וארו עם ענני שמיא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף ענני שמיא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: התאמה לסגנון חב"דפדיה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
המחשה של עננים מעל 770, עליהם מופיע כיתוב של ייעוד הגאולה: "וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא"

"וארו עם ענני שמיא", נאמר אודות מלך המשיח, שיופיע עם ענני שמיא[1].

במקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מלך המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָה

דניאל ז, יג

תרגום: והנה עם העננים של השמים ("כבן אדם" -) מלך המשיח הגיע

ענני שמיא או חמור - התיווך והסתירה על פי נגלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ממקור זו אכן רואים שמלך המשיח יופיע עם העננים, אך ישנו גם פסוק שמשמע שיופיע עם חמורו של מלך המשיח, ומתאר אתו כ"עני ורוכב על חמור"[2], ולא עם עננים.

הגמרא מבארת שאם בני ישראל יהיו במצב שזכו, אז הגאולה תהיה במהירות באופן של אחישנה, ואז יופיע על ענני שמיא. ובמקרה שבני ישראל לא זכו, אז יופיע עם חמור[3].

התיווך והסתירה על פי חסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

תוכן תירוץ הגמרא על הסתירה שבין שני הפסוקים ("ארו עם ענני שמיא", ו"עני ורוכב על חמור") הוא – שבימות המשיח יהיו שני ענינים: (א) הפעולה בנפש האלקית, "לאשתאבא בגופא דמלכא" בתכלית, שזה הענין של "ארו עם ענני שמיא", (ב) הפעולה בהגוף – שמצד עצמו הוא במעמד ומצב ד"לא זכו" – שיתעלה למעלה יותר אפילו מבחי' יחידה שבנפש, שזהו"ע "רוכב על חמור".

ושני פסוקים אלו קשורים גם עם שני אופני העבודה – עבודת הצדיקים ועבודת בעלי-תשובה: עבודת הצדיקים – "חסיד מעיקרו", שלא חטא מימיו, והוא מלכתחילה מזוכך ("זכו") – שהנהגתם היא באופן ד"ארו עם ענני שמיא", שהולכים ומתעלים בעילוי אחר עילוי, אבל עדיין אין זה תכלית העלי'; ועבודת בעלי-תשובה – שמצד עצמם הם במעמד ומצב ד"לא זכו", אלא שע"י עבודת התומ"צ נעשים הם למעלה מצדיקים גמורים, כיון שאצלם ישנו הענין ד"רוכב על חמור"[4].

בני ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי אומר[5] שבעצם גם לכל בני ישראל יעשה הקב"ה נס ויתן להם את האפשרות "לעוף" עם העננים שישאו היהודים לקראת הגאולה, על דרך שכתוב וארו עם ענני שמיא בנוגע למלך המשיח. ולא יצטרכו לבא לידי "טריין'ס" או "פליין'ס" ח"ו[6].

בתי כנסיות ובתי מדרשות[עריכה | עריכת קוד מקור]

‏‏

ערך מורחב – עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל

גם כל בתי כנסיות ובתי מדרשות, וכל בתי חב"ד, יקבעו בארץ ישראל[7].

בכל שבת וראש חודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

לעתיד לבא בני ישראל יעלו לבית המקדש בירושלים בכל שבת וראש חודש, שנאמר[8] "וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְפָנַי אָמַר ה'".

והיאך באים בראש חדש ובשבת מסוף העולם? אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים, והם מתפללין שם בבקר, והוא שהנביא מקלסן[9] מי אלה כעב תעופינה[10].

לפי זה גם מוכיח הרבי[11] שאפשר שהגאולה תגיע בשבת ואין חשש של "תחומין" היות ש"אין תחומין למעלה מעשרה" טפחים.

כבר היה לעולמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – כבר היה לעולמים

מעשינו ועבודתנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

העבודה בענינים רוחניים - מלמעל"ט - מביאה לוארו עם ענני שמיא, והעבודה בענינים חומריים - מלמטלמ"ע - מביא לעני ורוחב על החמור[15].

על ידי העבודה של זריזות[16].

גם כשיש רוחות בלתי רצויות מנשבות, בכוחו של יהודי להפוך את המצב לטוב - עניני שמיא. דוגמא לדבר שבזמנים הקודמים ובזמן הזה יכולים לנצל את הכוח של הרוח לעשות ממנו "כח הפועל", כדי להפעיל מכונה המספקת אור בבית[17].

הערות שוליים

  1. דניאל ז, יג. ע"פ פירוש רש"י.
  2. זכריה ט, ט.
  3. מסכת סנהדרין צח, א.
  4. י"ט כסלו ה'תשח"י, תו"מ ע' 215.
  5. כ"א מנ"א תשמ"ט, התוועדויות ס"ע 189. לקו"ש חכ"ג ע' 240. ערב פסח תשנ"ב.
  6. לקו"ש חל"ז ע' 136.
  7. מגילה כט, א.
  8. ישעי' סו, כג.
  9. ישעי' ס, ח.
  10. ילקוט שמעוני רמז תקג.
  11. פרשת פנחס תשמ"ה.
  12. ראה התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1312.
  13. ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5.
  14. ראה התוועדות אחש"פ תשמ"ג, התוועדויות סוף ע' 1318.
  15. לקו"ש ח"א ע' 70.
  16. התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1616.
  17. התוועדויות תשמ"ו ח"ג ע' 446.