וגר זאב עם כבש: הבדלים בין גרסאות בדף
(קישורים חיצוניים) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 10: | שורה 10: | ||
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6562 וגר זאב עם כבש - משל וגם תופעה]''' {{חב|}} | *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6562 וגר זאב עם כבש - משל וגם תופעה]''' {{חב|}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תבנית:גאולה ומשיח}} | |||
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | [[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | ||
{{קצרמר|גאולה ומשיח}} | {{קצרמר|גאולה ומשיח}} |
גרסה מ־21:11, 27 באפריל 2016
בנבואת ישעיהו הנביא נאמר וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נהג בם[1]. המשמעות הפשוטה של יעוד זה הינה, שלעתיד לבוא כל הבעלי חיים יעזבו את טבעם המושחת ויפסיקו לטרוף, וכמו שנאמר בתורה "והשבתי חיה רעה מן הארץ"[2].
את משמעותו הפנימית של יעוד זה מסביר הרמב"ם בספרו יד החזקה בהלכות מלכים: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, משל וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם, המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם, ונמר שוקד על עריהם, ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן".
אך כל זאת לפי דעתו של הרמב"ם שלעתיד "עולם כמנהגו נוהג"[3], אך לפי דעתם של חלק מהראשונים (הרמב"ן[4] ועוד) הסוברים שלעתיד יהיה שינוי במנהגו של עולם, מובן שיעוד זה יתקיים כפשוטו.
הרבי מלך המשיח מסביר[5] שאף לפי שיטת הרמב"ם יתקיימו יעודים אלה כפשוטם, אך זאת בתקופה מאוחרת יותר בימות המשיח.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים