יוסף יצחק סילברמן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יוסף יצחק סילברמן

הרב יוסף יצחק סילברמן הינו מורה צדק, שליח הרבי בעיר אלעד, ובעל מנגן שחיבר ניגונים רבים.

תולדות חיים[עריכה]

הרב יוסף יצחק סילברמן נולד בחצות ליל שבת קודש פרשת בא, ו' שבט, תשל"ב במדינת מרילנד שבארצות הברית לאביו הרב משה סילברמן שהיה באותו הזמן שליח הרבי לאוניברסיטה במרילנד (הוא החזיק בתפקיד זה בין השנים תשל"א - תשמ"ג).

קודם נישואי הוריו, בירך הרבי את החתן והכלה ש"יזכו לילדים מיוחדים" ("special children"). לקראת הלידה נכנסו הוריו ליחידות אצל הרבי, והרבי הורה להם להירשם בבית הרפואה מוקדם כדי שלא יצטרכו לחלל שבת. ושוב בירך את הזוג.

בהגיעו לגיל שלוש, נכנס יחד עם אביו להתברך מהרבי לקראת התספורת, והרבי נתן לו מטבע ובירך אותו שיהיה חסיד, ירא שמים ולמדן. בנוסף לכך, הרבי שלח מכתב ברכה לרגל התספורת.

מכיוון שלא היו מוסדות חינוך חרדים באזור, פתח אביו גן חב"ד בביתו. אך בכיתה א' וב' למד בבית ספר המקומי "היברו אקדמי" בסילבר ספרינגס. בכיתה ג' הוא רצה ללמוד בחב"ד, הוריו שאלו את הרבי באם לשלוח אותו ללמוד בתלמוד תורה חב"ד בניו יורק; והרבי ענה שהילד יחליט איפה הוא רוצה ללמוד. הוא אמר שרצונו ללמוד בניו יורק בחב"ד, ולכן בשנת תש"מ שלחו אותו הוריו ללמוד ב'ליובאוויטשער ישיבה' שברחוב אושען פרקוויי (ocean parkway) בניו יורק. הוא התגורר בבית משפחת קארפ, והיה מגיע בשבתות להתוועדויות של הרבי ב770. כמו כן, היה נוכח בכינוסי הילדים שארגן הרב העכט ב770.

לאחר שנה הוא החליט לחזור חזרה, ולאחר מכן בשנים תשמ"ב - תשמ"ג, הוריו ארגנו אוטובוס מידי בוקר מקולדז' פארק, ומאדלפי מרלינד לבולטימור, לתלמוד תורה חרדי "חפץ חיים" (TALMUDICAL ACADEMY). בתחרות שהתקיימה בתלמוד תורה על לימוד מסכתות משנה בעל פה, הוא זכה במקום השלישי.

בסוף שנת תשמ"ג, לאחר שהוריו קיבלו ברכה מהרבי לעבור לגור בטורונטו ולהמשיך בשליחותם באוניברסיטה בטורונטו, הוא החל ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים" אצל הרב שלמה הוכלר (מתלמידי תומכי תמימים באוטוואצק) ובשנת שלאחר מכן אצל הרב יעקב גלוכאווסקי.

בשנים תשמ"ו - תשמ"ט הוא למד בישיבה קטנה "נר ישראל" בטורונטו. בחלק מהזמן השתתף בשיעורי חסידות שהתקיימו "במחתרת" (לפעמים בחדר האוכל או בפנימיה), בניגוד להוראת הנהלת הישיבה שאסרה ללמוד חסידות בישיבה. מגידי השיעור בחסידות היו הרב לורנץ והרב חי כהן. בשנת תשמ"ח, משגיח הישיבה תפס את לומדי השיעור חסידות "על חם" בשיעור שהתקיים בספריית הישיבה, הוא הפסיק את השיעור באמצע ואסר על המשתתפים להמשיך ללמוד שיעורי חסידות ברבים בישיבה באמרו שזה נגד עמדת הישיבה, אך בחברותות לא אסר. בשנה שלאחר מכן המשגיח כבר לא היה בישיבה.

בפורים תשמ"ט, לאחר הסעודה, כתב מכתב ארוך לרבי ופירט את צדדי הספק לגבי מקום הלימודים בשנה הבאה. (מכיוון שהיה במצב של "עד דלא ידע", המכתב נכתב בכתב יד גדול על נייר ארוך). חלק מהמקומות שהציע ללמוד היו בפילדלפיה אצל הרב אלי' שווי והרב שמואל קמינצקי, וכן בטעלז. לאחר מספר חדשים שלא התקבל בהם כל מענה, הוא חשב שכנראה הרבי לא רוצה להתייחס למכתבו, והחליט ללמוד במסגרת החבדית שהציע הרב מנחם מענדל אהרונוב יחד עם התמים לימא וילהלם. לאחר פורים תש"נ, כתב ביחד עם החברותא שלו דו"ח מפורט לרבי ממבצע פורים שעשו בבית אבות בטורונטו, ושלח את הדו"ח לרבי באמצעות המשפיע שלהם, הרב מנחם מענדל אהרונוב. הרבי ענה: "באם יש ספיקות, נא להתייעץ בעסקני חב"ד שיחיו". הרב אהרונוב הבין שהכוונה ב"עסקני חב"ד" זה לעצמו, אולם הוא לא הבין איזה "ספיקות" יש. כששאל את הבחורים אם יש למישהו ספיקות, הם ענו בשלילה. לאחר מכן הם תפסו שהרבי ענה לרב סילברמן על המכתב שכתב בשנה הקודמת.

לאחר פסח תנש"א, נסעו השניים ללמוד בישיבה גדולה בלונדון. בכ"ו חשוון תשנ"ב, עבר לפני הרבי בתור לחלוקת דולרים, וביקש את ברכתו הק' ללמוד בישיבת תורת אמת שבירושלים. הרבי הסתכל עליו בחוזקה, ענה "אמן" ונתן לו שני דולרים. בתשנ"ג למד בישיבת חח"ל צפת. לקראת פסח, הסתפק האם להמשיך ללמוד שם, או לעבור ללמוד ב"770"; הוא ביקש לאביו שיבקש מהרב לייבל גרונר לשאול את הרבי מה לעשות. לאחר שהרבי לא ענה, הוא הציע שהרב גרונר ישאל את הרבי האם הרבי רוצה שהוא יחליט לבד איפה ללמוד. במענה לזה הרבי ענה בראשו לחיוב. בראש חודש אלול תשנ"ג ביקש ברכה מהרבי להצטרף לתלמידי קבוצה תשנ"ד שנסעו אז. והרבי אישר. והוא למד ב770 עד סוף תשנ"ז.

בסוף תשרי תשנ"ח, נשא את רעייתו לאה לבית משפחת הרב משה אהרון ברוידא, רב שכונת דרום גבעתיים. לאחר חתונתו למד בכולל צמח צדק ירושלים.

קיבל סמיכה ושימוש לרבנות ולדיינות אצל מספר רבנים: הרב פנחס הירשפרונג, הרב מרדכי שמואל אשכנזי, הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, הרב שניאור זלמן לבקובסקי, הרב יעקב יורוביץ', הרב יוסף בנימין וואזנר, הרב יקותיאל פרקש, הרב יעקב מאיר שטרן, ורבנים נוספים.

פעילות ציבורית[עריכה]

מגיד שיעור בישיבות וכוללים[עריכה]

נכון לעכשיו תשע"ט מכהן כמגיד שיעור בבית מדרש "אהל רינה" באלעד.

שליח ומנהל בית חב"ד[עריכה]

בשנת תש"ס, במקביל לתפקידיו כמגיד שיעור בישיבות וכוללים, החל הרב סילברמן לפעול כשליח ומנהל בית חב"ד בעיר אלעד. במסגרת השליחות, הקים הרב סילברמן את בית הכנסת "בית מנחם" ברחוב אבטליון עבור חסידי חב"ד, ואת בית הכנסת "אור מנחם" ברחוב שמאי - עבור תושבי אלעד שאינם חסידי חב"ד, אך מעוניינים להינות מזיווה ומאורה של החסידות. [לבקשת בית דין רבני חב"ד באה"ק, בית הכנסת הנ"ל נסגרה וקבוצה של מתפללים שאינם נמנים על חסידי חב"ד פתחו בית כנסת חדש באותו מבנה בשם "בית שמואל" - באישור ובהסכמת הבד"ץ חושן משפט אלעד].

כמו כן, נוסדו בפעילותו הנמרצת גני ילדים, ספרייה תורנית, שיעורים בחסידות לקהל הרחב והתוועדויות חסידיות בימי חג ומועד חסידיים.

במועדי השנה, פועל בית חב"ד שבראשותו עם ילדי אלעד, בתהלוכות ל"ג בעומר, מסיבות חנוכה, ועוד.

רב ומורה צדק[עריכה]

בשנת תשס"ד, נבחר לכהן כרב בית הכנסת "קהל עדת ישורון - שטפנשט" באלעד. במסגרת תפקידו, פתח בית הוראה, וכיהן כמו"צ במשך 7 שנים.

זמן קצר לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, הרב דניאל גראבסקי, נסגר בית הכנסת "קהל עדת ישורון", ובעקבות כך חזר לבית הכנסת "בית מנחם", שם כיהן במשך שנה באופן לא רשמי כדיין ומורה צדק עבור מתפללי בית הכנסת. בשנת תש"ע, התבקש על ידי רב קהילת חב"ד אלעד, הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי, להפסיק את פעילות בית ההוראה וכן את תפקידו כמורה צדק בעיר אלעד, בטענה שיש בזה משום השגת גבול. הרב סילברמן נענה לבקשת הרב ירוסלבסקי וסגר את בית ההוראה שבראשותו. בשנת תשע"ו התמנה על ידי הרה"ג אשר זיגדון שליט"א כמורה צדק בבית ההוראה של קהילת "לעבדך באמת" בעיר חריש.

ספרים שערך[עריכה]

לאורך השנים, השתתף הרב סילברמן בעריכתם של מספר ספרים וחוברות:

ספרים בשלבי עריכה לדפוס


בעל מנגן[עריכה]

כבר מגיל 9, החל הרב סילברמן להלחין שירים ושנה לאחר מכן,בגיל 10,החל להלחין שירים לכבוד יום הולדתו של הרבי.החל משנת תשנ"ו (כשהרב שלום בורכשטאט היה בשנת אבילות), זכה הרב סילברמן שחלקם התקבלו על ידי התמימים ונוגנו בשעת ההתוועדויות.

בשנת תשנ"ה, הלחין שני שירים באנגלית בנושא גאולה ומשיח, שירים שהפכו ללהיטים במחנה גן ישראל ב"מונטריאל".בשנת תשע"ז השתתף בתחרות וזכה בשיר "יהי השם אלוקינו עמנו" שהלחין לכבוד 90 שנה לג' תמוז. בשנת תשע"ח הלחין שיר "הודו להשם" לכבוד יב תמוז חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר הריי"ץ.

רשימת הניגונים שהלחין (משנת תשמ"ב)[עריכה]