פסח שני – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|פסח}}
{{חלונית  
{{חלונית  
|תוכן= {{ציטוט|תוכן='''פסח שני עניינו הוא - אין דבר "אבוד", תמיד ניתן לתקן. אפילו מי שהיה [[טומאה|טמא]], מי שהיה בדרך רחוקה. ואפילו "לכם", שזה היה ברצונו, מכל מקום אפשר לתקן'''.}}
|תוכן= {{ציטוט|תוכן='''פסח שני עניינו הוא - אין דבר "אבוד", תמיד ניתן לתקן. אפילו מי שהיה [[טומאה|טמא]], מי שהיה בדרך רחוקה. ואפילו "לכם", שזה היה ברצונו, מכל מקום אפשר לתקן'''.}}
שורה 38: שורה 39:
מפרט זה למדים אנו כי על השייכות של האדם לענייני התורה להיות לא רק כ'מקבל' (שייכות פסיבית) אלא כמשפיע (אקטיבית). ויש בכוחו של כל אחד לדרוש ולבקש בענייני [[יראת שמים]]. כן על האדם לדעת שלא מספיקה הדרגה בה הוא נמצא ובכל דרגה עליו לדרוש ולשאוף להתעלות ולהגיע לדרגה נעלית יותר.
מפרט זה למדים אנו כי על השייכות של האדם לענייני התורה להיות לא רק כ'מקבל' (שייכות פסיבית) אלא כמשפיע (אקטיבית). ויש בכוחו של כל אחד לדרוש ולבקש בענייני [[יראת שמים]]. כן על האדם לדעת שלא מספיקה הדרגה בה הוא נמצא ובכל דרגה עליו לדרוש ולשאוף להתעלות ולהגיע לדרגה נעלית יותר.
וכשם שמצוות פסח שני המתין [[הקב"ה]] עד שבני ישראל בעצמם יבקשו וידרשו כך גם דווקא על ידי העבודה האמורה ממלא [[הקב"ה]] בקשתו, כעניין שנאמר{{הערה|מסכת מגילה ו, ב.}}: "יגעתי ומצאתי"{{הערה|1=התוועדויות תשמ"ד חלק ג עמוד 1679 ([http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16056&pgnum=292 פסח שני תשמ"ד שיחה א]).}}.
וכשם שמצוות פסח שני המתין [[הקב"ה]] עד שבני ישראל בעצמם יבקשו וידרשו כך גם דווקא על ידי העבודה האמורה ממלא [[הקב"ה]] בקשתו, כעניין שנאמר{{הערה|מסכת מגילה ו, ב.}}: "יגעתי ומצאתי"{{הערה|1=התוועדויות תשמ"ד חלק ג עמוד 1679 ([http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16056&pgnum=292 פסח שני תשמ"ד שיחה א]).}}.
הוראה זו היא גם לימוד זכות לגבי היראה הנדרשת בעת [[לימוד התורה]], כתורת ר' [[אברהם המלאך]] על המשנה הפותחת את מסכת ברכות ואת כללות ה[[תורה שבעל פה]] "מאימתי קורין את שמע בערבית", המילה 'מאימתי' היא מלשון אימה ו[[יראה]] ומורה על כך שלימוד התורה צריך להיות מתוך יראה{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ד]] ע' 66. שיחת [[י"ט כסלו]] [[תשי"ג]], [[תורת מנחם התוועדויות]] כרך ז' עמ' 222, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989118#13 אות י"ג] {{בית חב"ד}}}}, כשם שזמן קריאת שמע הוא בדיעבד עד עלות השחר, כך את היראה הנדרשת ניתן להשלים כל זמן משך הגלות{{הערה|שיחת [[י"ט כסלו]] [[תשי"ג]], [[תורת מנחם התוועדויות]] כרך ז' עמ' 222, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989118#19 אות י"ט] {{בית חב"ד}}}}.


====דילוג שני====
====דילוג שני====
שורה 84: שורה 87:
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*עופר מיודובניק, '''פסח שני - מה זה בעצם אומר?''', שבועון בית משיח י"ד אייר תשפ"ג עמוד 40
*עופר מיודובניק, '''פסח שני - מה זה בעצם אומר?''', שבועון בית משיח י"ד אייר תשפ"ג עמוד 40
*הרב [[ישראל אלפנביין]], ''''איזו שייכות יש ליהודי עם הטבע? ליהודי יש שייכות מלכתחילה עם "אתה בחרתנו"!'''' - בתוך מדור 'חיי רבי', {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 2108 עמ' 42


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==