תהלים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף אמירת תהלים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרבי עם ספר תהלים במהדורת 'אוהל יוסף יצחק'

תהלים, הוא ספר מהכתובים, הכולל מזמורים שונים, ואשר חובר על ידי דוד המלך יחד עם עשרה זקנים. בספר תהלים מאה וחמישים מזמורים מסוגים שונים: מזמורי הלל, מזמורי הודאה, מזמורי שבח.

יהודים בכל הדורות נהגו לומר תהלים, הן בזמן צרה, והן כתחנונים.

חלוקת התהלים לימי החודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

חלוקת התהלים לימי החודש כפי שנפוצה כיום, היא חלוקה חדשה יחסית שלא הופיעה בדפוסים הישנים של ספרי התהלים.

לאור תקנת אמירת תהלים ברבים של אדמו"ר הריי"צ, כפי שנחלק לימי החודש, כאשר הדפיסו את התהלים אוהל יוסף יצחק צירפו חלוקה לימי החודש.

הרבי התייחס מספר פעמים לחלוקה וציין שלא ידוע מי עשה חלוקה זו.

באחת ההזדמנויות בהן הרבי הזכיר זאת, נוכח בהתוועדות הרב יקותיאל פרקש, ולאחר ששמע את דברי הרבי, ניגש לספריה והשיג תצלום מהספר 'צידה לדרך' של רבי מנחם בן זרח, מתקופת הראשונים, בו מופיעה חלוקה דומה[1], והכניס זאת לרבי תוך ציון העובדה שהחלוקה שונה בכמה פרטים. הרבי השיב שאכן החלוקה שונה מעט ועדיין אין ידוע המקור של החלוקה 'שלנו', אך מאותה התוועדות ואילך כבר לא ציין הרבי שמקור החלוקה לא ידוע.

תקנות אמירת תהלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מן התקנות של אדמו"ר הריי"צ הוא לומר את התהלים כפי שנחלק לימי החודש.[2]

בלוח היום יום מובא:

אמירת תהלים האמור (בכל יום אחר התפילה) אין בזה שום הפרש בין בתי כנסיות של אנשי-שלומינו שי' או מתפללי נוסח אשכנז או נוסח פולין, ד' עליהם יחיו. ומצד אהבת ישראל.. ובפרט לגודל הענין של אמירת תהלים בצבור וכוונתה הפנימית, הנוגע לכלל ישראל ממש בגשמיות, בבני חיי ומזונא, וברוחניות.. עלינו להשתדל בכל מיני השתדלות אשר יוקבע בכל בתי הכנסת מאיזה נוסח שיהיה.

בימים שאין אומרים תחנון[עריכה | עריכת קוד מקור]

בימים שאין אומרים בהם תחנון, וממילא לא אומרים גם 'למנצח יענך ה' ביום צרה' - פרק כ', נוהגים לומר פרק זה אחר התפילה קודם לאמירת תהלים היומי (החלוקה החודשית), אך לא בתור סדר התפילה, אלא כסדר תחנונים[3].

מזמור אישי[עריכה | עריכת קוד מקור]

במענה לילד ישראל אריה לייב קרינסקי שכתב לרבי שלומד סידור וחומש בראשית וסיים את מכתבו "רבי, אני אוהב אותך כמו סוכריה", השיב הרבי: מזמן לזמן מזמור התהלים שלו
ערך מורחב – פרק אישי (מנהג)

על פי הוראת הבעל שם טוב, נוהגים לומר בכל יום את מזמור התהלים המתאים למספר שנותיו של האדם. אצל חסידים נהוג לומר בכל יום גם את פרק התהלים של האדמו"ר, והורים לילדים קטנים נוהגים לומר גם את פרק התהלים עבור בניהם, דבר המהווה סגולה שלא יצאו לתרבות רעה.

אמירת המזמור של האדמו"ר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אמירת פרק הרבי

בתור הוספה לאחד מהקונטרסים שיצאו לאור ממאמרי אדמו"ר הריי"צ בו נדפס מכתב על דבר גודל החשיבות של אהבת החסידים לרבי, והתוצאות בפועל שהיא מביאה, הוסיף הרבי - שהיה ממונה על מערכת ההוצאה לאור באותן שנים - הערת שוליים בה ציין: "כמה מהחסידים נוהגין לומר גם הקאפיטל תהלים של שנות האדמו"ר"[4].

כמו כן כתב הרבי במכתבים פרטיים לאישים שונים שההקפדה על אמירת פרקו של הרבי מהווה כלי לברכה ולהמשכת שפע והצלחה בכל הענינים[5]. אצל חסידים ישנה חביבות מיוחדת לאמירת פרק התהלים בשנים שהוא ארוך מהרגיל[6].

מנהג זה התפשט בין החסידים שאף נוהגים להלחין שיר מיוחד על פרק התהלים של הרבי, אותו מנגנים בשעת ההתוועדויות בפני הרבי, ובמועדים נוספים.

נתינת צדקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ סיפר[7] שאביו אדמו"ר הרש"ב נהג בכל פעם שאמר תהלים, ואפילו מעט פסוקים, לתת כמה מטבעות בקופות הצדקה שהיו בתיבת שלחנו. ונהג להפריש מטבעות של נחשת, של כסף ושל זהב.

על יסוד הנהגה זו, הורה הרבי בהתוועדות ח"י אלול תשמ"ה: "כדאי ונכון שבכל הזדמנות של אמירת תהלים... לצרף לכך את ענין הנתינה לצדקה"[8].

הוספת פרקי תהלים בזמנים מיוחדים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי הורה שבזמנים ומצבים מיוחדים יש להוסיף אמירת עשרה פרקי תהלים, מפרק פא עד פרק צ, ולשלב זאת עם נתינת צדקה[9]. וכן סיפר הרבי שבשעת השואה הרבי הריי"ץ הורה לומר פרקים כ' כ"ב וס"ט [10] וכן בית דין רבני חב"ד הורה בעת מבצע צבאי בעזה לומר פרקים אלו בתוספת מזמור ק"נ וכן להשתדל לומר כל יום התהלים כפי שחולק לימי השבוע [11]

בשבת מברכים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – שבת מברכים

בשבת מברכים תיקן אדמו"ר הריי"צ:

1. לקרוא את כל ספר התהלים בהשכמה (לוח היום יום כ"ו כסלו), 1) האמירה צריכה להיות השכם בבוקר לפני תפילת שחרית (ולימוד חסידות). 2) עדיף שהאמירה תהיה בציבור ובבית הכנסת. 3) אחר התהלים יאמרו קדיש יתום. ואם יש חיוב, יארצייט או אבלים, יאמרו קדיש אחר כל ספר מהתהלים. 4) לפני אמירת הקדיש אומרים את ה'יהי רצון' המודפס בסוף התהלים (הרבי נוהג לאומרו רק בסיום כל התהלים), ובאם אין חיוב - לא אומרים גם את ה'יהי רצון'. 5) גם בשבת שלפני ראש השנה אומרים את כל התהלים. 6) מי שלא הספיק לומר את כל התהלים לפני התפילה בציבור - עדיף שיתפלל בציבור וישלים אחר-כך את אמירת התהלים, או שיקדים ויתחיל באמירתם כבר בליל שבת. אם כבר שקעה השמש (שאז אין אומרים תהלים עד חצות הלילה, לא צריך לחכות עד אז אלא) משלימים את אמירת התהלים ביום ראשון.

בימי הרחמים והסליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מיום שני דראש חודש אלול עד יום הכיפורים, אומרים בכל יום ויום במשך היום שלושה קאפיטלאך תהלים על הסדר: ביום א' אלול - קאפיטל א, ב, ג. ב' אלול - ד, ה, ו וכו'. וביום-הכיפורים - שלושים ושישה קאפיטלאך: קודם כל נדרי - קטו עד קכג. קודם השינה קכד עד קלב. אחר מוסף - קלג עד קמא. אחר נעילה - קמב עד קנ[12].

ומי שלא התחיל מיום שני דראש-חודש, יתחיל באותו יום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר ישלים, אבל לא יותר משלשה קאפיטלעך בכל יום[13].

נוהגין - וכן נהג הרבי (בערב יום הכיפורים ועוד) - לומר את שלושת המזמורים בציבור, אחר שיעור התהלים היומי, קודם קדיש-יתום.

בראש השנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ראש השנה

בערב ראש השנה ובראש השנה ישנה עבודה מיוחדת של אמירת תהלים, שהיא עבודה בפשטות ועל ידי קבלת עול מלכות שמים.

אדמו"ר הריי"צ הסביר כי עיקר עבודת ראש השנה ביום ובלילה הוא בקבלת עול מלכות שמים, ולכן עבודת היום — גם בגדולים ובעלי צורה — בעבודה הנראית כמו פשוטה, באמירת תהלים כל הזמן, ולמעט בשינה בשני לילות אלו ככל האפשרי, ולהזהר בדברים בטלים עד קצה האחרון, גם משיחות איזה שיהיו. כהעבד אשר אין לו זמן אף רגע לשבות ממלאכת אדונו, או כבן הטרוד בשמחת קבלת פני אביו[14].מכיון שעיקר העבודה הוא בקבלת עול דוקא שזהו דוקא הוא יסוד ושורש העבודה, ועל ידי זה דוקא הנה מגיעים למעלות ומדריגות רמות ונשאות[15].

חברת התהלים העולמית[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – חברת תהלים העולמית

חברת תהלים העולמית נוסדה בשנת תש"ב על ידי הרבי הריי"צ כמחלקה נוספת בפעילות "מחנה ישראל" בהוספת זכויות ותפילות על עם ישראל, להסרת "חבלי משיח".

החברה פועלת מירושלים ומידי יום אומרים חבריה את כל ספר התהלים על ציון דוד המלך בהר ציון.

החברה מאגדת בתוכה חברים מחברות תהלים מכל העולם, המחויבים לתקנון החברה ובעלי זכויות כפי התקנון. את החברה ניהלו במשך השנים הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב יצחק אביגדור אורנשטיין עד להפסקת פעילותה בשנת תש"ז בעקבות הפרעות שערכו ערביי ירושלים, והסכנה הגדולה שבהליכה לקבר דוד. בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים הציעו חברי כולל חב"ד לחדש את פעילות החברה אך הרבי לא הגיב להצעות. רק בערב שבועות תש"נ הורה הרבי במפתיע להנהלת כולל חב"ד לחדש את פעילות החברה.

אצל רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי סיפר, שאצל הצמח צדק, אמירת תהלים שלו הייתה נפלאה מאוד.

מסופר כי פעם אחת ישב אדמו"ר הצמח צדק סגור בחדרו ואמר תהלים בדביקות ומתיקות נפלאה. כיון שנשמע קולו הנעים והכובש לבבות ב"החצר", סבבו המון חסידים את החלון של חדר האדמו"ר להקשיב ולשמוע פסוקי התהלים יוצאים מפי רבם בשפיכת הנפש ברגשי מרירות ותקוה, ושמעו את תנועת השיר ניגון הודיעני ה' קצי". בתוך כך יצאה הרבנית מביתה ובראותה הדוחק והצפיפות מסביב חלון הבית גערה על החסידים ואמרה בתמימותה המיוחדת לה: "וואס שטופט איהר זיך, איהר האט ניט געזעהן, ווי א איד זאגט תהלים"? (= מה אתם נדחקים, לא ראיתם יהודי אומר תהלים?)".

החוקר החב"די הרב לב לייבמן, טוען שהרבי ניגן את פסוקי התהלים לפי הטעמים המסורים בידו מאדמו"ר הזקן כטעמים שבהם שרו הלווים בבית המקדש. ועל סמך טענה זו שיחזר הרב לב לייבמן חלק מהטעמים של ספר תהלים[16].

תהלים אוהל יוסף יצחק[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תהלים אוהל יוסף יצחק

לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ יצא לאור על ידי הנהלת קה"ת ספר תהלים על שמו, שביטא את הקשר המיוחד שלו עם ספר התהלים, לאחר שתיקן את תקנת אמירת תהלים, הדפיס את הקובץ מכתבים לתהלים, ועורר ועודד רבות על אמירתם.

הרבי ציין כי באמירת התהלים מתוך ספר זה סגולה מיוחדת לעורר ולהמשיך את זכותו שיתקבלות התפילות לרצון.

מאז הדפסת הספר בפעם הראשונה, בכל ההוצאות לאור החב"דיות מקפידים להשתמש בתהלים אלו בלבד, וחסידי חב"ד משתדלים לומר תהלים דווקא מתוך הוצאות אלו[17].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • קובץ מכתבים לתהלים, הוספה לתהלים אוהל יוסף יצחק
  • לחיזוק הרגש ליהדות, כתבי קודש בקשר לאמירת תהלים, שבועון כפר חב"ד גליון 1861 עמוד 14
  • עננים שחורים בחורף תרפ"ז, שבועון בית משיח י"ג סיון תש"פ עמוד 52
  • תהלים עם ביאורי חסידות, ליקוט ועריכה: הרב יהודה כהן, הרב הלל מונדשיין והר' יעקב מאיר סבינר, ספריית מעיינותיך[18]
  • תהילות יוסף יצחק - במעלת אמירת תהלים (ליקוט ממכתבי וסיפורי רבותינו נשיאינו), הוצאת תורה אור, תשע"ב (נדפס במהדורה שנייה ומתוקנת בשם "אמירת תהילים" - מאגרות ושיחות אדמור"י חב"ד במעלת אמירת תהילים, בשנת תשפ"ג).

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


מזמורי ספר תהלים
א'ב'ג'ד'ה'ו'ז'ח'ט'י'י"אי"בי"גי"דט"וט"זי"זי"חי"טכ'כ"אכ"בכ"גכ"דכ"הכ"וכ"זכ"חכ"טל'ל"אל"בל"גל"דל"הל"ול"זל"חל"טמ'מ"אמ"במ"גמ"דמ"המ"ומ"זמ"חמ"טנ'נ"אנ"בנ"גנ"דנ"הנ"ונ"זנ"חנ"טס'ס"אס"בס"גס"דס"הס"וס"זס"חס"טע'ע"אע"בע"גע"דע"הע"וע"זע"חע"טפ'פ"אפ"בפ"גפ"דפ"הפ"ופ"זפ"חפ"טצ'צ"אצ"בצ"גצ"דצ"הצ"וצ"זצ"חצ"טק'ק"אק"בק"גק"דק"הק"וק"זק"חק"טק"יקי"אקי"בקי"גקי"דקט"וקט"זקי"זקי"חקי"טק"כקכ"אקכ"בקכ"גקכ"דקכ"הקכ"וקכ"זקכ"חקכ"טק"לקל"אקל"בקל"גקל"דקל"הקל"וקל"זקל"חקל"טק"מקמ"אקמ"בקמ"גקמ"דקמ"הקמ"וקמ"זקמ"חקמ"טק"נ

הערות שוליים

  1. החלוקה בספר 'צדה לדרך'.
  2. אגרות קודש תשי"ז
  3. תקנה זו היא 'מיום א' ב' ניסן תש"ד - נדפס בתחילת תהלים אוהל יוסף יצחק.
  4. נדפס בספר המאמרים קונטרסים חלק ג' עמוד כג.
  5. המכתבים נלקטו בקובץ התקשרות שיצא לאור על ידי את"ה העולמי שער שמיני פרק חמישי (במהדורת תש"ע עמוד 234).
  6. טור דעה מהרב יוסף שמואל גרליצקי, והתוועדות הרב ברוין בקשר עם י"א ניסן ה'תש"פ.
  7. 'קובץ מכתבים' הנדפס בסוף תהלים אוהל יוסף יצחק עמוד 209.
  8. לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 298.
  9. הרב משה גלבשטיין, הרבי התבטא בנבואה - כיצד נינצל מהחרון אף? קובץ וידאו קישור לאתר חב"ד אינפו
  10. 9 א'=שיחת ויגש תשל"ו ס"א
  11. 9 ב'=מכתבם משנת תשס"ט באתר הבית דין
  12. ספר המנהגים.
  13. קובץ מכתבים, שם. וב'היום יום' שם, בהשמטת המשפט האחרון "אבל לא יותר" וכו'.
  14. אגרות קודש מוהריי"צ, י, עמ' תכה
  15. ס' המאמרים תרצ"ז, עמי 310
  16. [1]
  17. ובנוסף גם בתהלים יהל אור בהם השתמש הרבי עד משפט הספרים בתשמ"ו.
  18. סקירה על הספר בגליון 'כי קרוב' 60, עמוד 15.