ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מענדל רייצס, הרב פייטל לוין, הרב מענדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן (תשע"א)

ניגונים על פרקי הרבי הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של הרבי. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג בהתוועדות הנערכת ב-770 בליל י"א בניסן, לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי ועדת הניגונים.

היסטוריה

ותשואות חן על הניגון וכו' - כתב יד בו מודה הרבי לאחד ממחברי הניגונים משנת תשמ"ב

את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:

א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות בהתוועדויות של הרבי באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "ימים על ימי מלך תוסיף" שבפרק ס"א; הניגון על המילים "אך לאלוקים דומי נפשי" שבפרק ס"ב; הניגון על המילים "צמאה לך נפשי" שבפרק ס"ג, וכיוצא בזה.

ב. כתוצאה מכך החלה יוזמת בחורים בשנת תש"ל , לבחור במיוחד מילים מהפרק ו"להלביש" עליהם מנגינה חב"דית ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מניגוני חב"ד מדורות עברו שהייתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: "כי אלקים יושיע ציון" בפרק ס"ט; " ( שהיה מושר על המילים דיינו מהגש"פ ) אבוא בגבורות" בפרק ע"א; ו"ואלקים מלכי מקדם" בתהילים ע"ד, וכיוצא בזה. את ניגון זה החל לשיר הרב שמואל חפר ביום ראשון של חג השבועות תש"ל היה ניכר שהרבי היה מרוצה. באותה סעודה הרבי התעניין בניגון ודן בו עם המסובים. למחרת שרו את הניגון ביציאה לתהלוכה והרבי עודדו, ובהתוועדות של יום ב' דחגה"ש הרבי עודדו בחזקה. בכוס של ברכה שלאחריו היו אנשים שהרבי אמר להם בניגון וזרע עבדיו גו' במקום לחיים.

כך היה הסדר מפרק ס"ט עד לפרק פ' (משנת תש"ל עד שנת תשמ"א (ועד בכלל)).

בשנת תשל"א לא הותאם ניגון לי"א ניסן ובתשרי תשל"ב הביא הרה"ח אהרון מרדכי זילברשטרום את הניגון ישישו וישמחו לאחר מכן בקשה הרבנית חיה מושקא הקלטה מהניגון המיוחד כפי שהושר בהתוועדות.

לשנת תשל"ג התאים הרב שלמה קונין ניגון וויז'ניצאי ישן למילים יפרח בימיו. בפעמים הראשונות שרו אותו בכל הכוח והרבי התעלם, לכן כנראה בשבת אחרי ל"ג בעומר לא שרוהו, הרבי העיר על כך ומאז המשיכו לשיר אותו.

לשנת תשל"ד הלחין ר' בן ציון שנקר ניגון על המילים ואני קרבת אלוקים, הוא סיפר על כך לידידו ר' יוסף וינברג שכתב על כך לרבי, והרבי אישר שהוא ינגנו בהתוועדות. בחג השבועות הוא שר את הניגון בהתוועדות, הרבי עודד לנגנו במהירות למרות שקיצבו היה איטי וכן עשו.

בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל [[ לתהילים פרק ע"א בשנת השבעים היתה התעוררות גדולה לעניין שגרמה שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב"ד ישנים על פסוקים שונים אבל הרבי עודד בעיקר את הניגון בך ה' והחזן ר' משה טלישבסקי התאים את המילים בך ה' לניגון ישן.

ג. לקראת י"א ניסן שנת תשמ"ב - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים "הרנינו לאלקים עוזנו גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שבתהלים פרק פ"א.

הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.

וכך ענה הרבי לא' ממלחיני הניגונים בתשמ"ב : ות"ח על הניגון וכו' ויעבוד את ה' בשמחה וטוב לבב.

בשנת תשמ"ז בחרה הוועדה שהוקמה אז, בניגון אודך ה' שמח נפש שהולחן ע"י ר' יוסף יצחק ליפסקר.

בשנת תשמ"ח הגיעו עשר הצעות לניגונים מכל העולם, ומהם בחרה הוועדה את הניגון אוהב ה' של ר' אהרון בלעסופסקי.

לשנת תנש"א נבחר הניגון שובה שהולחן ע"י ר' פייטל לוין והוא היה מושר מדי שבת לפי חלק מהמקורות זכה ניגון זה ליחס מיוחד בעידודו כמעט כל שבת בהתלהבות רבה וכן פעמים רבות בחלוקת דולרים בזאל הגדול אחר התפילות היה הרבי מעודדו בהתלהבות

גם בי"א ניסן תשנ"ב כחודש ומחצה לאחר האירוע של כ"ז אדר כאשר מצב הרוח לא היה בשיאו, הלחין הרה"ח ר' שלום ברוכשטט שכמה מניגוניו התקבלו בעבר ניגון על המילים אורך ימים. הפעם הראשונה שניגנוהו בפני הרבי היתה בחג השבועות תשנ"ב בעת היציאה לתהלוכה והרבי עודדו.

אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי הרבי היה מרבה לעודדו בתחילת ההתוועדות ופעמים רבות בשנת תש"ל אף במהלכה וגם בפי אנ"ש והתמימים בכל העולם כולו.

וכן נהג הרבי לצטט במברק במכתבים הכלליים ולפעמים בהתוועדויות הסמוכות לי"א ניסן פסוקים מהפרק החדש וכן במאמר חסידות לי"א ניסן או קרוב לסוף השנה שבה נאמר הפרק

את הנח"ר הגדולה שגרמו הניגונים, אפשר לראות מכך, שלפני הוצאת א' מתקליטי ניחו"ח הציעו לרבי רשימת ניגונים, והוא הורה בכת"י להוסיף את הניגון ואלוקים שיצא לאותה שנה תשל"ה.

בחירת הניגון

שיטת בחירת הניגונים

בתחילת היוזמה לא היה סדר מסודר בקביעת הניגון, כשההחלטה מתבצעת על ידי הניגון שהתחבב ביותר על הקהל.

אך משראו "מחברי הניגונים וחבר המנגנים" שלא תמיד באים לעמק-השווה וכן עקב ריבוי הצעות הניגונים על פרק פ"ו של אותה שנה , החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' יוסף יצחק גרינברג; הת' נחום גרינוולד; הת' יוסף קרסיק; הת' יוסף יצחק קפלן) בשנת תשמ"ז להקים ועדה מיוחדת בשם "ועדת הניגונים". ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים ר' שניאור זלמן בוימגרטן ר' צבי הירש גאנזבורג ר' מרדכי גור אריה ר'אליעזר זלמנוב ר' משה טלישבסקי ר' אברהם פריד ור' מענדל שניאורסאהן . וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה. חברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.

התערבות הרבי

אמנם באופן כללי לא היה הרבי מתערב בבחירת הניגון בצורה ישירה ונותן את ההכרעה לחסידים ולחברי הוועדה, ונהג לעודד את כל הניגונים. עם זאת לעיתים כאשר עודד הרבי ניגון מסויים באופן מיוחד נבחר הניגון ההוא.

בניגון לפרק פ"ח (בשנת תשמ"ט) הבעל מנגן ר' שלום ברוכשטאט בחר את הפסוקים "שיר מזמור לבני קרח", והלחין עליהם ניגון.

בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.

כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו בשבת הגדול, ערב י"א ניסן, לפני ההתועדות של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה.

ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל החזן ר' משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים "תבא לפניך תפילתי".

והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי בשיחה הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: "שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי". ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלום ברוכשטט, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.

וכן בעוד הרבה הזדמנויות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים דווקא והם היו ה"מכה בפטיש" להלחנת ניגונים על פסוקים אלו (או שלפעמים הוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר[1].).

רשימת ניגונים ומלחינים שהתקבלו

ניגונים שחוברו על פרק התהילים של הרבי
כי אלוקים יושיע ציון · ישישו וישמחו · בך ה' חסיתי · כמופת הייתי לרבים · אבוא בגבורות · תרננה שפתי · יפרח בימיו צדיק · ואלוקים מלכי מקדם · וכל קרני רשעים אגדע · נודע ביהודה אלוקים · אתה הא-ל עושה פלא · וינחם לבטח · ויבחר בדוד · ואנחנו עמך וצאן מרעיתך · רועה ישראל האזינה · הרנינו לאלקים עוזנו · אני אמרתי אלוקים אתם · וידעו כי אתה · ילכו מחיל אל חיל · רצית ה' · אודך ה' אלוקי · אוהב ה' שערי ציון · שיר מזמור לבני קרח · כרתי ברית · שובה ה' · אורך ימים · מזמור שיר ליום השבת · נכון כסאך · א-ל נקמות ה' · ברכי נפשי · יהי כבוד · יהי שם ה' · כוס ישועות אשא · אודך כי עניתני · כלתה לתשועתך נפשי · אשא עיני אל ההרים · שיר המעלות לדוד

ניגונים שהותאמו לפסוקים

  1. בך ה' חסיתי - הותאם על ידי החזן הרב משה טלישבסקי, להאזנה לניגון.
  1. כמופת הייתי לרבים - הותאם על ידי הת' שניאור זלמן וילשאנסקי, להאזנה לניגון.
  1. אבוא בגבורות - הותאם על ידי הת' יעקב לייב אלטיין, להאזנה לניגון.
  1. תרננה שפתי - הותאם על ידי הרב שמואל בצלאל אלטהויז, להאזנה לניגון.
  1. וינחם לבטח, להאזנה לניגון.
  1. ויבחר בדוד, להאזנה לניגון.

ניגונים שהולחנו במיוחד

ניגונים לתאריכים וזמנים נוספים

בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד י"א ניסן, היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה לרבי הולחן ניגון מיוחד.

ואלו הם:

  • לכבוד ראש חודש כסלו תשל"ח הולחן מארש מיוחד על ידי ר' פייטל הלוי לוין, המכונה 'ניגון ראש חודש כסלו'.
  • לאחר הניצחון במשפט הספרים (בשנת תשמ"ז) הולחן 'מארש דידן נצח' - על ידי ר' שלום ברוכשטט (אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו). להאזנה
  • לכבוד י' שבט תש"נ, - 'שנת הארבעים' הולחן הניגון "ויתן בפי שיר חדש" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט. (להאזנה)
  • לכבוד י' שבט תש"ס - שנת היובל, הולחן והתקבל הניגון "וקדשתם את שנת החמישים" על ידי הרב יוסף יצחק סילברמן וכן הולחן הניגון "תשמיעני ששון ושמחה" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט (להאזנה).
  • לכבוד י' שבט תשע"ח - החיים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ, יצא ניגון בלחנו של המשפיע הרב יוסף יצחק סילברמן להאזנה, המילים: כי אורך ימים ושנות חיים, חיים ושלום יוסיפו לך. אתהלך לפני ה' בארצות החיים, אתהלך לפני ה' בשנת החיים. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! חיים ושלום יוסיפו לך! חי וקיים לעולם ועד!. בנוסף תלמידי התמימים התאימו על מנגינת הניגון "לדוד מזמור" (שהולחן במקורו בשנת תשס"ב על פרק ק"א, כנ"ל) את המילים: "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. חיים שנה - שירו לאלוקים, חיים שנה - זמרו שמו. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. חי וקים לעולם ועד".
  • לכבוד י' שבט תש"פ - 70 שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א, הולחן ניגון חדש על ידי התמים ברוך שניאור נחשון. על פסוקים ומאמרי חז"ל הקשורים בשלימות ומעלת "שבעים שנה"[5]: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כל ימי חייך להביא לימות המשיח". "ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ימות המשיח שבעים שנה". והפסוקים מתהלים פרק ע' ופרק קי"ח: "אודך כי עניתני ותהי לי לישועה, זה היום עשה ה' נגילה ושמחה בו, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך". להאזנה
  • לכבוד י"א ניסן תשפ"ב - מאה ועשרים שנה להולדת כ"ק אדמו"ר , חובר הניגון מתנות מתנות בידי התמימים מצרפת.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

ספר היכל הנגינה הוצאת היכל מנחם ירושלים תשס"ח.


ניגוני חב"ד - ספר הניגונים
כרך א:
א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה-לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז · נח · נט ·ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד-עו · עז · עח-פג · פד · פה-פז · פח · פט-צ · צא · צב · צג · צד-צו · צז · צח · צט · ק · קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט · קכ · קכא · קכב · קכג ·קכד · קכה-קכח · קכט · קל · קלא · קלב-קלג · קלד · קלה · קלו-קלח · קלט · קמ · קמא · קמב · קמג · קמד · קמה · קמו ·קמז · קמח-קנ · קנא · קנב · קנג-קנח · קנט · קס · קסא · קסב ·קסג · קסד-קסה · קסו · קסז-קסט · קע · קעא · קעב-קעה
כרך ב:
חלק א: קעו · קעז · קעח · קעט · קפ · קפא · קפב · קפג · קפד · קפה · קפו · קפז · קפח · קפט · קצ · קצא · קצב · קצג · קצד · קצה · קצו · קצז · קצח-קצט · ר ·רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז-רט · רי חלק ב: ריא · ריב · ריג · ריד-רטו · רטז · ריז · ריח-ריט · רכ · רכא · רכב · רכג · רכד ·רכה · רכו · רכז · רכח · רכט · רל · רלא · רלב · רלג-רלד · רלה · רלו · רלז · רלח · רלט · רמ · רמא · רמב · רמג · רמד · רמה-רמו · רמז · רמח · רמט · רנ · רנא · רנב · רנג · רנד · רנה · רנו · רנז · רנח · רנט · רס · רסא · רסב · רסג · רסד · רסה · רסו · רסז · רסח · רסט-רעט · רפ · רפא-רפג · רפד · רפה-רצח · ש-שא · שב · שג ·שד · שה · שו · שז · שח-שט · שי · שיא · שיב · שיג · שיד · שטו · שטז · שיז ·שיח · שיט · שכ · שכא-שכב · שכג-שכד · שכה · שכו-שמ · שמא · שמב · שמג-שמד · שמה · שמו-שמז

ניגונים לפי קטגוריה: ניגוני רבותינו נשיאינו · ניגונים שהרבי לימד · ניגונים שחוברו לכבוד הרבי · ניגוני געגועים · ניגוני שמחה · ניגוני ריקוד · ניגוני נצחון · ניגונים לפי מוצא · ניגונים לפי שפות · מסורת הנגינה · ניגונים שלא נכללו בספר הניגונים

ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הערות שוליים

  1. כגון בשנת תש"נ על המזמור "משכיל לאיתן האזרחי" כשלאחר שביאר הרבי את הקשר בין הפסוק האחרון (ברוך ה' לעולם) לפסוק הראשון, התווסף הפסוק בתור המשך למנגינת הפסוק האחרון.
  2. להאזנה לניגון בביצוע מיכאל אזולאי.
  3. רבי לילדים: רצית ה' • לנגן ביחד קובץ וידאו קישור לאתר חב"ד אינפו
  4. הבהרה בנוגע לניגון של הרבי מלך המשיח שליט"א.
  5. על פי דברי רבי אלעזר בן עזריה במשנה במסכת ברכות א, ה. תהלים צ, י. ודברי רבי אלעזר בן עזריה בגמרא סנהדרין צט, א - שהובאו בשיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב.
  6. ראו תגובות בקשר לזה בשבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 20 בנוגע להוספת מילים לניגון מלבד מילות התהילים בפרק עצמו.