ניגון ואתה אמרת

ניגון ואתה אמרת הוא אחד מניגוני חב"ד שלא התאפשר לברר בדיוק מהו מקורו ומיהו מחברו, אך מרגלא בפי חסידי חב"ד לשוררם בהתוועדויות חסידיות ובכל עת שירה. הקו האופייני של ניגונים אלו הוא; רגשיות השירה, דבקות הנפש והתעוררות הלב לתשובה ועליה.

הניגון מושר בפי חסידים עם המילים "ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרוב"[1].

ניגון זה הוא ניגון קכ"ד בספר הניגונים.

במהלך אחת ההתוועדויות שנערכו במהלך הקיץ של שנת תשי"א, עודד הרבי בחוזקה את השירה עד שאלו שעמדו בראש ה'פירמידות' הקטנות בצידי הזאל - נגעו עם ראשם בתקרה כאשר קפצו מרוב התלהבות... אך לפתע עצר הרבי את השירה ושאל האם זה נקרא לרקוד? ואז החל הרבי שוב את הניגון "ואתה אמרת היטב איטיב עמך", אך הפעם בטון הרבה יותר גבוה ובהתלהבות רבה יותר ואף נעמד ועודד את הניגון בידיו הקדושות, ולאחר שסיימו לנגן, התיישב הרבי ואמר כביכול לעצמו בלחש ובטון נמוך: "ואיך הניגון הזה יעזור לי במחשבה דיבור ומעשה?..."[2].

בהתאם להוראת הרבי[3] להתאים ניגון חסידי עבור כל סוג של אירוע שמחה, היו חסידים שהציעו את הניגון הזה כניגון שמתאים לנגן בשלום זכר[4].

קישורים חיצוניים עריכה


הערות שוליים

  1. בראשית לב, יג.
  2. שבועון בית משיח גליון 1220 עמוד 29.
  3. תורת מנחם חלק י"ט עמוד 82.
  4. את הניגון ל"שלום זכר" הכרתם? ואת הניגון לברית מילה? • מיוחד