חיים יהודה קרינסקי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיים יהודה קרינסקי
יוד'ל קרינסקי.JPG
ר' יוד'ל
לידה ט"ו בכסלו תרצ"ד
בוסטון ארצות הברית
מקום פעילות ניו יורק ארצות הברית
תפקידים נוספים מזכירו של הרבי, יו"ר מחנה ישראל, חבר ה'מרכז לעניני חינוך' ומזכיר אגודת חסידי חב"ד
הרב קרינסקי לצד הרבי
המזכירים בעבודתם בחדר המזכירות. נראים בתמונה מימין לשמאל: יוד'ל קרינסקי, בנימין קליין, יהודה לייב גרונר ומזכירו של הרבי הריי"צ חיים ליברמן

הרב חיים יהודה קרינסקי (יוד'ל; נולד ט"ו כסלו תרצ"ד) הוא מזכירו של הרבי, יו"ר מחנה ישראל, חבר ה'מרכז לעניני חינוך' ומזכיר אגודת חסידי חב"ד.

תולדות חיים

נולד בט"ו כסלו תרצ"ד בבוסטון שבארצות הברית לר' שמעיה קרינסקי. בעקבות אחיו הגדולים שעברו למוסדות חב"ד, עבר אף הוא לישיבת אחי תמימים בעיר, ולאחר מכן בשנת תש"ו לתומכי תמימים 770.עוד לפני קבלת הנשיאות של הרבי עמד הרב קרינסקי בקשר[1] עם הרבי, והרבי ביקש ממנו כמה פעמים עזרה בנוגע לקירוב יהודים מסוימים.

בשנת תשט"ז, לאחר הטבח בכפר חב"ד, נשלח על ידי הרבי לארץ יחד עם קבוצת השלוחים על מנת לעודד את רוח התושבים. בשנת תשי"ז נישא למרת דבורה בת ר' זאב וולף קזיניץ שהיה ממקושרי אדמו"ר הריי"צ והרבי, והיה פעיל נמרץ בהפצת היהדות ברחבי ארצות הברית.

בשנת תש"י נכנס הרבי לזאל הקטן ב770 ושאל למי מהבחורים יש רישיון נהיגה, ר' יוד'ל שהיה שם אמר שהוא יכול להסיע את הרבי, ומאז נהיה לנהגו של הרבי בנסיעותיו לאוהל[2].

בשנת תשי"ח התבקש על ידי הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב להצטרף לצוות המזכירות של הרבי[דרוש מקור]. במסגרת תפקידו כמזכיר יצר הרב קרינסקי קשרים עם אנשים רבים ונכבדים ופעל שיפעלו לטובת חב"ד.

בנוסף שימש כנהגו האישי של הרבי בנסיעותיו לאוהל. הרבי היה שוהה לבדו במתחם הציון של חמיו, בעוד קרינסקי ממתין ברכב ועובד עבודה משרדית ברכבו. היה אחראי לאיסוף הפ"נים, מתנות וכספים שהתקבלו בחלוקת דולרים. במשך שנות עבודתו לצד הרבי, יזם עשרות פרוייקטים להפצת היהדות, וזכה למענות מפורטים מהרבי עליהם, כגון דוכני חב"ד בתערוכות בין-לאומיות שונות, הפקת אלבומים של פעילות חב"ד, מטבע מזכרת מתהלוכת ל"ג בעומר, ויוזמות נוספות. עמד בקשר עם אימו של הרבי הרבנית חנה שניאורסון, והרבי אף ציינו בפני אימו כאחד משלושת האנשים שאליהם היא יכולה לפנות במקרה הצורך[3].

במהלך התוועדות י' שבט תשכ"ד ביקש הרבי מהרב קרינסקי שיתחיל לנגן את הניגון "אך לאלוקים דומי נפשי" באומרו שהוא לא מוגבל עם כל העניינים שכאן[4], ואם כן הוא יכול לנגן. בהמשך ציינו הרבי בתור אחד ש"מנהיג אותי אל הציון ומן הציון של בעל ההילולא"[5].

בשנת תש"מ ייסד יחד עם בנו ר' הלל דוד את הארגון "ג'ם".

לרב קרינסקי יומן מפורט על שנות פעולתיו במחיצת הרבי, והוא מפרסם חלקים ממנו בשמחות צאצאיו.

פעילות ציבורית

בשנת תשל"ו, על פי בקשת הרב חודקוב, מונה למזכיר אגודת חסידי חב"ד. בשנת תשמ"ט מונה לחבר בהנהלת מחנה ישראל. היה גם חבר בקרן חמ"ש.

במשפט הספרים היה מי שניהל את המערכה למען עמדתה של חסידות חב"ד להשבת הספרים לספריה. בשנת תשמ"ט החל לצאת בפיקוחו העיתון "ליובאוויטש אינטרנשל" שעבר את הגהת הרבי. עסק גם בריהוט ספריית אגודת חסידי חב"ד, ובהשגת ספרים לספרייה.

לאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא בסוף שבט תשמ"ח כתב הרבי את צוואתו הראשונה בה הוא ממנה את קרינסקי כאפוטרופוס על רכושו[6]. בחודש אלול של אותה שנה כתב הרבי צוואה נוספת בה הוא ממנה בעתיד את קרינסקי כאחראי מחנה ישראל יחד עם הרבנים חיים מרדכי אייזיק חדקוב וניסן מינדל. בשנת תשנ"ח, בעקבות פטירת ר' ניסן מינדל, מונה קרינסקי במקומו למנכ"ל, ולאחר מכן ליו"ר[7]. בפועל פעל בתפקיד האחראי על מחנה ישראל הרב שלום מענדל סימפסון.

בנוסף, בניירות רשמיים שכתב הרבי עבור הרשויות מובא קרינסקי כיו"ר המל"ח. לאחר ג' תמוז תשנ"ד טען, שמאחר והצוואה לא נמצאה חתומה יש להתייחס רק לניירות הרשמיים, אך לא היה מוכן להראות את ניירות אלו. באותה תקופה הוקם בית דין מיוחד[8] לבירור הנושא כהוראת הרבי[9], אך כאשר בקשו הרבנים שיבוא לדין תורה לברר את הטענות, לא רצה להגיע ובית הדין פסק[10] שיש להתייחס לצוואת הרבי שהובאה לפניהם והוגהה על ידי הרבי כעיקרית, שהרבנים שלום מענדל סימפסון וניסן מינדל יהיו בראש הארגון[11]. בחודש מנחם אב תש"ע, על פי החלטת ועד רבני ליובאוויטש, הועבר קרינסקי ממשרתו כיו"ר המל"ח ומעתה ישמש רק כחבר ועד הפועל[12]. בפועל הוא התעלם מפסקי הדין ורשום כיו"ר על פי הניירות הרשמיים משנת תש"נ.

החל משנת תשס"ה מתנהל משפט בינו ואברהם שם טוב לבין גבאי בית הכנסת 770 בנוגע לניהול הזאל הגדול.

ביקורת

בחודש אייר שנת תשנ"ד, בעקבות עתירתו לערכאות יחד עם עוד שלשה מחברי אגו"ח, הוציאו אחד עשר מרבני אנ"ש[13] מכתב בו הם כותבים שקרינסקי "לא צייתי דינא" ו"עליהם מוטלת האחריות הנוראה של חילול השם"[14]. בחודש תמוז שנת תשנ"ה, בעקבות פרשיה נוספת בה נמנע להופיע לקריאה בדין תורה בזבל"א וזבל"א[15] בענין צוואת הרבי[16], הוציאו הרבנים אברהם אזדבא ויהודה קלמן מרלו מהבד"צ קראון הייטס, מכתב בו הם כותבים עליו ש"לא צייתא לדינא"[17]. בחודש ניסן שנת תש"ע, בעקבות סכסוך עם שאר רבני הבד"ץ פירסם הרב אברהם אזדאבא מכתב, בו הוא מודיע שמבחינתו הבית דין בקראון הייטס מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"[18]. לעומתו טוענים כי על פי פסיקת בוררות בעניין הבית דין, לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה[19], הרי שאין למכתבו כל תוקף הלכתי.

במשך מספר שנים התפרסם בעיתון האמריקאי "ניוזוויק" שמו של קרינסקי בראש רשימת 50 היהודים המשפיעים ביותר בארצות הברית[20]. בדירוגים אלו כונה קרינסקי 'מנהיג' ו"ממשיך דרכו של הרבי" בתנועת חב"ד, ולמרות שהפרסום והתואר השקרי חזרו על עצמם, הוא לא מחה על כך ולא הבהיר את העובדות, דבר שהתקבל בביקורת קשה בקרב חסידי חב"ד[21].

משפחתו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אגרות קודש חלק ג'
  2. מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי, עמ' 204.
  3. מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי, עמ' 206.
  4. במקור באידיש: "ער איז דאָך ניט מוגבל מיט די אַלע ענינים דאָ".
  5. תורת מנחם, תשכ"ד, חלק ב', עמ' 74.
  6. בנימין ליפקין, "חשבונו של עולם", פרק רביעי, עמ' 50 - 53.
  7. בנימין ליפקין ויוסי אליטוב עם הסיפור המלא של צוואת הרבי אינפו.jpg.
  8. בו חברו הרבנים יצחק הנדל, הרב יהודה קלמן מרלו, הרב דוד שוחט והרב יצחק מאיר הרץ.
  9. בשיחת ב' אדר תשמ"ח.
  10. בכמה הזדמנויות בשנים תשנ"ד-תשנ"ט.
  11. היה זה לאחר פטירתם של הרב חדקוב.
  12. פסק דין בענין מרכז לעניני חינוך.
  13. הרבנים: יצחק הכהן הענדל, אברהם אזדבא, מרדכי דוב אלטיין, מרדכי שמואל אשכנזי, יצחק רייטפארט, יהודה קלמן מרלו, יצחק יהודה ירוסלבסקי, יצחק דוד גרונר, לוי ביסטריצקי, יצחק מאיר הרץ, יהודה צבי פוגלמן
  14. צילום המכתב
  15. ראשי תיבות זה בורר לו אחד וזה בורר לו א - מצב בו שני בעלי הדין בוחרים דיין, ושני הדיינים הנבחרים בוררים דיין שלישי
  16. בהסתמך על פסיקה של רבני ועד רבני ליובאוויטש העולמי, שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני הבד"צ בקראון הייטס - בניגוד לטענת הבד"ץ
  17. צילום המכתב
  18. חב"ד און ליין
  19. חב"ד אינפו
  20. לראשונה בשנת תשס"ה, בשנים תשס"ח, תשס"ט - במקום הרביעי ובשנים תשע"א, תשע"ב במקום הראשון, בשנת תשע"ג במקום השני, הדירוגים התפרסמו באתר העיתון 'ניוזוויק'
  21. המסר של חב"ד: "משיח" או "תנועה של מקצוענים"? - חב"ד אינפו