פסח שני – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
|||
| (14 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|פסח}} | |||
{{חלונית | {{חלונית | ||
|תוכן= {{ציטוט|תוכן='''פסח שני עניינו הוא - אין דבר "אבוד", תמיד ניתן לתקן. אפילו מי שהיה [[טומאה|טמא]], מי שהיה בדרך רחוקה. ואפילו "לכם", שזה היה ברצונו, מכל מקום אפשר לתקן'''.}} | |תוכן= {{ציטוט|תוכן='''פסח שני עניינו הוא - אין דבר "אבוד", תמיד ניתן לתקן. אפילו מי שהיה [[טומאה|טמא]], מי שהיה בדרך רחוקה. ואפילו "לכם", שזה היה ברצונו, מכל מקום אפשר לתקן'''.}} | ||
| שורה 8: | שורה 9: | ||
==מקור המצווה== | ==מקור המצווה== | ||
בשנת ב'תמ"ט לבריאת העולם ב[[חודש ניסן]], כעבור שנה מאז [[יציאת מצרים|צאתם של בני ישראל]] מ[[מצרים]], צווה [[הקב"ה]] לראשונה | בשנת ב'תמ"ט לבריאת העולם ב[[חודש ניסן]], כעבור שנה מאז [[יציאת מצרים|צאתם של בני ישראל]] מ[[מצרים]], צווה [[הקב"ה]] לראשונה ל[[משה רבנו]] על קיום [[מצווה|מצוות]] הקרבת [[קרבן הפסח]]. כמתואר בתורה בספר במדבר (ט, א-יד.) "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה בְמִדְבַּר סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר. וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח, בְּמוֹעֲדוֹ. בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר-יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעַרְבַּיִם, תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ בְּמֹעֲדוֹ; כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו, תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ. וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲשֹׂת הַפָּסַח. וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּמִדְבַּר סִינָי: כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה', אֶת-מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל." | ||
אולם הייתה קבוצת אנשים שהיו [[טמאים]] (הדעות חלוקות בסיבת הדבר{{הערה|מסכת סוכה כה, א ואילך. ילקוט שמעוני בהעלותך רמז תשכא.}}: לדעה א' מדובר באלו שהתעסקו בקבורת [[נדב ואביהוא]], ולדעה אחרת מדובר בנושאי ארונו של [[יוסף]], ולדעה אחרת נטמאו למת מצווה) ונמנעה מהם הקרבת הקרבן, ואודות לדרישתם כי ברצונם גם הם לקיים את המצווה ניתנה מצוות פסח שני, וכמסופר בתורה: | אולם הייתה קבוצת אנשים שהיו [[טמא|טמאים]] (הדעות חלוקות בסיבת הדבר{{הערה|מסכת סוכה כה, א ואילך. ילקוט שמעוני בהעלותך רמז תשכא.}}: לדעה א' מדובר באלו שהתעסקו בקבורת [[נדב ואביהוא]], ולדעה אחרת מדובר בנושאי ארונו של [[יוסף הצדיק|יוסף]], ולדעה אחרת נטמאו למת מצווה) ונמנעה מהם הקרבת הקרבן, ואודות לדרישתם כי ברצונם גם הם לקיים את המצווה ניתנה מצוות פסח שני, וכמסופר בתורה: | ||
{{ציטוט|תוכן=וַיְהִי אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, וְלֹא-יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא. וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה, אֵלָיו, אֲנַחְנוּ טְמֵאִים, לְנֶפֶשׁ אָדָם; לָמָּה נִגָּרַע, לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, מֹשֶׁה: עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה, מַה יְצַוֶּה ה' לָכֶם. | {{ציטוט|תוכן=וַיְהִי אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, וְלֹא-יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא. וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה, אֵלָיו, אֲנַחְנוּ טְמֵאִים, לְנֶפֶשׁ אָדָם; לָמָּה נִגָּרַע, לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, מֹשֶׁה: עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה, מַה יְצַוֶּה ה' לָכֶם. | ||
וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם, אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם, וְעָשָׂה פֶסַח, לַה'. בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ: עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים, יֹאכְלֻהוּ. לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ; כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח, יַעֲשׂוּ אֹתוֹ. וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה, וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ: כִּי קָרְבַּן ה', לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ חֶטְאוֹ יִשָּׂא, הָאִישׁ הַהוּא. וְכִי-יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר, וְעָשָׂה פֶסַח לה' כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ, כֵּן יַעֲשֶׂה: חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם, וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ.|מקור=ספר במדבר ט, פרק ט פסוקים ו-יד.}} | וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם, אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם, וְעָשָׂה פֶסַח, לַה'. בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ: עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים, יֹאכְלֻהוּ. לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ; כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח, יַעֲשׂוּ אֹתוֹ. וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה, וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ: כִּי קָרְבַּן ה', לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ חֶטְאוֹ יִשָּׂא, הָאִישׁ הַהוּא. וְכִי-יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר, וְעָשָׂה פֶסַח לה' כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ, כֵּן יַעֲשֶׂה: חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם, וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ.|מקור=ספר במדבר ט, פרק ט פסוקים ו-יד.}} | ||
חז"ל בפרק התשיעי | חז"ל בפרק התשיעי ב[[מסכת פסחים]] דנו בפרטי הדינים שבמצווה זו, מי הם החייבים בה ומה דין העוברים עליה ובחילוקים שבינה לפסח ראשון. | ||
==עניינו ומהותו== | ==עניינו ומהותו== | ||
בעניינו של פסח שני שני עניינים כלליים: | בעניינו של פסח שני שני עניינים כלליים: | ||
א. | א. כלשון הרבי [[הריי"צ]]: "פסח שני ענינו שאף פעם לא אבוד, יכולים תמיד לתקן, אפילו מי שהי' טמא, מי שהי' בדרך רחוקה, ואפילו "לכם", שהי' ברצונו, אף על פי כן יכולים לתקן"{{הערה|[[תבנית:היום יום/י"ד באייר| היום יום י"ד באייר]].}}. | ||
ב. פסח שני הוא המשך ועליה בעניינו של '[[פסח|פסח ראשון]]'. פסח ראשון עניינו קפיצה ודילוג "וּפָסַח ה'עַל הַפֶּתַח"{{הערה|שם=שמות כב, יג.|שמות כב, יג.}}, פסח שני עניינו דילוג וקפיצה נעלים יותר באין ערוך לדילוג והקפיצה של פסח ראשון. | ב. פסח שני הוא המשך ועליה בעניינו של '[[פסח|פסח ראשון]]'. פסח ראשון עניינו קפיצה ודילוג "וּפָסַח ה'עַל הַפֶּתַח"{{הערה|שם=שמות כב, יג.|שמות כב, יג.}}, פסח שני עניינו דילוג וקפיצה נעלים יותר באין ערוך לדילוג והקפיצה של פסח ראשון. | ||
| שורה 38: | שורה 39: | ||
מפרט זה למדים אנו כי על השייכות של האדם לענייני התורה להיות לא רק כ'מקבל' (שייכות פסיבית) אלא כמשפיע (אקטיבית). ויש בכוחו של כל אחד לדרוש ולבקש בענייני [[יראת שמים]]. כן על האדם לדעת שלא מספיקה הדרגה בה הוא נמצא ובכל דרגה עליו לדרוש ולשאוף להתעלות ולהגיע לדרגה נעלית יותר. | מפרט זה למדים אנו כי על השייכות של האדם לענייני התורה להיות לא רק כ'מקבל' (שייכות פסיבית) אלא כמשפיע (אקטיבית). ויש בכוחו של כל אחד לדרוש ולבקש בענייני [[יראת שמים]]. כן על האדם לדעת שלא מספיקה הדרגה בה הוא נמצא ובכל דרגה עליו לדרוש ולשאוף להתעלות ולהגיע לדרגה נעלית יותר. | ||
וכשם שמצוות פסח שני המתין [[הקב"ה]] עד שבני ישראל בעצמם יבקשו וידרשו כך גם דווקא על ידי העבודה האמורה ממלא [[הקב"ה]] בקשתו, כעניין שנאמר{{הערה|מסכת מגילה ו, ב.}}: "יגעתי ומצאתי"{{הערה|1=התוועדויות תשמ"ד חלק ג עמוד 1679 ([http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16056&pgnum=292 פסח שני תשמ"ד שיחה א]).}}. | וכשם שמצוות פסח שני המתין [[הקב"ה]] עד שבני ישראל בעצמם יבקשו וידרשו כך גם דווקא על ידי העבודה האמורה ממלא [[הקב"ה]] בקשתו, כעניין שנאמר{{הערה|מסכת מגילה ו, ב.}}: "יגעתי ומצאתי"{{הערה|1=התוועדויות תשמ"ד חלק ג עמוד 1679 ([http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16056&pgnum=292 פסח שני תשמ"ד שיחה א]).}}. | ||
הוראה זו היא גם לימוד זכות לגבי היראה הנדרשת בעת [[לימוד התורה]], כתורת ר' [[אברהם המלאך]] על המשנה הפותחת את מסכת ברכות ואת כללות ה[[תורה שבעל פה]] "מאימתי קורין את שמע בערבית", המילה 'מאימתי' היא מלשון אימה ו[[יראה]] ומורה על כך שלימוד התורה צריך להיות מתוך יראה{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ד]] ע' 66. שיחת [[י"ט כסלו]] [[תשי"ג]], [[תורת מנחם התוועדויות]] כרך ז' עמ' 222, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989118#13 אות י"ג] {{בית חב"ד}}}}, כשם שזמן קריאת שמע הוא בדיעבד עד עלות השחר, כך את היראה הנדרשת ניתן להשלים כל זמן משך הגלות{{הערה|שיחת [[י"ט כסלו]] [[תשי"ג]], [[תורת מנחם התוועדויות]] כרך ז' עמ' 222, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989118#19 אות י"ט] {{בית חב"ד}}}}. | |||
====דילוג שני==== | ====דילוג שני==== | ||
| שורה 81: | שורה 84: | ||
#כדאי ונכון שההתעוררות בכל הנ"ל תהיה בתחילה במעמד הציבור, "ברוב עם הדרת מלך", אשר, "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק", מתוך [[אהבת ישראל]] ו[[אחדות ישראל]]. | #כדאי ונכון שההתעוררות בכל הנ"ל תהיה בתחילה במעמד הציבור, "ברוב עם הדרת מלך", אשר, "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק", מתוך [[אהבת ישראל]] ו[[אחדות ישראל]]. | ||
#בכל מקום יערכו [[התוועדות]] מיוחדת בימי סגולה שבין פסח שני ל[[ל"ג בעומר]], ובימים הסמוכים שבה יעוררו אודות תיקון ושלימות כל עניני העבודה, מתוך שמחה וטוב לבב - ב[[התוועדות]] של שמחה. | #בכל מקום יערכו [[התוועדות]] מיוחדת בימי סגולה שבין פסח שני ל[[ל"ג בעומר]], ובימים הסמוכים שבה יעוררו אודות תיקון ושלימות כל עניני העבודה, מתוך שמחה וטוב לבב - ב[[התוועדות]] של שמחה. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*עופר מיודובניק, '''פסח שני - מה זה בעצם אומר?''', שבועון בית משיח י"ד אייר תשפ"ג עמוד 40 | |||
*הרב [[ישראל אלפנביין]], ''''איזו שייכות יש ליהודי עם הטבע? ליהודי יש שייכות מלכתחילה עם "אתה בחרתנו"!'''' - בתוך מדור 'חיי רבי', {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 2108 עמ' 42 | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/05/blog-post_81.html התוועדות סוחפת על 'פסח שני' של המשפיע הדגול ר' שלמה חיים קלסמן]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
*[[צמח צדק]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31693&st=&pgnum=62 אור התורה בהעלותך עמוד שסז]''' "להבין עניין פסח שני", הוצאת קה"ת, תשנ"ו, ברוקלין נ"י. | *[[צמח צדק]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31693&st=&pgnum=62 אור התורה בהעלותך עמוד שסז]''' "להבין עניין פסח שני", הוצאת קה"ת, תשנ"ו, ברוקלין נ"י. | ||
*[[הרבי]] - '''[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/40/index.htm ספר המאמרים מלוקט חלק ג' עמוד 264]''' "להבין עניין פסח שני" תשל"ח, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ"י. | *[[הרבי]] - '''[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/40/index.htm ספר המאמרים מלוקט חלק ג' עמוד 264]''' "להבין עניין פסח שני" תשל"ח, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ"י. | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75648 [[התוועדות]] עם הרבי], פסח שני תשמ"ז, בליווי כיתוביות בלשון הקודש {{וידאו}} {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75648 [[התוועדות]] עם הרבי], פסח שני תשמ"ז, בליווי כיתוביות בלשון הקודש {{וידאו}} {{אינפו}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75687 הוראות הרבי לפסח שני] באתר [[חב"ד אינפו]] | *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75687 הוראות הרבי לפסח שני] באתר [[חב"ד אינפו]] | ||
*[[אשר | *[[אשר סאסאנקא]], '''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=80114 נפש השנית, חדר שני ופסח ● יין ישן וטוב]''' {{שטורעם}} | ||
*הרב משה צבי הלפרין, '''[https://col.org.il/news/130667 'החוט המשולש' של אייר: מאמר מרתק ומאלף על אירועי החודש]''' {{COL}} | *הרב משה צבי הלפרין, '''[https://col.org.il/news/130667 'החוט המשולש' של אייר: מאמר מרתק ומאלף על אירועי החודש]''' {{COL}} | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_14.html המשפיע הרב אופן מתוועד על 'פסח שני' • מעורר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
{{פסח}} | {{פסח}} | ||
{{חגים ומועדים}} | {{חגים ומועדים}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:פסח]] | [[קטגוריה:פסח]] | ||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] | ||