תהלים – הבדלי גרסאות
הוספת קטגוריה |
|||
| (46 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:תהלים 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ספר תהלים]] | [[קובץ:תהלים 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ספר תהלים במהדורת '[[תהלים אהל יוסף יצחק|אוהל יוסף יצחק]]']] | ||
'''תהלים''', הוא ספר מהכתובים, הכולל מזמורים שונים, ואשר חובר על ידי [[דוד המלך]] יחד עם עשרה זקנים. בספר תהלים מאה וחמישים מזמורים מסוגים שונים: מזמורי הלל, מזמורי הודאה, מזמורי שבח. | '''תהלים''', הוא ספר מהכתובים, הכולל מזמורים שונים, ואשר חובר על ידי [[דוד המלך]] יחד עם עשרה זקנים. בספר תהלים מאה וחמישים מזמורים מסוגים שונים: מזמורי הלל, מזמורי הודאה, מזמורי שבח. | ||
[[יהודים]] בכל הדורות נהגו לומר תהלים, הן בזמן צרה, והן כתחנונים. | [[יהודים]] בכל הדורות נהגו לומר תהלים, הן בזמן צרה, והן כתחנונים. | ||
==חלוקת התהלים לימי החודש== | |||
חלוקת התהלים לימי החודש כפי שנפוצה כיום, היא חלוקה חדשה יחסית שלא הופיעה בדפוסים הישנים של ספרי התהלים. | |||
לאור [[תקנת אמירת תהלים ברבים]] של אדמו"ר הריי"צ, כפי שנחלק לימי החודש, כאשר הדפיסו את ה[[תהלים אהל יוסף יצחק]] צירפו חלוקה לימי החודש. | |||
הרבי התייחס מספר פעמים לחלוקה וציין שלא ידוע מי עשה חלוקה זו. | |||
באחת ההזדמנויות בהן הרבי הזכיר זאת, נוכח בהתוועדות הרב [[יקותיאל פרקש]], ולאחר ששמע את דברי הרבי, ניגש ל[[ספריה]] והשיג תצלום מהספר 'צידה לדרך' של רבי מנחם בן זרח, מתקופת הראשונים, בו מופיעה חלוקה דומה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11612&pgnum=472 החלוקה בספר 'צדה לדרך'].}}, והכניס זאת לרבי תוך ציון העובדה שהחלוקה שונה בכמה פרטים. הרבי השיב שאכן החלוקה שונה מעט ועדיין אין ידוע המקור של החלוקה 'שלנו', אך מאותה התוועדות ואילך כבר לא ציין הרבי שמקור החלוקה לא ידוע. | |||
== תקנות אמירת תהלים == | == תקנות אמירת תהלים == | ||
| שורה 12: | שורה 21: | ||
===בימים שאין אומרים תחנון=== | ===בימים שאין אומרים תחנון=== | ||
בימים שאין אומרים בהם תחנון, וממילא לא אומרים גם 'למנצח יענך ה' ביום צרה' - פרק כ', נוהגים לומר פרק זה אחר התפילה קודם לאמירת תהלים היומי (החלוקה החודשית), אך לא בתור סדר התפילה, אלא כסדר תחנונים{{הערה|תקנה זו היא 'מיום א' [[ב' ניסן]] [[תש"ד]] - נדפס בתחילת [[תהלים אהל יוסף יצחק]].}}. | בימים שאין אומרים בהם תחנון, וממילא לא אומרים גם 'למנצח יענך ה' ביום צרה' - [[תהלים כ'|פרק כ']], נוהגים לומר פרק זה אחר התפילה קודם לאמירת תהלים היומי (החלוקה החודשית), אך לא בתור סדר התפילה, אלא כסדר תחנונים{{הערה|תקנה זו היא 'מיום א' [[ב' ניסן]] [[תש"ד]] - נדפס בתחילת [[תהלים אהל יוסף יצחק]].}}. | ||
===מזמור אישי=== | ===מזמור אישי=== | ||
[[קובץ:כמו סוכריה.jpg|ממוזער|במענה לילד ישראל אריה לייב קרינסקי שכתב לרבי שלומד סידור וחומש בראשית וסיים את מכתבו "רבי, אני אוהב אותך כמו סוכריה", השיב הרבי: '''מזמן לזמן מזמור התהלים שלו''']] | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[פרק אישי (מנהג)]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[פרק אישי (מנהג)]]}} | ||
על פי הוראת [[הבעל שם טוב]], נוהגים לומר בכל יום את מזמור התהלים המתאים למספר שנותיו של האדם. אצל חסידים נהוג לומר בכל יום גם את פרק התהלים של האדמו"ר, והורים לילדים קטנים נוהגים לומר גם את פרק התהלים עבור בניהם, דבר המהווה סגולה שלא יצאו לתרבות רעה. | על פי הוראת [[הבעל שם טוב]], נוהגים לומר בכל יום את מזמור התהלים המתאים למספר שנותיו של האדם. אצל חסידים נהוג לומר בכל יום גם את פרק התהלים של האדמו"ר, והורים לילדים קטנים נוהגים לומר גם את פרק התהלים עבור בניהם, דבר המהווה סגולה שלא יצאו לתרבות רעה. | ||
===אמירת המזמור של האדמו"ר=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[אמירת פרק הרבי]]}} | |||
בתור הוספה לאחד מהקונטרסים שיצאו לאור מ[[מאמר|מאמרי]] אדמו"ר הריי"צ בו נדפס מכתב על דבר גודל החשיבות של אהבת החסידים לרבי, והתוצאות בפועל שהיא מביאה, הוסיף הרבי - שהיה ממונה על מערכת ההוצאה לאור באותן שנים - הערת שוליים בה ציין: {{ציטוטון|כמה מהחסידים נוהגין לומר גם הקאפיטל [[תהלים]] של שנות האדמו"ר}}{{הערה|1=נדפס ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?26274& ספר המאמרים קונטרסים חלק ג' עמוד כג].}}. | |||
כמו כן כתב הרבי במכתבים פרטיים לאישים שונים שההקפדה על אמירת פרקו של הרבי מהווה כלי לברכה ולהמשכת שפע והצלחה בכל הענינים{{הערה|המכתבים נלקטו ב[[קובץ התקשרות (ספר)|קובץ התקשרות]] שיצא לאור על ידי [[את"ה העולמי]] שער שמיני פרק חמישי (במהדורת [[תש"ע]] עמוד 234).}}. אצל חסידים ישנה חביבות מיוחדת לאמירת פרק התהלים בשנים שהוא ארוך מהרגיל{{הערה|1=[https://col.org.il/news/124607 טור דעה מהרב יוסף שמואל גרליצקי], והתוועדות הרב ברוין בקשר עם י"א ניסן ה'תש"פ.}}. | |||
מנהג זה התפשט בין החסידים שאף נוהגים להלחין [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|שיר מיוחד על פרק התהלים של הרבי]], אותו מנגנים בשעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בפני הרבי, ובמועדים נוספים. | |||
===נתינת צדקה=== | ===נתינת צדקה=== | ||
| שורה 23: | שורה 41: | ||
על יסוד הנהגה זו, הורה הרבי בהתוועדות ח"י אלול תשמ"ה: "כדאי ונכון שבכל הזדמנות של אמירת תהלים... לצרף לכך את ענין הנתינה לצדקה"{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 298.}}. | על יסוד הנהגה זו, הורה הרבי בהתוועדות ח"י אלול תשמ"ה: "כדאי ונכון שבכל הזדמנות של אמירת תהלים... לצרף לכך את ענין הנתינה לצדקה"{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 298.}}. | ||
==בשבת מברכים== | ===הוספת פרקי תהלים בזמנים מיוחדים=== | ||
הרבי הורה שבזמנים ומצבים מיוחדים יש להוסיף אמירת עשרה פרקי תהלים, מפרק פא עד פרק צ, ולשלב זאת עם נתינת [[צדקה]]{{הערה|1=הרב [[משה גלבשטיין]], | |||
'''[https://chabad.info/video/news-video/corovavirusvideo/646487/ הרבי התבטא בנבואה - כיצד נינצל מהחרון אף?]''' {{וידפו}}}}. | |||
וכן סיפר הרבי שבשעת השואה הרבי הריי"ץ הורה לומר פרקים כ' כ"ב וס"ט {{ הערה |9 א'= שיחת ויגש תשל"ו ס"א }} וכן בית דין רבני חב"ד הורה בעת מבצע צבאי בעזה לומר פרקים אלו בתוספת מזמור ק"נ וכן להשתדל לומר כל יום התהלים כפי שחולק לימי השבוע {{ הערה |9 ב'= מכתבם משנת תשס"ט באתר הבית דין }} | |||
===בשבת מברכים=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[שבת מברכים]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[שבת מברכים]]}} | ||
ב[[שבת מברכים]] תיקן [[אדמו"ר הריי"צ]]: | ב[[שבת מברכים]] תיקן [[אדמו"ר הריי"צ]]: | ||
| שורה 37: | שורה 60: | ||
===בראש השנה=== | ===בראש השנה=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ראש השנה#אמירת | {{ערך מורחב|ערך=[[ראש השנה#אמירת תהלים|ראש השנה]]}} | ||
בערב ראש השנה ובראש השנה ישנה עבודה מיוחדת של אמירת תהלים, שהיא עבודה בפשטות ועל ידי קבלת עול מלכות שמים. | בערב ראש השנה ובראש השנה ישנה עבודה מיוחדת של אמירת תהלים, שהיא עבודה בפשטות ועל ידי קבלת עול מלכות שמים. | ||
| שורה 50: | שורה 73: | ||
החברה מאגדת בתוכה חברים מחברות תהלים מכל העולם, המחויבים לתקנון החברה ובעלי זכויות כפי התקנון. את החברה ניהלו במשך השנים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] עד להפסקת פעילותה בשנת [[תש"ז]] בעקבות הפרעות שערכו ערביי ירושלים, והסכנה הגדולה שבהליכה לקבר דוד. בשנים שלאחר [[מלחמת ששת הימים]] הציעו חברי [[כולל חב"ד]] לחדש את פעילות החברה אך הרבי לא הגיב להצעות. רק בערב [[שבועות]] [[תש"נ]] הורה הרבי במפתיע להנהלת [[כולל חב"ד]] לחדש את פעילות החברה. | החברה מאגדת בתוכה חברים מחברות תהלים מכל העולם, המחויבים לתקנון החברה ובעלי זכויות כפי התקנון. את החברה ניהלו במשך השנים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] עד להפסקת פעילותה בשנת [[תש"ז]] בעקבות הפרעות שערכו ערביי ירושלים, והסכנה הגדולה שבהליכה לקבר דוד. בשנים שלאחר [[מלחמת ששת הימים]] הציעו חברי [[כולל חב"ד]] לחדש את פעילות החברה אך הרבי לא הגיב להצעות. רק בערב [[שבועות]] [[תש"נ]] הורה הרבי במפתיע להנהלת [[כולל חב"ד]] לחדש את פעילות החברה. | ||
== | == אצל רבותינו נשיאינו == | ||
הרבי סיפר, שאצל [[הצמח צדק]], אמירת תהלים שלו הייתה נפלאה מאוד. | |||
מסופר כי פעם אחת ישב [[אדמו"ר הצמח צדק]] סגור בחדרו ואמר תהלים ב[[דביקות]] ומתיקות נפלאה. כיון שנשמע קולו הנעים והכובש לבבות ב"החצר", סבבו המון [[חסידים]] את החלון של חדר האדמו"ר להקשיב ולשמוע פסוקי התהלים יוצאים מפי רבם בשפיכת הנפש ברגשי מרירות ותקוה, ושמעו את תנועת השיר [[ניגון הודיעני ה' קצי]]". בתוך כך יצאה הרבנית מביתה ובראותה הדוחק והצפיפות מסביב חלון הבית גערה על החסידים ואמרה בתמימותה המיוחדת לה: "וואס שטופט איהר זיך, איהר האט ניט געזעהן, ווי א איד זאגט תהלים"? (= מה אתם נדחקים, לא ראיתם יהודי אומר תהלים?)". | |||
החוקר החב"די הרב [[לב לייבמן]], טוען שהרבי ניגן את פסוקי התהלים לפי הטעמים המסורים בידו מאדמו"ר הזקן כטעמים שבהם שרו הלווים בבית המקדש. ועל סמך טענה זו שיחזר הרב לב לייבמן חלק מה[[ניגון טעמים|טעמים]] של ספר תהלים{{הערה|1=[http://nichoach.blogspot.co.il/2014/08/blog-post_19.html]}}. | |||
הרבי | ==תהלים אהל יוסף יצחק== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[תהלים אהל יוסף יצחק]]}} | |||
לאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] יצא לאור על ידי הנהלת [[קה"ת]] ספר תהלים על שמו, שביטא את הקשר המיוחד שלו עם ספר התהלים, לאחר שתיקן את תקנת אמירת תהלים, הדפיס את ה[[קובץ מכתבים לתהלים]], ועורר ועודד רבות על אמירתם. | |||
הרבי ציין כי באמירת התהלים מתוך ספר זה סגולה מיוחדת לעורר ולהמשיך את זכותו שיתקבלות התפילות לרצון. | |||
מאז הדפסת הספר בפעם הראשונה, בכל ההוצאות לאור החב"דיות מקפידים להשתמש בתהלים אלו בלבד, וחסידי חב"ד משתדלים לומר תהלים דווקא מתוך הוצאות אלו{{הערה|ובנוסף גם בתהלים [[יהל אור]] בהם השתמש הרבי עד [[משפט הספרים]] ב[[תשמ"ו]].}}. | |||
== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''[[קובץ מכתבים לתהלים]]''', הוספה ל[[תהלים אהל יוסף יצחק]] | |||
*'''לחיזוק הרגש ליהדות''', כתבי קודש בקשר לאמירת תהלים, שבועון כפר חב"ד גליון 1861 עמוד 14 | |||
*'''עננים שחורים בחורף תרפ"ז''', שבועון בית משיח י"ג סיון תש"פ עמוד 52 | |||
*'''תהלים עם ביאורי חסידות''', ליקוט ועריכה: הרב יהודה כהן, הרב הלל מונדשיין והר' יעקב מאיר סבינר, [[ספריית מעיינותיך]]{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2021/03/Ki-karov-60-E.pdf סקירה על הספר בגליון 'כי קרוב' 60, עמוד 15].}} | |||
*'''תהילות יוסף יצחק''' - במעלת אמירת תהלים (ליקוט ממכתבי וסיפורי רבותינו נשיאינו), הוצאת תורה אור, תשע"ב (נדפס במהדורה שנייה ומתוקנת בשם "אמירת תהילים" - מאגרות ושיחות אדמור"י חב"ד במעלת אמירת תהילים, בשנת תשפ"ג). | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
{{מיזמים| חב"דטקסט = תהלים| חב"דציטוט = תהלים}} | |||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1xNhLuXf7XZsxs13Zz5JLeoQpGiv7Yntf/view סדר אמירת תהלים אחרי התפילה]''', קובץ הערות 'ולמען ילמדו' בופולו י"א ניסן תשפ"ג עמוד 56 {{PDF|}} | |||
*[https://chabad.info/moshiach/957665/ "תהלים החיד"א" להחשת הגאולה • להורדה] {{אינפו}} {{PDF|}} | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/10/blog-post_26.html מדברים אליך: מתי לאחרונה אמרת פרק תהילים בדמעות ובכי? • הרבי בשיחה מעוררת]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
*שלום דובער וולף,'''[https://drive.google.com/file/d/10AjIQ3vpT9AW7t-m-C3mbDpDBMypRye6/view שמות ה' בספר תהילים]''', הערות התמימים ואנ"ש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, גליון קס"ט עמוד 155 | |||
{{מזמורי ספר התהלים}} | |||
{{ספרי התנ"ך}} | |||
{{ניגוני חב"ד על פסוקי תהלים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תנ"ך]] | [[קטגוריה:תנ"ך]] | ||
[[קטגוריה:כתובים]] | |||
[[קטגוריה:תהלים|*]] | [[קטגוריה:תהלים|*]] | ||