הבדלים בין גרסאות בדף "חלוקת מטבעות"
הוגה בתורה (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "במשך שנות הנשיאות חילק כ"ק אדמו"ר שליט"א כמה פעמים '''מטבעות''' באירועים מיוחדים. לבד ממטבעו...") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (78 גרסאות ביניים של 34 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | [[קובץ:חלוקת מטבעות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק מטבעות לילדים בעת כניסתו ל[[תפילה]] ב[[חול המועד]]{{הערה|פסח [[תשמ"ח]]}} ב[[זאל הגדול]]]] | |
| + | [[הרבי]] נהג במהלך השנים לערוך '''חלוקת מטבעות''' לילדים על מנת שייתנו אותם לצדקה. אירעו מספר פעמים בהן נערכה חלוקה מיוחדת באירועים מיוחדים נוסף על הזמנים הרגילים. | ||
| + | | ||
| + | ==חלוקת מטבעות== | ||
| + | בשנת [[תשל"ו]] עם ההכרזה על השנה כ"[[שנת החינוך]]" וייסוד [[מבצע חינוך]], החל הרבי לחלק לילדים מטבעות על מנת שייתנו אותם לצדקה. הרבי היה נותן אותם לילדים שעמדו בשביל הכניסה ל-[[770]], אלו שעמדו בלובי הבניין, וכאשר התפלל ב[[זאל הגדול]] חילק אותן לילדים שעמדו לאורך דרכו אל מקומו בזמן התפילה בקדמת [[בית הכנסת]] ובדרכו חזרה, או כשיצא מהמקווה. | ||
| + | |||
| + | אירע פעם וכאשר נתן הרבי מטבע לילד בלובי הכניסה ל[[770]] והילד היה נמוך ולא הגיע לחור הכניסה ולהצליח לשלשל לתוך הקופה את המטבע, הרבי הרים אותו על מנת שיגיע אל חור הקופה. בעקבות כך, חתכו חור נמוך יותר גם בקדמת הקופה. | ||
| + | |||
| + | ב[[חודש אלול]] של שנת [[תשמ"ג]] החל הרבי מדי יום, עם הגיעו ל-[[770]] מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] בשעה עשר בבוקר, להיכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]], ולצאת כששקית מטבעות בידו ולחלק לילדים שעמדו בלובי 770 מטבע של {{מונחון|ניקל|מטבע אמריקאי ששויו חמשה סנטים}}, בחורף [[תשמ"ה]] הפכה החלוקה לנפוצה יותר, אך לא הייתה דבר קבוע ומוכר, וארכה עשר דקות בערך{{הערה|יש לציין את חלוקת [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ו]] ([[כ"ט אלול]] תשמ"ה) שערכה כחצי שעה}}. | ||
| + | |||
| + | חלוקה זו הופסקה ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]], עם תחילתו הקבועה של מעמד [[חלוקת דולרים]] בכל יום ראשון. | ||
== ל"ג בעומר תש"נ == | == ל"ג בעומר תש"נ == | ||
| − | + | [[קובץ:חלוקת_מטבעות_ל"ג_בעומר_תש"נ_צד_קדמי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|דוגמא מהמטבע]] | |
| + | ימים ספורים קודם [[ל"ג בעומר]], הורה [[הרבי]] להטביע מטבעות מיוחדות בתור "מזכרת" מ"[[תהלוכות ל"ג בעומר]] – [[תש"נ]]". בעת ה[[תהלוכה]] חילק הרבי את המטבעות (על ידי המדריכים וה[[טנקיסטים]]) לאנשים נשים וטף. על המטבע מופיע מצד אחד הטבעה של בנין [[770]] ומסביב המילים "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שנת הארבעים. שנת נסים". ומהצד השני: ציור מדורת ל"ג בעומר, בציון התאריך "ל"ג בעומר ה'תש"נ" ב[[עברית]] ובאנגלית, ו"יום הילולא ד[[רשב"י]]". | ||
| + | |||
| + | בחלוקה זו חולקו 30 חבילות של מטבעות, ובכל חבילה היו 89 מטבעות. סך הכל חולקו במעמד זה כ-2670 מטבעות. | ||
| + | |||
| + | ===הכנת המטבע=== | ||
| + | [[קובץ:הרבי מהמ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת תהלוכת ל"ג בעומר בשנת [[תש"נ]], מחלק לאחד המדריכים מטבעות עם הטבעה מיוחדת על מנת לחלקם לילדים]] | ||
| + | ביום שני [[י"ג אייר]] [[תש"נ]], כאשר [[הרבי]] חזר מ[[האוהל]], אמר הרבי למזכיר ר' [[חיים יהודה קרינסקי]], שברצונו לחלק בשבוע הבא בעת התהלוכה מטבעות מיוחדות לילדים, שעליהם יהיו מוטבעים תמונות וכיתוביות הקשורים עם ל"ג בעומר. | ||
| + | |||
| + | לאחר בירור אצל בתי חרושת המתעסקים בתחום זה בכל רחבי העולם, התברר למזכיר כי תהליך יצירת מטבע כזה אורך שבועות רבים של עבודה. לאחר חיפוש מייגע נמצאו שתי בתי חרושת שבעליהם מוכנים לנסות להשתדל בזה ולהכין את המטבעות הנדרשות עד יום ראשון, ל"ג בעומר. | ||
| + | |||
| + | בית חרושת אחד ב[[מילאנו]] שבאיטליה היה מוכן להשתדל להכין את המטבעות בתוך יומיים, ואחר כך לשולחם ל[[ניו יורק]] במטוס ביום ראשון (יום התהלוכה). בית חרושת שני שנמצא בארצות הברית, בסמיכות מקום לניו-יורק, שהסכים לנסות, אך הביע ספק בהצלחת הדבר. | ||
| + | |||
| + | המזכיר הכניס פתק לחדר הרבי בו העלה את שתי ההצעות האפשריות, ושאל את חוות דעתו. הרבי דחה את האפשרות הראשונה וכתב: "'''הרי זה לאחרי התחלת התהלוכה'''". והוסיף "'''וכשם שמקבל שכר על החקו"ד (= החקירה ודרישה) כך כו' ואשמתי שלא עוררתי על דרך זה (= על דבר זה) בזמן המתאים". על מה שכתב המזכיר בקשר להצעה השניה שהוא "מסופק אם יוכל לעשותן עד ל"ג בעומר'''" כתב הרבי: "'''בטח כדאי לשלם להנ"ל על הטרחא וכו''''". | ||
| + | |||
| + | המזכיר נבהל מכך שהרבי מטיל על עצמו את ה'אשמה', והחל לפעול במרץ רב על מנת להצליח להביא את הענין לידי פועל. | ||
| + | |||
| + | המאמצים נשאו פרי, וכבר ביום שישי המזכיר בישר לרבי שהמטבעות יהיו מוכנות ביום ראשון לפנות בוקר, ויגיעו ל-[[770]] עוד לפני שתתחיל התהלוכה. הרבי היה מאוד שבע רצון, וענה למזכיר: "'''תנוח דעתו בעניניו כמו שעשה בנוגע לי בהנ"ל'''". | ||
| + | |||
| + | ===מטבעות מזהב עבור הרבי=== | ||
| + | כשבועיים לאחר התהלוכה, בערב ראש חודש סיון כתב המזכיר לרבי, שבבית החרושת יצרו מטבע אחת מ[[זהב]] '''טהור''' באופן מיוחד עבור הרבי, ועוד ארבעים ואחת מטבעות מכסף (בקשר עם אותה שנה, שהייתה שנת הארבעים ואחת לנשיאות), והרבי ענה על כך: "'''נתקבל ותשואות חן'''", ועל התיבה "'''טהור'''" כתב הרבי: "שייך במיוחד לזמן מתן תורה ביראת ה' '''טהורה'''". | ||
| + | |||
| + | == ל"ג בעומר תנש"א == | ||
| + | ב[[ל"ג בעומר]] של שנת [[תנש"א]] לא התקיימה תהלוכה{{הערה|1=התהלוכות מתקיימות רק כאשר בקביעות של הלוח העברי חל ל"ג בעומר ביום ראשון, שאז בתי הספר הממשלתיים נמצאים ביום חופש, ויש בידי הילדים אפשרות להשתתף בתהלוכה המתקיימת בשעות הבוקר. בשנת [[תנש"א]] חל ל"ג בעומר ביום חמישי, ולכן לא התקיימה תהלוכה.}} לאחר הכינוס ילדים שהתקיים באותו יום, חילק הרבי בבית הכנסת מטבע מיוחד, עליו הוטבע מצידו האחד "[[ב' אייר]], [[תפארת שבתפארת]] ה'[[תנש"א]]", והטבעה של בנין [[770]], ומהעבר השני הוטבע הכיתוב "יום הולדת [[אדמו"ר מהר"ש]] [[ב' אייר]] [[תקצ"ד]] - [[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]]", ומסביב פתגמו המפורסם "[[לכתחילה אריבער|און איך זאג לכתחילה אריבער]]", וכן "[[שנת הצדי"ק]], שנת [[אראנו נפלאות]]". ובשיחה שאמר הרבי לפני הילדים - ביאר את הקשר בין ב' אייר לל"ג בעומר{{הערה|1=שחל תמיד בתאריך ח"י באייר, שבועיים וחצי לאחר ב' אייר.}}. | ||
| + | |||
| + | ===הכנת המטבעות=== | ||
| + | ביום ההולדת של [[אדמו"ר המהר"ש]] (ב' אייר) נסע הרבי ל[[האוהל|אוהל]] יחד עם מזכירו ונהגו הקבוע, ר' [[חיים יהודה קרינסקי]]. באמצע הדרך אמר הרבי למזכיר שידאג להכין מטבעות שתוכנם הוא ב' אייר, שיחולקו ב[[ל"ג בעומר]]. באמצע הנסיעה הרבי שאל - כביכול לעצמו - מה הקשר בין ב' אייר לל"ג בעומר? המזכיר ענה הסבר ששמע בעבר מפי הרבי בעצמו שגם ל"ג בעומר וגם ב' אייר ענינם הוא 'הוד שבהוד'{{הערה|1=כאשר מונים את הספירות מחג הפסח(בסדר עולה), ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלוש, ואילו כאשר מונים את הספירות מ[[חג השבועות]] (בסדר יורד), ב' אייר הוא היום השלושים ושלוש, וממילא ענינם של שתי הימים הוא 'הוד שבהוד', אלא של"ג בעומר הוא כאשר מונים 'מלמעלה למטה', וב' אייר הוא כאשר מונים 'מלמטה למעלה'.}}. הרבי הראה שביעות רצון מתשובתו, ואכן החלו להכין את המטבעות מבעוד מועד, והמטבעות הספיקו להגיע בזמן. | ||
| + | |||
| + | הרבי הגיה את הנוסח שרצו להטביע, והורה שהמטבעות יהיו מונחות בתוך כיס מיוחד, ועליו מודפס "ל"ג בעומר". | ||
| − | === | + | ===חלוקת המטבע=== |
| − | + | בצידו האחד של המטבע הופיע הכיתוב: ב"ה - תפארת שבתפארת ה'תנש"א - ב' אייר - 5751 2 ) IYARב' אייר תנש"א) - ) HEADQUARTERSמרכז ליובאוויטש העולמי), ובצידו השני: און איך זאג לכתחילה אריבער - אדמו"ר מוהר"ש ב' אייר תקצ"ד - י"ג [[תשרי]] תרמ"ג - שנת הצדי"ק - שנת אראנו נפלאות. | |
| − | + | המטבע היה מונח בתוך שקית ניילון מהודקת לפיסת נייר שעליה הודפס "ל"ג בעומר ה'תנש"א". | |
| − | + | במשך החלוקה הרבי היה במצב רוח מרומם, וחייך לכמה וכמה מאלו שעברו לפניו לקבל מטבע. החלוקה ערכה כשלש וחצי שעות, ונמשכה עד שתיים-עשרה וחצי לערך. במהלכה, חילק הרבי כשמונת-אלפים מטבעות! | |
| − | + | בסיום החלוקה, הכניס הרבי מטבע לדף האחרון בסידורו, אז הגיע עוד קהל, שטרם קיבל, והרבי נתן גם להם, והניח מטבע נוסף בסידורו. אחר כך יצא [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] כשמעודד את שירת "[[ניגון הנה מה טוב|הנה מה טוב]]" בחוזק. | |
| − | |||
| − | + | == [[דמי חנוכה]] == | |
| + | {{ערך מורחב|ערך=[[דמי חנוכה]]}} | ||
| − | + | ב[[ר"ח]] [[טבת]] [[תשנ"ב]] חילק [[הרבי]] לכל אחד ואחת מטבע של [[דולר]] בצירוף שטר של דולר בתור [[דמי חנוכה]] "חנוכה געלט" (בשקית מיוחדת עליו מודפס "[[חנוכה]] תשנ"ב"). | |
| + | |||
| + | יצויין שהוראה זו באה בהמשך לחלוקת 'דמי החנוכה' לילדים (דולר רגיל ומטבע של 'דיים') ביום ראשון כ"ה כסלו, בתום הכינוס הגדול, [[חנוכה לייוו]] - הסאטאלייט. | ||
| − | + | בשעה שתיים-וחמישה יצא הרבי לחלוקת דמי חנוכה על פתח היכל קדשו, הרבי איחל לכל אחד מהעוברים ''' א פריילעכן חנוכה''' [=חנוכה שמחה]. | |
| − | + | == בכינוסי ילדים == | |
| − | + | {{ערך מורחב|ראלי}} | |
| − | + | בכל כינוס ילדים מחלק הרבי למדריכים גלילים של מטבעות "דיים" על מנת לחלק לילדים. | |
| − | + | {{תבנית:במחיצת הרבי}} | |
| − | [[קטגוריה: | + | {{הערות שוליים}} |
| + | [[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]] | ||
| + | [[קטגוריה:צדקה]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:33, 2 ביולי 2023
הרבי נהג במהלך השנים לערוך חלוקת מטבעות לילדים על מנת שייתנו אותם לצדקה. אירעו מספר פעמים בהן נערכה חלוקה מיוחדת באירועים מיוחדים נוסף על הזמנים הרגילים.
תוכן עניינים
חלוקת מטבעות[עריכה]
בשנת תשל"ו עם ההכרזה על השנה כ"שנת החינוך" וייסוד מבצע חינוך, החל הרבי לחלק לילדים מטבעות על מנת שייתנו אותם לצדקה. הרבי היה נותן אותם לילדים שעמדו בשביל הכניסה ל-770, אלו שעמדו בלובי הבניין, וכאשר התפלל בזאל הגדול חילק אותן לילדים שעמדו לאורך דרכו אל מקומו בזמן התפילה בקדמת בית הכנסת ובדרכו חזרה, או כשיצא מהמקווה.
אירע פעם וכאשר נתן הרבי מטבע לילד בלובי הכניסה ל770 והילד היה נמוך ולא הגיע לחור הכניסה ולהצליח לשלשל לתוך הקופה את המטבע, הרבי הרים אותו על מנת שיגיע אל חור הקופה. בעקבות כך, חתכו חור נמוך יותר גם בקדמת הקופה.
בחודש אלול של שנת תשמ"ג החל הרבי מדי יום, עם הגיעו ל-770 מביתו בשעה עשר בבוקר, להיכנס לחדרו, ולצאת כששקית מטבעות בידו ולחלק לילדים שעמדו בלובי 770 מטבע של ניקל, בחורף תשמ"ה הפכה החלוקה לנפוצה יותר, אך לא הייתה דבר קבוע ומוכר, וארכה עשר דקות בערך[2].
חלוקה זו הופסקה בי"א ניסן תשמ"ו, עם תחילתו הקבועה של מעמד חלוקת דולרים בכל יום ראשון.
ל"ג בעומר תש"נ[עריכה]
ימים ספורים קודם ל"ג בעומר, הורה הרבי להטביע מטבעות מיוחדות בתור "מזכרת" מ"תהלוכות ל"ג בעומר – תש"נ". בעת התהלוכה חילק הרבי את המטבעות (על ידי המדריכים והטנקיסטים) לאנשים נשים וטף. על המטבע מופיע מצד אחד הטבעה של בנין 770 ומסביב המילים "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שנת הארבעים. שנת נסים". ומהצד השני: ציור מדורת ל"ג בעומר, בציון התאריך "ל"ג בעומר ה'תש"נ" בעברית ובאנגלית, ו"יום הילולא דרשב"י".
בחלוקה זו חולקו 30 חבילות של מטבעות, ובכל חבילה היו 89 מטבעות. סך הכל חולקו במעמד זה כ-2670 מטבעות.
הכנת המטבע[עריכה]
ביום שני י"ג אייר תש"נ, כאשר הרבי חזר מהאוהל, אמר הרבי למזכיר ר' חיים יהודה קרינסקי, שברצונו לחלק בשבוע הבא בעת התהלוכה מטבעות מיוחדות לילדים, שעליהם יהיו מוטבעים תמונות וכיתוביות הקשורים עם ל"ג בעומר.
לאחר בירור אצל בתי חרושת המתעסקים בתחום זה בכל רחבי העולם, התברר למזכיר כי תהליך יצירת מטבע כזה אורך שבועות רבים של עבודה. לאחר חיפוש מייגע נמצאו שתי בתי חרושת שבעליהם מוכנים לנסות להשתדל בזה ולהכין את המטבעות הנדרשות עד יום ראשון, ל"ג בעומר.
בית חרושת אחד במילאנו שבאיטליה היה מוכן להשתדל להכין את המטבעות בתוך יומיים, ואחר כך לשולחם לניו יורק במטוס ביום ראשון (יום התהלוכה). בית חרושת שני שנמצא בארצות הברית, בסמיכות מקום לניו-יורק, שהסכים לנסות, אך הביע ספק בהצלחת הדבר.
המזכיר הכניס פתק לחדר הרבי בו העלה את שתי ההצעות האפשריות, ושאל את חוות דעתו. הרבי דחה את האפשרות הראשונה וכתב: "הרי זה לאחרי התחלת התהלוכה". והוסיף "וכשם שמקבל שכר על החקו"ד (= החקירה ודרישה) כך כו' ואשמתי שלא עוררתי על דרך זה (= על דבר זה) בזמן המתאים". על מה שכתב המזכיר בקשר להצעה השניה שהוא "מסופק אם יוכל לעשותן עד ל"ג בעומר" כתב הרבי: "בטח כדאי לשלם להנ"ל על הטרחא וכו'".
המזכיר נבהל מכך שהרבי מטיל על עצמו את ה'אשמה', והחל לפעול במרץ רב על מנת להצליח להביא את הענין לידי פועל.
המאמצים נשאו פרי, וכבר ביום שישי המזכיר בישר לרבי שהמטבעות יהיו מוכנות ביום ראשון לפנות בוקר, ויגיעו ל-770 עוד לפני שתתחיל התהלוכה. הרבי היה מאוד שבע רצון, וענה למזכיר: "תנוח דעתו בעניניו כמו שעשה בנוגע לי בהנ"ל".
מטבעות מזהב עבור הרבי[עריכה]
כשבועיים לאחר התהלוכה, בערב ראש חודש סיון כתב המזכיר לרבי, שבבית החרושת יצרו מטבע אחת מזהב טהור באופן מיוחד עבור הרבי, ועוד ארבעים ואחת מטבעות מכסף (בקשר עם אותה שנה, שהייתה שנת הארבעים ואחת לנשיאות), והרבי ענה על כך: "נתקבל ותשואות חן", ועל התיבה "טהור" כתב הרבי: "שייך במיוחד לזמן מתן תורה ביראת ה' טהורה".
ל"ג בעומר תנש"א[עריכה]
בל"ג בעומר של שנת תנש"א לא התקיימה תהלוכה[3] לאחר הכינוס ילדים שהתקיים באותו יום, חילק הרבי בבית הכנסת מטבע מיוחד, עליו הוטבע מצידו האחד "ב' אייר, תפארת שבתפארת ה'תנש"א", והטבעה של בנין 770, ומהעבר השני הוטבע הכיתוב "יום הולדת אדמו"ר מהר"ש ב' אייר תקצ"ד - י"ג תשרי תרמ"ג", ומסביב פתגמו המפורסם "און איך זאג לכתחילה אריבער", וכן "שנת הצדי"ק, שנת אראנו נפלאות". ובשיחה שאמר הרבי לפני הילדים - ביאר את הקשר בין ב' אייר לל"ג בעומר[4].
הכנת המטבעות[עריכה]
ביום ההולדת של אדמו"ר המהר"ש (ב' אייר) נסע הרבי לאוהל יחד עם מזכירו ונהגו הקבוע, ר' חיים יהודה קרינסקי. באמצע הדרך אמר הרבי למזכיר שידאג להכין מטבעות שתוכנם הוא ב' אייר, שיחולקו בל"ג בעומר. באמצע הנסיעה הרבי שאל - כביכול לעצמו - מה הקשר בין ב' אייר לל"ג בעומר? המזכיר ענה הסבר ששמע בעבר מפי הרבי בעצמו שגם ל"ג בעומר וגם ב' אייר ענינם הוא 'הוד שבהוד'[5]. הרבי הראה שביעות רצון מתשובתו, ואכן החלו להכין את המטבעות מבעוד מועד, והמטבעות הספיקו להגיע בזמן.
הרבי הגיה את הנוסח שרצו להטביע, והורה שהמטבעות יהיו מונחות בתוך כיס מיוחד, ועליו מודפס "ל"ג בעומר".
חלוקת המטבע[עריכה]
בצידו האחד של המטבע הופיע הכיתוב: ב"ה - תפארת שבתפארת ה'תנש"א - ב' אייר - 5751 2 ) IYARב' אייר תנש"א) - ) HEADQUARTERSמרכז ליובאוויטש העולמי), ובצידו השני: און איך זאג לכתחילה אריבער - אדמו"ר מוהר"ש ב' אייר תקצ"ד - י"ג תשרי תרמ"ג - שנת הצדי"ק - שנת אראנו נפלאות.
המטבע היה מונח בתוך שקית ניילון מהודקת לפיסת נייר שעליה הודפס "ל"ג בעומר ה'תנש"א".
במשך החלוקה הרבי היה במצב רוח מרומם, וחייך לכמה וכמה מאלו שעברו לפניו לקבל מטבע. החלוקה ערכה כשלש וחצי שעות, ונמשכה עד שתיים-עשרה וחצי לערך. במהלכה, חילק הרבי כשמונת-אלפים מטבעות!
בסיום החלוקה, הכניס הרבי מטבע לדף האחרון בסידורו, אז הגיע עוד קהל, שטרם קיבל, והרבי נתן גם להם, והניח מטבע נוסף בסידורו. אחר כך יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א כשמעודד את שירת "הנה מה טוב" בחוזק.
דמי חנוכה[עריכה]
| ערך מורחב – דמי חנוכה |
בר"ח טבת תשנ"ב חילק הרבי לכל אחד ואחת מטבע של דולר בצירוף שטר של דולר בתור דמי חנוכה "חנוכה געלט" (בשקית מיוחדת עליו מודפס "חנוכה תשנ"ב").
יצויין שהוראה זו באה בהמשך לחלוקת 'דמי החנוכה' לילדים (דולר רגיל ומטבע של 'דיים') ביום ראשון כ"ה כסלו, בתום הכינוס הגדול, חנוכה לייוו - הסאטאלייט.
בשעה שתיים-וחמישה יצא הרבי לחלוקת דמי חנוכה על פתח היכל קדשו, הרבי איחל לכל אחד מהעוברים א פריילעכן חנוכה [=חנוכה שמחה].
בכינוסי ילדים[עריכה]
|
| ערך מורחב – ראלי |
בכל כינוס ילדים מחלק הרבי למדריכים גלילים של מטבעות "דיים" על מנת לחלק לילדים.
הערות שוליים
- ↑ פסח תשמ"ח
- ↑ יש לציין את חלוקת ערב ראש השנה תשמ"ו (כ"ט אלול תשמ"ה) שערכה כחצי שעה
- ↑ התהלוכות מתקיימות רק כאשר בקביעות של הלוח העברי חל ל"ג בעומר ביום ראשון, שאז בתי הספר הממשלתיים נמצאים ביום חופש, ויש בידי הילדים אפשרות להשתתף בתהלוכה המתקיימת בשעות הבוקר. בשנת תנש"א חל ל"ג בעומר ביום חמישי, ולכן לא התקיימה תהלוכה.
- ↑ שחל תמיד בתאריך ח"י באייר, שבועיים וחצי לאחר ב' אייר.
- ↑ כאשר מונים את הספירות מחג הפסח(בסדר עולה), ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלוש, ואילו כאשר מונים את הספירות מחג השבועות (בסדר יורד), ב' אייר הוא היום השלושים ושלוש, וממילא ענינם של שתי הימים הוא 'הוד שבהוד', אלא של"ג בעומר הוא כאשר מונים 'מלמעלה למטה', וב' אייר הוא כאשר מונים 'מלמטה למעלה'.
