שיחה:נגלה וחוזר ונכסה

מקור

"על פי תורתנו הקדושה צפוי מראש מצב ניסיון שבו מלך המשיח יתכסה מבני ישראל לאחר התגלותו הראשונה." אפשר לקבל מקורות? עם כל הכבוד, התייחסות למשפט כזה כפשוטו מזכירה לי דתות אחרות רח"ל.

אשמח להתייחסות רצינית. תודה.

לצערי, כשהערך נכתב לא צוינו המקורות. החומר הועתק מחוברת שנכתבה בנושא. אני מעתיק לך לכאן את החומר כפי שהוא מופיע בחוברת, יחד עם מראי המקומות. (מובאים בסוף, לפי המספור). מקווה שהועלתי. --chabadnik - שיחה 17:54, 5 יולי 2007 (EDT)

כתוב בספרים שכאשר חושך הגלות מתגבר סימן הוא לכך שהגאולה קרובה, "שבכל יום סמוך לעלות השחר, החושך מחשיך ביותר מן חשכת הלילה, ואחר כך אור השחר בוקע ועולה".

מלכות בית דוד דומה ללבנה, פעמים נגלית ופעמים נסתרת. בדורנו - הדור השביעי לאחרי גילוי אדיר של מלכות בית דוד במשך עשרות שנים, ואחרי שהרבי מודיע לכל העולם כי עומדים אנו על סף הגאולה ומלך המשיח כבר התגלה, ומעודד לעיני העולם כולו את ההכרזה על חייו הנצחיים כמלך המשיח - נראה לעינינו ההיפך, וביום ג' תמוז ה'תשנ"ד נעלם המלך המשיח מעיני עם ישראל.

כתוב בחז"ל שלפני גאולת מצרים נעלם הגואל - משה רבנו למדין, כשם שגואל ראשון נגלה ונכסה וחוזר ונגלה, כך גואל אחרון, נגלה ונכסה וחוזר ונגלה. מקורות רבים בנגלה ובנסתר מעידים על ניסיון זה בתקופה של טרום ההתגלות הסופית. יש להזכיר גם על דברי חז"ל הידועים שמשיח בא בהיסח הדעת.

הרבי שליט"א מלך המשיח עצמו, כשבוע לפני כ"ז אדר תשנ"ב רמז על מצב זה, וזה לשונו הקדוש: "נעשית ירידה לפי שעה (על דרך מה שנאמר "רגע קטן עזבתיך" ובחיצוניות (רק למראה עיניים), בכדי להביא את העליה שלא בערך, ולא רק עליה לרגע קטן (כנגד "רגע קטן עזבתיך"), אלא עליה. נצחית שאין אחריה הפסק כלל". עד כאן לשונו הקדוש

ידוע שבעת עליית משה רבנו להר סיני לאחרי מתן תורה לקבל את התורה ואת הלוחות, הבטיח להם שיחזור לאחר ארבעים יום. ביום הארבעים, התעכב משה מלבוא, והשטן הראה להם דמות משה מת בשמים, בני ישראל לא עמדו בניסיון וחטאו בחטא העגל, רק שבט לוי עמד בניסיון.

בכתבי האריז"ל מובא, כי ניסיון זה יחזור על עצמו קודם ביאת המשיח, כאשר המלך המשיח עצמו יתעלם. ונאמר במדרש כי "בתקופת כיסוי המשיח, כל מי שמאמינו אוכל גחלי רתמים ושרשי מלוחים"!

כמו כן כתוב אודות ניסיון נוסף: בתחילה מתגלה המשיח רק "לעדת המייחלים לו", אך בבוא העת, מתגלה לכל ישראל. ומובא בספרים 15 שבדור הגאולה יהיו צדיקים ותלמידי חכמים שלא יכירו את המשיח מתחילה, ויתנגדו לו. כך היה במלכות בית דוד 16 שגדולי ישראל לא הלכו מתחילה עם המלך שבחר ה', כך גם היו התנגדויות לגדולי ישראל רבים, החל ממשה רבינו שקרח ועדתו 17 מגדולי האומה חלקו עליו, והמשך ברמב"ם ובנשיאי החסידות 18 . אך לבסוף יתקיים "ואויביו אלביש בשת" 19 - אלו החולקים עליו, והם "מבינים ואומרים בודאי זה מלך המשיח" 20 , "אבל כל המאמין משנה הראשונה כופלים לו שכרו כפלי כפלים".

ומעניין לציין שבשיחת ג' תמוז ה'תנש"א, שנקבע ל'דבר מלכות' ליום ג' תמוז מעיר הרבי 21, כי ג' תמוז הוא אחד מהארבעים יום הראשונים שמשה רבנו היה בהר! ולא במקרה "ג' תמוז" (456) עולה בגימטרייא בדיוק "נכסה וחוזר ונגלה", עובדה המראה בהשגחה פרטית כי זהו בדיוק השלב עליו דיברו חז"ל. כן בהשגחה פרטית "ג' תמוז" בגימטריא "עוד משיח חי"!

זו לא תשובה רצינית. לטעון שהחברא קדישא עבדו עלינו כפי שהשטן עבד על עם ישראל בחטא העגל זה לשון הרע. כבר היו רבנים גדולים ביותר שטעו בחישובי קיצין ונתברר שנשיא חב"ד השביעי הוא האחרון, אך בימיו לא בא המשיח. זהו.

1. תשים לב בבקשה אלו ביטויים השמטתי ובבקשה אל תחזור אליהם. אני מתאר לעצמי שאתה מבין מדוע (באם לא, ציין זאת ואשתדל להסביר לך).
2. תקוותי שעם הזמן, הנושא - שבאמת היה צריך להיות הנושא הראשון המושלם באנציקלופדיה - יהיה מלא ומסודר מספיק על מנת לחסוך שאלות מעין אלו. הצלחה --chabadnik - שיחה 18:40, 6 יולי 2007 (EDT)

בעז"ה בימים הקרובים יעלו לאתר ערכים המבארים את נושאים אלו בארוכה, שם תנתן גם הבימה לדון על נושאים אלו בכובד ראש. --חיים נהר (שיחה) 22:18, 8 יולי 2007 (EDT)

איפה כתוב בדיוק בכתבי האריז"ל שהנסיון שמשה יעלם יחזור בשנית עם משיח? - סלחו לי על הבורות! ואני חושב (בלי כל כך קשר) שעיקר הנסיון הוא להאמין שהרבי ממשיך להנהיג אותנו והוא המלך המשיח. מלבד זאת, הויכוח הוא ויכוח הכי לגיטמי שבעולם על הפשט בשיחות הקודש, לא נסיון ולא "אמונה" כפי שמנסים להציג זאת.

מקורות

דחוף להוסיף את המקורות לערך, לא כולם נכנסים לדף השיחה כדי לראות זאת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יפה אמר הנ"ל. ועוד עיין בשיחה:ג' תמוז תשנ"ד#חובה להאריך. --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 18:59, 12 בפברואר 2010 (UTC)

אשמח לדעת האם מי שכתב את המקורות יודע יותר פרטים על מה שכתב , מכיוון שבדקתי את הספר תורת משה ולא ראיתי זאת. אשמח לדעת יותר פירוט על המקור. --יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! . דבר מלכות פנחס שיחה 22:53, 18 ביולי 2021 (UTC)

ראה בפסקה הראשונה ●  חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח • 05:31 • י' באב ה'תשפ"א

המשקל החשוב שהרבי נותן לכך

לא זוכר כרגע היכן, אבל הרבי מסביר כיצד אין בדברי הרמב"ם על הצבעת ר"ע וכל חכמי דורו על בר כוכבא כמשיח אמירה שלא סברו את ענין הנגלה וחוזר ונכסה כדבר הלכתי היות ובר כוכבא נכסה במערות קודם התגלותו. אני חושב שחשוב להוסיף את זה ואולי עם הסברה שמכאן משמע שהרבי מייחס לעניין זה משל רציני ומשמעותי על פני שלל מדרשי ואגדות שיש כלפי משיח (בפשטות יש אינספור דברים ומדרשים אחרים שנאמרו על משיח שניתן לשאול כיצד התקיימו בבר כוכבא)--חייל של המלך - שיחה, 22:04, ד' באייר, ה'תש"ף 22:04, 28 באפריל 2020 (IST)

הדבר מצויין בפנים, אם כי לא דייקת קודש לנשיא הדור! - שיחה, 01:29, ח' בתמוז, ה'תש"ף 01:29, 30 ביוני 2020 (UTC)

שם הערך

לא יותר מתאים נגלה נכסה ונגלה? הרי בין כך זה לא כתוב כמו במקורות ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • 02:08 • ח' בתמוז ה'תש"ף

בעד, 'נגלה ונכסה ונגלה' -- נכתב ע"י אחדות לקבלת פני משיח ששכח לחתום את שמו.

שיניתי בשעתו כי זו לשון המדרש, לדעתי הציטוט צריך להיות השם והשאר הפניות. -- קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 16:01, ח' בתמוז ה'תש"ף

לשון המדרש הוא 'נגלה להם וחוזר ונכסה' והשם שבהצעה הוא המוכר יותר והכולל בתוכו את הכתוב בערך (בהתחשב שמסיים בנגלה) ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • 23:28 • ח' בתמוז ה'תש"ף

קרייזי אבאוט משיח, יש מענה? ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • 10:42 • ט"ז באב תש"פ

אם התכוונת שכדי לדייק בלשון המדרש יש להוסיף המילה "להם", אולי הצדק עמך, ובכל אופן לקצר את לשון המדרש במילה אינו דומה ללהוסיף בו מה שלא נכתב בו. לא הבנתי מה הצורך לסיים בנגלה (לא מוכרח ששם הערך יכלול את כל הכתוב בערך). -- קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 11:39, י"ז באב ה'תש"ף

מלחמת עריכה

‏מפעילי מערכת שיע.ק. בברכה, מענדל סופר • ספר וסיפור 00:32, 20 באוגוסט 2025 (IDT)

חב"דפדי פעיל אסור היה לך לשחזר את העריכה אלא לדון בה בדף השיחה ולפנות להסכמה. אני משחרר את ההגנה על הערך מתוך ביטחון שתשמור על הכללים. קראתי את טענתך שההוספה הייתה אנצ' ושמענדל היה צריך לערוך את ההוספה ולא למחוק. גם אם לדעתך ההוספה אנצי', אם משתמש אחר סבור שההוספה לערך אינה תקינה והוא הסיר אותה, אין להכנס למלחמת עריכה ולדון בכך בדף השיחה. זה הכללים!!!

לגופו של עניין, העריכה הייתה לא אנצ' נטולת מקורות ובניסוח לא מספק. ובנוסף בניגוד לכלל שכותבים באתר רק 'הרבי'. אתה לא יכול לדרוש ממשתמש אחר לתקן את העריכה. ברשותו למחוק אותה וברשותך לתקן ולהגיע להסכמה בשיחה ואז להחזיר. בדיוק כמו שערך שנכתב גרוע דינו מחיקה, ואי אפשר לדרוש לתקן אותו במקום למחוק. זה בהחלט מנומס יותר אם משתמש מחליט לתקן עריכה של רעהו ולא לשחזר, אבל א. אי אפשר לדרוש זאת. ב. כאן זה היה משתמש אנונימי. ג. מדובר היה בבעיות מהותיות וקשות בעריכה. שיע • שיחה כ"ו באב ה'תשפ"ה 23:07, 20 באוגוסט 2025 (IDT)

מקבל. אבל עדיין לא הבנתי, האם זה שכתוב על הרבי "מלך המשיח שליט"א" זה סיבה למחוק את כל התוכן? האם זה נחשב תירוץ למחיקת העריכה? חוץ מזה שהניסוח די יפה, בהשוואה לערכים רבים באתר.. וגם לא נראה לי שכל מה שנמחק ע"י מענדל זה "בעייה מהותית וקשה בעריכה". יחי המלך המשיח! ~ נכתב ע"י חב"דפדי פעיל (שיחה) • יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! • ימות המשיח, כ"ו באב ה'תשפ"ה, בשעה 23:29, 20 באוגוסט 2025 (IDT)

שוב אתה בוחר להתעלם ממה שכתבתי, ולהציג כאילו הבעיה רק בניסוח הטכני והתארים.. בברכה, מענדל סופר • ספר וסיפור 00:19, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

זה די מדאיג אותי שאתה לא מבחין שהעריכה לא הייתה אנצי' בעליל! לא בתוכן ולא בניסוח שנראים כאילו זה הערה ופלפול בסוגיה (למשל כתוב שם פעמיים 'נראה ש', זה ניסוח שמתאים להערה) ולא בהיעדר המקורות. יתכן שיש כאן עוד ערכים עם בעיות, זה סיבה להוסיף חדשים?! בנוסף הבהרתי שאכן עדיף במידת האפשר לערוך ולנסח מחדש, אך אין זה מחובתו של ערך. ובמקרה שלעורך אין זמן או חשק לתקן עריכות בעייתיות עדיף שימחוק אותם מאשר שיתעלם. הרבה יותר גרוע זה ערך מבולבל שכתוב גרוע מאשר ערך שחסר בו מידע ולכן אם הברירה היא בין להתעלם מעריכה בעייתי או למחוק עדיף למחוק. שיע • שיחה ל' באב ה'תשפ"ה 02:32, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

המשך דיון

אני רואה שבחרת להתעלם מכל מה שכתבתי, ואני יחזור שוב על דבריי: אפשר להוסיף תבנית דרוש מקור, לצנזר תארים שלא מתאימים לך, במקום למחוק תוכן אינציקלופדי רחב וראוי לערך הזה בכוונה אידיאולוגית. הדברים שנכתבו אינם פרשנות אישית, כפי שאתה מנסה להציג זאת שוב ושוב, אלא נשמעים בהתוועדויות, בטורי הגות ובקבצים תורניים במשך שלושים השנים האחרונות. התנהגותך הכוחנית בשביל למחוק את התוכן בערך תמוהה מאוד, ונובעת בצורה ברורה מאוד מאינטרסים שונים. בינתיים אחכה לתגובתו של שיע, יחי המלך המשיח ~ נכתב ע"י חב"דפדי פעיל (שיחה) • יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! • ימות המשיח, כ"ו באב ה'תשפ"ה, בשעה 00:40, 20 באוגוסט 2025 (IDT)

מי שבחר להתעלם הוא כבודו. ראשית כל, הייתי מצפה ממשתמש ותיק כמוך לדעת את כללי האתר לגבי שחזורים ומלמות עריכה. להתעקשותך אחזור שוב על ההסבר הברור אותו נימקתי בתקציר: התוכן המשמעותי חסר מקור, אא"פ לצטט את דברי הרבי בנושא כזה ללא ציון מקורם, אם קיים (אגב הקטע המתחיל 'כמו"כ' נראה כדעת הכותב ולא חלק מ'דברי הרבי' שציטט לעיל). הפרשנות חסרת המקור גם לא ראוי' להכלל בערך ללא מקור, אף אם כת"ר סובר שכל המשפיעים מתוועדים ע"ז וכל גליונות בית משיח מלאים בזה. ובכלל, בלי קשר למקור הקטע ה'התוועדותי' הזה לא אנצי' בשום צורה (ונוסף לזה גם הכינויים הלא אנצי'). ואם אפשר שלא לתקוף שוב ושוב באמצעות הוצאת ש"ר כאילו אני פועל ממניעים אישיים (ואם כבר), אם לא למדת את הכללים (וציווי התורה) גם בזה. בברכה, מענדל סופר • ספר וסיפור 00:53, 20 באוגוסט 2025 (IDT)

לא ענית על מה שכתבתי. (א) אפשר להוסיף תבנית דרוש מקור במקומות בהם הכותב לא כתב מה המקור (ב) עכשיו הוספתי את כל המקורות (לגבי הפיסקא "הרבי מקביל" המקור לזה מצויין בס' יחי המלך המשיח, שאינו תח"י כרגע) כולל הקטע ה"התוועדותי" בלשונך, שיש לו תוקף אינציקלופדי כמו כל דבר המודפס בקובץ תורני ובכתב עת חסידי (ג) כינוי לא אינציקלופדי (כלשונך) אפשר למחוק, במקרה כזה לא מוחקים את כל התוכן ואין זה תירוץ כלל (ד) כוונותיך ממניעים אידאולוגיים נראים בבירור, כמו רבות מעריכותיך באתר והמפורסמות אינם צריכים ראי'. אין פה הוצאת ש"ר חס ושלום.. הערכים בחב"דפדיה מלאים בתבנית "דרוש מקור" לעריכות בלתי-אינצקלופדיות בעליל, אבל כאן בערך ממש בעייתי שיהי' טקסט הקצר ביותר ללא ציון מקור.. (ה) לסיכום: כבר הוספתי מקורות, נשאר מקור אחד שכתבתי לך איפה נמצא הציון, מקווה שיהי' מחר תח"י או שיוסיף אחד המשתמשים. יחי המלך המשיח ~ נכתב ע"י חב"דפדי פעיל (שיחה) • יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! • ימות המשיח, כ"ו באב ה'תשפ"ה, בשעה 01:10, 20 באוגוסט 2025 (IDT)

ייש"כ על הציונים. מה המקור לקטע המתחיל "כמו"כ מהמדרשים"? מה שכתבת לעניין ציון הדרוש מקור, יש הבדל עצום בין כתיבת עובדות לבין כתיבת פרשנויות ודעות אישיות, בדיוק כמו שאנונימי יביע את דעתו בערך של אחד הנושאים השנויים במחלוקת בחב"ד או כה"ג, ברור שאא"פ להותיר פרשנות בדרוש מקור ולהניח שיש מקור כלשהוא לדברים (בניגוד לעובדה, שאנו יוצאים מנקודת הנחה שכן הייתה, בדעה אין סיבה בכלל להניח הנחה כזאת). בכ"א אחזור על דברי, בערך אנצי' על המושג אין מקום להביא קטע פלפולי של הר' וולפא איך אולי להקביל ט"ו יום דלבנה כו', כאשר ברור אף לר' וולפא עצמו שהדברים לא נכתבו בתור עובדה אלא בתור "ואוי"ל" מסוייג ועל דא"פ, בדיוק כמו שבאנצי' לא נותנים מקום להגיגיו של כל משפיע ברמזים וגימטריאות וכו'. בברכה, מענדל סופר • ספר וסיפור 01:29, 20 באוגוסט 2025 (IDT)

אני רואה שאתה עדיין מתעלם לפחות מחלק ממה שכתבתי מדוע אין זו פרשנות אישית, לכן איני רואה צורך להגיב. יחי המלך המשיח ~ נכתב ע"י חב"דפדי פעיל (שיחה) • יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! • ימות המשיח, כ"ו באב ה'תשפ"ה, בשעה 01:52, 20 באוגוסט 2025 (IDT)

מה שאתה מנסה לטעון לפי איך שהצלחתי להבין הוא, שכיון שיש לפרשנות מקור - "יש לו תוקף אינציקלופדי כמו כל דבר המודפס בקובץ תורני ובכתב עת חסידי". וע"ז הסברתי בנועם ובאריכות מה אנצי' להביא ומה לא, וחבל שכב' מתעקש להתעלם. בברכה, מענדל סופר • ספר וסיפור 01:59, 20 באוגוסט 2025 (IDT)

מבלי להכנס לדיון על מה שכתבת בנוגע לרב וולפא שאינו נכון מכל ההיבטים (חוץ מזה שאין זה המקור היחיד), אין זו 'פרשנות אישית', ולכן הבאתי מקור (לא כמו שאתה מנסה להציג זאת בנועם ובאריכות). יחי המלך המשיח ~ נכתב ע"י חב"דפדי פעיל (שיחה) • יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! • ימות המשיח, כ"ו באב ה'תשפ"ה, בשעה 02:17, 20 באוגוסט 2025 (IDT)