ניגון ארבע בבות
| ד' בבות | |
|---|---|
| ד' בבות | |
 תווי הניגון 'ארבע בבות' מספר הניגונים | |
| מחבר | אדמו"ר הזקן |
ארבע בבות (במקור באידיש: דער ניגון פון פיר פאַלען. מכונה גם ניגון אדמו"ר הזקן ולפעמים גם ניגונו של הרב) הוא הניגון החשוב והעמוק מבין ניגוני חסידות חב"ד. את הניגון חיבר אדמו"ר הזקן בהיותו אצל רבו, המגיד ממעזריטש ולאחר התמנותו לרבי שיפרו.
לניגון ארבעה 'בתים' המכונים בבות, המקבילים לארבעת העולמות הרוחניים; אצילות, בריאה, יצירה ועשיה. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים[1].
ניגון זה הוא הניגון הראשון בספר הניגונים.
משמעות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך התפילה שפותחת בברוך שאמר, ממשיכה בפסוקי דזמרה, ברכות קריאת שמע, קריאת שמע ומסיימת בשמונה עשרה. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך פנימית או בדרך מקיף. בניגון זה ריכז אדמו"ר הזקן את שיטתו בחסידות ודרך העבודה של חסיד חב"ד. כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים[2]:
| בבא בניגון | עולם רוחני | אות משם הוי' | דרגה בנשמה | אור אלוקי | משמעות |
|---|---|---|---|---|---|
| ראשונה | עשיה | ה"א (תתאה) | נפש | ממלא כל עלמין | בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה החולין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה מציאותו בעולם. |
| שניה | יצירה | וא"ו | רוח | ממלא כל עלמין | בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעלייה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה. |
| שלישית | בריאה | ה"א (עילאה) | נשמה | סובב כל עלמין | בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש. |
| רביעית | אצילות | יו"ד | חיה (יחידה) | עצמות | בבא זו מכוונת כנגד עולם האצילות שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עליצות הנפש. אין זה רוממות, אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמו"ר הזקן לאחר התמנותו לרבי. |
זמנים בהם מנגנים את הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשל משמעותו הרוחנית העמוקה, נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים[1]. מקובל בשם הצמח צדק, שבימות החול (מלבד הזמנים האמורים), נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים ח"ו[3].
בין הזמנים המתאימים לניגון ד' בבות: שלושה רגלים, פורים[4], י"ט כסלו, י"ב תמוז, חודש אלול, ימי הסליחות[5] וכן בשעת הובלת החתן לחופה ובסיבובי הכלה סביב החתן. פעם אחת שרו אותו בההתוועדויות של ערב שבועות תשמ"ו. אדמו"ר הרש"ב התבטא שי"ט כסלו הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות. כמו כן מנגנים בשמחות ברית מילה, בר מצוה, ובסעודת החתונה.
קודם הניגון ארבע בבות, מקובל לנגן ניגון הכנה לד' בבות, ניגון עתיק, אשר היה חביב על הרבי הרש"ב.
בהתוועדויות שהיה הרבי עורך, היה הרבי עצמו מורה מתי לנגן את ניגון ההכנה, אותו היה מתחיל החוזר הרב יואל כהן, כשלקראת סוף ניגון ההכנה היה הרבי מסמן באצבעות ידו את מספר הפעמים שברצונו שיחזרו על הבבא הרביעית.
כמה פעמים שרו החסידים הניגון 'ניע ז'וריצי כלופצ'י' אחר ד' בבות.
מסגולות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי המהר"ש: "בעת שמנגנים ניגונו של הרבי הזקן זהו זמן המוכשר לתשובה, מפני שאז עת רצון למעלה".
אדמו"ר הרש"ב: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימית זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות, לאחר קריאת שמע שעל המיטה באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים".
אדמו"ר הריי"צ: "בידינו הבטחה שכאשר ינגנו את הניגון מתי שיהיה והיכן שיהיה, ישמע זאת הרבי (אדמו"ר הזקן) וירגיש, באיזה מדריגות גבוהות שרק יהיה. אלא שזה תלוי בהכנות המקבל"[6]. כשמנגנים ניגון זה אצל הרבי בהתוועדויות, הרבי מדגיש שינגנוהו במתינות גדולה וברצינות עמוקה.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מידע[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הצ"צ אומר אודות הניגון "יראה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו":
- יקותיאל יהודה גנדל, ארבע בבות, שבועון 'המבשר' על הניגון המיוחד ד' בבות: גווניו, מנהגיו וסיפוריו
כ"ה טבת ה'תש"פ 22.01.2020
מדיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- 'ארבע בבות' בקולו של הרבי
- 'ארבע בבות' באתר היכל נגינה
- 'ארבע בבות' בעיבודו של ר' אלאור ולנר
- 'ארבע בבות' בעיבודו של חנן בר סלע
- 'ארבע בבות' בביצוע מקהלת "ניחח"
- 'ארבע בבות' מתוך "נעימות חב"ד"
- לשמיעת הניגון מפי הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ
- לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן רשב"ץ אלטהויז
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 אגרות קודש מוהריי"צ, ג, עמ' שפב, מחודש סיון תרצ"ה.
- ↑ מתוך מכתב אדמו"ר הריי"צ מט"ו כסלו תר"צ, בשם אדמו"ר הרש"ב משיחה י"ט כסלו תרס"ג. מובא גם בקובץ התמים חוברת ה'.
- ↑ ספר הניגונים כרך א' עמוד ל' (משיחת הרבי הריי"צ).
- ↑ ספר השיחות תרפ"ח, עמ' 12.
- ↑ ספר השיחות תש"א עמ' 85 - 86.
- ↑ ראה ספר השיחות תש"ז עמוד 101.