הבדלים בין גרסאות בדף "תענית בכורות"
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{בעבודה}} | + | {{בעבודה מתמשכת}} |
| − | '''תענית בכורות''' הוא מנהג מימי ה[[גאונים]] שיצומו | + | '''תענית בכורות''' הוא מנהג מימי ה[[גאונים]] שיצומו ה[[בכור|בכורות]] בערב [[חג הפסח]], כזכר ל[[נס]] שנעשה להם באותו הלילה כאשר ניצלו בכורות עם ישראל, מתוך כל בכורי [[מצרים]] שנהרגו באותו לילה ב[[מכת בכורות]]. |
| − | מנהג ישראל לסיים מסכת ב[[ערב פסח]], על מנת לקיים [[סעודת מצוה]], ובכך להפטר מהתענית. יש המחמירים {{הערה|עיין בשו"ע אדה"ז סימן תע סעיף ח.}} | + | ==החייבים בתענית== |
| + | היות שטעם המנהג להתענות הוא על שניצלו ממכת בכורות, בה מתו כל הבכורות במצרים, גם מי שהיה בכור רק לאביו או רק לאמו{{הערה|כדרשת חז"ל שהובאה ברש"י על הפסוק "כי אין בית אשר אין שם מת", שהמצריות היו מזנות תחת בעליהן.}}, כך גם נקבע המנהג לדורות שלא רק בכור על פי הלכה מתענה, אלא כל מי שיש לו צד בכורה, גם אם היה לפניו נפל, או שהוא בכור רק לאביו או רק לאמו. | ||
| + | |||
| + | בקביעות של [[ערב פסח שחל בשבת]] שמקדימים את התענית ליום חמישי, גם נער שיום הבר מצווה שלו חל רק בשבת, מחוייב בתענית, על אף שביום התענית עצמה (יומיים קודם לכן) עדיין לא מלאו לו י"ג שנים{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 70.}}. | ||
| + | |||
| + | ==ביטול התענית== | ||
| + | מנהג ישראל לסיים מסכת ב[[ערב פסח]], על מנת לקיים [[סעודת מצוה]], ובכך להפטר מהתענית. | ||
| + | |||
| + | יש הנוהגים שלא להסתפק בסיום מסכת ששומעים בבית הכנסת ולהחמיר לסיים בעצמם מסכת בערב פסח. | ||
| + | |||
| + | יש המחמירים {{הערה|עיין בשו"ע אדה"ז סימן תע סעיף ח.}} להשלים את התענית בערב פסח גם כאשר עורכים סיום. | ||
| + | |||
| + | ===אצל רבותינו נשיאינו=== | ||
| + | [[אדמו"ר הריי"צ]] נהג להשלים את התענית ולא לצאת ידי חובה בשמיעת סיום מסכת{{הערה|שיחת י"ט כסלו תשט"ז.}} אף שהיה ספק בכור{{הערה|שמועות וסיפורים ח"א, עמ' 190.}}. | ||
| + | |||
| + | [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לסיים מסכת בערב פסח, אף על פי שלא היה בכור. | ||
| + | |||
| + | לגבי מנהגו של [[הרבי]] קיימים חילוקי דיעות{{הבהרה|מהן הדעות?}}. | ||
| + | |||
| + | ==שינוי זמנה של התענית== | ||
| + | אם חל ערב פסח בשבת, נדחית תענית הבכורות ליום חמישי שלפניו{{הערה|שו"ע אדמו"ר הזקן תע, ז.}}, כשבו נקבע זמנה של התענית. לפיכך עורכים סיום מסכת רק ביום חמישי (ולא גם ביום שישי או בשבת), ומי שלא התענה ביום חמישי אין לו להתענות ביום שישי{{הערה|על-פי לקוטי שיחות חי"ז, עמ' 70-66.}}. | ||
| + | |||
| + | בקביעות שנה שבה יום א' של חג הפסח חל בשבת, תענית הבכורות היא ביום שישי, למרות שבדרך כלל אין מתענים בערב שבת. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*הרב [[יהודה לייב נחמנסון]], '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/שיעורי-הרב-נחמנסון/137960/ דיני תענית בכורות]''' {{וידפו}} | *הרב [[יהודה לייב נחמנסון]], '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/שיעורי-הרב-נחמנסון/137960/ דיני תענית בכורות]''' {{וידפו}} | ||
| + | *'''[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/4/10/index.htm אוצר מנהגי חב"ד, תענית בכורות וסיומים]''' {{ספריה}} | ||
| + | *'''[https://smslarav.co.il/search?q=tag:%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA%20%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA תגית: תענית בכורות]''' באתר [[סמס לרב]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־20:27, 31 במאי 2022
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
תענית בכורות הוא מנהג מימי הגאונים שיצומו הבכורות בערב חג הפסח, כזכר לנס שנעשה להם באותו הלילה כאשר ניצלו בכורות עם ישראל, מתוך כל בכורי מצרים שנהרגו באותו לילה במכת בכורות.
תוכן עניינים
החייבים בתענית[עריכה]
היות שטעם המנהג להתענות הוא על שניצלו ממכת בכורות, בה מתו כל הבכורות במצרים, גם מי שהיה בכור רק לאביו או רק לאמו[1], כך גם נקבע המנהג לדורות שלא רק בכור על פי הלכה מתענה, אלא כל מי שיש לו צד בכורה, גם אם היה לפניו נפל, או שהוא בכור רק לאביו או רק לאמו.
בקביעות של ערב פסח שחל בשבת שמקדימים את התענית ליום חמישי, גם נער שיום הבר מצווה שלו חל רק בשבת, מחוייב בתענית, על אף שביום התענית עצמה (יומיים קודם לכן) עדיין לא מלאו לו י"ג שנים[2].
ביטול התענית[עריכה]
מנהג ישראל לסיים מסכת בערב פסח, על מנת לקיים סעודת מצוה, ובכך להפטר מהתענית.
יש הנוהגים שלא להסתפק בסיום מסכת ששומעים בבית הכנסת ולהחמיר לסיים בעצמם מסכת בערב פסח.
יש המחמירים [3] להשלים את התענית בערב פסח גם כאשר עורכים סיום.
אצל רבותינו נשיאינו[עריכה]
אדמו"ר הריי"צ נהג להשלים את התענית ולא לצאת ידי חובה בשמיעת סיום מסכת[4] אף שהיה ספק בכור[5].
אדמו"ר הרש"ב נהג לסיים מסכת בערב פסח, אף על פי שלא היה בכור.
לגבי מנהגו של הרבי קיימים חילוקי דיעות[דרושה הבהרה].
שינוי זמנה של התענית[עריכה]
אם חל ערב פסח בשבת, נדחית תענית הבכורות ליום חמישי שלפניו[6], כשבו נקבע זמנה של התענית. לפיכך עורכים סיום מסכת רק ביום חמישי (ולא גם ביום שישי או בשבת), ומי שלא התענה ביום חמישי אין לו להתענות ביום שישי[7].
בקביעות שנה שבה יום א' של חג הפסח חל בשבת, תענית הבכורות היא ביום שישי, למרות שבדרך כלל אין מתענים בערב שבת.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרב יהודה לייב נחמנסון, דיני תענית בכורות
- אוצר מנהגי חב"ד, תענית בכורות וסיומים באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
- תגית: תענית בכורות באתר סמס לרב
הערות שוליים
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |
