התפילה ב-770: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==מעלת התפילות במקום== | ==מעלת התפילות במקום== | ||
[[קובץ:שחרית, תשרי תשפ.jpg|ממוזער|תפילת שחרית בחודש תשרי תש"פ, "במנין של הרבי". צילום: א' מחב"ד.]] | [[קובץ:שחרית, תשרי תשפ.jpg|ממוזער|תפילת שחרית בחודש תשרי תש"פ, "במנין של הרבי". צילום: א' מחב"ד.]] | ||
ה[[תפילה]] ב[[חסידות חב"ד]] בכלל הינה חוט השדרה | ה[[תפילה]] ב[[חסידות חב"ד]] בכלל הינה חוט השדרה{{הערה|[[לקוטי תורה]] לציין הממ</ref> של עבודת ה', והדבר מתבטא במרכז חב"ד [[770]] במיוחד. | ||
כשנכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] בפעם הראשונה ל-[[770]], דבר ראשון נכנס לבית הכנסת [[הזאל הקטן]] ואמר: יהי רצון אז די תפילות זאלן זיין מיט א פנימות און עס זאל זיך דאווענען מיט דעם אמת עבודה פנימיות'דיקן געשמאק (תרגום: יהי רצון שהתפילות יהיו עם [[פנימיות]], עם [[עבודה]] אמתית פנימית ו[[תענוג]]){{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] קיץ ה'ש"ת עמ' 175}}. באימרה זאת בטא הרבי שאת חצר ליובאוויטש החדשה הוא חונך למקום לתפילה ול[[עבודת התפילה]] בדרך חסידות חב"ד. [[הרבי]] מבאר את אימרה זו של הרבי הריי"צ כך: "משום שהבית הוא בית כללי עבור כלל ישראל, כי, זה שנכנס לדור בבית זה הוא [[נשמה כללית]] שהתעסקותה בענין התפילה, מלשון חיבור (תפלה מלשון התופל){{הערה|'''הערת הרבי''': תורה אור תרומה עט, סע"ד. וראה ספר המאמרים תש"ט ע' 79 בהערה.}}, לחבר את כלל ישראל לאביהם שבשמים"{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989311#footnoteRef7a2989311 שיחת ראש חודש סיון תש"י] סעיף ו'}}. | כשנכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] בפעם הראשונה ל-[[770]], דבר ראשון נכנס לבית הכנסת [[הזאל הקטן]] ואמר: יהי רצון אז די תפילות זאלן זיין מיט א פנימות און עס זאל זיך דאווענען מיט דעם אמת עבודה פנימיות'דיקן געשמאק (תרגום: יהי רצון שהתפילות יהיו עם [[פנימיות]], עם [[עבודה]] אמתית פנימית ו[[תענוג]]){{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] קיץ ה'ש"ת עמ' 175}}. באימרה זאת בטא הרבי שאת חצר ליובאוויטש החדשה הוא חונך למקום לתפילה ול[[עבודת התפילה]] בדרך חסידות חב"ד. [[הרבי]] מבאר את אימרה זו של הרבי הריי"צ כך: "משום שהבית הוא בית כללי עבור כלל ישראל, כי, זה שנכנס לדור בבית זה הוא [[נשמה כללית]] שהתעסקותה בענין התפילה, מלשון חיבור (תפלה מלשון התופל){{הערה|'''הערת הרבי''': תורה אור תרומה עט, סע"ד. וראה ספר המאמרים תש"ט ע' 79 בהערה.}}, לחבר את כלל ישראל לאביהם שבשמים"{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989311#footnoteRef7a2989311 שיחת ראש חודש סיון תש"י] סעיף ו'}}. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
[[770]] הוא [[בית הכנסת]] של [[הרבי]] בעשר שנים האחרונות של [[אדמו"ר הריי"צ|דור הששי]] וב[[דור השביעי]], מקום אשר כהגדרתו של אחד מגדולי ה[[חסידים]] בעבר הוא "[[בית המקדש]] שלנו" בזמן ה[[גלות]]{{הערה|"[[התמים]]" חלק ב' עמ' קכו.}}. וכמו שביאר הרבי בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]. | [[770]] הוא [[בית הכנסת]] של [[הרבי]] בעשר שנים האחרונות של [[אדמו"ר הריי"צ|דור הששי]] וב[[דור השביעי]], מקום אשר כהגדרתו של אחד מגדולי ה[[חסידים]] בעבר הוא "[[בית המקדש]] שלנו" בזמן ה[[גלות]]{{הערה|"[[התמים]]" חלק ב' עמ' קכו.}}. וכמו שביאר הרבי בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]. | ||
בשל כך, הרבי ייחס{{הערה|שיחת ו' מרחשון תשמ"ז. שבת פרשת לך לך תשמ"ח. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/305.htm אגרות קודש חלק ב' אגרת שה].}} להגעה למקום בשלושת הרגלים כמעין עליה לרגל | בשל כך, הרבי ייחס{{הערה|שיחת ו' מרחשון תשמ"ז. שבת פרשת לך לך תשמ"ח. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/305.htm אגרות קודש חלק ב' אגרת שה].}} להגעה למקום בשלושת הרגלים כמעין עליה לרגל{{הערה|הגמרא ([[מסכת ראש השנה]] טז עמוד ב) כותבת ש"חייב אדם לקבל פני רבו ברגל". הרבי חידש וביאר, שלא רק מצוה להגיע לרבי, אלא להגיע לבית הכנסת ובית המדרש של הרבי שהוא בדוגמת בית המקדש בזמן הגלות.</ref>. | ||
מעלה מיוחדת מבאר הרבי באגרת מ[[כ"ד תשרי]] [[תש"ח]] | מעלה מיוחדת מבאר הרבי באגרת מ[[כ"ד תשרי]] [[תש"ח]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/304.htm אגרות קודש חלק ב' אגרת דש]. </ref> לחסיד כאשר הוא מגיע לבית מדרש רבו, מאיר בו אור מיוחד על דרך האור שנמצא בבית המקדש. | ||
==סדר התפילה ב-770== | ==סדר התפילה ב-770== | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
להלן מובאת רשימה של בעלי תפלה קבועים בלבד, שתפילתם מהווה חלק מההווי בבית חיינו. | להלן מובאת רשימה של בעלי תפלה קבועים בלבד, שתפילתם מהווה חלק מההווי בבית חיינו. | ||
החל מ[[י"א ניסן]] [[תשל"ב]] נהוג שבשעה ש[[הרבי]] נכנס ויוצא מתפילה הקהל [[ניגון|מנגן]] בדרך כלל ניגון שמח ופעמים רבות הרבי מעודד את השירה | החל מ[[י"א ניסן]] [[תשל"ב]] נהוג שבשעה ש[[הרבי]] נכנס ויוצא מתפילה הקהל [[ניגון|מנגן]] בדרך כלל ניגון שמח ופעמים רבות הרבי מעודד את השירה{{הערה|התחיל בזה החסיד הרב [[זושא ווילימובסקי]] כתגובה על דברי הרבי שלא שמע שהתוועדו ב770. ראה בספר [[הפרטיזן]] מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]].</ref>. | ||
==מנהג 770== | ==מנהג 770== | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
[[הרבי הריי"צ]] מיעט להגיע להתפלל במניין הרשמי ב770 בשל מצבו הבריאותי והיה לרוב מתפלל במניין שהתקיים עבורו ב[[דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770|דירתו]]. כאשר היה מגיע להתפלל ב[[זאל הקטן]] היה יושב סמוך ל[[ארון הקודש]] מימינו. על מנת להקל עליו את התפילה במקום בעקבות מצב בריאותו, הותקן במקום מעקה בו יוכל להסתייע. | [[הרבי הריי"צ]] מיעט להגיע להתפלל במניין הרשמי ב770 בשל מצבו הבריאותי והיה לרוב מתפלל במניין שהתקיים עבורו ב[[דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770|דירתו]]. כאשר היה מגיע להתפלל ב[[זאל הקטן]] היה יושב סמוך ל[[ארון הקודש]] מימינו. על מנת להקל עליו את התפילה במקום בעקבות מצב בריאותו, הותקן במקום מעקה בו יוכל להסתייע. | ||
עד [[תשמ"ח]] | עד [[תשמ"ח]]{{הערה|למעט [[תשכ"ה]].</ref> התפלל [[הרבי]] בציבור בימי חול בעיקר תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]]{{הערה|בדרך כלל, אך לא בקביעות.</ref> ובימי הקריאה היה מגיע מ[[קריאת התורה]] עד סיום התפילה. | ||
ב[[שבת]] ו[[יום טוב]] על [[תשמ"ח]] | ב[[שבת]] ו[[יום טוב]] על [[תשמ"ח]]{{הערה|בשנת [[תשמ"ו]] התפלל הרבי ב[[זאל הקטן]] ב[[שבת|שבתות]] מ[[שבת מברכים]] [[אדר א']], עד [[חג הפסח]], מחמת קושי בהליכה.</ref> התפלל מנחה ב[[ערב שבת]] ב[[זאל הקטן]], [[קבלת שבת]] ו[[שחרית]] ב[[זאל הגדול]], [[מנחה]] - כאשר היה [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] היתה התפילה ב[[זאל הגדול]], כאשר לא היתה התוועדות בזאל הקטן. [[ערבית]] [[מוצאי שבת]] בזאל הקטן. | ||
בימי החול בשנים בהם התפלל [[הרבי]] ב[[זאל הקטן]] את תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]], היה הרבי יושב בפינה הצפונית מזרחית סמוך לדלת הכניסה. בימים שני וחמישי היה הרבי משתתף גם ב[[קריאת התורה]] שהתקיימה, והחל משנות המ"מים הסכים הרבי שיעמידו לו בשעה זו סטנדר קטן על השולחן. ב[[שבת|שבתות]] ו[[יום טוב|ימים טובים]] נהג הרבי לשבת במקום סמוך לדלת שעוברת לחדר שני של הזאל הקטן. | בימי החול בשנים בהם התפלל [[הרבי]] ב[[זאל הקטן]] את תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]], היה הרבי יושב בפינה הצפונית מזרחית סמוך לדלת הכניסה. בימים שני וחמישי היה הרבי משתתף גם ב[[קריאת התורה]] שהתקיימה, והחל משנות המ"מים הסכים הרבי שיעמידו לו בשעה זו סטנדר קטן על השולחן. ב[[שבת|שבתות]] ו[[יום טוב|ימים טובים]] נהג הרבי לשבת במקום סמוך לדלת שעוברת לחדר שני של הזאל הקטן. | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
כאשר עבר מניין התפילה המרכזי אל [[הזאל הגדול]], הרבי החל להתפלל שם את תפילות ה[[שבת|שבתות]], ה[[יום טוב|ימים טובים]] וה[[צום|צומות]], בעוד שאת התפילות בימי החול וב[[מוצאי שבת]] המשיך הרבי להתפלל ב[[זאל הקטן]]. | כאשר עבר מניין התפילה המרכזי אל [[הזאל הגדול]], הרבי החל להתפלל שם את תפילות ה[[שבת|שבתות]], ה[[יום טוב|ימים טובים]] וה[[צום|צומות]], בעוד שאת התפילות בימי החול וב[[מוצאי שבת]] המשיך הרבי להתפלל ב[[זאל הקטן]]. | ||
בעיתים מסויימים עשו לרבי מבנין מיוחד ב[[גן עדן התחתון]] | בעיתים מסויימים עשו לרבי מבנין מיוחד ב[[גן עדן התחתון]]{{הערה|בלילות ארוכים של יחידות בימי הקריאה או שהרבי היה שומע קריאת התורה בזאל הקטן קודם שהלך לבתו, ולפעמים היה מנין לקריאת התורה בגן עדן התחתון כשחזר מביתו ל-770. ב[[תשנ"ב]] [[מנחה]] לפני [[חלוקת הדולרים]] ביום ראשון. וכן ב[[תענית בה"ב|תעניות בה"ב]] עד [[תשמ"ח]] היה מנין מצומצם בסיום הצום.</ref>, במיוחד לאחר [[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב]]. | ||
===מקום הרבי בתפילה=== | ===מקום הרבי בתפילה=== | ||
| שורה 64: | שורה 64: | ||
בשנת האבילות אחרי הסתלקות אביו הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] ב[[כ' מנחם אב]] [[תש"ד]] התפלל הרבי לפני העמוד ו[[בעל קורא|קרא בתורה]] במנין של הישיבה, כאשר התפילות מתקיימות בזאל הקטן{{הערה|מסופר כי הרבי דייק שיהיו עשרה מלבדו בבית הכנסת ([[מעשה מלך]]).}}. | בשנת האבילות אחרי הסתלקות אביו הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] ב[[כ' מנחם אב]] [[תש"ד]] התפלל הרבי לפני העמוד ו[[בעל קורא|קרא בתורה]] במנין של הישיבה, כאשר התפילות מתקיימות בזאל הקטן{{הערה|מסופר כי הרבי דייק שיהיו עשרה מלבדו בבית הכנסת ([[מעשה מלך]]).}}. | ||
בשנת האבלות אחרי אימו [[הרבנית חנה]] שהסתלקה ב[[ו' תשרי]] [[תשכ"ז]], התפלל הרבי לפני העמוד בימים הבודדים של ה"שבעה" | בשנת האבלות אחרי אימו [[הרבנית חנה]] שהסתלקה ב[[ו' תשרי]] [[תשכ"ז]], התפלל הרבי לפני העמוד בימים הבודדים של ה"שבעה"{{הערה|הסתלקה בשבת [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]] בעלות המנחה והובאה למנוחות למחרת ב[[ז' תשרי]]. ה[[שבעה]] נמשכה עד [[ערב יום כיפור]]. ממילא השבעה נמשכה ימים ספורים בלבד.</ref> בביתה ב-[[פרזדינט 1418]], וכל השנה התפלל לפני העמוד ב-770. | ||
בשנת [[תשמ"ח]] בשנת ה[[אבילות]] על [[הרבנית חיה מושקא]] התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב [[פרזידנט 1304]]. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג [[רבותינו נשיאנו]]. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את [[תפילת שחרית]] בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי ב[[זאל הגדול]] (למעט [[תפילת ערבית]] של [[מוצאי שבת]] אותה המשיך הרבי להתפלל ב[[זאל הקטן]]). | בשנת [[תשמ"ח]] בשנת ה[[אבילות]] על [[הרבנית חיה מושקא]] התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב [[פרזידנט 1304]]. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג [[רבותינו נשיאנו]]. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את [[תפילת שחרית]] בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי ב[[זאל הגדול]] (למעט [[תפילת ערבית]] של [[מוצאי שבת]] אותה המשיך הרבי להתפלל ב[[זאל הקטן]]). | ||
| שורה 87: | שורה 87: | ||
בחסידות חב"ד מבואר פעמים רבות{{מקור}}, דוגמה להשפעה באופן של [[סובב]] כאשר נמצאים במחיצת [[צדיק]] בכלל ומיוחד כאשר שצדיק מתפלל, ההשפעה היא על האדם אף שאינו חש בה. | בחסידות חב"ד מבואר פעמים רבות{{מקור}}, דוגמה להשפעה באופן של [[סובב]] כאשר נמצאים במחיצת [[צדיק]] בכלל ומיוחד כאשר שצדיק מתפלל, ההשפעה היא על האדם אף שאינו חש בה. | ||
מספרים | מספרים{{הערה|מפי המשפיע הרב [[שלמה זרחי]].</ref> שהיה בחור שהתלונן אצל הרבי על בעיות ב[[אמונה]], אמר לו הרבי תבוא להתפלל עם אדם שאצלו מונח הדברים בפשטות (ובזה רמז על עצמו), ויהיו הדברים מונחים אצלך בפשטות. | ||
==תפלה בימי חול== | ==תפלה בימי חול== | ||
| שורה 95: | שורה 95: | ||
*תפילת [[שחרית]] מתקיימת בשעה 10 בבוקר. | *תפילת [[שחרית]] מתקיימת בשעה 10 בבוקר. | ||
:בתחילת התפילה מנגנים "[[ניגון שיבנה בית המקדש|שיבנה בית המקדש]]", ב{{מונחון|יומי דפגרא|חגים חסידיים}} לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן | :בתחילת התפילה מנגנים "[[ניגון שיבנה בית המקדש|שיבנה בית המקדש]]", ב{{מונחון|יומי דפגרא|חגים חסידיים}} לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן{{הערה|התחיל באמצע שנות הס'.</ref> "אל תירא" ב[[ניגון עוצו עצה]] ו"אך צדיקים" בניגון [[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלוקים]]. | ||
:לאחר התפילה נאמר ברבים על ידי החזן [[חת"ת|השיעור היומי בתהלים]]. | :לאחר התפילה נאמר ברבים על ידי החזן [[חת"ת|השיעור היומי בתהלים]]. | ||
| שורה 106: | שורה 106: | ||
:בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפילה הבאה. | :בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפילה הבאה. | ||
* תפילת [[ערבית]] מתקיימת ב[[חורף]] | * תפילת [[ערבית]] מתקיימת ב[[חורף]]{{הערה|מלאחר [[שמחת תורה]].</ref> בשעה 6:45{{הערה|לפעמים בימים שאחרי [[שמחת תורה]] השעון ב[[ניו יורק]] משתנה, עד שאפשר להתפלל ב 6:45.</ref> , וב[[קיץ]]{{הערה|לאחר שהשעון זז ואי אפשר להתפלל ב 6:45.</ref> בשעה 9:30. | ||
:בימי [[תענית בה"ב]], התפילה מתקיימת בסוף ה[[צום]]. | :בימי [[תענית בה"ב]], התפילה מתקיימת בסוף ה[[צום]]. | ||
| שורה 124: | שורה 124: | ||
===[[שחרית]] ו[[תפילת מוסף|מוסף]]=== | ===[[שחרית]] ו[[תפילת מוסף|מוסף]]=== | ||
התפילה מתחילה בשעה 10 | התפילה מתחילה בשעה 10{{הערה|יוצא מהכלל [[ערב פסח]] שחל להיות בשבת.</ref>, לבד מ[[שבת מברכים]] ש[[שבת מברכים|אמירת התהלים]] מתחילה ב 8:30 והתפילה ב 10:30 | ||
נוהגים לנגן ב: | נוהגים לנגן ב: | ||
*[[האדרת והאמונה]], על פי בקשת ר' [[זלמן יפה]] מהרבי | *[[האדרת והאמונה]], על פי בקשת ר' [[זלמן יפה]] מהרבי | ||
*א-ל אדון | *א-ל אדון{{הערה|בדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל, יוצא מהכלל ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ג]] שהרבי התחיל לנגן ב"קל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף ב[[ניגון שאמיל]]. מזכרון הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].</ref>. | ||
*ב[[אמירת קדושה|קדושה]] בשחרית בקטע המתחיל "ממקומך" | *ב[[אמירת קדושה|קדושה]] בשחרית בקטע המתחיל "ממקומך"{{הערה|לפי הנראה בפעול הראשונה בתחילת הכפס' על ידי הרב הירשל שפריצר, ניגן בפעם הראשונה בניגון שמיל, וקיבל על זה ישר כח מהרבי.</ref> | ||
*ב[[אמירת קדושה|קדושה]] ב[[תפילת מוסף]] בקטע המתחיל "הוא אלוקינו", מנגנים את [[ניגון הוא אלוקינו]]. | *ב[[אמירת קדושה|קדושה]] ב[[תפילת מוסף]] בקטע המתחיל "הוא אלוקינו", מנגנים את [[ניגון הוא אלוקינו]]. | ||
| שורה 145: | שורה 145: | ||
*הרב שמעון הרץ, ב[[קבלת שבת]] ולפעמים בשחרית של שבת | *הרב שמעון הרץ, ב[[קבלת שבת]] ולפעמים בשחרית של שבת | ||
*הרב [[נחום קפלינסקי]], בעיקר בתפילת מנחה בשבת. | *הרב [[נחום קפלינסקי]], בעיקר בתפילת מנחה בשבת. | ||
*הרב [[מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס)]] ו"בתפילת גשם" ו"בתפילת טל" | *הרב [[מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס)]] ו"בתפילת גשם" ו"בתפילת טל"{{הערה|באחת השנים התפלל גם בימים נוראים.</ref>. | ||
*הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]], קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]] שמקורה ב'מארש' של משפ' העכט). | *הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]], קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]] שמקורה ב'מארש' של משפ' העכט). | ||
*הרב לוי גאייר | *הרב לוי גאייר | ||
| שורה 160: | שורה 160: | ||
קודם תקעת שופר נוהגים לנגן את ניגוני רבותנו נשאינו וניגון לר' לוי יצחק ולחתום בניגון יחי | קודם תקעת שופר נוהגים לנגן את ניגוני רבותנו נשאינו וניגון לר' לוי יצחק ולחתום בניגון יחי | ||
הרב [[שלמה מיעסקי]], מכריז (תוכן): שכיון שענין התקיעות הוא קבלת המלכות, והדרך לקבל מלכותו של הקב"ה מוסבר בחסידות | הרב [[שלמה מיעסקי]], מכריז (תוכן): שכיון שענין התקיעות הוא קבלת המלכות, והדרך לקבל מלכותו של הקב"ה מוסבר בחסידות{{הערה|[[דרך מצותך]] מצות מנינוי מלך. ועוד.</ref> הוא על ידי התקשרות למלך לנשיא הדור. ומסיים בהכרזת יחי. | ||
===בעלי תפילה בימים נוראים=== | ===בעלי תפילה בימים נוראים=== | ||
| שורה 185: | שורה 185: | ||
לאחר מכן שימשו כבעלי תקיעה בניו: הרב אליהו טננבוים. והרב שלום דובער טננבוים. | לאחר מכן שימשו כבעלי תקיעה בניו: הרב אליהו טננבוים. והרב שלום דובער טננבוים. | ||
ראה עוד: [[השופורות של הרבי]] | ראה עוד: [[השופורות של הרבי]]{{הערה|http://shturem.net/index.php?section=news&id=75135</ref> | ||
==בשמני עצרת שמחת תורה== | ==בשמני עצרת שמחת תורה== | ||
גרסה מ־06:06, 6 בספטמבר 2020
סדרי התפילה ב-770 נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת הרבי וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת התפילה ברוב בתי הכנסת החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל.
מעלת התפילות במקום
התפילה בחסידות חב"ד בכלל הינה חוט השדרה{{הערה|לקוטי תורה לציין הממ</ref> של עבודת ה', והדבר מתבטא במרכז חב"ד 770 במיוחד.
כשנכנס אדמו"ר הריי"צ בפעם הראשונה ל-770, דבר ראשון נכנס לבית הכנסת הזאל הקטן ואמר: יהי רצון אז די תפילות זאלן זיין מיט א פנימות און עס זאל זיך דאווענען מיט דעם אמת עבודה פנימיות'דיקן געשמאק (תרגום: יהי רצון שהתפילות יהיו עם פנימיות, עם עבודה אמתית פנימית ותענוג)[1]. באימרה זאת בטא הרבי שאת חצר ליובאוויטש החדשה הוא חונך למקום לתפילה ולעבודת התפילה בדרך חסידות חב"ד. הרבי מבאר את אימרה זו של הרבי הריי"צ כך: "משום שהבית הוא בית כללי עבור כלל ישראל, כי, זה שנכנס לדור בבית זה הוא נשמה כללית שהתעסקותה בענין התפילה, מלשון חיבור (תפלה מלשון התופל)[2], לחבר את כלל ישראל לאביהם שבשמים"[3].
770 הוא בית הכנסת של הרבי בעשר שנים האחרונות של דור הששי ובדור השביעי, מקום אשר כהגדרתו של אחד מגדולי החסידים בעבר הוא "בית המקדש שלנו" בזמן הגלות[4]. וכמו שביאר הרבי בארוכה בקונטרס בית רבינו שבבבל.
בשל כך, הרבי ייחס[5] להגעה למקום בשלושת הרגלים כמעין עליה לרגל{{הערה|הגמרא (מסכת ראש השנה טז עמוד ב) כותבת ש"חייב אדם לקבל פני רבו ברגל". הרבי חידש וביאר, שלא רק מצוה להגיע לרבי, אלא להגיע לבית הכנסת ובית המדרש של הרבי שהוא בדוגמת בית המקדש בזמן הגלות.</ref>.
מעלה מיוחדת מבאר הרבי באגרת מכ"ד תשרי תש"ח{{הערה|אגרות קודש חלק ב' אגרת דש. </ref> לחסיד כאשר הוא מגיע לבית מדרש רבו, מאיר בו אור מיוחד על דרך האור שנמצא בבית המקדש.
סדר התפילה ב-770
סדר התפילה בבית הכנסת 770 התגבש במהלך השנים, חלק מהשינוים הנהיג הרבי, וחלקם על ידי גבאי בית הכנסת 770, ובעלי התפילה.
במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה בעלי תפילה מפורסמים מהם בשבתות ומהם בחגים ובימים נוראים.
ההנהגה בתפילות ב-770 נעתקת לקהילות רבות חב"ד ולבתי חב"ד ברחבי תבל. וכמה פעמים ציין זאת הרבי לטובה[6][7].
להלן מובאת רשימה של בעלי תפלה קבועים בלבד, שתפילתם מהווה חלק מההווי בבית חיינו.
החל מי"א ניסן תשל"ב נהוג שבשעה שהרבי נכנס ויוצא מתפילה הקהל מנגן בדרך כלל ניגון שמח ופעמים רבות הרבי מעודד את השירה{{הערה|התחיל בזה החסיד הרב זושא ווילימובסקי כתגובה על דברי הרבי שלא שמע שהתוועדו ב770. ראה בספר הפרטיזן מאת הרב שניאור זלמן ברגר.</ref>.
מנהג 770
בקהילות חב"ד רבות נוהגים את סדרי התפילה כמנהג 770. הדבר קיבל גיבוי מהרבי מספר פעמים.
כאשר מספר חסידי חב"ד בירושלים, רצו לשנות את מנהג הגבהת התורה שהיה נהוג עד אז לנהוג בבית הכנסת של הרבי, הרב שלמה יוסף זוין לא ראה נכונה את השינוי ממנהג המקום וכתב על כך לרבי. הרבי השיב לו באגרת[6][8]:
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין במ"ש אודות מנהגי הגבה וכו' .. ובטענה שכן נוהגים בבית הכנסת בו התפלל כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע,- והנה אף שלכתחלה אולי צדקו טעמי כבוד תורתו לשלילת שינוי המנהג, ובפרט שכן נהגו זקני אנ"ש בדורות שקדמו בבואם לאה"ק ת"ו. אבל הבעיא עתה - האם יש לנגוע בנקודת ההתקשרות של מי שהוא לרבותינו נשיאינו, אפילו באם מתבטאת היא ביותר על המדה.
ויש לקשר לזה גם סיפור חז"ל (סוכה לב סוף ע"ב) מהדר כו' הואיל דנפיק מפומי' - אף שבודאי בעל הפס"ד עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהי' דוקא תרי וחד, אלא רק
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין דנפק מפומי', ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שזה מתבלטת השייכות, וכש"כ בנדו"ד, ענין שבפועל. ועוד, הרואה - השינוי יעורר אותו לשאול הטעם ויקבל המענה, שזהו מנהג אבותינו נשיאינו כו', וכמרז"ל עד חברון. וכנ"ל עיקר הנקודה בהאמור הוא, להחזיר עתה המנהג לכמו שהי' ה"ז מחליש העמדה שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר.
השתתפות הרבי בתפילות
הרבי הריי"צ מיעט להגיע להתפלל במניין הרשמי ב770 בשל מצבו הבריאותי והיה לרוב מתפלל במניין שהתקיים עבורו בדירתו. כאשר היה מגיע להתפלל בזאל הקטן היה יושב סמוך לארון הקודש מימינו. על מנת להקל עליו את התפילה במקום בעקבות מצב בריאותו, הותקן במקום מעקה בו יוכל להסתייע.
עד תשמ"ח{{הערה|למעט תשכ"ה.</ref> התפלל הרבי בציבור בימי חול בעיקר תפילות מנחה וערבית{{הערה|בדרך כלל, אך לא בקביעות.</ref> ובימי הקריאה היה מגיע מקריאת התורה עד סיום התפילה.
בשבת ויום טוב על תשמ"ח{{הערה|בשנת תשמ"ו התפלל הרבי בזאל הקטן בשבתות משבת מברכים אדר א', עד חג הפסח, מחמת קושי בהליכה.</ref> התפלל מנחה בערב שבת בזאל הקטן, קבלת שבת ושחרית בזאל הגדול, מנחה - כאשר היה התוועדות היתה התפילה בזאל הגדול, כאשר לא היתה התוועדות בזאל הקטן. ערבית מוצאי שבת בזאל הקטן.
בימי החול בשנים בהם התפלל הרבי בזאל הקטן את תפילות מנחה וערבית, היה הרבי יושב בפינה הצפונית מזרחית סמוך לדלת הכניסה. בימים שני וחמישי היה הרבי משתתף גם בקריאת התורה שהתקיימה, והחל משנות המ"מים הסכים הרבי שיעמידו לו בשעה זו סטנדר קטן על השולחן. בשבתות וימים טובים נהג הרבי לשבת במקום סמוך לדלת שעוברת לחדר שני של הזאל הקטן.
כאשר עבר מניין התפילה המרכזי אל הזאל הגדול, הרבי החל להתפלל שם את תפילות השבתות, הימים טובים והצומות, בעוד שאת התפילות בימי החול ובמוצאי שבת המשיך הרבי להתפלל בזאל הקטן.
בעיתים מסויימים עשו לרבי מבנין מיוחד בגן עדן התחתון{{הערה|בלילות ארוכים של יחידות בימי הקריאה או שהרבי היה שומע קריאת התורה בזאל הקטן קודם שהלך לבתו, ולפעמים היה מנין לקריאת התורה בגן עדן התחתון כשחזר מביתו ל-770. בתשנ"ב מנחה לפני חלוקת הדולרים ביום ראשון. וכן בתעניות בה"ב עד תשמ"ח היה מנין מצומצם בסיום הצום.</ref>, במיוחד לאחר כ"ז אדר תשנ"ב.
מקום הרבי בתפילה
מקומם הקבוע של רבותינו נשיאינו בבית הכנסת הוא בפינה הדרומית מזרחית של בית הכנסת[דרוש מקור: לעיין בספר התולדות אדהרש"ב שם מספר אדמו"ר הריי"צ על השינוי בתרנ"ד, וכן בשיחות הרבי (להוסיף המראה מקום.)].
בשנת תשמ"ח בשנת האבילות על הרבנית חיה מושקא התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב פרזידנט 1304. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג אדמו"רי חב"ד. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את תפילת שחרית בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי בזאל הגדול (למעט תפילת ערבית של מוצאי שבת אותה המשיך הרבי להתפלל בזאל הקטן).
בעקבות הסתלקות הרבנית החל הרבי להתוועד מדי שבת בשעה אחת וחצי. בסיום ההתוועדות היה הרבי מתפלל את תפילת מנחה על בימת ההתוועדיות.
במשך השנים לא היה מקומו של הרבי בזאל הגדול מוגבה, למעט חודש תשרי, וכאשר התפלל הרבי בזאל הגדול באופן חריג נפרש על מקומו שטיח. עם תחילת שנת תש"נ והתקבעות הנוהג לפיו הרבי מתפלל בזאל הגדול, הועמדה בימה קבועה על מקומו של הרבי.
הרבי עובר לפני העמוד
בשנת האבילות אחרי הסתלקות אביו הרב לוי יצחק שניאורסון בכ' מנחם אב תש"ד התפלל הרבי לפני העמוד וקרא בתורה במנין של הישיבה, כאשר התפילות מתקיימות בזאל הקטן[9].
בשנת האבלות אחרי אימו הרבנית חנה שהסתלקה בו' תשרי תשכ"ז, התפלל הרבי לפני העמוד בימים הבודדים של ה"שבעה"{{הערה|הסתלקה בשבת ו' תשרי תשכ"ה בעלות המנחה והובאה למנוחות למחרת בז' תשרי. השבעה נמשכה עד ערב יום כיפור. ממילא השבעה נמשכה ימים ספורים בלבד.</ref> בביתה ב-פרזדינט 1418, וכל השנה התפלל לפני העמוד ב-770.
בשנת תשמ"ח בשנת האבילות על הרבנית חיה מושקא התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב פרזידנט 1304. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג רבותינו נשיאנו. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את תפילת שחרית בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי בזאל הגדול (למעט תפילת ערבית של מוצאי שבת אותה המשיך הרבי להתפלל בזאל הקטן).
ימים שהרבי עובר לפני העמוד:
- ו' תשרי: יום ההילולא של הרבנית חנה.
- יו"ד שבט: יום ההילולא של הרבי הריי"צ.
- כ"ב שבט: יום ההילולא של הרבנית חיה מושקא
- כ' מנחם אב: יום ההילולא של אביו הרב לוי יצחק
בימים שהרבי עבר לפני התיבה בדרך כלל מפני ריבוי הקהל התפלל בזאל הגדול.
הרבי אומר קדיש
ימים שהרבי נוהג לומר קדיש ממקומו:
- ערב ראש השנה: אחרי סבו הרב מאיר שלמה ינובסקי.
- יום שני של ראש השנה: אחרי גיסתו הרבנית שיינא וגיסו הרב מנחם מענדל הורנשטיין.
- י"ג אייר: יום ההילולא של אחיו ר' ישראל אריה לייב.
עד תשמ"ח, שאז הרבי היה מתפלל בדרך כלל רק תפילות מנחה וערבית במנין, היה הרבי מסיים פרקי משניות לפני התפילה ואומר אחריהם קדיש.
הזכות להתפלל במחיצת הרבי
בחסידות חב"ד מבואר פעמים רבות[דרוש מקור], דוגמה להשפעה באופן של סובב כאשר נמצאים במחיצת צדיק בכלל ומיוחד כאשר שצדיק מתפלל, ההשפעה היא על האדם אף שאינו חש בה.
מספרים{{הערה|מפי המשפיע הרב שלמה זרחי.</ref> שהיה בחור שהתלונן אצל הרבי על בעיות באמונה, אמר לו הרבי תבוא להתפלל עם אדם שאצלו מונח הדברים בפשטות (ובזה רמז על עצמו), ויהיו הדברים מונחים אצלך בפשטות.
תפלה בימי חול
הרבי מתפלל במנין שמתקיים בשעות קבועות, ובו משתתפים רבים מהחסידים והתמימים בישיבה. מנין זה הינו המרכזי בבית הכנסת ונקרא המנין של הרבי. מלבד זאת מתקיימים מניני תפילה קטנים בחדרים הקטנים ובכל רחבי בית הכנסת בכל שעות היממה.
- תפילת שחרית מתקיימת בשעה 10 בבוקר.
- בתחילת התפילה מנגנים "שיבנה בית המקדש", ב
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין יומי דפגרא לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן{{הערה|התחיל באמצע שנות הס'.</ref> "אל תירא" בניגון עוצו עצה ו"אך צדיקים" בניגון כי אלוקים.
- לאחר התפילה נאמר ברבים על ידי החזן השיעור היומי בתהלים.
- לאחר מכן מוכרז פתגם ההיום יום היומי, וקטע בעניני גאולה ומשיח.
- בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפילה הבאה.
- תפילת מנחה מתקיימת בשעה 3:15.
- בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפילה הבאה.
- תפילת ערבית מתקיימת בחורף{{הערה|מלאחר שמחת תורה.</ref> בשעה 6:45{{הערה|לפעמים בימים שאחרי שמחת תורה השעון בניו יורק משתנה, עד שאפשר להתפלל ב 6:45.</ref> , ובקיץ{{הערה|לאחר שהשעון זז ואי אפשר להתפלל ב 6:45.</ref> בשעה 9:30.
- בימי תענית בה"ב, התפילה מתקיימת בסוף הצום.
תפילת שבת
בערב שבת נהג הרבי להתפלל בזאל הקטן, במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפילות לזאל הגדול.
קבלת שבת
קבלת שבת מתחילה בדרך כלל כ25-29 דקות לאחר השקיעה.
הרב שלמה לייב אברמוביץ[דרושה הבהרה] שאל את רשות הרבי לנגן בלכה דודי, והתחיל בניגון יחי (חיילי אדוננו), וכך נהוג עד היום,
לעיתים הרבי עודד את השירה בתנועות בידו הקדושה.
כיום נוהגים לרקוד כ-7 דקות יחי באותה מנגינה אחרי סיום שירת הפיוט לכה דודי.
ביציאה מהתפילה הרבי נוהג לומר לגבאים "גוט שבת".
שחרית ומוסף
התפילה מתחילה בשעה 10{{הערה|יוצא מהכלל ערב פסח שחל להיות בשבת.</ref>, לבד משבת מברכים שאמירת התהלים מתחילה ב 8:30 והתפילה ב 10:30
נוהגים לנגן ב:
- האדרת והאמונה, על פי בקשת ר' זלמן יפה מהרבי
- א-ל אדון{{הערה|בדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל, יוצא מהכלל בכ' מנחם אב תשכ"ג שהרבי התחיל לנגן ב"קל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף בניגון שאמיל. מזכרון הרב חיים שלום דובער ליפסקר.</ref>.
- בקדושה בשחרית בקטע המתחיל "ממקומך"{{הערה|לפי הנראה בפעול הראשונה בתחילת הכפס' על ידי הרב הירשל שפריצר, ניגן בפעם הראשונה בניגון שמיל, וקיבל על זה ישר כח מהרבי.</ref>
- בקדושה בתפילת מוסף בקטע המתחיל "הוא אלוקינו", מנגנים את ניגון הוא אלוקינו.
אחרי קריאת התורה (בשבת מברכים אחרי ברכת החודש), מכריז הגבאי את פתגם היום יום של אותו היום.
תפילת המנחה
התפילה מתחילה 35/39 דקות קודם השקיעה.
בשבתות הקיץ מיד אחרי התפילה אומרים פרקי אבות, הרבי נוהג לומר זאת במקומו בישיבה.
לאחר התפילה מתקיים סדר ניגונים ולאחריו חזרת דא"ח עד זמן צאת השבת, שאז מתפללים ערבית.
בעלי תפילה
- הרב שמעון הרץ, בקבלת שבת ולפעמים בשחרית של שבת
- הרב נחום קפלינסקי, בעיקר בתפילת מנחה בשבת.
- הרב מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס) ו"בתפילת גשם" ו"בתפילת טל"{{הערה|באחת השנים התפלל גם בימים נוראים.</ref>.
- הרב שלמה לייב אברמוביץ, קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את ניגון יחי (חיילי אדוננו) שמקורה ב'מארש' של משפ' העכט).
- הרב לוי גאייר
בימים נוראים
בהנהגת הרבי[דרוש מקור], כל תפילה בימים הנוראים מתחילה בניגון אבינו מלכנו. לבד אם חל בשבת.
קודם תפילת ערבית של ראש השנה אחרי אמירת תהלים היה הרבי מתחיל לנגן ברוב השנים אבינו מלכנו, וכך נוהגים היום.
קודם תפילה כל נדרי נוהג הרבי לומר תהלים בזמן לא מגודר אבל לא פחות מ 20 דקות.
לאחר תפילת ערבית, הנהיג הרבי לומר את כל ספר התהלים מתחילתו ועד סופו.
קודם תקעת שופר נוהגים לנגן את ניגוני רבותנו נשאינו וניגון לר' לוי יצחק ולחתום בניגון יחי
הרב שלמה מיעסקי, מכריז (תוכן): שכיון שענין התקיעות הוא קבלת המלכות, והדרך לקבל מלכותו של הקב"ה מוסבר בחסידות{{הערה|דרך מצותך מצות מנינוי מלך. ועוד.</ref> הוא על ידי התקשרות למלך לנשיא הדור. ומסיים בהכרזת יחי.
בעלי תפילה בימים נוראים
- הרב שניאור זלמן דוכמן.
- הרב יוסף וינברג, במוצאי שבת סליחות, ובימים נוראים.
- הרב שמואל מנחם מענדל בוטמן.
- הרב מרדכי צבי ברקוביץ.
- הרב אלעזר קעניג, בתשרי בשנות התש"ס והתש"ע.
- הרב שמואל זלמנוב, עורך ספר הניגונים. חיבר את מנגינת ניגון ר' לוי יצחק אביו של הרבי, עם פיוט היום תאמצנו.
- הרב משה לברטוב.
- הרב מרדכי דב טלישבסקי.
- הרב משה טלישבסקי. היה מתפלל בשבתות, ובמיוחד בשבת בראשית בה נוהגים להאריך בתפילה, היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים.
- הרב אליהו איידלמן, מלמד תשב"ר בתלמוד תורה אהלי תורה. בתחילה היה מתפלל בשבתות, והחל מתשע"ט ניאות לבקשת הגבאים להתפלל גם בימים נוראים.
- הרב יעקב הרצוג. מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפילת מנחה ביום כיפור.
- הרב אהרן לאשק, בשבתות, ובעיקר ביום כיפור משנת תשע"ט ואילך.
| ערך מורחב – ניגוני חב"ד לימים נוראים |
בעלי תקיעה
בחודש אלול נהג לתקוע בשופר הרב דוד רסקין.
לקראת ר"ה תשי"א הרבי ביקש מאת הרב יוסף מנחם מענדל טננבוים להיות בעל תוקע.
בשנה הראשונה תקע בשופר גם בתקעות מיושב, ומאז תשי"ב עד תשנ"ב הרבי תקע בשופר בתקיעות מיושב, והרב טעננבוים תקע במעומד ובסיום התפלה.
לאחר מכן שימשו כבעלי תקיעה בניו: הרב אליהו טננבוים. והרב שלום דובער טננבוים.
ראה עוד: השופורות של הרבי{{הערה|http://shturem.net/index.php?section=news&id=75135</ref>
בשמני עצרת שמחת תורה
בליל שמיני עצרת אחר התפילה נהוג לעשות הפסקה עד השעה 9 בה הולך הקהל לעשות קידוש ולהתוועד כהכנה להקפות.
סדר ההקפות מתחיל באמירת שלוש פעמים אתה הראת.
מנהגים שונים במהלך שמחת תורה:
- כשפותחים הארון נוהגים לנגן את "ניגון אנא עבדא".
בעלי תפילה
- הרב שלמה אהרן קזרנובסקי, היה מתפלל בעמוד בשמחת תורה עקב יארצייט[דרושה הבהרה].
- הרב ישראל דוכמן (בן ר' זלמן), שמחת תורה[דרושה הבהרה].
קריאת התורה
|
| ערך מורחב – ספרי תורה ב-770 |
בבית הכנסת קוראים בספרי תורה מיוחדים כגון ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו וספר תורה של הרבי. ועוד.
סדר ברכת כהנים בבית הכנסת
המנהג בבית המדרש שהכהנים נושאים כפיים באופן אותו כותב אדמו"ר הזקן בסידורו[10] "נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפים אלא ביום טוב שאז שרויים בשמחת יום טוב ונושאים כפים במוסף אפילו חל בשבת וכן יום הכיפורים"[11].
בשעת נשיאת כפיים נוהג הרבי לרדת מבימת התפלה שלו, והכהנים עולים עליה ומשם מברכים את הציבור.
הכהנים יורדים לאחר הקדיש שלם והרבי נוהג לומר להם "ישר כח כהן".
מנהג זה מועתק אף לחלק מקהילות חב"ד בארץ הקודש בהם נוהגים לישא כפיים בכל שבת, אך חלק מקהילות חב"ד נוהגים רק ביום טוב כפי המנהג ב-770.
חשיבות נשיאת כפיים ב-770
במכתב מיום כ"ה תשרי תש"ח[12], כותב הרב לר' יעקב הכהן כץ שאף שמצות נשיאת כפיים היא בבית כנסת במקומו של הכהן, הנה המשנה[13] מבארת שיש מעלה בנשיאת כפיים בבית המקדש שהיא נעלית
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין באין ערוך מאשר נשיאת כפיים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין "במדינה", מכיון שבבית המקדש מתגלה דרגת ביטול גבוהה יותר לאלוקות אצל הכהן והוא ממשיך אור אלוקי גדול יותר. ומבאר הרבי שבאופן דומה מתקיים בתקופת הגלות כאשר חסיד מגיע לבית המדרש של הרבי מתגלה בו הביטול שלו אל רבו, וממילא אין זה שווה לנשיאת כפיים בבית מדרש אחר, אלא זהו בדוגמת נשיאת כפיים בבית המקדש, שהיא גבוהה יותר באין ערוך לנשיאת כפים רגילה.
קישורים חיצוניים
- ליובאוויטש וחזניה - תולדות ימי שליחי הציבור במחיצת רבותינו נשיאינו בתוך קובץ 'בכסה ליום חגנו' בהוצאת ועד חיילי בית דוד, ראש השנה תשע"ז
- לשמוע קול שופר, בנו הרב שלום טננבוים מתראיין לתכנית המולטימדיה של חברץ המדיה החב"דית jem
| בניין שבע מאות ושבעים | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בנין המשולשים |
| ||||||||
| הזאל הגדול | בית הכנסת - 770 - ספרי תורה · גבאי בית הכנסת · התפילה · התוועדות עם הרבי · ועד המסדר · התוועדויות מרכזיות · ועד סעודת שלמה · בית חב"ד 770 · הרחבות ושיפוץ בית הכנסת · חומת אנ"ש · המרפסת · קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770 | ||||||||
| תומכי תמימים המרכזית | ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770 · קבוצה · את"ה העולמי · הערות התמימים ואנ"ש | ||||||||
| בנין המשרדים | ועד להפצת שיחות · JEM · ועד הנחות בלה"ק · ועד שיחות באנגלית · דפוס עזרא · ועד תלמידי התמימים · מרכז 302 | ||||||||
| קונטרס בית רבינו שבבבל • תמונות 770 • המספר 770 | |||||||||
הערות שוליים
- ↑ ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמ' 175
- ↑ הערת הרבי: תורה אור תרומה עט, סע"ד. וראה ספר המאמרים תש"ט ע' 79 בהערה.
- ↑ שיחת ראש חודש סיון תש"י סעיף ו'
- ↑ "התמים" חלק ב' עמ' קכו.
- ↑ שיחת ו' מרחשון תשמ"ז. שבת פרשת לך לך תשמ"ח. אגרות קודש חלק ב' אגרת שה.
- ↑ 6.0 6.1 אגרות קודש חלק יט אגרת ז'רפב לרב שלמה יוסף זווין
- ↑ הרבי הסכים עם הטענה שבצפת עושים ברכת כהנים רק ביום טוב, כי כך נהוג ב770, ראה מה שדן בזה בפרד"ס חב"ד גליון ט"ו ט"ז יז, http://www.daat.ac.il/he-il/hasidut/pardes]]
- ↑ ההדגשות אינם במקור.
- ↑ מסופר כי הרבי דייק שיהיו עשרה מלבדו בבית הכנסת (מעשה מלך).
- ↑ הובא בסידור תהלת ה' עמ' 268 בראש סדר נשיאת כפים.
- ↑ בראש השנה גם.
- ↑ אגרות קודש חלק ב אגרת שה
- ↑ סוטה לז, ע"ב.