חמורו של משיח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שמואל חיים העביר את הדף שיחה:חמורו של משיח לשם חמורו של משיח בלי להשאיר הפניה)
שורה 36: שורה 36:
{{גאולה ומשיח}}
{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מגלות לגאולה]]

גרסה מ־15:50, 6 בינואר 2021

חמורו של משיח זה החמור שאיתו יבוא מלך המשיח, אם הוא יבוא "בעיתה".

גילי מאוד בת-ציון, הריעי בת-ירושלים, הנה מלכך יבוא לך, צדיק ונושע הוא, עני ורוכב על חמור ועל עיר בן-אתונות
זכריה,ט,ט,
תמונה שצלמה הצלמת "מרים צחי" המבטא את הרבי כמלך המשיח רוכב על חמור

מקורו

חמורו של משיח נזכר לראשונה בספר זכריה, שם כתוב שמלך המשיח יבוא רכוב על חמור:

גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות

זכריה, ט, ט

וחמור זה הוא החמור עליו רכבו אברהם ומשה ע"פ פירוש רש"י על הפסוק:"ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור" [1] שחומר זה הוא החמור עליו רכב אברהם ושעליו ירכב מלך המשיח.

לעומת זאת בספר דניאל [2] נאמר "וארו עם עני שמיא כבר אנש אתה". כלומר, שמלך המשיח יתגלה על עננים.

במסכת סנהדרין[3] מסופר שרבי יהושע בן לוי שאל שאיך זה יתכן שמצד אחד כתוב בדניאל שמשיח יבוא על ענני שמיא ומצד שני כתוב בזכריה שהוא יבוא על חמור,ותירצו לו שעם המשיח יבוא לפני הזמן שלו "זכו" - בזכות מעשי ישראל, אז הוא יבוא על ענני שמיא ואם הוא יבוא "בעיתה" בזמנו אז יבוא רוכב על חמור:

אמר רבי אלכסנדרי ריב"ל רמי כתיב וארו עם ענני שמיא כבר אינש אתה וכתיב עני ורוכב על חמור זכו עם ענני שמיא לא זכו, עני רוכב על חמור

סנהדרין, צ"ח, א

.

בהמשך הגמרא נאמר שהמלך "שבור" אמר לשמואל שאם המשיח יבוא בחמור אז הוא יתן לו סוס משובח, בתגובה ענה לו שמואל ש"האם יש לך חמור בן מאה גוונים, כמו שיש למשיח?".

עניינו

רש"י מפרש ש"רוכב על חמור" זה מסמל על מידת הענווה של מלך המשיח [4], ומפרשים רבים פרשו גם שהחמור הכוונה למידת הענווה [5].יש שפרשו ש"רוכב על חמור", פירושו שיבוא בהיסח הדעת, כיון שהדור אינו ראוי למשיח, והשטן יעכב ביאתו. ולכן מסיח את דעתו של השטן, ובא על חמור, שהשטן אינו חושב שראוי למשיח לבוא על החמור, אלא על סוס.

הש"ך פירש[6] שהחמור הכוונה היא של לומדי התורה, שמלך המשיח יבוא בזכות לומדי התורה.

המהר"ל מפראג פירש שהכוונה שהמשיח רוכב על חמור זה מפני שחמור הוא הבעל חיים הפשוט ביותר, וזה שמשלך המשיח רוכב עליו זה מראה על מעלתו של מלך המשיח שהוא מרומם מכולם.[7]הרגוצ'ובי כתב שחמור זה הוא החמור של בלעם, בגלל שבלעם התנבא על ימות המשיח.[8]

בתורת החסידות

הרבי מבאר בשיחה [9] את עניינו של "החמור של מלך המשיח", בשיחה מביא הרבי את דברי רש"י ומקשה עליהם כמה קושיות, מדוע באמת לקח משה רבינו עבור אשתו וילדיו דווקא את החמור המיוחד של אברהם ולא סתם סוס או גמל? ומדוע אינו מביא מה שנאמר במדרש שהוא החמור שנברא בין השמשות? הרבי מבאר, שמשה לקח את החמור למצרים, כיון שלחמור זה יש תפקיד מכריע בתהליך הבאת הגאולה ולכן הביא את המדרש שהוא החמור עליו יתגלה מלך המשיח.

בתחילה סירב משה רבינו לקחת על עצמו את תפקיד גאולתן של בני ישראל ממצרים, וטען בפני ה' שאינו מוכשר וראוי לכך, וכי "שלח נא ביד תשלח", שלח ביד משיח צדקנו, תשובתו של ה' לכך נרמזת בהגעת משה עם החמור. לומר שאין הגאולה ממצרים והגאולה העתידה – שתי גאולות נפרדות, אלא הם תהליך מתמשך אחד, של הגאולה השלימה, וזה שחשב משה שאינו ראוי לכך, גם תשובה לזה נרמז בשליחתו עם חמורו של מלך המשיח, שהרי החמור מסמל על מידת הענווה של המשיח. ובזה מרמז ה' למשה שדווקא מצד ביטולו, ראוי הוא להיות מושיען של ישראל.

אצל אברהם נאמר ש"חבש את החמור", אצל משה "וירכיבם על החמור", ואצל משיח כתוב "שעתיד להתגלות עליו". שינויים אלו מצביעים על שלשה שלבי ודרגות בהמשכת קדושה בעולם, בתקופות של אברהם, משה ומשיח.

חמור זה, מרמז על חומריות הגוף והעולם. וזה הקשר בין הגאולה לחמור, כי תוכנה של הגאולה הוא לגלות את אור ה' וע"י לזכך ולבטל את החומר.

הרבי בשיחה אחרת מסביר את דבריו של יעקב "ויהי לי שור וחמור", שאצל לבן הוא התעסק בדברים גשמיים וחומריים, ודווקא ע"י עבודה זו יבוא המשיח על החמור, שזו מעלה יותר גדולה אפילו מענני שמיא[10], הרבי מבאר במקום אחר שכל יהודי יכול להגיע למדרגה זו של "עני ורוכב על חמור"[11].

קישורים חיצוניים

קרדיט: חלק מהמידע בערך זה מבוסס על הערך "חמורו של משיח" באתר "תורת הגאולה"


הערות שוליים

  1. שמות,י"ד
  2. דניאל,ז,י"ג
  3. צח,א
  4. בספר זכריה
  5. בספר דניאל
  6. ש"ך על התורה, פרשת כי תצא
  7. נצח ישראל,מ
  8. צפנת פענח,בלק כ"ג
  9. לקו"ש חל"א, שיחה ג' לפ' שמות, עמ' 15
  10. לקו"ש, ,א עמ' 68
  11. ספר המאמרים תשי"ח, ע' 309