תומכי תמימים ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הרחבה)
 
(53 גרסאות ביניים של 29 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Logo.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה בעיירה [[ליובאוויטש]]|אחר=רשת [[ישיבה|ישיבות]] תומכי תמימים ליובאוויטש|ראו=ישיבת תומכי תמימים}}
ישיבת '''תומכי תמימים ליבואוויטש''' נוסדה ב[[יום ראשון]] ט"ו לחודש [[אלול]] [[תרנ"ז]], בעיר [[ליובאוויטש]], עיר בירת [[חסידות חב"ד]] ואם ישיבות [[תומכי תמימים]] על כל מחלוקתיהם וסניפיהם.
{{ישיבה|
|שם= תומכי תמימים ליובאוויטש
|תמונה=אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|250px
|כתובית= [[אדמו"ר הרש"ב]] מייסד הישיבה
|אפיון=
|תאריך יסוד= [[ט"ו אלול]] [[תרנ"ז]]
|תאריך סגירה= [[תרע"ח]]
|מיקום= [[ליובאוויטש]]
|מייסד= [[אדמו"ר הרש"ב]]
|ראש הישיבה=
|משגיח ראשי=
|משפיע ראשי=
|מנהל גשמי=
|מספר תלמידים=
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}


נשיא הישיבה ומייסדה הוא כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]], ומנהלה בפועל, החל עם תחילת ההתייסדות בליובאוויטש הוא בנו הוד כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].
[[קובץ:אדמו"ר הריי"צ בצעירותו בצעירותו.jpg|250px|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ המנהל פועל של הישיבה]]
ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש''' נוסדה ב[[יום ראשון]] ט"ו לחודש [[אלול]] [[תרנ"ז]], בעיירה [[ליובאוויטש]], עיר בירת [[חסידות חב"ד]] ואם ישיבות [[תומכי תמימים]] על כל מחלוקתיהם וסניפיהם. נשיא הישיבה ומייסדה הוא [[אדמו"ר הרש"ב]], ומנהלה בפועל, החל עם תחילת ההתייסדות בליובאוויטש הוא בנו [[אדמו"ר הריי"צ]].


סדרי הלימוד המיוחדים שבישיבה זו, הרי הם נהוגים גם בשאר סניפי ומחלקות הישיבה, אלא שעדיין קנתה לה הישיבה שבליובאוויטש שם מיוחד. כל תלמיד ("[[תמים]]") שזכה ללמוד בה חקוק עד היום בזכרון מיוחד כמי שזכה לדבר נדיר במינו. בהוראת הרבי לרב [[רפאל נחמן כהן|פול'ע כהן]], שמות התמימים שלמדו בישיבה זו נאספו (בחלקם) ויצאו לאור בספר "[[ליובאוויטש וחייליה]]" יחד עם סקירה על הישיבה בליובוויטש וסדרי הלימודים שהתקיימו בה. עבודה מפורטת וכולת יותר נערכה בשנת [[תשנ"א]] עם הוצאתו לאור של חלק א' ב[[ספר התמימים]].
הישיבה הייתה הראשונה שהנהיגה לימוד חסידות במסגרת הישיבה. סדרי הלימוד המיוחדים שבישיבה זו, היו נהוגים גם בשאר סניפי ומחלקות הישיבה, אלא שעדיין קנתה לה הישיבה שבליובאוויטש שם מיוחד.


בתחילה התקבלו לישיבה רק תלמידים שידעו כבר ללמוד בעצמם, ורק בשנת [[תרס"ד]] החלו לקבל גם תלמידים הצריכים למלמדים. באופן כללי נחלקו תלמידי הישיבה לשלשה סוגים, והם: "תלמידי החדרים", "תלמידי השיעור", ו"תלמידי האולם".
בשנת [[תרע"ח]] בשל [[מלחמת עולם הראשונה]], עברה הישיבה מליובאוויטש ל[[רוסטוב]], שם התנהלה מספר שנים עד שנסגרה על ידי השלטון ה[[קומוניסטים|קומוניסטי]].


==מטרת הקמת הישיבה==
==תולדות הישיבה==
את מטרת יסוד הישיבה הסביר מיסדה [[אדמו"ר הרש"ב]], באותו תקופה לא היו חסרים ישיבות גדולות וחשובות שגידלו למדנים וגדולי דורות, אך מטרת הקמת ישיבה זו היתה להתמקד בלימודי [[תורת החסידות]] כמו תורת ה[[נגלה]], ובנוסף ללימוד התלמידים גם לחנכם עפ"י [[דרכי החסידות]] להיות יראי שמים ועובדי ה'.
{{להשלים}}
הישיבה נוסדה ב[[שבע ברכות]] של חתונת [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ט"ו אלול]] [[תרנ"ז]], במהלך אסיפה שכללה רבנים ועסקנים רבים. במהלך האסיפה נשא [[אדמו"ר הרש"ב]] נאום בו נימק את הסיבה להקמת הישיבה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מטרת הצעתי אינה להעמיד ישיבה נוספת על הישיבות הנמצאות מכבר לא ישיבות חסרות לעם קדשנו תודות לא-ל עליון עשיר עמנו בישיבות ובתי תלמוד, אך החסר לנו הוא החינוך, בזה נראה דלות עמנו בעת האחרונה ירוממהו ד' ויחייהו מהעת אשר התחילו התערובות ההרכבות והזיופים בדרכי החינוך, החינוך הישן הברור והנכון אשר נתנו לנו גדולי חכמינו ז"ל ואשר כלנו בו התחנכנו העזב, ותמורתו בא חנוך חדש אשר לא שערוהו אבותינו וחכמינו מעת היינו לעם סגולה|מקור={{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 12|עמוד=14}}}}
הלימודים בישיבה התחילו ב[[י"ח אלול]]. במקביל לישיבה בליובאוויטש נפתח גם ב[[ז'עבין]] סניף נוסף שנודע לבחורים בעלי כישרון{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]], חלק ב', אגרת שצ"ו.}}, אותה ניהל ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]], חלק א', אגרת ש"ב.}}. ב[[כ"ד אלול]] [[תרנ"ח]], בעקבות בקשותיהם של רבים מ[[אנ"ש]] שבראשם ר' [[אשר גרוסמן]] מ[[ניקולייב]], מונה בתרנ"ה (בהיותו בן 15) [[אדמו"ר הריי"צ]] למנהלה הראשי של הישיבה בליובאוויטש{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 14|עמוד=16}}.}}.


השם '''תומכי תמימים''' הוא על שם התלמידים הלומדים בה המכונים "[[תמימים]]" - '''[[תמים]]''' שפירושו מלשון '''שלימות''', דהיינו שלימות בתורה, על כל חלקיה, נגלה ונסתר, ושלימות במעשה, שאיפה ועבודה להגיע למצב כמה שיותר שלם.
כבר ב[[ג' תשרי]] [[תרנ"ט]] כינס אדמו"ר הריי"צ אסיפה בה קרא לחסידים לתרום לישיבה, תוך זמן קצר נאסף סכום של 1,400 רובל. לאחר [[חג הסוכות]] של אותה שנה, נוסדה אגודה שנועדה להתרים כסף לישיבה. בעקבות פנייה אישית של אדמו"ר הרש"ב, הסכימו הגבירים [[ישעיהו ברלין]] ו[[יעקב הורביץ]], לתרום סכום נכבד של כמה מאות רובלים, באופן קבוע מדי שנה בשנה{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 15 - 17|עמוד=17}}.}}.
==מעבר הישיבה מליובאוויטש==


בשנת תרע"ח נאלצה הישיבה לעבור מליובאוויטש לאחר שמלחמת אשכנז ורוסיא התקרבה לעיר, ואז הועברו "תלמידי החדרים" ו"תלמידי השיעור" לעיר [[קרמנצ'וג]], כשחלקם מתעכבים בדרך בערים [[חרקוב]] ו[[אריאול]], ואילו קבוצה נוספת נשלחה ל[[חרסון]]. גם "תלמידי האולם (ה"[[זאל]]")" עזבו את העיר קודם חג הפסח אותה שנה, אלא שכאשר נודע לקבוצה אחת מהם שמנתה כשלושים תלמידים והגיעה כבר לעיר [[סמולנסק]], על רצונו של כ"ק אדמו"ר מהורששישארו בליובאוויטש, חזרו לעיר, ונשארו שם עד תחילת חודש אלול.
בישיבה היו שתי וועדות קבלה, וועדה גלויה וועדה חשאית, הליך הקבלה של בחור לישיבה הורכב ממיון ראשוני על ידי הוועדה גלויה, המיון התבצע לאחר בחינת הבחור על ידיעותיו בלימוד ובדיקת רמת הופעתו החיצונית, הבחורים שעברו את הבחינה נשארו במתחם הישיבה לשהות של חצי שנה, במהלך השהות אנשי הוועדה החשאית עקבו ובדקו את רצינותו והשקעתו של הבחור בסדרי הישיבה, הבחור גם נקרא לראיון אצל אדמו"ר הריי"צ שכיהן כמנהל פועל בישיבה וכמנהל הוועדה החשאית.   
 
אדמו"ר הריי"צ היה מתעניין באופן אישי, אודות הנהגותיהם של הבחורים, ולפעמים אף היה קורא לבחור בשיחה אישית, ומעורר אותו לתקן את מידותיו{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 19|עמוד=21}}.}}. גם אדמו"ר הרש"ב היה קורא לפעמים לבחורים לשיחה אישית, וכן היה משיב להם על שאלותיהם ב[[עבודת ה']]{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 21|עמוד=23}}.}}. ב[[חשוון]] [[תר"ס]] פרסם אדמו"ר הרש"ב את [[קונטרס התפילה]], הקונטרס הופץ באלפי עותקים, והשאיר רושם עז על התלמידים. במשך השנים השנים הוציא אדמו"ר הרש"ב עוד מספר קונטרסים:[[קונטרס עץ החיים]], [[קונטרס העבודה]] ו[[קונטרס ומעין מבית ה']].
 
ב[[טבת]] תר"ס, נפטר ה[[משפיע]] הראשי של הישיבה ר' [[חנוך הענדל קוגל]], במקומו מונה כמשפיע ו[[משגיח]] ר' [[לייב ציטעס]], לאחר זמן פוטר מתפקידו, מכיוון שלא היו לו את הכישורים לתפקיד{{הערה|פרלוב, ליקוטי סיפורים, עמ' קצ"ו.}}. לאחר שר' לייב ציטעס פוטר מונה רבי [[שמואל בצלאל שעפטיל]], למשפיע במקומו.
 
בקיץ תר"ס בעקבות [[שריפה]] שפרצה ב[[ז'עבין]], עבר הסניף שם ל[[תומכי תמימים קובליץ|קובליץ]]. באותה שנה פורסם באחד ה[[עיתון|עיתונים]] מאמר מאחד מה[[משכילים]] נגד הישיבה, המאמר גרר אחריו גל תגובות שגינה את המאמר{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 35|עמוד=37}}.}}. בשנת [[תרס"א]] בעקבות הוראה של אדמו"ר הריי"צ התאחדה הישיבה עם הסניף בליובאוויטש.
 
ב[[כ' בסיוון]] בשנת [[תרס"ב]] נסגרה ליום אחד ישיבת [[תומכי תמימים]] בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של ה[[משכילים]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את ה[[ישיבה]].
 
במשך השנים נפתחו עוד סניפים של הישיבה, בערים:[[תומכי תמימים הורודישץ|הורודישץ]], [[תומכי תמימים נעוועל|נעוועל]], [[תומכי תמימים דוקשיץ|דוקשיץ]], [[תומכי תמימים ראקשיק|ראקשיק]], [[תומכי תמימים בבינוביטש|בינוביטש]], ו[[תומכי תמימים שצעדרין]].
 
בתחילה התקבלו לישיבה רק בחורים שידעו ללמוד, החל משנת [[תרס"ד]] ביוזמת אדמו"ר הריי"צ התקבלו גם לישיבה בחורים שזקוקים למלמדים{{הערה|פולע כהן, ליובאוויטש וחייליה, עמ' 72.}}.
 
בשנת [[תר"ע]] נוסדה "[[אגודת התמימים ברוסיה|אגודת התמימים]]" שנועדה לדאוג לבוגרי ישיבות תומכי תמימים, הן בגשמיות והן ברוחניות{{הערה|{{אוצר החכמה|יהושע מונדשיין|"אגודת התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 213 - 232|עמוד=215}}.}}. בשנת [[תרע"א]] יצא מטעם הישיבה גיליון [[האח (גליון)|האח]], בעריכתו של ר' [[משה רוזנבלום]].
 
בשנת [[תרע"ו]], בשל [[מלחמת עולם הראשונה]] שהתחוללה, עזב [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[ליובאוויטש]]. הבחורים בישיבה בליובאוויטש המשיכו ללמוד עוד שנתיים, ובשנת [[תרע"ח]] עברה הישיבה ל[[אורל]] שם [[תומכי תמימים אורל|התקיימה]] מספר חודשים. לאחר מכן עברה הישיבה ל[[קרמנצ'וג]] שם ניהלה הרב [[ישראל נח בליניצקי]]. בשנת [[תר"פ]] עברה ה[[תומכי תמימים רוסטוב|ישיבה]] ל[[רוסטוב]], בשנת [[תרפ"א]] נסגרה הישיבה על ידי השלטונות. בשנת [[תרפ"ד]] נפתחה שנית, איך נסגרה שוב סופית באותה שנה על ידי השלטונות.
 
==מחלקות הישיבה==
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"
|-
| [[קובץ:Bliner, Michoel (Der Alter).jpg|מרכז|ממוזער|160px|ר' [[מיכאל בלינר]] ה[[משפיע]] הראשי של הישיבה]]
| [[קובץ:אלחנן דוב מרוזוב.jpg|מרכז|ממוזער|150px|ר' [[אלחנן דוב מרוזוב]] ה[[משגיח]] הראשי לתקופה קצרה]]
|}
הישיבה כללה שלושה מחלקות:
*החדרים{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 59 - 60|עמוד=61}}.}} - לנערים בגיל [[בר מצווה]]. המחלקה נוסדה בשנת [[תרס"ג]]/[[תרס"ד]], בקיץ שלפני זה שלח אדמו"ר הרש"ב את אחיו ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] להשיג רישיון לפתיחת החיידר, בצורה כזאת שלא יהיה עליו פיקוח והשגחה{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]], חלק ב', אגרת תשצ"ב - תשצ"ה.}}. בחדרים היו ארבע כיתות עם ארבע מלמדים{{הערה|מרשימות הר"ש הבר.}}. המשגיח של החדרים היה ר' [[ברוך פרידלנדר]]. בתחילה החדרים היו באחת החצרות בליובאוויטש, אולם לאחר מכן הם הועברו לחצר רבותינו נשיאנו{{הערה|אגרת אדמו"ר הרש"ב מ[[י"ג שבט]] [[תרע"ב]].}}.
*השיעורים - לבחורים צעירים. המחלקה כללה ארבע כיתות ושני מלמדים:הרב יהושע ארש היה בכיתות א' וב', והרב שמואל ניסנביטש היה בכיתות ג' וד'.
המשגיח הכללי ל"החדרים" וה"שיעורים" היה ר' [[יחזקאל הימלשטיין]]. הבוחן של הישיבה היה ר' [[יחיאל קמיסר]].
*הזאל - לבחורים הבוגרים. הלימודים התקיימו באולם ("הזאל") הלימודים בחצר רבותינו נשיאנו. המשפיעים הראשיים היו הרב [[חנוך הענדל קוגל]], הרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] ("הרשב"ץ"), הרב [[מיכאל בלינר]], הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]].
 
==סדרי הלימוד בישיבה==
עוד לפני ה[[תפילה]], התקיים בישיבה "סדר חסידות" במשך שעתיים, החל מהשעה שבע וחצי עד תשע וחצי. בשעה עשר החלה התפילה. לאחר מכן ארוחת צהריים, ובשעה שתיים עשרה התחילו ללמוד [[נגלה]] עד לשעה שבע, ואז [[תפילת מנחה]] ו[[מעריב]]{{הערה|בחורף תפילת מנחה הייתה לפעמים באמצע לימוד נגלה, ובקיץ תפילת מעריב הייתה מתאחרת לשעה 11.}} ולאחר מכן ארוחת ערב. בשעה שמונה מסר המשפיע ר' גרונם אסתרמן שיעור ב[[תניא]], ולאחר מכן התקיים "סדר חסידות" נוסף מהשעה תשע עד לאחד עשרה. בקיץ נתנו בערב לטבול במשך חצי שעה ב[[נהר]]. הלימוד בחסידות נעשה בקבוצות של כחמש - שש בחורים או ב[[חברותא]]. חלק אחר מהישיבה למדו עם המשפיעים. בדרך כלל למדו [[דרך מצוותיך]]. בנגלה למדו ברוב הפעמים [[גמרא]]{{הערה|[[קונטרס עץ החיים]], פרק כ"ה, ליובאוויטש וחייליה, עמ' 80 - 81.}}.
 
==מבנה הישיבה==
[[קובץ:חצר רבותינו נשיאינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חצר רבותינו נשיאינו]]
בתחילה שכנה הישיבה במקומות שונים בעיירה ליובאוויטש, בשנת [[תרס"א]] הוחלט לשפץ את ה"זאל" הגדול שבחצר. את הכסף לשיפוץ נתן הגביר ר' [[ישעיה ברלין]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]], אגרות תרצ"ג, תש"כ, תשמ"ח, תשנ"ז.}}. בקיץ של אותה שנה הושלם השיפוץ, וב[[ח' תמוז]] נערך [[חנוכת הבית]]{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 49|עמוד=51}}.}}, ואז החלו הלימודים במקום. באולם היו שמונה עשרה [[שולחן|שולחנות]] עליהם למדו בתלמידים, ובקרן מערבית צפונית ומערבית דרומית של האולם היו מעין שני בימות, עליהם ישבו ה[[משגיח]]ים. במזרח האולם היה חדר שני בו לימדו ה[[משפיע]]ים את הבחורים הצעירים{{הערה|[[יהודה חיטריק]], רשימות דברים, [[תשס"ט]], עמ' 332.}}.
 
לאחר סיום שיפוץ האולם, החלה הבנייה של "חדר אוכל" בחצר, וב[[טבת]] [[תרס"ב]] הושלמה הבנייה{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 57|עמוד=59}}.}}. בשנת [[תרס"ו]] החלה בנייה של "בית אבנים" גדול בשם "בית אברהם ורחל", בו ילמדו תלמידי החרדים, ובנוסף ישמש כחדר אוכל{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]], אגרת תתקכ"ה.}}. בשל עיכובים רבים, הבנייה הושלמה רק בשנת [[תרע"א]]{{הערה|[[האח (גליון)|האח]], [[ב' חשוון]] [[תרע"ב]].}}.
 
בשנים מאוחרות יותר נבנו עוד שני בתים בחלק המזרחי של החצר, אחד אולם לימודים לתלמידי השיעורים, והשני שימש לחדר אוכל ל[[חג הפסח]] ולפינת תה לתלמידי הישיבה{{הערה|[[פולע כהן]], ליובאוויטש וחייליה, עמ' 22, ישראל איסר גוטין, כור עוני, עמ' 152.}}.
 
==מטרת הישיבה==
את מטרת יסוד הישיבה הסביר מיסדה [[אדמו"ר הרש"ב]], באותו תקופה לא היו חסרים ישיבות גדולות וחשובות שגידלו למדנים וגדולי דורות, אך מטרת הקמת ישיבה זו הייתה להתמקד בלימודי [[תורת החסידות]] כמו תורת ה[[נגלה]], ובנוסף ללימוד התלמידים גם לחנכם על פי [[דרכי החסידות]] להיות יראי שמים ועובדי ה'{{הערה|[[קונטרס עץ החיים]], פרק כ"ב.}}.
 
בשיחה מ[[שמחת תורה]] [[תרס"א]], במלאות שלוש שנים להתייסדות "תומכי תמימים", דימה אדמו"ר הרש"ב את התמימים ל"חיילי בית דוד", ועל בסיס מאמר [[חז"ל]]:"כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו", הסביר אדמו"ר הרש"ב שעל התמימים כחיילים, ל"כתוב גט כריתות לאשתו" - להיבדל מענייני העולם. אדמו"ר הרש"ב ציין שעל התמימים להילחם ב"אשר חרפו אויביך השם" - ה[[משכילים]], ולאחר מכן ב"אשר חרפו עקבות משיחך" - אנשים שנראים בחזותם החיצונית, כיראי אלוקים, אך בפועל יהרסו את האמונה ב[[ביאת משיח]]{{הערה|שיחת שמחת תורה תרס"א (סה"ש תש"ב מתורגם ללה, ע' קכט; ע' קלד).}}.
 
באותה שיחה פנה אדמו"ר הרשלבחורים ואמר להם:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אני כורת ברית עמכם, עם תלמידי ישיבת "תומכי תמימים" הלומדים כיום בכל "מערכות" (מחלקות) הישיבה ועם כל התלמידים אשר ילמדו בה במשך הזמן הזה והזמנים הבאים. את אשר ישנו פה ואת איננו פה אני כורת ברית השתתפות לעבודה במסירת נפש לתורה ביראת שמים ועבודה שבלב, ללא ויתורים ופשרות, ייקוב הדין את ההר. . .}}
 
השם '''תומכי תמימים''' הוא על שם התלמידים הלומדים בה המכונים "[[תמימים]]" - '''[[תמים]]''' שפירושו מלשון '''שלימות''', דהיינו שלימות בתורה, על כל חלקיה, [[נגלה]] ונסתר, ושלימות במעשה, שאיפה ועבודה להגיע למצב כמה שיותר שלם.


==צוות הישיבה==
==צוות הישיבה==
צוות הישיבה ב[[ליובאוויטש]] נבחר על ידי הרבי הרש"ב בעצמו{{מקור}}.


===[[משפיע|המשפיעים]]===
{{טורים|תוכן=
===המשפיעים===
*הרב [[חנוך הענדל קוגל]].  
 
*הרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] ("הרשב"ץ").  
*הרב [[חנוך הענדל קוגל]].
*הרב [[מיכאל בלינר]].  
*הרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] ("הרשב"ץ").
*הרב [[משה רוזנבלט]].  
*הרב [[מיכאל בלינר]].
*הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]].  
*הרב [[משה רוזנבלט]].
*הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]].
*הרב [[אברהם דוד פוזנר]].
*הרב [[אברהם דוד פוזנר]].


===המשגיחים===  
===המשגיחים===
*הרב [[זאב וואלף לויטין]].  
*הרב [[זאב וואלף לויטין]].
*הרב [[יחזקאל הימלשטיין]].  
*הרב [[יחזקאל הימלשטיין]].
*הרב [[לייב צייטעס]] (בודנעוויץ).  
*הרב לייב ציטעס (בודנעוויץ).
*הרב [[שלמה ריסין]].  
*הרב [[שלמה ריסין]].
*הרב [[יוסף פרידמן]].  
*הרב יוסף פרידמן.
*הרב [[משולם ידידיה קוראטין]] ("[[ר' שילם]]").  
*הרב [[משולם ידידיה קוראטין]] ("[[ר' שילם]]").
*הרב [[יעקב ברוך קרסיק]].  
*הרב [[יעקב ברוך קרסיק]].
*הרב [[אלחנן דוב מרוזוב]].
*הרב [[אלחנן דוב מרוזוב]].
*הרב [[חיים אליעזר גורביץ]].


===הר"מים, מגידי-שיעורים ומלמדים===  
===הר"מים, מגידי-שיעורים ומלמדים===
*הרב [[שמואל בער ניסנביטש]] (המכונה שמואל בער בריסובר).  
*הרב שמואל ניסנביטש (המכונה שמואל בריסובר).
*הרב [[יחיאל קומיסאר]].  
*הרב [[יחיאל קומיסר]].
*הרב [[יהושע ארש]].  
*הרב [[יהושע ארש]].
*הרב [[יהודה לייב אהרונוב]].  
*הרב יהודה לייב אהרונוב.
*הרב [[צבי גוטליב]].  
*הרב צבי גוטליב.
*הרב [[מאיר זייציק]].  
*הרב מאיר זייציק.
*הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]].  
*הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]].
*הרב [[מנחם מענדל דיסקין]].  
*הרב [[מנחם מענדל דיסקין]].
*הרב [[ליד באבין]].  
*הרב ליד באבין.
*הרב [[מאיר לאבאק]].  
*הרב מאיר לאבאק.
*הרב [[יוסף קוידנווער]].  
*הרב יוסף קוידנווער.
*הרב [[יוסף דוד מפאהאר]].  
*הרב יוסף דוד מפאהאר.
*הרב [[משה בנימין]].
*הרב משה בנימין.}}


==לקריאה נוספת==
לאחר פטירתו של הרב [[חנוך הענדל קוגל]], התמנה ר' [[שמואל גרונם]] להיות המשפיע הראשי ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|עד אז היה משפיע בסניף הישיבה ב[[זעמבין]]}} והמשפיע ר' [[מיכאל בלינער]] מנעוול{{הערה|עפ"י הספר [[ליובאוויטש וחייליה]]}}.


*[[ליובאוויטש וחייליה]] - מאת הרב [[רפאל נחמן כהן]].
{{ליובאוויטש}}
*[[עבד אברהם אנכי]] במבוא לספר, זכרונות הרב [[אליעזר קרסיק]]


==ראו גם==
==ראו גם==
* [[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש|תלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
* [[ליובאוויטש וחייליה (ספר)]]
* [[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש|בוגרי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]]
==לקריאה נוספת==
===ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש===
* '''דברי ימי התמימים,''' הרב [[משה רוזנבלום]]. הוצאה חדשה עם הוספות ועדויות על הישיבה, [[יהושע מונדשיין]], כרמים, [[תשע"ז]].
* '''[[ליובאוויטש וחייליה]]''' - חלק ראשון - זכרונות על הישיבה. חלק שני - רשימה ארוכה של כל ה'תמימים' - הבחורים שלמדו בישיבה בכל שנותיה, הרב [[רפאל נחמן הכהן]].
 
===זכרונות התמימים===
*'''[[עבד אברהם אנכי]]''' - במבוא לספר, זכרונות מהישיבה, הרב [[אליעזר קרסיק]].
*'''[[רשימות דברים (ספר)|רשימות דברים]]''' - בקטעי זכרונותיו מהישיבה, הרב [[יהודה חיטריק]]
*'''זכרונותי''' - זכרונותיו ותולדותיו של הרב ששונקין. ערך הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], [[תשמ"ח]]. (הוצאה חדשה - [[תשע"ג]]).
*'''התמים הראשון''', תולדות הרב [[שניאור זלמן גרליק]], תיעודים אודות הרב גרליק כאחד התמימים הראשונים בישיבה


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 '''זכרונות מהעיירה - ליובאוויטש'''] - זכרונותיו של מרדכי לזר, הביא לדפוס '''[[שניאור זלמן ברגר]]''', בתוך '''[[בית משיח]]'''.
* {{היברובוקס|הרב [[יהושע מונדשיין]]|כרם חב"ד גליון שלישי|23672||1}}. נדפס מחדש בספר [[דברי ימי התמימים]].
* '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240031 ישיבת תומכי תמימים]''', מתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]], באתר {{ספרייה|}}.
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 '''זכרונות מהעיירה - ליובאוויטש'''] - זכרונותיו של מרדכי לזר, הביא לדפוס '''[[שניאור זלמן ברגר]]''', בתוך '''[[בית משיח]]'''.
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabad.info/magazine/%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%96%D7%91%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/ כשהתמימים עזבו את העיירה ליובאוויטש]''', [[שבועון בית משיח]], י"ג באלול ה'תשע"ז


{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים ליובאוויטש|*]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים ליובאוויטש|*]]
[[קטגוריה:ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ל]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ל]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה|ל]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה|ל]]

גרסה אחרונה מ־09:09, 18 בספטמבר 2024

תומכי תמימים ליובאוויטש

אדמו"ר הרש"ב מייסד הישיבה
תאריך יסוד ט"ו אלול תרנ"ז
תאריך סגירה תרע"ח
מיקום ליובאוויטש
מייסד אדמו"ר הרש"ב
אדמו"ר הריי"צ המנהל פועל של הישיבה

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש נוסדה ביום ראשון ט"ו לחודש אלול תרנ"ז, בעיירה ליובאוויטש, עיר בירת חסידות חב"ד ואם ישיבות תומכי תמימים על כל מחלוקתיהם וסניפיהם. נשיא הישיבה ומייסדה הוא אדמו"ר הרש"ב, ומנהלה בפועל, החל עם תחילת ההתייסדות בליובאוויטש הוא בנו אדמו"ר הריי"צ.

הישיבה הייתה הראשונה שהנהיגה לימוד חסידות במסגרת הישיבה. סדרי הלימוד המיוחדים שבישיבה זו, היו נהוגים גם בשאר סניפי ומחלקות הישיבה, אלא שעדיין קנתה לה הישיבה שבליובאוויטש שם מיוחד.

בשנת תרע"ח בשל מלחמת עולם הראשונה, עברה הישיבה מליובאוויטש לרוסטוב, שם התנהלה מספר שנים עד שנסגרה על ידי השלטון הקומוניסטי.

תולדות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הישיבה נוסדה בשבע ברכות של חתונת אדמו"ר הריי"צ בט"ו אלול תרנ"ז, במהלך אסיפה שכללה רבנים ועסקנים רבים. במהלך האסיפה נשא אדמו"ר הרש"ב נאום בו נימק את הסיבה להקמת הישיבה:

מטרת הצעתי אינה להעמיד ישיבה נוספת על הישיבות הנמצאות מכבר לא ישיבות חסרות לעם קדשנו תודות לא-ל עליון עשיר עמנו בישיבות ובתי תלמוד, אך החסר לנו הוא החינוך, בזה נראה דלות עמנו בעת האחרונה ירוממהו ד' ויחייהו מהעת אשר התחילו התערובות ההרכבות והזיופים בדרכי החינוך, החינוך הישן הברור והנכון אשר נתנו לנו גדולי חכמינו ז"ל ואשר כלנו בו התחנכנו העזב, ותמורתו בא חנוך חדש אשר לא שערוהו אבותינו וחכמינו מעת היינו לעם סגולה

משה רוזנבלום, ‏"דברי ימי התמימים", בתוך קובץ "כרם חב"ד", גיליון ג', תשנ"ב, עמ' 12, באתר אוצר החכמה

הלימודים בישיבה התחילו בי"ח אלול. במקביל לישיבה בליובאוויטש נפתח גם בז'עבין סניף נוסף שנודע לבחורים בעלי כישרון[1], אותה ניהל ר' שמואל גרונם אסתרמן[2]. בכ"ד אלול תרנ"ח, בעקבות בקשותיהם של רבים מאנ"ש שבראשם ר' אשר גרוסמן מניקולייב, מונה בתרנ"ה (בהיותו בן 15) אדמו"ר הריי"צ למנהלה הראשי של הישיבה בליובאוויטש[3].

כבר בג' תשרי תרנ"ט כינס אדמו"ר הריי"צ אסיפה בה קרא לחסידים לתרום לישיבה, תוך זמן קצר נאסף סכום של 1,400 רובל. לאחר חג הסוכות של אותה שנה, נוסדה אגודה שנועדה להתרים כסף לישיבה. בעקבות פנייה אישית של אדמו"ר הרש"ב, הסכימו הגבירים ישעיהו ברלין ויעקב הורביץ, לתרום סכום נכבד של כמה מאות רובלים, באופן קבוע מדי שנה בשנה[4].

בישיבה היו שתי וועדות קבלה, וועדה גלויה וועדה חשאית, הליך הקבלה של בחור לישיבה הורכב ממיון ראשוני על ידי הוועדה גלויה, המיון התבצע לאחר בחינת הבחור על ידיעותיו בלימוד ובדיקת רמת הופעתו החיצונית, הבחורים שעברו את הבחינה נשארו במתחם הישיבה לשהות של חצי שנה, במהלך השהות אנשי הוועדה החשאית עקבו ובדקו את רצינותו והשקעתו של הבחור בסדרי הישיבה, הבחור גם נקרא לראיון אצל אדמו"ר הריי"צ שכיהן כמנהל פועל בישיבה וכמנהל הוועדה החשאית.

אדמו"ר הריי"צ היה מתעניין באופן אישי, אודות הנהגותיהם של הבחורים, ולפעמים אף היה קורא לבחור בשיחה אישית, ומעורר אותו לתקן את מידותיו[5]. גם אדמו"ר הרש"ב היה קורא לפעמים לבחורים לשיחה אישית, וכן היה משיב להם על שאלותיהם בעבודת ה'[6]. בחשוון תר"ס פרסם אדמו"ר הרש"ב את קונטרס התפילה, הקונטרס הופץ באלפי עותקים, והשאיר רושם עז על התלמידים. במשך השנים השנים הוציא אדמו"ר הרש"ב עוד מספר קונטרסים:קונטרס עץ החיים, קונטרס העבודה וקונטרס ומעין מבית ה'.

בטבת תר"ס, נפטר המשפיע הראשי של הישיבה ר' חנוך הענדל קוגל, במקומו מונה כמשפיע ומשגיח ר' לייב ציטעס, לאחר זמן פוטר מתפקידו, מכיוון שלא היו לו את הכישורים לתפקיד[7]. לאחר שר' לייב ציטעס פוטר מונה רבי שמואל בצלאל שעפטיל, למשפיע במקומו.

בקיץ תר"ס בעקבות שריפה שפרצה בז'עבין, עבר הסניף שם לקובליץ. באותה שנה פורסם באחד העיתונים מאמר מאחד מהמשכילים נגד הישיבה, המאמר גרר אחריו גל תגובות שגינה את המאמר[8]. בשנת תרס"א בעקבות הוראה של אדמו"ר הריי"צ התאחדה הישיבה עם הסניף בליובאוויטש.

בכ' בסיוון בשנת תרס"ב נסגרה ליום אחד ישיבת תומכי תמימים בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של המשכילים. אדמו"ר הריי"צ לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את הישיבה.

במשך השנים נפתחו עוד סניפים של הישיבה, בערים:הורודישץ, נעוועל, דוקשיץ, ראקשיק, בינוביטש, ותומכי תמימים שצעדרין.

בתחילה התקבלו לישיבה רק בחורים שידעו ללמוד, החל משנת תרס"ד ביוזמת אדמו"ר הריי"צ התקבלו גם לישיבה בחורים שזקוקים למלמדים[9].

בשנת תר"ע נוסדה "אגודת התמימים" שנועדה לדאוג לבוגרי ישיבות תומכי תמימים, הן בגשמיות והן ברוחניות[10]. בשנת תרע"א יצא מטעם הישיבה גיליון האח, בעריכתו של ר' משה רוזנבלום.

בשנת תרע"ו, בשל מלחמת עולם הראשונה שהתחוללה, עזב אדמו"ר הרש"ב את ליובאוויטש. הבחורים בישיבה בליובאוויטש המשיכו ללמוד עוד שנתיים, ובשנת תרע"ח עברה הישיבה לאורל שם התקיימה מספר חודשים. לאחר מכן עברה הישיבה לקרמנצ'וג שם ניהלה הרב ישראל נח בליניצקי. בשנת תר"פ עברה הישיבה לרוסטוב, בשנת תרפ"א נסגרה הישיבה על ידי השלטונות. בשנת תרפ"ד נפתחה שנית, איך נסגרה שוב סופית באותה שנה על ידי השלטונות.

מחלקות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' מיכאל בלינר המשפיע הראשי של הישיבה
ר' אלחנן דוב מרוזוב המשגיח הראשי לתקופה קצרה

הישיבה כללה שלושה מחלקות:

  • החדרים[11] - לנערים בגיל בר מצווה. המחלקה נוסדה בשנת תרס"ג/תרס"ד, בקיץ שלפני זה שלח אדמו"ר הרש"ב את אחיו ר' מנחם מענדל שניאורסון להשיג רישיון לפתיחת החיידר, בצורה כזאת שלא יהיה עליו פיקוח והשגחה[12]. בחדרים היו ארבע כיתות עם ארבע מלמדים[13]. המשגיח של החדרים היה ר' ברוך פרידלנדר. בתחילה החדרים היו באחת החצרות בליובאוויטש, אולם לאחר מכן הם הועברו לחצר רבותינו נשיאנו[14].
  • השיעורים - לבחורים צעירים. המחלקה כללה ארבע כיתות ושני מלמדים:הרב יהושע ארש היה בכיתות א' וב', והרב שמואל ניסנביטש היה בכיתות ג' וד'.

המשגיח הכללי ל"החדרים" וה"שיעורים" היה ר' יחזקאל הימלשטיין. הבוחן של הישיבה היה ר' יחיאל קמיסר.

סדרי הלימוד בישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עוד לפני התפילה, התקיים בישיבה "סדר חסידות" במשך שעתיים, החל מהשעה שבע וחצי עד תשע וחצי. בשעה עשר החלה התפילה. לאחר מכן ארוחת צהריים, ובשעה שתיים עשרה התחילו ללמוד נגלה עד לשעה שבע, ואז תפילת מנחה ומעריב[15] ולאחר מכן ארוחת ערב. בשעה שמונה מסר המשפיע ר' גרונם אסתרמן שיעור בתניא, ולאחר מכן התקיים "סדר חסידות" נוסף מהשעה תשע עד לאחד עשרה. בקיץ נתנו בערב לטבול במשך חצי שעה בנהר. הלימוד בחסידות נעשה בקבוצות של כחמש - שש בחורים או בחברותא. חלק אחר מהישיבה למדו עם המשפיעים. בדרך כלל למדו דרך מצוותיך. בנגלה למדו ברוב הפעמים גמרא[16].

מבנה הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

חצר רבותינו נשיאינו

בתחילה שכנה הישיבה במקומות שונים בעיירה ליובאוויטש, בשנת תרס"א הוחלט לשפץ את ה"זאל" הגדול שבחצר. את הכסף לשיפוץ נתן הגביר ר' ישעיה ברלין[17]. בקיץ של אותה שנה הושלם השיפוץ, ובח' תמוז נערך חנוכת הבית[18], ואז החלו הלימודים במקום. באולם היו שמונה עשרה שולחנות עליהם למדו בתלמידים, ובקרן מערבית צפונית ומערבית דרומית של האולם היו מעין שני בימות, עליהם ישבו המשגיחים. במזרח האולם היה חדר שני בו לימדו המשפיעים את הבחורים הצעירים[19].

לאחר סיום שיפוץ האולם, החלה הבנייה של "חדר אוכל" בחצר, ובטבת תרס"ב הושלמה הבנייה[20]. בשנת תרס"ו החלה בנייה של "בית אבנים" גדול בשם "בית אברהם ורחל", בו ילמדו תלמידי החרדים, ובנוסף ישמש כחדר אוכל[21]. בשל עיכובים רבים, הבנייה הושלמה רק בשנת תרע"א[22].

בשנים מאוחרות יותר נבנו עוד שני בתים בחלק המזרחי של החצר, אחד אולם לימודים לתלמידי השיעורים, והשני שימש לחדר אוכל לחג הפסח ולפינת תה לתלמידי הישיבה[23].

מטרת הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

את מטרת יסוד הישיבה הסביר מיסדה אדמו"ר הרש"ב, באותו תקופה לא היו חסרים ישיבות גדולות וחשובות שגידלו למדנים וגדולי דורות, אך מטרת הקמת ישיבה זו הייתה להתמקד בלימודי תורת החסידות כמו תורת הנגלה, ובנוסף ללימוד התלמידים גם לחנכם על פי דרכי החסידות להיות יראי שמים ועובדי ה'[24].

בשיחה משמחת תורה תרס"א, במלאות שלוש שנים להתייסדות "תומכי תמימים", דימה אדמו"ר הרש"ב את התמימים ל"חיילי בית דוד", ועל בסיס מאמר חז"ל:"כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו", הסביר אדמו"ר הרש"ב שעל התמימים כחיילים, ל"כתוב גט כריתות לאשתו" - להיבדל מענייני העולם. אדמו"ר הרש"ב ציין שעל התמימים להילחם ב"אשר חרפו אויביך השם" - המשכילים, ולאחר מכן ב"אשר חרפו עקבות משיחך" - אנשים שנראים בחזותם החיצונית, כיראי אלוקים, אך בפועל יהרסו את האמונה בביאת משיח[25].

באותה שיחה פנה אדמו"ר הרש"ב לבחורים ואמר להם:

אני כורת ברית עמכם, עם תלמידי ישיבת "תומכי תמימים" הלומדים כיום בכל "מערכות" (מחלקות) הישיבה ועם כל התלמידים אשר ילמדו בה במשך הזמן הזה והזמנים הבאים. את אשר ישנו פה ואת איננו פה אני כורת ברית השתתפות לעבודה במסירת נפש לתורה ביראת שמים ועבודה שבלב, ללא ויתורים ופשרות, ייקוב הדין את ההר. . .

השם תומכי תמימים הוא על שם התלמידים הלומדים בה המכונים "תמימים" - תמים שפירושו מלשון שלימות, דהיינו שלימות בתורה, על כל חלקיה, נגלה ונסתר, ושלימות במעשה, שאיפה ועבודה להגיע למצב כמה שיותר שלם.

צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

צוות הישיבה בליובאוויטש נבחר על ידי הרבי הרש"ב בעצמו[דרוש מקור].

המשפיעים

המשגיחים

הר"מים, מגידי-שיעורים ומלמדים

לאחר פטירתו של הרב חנוך הענדל קוגל, התמנה ר' שמואל גרונם להיות המשפיע הראשי בליובאוויטש[26] והמשפיע ר' מיכאל בלינער מנעוול[27].


ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]

זכרונות התמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יהושע מונדשיין, ‏כרם חב"ד גליון שלישי. נדפס מחדש בספר דברי ימי התמימים.


הערות שוליים

  1. אגרות קודש, חלק ב', אגרת שצ"ו.
  2. אגרות קודש, חלק א', אגרת ש"ב.
  3. משה רוזנבלום, ‏"דברי ימי התמימים", בתוך קובץ "כרם חב"ד", גיליון ג', תשנ"ב, עמ' 14, באתר אוצר החכמה.
  4. משה רוזנבלום, ‏"דברי ימי התמימים", בתוך קובץ "כרם חב"ד", גיליון ג', תשנ"ב, עמ' 15 - 17, באתר אוצר החכמה.
  5. משה רוזנבלום, ‏"דברי ימי התמימים", בתוך קובץ "כרם חב"ד", גיליון ג', תשנ"ב, עמ' 19, באתר אוצר החכמה.
  6. משה רוזנבלום, ‏"דברי ימי התמימים", בתוך קובץ "כרם חב"ד", גיליון ג', תשנ"ב, עמ' 21, באתר אוצר החכמה.
  7. פרלוב, ליקוטי סיפורים, עמ' קצ"ו.
  8. משה רוזנבלום, ‏"דברי ימי התמימים", בתוך קובץ "כרם חב"ד", גיליון ג', תשנ"ב, עמ' 35, באתר אוצר החכמה.
  9. פולע כהן, ליובאוויטש וחייליה, עמ' 72.
  10. יהושע מונדשיין, ‏"אגודת התמימים", בתוך קובץ "כרם חב"ד", גיליון ג', תשנ"ב, עמ' 213 - 232, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד).
  11. משה רוזנבלום, ‏"דברי ימי התמימים", בתוך קובץ "כרם חב"ד", גיליון ג', תשנ"ב, עמ' 59 - 60, באתר אוצר החכמה.
  12. אגרות קודש, חלק ב', אגרת תשצ"ב - תשצ"ה.
  13. מרשימות הר"ש הבר.
  14. אגרת אדמו"ר הרש"ב מי"ג שבט תרע"ב.
  15. בחורף תפילת מנחה הייתה לפעמים באמצע לימוד נגלה, ובקיץ תפילת מעריב הייתה מתאחרת לשעה 11.
  16. קונטרס עץ החיים, פרק כ"ה, ליובאוויטש וחייליה, עמ' 80 - 81.
  17. אגרות קודש, אגרות תרצ"ג, תש"כ, תשמ"ח, תשנ"ז.
  18. משה רוזנבלום, ‏"דברי ימי התמימים", בתוך קובץ "כרם חב"ד", גיליון ג', תשנ"ב, עמ' 49, באתר אוצר החכמה.
  19. יהודה חיטריק, רשימות דברים, תשס"ט, עמ' 332.
  20. משה רוזנבלום, ‏"דברי ימי התמימים", בתוך קובץ "כרם חב"ד", גיליון ג', תשנ"ב, עמ' 57, באתר אוצר החכמה.
  21. אגרות קודש, אגרת תתקכ"ה.
  22. האח, ב' חשוון תרע"ב.
  23. פולע כהן, ליובאוויטש וחייליה, עמ' 22, ישראל איסר גוטין, כור עוני, עמ' 152.
  24. קונטרס עץ החיים, פרק כ"ב.
  25. שיחת שמחת תורה תרס"א (סה"ש תש"ב מתורגם ללה"ק, ע' קכט; ע' קלד).
  26. עד אז היה משפיע בסניף הישיבה בזעמבין
  27. עפ"י הספר ליובאוויטש וחייליה