יהושע מרדכי ליפקין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהושע ליפקין

הרב יהושע מרדכי ליפקין (י"ח שבט תרס"ט-י"ח מנחם אב תשמ"ז), היה המשפיע בבית הכנסת חב"ד בשכונת 'מאה שערים' בירושלים.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בעיר חברון בי"ח שבט תרס"ט, לאביו הרב שמואל גרשון ליפקין ולאמו מרת לאה. בהיותו בגיל 7 פרצה מלחמת העולם הראשונה, והוא התייתם מאביו שנלקח לשרת בצבא הטורקי ונפטר במהלך המלחמה.

לאחר פטירת אביו, עברה משפחתו להתגורר בירושלים, והוא הוכנס ללמוד בבית היתומים של המהרי"ל דיסקין, ששכן באותה תקופה בעיר העתיקה. כשהגיע לגיל ישיבה, עבר ללמוד בישיבת תורת אמת שבירושלים, והתקשר למשפיע הרב אלתר שימחוביץ.

כשסיים את מסלול הלימודים הישיבתי, חזר לעבוד במוסד בית היתומים, תחילה בתור מלמד כתיבה וחשבון, ולאחר מכן כמזכיר במשרד המוסד, עד לשנת תשמ"ו, שחלה במחלה ממנה לא קם.

עוד בבחרותו בשנת תרפ"ט כאשר אדמו"ר הריי"צ הגיע במסעו ההיסטורי לביקור בארץ הקודש, ליווה אותו בכל מסעותיו, וזה לעמוד בסמיכות אליו בשעה שהשתטח על קברי אבות האומה במערת המכפלה שבחברון. בשנת תרצ"ד נשא את רעייתו מרת טובה גיטא רייזל לבית ורקר.

החל משנת תשכ"ז החל לשמש בימי החגים כשליח ציבור בבית הכנסת חב"ד בשכונת 'מאה שערים', ולאחר פטירתו של המשפיע הרב נחום שמריהו ששונקין, מילא את מקומו.

לקראת י"א ניסן תשל"א, בו החל הרבי לומר את פרק ע' בתהילים[1], התאים ניגון חסידי למילות הפרק[2].

בשנת תשמ"ו חלה במחלה ממנה לא קם, ונפטר ביום י"ח מנחם אב תשמ"ז.

פועלו הספרותי[עריכה]

בין השנים תש"כ-תש"מ כתב סיפורים על דמויות חסידיות. הסיפורים נכתבו במקורם באידיש עבור העיתון 'דאס אידישע ליכט', ותורגמו על ידו לעברית ופורסמו בשעתו בשבועון כפר חב"ד.

לאחר פטירתו, נקבצו הסיפורים שכתב ויצאו לאור על ידי בני משפחתו בספר 'דמות חסידית'. בתור הוספה לספר, נדפסו מכתבי הרבי אליו, ומכתביו לבני משפחתו ולמושפעיו.

משפחתו[עריכה]

בניו:

נכדיו:

הערות שוליים