הבדלים בין גרסאות בדף "שביעי של פסח"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
 
{{להשלים|כל הערך=כן}}
 
{{להשלים|כל הערך=כן}}
 
[[קובץ:קריעת ים סוף.jpg|שמאל|ממוזער|300px|איור של קריעת ים סוף]]
 
[[קובץ:קריעת ים סוף.jpg|שמאל|ממוזער|300px|איור של קריעת ים סוף]]
'''שביעי של פסח''', הוא [[יום טוב]] המסיים את [[חג הפסח]], החל ביום השביעי של החג - [[כ"א בניסן]]. ביום זה אירעה [[קריעת ים סוף]]. בארץ ישראל יום זה הוא היום ה'''[[אחרון של פסח]]''', שבו מאירה הארת ה[[משיח]] ואוכלים את [[סעודת משיח]].
+
'''שביעי של פסח''', הוא [[יום טוב]] המסיים את [[חג הפסח]] (בארץ ישראל), החל ביום השביעי של החג - [[כ"א בניסן]]. ביום זה אירעה [[קריעת ים סוף]]. בארץ ישראל יום זה הוא היום ה'''[[אחרון של פסח]]''', שבו מאירה הארת ה[[משיח]] ואוכלים את [[סעודת משיח]].
  
 
==אירועים שהתרחשו בתאריך זה==
 
==אירועים שהתרחשו בתאריך זה==
חז"ל גילו שבתאריך זה הונחה תיבתו של משה ביאור ועמרם פנה למרים בתו ואמר לה: "היכן נבואתך?", והיא ניצבה מרחוק לדעת מה יעשה לו וכיצד תתקיים נבואתה "עתידה אמי שתלד בן שיגאל את ישראל".
+
בשביעי של פסח ישנו הגילוי של משה רבינו ולכן קוראים בו "אז ישיר משה"{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&st=&pgnum=113&hilite ספר השיחות תש"ד עמ' 105], שיחת אחרון של פסח תשי"א.}}.
  
שמונים שנה מאוחר יותר, בלילה זה אירע נס [[קריעת ים סוף]].
+
בלילה זה אירע נס [[קריעת ים סוף]].
  
 
== ענין החג ==
 
== ענין החג ==
שורה 32: שורה 32:
  
 
===סעודת משיח===
 
===סעודת משיח===
לקראת שקיעת החמה בחג שביעי של פסח, הנהיג [[הבעש"ט הקדוש]] לערוך "סעודת משיח".
+
תקנת הבעל שם טוב לערוך [[סעודת משיח]] לאחר תפילת מנחה ב[[אחרון של פסח]] (יום השמיני של פסח בחו"ל). מכיון שבארץ ישראל אין יום שמיני, עורכים הסעודה בשביעי של פסח.
 
 
[[הרבי הרש"ב]] הנהיג שבסעודה זו ישתו ארבע כוסות [[יין]] ויאכלו [[מצות]].  
 
 
 
[[הרבי שליט"א מלך המשיח]] יצא בקריאה לכלל [[חסידי חב"ד]], להביא מנהג חשוב ויקר זה לכל יהודי. מאז ועד היום יוצאים חסידי חב"ד בשביעי של פסח, לקיים הוראה חשובה זו, ולחזק את כלל עם ישראל בציפייה ותכונה לקראת ביאת [[משיח צדקנו]].
 
  
 
== קישורים חיצוניים ==
 
== קישורים חיצוניים ==
שורה 46: שורה 42:
 
*'''[https://col.org.il/news/130198 ראשונים בעולם: דו"ח על מצב הגאולה | הרב שניאור אשכנזי]''' {{COL}}
 
*'''[https://col.org.il/news/130198 ראשונים בעולם: דו"ח על מצב הגאולה | הרב שניאור אשכנזי]''' {{COL}}
 
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/665078/ רבי יומי: כל העניינים של פסח מסתיימים ב"שביעי של פסח"]''' {{וידפו}}
 
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/665078/ רבי יומי: כל העניינים של פסח מסתיימים ב"שביעי של פסח"]''' {{וידפו}}
 +
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/05-04-2022-01-57-37-קובץ-הערות-120-תותל-בית-שמש-קטנה.pdf ימים אחרונים של חג הפסח והגאולה השלימה]''', בתוך קובץ הערות התמימים ואנ"ש ישיבה קטנה תומכי תמימים בית שמש, י"א ניסן תשפ"ב עמוד 329
  
 
{{פסח}}
 
{{פסח}}

גרסה אחרונה מ־21:57, 24 באפריל 2023

סמל חבדפדיה.png ערך זה דורש הקשר חב"די: הסיבה לכך היא: יש לתת את ביאור תורת החסידות על עניינו של שביעי של פסח, ולא חסרים ביאורים כאלה...
אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
איור של קריעת ים סוף

שביעי של פסח, הוא יום טוב המסיים את חג הפסח (בארץ ישראל), החל ביום השביעי של החג - כ"א בניסן. ביום זה אירעה קריעת ים סוף. בארץ ישראל יום זה הוא היום האחרון של פסח, שבו מאירה הארת המשיח ואוכלים את סעודת משיח.

אירועים שהתרחשו בתאריך זה[עריכה]

בשביעי של פסח ישנו הגילוי של משה רבינו ולכן קוראים בו "אז ישיר משה"[1].

בלילה זה אירע נס קריעת ים סוף.

ענין החג[עריכה]

אדמו"ר הריי"צ כותב[2] שהגילויים שהיו אצל הרביים בשביעי ואחרון של פסח הם יותר נעלים מהגילויים שהיו בראש השנה וביום כיפור ומכל "אַנדערע גילויים", כמו כן מאריך אדמו"ר הריי"צ אודות מעלת הטבילה במקווה שבערב שביעי של פסח.

הרבי מסביר כי ענינו של שביעי של פסח הוא קריעת ים סוף, שהוא ענין הקשור עם משה רבינו, כמו שכתוב בוקע ים לפני משה, ולכן כתיב "אז ישיר גו'" לשון יחיד, אלא שגם בני ישראל עמדו אז במדריגת משה; ואילו אחרון של פסח קשור עם הארת המשיח.

זהו החילוק בין הימים הראשונים של פסח ובין הימים האחרונים של פסח, שהימים הראשונים של פסח שייכים ליציאת מצרים שהייתה על ידי משה רבינו, והימים האחרונים של פסח שהם שביעי של פסח ואחרון של פסח, שייכים לגאולה העתידה.

הלכות ומנהגים[עריכה]

ברכת שהחיינו[עריכה]

היום טוב היחידי בשנה שאין מברכים בו שהחיינו הוא שביעי ואחרון של פסח, מה שאין כן בכל שאר הימים טובים: ימים הראשונים דחג הפסח, חג השבועות, חג הסוכות, שמיני עצרת, ואפילו בראש השנה וביום הכפורים, מברכים שהחיינו - כי, ברכת שהחיינו היא רק על ענין שכבר בא בהתגלות, ולא על ענין שמשתוקקים אליו אבל עדיין לא בא בהתגלות - כגון ביאת משיח שמתבטאת בשביעי של פסח - ועדיין לא בא.

רבותינו נשיאינו נהגו להזכיר בשביעי של פסח את הענין של אי-אמירת שהחיינו, כיון שעל אף שלא נוהגים לומר שהחיינו בפועל, יש סברה שכן לברך שהחיינו[3], וכן כדי לגלות אצל יהודי את הגעגועים והציפייה למשיח.

להישאר ערים[עריכה]

בליובאוויטש נהגו להישאר ערים במשך כל הלילה ולעסוק בתורה, אך אין נוסח מיוחד של תיקון וכדומה שנהוג לומר.

אדמו"ר הרש"ב התבטא שלהישאר ערים אפילו בלא ללמוד, זהו גם כן ענין.

רבותינו נשיאינו הורו ללמוד בלילה זה את מאמר אדמו"ר הזקן על הפטרת אחרון של פסח ד"ה "והניף ידו על הנהר" שבלקוטי תורה.

בחלק מקהילות פולין נהוג להישאר ערים עד חצות, ולשפוך מים על הרצפה ולצאת בריקוד על המים עד שהם מתייבשים, זכר לחציית ים סוף שאירעה ביום זה, אך בחב"ד אין נוהגים במנהג זה.

סעודת משיח[עריכה]

תקנת הבעל שם טוב לערוך סעודת משיח לאחר תפילת מנחה באחרון של פסח (יום השמיני של פסח בחו"ל). מכיון שבארץ ישראל אין יום שמיני, עורכים הסעודה בשביעי של פסח.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ספר השיחות תש"ד עמ' 105, שיחת אחרון של פסח תשי"א.
  2. ספר השיחות תש"ג בשיחה לשביעי של פסח.
  3. התבאר באריכות בשיחת אחרון של פסח תשכ"ג.