הבדלים בין גרסאות בדף "אחי תמימים תל אביב"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(72 גרסאות ביניים של 35 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
בין השנים [[תרצ"ה]] [[תרצ"ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב"דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], ולאחר שתלמידי [[חדר בני תמימים]] בגרו, ראו צורך בהקמת ישיבה. לאחר דיונים ואסיפות, כתבו החסידים אל [[אדמו"ר הריי"צ]] כי הם מבקשים להקים  ישיבה. ההוראה בענין זה מכ"ק אדמו"ר הריי"צ נתקבלה בשנת [[תרח"צ]] לייסד בתל-אביב ישיבה בשם "אחי תמימים".
+
{{ישיבה|
 +
|שם=אחי תמימים תל אביב
 +
|תמונה=ישיבת חבד תל אביב רחוב הרב קוק.jpg
 +
|כתובית=המבנה המרכזי של הישיבה ברחוב הרב קוק 16
 +
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
 +
|תאריך יסוד=ראש [[חודש אייר]] [[תרח"צ]]
 +
|תאריך סגירה=התמזגה עם [[אחי תמימים ראשון לציון]]
 +
|מיקום=[[תל אביב]]
 +
|מייסד=הרב [[אליעזר קרסיק]]
 +
|ראש הישיבה=הרב [[חיים שאול ברוק]]
 +
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[ניסן הבר]]
 +
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[נחום גולדשמיד]]
 +
|מנהל גשמי=הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[שמריהו גוראריה]]
 +
|מספר תלמידים=כמה עשרות
 +
|ספר פלפולים=
 +
|קובץ הערות=
 +
|אתר אינטרנט=
 +
|מפה=
 +
}}
 +
'''אחי תמימים [[תל אביב]]''' הינה [[ישיבה]] חב"דית שהוקמה בשנת [[תרח"צ]] מנערים ממשפחות חב"דיות שעלו מ[[ברית המועצות]] ל[[ארץ ישראל]] בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]], ומתלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]].  
  
כאשר אישר [[אדמו"ר הריי"צ]] את הקמת הישיבה, הודיע כי בא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב.
+
במהלך חודשי החורף [[תרח"צ]], התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד ב[[תל אביב]] ו[[רמת גן]], ולבסוף הוחלט לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו"ר הריי"צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כ[[רב]] קהילת חב"ד בתל אביב.
  
בראש חודש אייר - תחילת 'זמן' הקיץ בעולם הישיבות - החלו הלימודים בישיבה. באותו יום הגיעו כמה עשרות תלמידים מחוץ לעיר ת"א שהצטרפו לחמישה עשר תלמידים מתל אביב עצמה. אלו היוו מספר נאה לפתוח בו את הישיבה.
+
== פתיחת הישיבה ==
  
הלימודים התקיימו על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, בבית הכנסת ברחוב הרב קוק 16, בעוד שבתחילה הבחורים ישנו בבית משפחות [[אנ"ש]], ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. לסעודותיהם של הבחורים, דאגו נשות קהילת חב"ד בתל אביב.
+
חרף העובדה כי התשובה הגיעה באמצע [[חודש אדר]], מאמצים רבים עשה הרב קרסיק יחד עם ראשי חב"ד בתל אביב, בכדי לפתוח את הישיבה במהירות האפשרית ובמהלך שנת הלימודים, ואכן ב[[ראש חודש]] [[אייר]] - תחילת 'זמן' הקיץ בעולם הישיבות - החלו הלימודים בישיבה. באותו יום הגיעו כמה עשרות תלמידים מחוץ לעיר שהצטרפו לחמישה עשר תלמידים מתל אביב עצמה. אלו היוו מספר נאה לפתוח בו את הישיבה.  
  
מנהל הישיבה היה הרב אליעזר קרסיק, שהתייגע במשך השנים להשיג מימון להחזקת הישיבה. רבות עשה בשביל כך, וגם כאשר החלו להגיע הפליטים בימי השואה, ומספר התלמידים גדל, הצליח להחזיק את הישיבה, שהגיעה למצב כלכלי קשה ביותר בגלל ימי המלחמה באירופה שניתקה כל קשר עם התורמים ועם [[אדמו"ר הריי"צ]].
+
הלימודים התקיימו על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, בבית הכנסת ברחוב הרב קוק 16 (אז - רחוב הים), בעוד שבתחילה הבחורים ישנו בבית משפחות [[אנ"ש]], ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. לסעודותיהם של הבחורים, דאגו נשות קהילת חב"ד בתל אביב.
 +
 
 +
מנהל הישיבה היה הרב [[אליעזר קרסיק]], שהתייגע במשך השנים להשיג מימון להחזקת הישיבה. רבות עשה בשביל כך, וגם כאשר החלו להגיע הפליטים בימי השואה, ומספר התלמידים גדל, הצליח להחזיק את הישיבה, שהגיעה למצב כלכלי קשה ביותר בגלל ימי המלחמה באירופה שניתקה כל קשר עם התורמים ועם [[אדמו"ר הריי"צ]].
 +
 
 +
==תומכי תמימים==
 +
[[קובץ:אחי תמימים תל אביב רשימת תלמידים תש"י.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|"רשימת תלמידי ישיבתנו המקבלים תזונה ממזנון הישיבה". מרחשון תש"י]]
 +
החל משנת [[תש"ו]] נפתחה בעיר [[תל אביב]] גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "[[תומכי תמימים]]". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הרב קוק, ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.
 +
 
 +
בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה ב[[תומכי תמימים לוד|פרדס]] בלוד.
 +
 +
על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".
  
 
==הנהלת הישיבה==
 
==הנהלת הישיבה==
'''הועד הרוחני'''
+
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[אליעזר קרסיק]] (ואחר כך הרב [[משה אקסלרוד]]).
*ר' אליעזר קרסיק
 
*ר' [[משה גוראריה]]
 
*ר' [[רפאל נחמן הכהן]]
 
  
'''הועד הכספי'''
+
'''הועד הרוחני''':
*ר' אליעזר קרסיק
+
*הרב [[אליעזר קרסיק]].
*ר' [[דוב גנזבורג]]
+
*הרב [[משה גוראריה]].
*ר' [[שמריהו גוראריה]]
+
*הרב [[רפאל נחמן כהן]].
  
'''צוות הישיבה'''
+
'''הועד הכספי''':
*ר' [[חיים שאול ברוק]] - ר"מ לתלמידים הבוגרים.
+
*הרב [[אליעזר קרסיק]].
*ר' קופילוביץ' - ר"מ לתלמידים הצעירים.
+
*הרב [[משה דובער גנזבורג]].
*ר' [[ניסן עבער]] - משגיח.
+
*הרב [[שמריהו גוראריה]].
*ר' [[נחום גולדשמיד]] - משפיע.
 
  
בשנים מאוחרות יותר, עברה הישיבה מתל אביב [[תומכי תמימים לוד|ללוד]].
+
'''צוות הישיבה''':
 +
*הרב [[חיים שאול ברוק]] - ראש ישיבה, [[משפיע]] ו[[משגיח]] (בתקופות שונות).
 +
*הרב [[שלמה חיים קסלמן]] - משפיע.
 +
*הרב [[נחום גולדשמיד]] - משפיע.
 +
*הרב [[ניסן הבר]] - משגיח.
 +
 
 +
'''הר"מים:'''
 +
*הרב משה קופילוביץ' - ר"מ לתלמידים הצעירים.
 +
*הרב [[שלום נח ברזובסקי]]. (לימים האדמו"ר מסלונים)
 +
*הרב [[יהושע דוד פוברסקי]] (שלאחר זמן נתמנה לראש ישיבת פונוביז').
 +
*הרב [[יואל קלופט]].
 +
*הרב [[ניסן הבר]].
 +
*הרב [[רפאל נחמן כהן]].
 +
*הרב [[דוד חנזין]].
 +
 
 +
'''משגיחים:'''
 +
*הרב [[יצחק ברמן]] - [[משגיח]] בנגלה.
 +
*הרב [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]] - היה תקופה קצרה [[משגיח]] בחסידות.
 +
 
 +
==תלמידים מפורסמים==
 +
* הרב [[יצחק גנזבורג]]
 +
* הרב [[יואל כהן]] - החוזר של הרבי
 +
* הרב [[אורי בן שחר]]
 +
* הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] - יו"ר יד לאחים
 +
* הרב [[יעקב פלס]]
 +
* הרב [[שניאור זלמן לוין]]
 +
* הרב [[זושא וילימובסקי]] - הפרטיזן
 +
* הרב [[ישראל צבי הבר]] - משפיע, ושליח ברומניה
 +
* הרב שלמה ברמן - בן למשפחה ליטאית (עבר בתקופה מאוחרת לפוניבז') [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], לאחר נישואיו נתמנה לראש ישיבה בפוניבז'.
 +
* הרב [[שלמה קופצ'יק]]
 +
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]
 +
* הרב [[ברוך דב פוברסקי]] ראש ישיבת פוניבז'
  
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
 
+
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של הרב [[אליעזר קרסיק]], [[תשע"ב]].
*[[דוד עבדי (ספר)]]
+
* [[מנחם זיגלבוים]], '''[[דוד עבדי (ספר)|דוד עבדי]]''' - ביוגרפיה של הרב דוד חנזין, [[תשס"ג]].
* [[חייל בשירות הרבי]]
+
* [[יצחק גנזבורג]], '''[[חייל בשירות הרבי]]''' - אוטוביוגרפיה, [[תשנ"ט]].
* [[הפרטיזן]]
+
* שניאור זלמן ברגר, '''[[הפרטיזן]]''', תשס"ג.
 +
* [[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''', [[תשס"ד]] - [[תשע"ב]].
 +
* יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע"ב
 +
*'''כך התמגנה ישיבת אחי תמימים בתל אביב''', שניאור זלמן ברגר, גיליון בית משיח מס' 1119 ע' 36-41.
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 כתבה שפורסמה בשבועון החב"די 'בית משיח' מאת ישראל יהודה, המסקרת בצורה מקיפה את חיי הישיבה בתל אביב.]
+
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 כתבה בשבועון 'בית משיח' המסקרת את חיי הישיבה בתל אביב.] {{אינפו}}
 
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2728 הנהלת הישיבה כותבת אל הסוכנות היהודית]
 
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2728 הנהלת הישיבה כותבת אל הסוכנות היהודית]
 +
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Schurder-Chitrik%20-%20Menachem%20Av%2012%2C%205761.pdf התייסדות ישיבת אחי תמימים תל אביב]''', בתוך תשורה מנישואי משפחת סקורדר
 +
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/5/24/643770532647.html מיגון הישיבה בצל מלחמת העולם השנייה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] סיון תשע"ח
 +
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1481 שבעים שנה ל'אחי תמימים'], זושא וולף {{שטורעם}}
 +
*'''[https://col.org.il/news/134373 תגלית: סיפורו של 'המבצר החב"די' ברח' הרב קוק 16 בת"א]''' {{COL}}
 +
*'''[il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/29598/lot/164681/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%A8%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%90-%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA?lang=he כרזה על ייסוד המוסד]''', באתר בית המכירות קדם
 +
 +
{{תבנית:תומכי תמימים}}
 +
 +
[[קטגוריה:ישיבת אחי תמימים תל אביב|*]]
 +
[[קטגוריה:ישיבות אחי תמימים|ת]]
 
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ת]]
 
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ת]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]
+
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש שנסגרו]]
 +
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]

גרסה אחרונה מ־18:45, 29 ביוני 2023

אחי תמימים תל אביב
ישיבת חבד תל אביב רחוב הרב קוק.jpg
המבנה המרכזי של הישיבה ברחוב הרב קוק 16
אפיון ישיבה קטנה
תאריך יסוד ראש חודש אייר תרח"צ
תאריך סגירה התמזגה עם אחי תמימים ראשון לציון
מיקום תל אביב
מייסד הרב אליעזר קרסיק
ראש הישיבה הרב חיים שאול ברוק
מנהל גשמי הרב אליעזר קרסיק, הרב משה דובער גנזבורג, הרב שמריהו גוראריה
מספר תלמידים כמה עשרות

אחי תמימים תל אביב הינה ישיבה חב"דית שהוקמה בשנת תרח"צ מנערים ממשפחות חב"דיות שעלו מברית המועצות לארץ ישראל בין השנים תרצ"ה-תרצ"ו, ומתלמידי חדר בני תמימים.

במהלך חודשי החורף תרח"צ, התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד בתל אביב ורמת גן, ולבסוף הוחלט לשאול את אדמו"ר הריי"צ האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו"ר הריי"צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב אליעזר קרסיק שכיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב.

פתיחת הישיבה[עריכה]

חרף העובדה כי התשובה הגיעה באמצע חודש אדר, מאמצים רבים עשה הרב קרסיק יחד עם ראשי חב"ד בתל אביב, בכדי לפתוח את הישיבה במהירות האפשרית ובמהלך שנת הלימודים, ואכן בראש חודש אייר - תחילת 'זמן' הקיץ בעולם הישיבות - החלו הלימודים בישיבה. באותו יום הגיעו כמה עשרות תלמידים מחוץ לעיר שהצטרפו לחמישה עשר תלמידים מתל אביב עצמה. אלו היוו מספר נאה לפתוח בו את הישיבה.

הלימודים התקיימו על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, בבית הכנסת ברחוב הרב קוק 16 (אז - רחוב הים), בעוד שבתחילה הבחורים ישנו בבית משפחות אנ"ש, ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. לסעודותיהם של הבחורים, דאגו נשות קהילת חב"ד בתל אביב.

מנהל הישיבה היה הרב אליעזר קרסיק, שהתייגע במשך השנים להשיג מימון להחזקת הישיבה. רבות עשה בשביל כך, וגם כאשר החלו להגיע הפליטים בימי השואה, ומספר התלמידים גדל, הצליח להחזיק את הישיבה, שהגיעה למצב כלכלי קשה ביותר בגלל ימי המלחמה באירופה שניתקה כל קשר עם התורמים ועם אדמו"ר הריי"צ.

תומכי תמימים[עריכה]

"רשימת תלמידי ישיבתנו המקבלים תזונה ממזנון הישיבה". מרחשון תש"י

החל משנת תש"ו נפתחה בעיר תל אביב גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "תומכי תמימים". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הרב קוק, ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.

בקיץ תשי"א עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב שלמה חיים קסלמן לרבי ביום ח' באייר תשי"א: "מראש חודש אייר הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

הנהלת הישיבה[עריכה]

הועד הרוחני:

הועד הכספי:

צוות הישיבה:

הר"מים:

משגיחים:

תלמידים מפורסמים[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]