לדלג לתוכן

קונטרס פורים קטן - תשנ"ב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מאמרי רבותינו נשיאנו
האמנם  •  דער פרומער וארא  •  אל תצר את מואב  •  איתא במדרש תילים  •  והדרת פני זקן  •  כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי  •  באתי לגני  •  ושאבתם מים בששון  •  וידעת תרנ"ז - מוסקבה  •  החלצו תרנ"ט  •  אחת שאלתי  •  וקבל היהודים  •  ראשית גוים עמלק
מאמרי הרבי
אשרי תבחר  •  ביום עשתי עשר  •  גדול יהיה  •  ושבתי בשלום  •  כי ישאלך בנך  •  לא תהיה משכלה  •  ואתה תצווה את בני ישראל  •  על כן קראו הימים האלה ימי הפורים  •  בורא ניב שפתיים תשמ"ח  •  החודש הזה תשמ"ז  •  אנכי ה' אלוקיך תשמ"ט
המשכים
המשך מים רבים תרל"ו  •  המשך והחרים  •  המשך וככה תרל"ז  •  המשך שמח תשמח תרנ"ז  •  המשך רנ"ט  •  המשך תרס"ו  •  המשך תער"ב המשך תשרי תשכ"ג
מושגים
ניגון הכנה למאמר  •  דיבור המתחיל  •  יאיר נתיב  •  ביכלאך  •  בלתי מוגה  •  מוגה  •  המשך
הרבי בסיום חלוקת הקונטרסים
שער הקונטרס

קונטרס פורים קטן - תשנ"ב, הינו קונטרס המכיל מאמר חסידות "ואתה תצווה" שנאמר על ידי הרבי בשנת תשמ"א.

בפורים קטן תשנ"ב חילק הרבי את הקונטרס לחסידים, וזהו למעשה המאמר האחרון שהרבי הגיה בו תיקונים, לעת עתה[1].

תוכן הקונטרס[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקונטרס מכיל את המאמר "ואתה תצווה" שנאמר על ידי הרבי בשבת פרשת תצוה בשנת תשמ"א.

המאמר מיוסד על המאמר של אדמו"ר הריי"צ 'וקבל היהודים' שנאמר בשנת תרפ"ז, בזמן המשטר הקומוניסטי בברית המועצות, תקופה קצרה לפני מאסרו הידוע.

במאמר זה מדובר אודות מהות תפקידו של משה רבינו בדורו וכמו כן של נשיאי ישראל שבכל דור שהם ה'משה רבינו' שבכל דור - לעורר את ההתקשרות של היהודים עם הקב"ה, על ידי שהוא מעורר את עצם הנשמה שלהם.

במאמר זה הרבי מדבר במיוחד אודות העבודה הנדרשת בדורנו.

תוכן המאמר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ואתה תצווה (תוכן מאמר)

המאמר דן בפסוק "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד" ומשיב על מספר שאלות העולות ממנו. תפקידו של משה ה"רעיא מהימנא" המאמר מסביר שהביטוי "ואתה תצוה" מלמד על תפקידו של משה שמקשר ומחבר את ישראל לקב"ה. חיבור זה מעלה את משה עצמו, ולכן נאמר "ויקחו אליך"ישראל מוסיפים אור למשה. משה מכונה "רעיא מהימנא", שתפקידו לזון ולפרנס את האמונה של ישראל, ולהחדיר אותה מאמונה באופן מקיף (חיצוני) לאמונה באפון פנימי ועמוק. תפקיד זה ניתן לכל ' משה שבדור' משה כמו מרדכי היהודי, שמחזקים את האמונה בעם ישראל.

"כתית למאור" ומסירות נפש: המושג "כתית למאור" מתפרש כשני מצבים של שבירה ודיכאון המביאים לגילוי עצם הנשמה ("מאור"): "כתית" כתוצאה מגזירות: קושי וסבל המביאים למסירות נפש, כפי שהיה בזמן המן. "כתית" כתוצאה מהגלות: שבירה הנובעת מהעדר גילוי אלוקות וציפייה לגאולה, וצער על הגלות גם במצב של רווחה גשמית. מצב זה עמוק יותר ומבטא את שורש עצם הנשמה.

הקשר בין מתן תורה לפורים ומעלת ה"כתית" השני: קבלת התורה בפורים הייתה עמוקה יותר ממתן תורה, משום שהיא נבעה מרצון פנימי וממסירות נפש, בניגוד לכפייה בהר סיני. מסירות נפש היא אמונה הנובעת מעצם הנשמה, שם היהודי והאלוקות הם "כולא חד". בעוד מסירות נפש ראשונית יכולה להיות כללית ולא לחדור לפרטי הכוחות, ה"כתית" השני (שבירת הלב מהגלות) חודר לעומק הכוחות ומתאחד איתם, ומגלה דרגה נעלית יותר בעצם הנשמה ("מושרשת בעצמות").

"ויקחו אליך" ו"נר תמיד": המאמר מסביר כי "ויקחו אליך" מתאר את עבודת ישראל מלמטה למעלה, שבה הם מביאים לידי גילוי עמוק של עצם הנשמה המחוברת לכוחות הגלויים. עבודה זו מביאה לתוצאה של "נר תמיד". לעומת זאת, העבודה "מלמעלה למטה" (גילוי רועי ישראל) יכולה להיות תלויה בנסיבות. המילים "כתית למאור" מופיעות אחרי "ויקחו אליך" בפסוק, כיוון שה"כתית" העליון (שבירת הלב מהעדר גילוי אלוקי) מושג רק באמצעות עבודה זו מלמטה למעלה.

הכנה לגאולה: המאמר מסיים בכך שגם בעבודת "ויקחו אליך" זקוקים ישראל לסיוע ולכוח ממשה. משה שבדורנו מעורר ומגלה את האמונה, באופן שישראל יעבדו בכוחות עצמם ויהפכו ל"נר תמיד". עבודה זו, שמצד ה'מטה', היא ההכנה וה'כלי' לגאולה האמיתית והשלימה,

חלוקת המאמר[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקראת פורים קטן תשנ"ב נערך המאמר על ידי חברי מערכת אוצר החסידים ואף הוגה על ידי הרבי. הקונטרס נדפס ביום שני י"ג אדר ראשון, תשנ"ב.

למחרת, ביום שלישי פורים קטן לאחר תפילת שחרית, נסע הרבי לאוהל אדמו"ר הריי"צ וביקש באמצעות הרב יהודה לייב גרונר שידפיסו עותקים נוספים מהחוברת, על מנת לחלק אותה בערב - לאחר שיחזור מהנסיעה לאוהל[2].

השמועה על חלוקת המאמר התפרסמה בין החסידים בעוד מועד, וחסידים רבים הגיעו אף ממרחקים, להיות נוכחים בשעת המעמד, בתפילת ערבית נכח ב-770 קהל רב. לאחר התפילה, אמר הרבי שיחה במשך כ-12 דקות, ולאחר מכן חילק כשמונת אלפים קונטרסים[3].

החוברות היו עטופות בנרתיק פלסטיק, ובתוך כל נרתיק הונחו 2 שטרות בודדים של דולר, וכן חתיכת לעקאח (עוגת דבש).

מאמר זה הינו המאמר האחרון לעת עתה שזכו החסידים לקבל מהרבי בחלוקה, ועקב כך קיבל המאמר מעמד יחודי, ובמשך השנים יצאו לאור מספר קונטרסים המבארים אותו על ידי משפיעים שונים.

ביטויים מיוחדים במאמר[עריכה | עריכת קוד מקור]

על ידי שמביא בהמאמר מה שכתוב במדרש שמרדכי בדורו היה שקול כמשה בדורו, על ידי זה פסק בעל המאמר את הדין על עצמו, שהוא הרעיא מהימנא (בגילוי) של כל אנשי הדור.

סעיף ז' במאמר

זה שישראל הם שבורים מזה שהם בגלות (גם כשיש להם הרחבה בגשמיות וברוחניות), הוא, כי רצונו האמיתי של כל אחד מישראל הוא שיהיה גילוי אלקות, ועד שזה נוגע לעצם מציאותו, ולכן, זה שבזמן הגלות אין מאיר גילוי אלקות כמו שהי' בזמן הבית, הנה מזה עצמו איז ער אינגאַנצן צוטרייסלט, כתית.

סעיף ט' במאמר

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • רעיא מהימנא, מסה מאת ר' יואל כהן המבארת את המאמר, כפר חב"ד גליון 1898 עמוד 24
  • הרבי נתן לנו את כל הכוחות, מסה מאת ר' שמעון גופין המבארת את המאמר, כפר חב"ד גליון 2115 עמוד 40

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביאורים


הערות שוליים

  1. למעט ג' קונטרסים שיצאו לאור בתשנ"ג - שהוגהו חלקית[דרושה הבהרה] ע"י הרבי.
  2. ביום זה התקיימה חתונתו של הרב יוסף יצחק מייזליש שליח הרבי למקסיקו, וחברי המערכת עשו מאמצים רבים כדי שהחוברת אכן תספיק לראות את אור הדפוס ביום חתונתו, ותחולק כתשורה בחתונה, מבלי לדעת שהרבי בעצמו יחלק את החוברת לחסידים. בערבו של יום, באמצע החתונה, עברו החתן ואשתו לפני הרבי, והרבי העניק לכל אחד מהם שני קונטרסים.
  3. על הדו"ח אודות הדפסת והפצת המאמר ענה הרבי: "ויהי רצון שיפעל הפעולה הרצוי' והזמ"ג וברי מזלי' כו'. אזכיר עה"צ".