תענית בכורות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
(כבר שנתיים בעבודה ממושכת?)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה מתמשכת}}
'''תענית בכורות''' הוא מנהג מימי ה[[גאונים]] שיצומו ה[[בכור|בכורות]] בערב [[חג הפסח]], כזכר ל[[נס]] שנעשה להם באותו הלילה כאשר ניצלו בכורות עם ישראל, מתוך כל בכורי [[מצרים]] שנהרגו באותו לילה ב[[מכת בכורות]].
'''תענית בכורות''' הוא מנהג מימי ה[[גאונים]] שיצומו ה[[בכור|בכורות]] בערב [[חג הפסח]], כזכר ל[[נס]] שנעשה להם באותו הלילה כאשר ניצלו בכורות עם ישראל, מתוך כל בכורי [[מצרים]] שנהרגו באותו לילה ב[[מכת בכורות]].


שורה 15: שורה 14:


===אצל רבותינו נשיאינו===
===אצל רבותינו נשיאינו===
[[אדמו"ר הריי"צ]] נהג להשלים את התענית ולא לצאת ידי חובה בשמיעת סיום מסכת{{הערה|שיחת י"ט כסלו תשט"ז.}} אף שהיה ספק בכור{{הערה|שמועות וסיפורים ח"א.}}.
[[אדמו"ר הריי"צ]] נהג להשלים את התענית ולא לצאת ידי חובה בשמיעת סיום מסכת{{הערה|שיחת י"ט כסלו תשט"ז.}} אף שהיה ספק בכור{{הערה|שמועות וסיפורים ח"א, עמ' 190.}}.


[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לסיים מסכת בערב פסח, אף על פי שלא היה בכור.
[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לסיים מסכת בערב פסח, אף על פי שלא היה בכור.

גרסה אחרונה מ־15:09, 3 ביולי 2024

תענית בכורות הוא מנהג מימי הגאונים שיצומו הבכורות בערב חג הפסח, כזכר לנס שנעשה להם באותו הלילה כאשר ניצלו בכורות עם ישראל, מתוך כל בכורי מצרים שנהרגו באותו לילה במכת בכורות.

החייבים בתענית[עריכה | עריכת קוד מקור]

היות שטעם המנהג להתענות הוא על שניצלו ממכת בכורות, בה מתו כל הבכורות במצרים, גם מי שהיה בכור רק לאביו או רק לאמו[1], כך גם נקבע המנהג לדורות שלא רק בכור על פי הלכה מתענה, אלא כל מי שיש לו צד בכורה, גם אם היה לפניו נפל, או שהוא בכור רק לאביו או רק לאמו.

בקביעות של ערב פסח שחל בשבת שמקדימים את התענית ליום חמישי, גם נער שיום הבר מצווה שלו חל רק בשבת, מחוייב בתענית, על אף שביום התענית עצמה (יומיים קודם לכן) עדיין לא מלאו לו י"ג שנים[2].

ביטול התענית[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהג ישראל לסיים מסכת בערב פסח, על מנת לקיים סעודת מצוה, ובכך להפטר מהתענית.

יש הנוהגים שלא להסתפק בסיום מסכת ששומעים בבית הכנסת ולהחמיר לסיים בעצמם מסכת בערב פסח.

יש המחמירים [3] להשלים את התענית בערב פסח גם כאשר עורכים סיום.

אצל רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ נהג להשלים את התענית ולא לצאת ידי חובה בשמיעת סיום מסכת[4] אף שהיה ספק בכור[5].

אדמו"ר הרש"ב נהג לסיים מסכת בערב פסח, אף על פי שלא היה בכור.

לגבי מנהגו של הרבי קיימים חילוקי דיעות[דרושה הבהרה].

שינוי זמנה של התענית[עריכה | עריכת קוד מקור]

אם חל ערב פסח בשבת, נדחית תענית הבכורות ליום חמישי שלפניו[6], כשבו נקבע זמנה של התענית. לפיכך עורכים סיום מסכת רק ביום חמישי (ולא גם ביום שישי או בשבת), ומי שלא התענה ביום חמישי אין לו להתענות ביום שישי[7].

בקביעות שנה שבה יום א' של חג הפסח חל בשבת, תענית הבכורות היא ביום שישי, למרות שבדרך כלל אין מתענים בערב שבת.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. כדרשת חז"ל שהובאה ברש"י על הפסוק "כי אין בית אשר אין שם מת", שהמצריות היו מזנות תחת בעליהן.
  2. לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 70.
  3. עיין בשו"ע אדה"ז סימן תע סעיף ח.
  4. שיחת י"ט כסלו תשט"ז.
  5. שמועות וסיפורים ח"א, עמ' 190.
  6. שו"ע אדמו"ר הזקן תע, ז.
  7. על-פי לקוטי שיחות חי"ז, עמ' 70-66.