כפר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
(סדר ראשוני המשך יבוא)
 
(265 גרסאות ביניים של 57 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
{{כפר חב"ד|
{{כפר חב"ד|
|שם=כפר חב"ד
|שם=כפר חב"ד
|תמונה=[[קובץ:בית אגודדת חסידי חב''ד - 770.png|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|תמונה=[[קובץ:770 כפר חב"ד במבט אוירי.jpeg|250px]]
|כתובית=[[770 כפר חב"ד]] במבט אווירי
|כתובית=[[770 כפר חב"ד]] במבט אווירי
|כפר=
|כפר=
שורה 10: שורה 10:
|ארץ=[[ארץ ישראל|ישראל]]
|ארץ=[[ארץ ישראל|ישראל]]
|עיר תאומה=[[קראון הייטס]], ברוקלין. נ.י.
|עיר תאומה=[[קראון הייטס]], ברוקלין. נ.י.
|ממייסדי הכפר=[[אדמו"ר הריי"צ]], כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]
|ממייסדי הכפר=[[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]]
|רב=הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]]
|רב=הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]]
|יו"ר ועד האגודה=[[נחמן רייכמן]]
|יו"ר ועד האגודה=ר' [[מנחם לרר]]
|יו"ר הועד המקומי=[[שמעון רבינוביץ']]
|יו"ר הועד המקומי=[[שמעון רבינוביץ']]
|משפיעים בבירה=
|משפיעים בבירה=
|גופים ומוסדות=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]], [[סניף קה"ת בארץ הקודש]], ועוד
|גופים ומוסדות=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]], [[סניף קה"ת בארץ הקודש]], משרדי [[שבועון כפר חב"ד]], [[בית משיח]], [[אות בספר התורה לילדי ישראל]],[[מטה משיח]]ועוד
|מוסדות הקהילה=[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[בית ספר למלאכה]], [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה אהלי תורה]], [[בית חינוך ליובאוויטש]], [[תלמוד תורה כפר חב"ד]], [[בית רבקה]] ועוד
|מוסדות הקהילה=[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[בית ספר למלאכה]], [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה אהלי תורה]], [[חדר אור ליובאוויטש]], [[תלמוד תורה כפר חב"ד]], [[בית רבקה]] ועוד
|בתי כנסת=22 בתי כנסת
|בתי כנסת=29 בתי כנסת  
|מספר משפחות=2,500 משפחות כ"י
|מספר משפחות=1,800 משפחות
|ראו גם='''ראו גם'''
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בכפר (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בכפר חב"ד|אישים בכפר חב"ד]]
|אישים בכפר (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בכפר חב"ד|אישים בכפר חב"ד]]
שורה 24: שורה 24:
|שלוחים המתגוררים בכפר (קטגוריה)=
|שלוחים המתגוררים בכפר (קטגוריה)=
}}
}}
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב ב[[ארץ ישראל]] הממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר [[תל אביב]] וצפונית לעיר [[לוד]], ונמצא תחת שיפוט המועצה האיזורית שדות דן (בעבר עמק לוד). בכפר מתגורר הריכוז הגדול בישראל, והשני בגודלו בעולם של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ומוסדות חב"ד, והוא משמש מרכז רוחני וארגוני לחסידות חב"ד בישראל. בכפר גרים נכון לשנת [[תש"פ]] כ-2,500 משפחות.
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב ב[[ארץ ישראל]] הממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר [[תל אביב]] וצפונית לעיר [[לוד]], ונמצא בתחומי המועצה אזורית שדות דן {{הערה|בעבר עמק לוד}}. בכפר נמצא הריכוז הראשון בגודלו ב[[ישראל]] והשני בגודלו בעולם של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ומוסדות [[חסידות חב"ד|חב"ד]], והוא משמש מרכז רוחני וארגוני לחסידות חב"ד בישראל. בכפר גרים נכון לשנת [[תש"פ]] כ-1,800 משפחות{{מקור}}.
 
היישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שיצאו מ[[ברית המועצות]] בתום [[מלחמת העולם השנייה]] ושהו במחנות העקורים ב[[אירופה]] {{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}} הכפר נוסד בשטח הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וגם כיום ישנם תושבים שמחזיקים בכפר כוורות דבש ופרדסי אתרוגים מגזע [[קלבריא]].


היישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום [[מלחמת העולם השניה]]{{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}}. הוא נבנה על חרבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים.
==שם הכפר==
הכפר נקרא בתחילה בשם "ספריא" על שם הכפר הערבי ששכן במקום ולאחר מכן " מושב שפריר", בשנת [[תשט"ו]] ביקשו תושבי הכפר לשנות את השם ובהוראת הרבי השם שונה ל"כפר חב"ד"{{הערה|שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמוד 147.}}, הרבי גם לאחר מכן החל לפעול שהשם ישונה ל"כפר חב"ד" במסמכים שונים ובעיתונות{{הערה|אגה"ק, חט"ו, עמ' 18.}}, השם נכנס בסופו של דבר לתודעה הציבורית לאחר הטבח בבית ספר למלאכה. הרבי בהזדמנות ביאר את משמעות השם, "כפר" - על פי המבואר בחסידות שאדם שהוא "בן הכפר" מתפעל יותר מלראות את ה[[מלך]], כך שיבוא [[מלך המשיח]] יתפעלו ביותר תושבי הכפר, "חב"ד" - שממנו יפוצו מעיינות חב"ד{{הערה|התוועדויות תשמ"ז, ח"ג, עמ' 92}}.
== היסטוריה ==
== היסטוריה ==
===רעיון ההקמה===
===רעיון ההקמה===
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה [[אליעזר קרסיק]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ ישראל, ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], הרב קרסיק יחד עם גיסו [[משה גוראריה]] הלכו אז למחנות העקורים ובדקו את הלך הרוח, ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים לאדמו"ר הריי"צ ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/%d7%99%d7%95%d7%91%d7%9c-%d7%9c%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחר נכנס שז"ר ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ, היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו [[הרבי הריי"צ]] את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|נשיא וחסיד, עמ' 83.}}. ב[[י"ט כסלו]] תש"ח פנה [[שז"ר]] אז לאדמו"ר הריי"צ והציע לו תוכנית לייסוד "כפר חב"ד" על חרבות הכפר "ספריא"{{הערה|כפר חב"ד, גיליון 264, עמ' 9.}},על פי גרסא אחרת בב[[י"ט כסלו]] [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ובעקבות שיחה זו הפגישם שזר עם מר אברהם הרצפלד ועוד בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה. ראשי אגו"ח פעלו כל העת יחד עם שזר ובהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], וכדי לעזר להם נשלחו הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]}}. ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית לכך{{הערה|[[שמואל קראוס]], '''[[נשיא וחסיד]]''', עמ' 93.}}.
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] מחשובי רבני חב"ד ובשנים הבאות  יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש. הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]{{הערה|1='''[https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.
===יסוד הכפר===
[[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרכז כפר חב"ד בשנת [[תש"ט]]]]
[[קובץ:כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] תש"ט.]]
[[קובץ:כפר חב"ד חסידים.jpeg|ממוזער|250px]]
ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]], פעלו בכדי לאתר שטח מתאים, והוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. ב[[חודש אייר]] תש"ט התיישבו החסידים ביישוב הערבי ספריא, וב[[כ"א אייר]] תש"ט הוקם היישוב באופן רשמי, כאשר חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ. תחילה התיישבו החסידים בבתים הנטושים של ספריא ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.


בערב [[שבת קודש]] פרשת בהר [[תש"ט]] שלח אדמו"ר הריי"צ מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על [[ספר תורה]] שנשלח אליהם.
הצעת הרב קרסיק הפכה לאקטואלית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"ח הרב קרסיק וגיסו הרב [[משה גוראריה]] נסעו אז למחנות העקורים ב[[אירופה]] ובדקו את הלך הרוח, ומאירופה נסעו לקראת תשרי לניו יורק אל אדמו"ר הריי"צ. ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים לאדמו"ר הריי"צ ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס [[שז"ר]] ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83 ומתוך מכתב שזר אל הרבי שפורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1359, עולה כי כבר בקיץ תש"ז, שזר היה אצל אדמו"ר הריי"צ וסוכם על הקמת כפר חב"ד. על פרשנות זו חולק הרב [[שמואל קראוס]] מחבר הספר [[נשיא וחסיד]] אודות קשרי שזר והרבי. במאמרו שפורסם כמכתב למערכת ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]] גיליון 1361, מבהיר כי גם לאחר המכתב שפורסם בבית משיח, ברור כי שזר הגיע לאדמו"ר הריי"צ לראשונה בכסלו תש"ח ואזי יתקיימה הפגישה בה הוכרע להקים יישוב חב"די ולכן לדעתו שנת הקמת כפר חב"ד היא: תש"ח}}.


במשך השנים תש"ט-[[תש"י]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד.
ב[[י"ט כסלו]] תש"ח פנה [[שז"ר]] לאדמו"ר הריי"צ וסוכם על תוכנית להקמת יישוב חב"די בארץ הקודש. ובחודשים הבאים החלה מלחמת השחרור והתוכנית נדחתה.
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[הרבי]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר.


בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצמת בכפר.
בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי [[אגודת חסידי חב"ד]] על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי, מר שזר הציע לערוך מגבית ב[[ארצות הברית]] לכיסוי ההוצאות, וכמו כן דיבר על שיכון חסידי חב"ד במושבה ליד [[צפת]] או [[מירון]]. שזר ביקש לדעת האם בזמן הקרוב אמורים להגיע קבוצה גדולה של חסידים, שרק אז יוכלו לעזור להם בצורה מסודרת. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח להם את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|מכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]}}.


[[קובץ:מכתב הרבי הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב [[הרבי הריי"צ]] לעולים הראשונים ליישוב, כשהוא מצרף את מכתבו ל[[ספר תורה]] מיוחד שנשלח ללוות אותם]]
ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית: {{ציטוטון|בתור מענה כללי על הצעתם לייסד מושבה בעד פליטי אנש בארץ הקדושה תבנה ותכונן ובמענה על מכתבו של מר זלמן שי' רובאשוו [[שזר]] בעניין זה הנני להשיבם אשר בכלל הנני מסכים להצעה זו בשביל אלו מפליטי אנ"ש שרצונם בכך}}{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}.


====ה[[יחידות]] של מר שז"ר====
באותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע ל[[ארצות הברית]], חלק ל[[ארץ הקודש]], ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.
[[קובץ:שזר מבקר בכפר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנהיג המפד"ל השר מר משה חיים שפירא בביקורו בכפר חב"ד]]


באותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות.
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]]}}{{הערה|[https://col.org.il/news/137669 היסטורי ומרגש: בקרון עם חסידי חב"ד מרוסיה, בדרך לישראל{{col}}]}}.


====ועד לסידור פליטים====
===יסוד הכפר===
[[קובץ:עולים חדשים מגיעים לכפר בשנים הראשונות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עולים חדשים מגיעים לכפר בשנים הראשונות]]
[[קובץ:מכתב הרבי הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מכתב [[הרבי הריי"צ]] לעולים הראשונים ליישוב, כשהוא מצרף למכתבו לספר תורה מיוחד שנשלח עבורם]]
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב אליעזר קרסיק, הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של ועד זה היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן".
[[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מרכז כפר חב"ד בשנת [[תש"ט]]]]
[[קובץ:כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] תש"ט]]
[[קובץ:השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|השר חיים שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות]]
כשהגיעו קבוצת החסידים הראשונה לארץ הם השתכנו במעברה בפרדס חנה וכל משפחה קבלה צריף קטן למגורים זמניים, שם - במקביל לוועד לסידור הפליטים - הוקם ועד נוסף על ידי העולים שעסק בהקמת המושבה שבראשו הועמד ר' [[זלמן פלדמן]], ולצידו: ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[יצחק מאיר גרינברג]], ר' [[אברהם שמואל גרליק]], ר' [[דוד חן]] ור' [[זלמן סודקביץ']]. אנשי תנועת המזרחי הציעו להם ולועד לסידור הפליטים לייסד את המושבה החב"דית על חורבות הכפר הערבי "ספריא", אולם הם התנו זאת בכך שתושבי הכפר ירשמו בפנקסי המפלגה.


ועד זה פעל במלוא המרץ ובדרכים שונות למען העולים ולמען ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור.
חברי [[אגו"ח]] סרבו לכך בכל תוקף וניסו לפעול בסוכנות היהודית, להקמת הכפר גם בלי להירשם בפנקסי תנועת המזרחי. במקביל ב[[חודש אייר]] [[תש"ט]] 70 משפחות מקרב חסידי חב"ד ששכנו במעבורות החלו להתיישב בבתים הערבים הנטושים באופן בלתי רשמי. ב[[כ"א אייר]] תש"ט העניק [[לוי אשכול]] את ההסכמה להקמת הכפר, והוא הוקם באופן רשמי. בערב [[שבת קודש]] פרשת בהר־בחוקותי [[תש"ט]] שלח [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|עם ר' [[אברהם פריז]]}}מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על [[ספר תורה]] שנשלח אליהם.


ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תש"ט]] בבית כנסת חב"ד בתל אביב השתתף מר שזר, וחברי הוועד ניצלו הזדמנות זו כדי לדבר עם האורח בעניין הקמת המושבה החב"דית בארץ ישראל, והוא הזמינם לפגישה מסודרת.
במשך השנים [[תש"ט]]-[[תש"י]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד. לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[הרבי]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]]}}.


על ה[[התוועדות חסידית|התוועדות]] והפגישות שנולדו כתוצאה מהשיחה, סיפרו חברי הוועד במכתב שכתבו בשל מר שזר ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו [[הרבי הריי"צ]] את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש אל אדמו"ר הריי"צ:
בהתאם לבקשת [[אגו"ח בארץ הקודש|אגו"ח]] ו[[הרש"ג]], התחייב מר אשכול לצייד את התושבים בציוד משקי מתאים תוך מספר שנים, וכמו כן הוקצב סך של 26,000 לירות עבור תושבי הכפר החדש.


"בישיבתנו אתו (הרב [[שאול דובער זיסלין|זיסלין]], הרב [[חיים אליעזר קרסיק|קרסיק]], הרב [[פנחס אלטהויז]] והרב [[משה גוראריה]]) סיפר לנו שכבר פנה בנידון זה להראשים הממונים לחלוקת הקרקעות וסידור ההתיישבות והבטיחו לו להתעניין בזה במיוחד. מר שזר אמר לנו שכעת האפשרויות יותר גדולות מכמו בעבר, שקרקעות הקרן הקיימת היו מצומצמים, כעת יש אפשרות גדולה לבחירת מקומות מתאימים. גם בדירות מוכנות, הצריכות רק תיקון, וגם קרקעות מעובדים, אפשר לסדר אותם באופן שיתופי או שלכל אחד יקצו שטח במקום ויעבוד באופן נפרד. אפשר לסדר אותם בחקלאות או במשק מעורב, גם אפשר לשתף להמשקים עבודה על מכונות אריגה, טוויה וכדומה".
[[קובץ:תוחלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרכב הנוסטלגי של ר' ישראל קוק (לאש) בכפר שעליו השלט 'תוחלת']]
בתחילה התיישבו בכפר ארבעים וחמש משפחות, ולאחר [[חג השבועות]] הגיעו עוד שלושים משפחות. הבתים בהם התיישבו המתיישבים היו במצב לא טוב, ובעזרתה של הסוכנות הם שופצו.


המקצוע האחרון הוצע מכיוון שרבים מחסידי חב"ד יוצאי ברית המועצות עסקו באריגה וטוויה בביתם, בכדי לא לחלל שבת.
הכפר נחנך רשמית ב[[י"ב תמוז]] [[תש"ט]], באירוע גדול שנערך בו השתתף [[הרש"ג]] כנציגו של [[הרבי הריי"צ]]. באותה תקופה שלח אדמו"ר הריי"צ עם הרב [[אברהם פריז]] [[ספר תורה]] לכפר חב"ד{{הערה|עם השנים הפרוכת התיישנה וב[[ח' סיוון]] [[תשע"ח]] נשלחה לתיקון ונערכה הכנסת ספר תורה, שיצאה מחדר הרבי ב-770 שבכפר חב"ד, ל[[בית הכנסת בית מנחם]] בכפר.


מר שז"ר הציע לערוך מגבית בארצות הברית לכיסוי ההוצאות, וכמו כן דיבר על שיכון חסידי חב"ד במושבה ליד [[צפת]] או [[מירון]]. שז"ר ביקש לדעת האם אכן תגיע בזמן הקרוב מסה גדולה של חסידים, שהרי באם יגיעו בודדים, איש לא יוכל לעזור להם כקבוצה.
[https://chabad.info/news/368004/ בכפר חב"ד חגגו עם ספר התורה ששלח הרבי הריי"צ{{אינפו}}]}}.


לאחר מכן ביקש להפגישם עם "ראש הראשים" - כך נכתב במכתב ללא פירוט, אך הכוונה כנראה הייתה למר [[דוד בן גוריון]].
בתקופת ייסוד הכפר, התיישבו מספר אנשי תנועת המזרחי, לצד הישוב החדש, והקימו בו ישוב משלהם שכונה אז "תוחלת", בטענה כי השטח שאליו מתגוררים תושבי הכפר שייך למפלגתם. במכתב לנגיד החסידי ר' [[שלמה פלמר]], מתאר הרב קרסיק את פרשיית הדברים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הכפר שהעמידו לרשותנו פלשו לתוכו, בטענה שהכפר שלהם הוא, והתחוללה מלחמה בין המזרחי והשמאל, כי המה רצו לבוא לעזרתנו בלי שום קבלת פרס כנגד, וסוף סוף ניצחנו בעזרת ה', וחילקו את הכפר לשניים, ואין אנחנו שייכים כלל וכלל להמזרחי, ואצלנו תהיה מועצה מיוחדת וגם אפילו שם אחר על הכפר}}
לאחר מספר שנים עזבו מרבית תושבי "תוחלת" את מקומם, למעט מספר תושבים בודדים שהתעקשו לחיות במעין אוטונומיה בגבעה קטנה בתוככי כפר חב"ד{{הערה|לפני בניית [[770 כפר חב"ד|770 בכפר]] פינו את תושבי תוחלת מהגבעה על מנת לבנות את הבנין (מלבד 2 משפחות שהתעקשו להישאר)}}.


ארבעת חברי הוועד דחו את ההצעה, כך הם ממשיכים במכתבם לרבי, מתוך חשש פן החסידים לא יגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] בקבוצה גדולה, ואז הדבר לא ייצא לפועל; ולסכם עם אישיות כה חשובה סיכומים שבסופם יתבדה ברוח, זהו צעד לא נבון בעליל.
בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצמת בכפר{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]}}.


אולם מר שזר "כפה" עליהם פגישה עם מר אברהם הרצפלד, שעמד במרכז הפעילות ההתיישבותית בארץ ישראל ובמוקד הקמתם של ישובים חדשים.
===השנים הראשונות===
ב[[תשרי]] [[תש"י]] נערכה אסיפה, בקרב התושבים בה הוחלט למנות את הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כרב הכפר. אדמו"ר הריי"צ שלח לאחר מכן להרב גרליק מכתב ברכה על המינוי{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, ח"י, עמ' של"ב.}}. מפעולותיו הראשונים של הרב גרליק במסגרת תפקידו, היה הקמת ה[[מקווה]] בכפר שנעשה בעידודו של הרבי{{הערה|[[התמים הראשון]], עמ' 100 - 101.}}.  


מר הרצפלד הביע התעניינות בנושא, ודבריו היו כמעט זהים להסבריו של מר שזר. אבל הרצפלד לא הזכיר את הצורך במגבית. שינוי נוסף היה ליישב את החסידים מ[[רוסיה]] באזור [[ירושלים]], שם כבר מוכן המקום עם בתים ושדות. חברי הוועד הציעו מצידם להקים את המושב באיזור תל אביב, והרצפלד הגיב שזו הצעה לא מופרכת בכלל. העיקר הוא, כך אמר, שיבואו לכל הפחות חמישים משפחות, ושאחד מכל משפחה מסוגל לעבוד.
לקראת שנת ה[[שמיטה]] שחלה בשנת [[תשי"ב]], שלח הרבי מכתב לתושבי הכפר בו הורה להם שלא להסתמך על [[היתר מכירה]], ובמקביל פעל הרבי להשגת סיוע כספי לתושבי הכפר למשך שנת השמיטה{{הערה|התמים הראשון, עמ' 101  - 105, וראה בערך [[קרן השביעית]].}}.


לסיכום כותבים חברי הוועד, כי הסיכום העומד על הפרק כרגע הוא הטוב ביותר שאפשר להשיג בתנאים הנוכחיים. לאחר ששטחו את כל השתלשלות העניינים, שואלים הם את פי הרבי לחוות דעתו הקדושה, ושאם התשובה מצד הרבי היא חיובית, צריך לסדר ועד שיהיה אחראי על זה, וכן לסדר מגבית.
בשנת [[תשט"ו]] הוקם בכפר [[בית הספר למלאכה]], בליל יום חמישי, אור ל[[א' אייר]] [[תשט"ז]], בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, [[רצח יד החמישה|הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרג המדריך הת' [[שמחה זילברשטרום]] וחמישה תלמידים הי"ד. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.


====בקשות לעזרה====
לאחר שנודע לרבי שלנערות הכפר אין מוסד חינוכי לשהות בו לאחר גמר לימודיהם, הורה הרבי לפעול להקמת תיכון חב"די בכפר, שבמקביל הורה לדאוג שהבנות ישלחו למוסד הכי חרדי שקיים{{הערה|מכתב מ[[י"ד אב]] [[תשט"ז]].}}. בשנת [[תשי"ז]] הוקם [[בית רבקה כפר חב"ד]].


בחודש טבת [[תש"ט]] הגיעו לארץ הקודש שלוש עשרה משפחות חב"דיות, ממחנה עקורים בגרמניה. ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד דאגו ליישבם בשטח הנושק לערים [[רמלה]] ו[[לוד]]. התיישבות שהיוותה את אבן היסוד ל[[שיכון חב"ד לוד|שיכון החב"די]] הגדול והתוסס בלוד. חברי ועד הפועל של אגו"ח פנו לרב [[בנימין גורודצקי]], שהיה אותה עת בפריז, וביקשו ממנו שישתדל אצל הג'וינט שיתרמו כספים עבור העולים המגיעים ארצה. ההיגיון היה כזה: מאחר שמעתה ואילך, ארגון הג'וינט שהחזיקם בפריז, מסיר את ידיו מעליהם, אם כן, יהיה זה סביר שהארגון ימשיך לפרוס את חסותו על העקורים לעוד זמן לא רב, כך שתחילת דרכם בארץ הקודש תצלח.
בשנת [[תש"כ]] נבנו מספר בתים חדשים ליד הרכבת בכפר שכונו אז "כפר חב"ד ב'"{{הערה|אגרת שלמה זלמן שרגאי, עמ' 319.}}.  


ובתקופה מאוחרת יותר, חברי ועד הפועל של אגו"ח אף שטחו בפני מנהל הג'וינט באירופה, ד"ר שוורץ, בקשה מיוחדת לקבל עזרה לסיוע בהקמת וביסוס כפר חב"ד.
בשנת [[תשכ"ג]] הועברה ישיבת תומכי תמימים ב[[לוד]] לכפר חב"ד.


אולם בפועל, התקציבים התמהמהו מלבוא, בעוד שמאידך גיסא העולים ממשיכים להגיע. באמצע [[חודש שבט]] הגיעו מפריז שלושים משפחות נוספות, שמנו יחדיו כמאה נפשות. בשלב זה, הפנו אותם מטעם הסוכנות למחנות עולים, בעוד חברי ועד הפועל מושיטים להם סיוע בכל המצטרך להם.
בשנת [[תשכ"ו]] בעקבות הוראת הרבי, הוקם וועד מיוחד שדאג להתקנת [[גנרטור]] בכפר.


אל כוח הפעולה הזה, הצטרף מעבר לים הרב [[שמואל זלמנוב]] שנעשה מזכירו של [[הרבי הריי"צ]] לענייני פליטים. מתוקף תפקידו עמד הרב זלמנוב בקשר עם ראשי אגו"ח בנושא קליטת העולים, ועשה כל שביכולתו להצטרף למסייעים.
בשנת [[תש"ל]] הוקם בכפר [[ישיבת הבוכרים]] "אור שמחה" על ידי ר' [[שמחה גורודצקי]].


מפריז המשיכו להגיע עולים נוספים, ומספר הנפשות שעלו משם כבר הגיע למאתיים. הטיפול במשפחות מפריז היה עתה בראש סדר עדיפויות של חברי אגודת חב"ד. כל משאביהם הופנו לעברה של מטרה זו, והם עבדו ללא לאות כדי להגיש להם סיוע רב ככל שניתן.
בשנת [[תשל"ג]] הוקם [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד]] על ידי ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] ור' [[משה וישצקי]].  


====ועד מטעם הפליטים====
באותם שנים החלה בנייתו של בית הכנסת [[בית מנחם]], שנחנך ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ח]].
[[קובץ:השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות]]
בשלהי [[חודש אדר]] תש"ט, נתן [[הרבי הריי"צ]] את הסכמתו הסופית לייסוד כפר חב"ד. במכתב לשניים מראשי אגודתחסידיחב"ד הרב זיסלין והרב משה גוראריה כתב הרבי הריי"צ:


'''"בתור מענה כללי על הצעתם לייסד מושבה בעד פליטי אנש בארץ הקדושה תבנה ותכונן ובמענה על מכתבו של מר זלמן שי' רובאשוו [מר שזר] בעניין זה הנני להשיבם אשר בכלל הנני מסכים להצעה זו בשביל אלו מפליטי אנ"ש שרצונם בכך"'''
ב[[ח' סיוון]] [[תשל"ד]] נהרג רבו של הכפר הרב שניאור זלמן גרליק בתאונת דרכים. לאחר פטירתו הוחלט למנות את הרב [[נחום טרבניק]] בתור הרב, ואת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בתור מו"צ.


הרבי הריי"צ הורה באותם ימים, שהמקום המועדף להקים עליו את המושבה החב"דית יהיה במרכז הארץ דווקא, מקום ממנו יוכלו החסידים להשפיע על הסביבה כולה.
===משנות הממי"ם ואילך===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית אגו"ח 770 כפר חב"ד]]}}
{{להשלים}}
ב[[ג' תשרי]] [[תשמ"ד]] נפטר רבה של כפר חב"ד הרב [[נחום טרבניק]], והרב אשכנזי מונה בתור ממלא מקומו.


כעת נבחר מקרב העולים החב"דיים '''ועד שיפעל למען הקמתה של המושבה'''. ליושב ראש נבחר הרב '''[[זלמן פלדמן]]''', והיו בו חמישה חברים נוספים: ר' '''[[זלמן ברונשטיין]]''', ר' '''[[יצחק מאיר גרינברג]]''', ר' '''[[אברהם שמואל גרליק]]''', ר' '''[[דוד חן]]''' ור' '''[[זלמן סודקביץ']]'''.
בעקבות [[פרשיית הספרים]], הוקם בכפר בהוראה ישירה של הרבי, העתק של [[770]] בכפר. הבניין נחנך ב[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ו]].


בכוחות משותפים, חדשים גם ישנים, הוועד לסידור פליטים שעל ידי אגו"ח והוועד שנבחר מקרב העולים החדשים - החלה ההתדיינות עם ראשי הסוכנות והג'וינט בניסיון לממש את הוראת הרבי הריי"צ, ולמצוא יישוב במרכז הארץ שיתאים למגורים ולחקלאות.
ב[[שבט]] [[תשנ"ב]] במעמד חשובי רבני חב"ד, הונחה [[אבן הפינה]] ל[[ארמון למלך המשיח]], שמקומו נבחר על ידי הרבי ליד מבנה העתק של 770.


תוך כדי דיבור, בעיצומו של המשא ומתן, פנו אנשי '[[המזרחי]]' - יו"ר התנועה מר חזני ומר סטקולובסקי שעסק בנושאי ההתיישבות - והציעו לחסידים שטח מתאים להתיישבות העונה על כל דרישותיהם. אך יש תנאי בדבר, והוא: שהמתיישבים החב"דיים יצטרפו כחברים מן המניין למפלגתם, מפלגת המזרחי. המקום המוצע היה כפר ערבי בשם '[[ספריא]]' שננטש על ידי תושביו במהלך [[מלחמת השחרור]], ומיקומו היה נח בהיותו סמוך ל[[צריפין]] ול[[בית דגן]], לא רחוק מ[[רמלה]].
בשנת [[תשע"ב]] הוקם בכפר תלמוד תורה חדש בשם "[[ת"ת בית ליובאוויטש]]".  


חברי אגודת חסידי חב"ד טענו בתוקף שאסור לקחת את פנקסי המפלגה, כלומר שאין שום מקום ל[[מחשבה]] לקבל את התנאי. הם ניסו בכל כוח השתדלנות האפשרי בסוכנות היהודית, במשרד החקלאות ובמקומות רלוונטיים נוספים לקבל את השטח מבלי שהמתיישבים ייאלצו להיות חברי מפלגה. בינתיים פלשו לשטח של 'ספריא' אנשי המזרחי, שלא בתיאום עם הרשויות המוסמכות והתיישבו בחלק מהבתים. משנעשה מעשה, ראשי אגו"ח החלו לוחצים לקבל שטח חלופי להקמת כפר עבור העולים החב"דיים.
ב[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]] נפטר רבה של הכפר הרב אשכנזי, ובמקומו מונה בנו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]].  


====הפלישה לספריא====
בתחילת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הוקמו בכפר [[חדר אור ליובאוויטש]], ו[[ישיבת חב"ד פתח תקווה]] עברה למשכנה במתחם [[ישיבת הבוכרים]].
אולם דבר לא התקדם. זמן עבר, ושטח אחר עבור הכפר החב"די לא נראה באופק. החסידים החליטו אף הם לעשות מעשה.


באמצע [[חודש אייר]] [[תש"ט]] התיישבו קבוצה גדולה של עולים חסידי חב"ד בכפר הערבי המטוש 'ספריא'.
בשנת [[תשס"ז]] אוכלסה שכונת '''[[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)|לוי יצחק ב']]'''.
ובשנת [[תשע"א]] שכונת '''בנה ביתך'''.


במקביל לפלישה, עסקו ראשי אגו"ח - יחד עם חתנו של הרבי, [[הרש"ג]], ששהה באותו זמן בארץ לצורך סיוע לעולים - במשא ומתן אינטנסיבי עם ראשי הסוכנות היהודית לקבלת כפר ספריא לידיהם באופן רשמי. המאמצים אכן צלחו, ובכ"ג אייר, ימים ספורים אחרי הפלישה החב"דית המעשית, העניק ראש המחלקה להתיישבות בסוכנות מר [[לוי אשכול]] את האישור להתיישבות מאה משפחות חב"דיות בכפר ספריא:
==שם הכפר==
 
במשך השנים נערך מאבק על שמו של הכפר.
בהתאם לבקשת אגו"ח והרש"ג, התחייב מר אשכול לצייד את התושבים בציוד משקי מתאים תוך מספר שנים, וכמו כן הוקצב סך של 26,000 לירות עבור תושבי הכפר החדש.
בתחילה נקרא הכפר בשם "ספריא" על שם הכפר הערבי  ששכן במקום ולאחר מכן "לוד ה'" ולאחר מכן ועדת השמות החליטה לעברת את השם הערבי ל"מושב שפריר", בשנת [[תשט"ו]] ביקשו תושבי הכפר בהוראת הרבי לשנות את השם, לשם "כפר חב"ד"{{הערה|שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמוד 147.}}, הרבי גם לאחר מכן החל לפעול שהשם ישונה ל"כפר חב"ד" במסמכים שונים ובעיתונות{{הערה|אגה"ק, חט"ו, עמ' 18.}}, השם נכנס בסופו של דבר לתודעה הציבורית לאחר הטבח בבית ספר למלאכה{{הערה|[https://col.org.il/news/138199 ברקע הפיגוע: הרבי שב ומתעקש – השם הוא "כפר חב"ד" בלבד! {{COL}}]}}.
 
====המאבק עם ה'מזרחי'====
[[קובץ:תוחלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרכב המיתולוגי של ר' ישראל קוק (לאש) בכפר שעליו השלט 'תוחלת']]
את תיאור המאבק עם תנועת המזרחי וההתיישבות החסידית שהתגשמה והפכה לעובדה, כתב הרב קרסיק, בשם אגודת חסידי חב"ד, אל הנגיד מר שלמה פלמר - האיש שסייע רבות בהכנות ובמאמצים להתיישבות בכפר חב"ד:
 
"הכפר שהעמידו לרשותנו פלשו לתוכו, בטענה שהכפר שלהם הוא, והתחוללה מלחמה בין המזרחי והשמאל, כי המה רצו לבוא לעזרתנו בלי שום קבלת פרס כנגד, וסוף סוף ניצחנו בעזרת ה', וחילקו את הכפר לשניים, ואין אנחנו שייכים כלל וכלל להמזרחי, ואצלנו תהיה מועצה מיוחדת וגם אפילו שם אחר על הכפר".
 
החלוקה הייתה כך שאנשי המזרחי התיישבו מצד אחד של הכביש, וחסידי חב"ד מצידו השני. לאזור בו התיישבו אנשי המזרחי קראו 'תוחלת', ולאחר כמה שנים עזבו רוב תושבי 'תוחלת' את המקום, אולם כמה מתושבי 'תוחלת' התעקשו לחיות במעין אוטונומיה בתוככי כפר חב"ד.
 
הבתים בהם התיישבו העולים, לא היו במצב טוב בלשון המעטה, אבל אגו"ח דאגו שאנשי הסוכנות יתחילו מיד בשיפוץ הבתים. בתחילה התיישבו בכפר ארבעים וחמש משפחות, ואילו שלושים משפחות שהגיעו לאחר [[חג השבועות]] התיישבו בכפר בשלב מאוחר יותר, לאחר ששופצו הבתים אליהם היו אמורים להיכנס.
 
הרב [[איצ'ה מענדל ליס]], מזכירו הראשון של כפר חב"ד, שנמנה על הקבוצה השנייה שהתיישבה בכפר, תיאר בזיכרונותיו את ה'קבלת פנים' שציפתה למתיישבים החדשים:
 
"לאחר כמה חודשים במעברה, הגענו לכפר ספריא הנטוש. במרכז הכפר היה מגרש גדול, כעין עמק, ובאמצע הייתה משאבת מים, ממנה שאבנו [[מים]] בראשית התיישבותנו. הכול היה עזוב ונטוש: בתי חימר עלובים, ללא גגות או חלונות. כאן, במקום הזה היינו אמורים להתיישב ולהתארגן למושב עובדים.
מצאנו קבוצת בתים הראויים למגורים, ובהם שיכנו את כל שבעים המשפחות הראשונות. כל משפחה, קיבלה מהסוכנות היהודית ציוד ראשוני דהיינו מיטות [[ברזל]] ומזרונים וסדינים, וכל משפחה סיבבה את עצמה עם סדינים. רק המאושרים בינינו, כמו משפחות גדולות, זכו לקבל אוהל מבד".
 
כפר חב"ד נחנך רשמית בחג הגאולה י"ב תמוז תש"ט. באותו יום ערכו ראשי אגודת חסידי חב"ד מסיבה גדולה, והרש"ג נטל חלק במסיבה.


הקמתו של הכפר היה שלב חשוב ויסודי בהתפתחותה של קהילת חב"ד בישראל, אבל בהחלט לא אחרון, עוד פעולות רבות זקוקות היו להיעשות. באמצעות ערוץ קשר מיוחד ואינטימי שהתרקם בין כמה מהעסקנים, עם בכירים במוסדות המדינה דוגמת מר שזר, מר הרצפלד ועוד מידידי חב"ד, הצליחו לפעול גדולות ונצורות למען ענייני חב"ד בכלל וכפר חב"ד בפרט.
הרבי בהזדמנות ביאר את משמעות השם: "כפר" - על פי המבואר בחסידות שאדם שהוא "בן הכפר" מתפעל יותר מלראות את ה[[מלך]], כך שיבוא [[מלך המשיח]] יתפעלו ביותר תושבי הכפר, ו"חב"ד" - שממנו יפוצו מעיינות חב"ד{{הערה|התוועדויות תשמ"ז, ח"ג, עמ' 92}}{{הערה|[https://col.org.il/news/134656 ספריא? שפריר? לוד ה'? ולמה לא פשוט - "כפר חב"ד"?]{{col}}.}}.


=== הפיגוע בבית הספר למלאכה ===
==בירת ארץ ישראל==
{{ערך מורחב|רצח יד החמישה}}
[[הרבי]] התבטא מספר פעמים שכפר חב"ד הוא עיר הבירה של [[ארץ ישראל]] ושם אפשר לחוש אלוקות במוחש{{הערה|משבחי רבי, עמ' 179}} על אף שהוא נקרא "כפר"{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ח]], ח"א, עמ' 402.}}. להרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שסיפר לרבי שהוא מתכוון לגור ב[[ירושלים]] או ב[[תל אביב]], ענה הרבי ש:"מדוע לא בכפר חב"ד, עיר הבירה של ארץ ישראל?"{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גיליון 685, עמ' 26.}}.
בליל יום חמישי, אור ל[[א' אייר]] [[תשט"ז]], בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר החקלאי בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרג המדריך הת' [[שמחה זילברשטרום]] וארבעה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.


== ציוני דרך ==
הרבי הוסיף שתפקידם של תושבי כפר חב"ד הוא לכבוש את [[ארץ ישראל]] בענייני כפר חב"ד{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ט]], ח"א, עמ' 330.}}, ושכפר חב"ד עצמו הוא מקום שנוגע לכל ארץ ישראל{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"א]], עמ' 279.}}.
*[[כ"א אייר]] [[תש"ט]]-מוקם כפר חב"ד על ידי עולים בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].
*[[תשי"ב]]-מוקמת [[תחנת הרכבת כפר חב"ד]].
*[[תשט"ו]]-מוקם [[בית ספר למלאכה]] בכפר חב"ד.
*[[א' אייר]] [[תשט"ז]]-נרצחים ארבעה בחורים ומדריך מבית ספר למלאכה.
* [[תשי"ז]]- מוקם [[בית רבקה כפר חב"ד]].
*[[תשי"ט]]-מוקמם [[סניף קה"ת כפר חב"ד]] עקב [[רצח יד החמישה]].
*[[תשכ"ג]]- ישיבת תומכי תמימים ב[[תל אביב]] עוברת לכפר חב"ד.
*[[תש"ל]]-מוקם [[ישיבת הבוכרים]] "אור שמחה" על ידי ר' [[שמחה גורודצקי]].
*[[תשל"ג]]-מוקם [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד]] על ידי ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] ור' [[משה וישצקי]] .
*[[תשל"ד]]-מוקם [[כפר חב"ד ב']].
*[[ח' סיוון]] תשל"ד-נפטר רבה של כפר חב"ד [[שניאור זלמן גרליק]].
*[[י"א ניסן]] [[תשל"ח]]-נחנך [[בית מנחם]] בכפר חב"ד.
*[[ג' תשרי]] [[תשמ"ד]]-נפטר רבה של כפר חב"ד הרב [[נחום טרבניק]].
*[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ו]]-מוקם [[770 כפר חב"ד]] בהוראת הרבי.
*[[תשע"ב]]-מוקם [[חדר ליובאוויטש]].
*[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]]-נפטר רבה של כפר חב"ד הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].


כמו כן הרבי אמר לר' [[שלמה מיידנצ'יק|שלוימק'ה מיידנצ'יק]] ביחידות בשנת [[תשמ"ד]] שכאשר בכפר חב"ד תשרור שמחה המצב ישפיע על כל ארץ ישראל שכולם יהיו בה בשמחה, והמצב בארץ ישראל ישפיע על כל העולם.
==התייחסויות מהרבי==
==התייחסויות מהרבי==
[[קובץ:עעעעעע.png|ממוזער|משלחת מכפר חב"ד מוסרת ל[[הרבי|רבי]] [[אתרוג קלבריה#נתינת האתרוג לרבי|אתרוגים מהפרדים בכפר חב"ד]]]]
[[קובץ:עעעעעע.png|ממוזער|משלחת מכפר חב"ד מוסרת ל[[הרבי|רבי]] [[אתרוג קלבריה#נתינת האתרוג לרבי|אתרוגים מהפרדסים בכפר חב"ד]]]]
[[הרבי]] במשך השנים עודד את תושבי הכפר, והיה מקבל לעיתים תכופות ל[[יחידות]] משלחת המייצגת תושבי כפר חב"ד, הרבי אף פעמים רבות היה מעודד אישים חשובים להגיע לביקור בכפר חב"ד, ל[[שז"ר]] כתב הרבי:""בוודאי כמנהגו הטוב כמה שנים יבקר בכפר חב"ד ביום הבהיר הוא יום י"ט כסליו הבע"ל"{{הערה|'איגרות-קודש' כרך חי עמ' צ}}, א הרבי היה אומר לאישים שהגיעו לארץ, למסור דרישת שלום לכפר חב"ד.
[[הרבי]] במשך השנים עודד את תושבי הכפר, והיה מקבל לעיתים תכופות ל[[יחידות]] משלחת המייצגת תושבי כפר חב"ד, הרבי אף פעמים רבות היה מעודד אישים חשובים להגיע לביקור בכפר חב"ד, ל[[שז"ר]] כתב הרבי:"בוודאי כמנהגו הטוב כמה שנים יבקר בכפר חב"ד ביום הבהיר הוא יום י"ט כסליו הבע"ל"{{הערה|'אגרות-קודש' כרך חי עמ' צ.}}, הרבי היה אומר לאישים שהגיעו לארץ, למסור דרישת שלום לכפר חב"ד.


[[הרבי]] היה אף מעורב בכל פרט בכפר חב"ד.
[[הרבי]] היה אף מעורב בכל פרט בכפר חב"ד.


ביחידות לתושבי כפר חב"ד ב[[תשרי]] [[תשמ"ד]], אמר [[הרבי]]:
ביחידות לתושבי כפר חב"ד ב[[תשרי]] [[תשמ"ד]], אמר [[הרבי]]:
{{ציטוטון|היסודות הרוחניים של כפר חב"ד הם בראשונה ("לכל לראש") כמובן כשמו של כפר חב"ד – לימוד פנימיות התורה, נשמת התורה, חב"ד דתורה יחד עם לימוד נגלה דתורה. ולזה דרושה גם הקדמת עבודת התפילה{{הערה|משבחי רבי' עמ' 180}}}}.
{{ציטוטון|היסודות הרוחניים של כפר חב"ד הם בראשונה ("לכל לראש") כמובן כשמו של כפר חב"ד – לימוד פנימיות התורה, נשמת התורה, חב"ד דתורה יחד עם לימוד נגלה דתורה. ולזה דרושה גם הקדמת עבודת התפילה{{הערה|משבחי רבי עמ' 180.}}}}.
 
בהמשך היחידות אמר הרבי גם:{{ציטוטון|לנשי ובנות ישראל יש השפעה גדולה מאוד על בעליהן, הוריהן, אחיהן ואחיותיהן. מובן, אפוא, שקיום כל עניינים אלו- של "האמת והשלום אהבו" – תלוי בהן. ובוודאי הן תראינה דוגמה חיה בכך, ובשמחה ובטוב לבב. וכך לא תהיה ל"מלך זקן וכסיל" שום דריסת רגל בכפר חב"ד{{הערה|משבחי רבי' עמ' עמ' 187-186}}}}


לרב [[ברוך גופין]] מוותיקי תושבי כפר חב"ד אמר הרבי:{{ציטוטון|כפר חב"ד הוא עיר הבירה ושם חשים גילוי אלוקות במוחש}}{{הערה|'משבחי רבי' עמ' 179}}
בהמשך היחידות אמר הרבי גם:{{ציטוטון|לנשי ובנות ישראל יש השפעה גדולה מאוד על בעליהן, הוריהן, אחיהן ואחיותיהן. מובן, אפוא, שקיום כל עניינים אלו- של "האמת והשלום אהבו" – תלוי בהן. ובוודאי הן תראינה דוגמה חיה בכך, ובשמחה ובטוב לבב. וכך לא תהיה ל"מלך זקן וכסיל" שום דריסת רגל בכפר חב"ד{{הערה|משבחי רבי עמ' 187-186.}}}}.


במשך שנות כהונתו של ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרבי היה נוהג להתקשר אליו לעיתים תכופות על-ידי אחד המזכירים ולהתענין בנעשה בכפר, כמו כן הרב מיידנצ'יק קיבל פתקים סודיים מהרבי בנוגע לניהול הכפר, פתקים אלו הורה הרבי להשמיד מיד בתום קריאתם{{הערה|מעדות אחד ממזכיריו ובני משפחתו. כמה פתקים נמצאו לאחר מכן}}.
במשך שנות כהונתו של ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרבי היה נוהג להתקשר אליו לעיתים תכופות על-ידי אחד המזכירים ולהתענין בנעשה בכפר, כמו כן הרב מיידנצ'יק קיבל מאות פתקים סודיים מהרבי בנוגע לניהול הכפר, פתקים אלו הורה הרבי להשמיד מיד בתום קריאתם{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/%D7%90%D7%92%D7%95%22%D7%97_%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%94.pdf קובץ אגו"ח ותפקידיה {{PDF}}] עמוד 36}}.


== גאוגרפיה ==
== גאוגרפיה ==
[[קובץ:נוף כפחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שכונת לוי יצחק]] א' וב' במבט מהאוויר]]
[[קובץ:כפח - צילום מרחפן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שכונת לוי יצחק]] א' וב' במבט מהאוויר]]
שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם, נכון לשנת [[תש"פ]] אכלוסיית הכפר מונה למעלה מ2,000 בתי אב וכ8,500 נפשות כ"י. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית שדות דן. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. כמו כן בכפר יש את קהילת חב"ד הגדולה בישראל והשנייה בגודלה בעולם (לאחר [[קראון הייטס]]).
שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם, נכון לשנת [[תש"פ]] אכלוסיית הכפר מונה למעלה מ-2,000 בתי אב וכ-8,500 נפשות. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית שדות דן. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. כמו כן בכפר מתגוררת קהילת חב"ד הגדולה בישראל והשנייה בגודלה בעולם (לאחר [[קראון הייטס]]).


=== שכונות ורחובות===
=== שכונות ורחובות===
[[קובץ:השכונה החדשה כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שכונת לוי יצחק]] א' במבט אווירי]]
[[קובץ:השכונה החדשה כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שכונת לוי יצחק]] א' במבט אווירי]]


בכפר קיימות כ-8 שכונות-אזורים: המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)|שכונת לוי יצחק]] א' וב', ושכונת בנה ביתך (שלשת האחרונות הן האחרונות שנבנו נכון לשנת תש"פ).
בכפר קיימות כ-8 שכונות-אזורים: המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)|שכונת לוי יצחק]] א' וב', ושכונת בנה ביתך (שלושת האחרונות הן האחרונות שנבנו נכון לשנת תש"פ).


בשנת [[תשע"ו]] קיבל ועד כפר-חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (צפת)|מאיר אשכנזי]] גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי [[הרבי]] לרב [[יצחק מענדל ליס]] שהציע ב'יחידות' לתת שמות לרחובות הכפר: {{הדגשה|אשר הרעיון עצמו הוא דבר נכון מאד, אלא שכיון שבניית הכפר טרם נסתיימה, ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, אולי יצטרכו לשנות שמות של רחובות מסויימים, 'ויהיה קשה להתעסק עם שמות קדושים', לכן יש להמתין בביצוע הדבר}}.
בשנת [[תשע"ו]] ביוזמת יו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ קיבל ועד כפר-חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (צפת)|מאיר אשכנזי]] גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי [[הרבי]] לרב [[יצחק מענדל ליס]] שהציע ב'יחידות' לתת שמות לרחובות הכפר: {{הדגשה|אשר הרעיון עצמו הוא דבר נכון מאד, אלא שכיון שבניית הכפר טרם נסתיימה, ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, אולי יצטרכו לשנות שמות של רחובות מסויימים, 'ויהיה קשה להתעסק עם שמות קדושים', לכן יש להמתין בביצוע הדבר}}.


הרב אשכנזי ציין ש{{ציטוטון|בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב"ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות}}, והוסיף ש{{ציטוטון|הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה - בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו}}{{הערה|[http://chabad.info/news/הרב-אשכנזי-תומך-רחובות-כפר-חבד-יקבלו-ש/ הרב אשכנזי תומך: רחובות כפר חב"ד יקבלו שמות] {{אינפו}}}}.
הרב אשכנזי ציין ש{{ציטוטון|בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב"ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות}}, והוסיף ש{{ציטוטון|הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה - בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו}}{{הערה|[http://chabad.info/news/הרב-אשכנזי-תומך-רחובות-כפר-חבד-יקבלו-ש/ הרב אשכנזי תומך: רחובות כפר חב"ד יקבלו שמות] {{אינפו}}}}.


הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות והכיכרות בכפר. וב[[ג' אייר]] פורסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה כמובן שמותם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)]] וכן שמות ספרי החסידות ושלושת רבני הכפר ע"ה. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של [[עשרת המבצעים]] שהכריז הרבי{{הערה|[http://chabad.info/news/ואלה-שמותרחובות-כפר-חבד/ מפת הכפר] {{אינפו}}}}.
הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות והכיכרות בכפר. וב[[ג' אייר]] פורסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה כמובן שמותם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי)]] וכן שמות ספרי החסידות ושלושת רבני הכפר. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של [[עשרת המבצעים]] שהכריז הרבי{{הערה|[http://chabad.info/news/ואלה-שמותרחובות-כפר-חבד/ מפת הכפר] {{אינפו}}}}.


== מוסדות וגופים השוכנים בכפר ==
== מוסדות וארגונים בכפר ==
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בניין 770 בכפר]]
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בניין 770 בכפר]]
*בית אגודת חסידי חב"ד [[770 כפר חב"ד]].
*בית [[אגודת חסידי חב"ד]] [[770 כפר חב"ד]]
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
*[[סניף קה"ת בארץ הקודש]].
*[[סניף קה"ת בארץ הקודש]]
*[[אור אבנר]].
*[[אור אבנר]]
*איגוד תלמידי הישיבות - [[את"ה המרכזי - 770]].
*[[מעון עולים כפר חב"ד]]
*[[אשנב לחב"ד]].
*[[איגוד תלמידי הישיבות]] - [[את"ה המרכזי - 770]]
*[[מטה משיח באה"ק]].
*[[אשנב לחב"ד]]
*משרדי "[[התאחדות החסידים]]".
*[[מטה משיח באה"ק]]
*[[יד לילד המיוחד]].
*משרדי "[[התאחדות החסידים]]"
*[[מכון לוי יצחק]].
*[[יד לילד המיוחד]]
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]].
*[[מכון לוי יצחק]]
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]]
*[[רשת אהלי יוסף יצחק]].
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
*[[הפנסאים]], תנועת נוער בארה"ק.
*[[רשת אהלי יוסף יצחק]]
*[[שבועון בית משיח]].
*[[ארגון הפנסאים|הפנסאים]]
*[[שבועון כפר חב"ד]].
*[[שבועון בית משיח]]
*[[מרכז את"ה בארץ הקודש]].
*[[שבועון כפר חב"ד]]
*[[תורת חב"ד לבני הישיבות]].
*[[מרכז את"ה בארץ הקודש]]
* משרדי חב"ד שופ (מכירת ספרי קודש ומוצרי יודיאקה של האתר [[חב"ד אינפו]])
*[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]


=== בתי כנסת ===
=== בתי כנסת ===
[[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]
[[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]
*[[בית נחום יצחק]]. ע"ש הרב [[נחום יצחק פינסון]].
*[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]. ע"ש [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] הגדול והמרכזי בכפר, בו יש מניינים משעות הבוקר המוקדמות ועד אחר חצות הלילה ובו מתקיימות ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] המרכזיות בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]], [[ח"י אלול]], ועוד.
[[קובץ:בית_מנחם_כפח.PNG|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת [[בית מנחם]]]]
*[[בית כנסת 'המרכזי']]
*בית הכנסת בבניין [[770 בכפר חב"ד|770]]
*[[בית נחום יצחק]]. ע"ש הרב [[נחום יצחק פינסון]]. משפיע בית הכנסת - הרב [[זלמן גופין]]
*[[בית הכנסת ישראל אריה לייב (כפר חב"ד)| ישראל אריה לייב]]. (תפילה למשה) ע"ש [[ישראל אריה לייב|אחיו של הרבי]]. רב בית הכנסת - הרב [[אליעזר ברוד]]
*בית הכנסת לצעירים "שטיינבאך שול" בשכונת השיכונים החדשים
*בית הכנסת לצעירים "גבעת ליובאוויטש". רב ביהכ"נ - הרב [[שמעון גופין]]
[[קובץ:רייטשיק שול.png|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת רייטשיק שול בכפר חב"ד]]
[[קובץ:רייטשיק שול.png|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת רייטשיק שול בכפר חב"ד]]
*[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]. ע"ש [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] הגדול והמרכזי בכפר, בו מתקיימות ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] המרכזיות בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]], [[י"א ניסן]] ועוד.
*"מניין זושא" - מרתף [[בית מנחם]]. רב בית הכנסת - הרב [[דב טברדוביץ']]
*"מניין זושא" - מרתף בית מנחם.
*ר' מענדל'ס שול. ע"ש הרב [[מנחם מענדל ברוק]]. רב ו[[משפיע]] בית הכנסת: הרב [[ברוך שלמה בלז'ינסקי]]
*[[בית כנסת 'המרכזי']].
*[[רייטשיק שול]]. על-שם הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]]. רב בית הכנסת - הרב [[אשר אייזנבאך]]
[[קובץ:בית_מנחם_כפח.PNG|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת [[בית מנחם]]]]
*ברק'ה שול - על-שם הרב [[שלום דובער ליפסקר]]. ממוקם במתחם חנות "היפר ליפסקר"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68643 בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"] {{אינפו}}}}
*בית הכנסת "אהל יעקב".
*לאטר שול - הספריה בבניין [[770 בכפר חב"ד|770]]. משפיע בית הכנסת - הרב [[דוד אבא זלמנוב]]
*בית מרדכי שמואל. ע"ש הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של כפר חב"ד.
*בית הכנסת יגדיל תורה
*"[[770 בכפר חב"ד|770]]".
*בית הכנסת "אהל יעקב"
*ר' מענדל'ס שול. ע"ש הרב [[מנחם מענדל ברוק]]. רב ו[[משפיע]] בית הכנסת: הרב [[ברוך שלמה בלז'ינסקי]].
*בית הכנסת בית מרדכי שמואל. ע"ש הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של כפר חב"ד
*[[בית הכנסת ישראל אריה לייב (כפר חב"ד)| ישראל אריה לייב]]. ע"ש [[ישראל אריה לייב|אחיו של הרבי]]. רב ביהכ"נ: הרב [[אליעזר ברוד]]. משפיע ביהכ"נ: הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].
*יעקב אבינו - [[אברהם גינדי|משפחת גינדי]]
*[[רייטשיק שול]]. ע"ש הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]]. רב ביהכ"נ: הרב [[אשר אייזנבאך]].
*שערי אליהו
*ברק'ה שול. ע"ש הרב שלום דובער ליפסקר{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68643 בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"] {{אינפו}}}}.
*בית הכנסת בכפר חב"ד ב'
*יעקב אבינו.
*דן יואל'ס שול
*שערי אליהו.
*משכן יעקב
*בית כנסת בבית משפחת גינדי.
*אוהל יוסף יצחק בורובסקי
*בית הכנסת גבעת ליובאוויטש לצעירים. רב ביהכ"נ: הרב [[שמעון גופין]].
*תפארת שלמה (הולצמן)
*בית הכנסת בכפר חב"ד ב'.
*בער'ל שול - בית הכנסת בביתו של הרב [[דובער פרוס]] בשכונת השיכונים החדשים. מרבני בית הכנסת - הרב [[חיים פרוס]].
*מניין אדמו"ר הזקן - אהל תפילה ברחוב אדמו"ר הזקן. ממוקם ברחבת החניה של [[תלמוד תורה כפר חב"ד]]. רב בית הכנסת - הרב [[צבי רוטנברג]].
*בית כנסת לצעירים - בית כנסת בביתו של הרב פיצ'ה פרידמן. ממוקם בשכונת הרכבת.
*פיצ'ה שול - בית כנסת ברחבת חנות הירקות של משפחת ריבקין במרכז הכפר - פועל בשבתות וחגים.
*בית כנסת צמח צדק - פועל בשבתות וחגים ובמשך השבוע מתקיים "יגדיל תורה"


=== מוסדות חינוך ===
=== מוסדות חינוך ===
[[קובץ:ישיבה כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]
[[קובץ:ישיבה כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]
[[קובץ:חיידר אידיש - 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת המבנה החדש ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]]]]
[[קובץ:חיידר אידיש - 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת המבנה החדש ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]] [[תשע"א]]]]
*גני ילדים.
*גני ילדים
*[[תלמוד תורה כפר חב"ד]].
*[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]
*[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]].
*[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]]
*[[תלמוד תורה בית חינוך ליובאוויטש כפר חב"ד|בית חינוך ליובאוויטש]].
*[[חדר אור ליובאוויטש]], (בעבר [[בית חינוך ליובאוויטש]])
*[[בית ספר למלאכה]].
*[[בית ספר למלאכה]] (נסגר)
*[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]]
*[[בית רבקה כפר חב"ד|תיכון בית רבקה]]
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*[[בית רבקה כפר חב"ד|מכללת בית רבקה]]
*ישיבת [[אור תמימים]]. ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן גפני]].
*מוסדות [[אור שמחה]]
*מוסדות [[אור שמחה]].
*[[גן ישראל כפר חב"ד]]
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]].
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
*ישיבת [[אור תמימים]] (נסגרה)
*[[ישיבת אהלי תמימים כפר חב"ד|ישיבת אהלי תמימים]] בראשות ראש הישיבה הרב [[משה הלל]]
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]] (נסגרה)
*[[ישיבת הבוכרים]].
*[[ישיבה קטנה כפר חב"ד]] בראשות ראש הישיבה הרב [[יצחק אקסלרוד]] - בעבר היתה בעיר [[פתח תקווה]].
*[[ישיבת אהלי מנחם מענדל]] לבוגרי [[קבוצה]] ולמקורבים, בראשות ראשי הישיבה הרב [[זלמן טורנהיים]] והרב [[יהודה לייב נחמנסון]].
*[[כולל אברכים]] - כיום בבניין 770


=== מבני ציבור ===
=== מבני ציבור ===
[[קובץ:מבנה שדות דן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה מועצה אזורית שדות דן ב[[כפר חב"ד]]]]
[[קובץ:מבנה שדות דן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה מועצה אזורית שדות דן ב[[כפר חב"ד]]]]
* משרדי [[ועד כפר חב"ד]].
* משרדי [[ועד כפר חב"ד]].
שורה 251: שורה 236:
* מרפאת קופת "מאוחדת".
* מרפאת קופת "מאוחדת".
* אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת '[[בית מנחם]]' (הוקם ב[[תשס"ג]])
* אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת '[[בית מנחם]]' (הוקם ב[[תשס"ג]])
* אולם אירועים ב[[כפר חב"ד ב']] (החל לפעול ב[[תשע"ג]]). באולמות אלו מתקיימות רובם של החתונות החב"דיות ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]].
* אולם אירועים ב[[כפר חב"ד ב']] (החל לפעול ב[[תשע"ג]]){{הערה|באולמות אלו מתקיימות רובם של החתונות החב"דיות ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]]}}.
*אולם התלמוד תורה.
*אולם ה[[תלמוד תורה]].
*אולם הפנסאים.
*אולם [[הפנסאים]].


===שונות===
===שונות===
* "מאחורי הדבש" - מרכז לימודי-חווייתי על פעילות הדבורה וייצור הדבש
* "'''[[מאחורי הדבש]]'''" - מרכז לימודי-חווייתי על פעילות הדבורה וייצור הדבש בתוך מכוורת שניאורסון, בניהול בני משפחת ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)|משה שניאורסון]] ע"ה.
* ברכה נפרדת - במתחם בית הספר למלאכה
* '''בריכת כפר חב"ד''' - בריכה נפרדת לנשים ולגברים במתחם בית הספר למלאכה
* '''[[מאפיית מצות כפר חב"ד]]'''.
* שני פרדסי אתרוגי קלבריה.
* '''[[משחטת כפר חב"ד]]'''.


=== מקוואות ===
=== מקוואות ===
* המקוה המרכזי
* המקוה המרכזי.
* מקוה בית מנחם
* מקוה [[בית מנחם]].
* מקוה נחום יצחק
* 'מקוה ישראל' בביהכ"נ נחום יצחק.
* מקווה 'רייטשיק שול'
* מקווה '[[רייטשיק שול]]'.
* 'יענקל'ס מקווה'
* 'יענקל'ס מקווה' על שם ר' [[יעקב סטמבלר]]{{הערה|[https://col.org.il/news/67934 התרגשות רבה: מחרתיים ייחנך מקווה טהרה חדש בכפר חב"ד{{col}}]}}.
* מקווה ב[[כפר חב"ד ב']]
* מקווה ב[[כפר חב"ד ב']].


== כלכלה ==
== כלכלה ==
[[קובץ:מאחורי הדבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכוורת "מאחורי הדבש" ב[[כפר חב"ד]]]]
[[קובץ:מאחורי הדבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכוורת "[[מאחורי הדבש]]" ב[[כפר חב"ד]]]]
רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"מאחורי הדבש") ופרדסי הדר.
רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"[[מאחורי הדבש]]") ופרדסי אתרוגי קלברי.


בכפר יש 3 צרכניות, חנויות [[בגד]]ים, תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד [[עור]] ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "מאחורי הדבש" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.
בכפר יש 3 צרכניות, חנויות [[בגד]]ים, תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד [[עור]] ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "[[מאחורי הדבש]]" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.


סניף הדואר בכפר חב"ד נפתח ב[[י"ד אדר א']] [[תשי"ט]], בשנת [[תשס"ז]] עבר סניף הדואר שיפוץ וכן עבר למקום חדש.
סניף הדואר בכפר חב"ד נפתח ב[[י"ד אדר א']] [[תשי"ט]], בשנת [[תשס"ז]] עבר סניף הדואר שיפוץ וכן עבר למקום חדש.


== תחבורה ==
== תחבורה ==
רוב התחבורה לכפר וממנו נעשית על ידי רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד ומשמשת את כלל יישובי הסביבה, כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד, סופרבוס ודן.
חלק נרחב מהתחבורה לכפר וממנו נעשית באמצעות רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד המשמשת את כלל יישובי הסביבה, כמו-כן קיימים כששה קווי אוטובוסים קבועים המופעלים על-ידי חברות אגד סופרבוס ודן שפועלים בתחנות אוטובוס המפוזרים ברחבי הכפר:
*'''קו 354''' מכפר חב"ד ל[[בני ברק]] וחזרה (תחנה ראשונה ואחרונה ביישוב באר יעקב) פועל כל ימי החול וגם במוצאי שבת.
*'''קו 354''' מכפר חב"ד ל[[בני ברק]] וחזרה (תחנה ראשונה ואחרונה ביישוב באר יעקב) פועל כל ימי החול וגם במוצאי שבת. קו 354 הנו הקו עם התדירות הגבוהה ביותר בכפר.
* '''קו 357''' - מכפר חב"ד ל[[ירושלים]] וחזרה. פועל בימי חמישי ושישי ו[[מוצאי שבת]].
* '''קו 357''' - מכפר חב"ד ל[[ירושלים]] וחזרה. פועל בימי חמישי ושישי ו[[מוצאי שבת]].
*'''קו 131''' - מכפר חב"ד ל[[ביתר עילית]] וחזרה (הקו עובר גם באלעד).
*'''קו 134''' - מכפר חב"ד ל[[ביתר עילית]] וחזרה.
* '''קו 548''' - מ[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] לכפר חב"ד וחזרה. הקו יוצא מנחלת הר חב"ד לכפר חב"ד בבוקר, וחוזר בערב. פועל רק בחלק מימי השבוע ובשעות שונות. קו תלמידים.
* '''קו 548''' - מכפר חב"ד ל[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] וחזרה. בימי [[יום ראשון|ראשון]] עד [[יום רביעי|רביעי]] וכן ב[[יום שישי]] הקו פועל פעמיים ביום (בשעות הבוקר והצהריים), ב[[יום חמישי]] הקו אינו פועל, וב[[מוצאי שבת]] יוצא פעם אחת.
*'''קו 174''' מכפר חב"ד ל[[אלעד]] וחזרה.
*'''קו 174''' מכפר חב"ד ל[[אלעד]] וחזרה.
 
*'''קו 153''' מכפר חב"ד ל[[תל אביב]] וחזרה.
חוץ מקווים אלה היוצאים ישירות מכפר חב"ד יש בצומת הכפר שני תחנות אוטובוס נוספות בהם עוברים מדי יום אוטובוסים בתדירות גבוהה לערים [[תל אביב]], [[בית שמש]], [[ירושלים]], [[ראשון לציון]], [[רמלה]], [[באר יעקב]], [[לוד]], ועוד.
=== תחנת הרכבת ===
=== תחנת הרכבת ===
{{ערך מורחב|תחנת הרכבת כפר חב"ד}}
{{ערך מורחב|תחנת הרכבת כפר חב"ד}}
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה.


עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" (באנגלית: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת ל[[ירושלים]]. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.
עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" שנקראה ספריא על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת ל[[ירושלים]]. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים. במשך שנים רבות נחשבה תחנת הרכבת בכפר לתחנה הארוכה בישראל.


ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה]] - [[רחובות]].
ברוב שעות היום עוצרות בתחנה חמש רכבות בשעה כשרובם ממשיכות לתחנות [[תל אביב]] ו[[לוד]] ומשם למגוון יעדים.


== ועד כפר חב"ד ==
== ועד כפר חב"ד ==
שורה 296: שורה 285:
[[קובץ:רבני כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]
[[קובץ:רבני כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]
{{ערך מורחב|ועד כפר חב"ד}}
{{ערך מורחב|ועד כפר חב"ד}}
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות בחירות, אך פעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, וע"פ הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות [[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]], אך פעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, וע"פ הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).


בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]], והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז|פיניע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.
בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]], והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז|פיניע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.
שורה 302: שורה 291:
בשנת [[תש"כ]] מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.
בשנת [[תש"כ]] מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.


אחריו בתפקיד כיהן הרב [[מנחם לרר]] ואחריו הרב [[בנימין ליפשיץ]]. אחריו כיהן הרב [[שמעון רבינוביץ']], כיום מכהן בתפקיד היו"ר הרב [[נחמן רייכמן]].
אחריו בתפקיד כיהן [[מנחם לרר]] ואחריו הרב [[בנימין ליפשיץ]]. אחריו כיהן הרב [[שמעון רבינוביץ']].


לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:
לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:


הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל ללא לאות בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]], שפעל יד ביד עם הרב זושא וילימובסקי והרב שלמה מיידנצ'יק. הרב ברוך גופין, הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]]. הרב [[מאיר פריימן]] ששימש בתור מזכיר הועד לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק.
הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]], שפעל יד ביד עם הרב זושא וילימובסקי והרב שלמה מיידנצ'יק. הרב ברוך גופין, הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]]. הרב [[מאיר פריימן]] ששימש בתור מזכיר הועד לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק.


ב[[חודש שבט]] [[תשע"ו]] נערכו בכפר חב"ד בחירות לחברי הוועד של כפר חב"ד, ר' [[שמעון רבינוביץ]] קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב [[י' שבט]] עם תום ספירת הקולות, בנוכחות המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח, נבחר הרב רבינוביץ על ידי כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר.
ב[[חודש שבט]] [[תשע"ו]] נערכו בכפר חב"ד בחירות לחברי הוועד של כפר חב"ד, ר' [[שמעון רבינוביץ]] קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב [[י' שבט]] עם תום ספירת הקולות, בנוכחות המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח, נבחר הרב רבינוביץ על ידי כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר.
שורה 315: שורה 304:


{{ערך מורחב|ועד מקומי כפר חב"ד}}
{{ערך מורחב|ועד מקומי כפר חב"ד}}
בשנת [[תשע"ט]] נערכו בחירות נוספות ל[[ועד מקומי כפר חב"ד|וועד המקומי]]. בחירות אלו שנויים במחלוקת עקב היותם הפעם הראשונה בה שני הוועדים של הכפר, המונציפלי ווועד האגודה עומדים להתפצל עקב הוראתו של הרבי בנושא.
בשנת [[תשע"ט]] נערכו בחירות נוספות ל[[ועד מקומי כפר חב"ד|וועד המקומי]]. בחירות אלו שנויים במחלוקת עקב היותם הפעם הראשונה בה שני הוועדים של הכפר, המונציפלי ווועד האגודה עומדים להתפצל עקב הוראתו של הרב בנושא.


אף שהרב תמך ברשימה בראשות ר' [[נחמן רייכמן]] - יו"ר ועד האגודה, נבחר בסופו של דבר לראשות הועד ר' [[שמעון רבינוביץ']].
אף שהרב תמך ברשימה בראשות ר' [[נחמן רייכמן]] - יו"ר ועד האגודה, נבחר בסופו של דבר לראשות הועד ר' [[שמעון רבינוביץ']].
לקראת הבחירות המוניציפליות בשנת תשפ"ד, הוסכם בין חברי כל הרשימות להותיר את המצב על כנו ולא לערוך בחירות לועד המקומי בראשות הרב רבינוביץ, אלא רק לנציגים במועצה האיזורית שדות דן{{הערה|[https://col.org.il/news/160544 בחירות תשפ"ד כפר חב"ד]}}
בו' אדר א' פורסם כי הוחלט לערוך בחירות לועד כפר חב"ד (האגודה), הבחירות נקבעו לי' סיון תשפ"ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93_%D7%9C%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%94.pdf החלטת רשמת האגודות - בחירות לועד כפר חב"ד תשפ"ד]}}.
בבחירות התמודדות מספר רשימות, והתוצאות:
*'''יו"ר'''  הועד הוא '''ר' [[מנחם לרר]]'''.
חברי הועד: ר' [[בנימין ליפשיץ]], ר' [[מנחם לרר]], ר' יוסף יצחק אמיתי, ר' יצחק רויטבלט, ר' [[נחמן רייכמן]], ר' [[מנחם מענדל בלוי (כפר חב"ד)|מנדי בלוי]], ור' [[משה גוטמן|מוישל'ה גוטמן]].
==מועצה איזורית שדות דן==
לפי הוראות  הרבי, נציגי חב"ד מכפר חב"ד מתמודדים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] ונבחרים לחברי מועצה האיזורית שדות דן (עמק לוד לשעבר).
נציגי כפר חב"ד כיהנו ומכהנים בתפקידים בכירים במועצה, כמו סגן יו"ר, מנהל מחלקת חינוך, גזבר ועוד.
נציגי כפר חב"ד במועצה:
*הרב [[בנימין ליפשיץ]]
*הרב [[חיים רייכמן]]
*הרב שמואל אזימוב
*הרב מנחם מענדל בלוי
*הרב מנחם מענדל דוברוסקין


== רבני כפר חב"ד ==
== רבני כפר חב"ד ==
שורה 328: שורה 337:
[[קובץ:כפר חבד ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]
[[קובץ:כפר חבד ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד ב']]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד ב']]}}
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קריית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקריית החינוך לומדות כ 800 תלמידות מכל הארץ.
כפר חב"ד ב' - קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קריית החינוך נמצאת במתחם עצמאי השוכן בקירבת הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקריית החינוך לומדות כ 800 תלמידות מכל הארץ.


הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב [[שמואל חפר]] ובהקמה נעזר בר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].
הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב [[שמואל חפר]] ובהקמה נעזר בר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].


בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו [[בית כנסת]] ומקווה טהרה לנשים. הרב [[חיים הלל רסקין]] מכהן כרב בית הכנסת.
בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו [[בית כנסת]] ומקווה טהרה.
 
במתחם פועל אולם שמחות בחדר האוכל, אשר שימש את התלמידות שהיו בפנימיה, וכיום אין תלמידות בפנימיה. אולם השמחות בניהול קייטרינג ריבקין.


<gallery widths="150px" ;"
<gallery widths="150px" ;"="" !="" style="padding: 35.5px; text-align: center;" heights="120px" perrow="8">
! style="padding: 35.5px; text-align: center;" heights="120px" perrow="8">
קובץ:כפר חבד ב ברדוגו.jpg|כפר חב"ד ב' במבט מהאויר
קובץ:כפר חבד ב ברדוגו.jpg|כפר חב"ד ב' במבט מהאויר
קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלום אווירי
קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלום אווירי
שורה 343: שורה 353:


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], '''[[אלבום חב"ד בישראל]]''', [[תשל"ז]].
*'''[[כפר חב"ד (ספר)|כפר חב"ד]]''' - ליקט משיחות ומכתבי הרבי על כפר חב"ד, יצא לאור לראשונה על ידי הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]]. במהדורת שני כרכים, הוצאת ועד כפר חב"ד, [[תשס"ד]], מהדורה מורחבת בכרך אחד בעריכת הרב [[זושא וולף]], הוצאת [[ועד כפר חב"ד]] (אגודה) [[תשרי]] [[תשפ"ג]]{{הערה|[https://col.org.il/news/141345 הרבי ועיר הבירה: מהדורה מורחבת לספר "כפר חב"ד" {{COL}}]}}
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
* [[היציאה מרוסיה (ספר)]] שער חמישי נדודים - ההתיישבות בכפר חב"ד
*[[שמואל קראוס]], '''[[נשיא וחסיד]]''', [[תשנ"ט]].
*[[שבועון בית משיח]] גיליון 1359 עמוד 19. חשיפה, מתי הוקם כפר חב"ד? (מכתב [[זלמן שזר]] לפיו נראה לשנות את תאריך התחלת תוכנית הקמת כפר חב"ד)
*שניאור זלמן ברגר, '''[[הפרטיזן]]''', [[תשס"ה]].
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], '''[[אלבום חב"ד בישראל]]''', [[תשל"ז]]. תיעוד ויזואלי של חב"ד בארץ הקודש ובכלל זה מוסדות ובתי כפר חב"ד.
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]].
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]] - הקמת כפר חב"ד
*[[שמואל קראוס]], '''[[נשיא וחסיד]]''', [[תשנ"ט]] - סיוע שזר להקמת והתפתחות כפר חב"ד ומוסדותיו
*[[שניאור זלמן רודרמן]], '''70 פנים לכפר חב"ד''', [[תשע"ח]].
*[[שניאור זלמן רודרמן]], '''70 פנים לכפר חב"ד''', [[תשע"ח]].
*שניאור זלמן רבינוביץ', '''התמים הראשון''' תולדות הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב של כפר חב"ד, פרק רביעי "רב פעלים", [[תשפ"א]].
'''ביוגרפיות מייסדי הכפר'''
*שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג]] - ביוגרפית יו"ר ועד כפר חב"ד
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], [[תשס"ה]] - ביוגרפית מזכיר ועד כפר חב"ד
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]] - ביוגרפית הרב אליעזר קרסיק יוזם הקמת כפר חב"ד


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 355: שורה 371:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* '''[https://kfar-chabad.com/ אתר הבית]''' של [[ועד כפר חב"ד]]
* '''[https://kfar-chabad.com/ אתר הבית]''' של [[ועד כפר חב"ד]]
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13282&CategoryID=2162 יחס הרבי לכפר חב"ד]'''
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13282&CategoryID=2162 יחס הרבי לכפר חב"ד]''' סקירה על יחס הרבי ב[[גיליון התקשרות]] מס' 1189
*'''[https://kfar-chabad.com/מכתבי-הרבי-לתושבים מכתב הרבי לכפר חב"ד]'''
*'''[https://kfar-chabad.com/מכתבי-הרבי-לתושבים מכתב הרבי לכפר חב"ד]'''  
;מדיה
;מדיה
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת [[תשכ"א]] - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר - [[חב"ד און ליין]]
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת תשכ"א - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר {{חב"ד און ליין}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68851 חוברת על 'מראות כפר חב"ד' בשנת הכ"פים] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68851 חוברת על 'מראות כפר חב"ד' בשנת הכ"פים] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80207 כפר חב"ד בתצלום מהאוויר] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80207 כפר חב"ד בתצלום מהאוויר] {{אינפו}}
*{{קישור חבד און ליין|95522|בסרטון חדש: ציורים מכפר חב"ד פרי מכחולו של יחיאל אופנר||כ"ג אדר תשע"ו}}
*'''[https://col.org.il/news/130802 תשכ"ו: סרט דוקומנטרי נדיר ומרגש על כפר חב"ד]''' {{וידאו}}{{COL}}


;כתבות היסטוריות
;כתבות היסטוריות
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_פלישה_באישון_לילה_כל_השלבים_שהביאו_להקמת_כפר_חב"ד_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]] - [[חב"ד און ליין]]
*'''[https://col.org.il/news/134656 המערכה על השם "כפר חב"ד"]''' {{COL}}
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_פלישה_באישון_לילה_כל_השלבים_שהביאו_להקמת_כפר_חב"ד_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]] - {{חב"ד און ליין}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב"ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב"ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים] {{אינפו}}
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/432953421071.html תחנת כפר חב"ד סניף וילנה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] אייר תשע"ו
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/432953421071.html תחנת כפר חב"ד סניף וילנה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] [[תשע"ו]]
*'''[https://col.org.il/news/131954 ימי הבראשית של כפר חב"ד - כך הוא היה נראה לפני עשרות שנים • נדיר]''' {{COL}}
*[https://chabad.info/in-focus/751519/ מגבעת על הראש וטורייה ביד: התמונות הנדירות מכפר חב"ד {{אינפו}}]
*[https://col.org.il/news/135890 הסנאטור האמריקני ביקר בכפר. כעת נחשפות התמונות • נדיר] {{col}}
*[https://col.org.il/news/138589 73 שנים להקמתו של כפר חב"ד: העיתונות דאז עם צילומים נדירים{{col}}]
*[https://chabadpedia.co.il/images/5/51/%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%90%D7%96_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D.pdf בתי כנסת בכפר חב"ד אז והיום], הכפר של הרבי
;גלריה
*[https://col.org.il/news/124991 פרויקט מיוחד: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק ראשון {{col}}]
*[https://col.org.il/news/124993 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק שני | צפו {{col}}]
*[https://col.org.il/news/125003 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק שלישי | צפו {{col}}]
*[https://chabad.info/in-focus/889528/ הכטמן מגיש: בנין 770 בכפר חב"ד • תיעוד מרהיב] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/in-focus/907252/ כפר חב"ד מזווית שלא הכרתם • הצלם החב"די מגיש תיעוד] {{אינפו}} {{תמונה}}


{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]

גרסה אחרונה מ־06:52, 27 באוגוסט 2024

פירוש נוסף ערך זה עוסק בישוב בארץ הקודש. אם התכוונתם לשבועון "כפר חב"ד", ראו שבועון כפר חב"ד.
כפר חב"ד

770 כפר חב"ד במבט אווירי
שטח שיפוטי 2,500 דונם
רשות מונציפאלית ועד כפר חב"ד, מועצה אזורית שדות דן
שכונות אזור המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, שכונת לוי יצחק א', וב', ושכונת בנה ביתך
ארץ ישראל
עיר תאומה קראון הייטס, ברוקלין. נ.י.
ממייסדי הכפר אדמו"ר הריי"צ, הרבי
רב הרב מאיר אשכנזי
יו"ר ועד האגודה ר' מנחם לרר
יו"ר הועד המקומי שמעון רבינוביץ'
גופים ומוסדות אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, רשת אהלי יוסף יצחק, סניף קה"ת בארץ הקודש, משרדי שבועון כפר חב"ד, בית משיח, אות בספר התורה לילדי ישראל,מטה משיחועוד
מוסדות הקהילה תומכי תמימים כפר חב"ד, בית ספר למלאכה, תלמוד תורה אהלי תורה, חדר אור ליובאוויטש, תלמוד תורה כפר חב"ד, בית רבקה ועוד
בתי כנסת 29 בתי כנסת
מספר משפחות 1,800 משפחות
ראו גם
אישים בכפר חב"ד
מוסדות בכפר חב"ד

כפר חב"ד הוא יישוב בארץ ישראל הממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר תל אביב וצפונית לעיר לוד, ונמצא בתחומי המועצה אזורית שדות דן [1]. בכפר נמצא הריכוז הראשון בגודלו בישראל והשני בגודלו בעולם של חסידי חב"ד ומוסדות חב"ד, והוא משמש מרכז רוחני וארגוני לחסידות חב"ד בישראל. בכפר גרים נכון לשנת תש"פ כ-1,800 משפחות[דרוש מקור].

היישוב הוקם בכ"א אייר תש"ט בהוראת אדמו"ר הריי"צ כדי לקלוט את החסידים שיצאו מברית המועצות בתום מלחמת העולם השנייה ושהו במחנות העקורים באירופה [2] הכפר נוסד בשטח הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וגם כיום ישנם תושבים שמחזיקים בכפר כוורות דבש ופרדסי אתרוגים מגזע קלבריא.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעיון ההקמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"ד הציע לראשונה הרב אליעזר קרסיק מחשובי רבני חב"ד ובשנים הבאות יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, לאדמו"ר הריי"צ להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש. הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' אליהו צבי דונחין[3].

הצעת הרב קרסיק הפכה לאקטואלית לאחר מלחמת עולם השנייה אז יצאו חסידי חב"ד בהמוניהם מרוסיה, ראשי אגו"ח הרב קרסיק וגיסו הרב משה גוראריה נסעו אז למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח, ומאירופה נסעו לקראת תשרי לניו יורק אל אדמו"ר הריי"צ. ובמהלך חודש תשרי תש"ח נכנסו השניים לאדמו"ר הריי"צ ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית[4], ולאחריהם נכנס שז"ר ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש[5].

בי"ט כסלו תש"ח פנה שז"ר לאדמו"ר הריי"צ וסוכם על תוכנית להקמת יישוב חב"די בארץ הקודש. ובחודשים הבאים החלה מלחמת השחרור והתוכנית נדחתה.

בי"ט כסלו תש"ט, כאשר מר שזר הגיע להתוועדות בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי, מר שזר הציע לערוך מגבית בארצות הברית לכיסוי ההוצאות, וכמו כן דיבר על שיכון חסידי חב"ד במושבה ליד צפת או מירון. שזר ביקש לדעת האם בזמן הקרוב אמורים להגיע קבוצה גדולה של חסידים, שרק אז יוכלו לעזור להם בצורה מסודרת. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת אדמו"ר הריי"צ, ששלח להם את הרב שמריהו גוראריה חתן אדמו"ר הריי"צ והרב בנימין גורודצקי בכדי שיעזרו להם[6].

בכ"ה באדר נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית: "בתור מענה כללי על הצעתם לייסד מושבה בעד פליטי אנש בארץ הקדושה תבנה ותכונן ובמענה על מכתבו של מר זלמן שי' רובאשוו שזר בעניין זה הנני להשיבם אשר בכלל הנני מסכים להצעה זו בשביל אלו מפליטי אנ"ש שרצונם בכך"[7].

באותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב בצרפת ובמדינות אחרות[8].

לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד אדמו"ר הריי"צ ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב אליעזר קרסיק, הרב שאול דובער זיסלין, הרב משה גוראריה והרב פנחס אלטהויז. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף ארץ הקודש תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור[9][10].

יסוד הכפר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכתב הרבי הריי"צ לעולים הראשונים ליישוב, כשהוא מצרף למכתבו לספר תורה מיוחד שנשלח עבורם
מרכז כפר חב"ד בשנת תש"ט
חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, אלול תש"ט
השר חיים שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות

כשהגיעו קבוצת החסידים הראשונה לארץ הם השתכנו במעברה בפרדס חנה וכל משפחה קבלה צריף קטן למגורים זמניים, שם - במקביל לוועד לסידור הפליטים - הוקם ועד נוסף על ידי העולים שעסק בהקמת המושבה שבראשו הועמד ר' זלמן פלדמן, ולצידו: ר' זלמן ברונשטיין, ר' יצחק מאיר גרינברג, ר' אברהם שמואל גרליק, ר' דוד חן ור' זלמן סודקביץ'. אנשי תנועת המזרחי הציעו להם ולועד לסידור הפליטים לייסד את המושבה החב"דית על חורבות הכפר הערבי "ספריא", אולם הם התנו זאת בכך שתושבי הכפר ירשמו בפנקסי המפלגה.

חברי אגו"ח סרבו לכך בכל תוקף וניסו לפעול בסוכנות היהודית, להקמת הכפר גם בלי להירשם בפנקסי תנועת המזרחי. במקביל בחודש אייר תש"ט 70 משפחות מקרב חסידי חב"ד ששכנו במעבורות החלו להתיישב בבתים הערבים הנטושים באופן בלתי רשמי. בכ"א אייר תש"ט העניק לוי אשכול את ההסכמה להקמת הכפר, והוא הוקם באופן רשמי. בערב שבת קודש פרשת בהר־בחוקותי תש"ט שלח הרבי הריי"צ[11]מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על ספר תורה שנשלח אליהם.

במשך השנים תש"ט-תש"י עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד. לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, המשיך הרבי לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר[12].

בהתאם לבקשת אגו"ח והרש"ג, התחייב מר אשכול לצייד את התושבים בציוד משקי מתאים תוך מספר שנים, וכמו כן הוקצב סך של 26,000 לירות עבור תושבי הכפר החדש.

הרכב הנוסטלגי של ר' ישראל קוק (לאש) בכפר שעליו השלט 'תוחלת'

בתחילה התיישבו בכפר ארבעים וחמש משפחות, ולאחר חג השבועות הגיעו עוד שלושים משפחות. הבתים בהם התיישבו המתיישבים היו במצב לא טוב, ובעזרתה של הסוכנות הם שופצו.

הכפר נחנך רשמית בי"ב תמוז תש"ט, באירוע גדול שנערך בו השתתף הרש"ג כנציגו של הרבי הריי"צ. באותה תקופה שלח אדמו"ר הריי"צ עם הרב אברהם פריז ספר תורה לכפר חב"ד[13].

בתקופת ייסוד הכפר, התיישבו מספר אנשי תנועת המזרחי, לצד הישוב החדש, והקימו בו ישוב משלהם שכונה אז "תוחלת", בטענה כי השטח שאליו מתגוררים תושבי הכפר שייך למפלגתם. במכתב לנגיד החסידי ר' שלמה פלמר, מתאר הרב קרסיק את פרשיית הדברים:

הכפר שהעמידו לרשותנו פלשו לתוכו, בטענה שהכפר שלהם הוא, והתחוללה מלחמה בין המזרחי והשמאל, כי המה רצו לבוא לעזרתנו בלי שום קבלת פרס כנגד, וסוף סוף ניצחנו בעזרת ה', וחילקו את הכפר לשניים, ואין אנחנו שייכים כלל וכלל להמזרחי, ואצלנו תהיה מועצה מיוחדת וגם אפילו שם אחר על הכפר

לאחר מספר שנים עזבו מרבית תושבי "תוחלת" את מקומם, למעט מספר תושבים בודדים שהתעקשו לחיות במעין אוטונומיה בגבעה קטנה בתוככי כפר חב"ד[14].

בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצמת בכפר[9].

השנים הראשונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתשרי תש"י נערכה אסיפה, בקרב התושבים בה הוחלט למנות את הרב שניאור זלמן גרליק כרב הכפר. אדמו"ר הריי"צ שלח לאחר מכן להרב גרליק מכתב ברכה על המינוי[15]. מפעולותיו הראשונים של הרב גרליק במסגרת תפקידו, היה הקמת המקווה בכפר שנעשה בעידודו של הרבי[16].

לקראת שנת השמיטה שחלה בשנת תשי"ב, שלח הרבי מכתב לתושבי הכפר בו הורה להם שלא להסתמך על היתר מכירה, ובמקביל פעל הרבי להשגת סיוע כספי לתושבי הכפר למשך שנת השמיטה[17].

בשנת תשט"ו הוקם בכפר בית הספר למלאכה, בליל יום חמישי, אור לא' אייר תשט"ז, בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר למלאכה בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרג המדריך הת' שמחה זילברשטרום וחמישה תלמידים הי"ד. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.

לאחר שנודע לרבי שלנערות הכפר אין מוסד חינוכי לשהות בו לאחר גמר לימודיהם, הורה הרבי לפעול להקמת תיכון חב"די בכפר, שבמקביל הורה לדאוג שהבנות ישלחו למוסד הכי חרדי שקיים[18]. בשנת תשי"ז הוקם בית רבקה כפר חב"ד.

בשנת תש"כ נבנו מספר בתים חדשים ליד הרכבת בכפר שכונו אז "כפר חב"ד ב'"[19].

בשנת תשכ"ג הועברה ישיבת תומכי תמימים בלוד לכפר חב"ד.

בשנת תשכ"ו בעקבות הוראת הרבי, הוקם וועד מיוחד שדאג להתקנת גנרטור בכפר.

בשנת תש"ל הוקם בכפר ישיבת הבוכרים "אור שמחה" על ידי ר' שמחה גורודצקי.

בשנת תשל"ג הוקם תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד על ידי ר' מנחם מענדל פוטרפס ור' משה וישצקי.

באותם שנים החלה בנייתו של בית הכנסת בית מנחם, שנחנך בי"א ניסן תשל"ח.

בח' סיוון תשל"ד נהרג רבו של הכפר הרב שניאור זלמן גרליק בתאונת דרכים. לאחר פטירתו הוחלט למנות את הרב נחום טרבניק בתור הרב, ואת הרב מרדכי שמואל אשכנזי בתור מו"צ.

משנות הממי"ם ואילך[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בית אגו"ח 770 כפר חב"ד
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בג' תשרי תשמ"ד נפטר רבה של כפר חב"ד הרב נחום טרבניק, והרב אשכנזי מונה בתור ממלא מקומו.

בעקבות פרשיית הספרים, הוקם בכפר בהוראה ישירה של הרבי, העתק של 770 בכפר. הבניין נחנך בט"ו תמוז תשמ"ו.

בשבט תשנ"ב במעמד חשובי רבני חב"ד, הונחה אבן הפינה לארמון למלך המשיח, שמקומו נבחר על ידי הרבי ליד מבנה העתק של 770.

בשנת תשע"ב הוקם בכפר תלמוד תורה חדש בשם "ת"ת בית ליובאוויטש".

בכ"ג טבת תשע"ה נפטר רבה של הכפר הרב אשכנזי, ובמקומו מונה בנו הרב מאיר אשכנזי.

בתחילת שנת הלימודים תשפ"א הוקמו בכפר חדר אור ליובאוויטש, וישיבת חב"ד פתח תקווה עברה למשכנה במתחם ישיבת הבוכרים.

בשנת תשס"ז אוכלסה שכונת לוי יצחק ב'. ובשנת תשע"א שכונת בנה ביתך.

שם הכפר[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך השנים נערך מאבק על שמו של הכפר. בתחילה נקרא הכפר בשם "ספריא" על שם הכפר הערבי ששכן במקום ולאחר מכן "לוד ה'" ולאחר מכן ועדת השמות החליטה לעברת את השם הערבי ל"מושב שפריר", בשנת תשט"ו ביקשו תושבי הכפר בהוראת הרבי לשנות את השם, לשם "כפר חב"ד"[20], הרבי גם לאחר מכן החל לפעול שהשם ישונה ל"כפר חב"ד" במסמכים שונים ובעיתונות[21], השם נכנס בסופו של דבר לתודעה הציבורית לאחר הטבח בבית ספר למלאכה[22].

הרבי בהזדמנות ביאר את משמעות השם: "כפר" - על פי המבואר בחסידות שאדם שהוא "בן הכפר" מתפעל יותר מלראות את המלך, כך שיבוא מלך המשיח יתפעלו ביותר תושבי הכפר, ו"חב"ד" - שממנו יפוצו מעיינות חב"ד[23][24].

בירת ארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי התבטא מספר פעמים שכפר חב"ד הוא עיר הבירה של ארץ ישראל ושם אפשר לחוש אלוקות במוחש[25] על אף שהוא נקרא "כפר"[26]. להרב מרדכי שמואל אשכנזי שסיפר לרבי שהוא מתכוון לגור בירושלים או בתל אביב, ענה הרבי ש:"מדוע לא בכפר חב"ד, עיר הבירה של ארץ ישראל?"[27].

הרבי הוסיף שתפקידם של תושבי כפר חב"ד הוא לכבוש את ארץ ישראל בענייני כפר חב"ד[28], ושכפר חב"ד עצמו הוא מקום שנוגע לכל ארץ ישראל[29].

כמו כן הרבי אמר לר' שלוימק'ה מיידנצ'יק ביחידות בשנת תשמ"ד שכאשר בכפר חב"ד תשרור שמחה המצב ישפיע על כל ארץ ישראל שכולם יהיו בה בשמחה, והמצב בארץ ישראל ישפיע על כל העולם.

התייחסויות מהרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

משלחת מכפר חב"ד מוסרת לרבי אתרוגים מהפרדסים בכפר חב"ד

הרבי במשך השנים עודד את תושבי הכפר, והיה מקבל לעיתים תכופות ליחידות משלחת המייצגת תושבי כפר חב"ד, הרבי אף פעמים רבות היה מעודד אישים חשובים להגיע לביקור בכפר חב"ד, לשז"ר כתב הרבי:"בוודאי כמנהגו הטוב כמה שנים יבקר בכפר חב"ד ביום הבהיר הוא יום י"ט כסליו הבע"ל"[30], הרבי היה אומר לאישים שהגיעו לארץ, למסור דרישת שלום לכפר חב"ד.

הרבי היה אף מעורב בכל פרט בכפר חב"ד.

ביחידות לתושבי כפר חב"ד בתשרי תשמ"ד, אמר הרבי: "היסודות הרוחניים של כפר חב"ד הם בראשונה ("לכל לראש") כמובן כשמו של כפר חב"ד – לימוד פנימיות התורה, נשמת התורה, חב"ד דתורה יחד עם לימוד נגלה דתורה. ולזה דרושה גם הקדמת עבודת התפילה[31]".

בהמשך היחידות אמר הרבי גם:"לנשי ובנות ישראל יש השפעה גדולה מאוד על בעליהן, הוריהן, אחיהן ואחיותיהן. מובן, אפוא, שקיום כל עניינים אלו- של "האמת והשלום אהבו" – תלוי בהן. ובוודאי הן תראינה דוגמה חיה בכך, ובשמחה ובטוב לבב. וכך לא תהיה ל"מלך זקן וכסיל" שום דריסת רגל בכפר חב"ד[32]".

במשך שנות כהונתו של ר' שלמה מיידנצ'יק כיו"ר ועד כפר חב"ד הרבי היה נוהג להתקשר אליו לעיתים תכופות על-ידי אחד המזכירים ולהתענין בנעשה בכפר, כמו כן הרב מיידנצ'יק קיבל מאות פתקים סודיים מהרבי בנוגע לניהול הכפר, פתקים אלו הורה הרבי להשמיד מיד בתום קריאתם[33].

גאוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שכונת לוי יצחק א' וב' במבט מהאוויר

שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם, נכון לשנת תש"פ אכלוסיית הכפר מונה למעלה מ-2,000 בתי אב וכ-8,500 נפשות. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית שדות דן. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. כמו כן בכפר מתגוררת קהילת חב"ד הגדולה בישראל והשנייה בגודלה בעולם (לאחר קראון הייטס).

שכונות ורחובות[עריכה | עריכת קוד מקור]

שכונת לוי יצחק א' במבט אווירי

בכפר קיימות כ-8 שכונות-אזורים: המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, שכונת לוי יצחק א' וב', ושכונת בנה ביתך (שלושת האחרונות הן האחרונות שנבנו נכון לשנת תש"פ).

בשנת תשע"ו ביוזמת יו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ קיבל ועד כפר-חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב מאיר אשכנזי גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי הרבי לרב יצחק מענדל ליס שהציע ב'יחידות' לתת שמות לרחובות הכפר: "אשר הרעיון עצמו הוא דבר נכון מאד, אלא שכיון שבניית הכפר טרם נסתיימה, ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, אולי יצטרכו לשנות שמות של רחובות מסויימים, 'ויהיה קשה להתעסק עם שמות קדושים', לכן יש להמתין בביצוע הדבר" .

הרב אשכנזי ציין ש"בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב"ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות", והוסיף ש"הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה - בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו"[34].

הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות והכיכרות בכפר. ובג' אייר פורסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה כמובן שמותם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי) וכן שמות ספרי החסידות ושלושת רבני הכפר. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של עשרת המבצעים שהכריז הרבי[35].

מוסדות וארגונים בכפר[עריכה | עריכת קוד מקור]

חזית בניין 770 בכפר

בתי כנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקפות שניות בבית הכנסת 'בית מנחם'
בית הכנסת בית מנחם
בית הכנסת רייטשיק שול בכפר חב"ד

מוסדות חינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחורים בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, בערך תשכ"ד
חנוכת המבנה החדש באהלי תורה כפר חב"ד תשע"א

מבני ציבור[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבנה מועצה אזורית שדות דן בכפר חב"ד

שונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקוואות[עריכה | עריכת קוד מקור]

כלכלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכוורת "מאחורי הדבש" בכפר חב"ד

רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"מאחורי הדבש") ופרדסי אתרוגי קלברי.

בכפר יש 3 צרכניות, חנויות בגדים, תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד עור ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "מאחורי הדבש" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.

סניף הדואר בכפר חב"ד נפתח בי"ד אדר א' תשי"ט, בשנת תשס"ז עבר סניף הדואר שיפוץ וכן עבר למקום חדש.

תחבורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

חלק נרחב מהתחבורה לכפר וממנו נעשית באמצעות רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד המשמשת את כלל יישובי הסביבה, כמו-כן קיימים כששה קווי אוטובוסים קבועים המופעלים על-ידי חברות אגד סופרבוס ודן שפועלים בתחנות אוטובוס המפוזרים ברחבי הכפר:

חוץ מקווים אלה היוצאים ישירות מכפר חב"ד יש בצומת הכפר שני תחנות אוטובוס נוספות בהם עוברים מדי יום אוטובוסים בתדירות גבוהה לערים תל אביב, בית שמש, ירושלים, ראשון לציון, רמלה, באר יעקב, לוד, ועוד.

תחנת הרכבת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תחנת הרכבת כפר חב"ד

תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת תשי"ב בפיקוח העסקן הרב יצחק מענדל ליס. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי כפר חב"ד. התחנה סמוכה למושב צפריה.

עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" שנקראה ספריא על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת לירושלים. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת תשנ"ט, שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים. במשך שנים רבות נחשבה תחנת הרכבת בכפר לתחנה הארוכה בישראל.

ברוב שעות היום עוצרות בתחנה חמש רכבות בשעה כשרובם ממשיכות לתחנות תל אביב ולוד ומשם למגוון יעדים.

ועד כפר חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הלוגו של ועד כפר חב"ד
מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב נחום טרבניק, והמו"צ דאז הרב מרדכי שמואל אשכנזי.
ערך מורחב – ועד כפר חב"ד

הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות בחירות, אך פעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, וע"פ הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).

בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. הרב אליעזר קרסיק, יו"ר אגודת חסידי חב"ד, והרב פיניע אלטהויז פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.

בשנת תש"כ מונה הרב שלמה מיידנצ'יק ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.

אחריו בתפקיד כיהן מנחם לרר ואחריו הרב בנימין ליפשיץ. אחריו כיהן הרב שמעון רבינוביץ'.

לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:

הרב זושא וילימובסקי הפרטיזן, שפעל בתוקף תפקידו כמזכיר ועד כפר חב"ד, וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק והן לצידו של הרב מנחם לרר. הרב יונה איידלקופ, שפעל יד ביד עם הרב זושא וילימובסקי והרב שלמה מיידנצ'יק. הרב ברוך גופין, הרב דוד חן, הרב איצ'ה מענדל ליס - מזכיר הכפר, הרב מענדל פוטרפס, הרב משה צבי סגל, הרב אפרים וולף והרב ברק'ה וולף. הרב מאיר פריימן ששימש בתור מזכיר הועד לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק.

בחודש שבט תשע"ו נערכו בכפר חב"ד בחירות לחברי הוועד של כפר חב"ד, ר' שמעון רבינוביץ קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב י' שבט עם תום ספירת הקולות, בנוכחות המרא דאתרא הרב מאיר אשכנזי ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח, נבחר הרב רבינוביץ על ידי כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר. בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חב"ד לנחת רוח הרבי.

בחודש אדר תשע"ח נערכו בחירות נוספות לוועד הכפר, מערכת הבחירות הייתה סוערת בעיקר בגלל התערבות הרב מאיר אשכנזי שתמך בוועד החדש. באסיפה שקיים בכ' אדר שאל הרב שאלות נוקבות ביותר על התנהלותו המלאה של הועד הקודם בראשות ר' שמעון רבינוביץ והראה חוסר שביעות רצון מריצה נוספת של רוב חברי הוועד. בעקבות ריצתו של הוועד חרף נאומו של הרב, הדגיש הרב לתושבים את גודל האחריות וחילול השם היכול להיגרם ותמך באופן בולט בוועד החדש. ביום חמישי כ"ח אדר נערכו הבחירות ונבחר הוועד החדש בראשות ר' נחמן רייכמן.

ערך מורחב – ועד מקומי כפר חב"ד

בשנת תשע"ט נערכו בחירות נוספות לוועד המקומי. בחירות אלו שנויים במחלוקת עקב היותם הפעם הראשונה בה שני הוועדים של הכפר, המונציפלי ווועד האגודה עומדים להתפצל עקב הוראתו של הרב בנושא.

אף שהרב תמך ברשימה בראשות ר' נחמן רייכמן - יו"ר ועד האגודה, נבחר בסופו של דבר לראשות הועד ר' שמעון רבינוביץ'.

לקראת הבחירות המוניציפליות בשנת תשפ"ד, הוסכם בין חברי כל הרשימות להותיר את המצב על כנו ולא לערוך בחירות לועד המקומי בראשות הרב רבינוביץ, אלא רק לנציגים במועצה האיזורית שדות דן[39]

בו' אדר א' פורסם כי הוחלט לערוך בחירות לועד כפר חב"ד (האגודה), הבחירות נקבעו לי' סיון תשפ"ד[40]. בבחירות התמודדות מספר רשימות, והתוצאות:

חברי הועד: ר' בנימין ליפשיץ, ר' מנחם לרר, ר' יוסף יצחק אמיתי, ר' יצחק רויטבלט, ר' נחמן רייכמן, ר' מנדי בלוי, ור' מוישל'ה גוטמן.

מועצה איזורית שדות דן[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי הוראות הרבי, נציגי חב"ד מכפר חב"ד מתמודדים בבחירות ונבחרים לחברי מועצה האיזורית שדות דן (עמק לוד לשעבר).

נציגי כפר חב"ד כיהנו ומכהנים בתפקידים בכירים במועצה, כמו סגן יו"ר, מנהל מחלקת חינוך, גזבר ועוד.

נציגי כפר חב"ד במועצה:

רבני כפר חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

כפר חב"ד ב'[עריכה | עריכת קוד מקור]

הכנסת ספר תורה לבית הכנסת בכפר חב"ד ב'
ערך מורחב – כפר חב"ד ב'

כפר חב"ד ב' - קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קריית החינוך נמצאת במתחם עצמאי השוכן בקירבת הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "בית רבקה כפר חב"ד" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקריית החינוך לומדות כ 800 תלמידות מכל הארץ.

הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב שמואל חפר ובהקמה נעזר בר' מענדל פוטרפס, ר' זושא וילימובסקי ור' יונה איידלקופ.

בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו בית כנסת ומקווה טהרה.

במתחם פועל אולם שמחות בחדר האוכל, אשר שימש את התלמידות שהיו בפנימיה, וכיום אין תלמידות בפנימיה. אולם השמחות בניהול קייטרינג ריבקין.

  • כפר חב"ד ב' במבט מהאויר

    כפר חב"ד ב' במבט מהאויר

  • ישיבת תומכי תמימים בתצלום אווירי

    ישיבת תומכי תמימים בתצלום אווירי

  • השכונה החדשה 'בנה ביתך' בצפון כפר חב"ד

    השכונה החדשה 'בנה ביתך' בצפון כפר חב"ד

  • בנייני המועצה האזורית עמק לוד, וועד כפר חב"ד

    בנייני המועצה האזורית עמק לוד, וועד כפר חב"ד

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביוגרפיות מייסדי הכפר

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מדיה
כתבות היסטוריות
גלריה


יישובים בארץ ישראל
אבני חפץ | אופקים | אור יהודה | אור עקיבא | אילת | אלונה | אלעד | אריאל | אשדוד | אשקלון | באר יעקב | באר שבע | בית שאן | בית שמש | ביתר עילית | בני ברק | בת ים | גבעת שמואל | גבעתיים | גני תקווה | דימונה | הוד השרון | הרצליה | חדרה | חולון | חיפה | טבריה | טירת כרמל | יבנה | יבניאל | יהוד | יקנעם | ירושלים | כפר חב"ד | כפר יונה | כפר סבא | כרמיאל | לוד | מגדל העמק | מודיעין | מודיעין עילית | מטולה | מעלה אדומים | נהריה | נוף הגליל | נס ציונה | נתיבות | נתניה | עכו | עפולה | ערד | עתלית | פתח תקווה | צפת | קריית אונו | קריית אתא | קריית ביאליק | קריית גת | קריית ים | קריית מוצקין | קריית מלאכי | קריית שמונה | ראש העין | ראש פינה | ראשון לציון | רחובות | רמלה | רמת גן | רמת השרון | רעננה | שדרות | תל אביב-יפו | תקוע
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

  1. ↑ בעבר עמק לוד
  2. ↑ ראו גם "יציאת רוסיה תש"ו".
  3. ↑ העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!
  4. ↑ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה באתר הרשמי של כפר חב"ד.
  5. ↑ שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמ' 83 ומתוך מכתב שזר אל הרבי שפורסם בשבועון בית משיח גיליון 1359, עולה כי כבר בקיץ תש"ז, שזר היה אצל אדמו"ר הריי"צ וסוכם על הקמת כפר חב"ד. על פרשנות זו חולק הרב שמואל קראוס מחבר הספר נשיא וחסיד אודות קשרי שזר והרבי. במאמרו שפורסם כמכתב למערכת בבית משיח גיליון 1361, מבהיר כי גם לאחר המכתב שפורסם בבית משיח, ברור כי שזר הגיע לאדמו"ר הריי"צ לראשונה בכסלו תש"ח ואזי יתקיימה הפגישה בה הוכרע להקים יישוב חב"די ולכן לדעתו שנת הקמת כפר חב"ד היא: תש"ח
  6. ↑ מכתב לאדמו"ר הריי"צ מכ' בטבת תש"ח
  7. ↑ שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמ' 93.
  8. ↑ נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".
  9. ↑ 9.0 9.1 פלישה באישון לילה באתר מתוך הספר עבד אברהם אנכי
  10. ↑ היסטורי ומרגש: בקרון עם חסידי חב"ד מרוסיה, בדרך לישראל
  11. ↑ עם ר' אברהם פריז
  12. ↑ עבד אברהם אנכי
  13. ↑ עם השנים הפרוכת התיישנה ובח' סיוון תשע"ח נשלחה לתיקון ונערכה הכנסת ספר תורה, שיצאה מחדר הרבי ב-770 שבכפר חב"ד, לבית הכנסת בית מנחם בכפר. בכפר חב"ד חגגו עם ספר התורה ששלח הרבי הריי"צ
  14. ↑ לפני בניית 770 בכפר פינו את תושבי תוחלת מהגבעה על מנת לבנות את הבנין (מלבד 2 משפחות שהתעקשו להישאר)
  15. ↑ אגרות קודש הריי"צ, ח"י, עמ' של"ב.
  16. ↑ התמים הראשון, עמ' 100 - 101.
  17. ↑ התמים הראשון, עמ' 101 - 105, וראה בערך קרן השביעית.
  18. ↑ מכתב מי"ד אב תשט"ז.
  19. ↑ אגרת שלמה זלמן שרגאי, עמ' 319.
  20. ↑ שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמוד 147.
  21. ↑ אגה"ק, חט"ו, עמ' 18.
  22. ↑ ברקע הפיגוע: הרבי שב ומתעקש – השם הוא "כפר חב"ד" בלבד!
  23. ↑ התוועדויות תשמ"ז, ח"ג, עמ' 92
  24. ↑ ספריא? שפריר? לוד ה'? ולמה לא פשוט - "כפר חב"ד"?.
  25. ↑ משבחי רבי, עמ' 179
  26. ↑ שיחות קודש תשכ"ח, ח"א, עמ' 402.
  27. ↑ כפר חב"ד, גיליון 685, עמ' 26.
  28. ↑ שיחות קודש תשכ"ט, ח"א, עמ' 330.
  29. ↑ שיחות קודש תשכ"א, עמ' 279.
  30. ↑ 'אגרות-קודש' כרך חי עמ' צ.
  31. ↑ משבחי רבי עמ' 180.
  32. ↑ משבחי רבי עמ' 187-186.
  33. ↑ קובץ אגו"ח ותפקידיה קובץ PDF עמוד 36
  34. ↑ הרב אשכנזי תומך: רחובות כפר חב"ד יקבלו שמות
  35. ↑ מפת הכפר
  36. ↑ בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"
  37. ↑ באולמות אלו מתקיימות רובם של החתונות החב"דיות בארץ הקודש
  38. ↑ התרגשות רבה: מחרתיים ייחנך מקווה טהרה חדש בכפר חב"ד
  39. ↑ בחירות תשפ"ד כפר חב"ד
  40. ↑ החלטת רשמת האגודות - בחירות לועד כפר חב"ד תשפ"ד
  41. ↑ הרבי ועיר הבירה: מהדורה מורחבת לספר "כפר חב"ד"
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=כפר_חב%22ד&oldid=709632"