמ' 30.
  6. ↑ תצלום מטבע שקיבל[דרושה הבהרה ופרטים אודות קבלת המטבעות מסבו אדמו"ר הצמח צדק] - בית המכירות קדם.
  7. ↑ ראו לדוגמא שיחת מוצאי יום טוב ראשון של חג הסוכות תשי"א, וכן התוועדויות תשמ"ב חלק א' ע' 313. תשמ"ז חלק ב' ע' 304. תשמ"ט חלק ב' ע' 431. ועוד.
  8. ↑ 8.0 8.1 8.2 חנוך לנוער, עמ' 9.
  9. ↑ ספר המאמרים ה'תש"י, עמ' 165.
  10. ↑ ספר השיחות תש"ג, עמ' 64.
  11. ↑ 11.0 11.1 חנוך לנוער, עמ' 10.
  12. ↑ בשבת נהג אדמו"ר הרש"ב לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר, ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד דא"ח והתפלל עד השעה 10:00. לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב שניאור זלמן אהרן שניאורסון והר' שלום מקדין נגלה עד השעה 14:00, ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או"ח וחזר משניות בעל-פה, אך עיקר לימודו היה דא"ח וקבלה. בליל שבת נהג להיכנס לאביו לפני תפילת ערבית. בערב שבת ובמוצאי שבת בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וביום רביעי בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ביחידות ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.
  13. ↑ ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש, עמ' 72.
  14. ↑ התמים, ח"ב, עמ' מ"ה - מ"ו.
  15. ↑ בספר בית רבי כתוב שאדמו"ר הרש"ב לא קיבל את הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול, הרב שניאור זלמן אהרן שניאורסון צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז"א סירב בתקיפות.
  16. ↑ ראה בשיחת כ' מרחשון תשמ"ג (התוועדויות ח"א ע' 473).
  17. ↑ מיומנו של אדמו"ר הריי"צ.
  18. ↑ בהקדמה ללוח היום יום מחשיב הרבי יום התחלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב, ביום פטירת אביו, אדמו"ר המהר"ש. ראה באריכות בשיחת כ' מרחשון תשמ"ג (התוועדויות ח"א ע' 469 ואילך).
  19. ↑ חנוך לנוער, עמ' 13.
  20. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, ח"א, אגרת ע"ב וע"ג.
  21. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"ג, אגרת תר"ס.
  22. ↑ ספר השיחות ה'תש"ב, עמ' 89.
  23. ↑ חנוך לנוער, עמ' 14.
  24. ↑ בין גלות לגאולה, עמ' 10.
  25. ↑ קובץ "התייסדות אגודת ישראל".
  26. ↑ כתובות ט, ב.
  27. ↑ ליקוטי דיבורים, ח"א, עמ' ה.
  28. ↑ על אף היותו בן יחיד.
  29. ↑ ספר השיחות ה'תש"א, עמ' 173.
  30. ↑ שיחת ש"פ בחוקותי תשכ"ב.
  31. ↑ ראה: אשכבתא דרבי, תולדות אדמו"ר הרש"ב, בתוך הגולה
  32. ↑ אשכבתא דרבי
  33. ↑ ראה: הרב משה דובער ריבקין אשכבתא דרבי - תיאור ההסתלקות והלויה - עמודים 99-108, הרב חנוך גליצנשטיין תולדות אדמו"ר הרש"ב ע' 88, הרב אלישיב קפלון בתוך הגולה תיעוד קהילת רוסטוב, הרב שניאור זלמן ברגר המשפיע שלא חזר תולדות הרב אברהם ברוך פבזנר
  34. ↑ ראה תולדות בוגרי תו"ת בליובאוויטש וחייליה וגיליונות ביטאון האח
  35. ↑ תולדות חב"ד ברוסיה הסוביייטית, זכור לאברהם, נודע בשיעורים, יהודי ההרים באתר חב"ד אורג.
  36. ↑ הרבי סיפר זאת בקיצור (התוועדויות תש"נ, כרך ב עמ' 50 הערה 67:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו".
  37. ↑ כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21). הציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.
  38. ↑ התמונה
  39. ↑ תהלים קיח, ה.
  40. ↑ סיפורם של חמשה קונטרסים
  41. ↑ תולדות חב"ד ברוסיא הצארית
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=רבי_שלום_דובער_שניאורסון_(אדמו%22ר_הרש%22ב)&oldid=721823"