נגלה וחוזר ונכסה
נגלה וחוזר ונכסה, הוא ביטוי בו מתארים חז"ל את אחד מהשלבים בביאת המשיח, כאשר מתכסה המשיח לאחר התגלותו הראשונה, ולאחר מכן תתרחש ההתגלות המלאה.
דברי חז"ל
במדרש רבה[1] מקבילים חז"ל בין משה הגואל הראשון לבין מלך המשיח הגואל האחרון, כאשר בדומה לגאולת מצרים בה נעלם הגואל - משה רבנו למשך מספר חודשים, כך הגואל האחרון, יתגלה, יתכסה, ויחזור ויתגלה:
במדרש רבה[2] מקבילים חז"ל בין משה הגואל הראשון לבין מלך המשיח הגואל האחרון, כאשר בדומה לגאולת מצרים בה נעלם הגואל - משה רבנו למשך מספר חודשים, כך הגואל האחרון, יתגלה, יתכסה, ויחזור ויתגלה:
ר' ברכיה בשם ר' לוי: כגואל ראשון כך גואל אחרון, מה הגואל הראשון נגלה וחזר ונכסה מהן.. אף גואל אחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם.
— רות פרשה ה סימן ו.
רש"י, בפירושו לספר דניאל על הפסוקים (דניאל יב יא-יב) 'וּמֵעֵת֙ הוּסַ֣ר הַתָּמִ֔יד וְלָתֵ֖ת שִׁקּ֣וּץ שֹׁמֵ֑ם יָמִ֕ים אֶ֖לֶף מָאתַ֥יִם וְתִשְׁעִֽים׃ אַשְׁרֵ֥י הַֽמְחַכֶּ֖ה וְיַגִּ֑יעַ לְיָמִ֕ים אֶ֕לֶף שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה' כותב:
"אשרי המחכה וגו'" - ארבעים וחמש שנים נוספים על חשבון העליון שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה וכן מצינו במדרש רות וכן יסד ר' אלעזר הקליר (בסילוק יוצר פרשת החודש) ויתכסה מהם שבועים ששה.
— דניאל י"ב י"ב.
קיימים מקורות נוספים[3] המעידים על מצב זה של התכסות המשיח קודם התגלותו הסופית.
שיטת הרמב"ם
הרמב"ם בחיבור משנה תורה בסוף הלכות מלכים לא מביא פרט זה בפירוש כחלק מסימני מלך המשיח, אך הרבי מעיר[4] שזה לא מוכיח שהרמב"ם שולל אפשרות זו להלכה, כיוון שמביא כראיה לדמותו וסימניו של משיח מבן כוזיבא, שהסתתר במערות משך זמן לפני התגלותו.
הרבי מקביל את שתי הופעותיו של מלך המשיח - התגלותו הראשונה שלפני הכיסוי, והתגלותו המושלמת שלאחר הכיסוי - לשני השלבים ההלכתיים שמונה הרמב"ם[5]: "בחזקת משיח" ו"משיח ודאי"; וכן לשני השלבים בהתגלות משיח המוזכרים במכתב אדמו"ר הרש"ב[6]: "בן דוד" ו"דוד"[7].
אופן ההתכסות
ממדרשי חז"ל לא ברור איך בדיוק תהיה התכסותו של משיח. האריז"ל[8] כותב "כמו שמצינו במשה רבינו ע"ה, שעלה לרקיע בגוף ונפש והיה שם מ' יום, כך משיח יזכה לאותה הנשמה ויכיר בעצמו שהוא המשיח... ואחר כך יתגנז המשיח בגוף ונפש", כמו שעלה משה רבינו אל הר סיני לקבל את התורה, ואחר כך יתגלה שוב.
זמן ההתכסות
ישנם כמה דיעות החלוקות לכאורה בהגדרת זמן הכיסוי. במדרש רבה[9] מובא כי זמן הכיסוי יארך ארבעים וחמשה ימים. לדעת רש"י[10] זמן הכיסוי יהיה ארבעים וחמש שנים. אמנם ייתכן כי גם כוונת המדרש היא לשנים.
לדעת רבי אלעזר הקליר - לגירסת רש"י בדניאל - "ויתכסה מהם שבועיים ששה", שהם ארבעים ושתים שנים[11].
ניסיון האמונה
במדרש[12] כי "בתקופת כיסוי המשיח, כל מי שהוא מאמינו והולך אחריו הוא אוכל שורשי רתמים ועלי מלוחים". ובכתבי האריז"ל[13] מובא, כי הניסיון שהיה לבני ישראל בעת שמשה עלה לקבל את הלוחות, כשהשטן הראה להם דמות משה בשמים כאשר מלאכים מלווים את מיטתו, יחזור על עצמו קודם ביאת המשיח, כאשר המשיח עצמו יתכסה.
בקשר לשלב זה כתוב אודות ניסיון נוסף: כשבתחילה מתגלה המשיח רק "לעדת המייחלים לו"[14], אך בבוא העת, יתגלה לכל ישראל. ומובא בספרים[15] שבדור הגאולה יהיו צדיקים ותלמידי חכמים שלא יכירו את המשיח מתחילה, ויתנגדו לו. אך לבסוף יתקיים "ואויביו אלביש בשת" - אלו החולקים עליו, והם "מבינים ואומרים בוודאי זה מלך המשיח", "אבל כל המאמין משנה הראשונה כופלים לו שכרו כפלי כפלים".
התהליך בדורנו
ערך מורחב – נצחיות חייו של הרבי |
בשבת פרשת וירא ה'תשנ"ב אמר הרבי כי בדורנו "ישנה לא רק המציאות דמשיח אלא גם ההתגלות דמשיח". מזה מובן שהתהליך של 'נגלה' כבר היה.
אף את תקופת "נכסה" רבים מפרשים שהחלה בג' תמוז ה'תשנ"ד, מאז איננו זוכים לשמוע ולראות את הרבי מלך המשיח שליט"א.
קישורים חיצוניים
- מה המקור לכך שמשיח לא יתגלה לכולם בשווה בתחילה? הרב שלום דובער וולפא, באתר מרכז את"ה בארץ הקודש
- משיח נגלה ונכסה וחוזר ונגלה, לקט מקורות באתר
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ ראה שמות ה, כ. במדבר י"א, ב. רות ה ו.
- ↑ ראה שמות ה, כ. במדבר י"א, ב. רות ה ו.
- ↑ רבינו בחיי שמות ה, כ"ב בסופו. שיר השירים רבה פ"ד וברמב"ן. רות רבה פ"ה. תורת משה שמות ה, כב. ראה אור החמה על הזוהר שמות ז, ב. ויקהל ריב, א. ספר הגלגולים פי"ג. ראה גם המשך "בשעה שהקדימו" תער"ב חלק א' ע' תיט-כ. ועוד.
- ↑ לקוטי שיחות ח"ט עמוד 105 הערה 74 בשולי הגליון.
- ↑ הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד'.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' ע' שט ואילך.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ט' ע' 381 בהערה.
- ↑ ספר הגילגולים פרק י"ג.
- ↑ רות ה ו.
- ↑ דניאל פי"ב יב.
- ↑ ניתן גם לפרש ארבעים ושנים ימים.
- ↑ במדב"ר יא, ב.
- ↑ "ארבע מאות שקל כסף" ע' רמ"א.
- ↑ אגרות הרמב"ן חלק א' ע' שכ"ב. וכן בכתבי האריז"ל שעה"ג פי"ג.
- ↑ פסיקתא רבתי לד.