חברותא

חַבְרוּתָא היא שיטת לימוד נפוצה בתרבות הישיבתית - יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו. שיטת לימוד זו מקובלת בלימוד תורה, ובמיוחד בלימוד תלמוד. כמו כן, חברותא היא כינויו של כל אחד מזוג הלומדים.

מקור השם[עריכה | עריכת קוד מקור]

המילה חברותא מגיעה מן הארמית ופירושה "חברות".

מעלתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

על שיטת הלימוד בחברותא נאמר בגמרא^[1]: "מה ברזל זה אחד מחדד את חברו – אף שני תלמידי חכמים מחדדים זה את זה בהלכה". וכן: "למה נמשלו דברי תורה כאש? לומר לך: מה אש אינו דולק יחיד – אף דברי תורה אין מתקיימים ביחידי".

בגמרא במסכת תענית^[2] מופיע סיפורו יוצא הדופן של חוני המעגל, על החלום שנמשך 70 שנה וסופו העצוב כשראה חוני שהוא לא מקבל את ההכרה הראויה לו, לא אצל בני משפחתו ולא אצל תלמידי החכמים בבית המדרש; הבין שאין לו טעם בחייו, התפלל לרחמי שמיים ומת. אמר על כך האמורא רבא, הנה לנו דוגמה מוחשית לפתגם העממי 'או חברותא או מיתותא' (=או חברותא או מוות)".

הלימוד בחברותא עוזר לשיפור הזיכרון^[3] וחידוד הדברים כיוון שברגע שאדם רוצה להעביר משהו בדיבור לחבירו עליו להשקיע בזה קצת מחשבה שזו גורמת שיתחדד ויתווסף אצלו בזיכרון.

במשנת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי מסביר, שלימוד לבד לעצמו, קשה לפעול בעצמו חיות, והעצה לזה היא הלימוד בחברותא, וכפי שהרבי כתב, "בטח יוכל למצוא עתה במחנו חברותא בזה ויגעת ומצאת תאמין"^[4]. ה"עצה היעוצה" להעדר סדר הוא "שתהי' ההסכמה וההחלטה בת קיימא כשמתקשרים בזה (מ'פארבינדט זיך) עם חבר וחברותא, שזה מעיק (מאכט איינג) שלא לקיים ההחלטה, כיון שעי"ז גורם אי נעימות לשני"^[5]. החברותא הוא הגורם המביא להצלחה המיוחלת^[6]. ובאמצעות כך מתקשר לנושא הנלמד יותר^[7], והלימוד הוא "בר קיימא" ואינו בהתבודדות^[8]. וזהו רק לטובת עצמו ולא אף אחד אחר, מכיון שבמבחן התוצאה הסופית יהיה שמח מתוצאות לימודו^[9].

בחירת חברותא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הלימוד בחברותא אינו רק ענין משותף ברמה הלימודית אלא התאמה לא רק בידיעות ובכשרונות אלא גם בתכונות הנפש ועוד^[10]. ובזה מתקיים "דיבוק חברים טובים"^[11], שהוא אחד מהארבעים ושמונה דברים,^[12] בה התורה נקנית^[13]. אך גם במקרה של חברותא שיש לו כמה נקודות בלתי רצויות צריך לנסות להדגיש את המשותף והטוב שבזולת^[14]^[15]. בנוסף, צריך לנסות להשפיע עליו הן בדרכי התורה והמצוות^[16] והן ב'טוב' שבלימוד שיוכלו לדבר בענינים זכים ונעלים.^[17]

במסגרת של ישיבה או קהילה הרבי מפנה את מי שאין לו חברותות לההנהלה או לסמכות התורנית בקהילה זו^[18]^[19]^[20], והאחריות בזה רובצת על כתיפם^[21]. במסגרות כאלו הרבי מייעץ שעריכת החברותות מועילה יהיה באופן שסוג ב' (נחות יותר בהבנה) ילמד עם סוג א' וסוג ג' עם סוג ב'^[22]. מצד סדרי הישיבה הוא "ההנהגה הכי נחוצה ללמוד בחברותא"^[23]. "אם אין נמצא במחיצתו מי שיבין הלימוד כמותו, יהי' עכ"פ מי שלמטה הימנו, והרי נאמר ומתלמידי יותר מכולם"^[24].

בנוגע למי שאין לו חברותא הרבי כותב:

ובהנוגע לפועל גם במקרה שלך, בנוסף לזה שבגיל כמו שלך אין העיקר החבר אלא ההתמדה והשקידה שלך, ואזי לא תצטרך לחפש חבר, אלא החברים 'ירדפו' אחריך ללמוד איתך בחברותא^[25].

במכתב אחר הרבי מנמק ומפרט, שפשוט שאין להבטל חלילה מתלמוד תורה, גם אם אין חבר, וכן כבר אמרו רז"ל, שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה עליו נאמר אבוא אליך וברכתיך^[26]^[27]. גם אם יש רק "חברותא בלתי מתאימה, שזה ממעט גם בהצלחת הלימוד, בכל אופן גם אם אין חברותא מובן שמוכרח לימוד התורה"^[28] בשאר ימי השבוע^[29]., ואין לך דבר העומד בפני הרצון^[30].

מי שיש לו כבר חברותא ולומדים בטוב אין כל סיבה לשנות לחברותא אחרת - כיון שמסתבר שהשינוי הוא רק לגריעותא^[31].

אברכים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי מדגיש ש"גם לאחר זמן שהותו של האברך בכולל צריך להיות קביעות עיתים בתורה בחברותא^[32] - ולכן לדור בעיר שיש שם אפשריות זו"^[33]. הרבי תבע לימוד בנגלה וחסידות בחברותא כל יום^[34]. אף באם יש לו חברותא רק פעם אחת בשבוע צריך למצוא פתרון מהיר לכך, אבל לכל הפחות צריך ללמוד ביחידות בשאר הימים^[35]. באחת ההתוועדויות הרבי הורה שהבעלי-עסק שיש להם קביעות ללמוד בחברותא לכל הפחות פעם בשבוע – יאמרו לחיים^[36].

דברים אשר הרבי כותב ללמוד בחברותא[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחברותא באופן כללי, חוץ מלימוד נגלה וחסידות^[37], ישנם דברים מוגדרים אשר יש ללמוד אותם בחברותא:

הלכות הצריכות בתור הכנה לחיי נשואין^[38]^[39] (ראו גם: הדרכת חתנים).
גם נשים צריכות ללמוד בחברותא^[40], פעם פעמים בשבוע^[41].
עיון והעמקה בעניני גאולה ומשיח^[42].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

[1] תענית ז, א.

[2] תענית כג, א.

[3] אגרות קודש כרך כב ח'שסט.

[4] אגרות קודש כרך ה אגרת א'תלה.

[5] אגרות קודש כרך כ ז'תשכט.

[6] אגרות קודש כרך י"ח ו'תתכ.

[7] אגרות קודש כרך י ג'פ.

[8] אגרות קודש כרך יב ד'קנב*.

[9] אגרות קודש כרך יד ד'תתמז.

[10] אגרות קודש כרך כ ז'תרסד.

[11] אגרות קודש כרך ח ב'תמה ועוד.

[12] אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.

[13] אגרות קודש כרך י ג'פ.

[14] לדוגמה שאינו מאריך בתפילה וכדומה

[15] אגרות קודש כרך יח ו'תתכ.

[16] ספר השיחות — תרצ"א פורים תרצ"א עמוד 210.

[17] ספר השיחות תרפ"ג י"ט כסלו תרפ"ג עמוד 40.

[18] אגרות קודש כרך ח ב'תמה.

[19] אגרות קודש כרך יג ד'שנח.

[20] אגרות קודש כרך יד ה'קיד /.

[21] אגרות קודש כרך כא ח'קג.

[22] אגרות קודש כרך יא ג'תשמט.

[23] אגרות קודש כרך יד ה'א.

[24] אגרות קודש כרך יב ג'תתקעד.

[25] על דרך זה ראה אגרות קודש כרך יג ד'תעז.

[26] אבות ג' ו'

[27] ראה ג"כ אגרת הקדש לרבנו הזקן בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשולחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה, סימן כ"ג

[28] אגרות קודש כרך יד ה'קצ.

[29] אגרות קודש כרך יז ו'קסד.

[30] אגרות קודש כרך טז ה'תתצז*.

[31] אגרות קודש כרך יג ד'תשו.

[32] ראה אגרות קודש כרך כח י'תתקנב.

[33] אגרות קודש כרך כח י'תתקא. צילום גוף כתי"ק ראה כאן (ע' 2): [1]

[34] צילום גוף כתי"ק ראה כאן (ע' 5): [2]

[35] אגרות קודש כרך טז ה'תתצז*.

[36] שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשי"א.

[37] ראה אגרות קודש ריי"צ כרך יד ה'רסד.

[38] אגרות קודש כרך ה א'שלט.

[39] אגרות קודש כרך יז ו'רמו.

[40] ראו לדוגמה אגרות קודש כרך יד ה'קצח.

[41] אגרות קודש כרך יז ו'קסד.

[42] שיחת שבת פרשת תזריע מצורע תנש"א סעיף י"ג הערה 118 ובבלתי מוגה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]