שלמה קופצ'יק

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב שלמה קופציק

החסיד ר' שלמה קופצ'יק (תרפ"א-כ"ט ניסן תש"נ), ממייסדי קהילת חב"ד בקרית אתא, שעסק בקירוב תושבי העיר לתורת החסידות.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בקישנב - בסרביה בשנת תרפ"א, לאביו הרב אלתר בצלאל ולאמו מרת חיה.

אביו שהיה מגיד שיעור בישיבת קישינב לא זכה לילדים במשך שנים רבות לאחר חתונתו.

מאחת מסעודות המלוה מלכה שערך בביתו לתלמידיו במוצאי שבת, פנה אליהם וביקשם לברכו בילדים. הבחורים הופתעו, אך מיד התעשתו ואמרו: "שטעלט ויין" [=תעמיד יין על השולחן]. הוא הביא בקבוק יין והעמידו על השולחן, והבחורים בירכוהו, וכעבור שנה נולד בנו שלמה, שהיה בנו יחידו.

מכיון שאביו השתייך לחסידות סקווירא, שלחו ללמוד בישיבת קישינב שהיתה ישיבה כלל-חסידית בראשות הרב יהודה לייב צירלסון רבה של בסרביה. ר' שלמה התאפיין בשאיפה תמידית לעליה רוחנית. זו הייתה הסיבה שבהמשך עבר מישיבת קישינב לישיבת ויז'ניץ, שם זכה ללמוד בצלו של האדמו"ר בעל ה"דמשק אליעזר" מויז'ניץ. הישיבה היתה ישיבה חסידית מובהקת, ושם החל לחגור גארטל בעת התפילות כמנהג החסידים.

בעודו בחור צעיר, למד בהתמדה שולחן ערוך ונושאי כליו, והוסמך לרבנות על ידי חשובי הרבנים.

עלייתו לארץ[עריכה]

בשנות בחרותו החליט אביו לשולחו לארץ הקודש. תשוקתו של אביו הייתה שבנו יעלה לארץ הקודש. הוא ניסה בכל כוחו להשיג סרטיפיקט עבור בנו, אך הדבר לא עלה בידו.

לאחר מאמצים רבים השיג סרטיפיקט בעזרתו של ר' איצ'ה מאיר לוין, מעסקניה הבולטים של אגודת ישראל.

ר' שלמה הגיע לארץ הקודש בתחילת שנת ת"ש, ובכך ניצל מאימי מלחמת העולם השניה שפרצה באותם ימים.

כל העת עקב האב מרחוק אחר הנעשה עם בנו בארץ הקודש. כששמע שבנו לא הצליח להתקבל לישיבה חסידית שיש בה פנימייה, בגלל חוסר מקום, ולכן החל ללמוד בישיבת 'חברון' הליטאית - כתב לידידיו בארץ הקודש וביקשם לסייע לבנו למצוא ישיבה חסידית דווקא.

מכתבי אביו אליו ואל ידידיו היו למעשה הקשר האחרון שלו עם המשפחה, שכן כולם ניספו בשואה.

מאוחר יותר, החל ר' שלמה לחפש עבודה כדי להתפרנס בכבוד. הוא עבר אפוא לתל אביב, שם עסק בליטוש יהלומים, כאשר במקביל הסתובב בחצרות רבנים ואדמו"רים שתל אביב הייתה משופעת בהם, בתורו אחר עתיד רוחני טוב יותר. בשנת תש"ג, שלוש שנים לאחר שהגיע ארצה, נקלע להתוועדות מלוה מלכה בהשתתפות תלמידי ישיבת חב"ד, שהתקיימה בביתו של ר' לייב ברמן בנו של ר' שבתי מידידי אביו בתל אביב.

ר' שלמה שהשתתף במלוה מלכא, נכבש מן הדברים החדשים ששמע במקום. בהתוועדות זו קראו את שיחתו הידועה של אדמו"ר הרש"ב 'כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו' שנאמרה בשמחת תורה תרס"א. תוכן השיחה השפיע על ר' שלמה השפעה עמוקה והיא שהביאה אותו לשערי ישיבת חב"ד בתל אביב.

לאחר שהחליט ללמוד בישיבת חב"ד, כתב מכתב להנהלת הישיבה וביקש להתקבל לישיבה: "שמעתי את שיחת אבי הרבי (הרש"ב) אודות חיילי בית דוד, ברצוני להתקבל לישיבה, ובכך להסתפח לחיילי בית דוד בברכת הגאולה. ש. קופצ'יק".

הוא אכן התקבל לישיבה, שם פגש בר' יעקב פלס, חברו משכבר ימים עוד בשבתם יחד בישיבת קישינב.

בתומכי תמימים[עריכה]

קשר נפשי עמוק נוצר בינו לבין המשפיע בישיבה הרב חיים שאול ברוק. במשך שנות לימודיו בישיבה, שתה בצמא את תורת החסידות, והמשפיע מצידו הרעיף עליו שפע רב מרעיונותיה של החסידות ומהנהגת החסידים.

כאשר הגיע לישיבת 'תומכי-תמימים', הכירו בו תלמידי הישיבה כבחור בעל מידות תרומיות, שקדן נפלא וירא-שמים בתכלית, מבלי שהדבר בלט כלפי חוץ.

התמים שלמה קופצ'יק שקד על לימוד החסידות והפך לחסיד ומקושר. כדרכם של תמימים "נרות להאיר", הוא לא הסתפק בלימוד חסידות עבור עצמו, אלא החל ללמד חסידות גם אחרים.

נישואיו[עריכה]

כשהגיע לפירקו כתב לאדמו"ר הריי"צ על כמה הצעות שידוכין, ואת התשובה קיבל במברק: "יבחר בהצעת גשייד". הכוונה למרת אסתר תחי' בתו של הרב ראובן גשייד ממייסדי וותיקי כפר אתא לימים קריית-אתא. התשובה הייתה מפתיעה, כיון שההצעות האחרות היו של בנות אנ"ש, ואילו הרב גשייד היה רב חשוב אבל לא חסיד חב"ד.

בל"ג בעומר תש"ז נשא את רעייתו, ואת בתו הקים בקרית אתא.

לפרנסתו עבדו הוא ורעייתו בשדה ההוראה. הוא היה מלמד בקריית-אתא ובחיפה, ואילו רעייתו שימשה כמורה ומנהלת בבית ספר 'בית יעקב' בחיפה.

עבודת החינוך הייתה חשובה ויקרה ללבו, אבל יותר מכך הרגיש חובה להכניס את רעייתו לאוירה חב"דית. הוא נסע עמה למשפיעים חב"דיים, בהם הרב חיים שאול ברוק והרב משה ובר, מהם שמעה ולמדה רבות על חסידות חב"ד, מלבד מה שבעלה סיפר ולימד אותה.

באותם שנים ייסד העסקן החסידי הרב יעקב פלס את אגודת יוצאי קישינב. מיוצאי קישינב השיג תרומות בשביל מוסדות חב"ד שהקים לזכרם של יהודי קישינב: ישיבת אחי תמימים ראשון לציון וישיבת תומכי תמימים קרית גת. ר' שלמה כיוצא קישנב היה לו לעזר רב בהקמת האגודה ולאחר מכן בהקמת הישיבה בראשון לציון.

בד בבד החל למסור שיעורי חסידות בבתי הכנסת של קרית אתא, אירגן התוועדויות בימי דפגרא, ופעולות שונות נוספות. על פעולותיו אלו שלח דו"חות לרבי, וזכה לקבל תשובות בהן הרבי בירכו ואף כיוון אותו כיצד ואיך לפעול.

לאור הוראתו של הרבי להישאר בקריית-אתא, נסע לעיתים עם בני משפחתו להתוועדויות בריכוזי חב"ד בתל אביב, ראשון לציון ובכפר חב"ד. מידי כמה חודשים אף היה שובת עם משפחתו בשבת מברכים בקהילות אלו.

בצה"ל[עריכה]

כשמילא את חובתו האזרחית בשירות מילואים, ניצל את מקומו בהפצת יהדות וחסידות, והוא החל למסור שיעור בחסידות בפני חיילים שומרי מצוות. על שיעור זה כתב לרבי וציין כי מספר המשתתפים מועט. הרבי השיב לו במשל של אדמו"ר הריי"צ אודות בעל עסק שאינו יושב חדר לפנים מחדר ומחכה שיקנו ממנו, אלא רץ ומחפש אחר קונים.

במשך השנים מסר שיעור חסידות קבוע בישיבה התיכונית בקרית שמואל, וכן בפני שוטרי משטרת חיפה.

פטירתו[עריכה]

בכ"ט בניסן תש"נ, נפטר ר' שלמה קופצ'יק. אלפים מתושבי קריית אתא, בראשות רבני ואדמו"רי העיר, באו ללוותו למרות שהיה זה לאחר חצות הלילה.

משפחתו[עריכה]

בניו:

חתניו:

נכדיו:

קישורים חיצוניים[עריכה]