שיחה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "מליאה" ב־"מלאה") |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) מ (הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים, ניסוח) |
||
| (29 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:התועדות 770.jpg|ממוזער|250px|[[הרבי]] באמירת שיחה ב[[התוועדות]] ב | [[קובץ:התועדות 770.jpg|ממוזער|250px|[[הרבי]] באמירת שיחה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[זאל הגדול]] ב[[770]]]] | ||
'''שיחה''' הוא כינוי מקובל בחסידות חב"ד ובחוגים נוספים לנאום אותם נושא ה[[רב (תואר)|רב]] או ה[[אדמו"ר]] בענייני [[תורה]] בפני תלמידיו. ה"שיחה" כוללת לרוב פרשנות בדברי תורה דברי [[מוסר]] התעוררות והתחזקות ב[[עבודת השם]]. | |||
מלבד זאת, שיחותיהם ותוכן דבריהם של נשיאי חב"ד עניינם המשכה אלוקית המתאימה לתוכן הזמן, ולכן מכוונים דבריהם ביותר גם לזמן אמירתם{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק י"ט עמ' 161 (הערה 19).}}. | |||
== בחסידות חב"ד == | |||
בדורות הראשונים של חסידות חב"ד לא נאמרו שיחות קבועות מלבד מאמרי החסידות; מידי פעם היה ה[[אדמו"ר]] אומר "ווארט" (אמרה קצרה) או דברי התעוררות. בשנים מאוחרות יותר, בעיקר מאז נשיאותו של ה[[אדמו"ר הרש"ב]] ואילך, החלו האדמו"רים לומר "שיחות" בפני החסידים בהתוועדויות. שיחותיו של הרבי הרש"ב נאמרו בעיקר בשלשת ימי ההתוועדות הקבועים ב[[שמחת תורה]], ב[[י"ט בכסלו]] וב[[חג הפורים]], ומשנת [[תרס"ו]] גם ב[[אחרון של פסח]] (ב[[סעודת משיח]]). מלבד זאת קיים תיעוד של שיחות אותם לא אמר בפני כל קהל החסידים אלא בביתו לבני משפחתו ולחסידים המקורבים. | |||
סגנון השיחות היה כמענה וכדיון בין החסידים והרבי, כשלרוב במהלך ההתוועדות נשאל הרבי שאלות מהחסידים ועליהם היה עונה בשיחה ובביאור. | |||
גם ה[[הרבי הריי"צ]] היה מתוועד עם החסידים ובמהלכן היה אומר שיחות, מלבד הימים שבהם היה מתוועד אביו, הוסיף גם את [[י"ב תמוז]] משנת [[תרפ"ח]] ו[[ח"י באלול]] משנת [[תש"ג]] ובהזדמנויות שונות. סגנון שיחותיו היו אף הן כסגנון אביו כמענה לשאלות ולדברי החסידים. | |||
במהלך שנים רבות לא נרשמו תוכן השיחות ואף אלה שנרשמו, לא הודפסו. השיחות הראשונים שהודפסו היו שיחותיו של הרבי הריי"צ מכתב ידו שלו בסדרת [[ליקוטי דיבורים]], בשנת [[תש"ז]] הודפס לראשונה [[ספר השיחות - תורת שלום]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] על ידי [[הרבי]], הספר הוא אוסף מתוך רשימותיהם של החסידים והוא כולל סיפורים לצד ביאורים עמוקים ב[[חסידות]] וב[[קבלה]], שיחות אלו מאופיינים וידועים באווירה ובסגנונם ה'סוער'. | |||
לאחר שנים לוקטו כל שיחותיו של הרבי הריי"צ כולל [[הנחה|הנחות]] החסידים לסדרה המלאה [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]]. | |||
שיחותיהם של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] נלקטו בספרי שיחות שלהם, שלוקטו מתורת אדמו"ר הריי"צ ונדפסו בשנת [[תשנ"ג]]. | |||
== | == ההבדל בין שיחה למאמר == | ||
אצל אדמו"רי חב"ד יש לחלק בין סגנון השיחה לסגנון ה[[מאמר]]. לעיתים עניינים שבמאמרים התבארו בשפה מורכבת התבארו על ידי האדמו"ר בשפה פשוטה יותר בשיחה, לעיתים התמקדות מיוחדת בשיחות לפרטים ולבטים שבעבודת ה'. [[הרבי]] בשיחותיו עוסק רבות בהסברים בהלכה ובאגדה ובדברי חז"ל, בניגוד למאמריו המוקדשים ל[[דא"ח]] בלבד. כמו כן ישנם בשיחות התייחסויות לעניינים אקטואלים והוראות מעשיות להנהגה באירועי הזמן. | |||
השיחות | == בדור השביעי == | ||
=== סגנון אמירת השיחות === | |||
שיחותיו של [[הרבי]] נאמרות על ידו בתכיפות רבה מקודמיו ובפורומים נרחבים יותר, אמירתן בסגנון "מלכותי" בו לא ניתן לשאול שאלות במהלך השיחות. הרבי אומר שיחות לרוב במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], והם מרכז הקשר של הרבי עם חסידיו. בשיחות אלו מנחה הרבי את גישתו הייחודית בכל נושא, מתייחס לנושאים העומדים על הפרק, מכריז על ה"[[מבצעים]]" או זועק על "[[שלימות הארץ]]", ועוד ועוד. | |||
על השיחות | השיחות השגרתיות שבמהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] נפתחות בדרך כלל במובאה התורנית הקשורה עם התאריך או פרשת השבוע (בנוסף לשיחות הרגילות בפרשת השבוע, החל הרבי לאחר הסתלקות אמו, [[הרבנית חנה שניאורסון]], ב[[ו']] [[תשרי]] [[תשכ"ה]], להתוועד בכל שבת ולהקדיש בכל התוועדות שיחה מיוחדת לביאור פירוש [[רש"י]] הראשון והאחרון של ה[[פרשה]]), כאשר לאחריה מוצגות השאלות והתמיהות העולות מן הדברים. השאלות כוללות קשיים הגיוניים ודיוקי לשונות במובאה. לעיתים, בשלב זה, מוסיף הרבי ציטוטים נוספים ומקשה אף עליהם (ולבסוף מבאר כיצד עולים הדברים בקנה אחד או במה מתבטא ההבדל ביניהם). | ||
כמבוא לביאור, מקדים את הבעיה המהותית אותה באה המובאה לפתור, ולפי זה מבאר כיצד הדברים אכן מדוייקים ומיישבים את הענין במלואו. לעיתים, בהמשך לכך מבואר תוכן הענין בפנימיות הענינים (לפי תורת החסידות) וכן הסקת מסקנות מהדברים בנוגע לעבודת הבורא. | |||
על השיחות נערכות חזרה מיד לאחר ה[[התוועדות עם הרבי]] על ידי צוות "ה[[חוזר]]ים" בראשות ר' [[יואל כהן]] - החוזר הראשי. בהמשך נכתבים על ידי "מניחים", שתפקידם לרשום [[הנחה]] מהשיחה לאחר אמירתה ולאחר מכן נדפסים בסדרת [[שיחות קודש]] (בשפת ה[[אידיש]]). החל משנת [[תשמ"ב]] החלה ההוצאה לאור של שיחות הרבי בסדרת [[[התוועדויות]] (בתרגום ועיבוד ל[[עברית]]), משנת [[תשע"ו]] מודפסות השיחות הבלתי מוגהות של הרבי בסדרת [[דברי משיח]]. חלק מהנושאים המדוברים במהלך ההתוועדויות עוברים ליקוט ועיבוד ולאחר מכן [[מוגה|הגהה]] על ידי הרבי ונדפסים בסדרת ה[[לקוטי שיחות]]. משנת [[תשמ"ו]] ואילך הרבי מגיה את תוכנו המרכזי של כל ההתוועדות, ואלו הודפסו בתחילה בהוספות ללקוטי שיחות ולאחר מכן יוצאים לאור בסדרת הספרים [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]]. | |||
===מקום אמירת השיחות=== | |||
[[קובץ:כ"ח ניסן נ"א.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת [[השיחה הידועה]] במיקום בו אמר שיחות רבות בשנים המאוחרות, על הסטנדער המוצב על בימת התפילה]] | |||
בנוסף לשיחות השגרתיות הנאמרות בהתוועדויות, ישנם הזדמנויות נוספות שבהם נאמרות שיחות על ידי [[הרבי]]; לאחרי [[תפילה|תפילות]], ב[[יחידות כללית]], כינוסי ילדים ([[ראלי]], או ב[[פאראד עם הרבי]]), אסיפות למסיימות [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]], מדריכות [[קעמפ אמונה]] שיחות לנשים, שיחות לילדים, שיחות לגבירים, לעיתים לפני [[חלוקת דולרים]] ואף הרבי אמר שיחה מיוחדת פעם אחת ל[[מצוייני צה"ל]], ואף בפעם נדירה בכניסה ל[[770]] בחזית בנין 770, בתאריך ט"ז בסיוון תשל"ה. | |||
מאז שנת תשמ"ח, החל מנהג חדש אצל הרבי באמירת השיחות - כאשר פסק מלקיים התוועדויות בימות החול ותמורתן פותח בצורה פתאומית באמירת שיחה על ה[[עמוד תפילה|סטענדר]], לרוב (קודם או) אחרי תפילות, ולפעמים ב[[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]] או חלוקות אחרות, כאשר בדרך כלל הרבי עומד על בימת התפילות לצד סטענדר מיוחד עבור זה כאשר הוא עומד בסוף הבימה וסמוך לקהל, עם מבט לקהל. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[מאמר]] | *[[מאמר]] | ||
*[[מוגה]] | |||
*[[בלתי מוגה]] | |||
*[[הנחה]] | *[[הנחה]] | ||
*[[חוזר]] | *[[חוזר]] | ||
*[[התוועדות עם הרבי]] | |||
מכונים סביב עריכת השיחות: | |||
*[[ועד להפצת שיחות]] | *[[ועד להפצת שיחות]] | ||
*[[ועד הנחות התמימים]] | *[[ועד הנחות התמימים]] | ||
*[[ועד הנחות בלה"ק]] | *[[ועד הנחות בלה"ק]] | ||
*[[ | *[[המכון להפצת תורתו של משיח]] | ||
ספרים בהם מודפסים השיחות: | |||
*[[לקוטי שיחות]] | |||
*[[ספר השיחות תורת שלום]] | *[[ספר השיחות תורת שלום]] | ||
*[[ספר השיחות - אדמו"ר שליט"א]] | *[[ספר השיחות - אדמו"ר שליט"א]] | ||
*[[דברי משיח]] | |||
*[[תורת מנחם - התוועדויות]] | *[[תורת מנחם - התוועדויות]] | ||
[[קטגוריה: | |||
{{במחיצת הרבי}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]] | |||
[[קטגוריה:מושגי יסוד]] | [[קטגוריה:מושגי יסוד]] | ||
[[קטגוריה:שיחות אדמו"ר שליט"א]] | |||
גרסה אחרונה מ־07:59, 1 במאי 2024
שיחה הוא כינוי מקובל בחסידות חב"ד ובחוגים נוספים לנאום אותם נושא הרב או האדמו"ר בענייני תורה בפני תלמידיו. ה"שיחה" כוללת לרוב פרשנות בדברי תורה דברי מוסר התעוררות והתחזקות בעבודת השם.
מלבד זאת, שיחותיהם ותוכן דבריהם של נשיאי חב"ד עניינם המשכה אלוקית המתאימה לתוכן הזמן, ולכן מכוונים דבריהם ביותר גם לזמן אמירתם[1].
בחסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בדורות הראשונים של חסידות חב"ד לא נאמרו שיחות קבועות מלבד מאמרי החסידות; מידי פעם היה האדמו"ר אומר "ווארט" (אמרה קצרה) או דברי התעוררות. בשנים מאוחרות יותר, בעיקר מאז נשיאותו של האדמו"ר הרש"ב ואילך, החלו האדמו"רים לומר "שיחות" בפני החסידים בהתוועדויות. שיחותיו של הרבי הרש"ב נאמרו בעיקר בשלשת ימי ההתוועדות הקבועים בשמחת תורה, בי"ט בכסלו ובחג הפורים, ומשנת תרס"ו גם באחרון של פסח (בסעודת משיח). מלבד זאת קיים תיעוד של שיחות אותם לא אמר בפני כל קהל החסידים אלא בביתו לבני משפחתו ולחסידים המקורבים.
סגנון השיחות היה כמענה וכדיון בין החסידים והרבי, כשלרוב במהלך ההתוועדות נשאל הרבי שאלות מהחסידים ועליהם היה עונה בשיחה ובביאור.
גם ההרבי הריי"צ היה מתוועד עם החסידים ובמהלכן היה אומר שיחות, מלבד הימים שבהם היה מתוועד אביו, הוסיף גם את י"ב תמוז משנת תרפ"ח וח"י באלול משנת תש"ג ובהזדמנויות שונות. סגנון שיחותיו היו אף הן כסגנון אביו כמענה לשאלות ולדברי החסידים.
במהלך שנים רבות לא נרשמו תוכן השיחות ואף אלה שנרשמו, לא הודפסו. השיחות הראשונים שהודפסו היו שיחותיו של הרבי הריי"צ מכתב ידו שלו בסדרת ליקוטי דיבורים, בשנת תש"ז הודפס לראשונה ספר השיחות - תורת שלום של אדמו"ר הרש"ב על ידי הרבי, הספר הוא אוסף מתוך רשימותיהם של החסידים והוא כולל סיפורים לצד ביאורים עמוקים בחסידות ובקבלה, שיחות אלו מאופיינים וידועים באווירה ובסגנונם ה'סוער'.
לאחר שנים לוקטו כל שיחותיו של הרבי הריי"צ כולל הנחות החסידים לסדרה המלאה ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ).
שיחותיהם של אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש נלקטו בספרי שיחות שלהם, שלוקטו מתורת אדמו"ר הריי"צ ונדפסו בשנת תשנ"ג.
ההבדל בין שיחה למאמר[עריכה | עריכת קוד מקור]
אצל אדמו"רי חב"ד יש לחלק בין סגנון השיחה לסגנון המאמר. לעיתים עניינים שבמאמרים התבארו בשפה מורכבת התבארו על ידי האדמו"ר בשפה פשוטה יותר בשיחה, לעיתים התמקדות מיוחדת בשיחות לפרטים ולבטים שבעבודת ה'. הרבי בשיחותיו עוסק רבות בהסברים בהלכה ובאגדה ובדברי חז"ל, בניגוד למאמריו המוקדשים לדא"ח בלבד. כמו כן ישנם בשיחות התייחסויות לעניינים אקטואלים והוראות מעשיות להנהגה באירועי הזמן.
בדור השביעי[עריכה | עריכת קוד מקור]
סגנון אמירת השיחות[עריכה | עריכת קוד מקור]
שיחותיו של הרבי נאמרות על ידו בתכיפות רבה מקודמיו ובפורומים נרחבים יותר, אמירתן בסגנון "מלכותי" בו לא ניתן לשאול שאלות במהלך השיחות. הרבי אומר שיחות לרוב במהלך ההתוועדויות, והם מרכז הקשר של הרבי עם חסידיו. בשיחות אלו מנחה הרבי את גישתו הייחודית בכל נושא, מתייחס לנושאים העומדים על הפרק, מכריז על ה"מבצעים" או זועק על "שלימות הארץ", ועוד ועוד.
השיחות השגרתיות שבמהלך ההתוועדויות נפתחות בדרך כלל במובאה התורנית הקשורה עם התאריך או פרשת השבוע (בנוסף לשיחות הרגילות בפרשת השבוע, החל הרבי לאחר הסתלקות אמו, הרבנית חנה שניאורסון, בו' תשרי תשכ"ה, להתוועד בכל שבת ולהקדיש בכל התוועדות שיחה מיוחדת לביאור פירוש רש"י הראשון והאחרון של הפרשה), כאשר לאחריה מוצגות השאלות והתמיהות העולות מן הדברים. השאלות כוללות קשיים הגיוניים ודיוקי לשונות במובאה. לעיתים, בשלב זה, מוסיף הרבי ציטוטים נוספים ומקשה אף עליהם (ולבסוף מבאר כיצד עולים הדברים בקנה אחד או במה מתבטא ההבדל ביניהם).
כמבוא לביאור, מקדים את הבעיה המהותית אותה באה המובאה לפתור, ולפי זה מבאר כיצד הדברים אכן מדוייקים ומיישבים את הענין במלואו. לעיתים, בהמשך לכך מבואר תוכן הענין בפנימיות הענינים (לפי תורת החסידות) וכן הסקת מסקנות מהדברים בנוגע לעבודת הבורא.
על השיחות נערכות חזרה מיד לאחר ההתוועדות עם הרבי על ידי צוות "החוזרים" בראשות ר' יואל כהן - החוזר הראשי. בהמשך נכתבים על ידי "מניחים", שתפקידם לרשום הנחה מהשיחה לאחר אמירתה ולאחר מכן נדפסים בסדרת שיחות קודש (בשפת האידיש). החל משנת תשמ"ב החלה ההוצאה לאור של שיחות הרבי בסדרת [[[התוועדויות]] (בתרגום ועיבוד לעברית), משנת תשע"ו מודפסות השיחות הבלתי מוגהות של הרבי בסדרת דברי משיח. חלק מהנושאים המדוברים במהלך ההתוועדויות עוברים ליקוט ועיבוד ולאחר מכן הגהה על ידי הרבי ונדפסים בסדרת הלקוטי שיחות. משנת תשמ"ו ואילך הרבי מגיה את תוכנו המרכזי של כל ההתוועדות, ואלו הודפסו בתחילה בהוספות ללקוטי שיחות ולאחר מכן יוצאים לאור בסדרת הספרים ספר השיחות.
מקום אמירת השיחות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנוסף לשיחות השגרתיות הנאמרות בהתוועדויות, ישנם הזדמנויות נוספות שבהם נאמרות שיחות על ידי הרבי; לאחרי תפילות, ביחידות כללית, כינוסי ילדים (ראלי, או בפאראד עם הרבי), אסיפות למסיימות בית רבקה, מדריכות קעמפ אמונה שיחות לנשים, שיחות לילדים, שיחות לגבירים, לעיתים לפני חלוקת דולרים ואף הרבי אמר שיחה מיוחדת פעם אחת למצוייני צה"ל, ואף בפעם נדירה בכניסה ל770 בחזית בנין 770, בתאריך ט"ז בסיוון תשל"ה.
מאז שנת תשמ"ח, החל מנהג חדש אצל הרבי באמירת השיחות - כאשר פסק מלקיים התוועדויות בימות החול ותמורתן פותח בצורה פתאומית באמירת שיחה על הסטענדר, לרוב (קודם או) אחרי תפילות, ולפעמים בחלוקות דולרים או חלוקות אחרות, כאשר בדרך כלל הרבי עומד על בימת התפילות לצד סטענדר מיוחד עבור זה כאשר הוא עומד בסוף הבימה וסמוך לקהל, עם מבט לקהל.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
מכונים סביב עריכת השיחות:
ספרים בהם מודפסים השיחות:
הערות שוליים
- ↑ לקוטי שיחות חלק י"ט עמ' 161 (הערה 19).