דוד משה אולידורט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
נולד ב[[מוסקבה]] ב[[י"ד אלול]] [[תשי"ז]] לר' [[מרדכי אולידורט]] וזוגותו מרת מלכה. בעקבות רדיפות הממשלה והבולשת הרוסית, בהיותו בגיל 7 הוכרחו הוריו להכניסו ללימודים בבית הספר הכללי, ועל אף גילו הצעיר, בשנתיים בהם למד שם נמנע מחילולי שבת והתגעלות במאכלות אסורות במסירות נפש. | נולד ב[[מוסקבה]] ב[[י"ד אלול]] [[תשי"ז]] לר' [[מרדכי אולידורט]] וזוגותו מרת מלכה. בעקבות רדיפות הממשלה והבולשת הרוסית, בהיותו בגיל 7 הוכרחו הוריו להכניסו ללימודים בבית הספר הכללי, ועל אף גילו הצעיר, בשנתיים בהם למד שם נמנע מחילולי שבת והתגעלות במאכלות אסורות במסירות נפש. | ||
בתקופה זו הושפע רבות מאת הרב [[אהרן חזן]], דבר שעיצב את אישיותו | בתקופה זו הושפע רבות מאת הרב [[אהרן חזן]], דבר שעיצב את אישיותו. | ||
בהיותו בגיל 9 קיבלו הוריו אשרת יציאה מברית המועצות, ועם עלייתם לארץ התיישבו ב[[בני ברק]]. | בהיותו בגיל 9 קיבלו הוריו אשרת יציאה מברית המועצות, ועם עלייתם לארץ התיישבו ב[[בני ברק]]. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
כשהגיע לגיל [[ישיבה קטנה]] נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ובגיל 16 [[נסיעה לרבי|נסע לחצר הרבי]] לשם הגיע לראשונה ב[[כ"ג אלול]] [[תשל"ג]]. | כשהגיע לגיל [[ישיבה קטנה]] נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ובגיל 16 [[נסיעה לרבי|נסע לחצר הרבי]] לשם הגיע לראשונה ב[[כ"ג אלול]] [[תשל"ג]]. | ||
הרבי אמר לאמו ביחידות שהיות שמנשבות רוחות בחוץ עדיף שישאר ללמוד כאן, | הרבי אמר לאמו ביחידות שהיות שמנשבות רוחות בחוץ עדיף שישאר ללמוד כאן, ונשאר ללמוד בשכונת [[קראון הייטס]]. בין התלמידים בבית חיינו באותן שנים התייחד בבקיאותו המופלגה בתורת החסידות ובזכרונו ידע מאמרי רבותינו בלשונם {{הערה|הרב [[דוד אבא זלמנוב]] שלמד עמו בחברותא מעיד כי כאשר למדו מאמרי [[תרס"א]] והיה מחסור בספרים, היה הוא קורא מבפנים ואילו ר' דוד היה מתקן קריאתו בעל פה.}}. | ||
חודשים ספורים לאחר מכן בהיותו בגיל צעיר ביותר, נכנס לעבוד במערכת [[ועד הנחות התמימים]] והחל לשכתב מתוך הזכרון את מאמרי הרבי שנאמרו בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בחגים ובשבתות. בשנת [[תשל"ו]] החלו להסתמך יותר ויותר על ה[[הנחה|הנחות]] שכתב, ועם נסיעתו של הרב [[צבי גרינבלט]] בשליחות הרבי לארגנטינה בשנת [[תשל"ח]], הפך להיות הכותב העיקרי של [[מאמר|מאמרי]] הרבי. | חודשים ספורים לאחר מכן בהיותו בגיל צעיר ביותר, נכנס לעבוד במערכת [[ועד הנחות התמימים]] והחל לשכתב מתוך הזכרון את מאמרי הרבי שנאמרו בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בחגים ובשבתות. בשנת [[תשל"ו]] החלו להסתמך יותר ויותר על ה[[הנחה|הנחות]] שכתב, ועם נסיעתו של הרב [[צבי גרינבלט]] בשליחות הרבי לארגנטינה בשנת [[תשל"ח]], הפך להיות הכותב העיקרי של [[מאמר|מאמרי]] הרבי. | ||
ביטוי ליחסו המיוחד של הרבי לחזרת המאמרים על ידו היה בערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ג]]. לאחר שהרבי אמר מאמר חסידות ארוך ועמוק במיוחד, אמר לרבי המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שכל הנוכחים לא הבינו את המאמר, | ביטוי ליחסו המיוחד של הרבי לחזרת המאמרים על ידו היה בערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ג]]. לאחר שהרבי אמר מאמר חסידות ארוך ועמוק במיוחד, אמר לרבי המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שכל הנוכחים לא הבינו את המאמר, והרבי שאל: "דוד האָט אויך ניט פאַרשטאַנען?" (= האם גם דוד לא הבין?){{הערה|כך העיד הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]] ששמע בפירוש מפי הרב גרונר עצמו בסמיכות למאורע}}. | ||
בשנת תשמ"א התחיל גם לעבוד עבור ה[[ועד להפצת שיחות]] יחד עם הרב [[יעקב לייב אלטיין]] והרב [[נחמן שפירא]] בעריכת | בשנת [[תשמ"א]] התחיל גם לעבוד עבור ה[[ועד להפצת שיחות]] יחד עם הרב [[יעקב לייב אלטיין]] והרב [[נחמן שפירא]] בעריכת ה[[ליקוט]]ים השבועיים, ועסק בזה עד סוף [[תשמ"ג]]. | ||
משנת [[תשמ"ז]] השתתף בעריכת הליקוטי שיחות שיצאו לאור מאז ב[[לשון הקודש]]. | |||
במשך שנים ארוכות היה מתרגם סימולטנית את דברי הרבי | במשך שנים ארוכות היה מתרגם סימולטנית את דברי הרבי לעברית, והתרגומים היו משודרים באוזניות לחסידים ואורחים שישבו בתוך אולם ה[[התוועדות]] ולא הבינו את שפת האידיש בה דיבר הרבי. באחת ההזדמנויות כשהרבי החל לפתע לדבר בשפה הרוסית, היה היחיד בחדר השידורים שהבין את דברי הרבי, ותרגם סימולטנית לעברית, כששאר המתרגמים לשפות השונות החלו להאזין לתרגום שלו, ולתרגם אותו חזרה לשפה עליהם הופקדו. | ||
לאחר נישואיו עם רעייתו ביילא בת הרב [[שרגא פייביל רימלר]], קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] ובין עבודתו בהנחת תורת הרבי התפרנס כמתכנת מחשבים. | לאחר נישואיו עם רעייתו ביילא בת הרב [[שרגא פייביל רימלר]], קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] ובין עבודתו בהנחת תורת הרבי התפרנס כמתכנת מחשבים. | ||
| שורה 29: | שורה 30: | ||
בשנות הסמ"ך חדל מעבודתו במחשבים, והקדיש את כל זמנו לעבוד ב[[הוצאת ספרים קה"ת]] בעיקר כעורך ראשי וכמנהל תוכן. | בשנות הסמ"ך חדל מעבודתו במחשבים, והקדיש את כל זמנו לעבוד ב[[הוצאת ספרים קה"ת]] בעיקר כעורך ראשי וכמנהל תוכן. | ||
כותב קבוע ברבעון התורני '[[היכל הבעל שם טוב]]', ואף משמש בו כיועץ מערכת. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 151: | שורה 152: | ||
[[קטגוריה:חוזרים]] | [[קטגוריה:חוזרים]] | ||
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]] | [[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]] | ||
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ו]] | [[קטגוריה:קבוצה תשל"ו]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]] | ||
[[קטגוריה:מחברים תורניים]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:10, 16 ביולי 2024
הרב דוד משה אולידורט (יליד שנת תשי"ז, 1957) הוא מצוות ה'חוזרים' ו'מניחים' של תורת הרבי, חבר מערכת אוצר החסידים ואחראי תוכן במחלקת ההוצאה לאור של הוצאת הספרים החב"דית קה"ת. בנוסף, משמש כיועץ תוכן לרבעון התורני היכל הבעל שם טוב.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד במוסקבה בי"ד אלול תשי"ז לר' מרדכי אולידורט וזוגותו מרת מלכה. בעקבות רדיפות הממשלה והבולשת הרוסית, בהיותו בגיל 7 הוכרחו הוריו להכניסו ללימודים בבית הספר הכללי, ועל אף גילו הצעיר, בשנתיים בהם למד שם נמנע מחילולי שבת והתגעלות במאכלות אסורות במסירות נפש.
בתקופה זו הושפע רבות מאת הרב אהרן חזן, דבר שעיצב את אישיותו.
בהיותו בגיל 9 קיבלו הוריו אשרת יציאה מברית המועצות, ועם עלייתם לארץ התיישבו בבני ברק.
לאחר מלחמת ששת הימים, עברו להתיישב בירושלים.
כשהגיע לגיל ישיבה קטנה נכנס ללמוד בישיבת תורת אמת, ובגיל 16 נסע לחצר הרבי לשם הגיע לראשונה בכ"ג אלול תשל"ג.
הרבי אמר לאמו ביחידות שהיות שמנשבות רוחות בחוץ עדיף שישאר ללמוד כאן, ונשאר ללמוד בשכונת קראון הייטס. בין התלמידים בבית חיינו באותן שנים התייחד בבקיאותו המופלגה בתורת החסידות ובזכרונו ידע מאמרי רבותינו בלשונם [1].
חודשים ספורים לאחר מכן בהיותו בגיל צעיר ביותר, נכנס לעבוד במערכת ועד הנחות התמימים והחל לשכתב מתוך הזכרון את מאמרי הרבי שנאמרו בעת ההתוועדויות בחגים ובשבתות. בשנת תשל"ו החלו להסתמך יותר ויותר על ההנחות שכתב, ועם נסיעתו של הרב צבי גרינבלט בשליחות הרבי לארגנטינה בשנת תשל"ח, הפך להיות הכותב העיקרי של מאמרי הרבי.
ביטוי ליחסו המיוחד של הרבי לחזרת המאמרים על ידו היה בערב ראש השנה תשמ"ג. לאחר שהרבי אמר מאמר חסידות ארוך ועמוק במיוחד, אמר לרבי המזכיר הרב יהודה לייב גרונר שכל הנוכחים לא הבינו את המאמר, והרבי שאל: "דוד האָט אויך ניט פאַרשטאַנען?" (= האם גם דוד לא הבין?)[2].
בשנת תשמ"א התחיל גם לעבוד עבור הועד להפצת שיחות יחד עם הרב יעקב לייב אלטיין והרב נחמן שפירא בעריכת הליקוטים השבועיים, ועסק בזה עד סוף תשמ"ג. משנת תשמ"ז השתתף בעריכת הליקוטי שיחות שיצאו לאור מאז בלשון הקודש.
במשך שנים ארוכות היה מתרגם סימולטנית את דברי הרבי לעברית, והתרגומים היו משודרים באוזניות לחסידים ואורחים שישבו בתוך אולם ההתוועדות ולא הבינו את שפת האידיש בה דיבר הרבי. באחת ההזדמנויות כשהרבי החל לפתע לדבר בשפה הרוסית, היה היחיד בחדר השידורים שהבין את דברי הרבי, ותרגם סימולטנית לעברית, כששאר המתרגמים לשפות השונות החלו להאזין לתרגום שלו, ולתרגם אותו חזרה לשפה עליהם הופקדו.
לאחר נישואיו עם רעייתו ביילא בת הרב שרגא פייביל רימלר, קבע את מגוריו בקראון הייטס ובין עבודתו בהנחת תורת הרבי התפרנס כמתכנת מחשבים.
בשנות הסמ"ך חדל מעבודתו במחשבים, והקדיש את כל זמנו לעבוד בהוצאת ספרים קה"ת בעיקר כעורך ראשי וכמנהל תוכן.
כותב קבוע ברבעון התורני 'היכל הבעל שם טוב', ואף משמש בו כיועץ מערכת.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אשתו, ביילא אולידורט עורכת העיתון Lubavitch international, והאתר lubavitch.com קראון הייטס.
- בתו, שושנה אשת ר' יעקב מרמר, קליפורניה.
- בנו, ר' אליהו אולידורט, מסצ'וסטס.
- בתו, לאה אשת ר' שניאור זלמן ברוק (בן הרב שמואל), קונטיקט.
- אחיו, ר' מנחם אולידורט, כפר חב"ד.
- אחיו, ר' יוסף יצחק אולידורט, עורך גליון התקשרות, כפר חב"ד.
- אחיו, ר' שלמה אולידורט, סגן נשיא סייטק, ירושלים.
- אחותו, רחל אשת הרב יעקב אופן ז"ל, ירושלים.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גדרן של מצות - קונטרס המציג בצורה סדורה את משנתו של הרבי בגדרן של מצוות התורה, כפר חב"ד תשנ"ה (עורך שותף יחד עם ר' יואל כהן)
- הרבי מדבר לילדי ישראל - תרגום לעברית של שיחות הרבי לילדי צבאות השם ב'ראלי', ישראל תשנ"ו
מאמרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- התפרסמו בקובץ "באור החסידות"
נושאים באור החסידות במשנת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחדות ה', גליון מח, סיון תשנ"ח
- בריאה יש מאין, גליון מה, אדר תשנ"ח.
- ד' כוסות, גליון מו, ניסן תשנ"ח.
- ד' מינים, גליון נא, תשרי תשנ"ט.
- הילולא דרשב"י, גליון לד, אייר תשנ"ז.
- הלכה (א), גליון כט טבת תשנ"ז. (ב) גליון ל', שבט תשנ"ז.
- המצור על ירושלים, גליון טז, טבת תשנ"ו.
- הבעש"ט, גליון נא, אלול תשנ"ח.
- השתטחות על קברי צדיקים, גליון ז, אייר תשנ"ה.
- חודש אלול, גליון יא, אלול תשנ"ה.
- חיי הצדיק, גליון כב, תמוז תשנ"ו.
- חנוכה, גליון טו, כסלו תשנ"ו.
- ט"ו באב, גליון י, מנחם אב תשנ"ה.
- יחוד הוי' ואלוקים (א), גליון מט, תמוז תשנ"ח. (ב) גליון נ, אב תשנ"ח.
- יציאת מצרים, גליון יט, ניסז תשנ"ו.
- לימוד פנימיות התורה, גליון מז אייר תשנ"ח.
- מדות טובות, גליון סט, טבת תש"ס.
- מלחמת עמלק, גליון לב, אדר ב' תשנ"ז.
- מסירות נפש, גליון לו, תמוז תשנ"ז.
- מעלת דברי סופרים, גליון סח, כסלו תש"ס.
- מעשה מרכבה, גליון כא, סיון תשנ"ו.
- מצות אכילת מצה, גליון ו', ניסן תשנ"ה.
- משה רבינו, גליון לא, אדר א' תשנ"ז.
- מתן תורה, גליון ח, סיון תשנ"ה.
- ניסוך המים ושמחת בית השואבה, גליון מ, תשרי (ב) תשנ"ח.
- נס וטבע, תשנ"ח
- סוד העיבור, גליון עא, אדר תש"ס.
- ספירת העומר, גליון כ, אייר תשנ"ו.
- עבודת בירור הניצוצות, גליון נד, טבת תשנ"ט.
- על האמונה, גליון עג, ניסן תש"ס
- עצי המערכה, גליון כג, מנחם אב תשנ"ו.
- פרה אדומה, גליון יח, אדר תשנ"ו.
- צדיק יסוד עולם, גליון ע, שבט תש"ס.
- צדקה, גליון נח, אדר תשנ"ט.
- קריעת ים סוף, גליון לג, ניסן תשנ"ז.
- ראש השנה לאילנות, גליון יז, שבט תשנ"ו.
- תורה לשמה, אב תשנ"ט
- תשובה עילאה, גליון לט, תשרי (א) תשנ"ח.
סקירת ספרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כתר שם טוב למורנו הבעש"ט, גליון נג, כסלו תשנ"ט.
- ספרי אדמו"ר הזקן
- לקוטי אמרים תניא, גליון כח, כסלו תשנ"ז.
- תניא מהדורא קמא, גליון לה, סיון תשנ"ז.
- תורה אור לאדמו"ר הזקן, גליון כט, טבת תשנ"ז.
- לקוטי תורה לאדמו"ר הזקן, גליון כ, אייר תשנ"ו.
- ספרי אדמו"ר האמצעי
- סידור עם דא"ח, גליון מד, שבט תשנ"ח
- דרך חיים לאדמו"ר האמצעי, גליון כד, אלול תשנ"ו.
- שער האמונה ושער היחוד - נר מצוה ותורה אור, גליון מו, ניסן תשנ"ח.
- עטרת ראש לאדה"א, גליון לט, תשרי (א) תשנ"ח.
- שערי אורה לאדה"א, תשנ"ט
- ספרי אדמו"ר הצמח צדק
- דרך מצותיך לאדמו"ר הצמח צדק, גליון כא, סיון תשנ"ו.
- קיצורים והערות לספר התניא לאדמו"ר הצ"צ, גליון ל, שבט תשנ"ז.
- אור התורה מגילת אסתר, גליון נח, אדר תשנ"ט
- מאמרי אדמו"ר הצמח צדק, גליון מח, סיון תשנ"ח.
- ספרי אדמו"ר מהר"ש
- מים רבים תר"ל לאדמו"ר מהר"ש, גליון מא, חשון תשנ"ח.
- וככה תרל"ז, גליון כו תשרי (ב) תשנ"ז.
- ספרי אדמו"ר הרש"ב
- יום טוב של ראש השנה תרס"ו, גליון כה, תשרי (א) תשנ"ז.
- קונטרס עץ החיים לאדמו"ר מוהרש"ב, גליון כג, מנחם אב תשנ"ו.
- קונטרס התפילה לאדמו"ר מוהרש"ב, גליון נד, טבת תשנ"ט.
- מעלת דברי סופרים, גליון סח, כסלו תש"ס.
- ספר השיחות תורת שלום, גליון כז מרחשון תשנ"ז.
- ספרי אדמו"ר הריי"צ
- ספר המאמרים תרפ"ז לאדמו"ר מוהריי"צ, גליון לו, תמוז תשנ"ז.
- ספר השיחות תרפ"ח - תרצ"א, גליון עו, תמוז תש"ס.
- ספרי הגאון רבי לוי יצחק שניאורסאהן
- לקוטי לוי יצחק הערות לס' התניא, גליון לז, מנחם אב תשנ"ז.
- ספרי אדמו"ר שליט"א
- היום יום, גליון כב, תמוז תשנ"ו.
- מ"מ הגהות והערות קצרות לסש"ב לרבי, גליון לג, ניסן תשנ"ז.
- הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים, גליון עג, ניסן תש"ס.
- רשימת "שנים אוחזין בטלית", גליון מט, תמוז תשנ"ח.
- תשובות וביאורים, גליון נט, תמוז תשנ"ט
- ספר המאמרים באתי לגני, גליון ע, שבט תש"ס.
- ספרי חסידים
- ביאורי חסידים לתניא, גליון לא, אדר א' תשנ"ז.
- שיעורים בספר התניא, גליון לב, אדר ב' תשנ"ז.
- תניא בצירוף מ"מ ליקוט פירושים ושינויי נוסחאות, גליון לד אייר תשנ"ז.
הערות שוליים
- ↑ הרב דוד אבא זלמנוב שלמד עמו בחברותא מעיד כי כאשר למדו מאמרי תרס"א והיה מחסור בספרים, היה הוא קורא מבפנים ואילו ר' דוד היה מתקן קריאתו בעל פה.
- ↑ כך העיד הרב אברהם ברוך פבזנר ששמע בפירוש מפי הרב גרונר עצמו בסמיכות למאורע