קונטרס פורים קטן - תשנ"ב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף ואתה תצווה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאמרי רבותינו נשיאנו
האמנם · דער פרומער וארא · איתא במדרש תילים · והדרת פני זקן · כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי · באתי לגני · ושאבתם מים בששון · וידעת תרנ"ז - מוסקבה · החלצו תרנ"ט · אחת שאלתי · וקבל היהודים
מאמרי הרבי
אשרי תבחר · ביום עשתי עשר · גדול יהיה · ושבתי בשלום · כי ישאלך בנך · לא תהיה משכלה · ואתה תצווה את בני ישראל · על כן קראו הימים האלה ימי הפורים
המשכים
המשך והחרים · המשך וככה תרל"ז · המשך רנ"ט · המשך תרס"ו · המשך תער"ב
מושגים
דיבור המתחיל · ביכלאך · בלתי מוגה · מוגה · המשך
הרבי בסיום חלוקת הקונטרסים
שער הקונטרס

קונטרס פורים קטן - תשנ"ב, הינו קונטרס המכיל מאמר חסידות "ואתה תצווה" שנאמר על ידי הרבי בשנת תשמ"א.

בפורים קטן תשנ"ב חילק הרבי את הקונטרס לחסידים, וזהו למעשה המאמר האחרון שהרבי הגיה בו תיקונים, לעת עתה[1].

תוכן הקונטרס[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקונטרס מכיל את המאמר "ואתה תצווה" שנאמר על ידי הרבי בשבת פרשת תצוה בשנת תשמ"א.

המאמר מיוסד על המאמר של אדמו"ר הריי"צ 'וקיבל היהודים' שנאמר בשנת תרפ"ז, בזמן המשטר הקומוניסטי בברית המועצות, תקופה קצרה לפני מאסרו הידוע.

במאמר זה מדובר אודות מהות תפקידו של משה רבינו בדורו וכמו כן של נשיאי ישראל שבכל דור שהם ה'משה רבינו' שבכל דור - לעורר את ההתקשרות של היהודים עם הקב"ה, על ידי שהוא מעורר את עצם הנשמה שלהם.

במאמר זה הרבי מדבר במיוחד אודות העבודה הנדרשת בדורנו.

חלוקת המאמר[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקראת פורים קטן תשנ"ב נערך המאמר על ידי חברי מערכת אוצר החסידים ואף הוגה על ידי הרבי. הקונטרס נדפס ביום שני י"ג אדר ראשון, תשנ"ב.

למחרת, ביום שלישי פורים קטן לאחר תפילת שחרית, נסע הרבי לאוהל של אדמו"ר הריי"צ וביקש באמצעות הרב יהודה לייב גרונר שידפיסו עותקים נוספים מהחוברת, על מנת לחלק אותה בערב - לאחר שיחזור מהנסיעה לאוהל[2].

השמועה על חלוקת המאמר התפרסמה בין החסידים בעוד מועד, וחסידים רבים הגיעו אף ממרחקים, להיות נוכחים בשעת המעמד, בתפילת ערבית נכח ב-770 קהל רב. לאחר התפילה, אמר הרבי שיחה במשך כ-12 דקות, ולאחר מכן חילק כשמונת אלפים קונטרסים[3].

החוברות היו עטופות בנרתיק פלסטיק, ובתוך כל נרתיק הונחו 2 שטרות בודדים של דולר, וכן חתיכת לעקאח (עוגת דבש).

מאמר זה הינו המאמר האחרון לעת עתה שזכו החסידים לקבל מהרבי בחלוקה, ועקב כך קיבל המאמר מעמד יחודי, ובמשך השנים יצאו לאור מספר קונטרסים המבארים אותו על ידי משפיעים שונים.

ביטויים מיוחדים במאמר[עריכה | עריכת קוד מקור]

על ידי שמביא בהמאמר מה שכתוב במדרש שמרדכי בדורו היה שקול כמשה בדורו, על ידי זה פסק בעל המאמר את הדין על עצמו, שהוא הרעיא מהימנא (בגילוי) של כל אנשי הדור.

סעיף ז' במאמר

זה שישראל הם שבורים מזה שהם בגלות (גם כשיש להם הרחבה בגשמיות וברוחניות), הוא, כי רצונו האמיתי של כל אחד מישראל הוא שיהיה גילוי אלקות, ועד שזה נוגע לעצם מציאותו, ולכן, זה שבזמן הגלות אין מאיר גילוי אלקות כמו שהי' בזמן הבית, הנה מזה עצמו איז ער אינגאַנצן צוטרייסלט, כתית.

סעיף ט' במאמר

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • רעיא מהימנא, מסה מאת ר' יואל כהן המבארת את המאמר, כפר חב"ד גליון 1898 עמוד 24

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביאורים


הערות שוליים

  1. למעט ג' קונטרסים שיצאו לאור בתשנ"ג - שהוגהו חלקית[דרושה הבהרה] ע"י הרבי.
  2. ביום זה התקיימה חתונתו של הרב יוסף יצחק מייזליש שליח הרבי למקסיקו, וחברי המערכת עשו מאמצים רבים כדי שהחוברת אכן תספיק לראות את אור הדפוס ביום חתונתו, ותחולק כתשורה בחתונה, מבלי לדעת שהרבי בעצמו יחלק את החוברת לחסידים. בערבו של יום, באמצע החתונה, עברו החתן ואשתו לפני הרבי, והרבי העניק לכל אחד מהם שני קונטרסים.
  3. על הדו"ח אודות הדפסת והפצת המאמר ענה הרבי: "ויהי רצון שיפעל הפעולה הרצוי' והזמ"ג וברי מזלי' כו'. אזכיר עה"צ".