ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
(הבה)
 
(119 גרסאות ביניים של 44 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
{{ישיבה|
{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש
|תמונה=[[קובץ:בוגרי צפת תשרי הקהל עו.jpg|ללא מסגרת|250px]]
|תמונה=התמונה המרכזית צפת פ״ה.jpg
|כתובית=חלק מבוגרי הישיבה בתמונה על רקע [[770]] {{ש}}([[תשרי]] [[תשע"ו]] - [[שנת הקהל]])
|כתובית=תמונה של תלמידי הישיבה בשנת תשפ"ה
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]
|תאריך יסוד=[[אייר]] [[תשל"ז]]
|תאריך יסוד=[[אייר]] [[תשל"ז]]
שורה 9: שורה 9:
|מיקום=[[צפת]]
|מיקום=[[צפת]]
|מייסד ומנהל ראשון=הרב [[אליהו פרידמן]]
|מייסד ומנהל ראשון=הרב [[אליהו פרידמן]]
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]]
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[ירון יחזקאל נאמן]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב שלמה זלמן לבקיבקר, הרב [[ירון יחזקאל נאמן]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[יוסף יצחק אופן]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[יוסף יצחק אופן]]
|מספר תלמידים=400 (נכון ל[[תשפ"א]])
|מספר תלמידים=480 (נכון לשנת [[תשפ"ה]])
|ספר פלפולים=שערי ישיבה
|ספר פלפולים=שערי ישיבה
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|הערות התמימים ואנ"ש]]
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|הערות התמימים ואנ"ש]]
שורה 18: שורה 18:
|מפה=
|מפה=
}}
}}
[[קובץ:לוגו ישיבה צפת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל הישיבה]]
[[קובץ:לוגו ישיבה צפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל הישיבה]]
[[קובץ:הרב ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה - הרב וילשנסקי]]
[[קובץ:ייצ וילי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה - הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] (בעת מסירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה ([[תשפ"ג]]))]]
'''[[ישיבה|ישיבת]] [[חסידי חב"ד]] [[ליובאוויטש]] [[צפת]]''' הינה 'ישיבה גדולה' המיועדת ל[[תמים|תמימים]] ממשפחות [[אנ"ש]], ולתמימים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה שהינה הגדולה בישיבות חב"ד ברחבי הארץ, נוסדה בשנת [[תשל"ז]] על ידי הרב [[אליהו אריה פרידמן]] כמנהל גשמי ועל ידי [[יוסף יצחק וילשנסקי|הרב ווילשאנסקי]] והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר|לבקיבקר]] בעיר הקודש [[צפת]] וכחלק מעבודת השליחות. הישיבה מתאפיינת בחיות מיוחדת ב[[לימוד גאולה ומשיח|לימוד ענייני הגאולה]] ואמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|מלך המשיח]]. בישיבה לומדים נכון לשנת [[תשפ"א]] ארבע מאות [[תמימים]].
'''[[ישיבה|ישיבת]] [[חסידי חב"ד]] [[ליובאוויטש]] [[צפת]]''', הינה 'ישיבה גדולה' המיועדת ל[[תמים|תמימים]] ממשפחות [[אנ"ש]], ולתמימים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה שהינה הגדולה בישיבות חב"ד ברחבי הארץ, נוסדה בשנת [[תשל"ז]] על ידי הרב [[אליהו אריה פרידמן]] כמנהל גשמי ועל ידי [[יוסף יצחק וילשנסקי|הרב ווילשאנסקי]] והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר|לבקיבקר]] בעיר הקודש צפת וכחלק מעבודת השליחות. הישיבה מתאפיינת בחיות מיוחדת ב[[לימוד גאולה ומשיח|לימוד ענייני הגאולה]] ואמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|מלך המשיח]]. בישיבה לומדים נכון לשנת הלימודים תשפ"ה 480 [[תמימים]].


== שם הישיבה ==
== שם הישיבה ==
הישיבות ש[[הרבי]] הקים במשך שנות נשיאותו (עד לפטירתו של [[הרש"ג]]) לא נקראו "[[תומכי תמימים]]" באופן רשמי.
הישיבות שהוקמו בתור סניפים לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] או ב[[ארץ הקודש]] נקראו "תומכי תמימים". בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות [[צפת]], עליהם אמר הרבי (לרב [[אריה לייב קפלן]]){{מקור}}: 'צפת איז מיין נחלה' (= צפת היא הנחלה שלי).
 
יוצאי דופן הישיבות שהוקמו, בתור סניפים לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] או ב[[ארץ הקודש]], שנקראו גם הם "תומכי תמימים".
 
בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות [[צפת]], עליהם אמר הרבי (לרב [[אריה לייב קפלן]]){{מקור}}: 'צפת איז מיין נחלה' (= צפת היא הנחלה שלי).


חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור "ישיבת תומכי תמימים צפת" ובכמה מכתבים עבור "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת". ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב "תומכי תמימים" מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים{{הערה|ספר '''הישיבה''' עמוד 14, יצא לאור על ידי הישיבה וארגון אביחי"ל, תשס"ד.}}.
חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור "ישיבת תומכי תמימים צפת" ובכמה מכתבים עבור "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת". ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב "תומכי תמימים" מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים{{הערה|ספר '''הישיבה''' עמוד 14, יצא לאור על ידי הישיבה וארגון אביחי"ל, תשס"ד.}}.
שורה 35: שורה 31:
==היסטוריה==
==היסטוריה==
===ימי בראשית===
===ימי בראשית===
[[קובץ:צפתי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הפנימיה]][[קובץ:כללית צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת מחזור של הישיבה. [[תשע"ב]]]]
[[קובץ:צפתי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הפנימיה]]
בערך בשנת [[תשל"ז]] הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום.  
[[קובץ:בוגרי צפת תשרי הקהל עו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מבוגרי הישיבה בתמונה על רקע [[770]] {{ש}}([[תשרי]] [[תשע"ו]] - [[שנת הקהל]])]]
 
בערך בשנת [[תשל"ו]] הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום. הרב [[אליהו אריה פרידמן]] היה זה שהגה את רעיון הקמת הישיבה והציעו בפני הרב [[אריה לייב קפלן]]. הרב פרידמן גם נטל על עצמו את העול לנהל את החלק הגשמי והכספי של הישיבה. במכתב הנושא את התאריך ט"ו אלול, יום התייסדות [[תומכי תמימים]] כתב הרב קפלן לרבי שהרב פרידמן נטל על עצמו את העול והכספי ורוצים להקים את הישיבה. על כך השיב הרבי (בקשר לרב פרידמן): {{ציטוטון|הניסה בזה? המסוגל לזה? בכל אופן הרי יכול לנסות עתה -כשאין אחריות מוסד קיים עליו}}{{הערה|אגרות קודש (שבהוצאת [[ועד הנחות בלה"ק]]) חלק ל"א ע' שו, על פי [https://col.org.il/news/133315 זכרון הרב קפלן]}}. לאחר שהצעת הקמת הישיבה הועלתה בפני הרבי, באמצעות הרב [[חודקוב]], לא איחרה ההסכמה לבוא. לאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בחודש [[אייר]] [[תשל"ז|ה'תשל"ז]] ישיבת חב"ד בצפת.
הרב אריה לייב קפלן העלה את ההצעה בפני [[הרבי]], באמצעות הרב [[חודקוב]], וההסכמה לא איחרה לבוא.  


הרב [[אליהו אריה פרידמן]], מראשוני המתיישבים החב"דיים בצפת, נטל על עצמו את המלאכה לנהל את הישיבה, ולאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בחודש [[אייר]] [[תשל"ז|ה'תשל"ז]] ישיבת חב"ד בצפת. בצוות ניהול משרד הישיבה בתחילתה הייתה מרת [[יוכבד זלמנוב]] בסיוע בנה הרב [[משה זלמנוב]] שניהל את המשק עד לשנת תש"מ. בשנת תשל"ט מונה הרב [[יוחנן גוראריה]] למנהל גשמי ולאחריו מונה הרב [[רחמים אנטיאן]].
בצוות ניהול משרד הישיבה בתחילתה הייתה מרת [[יוכבד זלמנוב]] בסיוע בנה הרב [[משה זלמנוב]] שניהל את המשק עד לשנת [[תש"מ]]. בשנת תשל"ט מונה הרב [[יוחנן גוראריה]] למנהל גשמי ולאחריו מונה הרב [[רחמים אנטיאן]].


הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - אז ראש ישיבה ו[[משפיע]], וכיום ראש הישיבה, והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - אז ראש ישיבה ו[[משפיע]] וכיום אחד מראשי הישיבה ר"מ ו[[משגיח]] ראשי.
הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - אז ראש ישיבה ו[[משפיע]], וכיום ראש הישיבה, והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - אז ראש ישיבה ומשפיע וכיום אחד מראשי הישיבה [[ר"מ]] ו[[משגיח]] ראשי.


ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב שלמה זלמן לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה.
ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב שלמה זלמן לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה.


בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], בתור [[משפיע]] בישיבה. הרב ארנשטיין, שהתחיל את דרכו בישיבה כ[[משפיע]], כיהן במשך שנים רבות כ[[משפיע]] הראשי של הישיבה. גם בשנותיו האחרונות - למרות עיסוקיו הרבים המשיך הרב ארנשטיין למסור את שיעור ה[[תניא]] המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד, למסור שיעורי חסידות שבועיים ול[[התוועדות חסידית|התוועד]] עם התמימים אחת לכמה [[שבת|שבתות]].
בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] שהתחיל את דרכו בישיבה כ[[משפיע]], כיהן במשך שנים רבות כמשפיע הראשי של הישיבה. גם בשנותיו האחרונות - למרות עיסוקיו הרבים המשיך [[משה מרדכי ארנשטיין|הרב ארנשטיין]] למסור את שיעור ה[[תניא]] המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד, למסור שיעורי חסידות שבועיים ול[[התוועדות חסידית|התוועד]] עם התמימים אחת לכמה [[שבת]]ות.


===התפתחות הישיבה===
===התפתחות הישיבה===
שורה 57: שורה 52:
===כניסה למבני קבע===
===כניסה למבני קבע===
[[קובץ:זאל צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה]]
[[קובץ:זאל צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה]]
הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים וחדר האוכל, ה[[זאל]] שכן בבתי המדרש של "וויז'ניץ טוניס", "קרלין סטולין" ו"קוסוב" בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה, עד ששכרו את מלון רקפת, הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותו לפנימייה עבור הישיבה.  
הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים וחדר האוכל, ה[[זאל]] שכן בבתי המדרש של "וויז'ניץ טוניס", "קרלין סטולין" ו"קוסוב" בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה, עד ששכרו את מלון רקפת, הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותו לפנימייה עבור הישיבה.


גם בית המדרש זכה בשנת [[תשמ"א]] (1981) לאכסניה של קבע. [[בית הכנסת]] של הרידב"ז שהועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב"ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים.
גם בית המדרש זכה בשנת [[תשמ"א]] (1981) לאכסניה של קבע. [[בית הכנסת]] של הרידב"ז שהועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב"ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים.
שורה 67: שורה 62:


===הישיבה כיום===
===הישיבה כיום===
בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי נוחיות.
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] התפרסמה הישיבה כישיבה שמובילה קו של [[התקשרות לרבי|התקשרות איתנה לרבי]] מלך המשיח שליט"א ואמונה ב[[בשורת הגאולה]] יחד עם [[פרסום גאולה ומשיח]] מתוך דגש על [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|זהותו של מלך המשיח]] ו[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו]].
 
בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי עזר, עם פתיחת זמן הקיץ תשפ"ד הושלמה הרחבת הזאל.


בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מידי שנה נבחנים תלמידים רבים עשרות ומאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן.
בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מדי שנה נבחנים תלמידים רבים מאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן.


‏הישיבה מוציאה לאור מזמן לזמן (על פי רוב - פעם בחודש) [[קובץ הערות]] עם חידושי תורה מתלמידי ורבני הישיבה, וכן מזמן לזמן (על פי רוב - פעם או פעמיים בשנה) ספר פלפולים.
הישיבה מוציאה לאור מזמן לזמן (על פי רוב - פעם בחודש) [[קובץ הערות]] עם חידושי תורה מתלמידי ורבני הישיבה, וכן מזמן לזמן (על פי רוב - פעם או פעמיים בשנה) ספר פלפולים.


הישיבה מתייחדת גם במספר העצום של ארגונים המפעילים תלמידיה, בהם נמנים:  
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ה]] לומדים בישיבה כ-480 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' בישיבה ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת בקבוצה ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]]. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כ[[התלמידים השלוחים|תלמידים שלוחים]] בישיבות חב"ד ברחבי תבל.
 
הישיבה מתייחדת גם במספר של ארגונים המפעילים תלמידיה, בהם נמנים:
* [[קעמפ אורו של משיח]].
* [[קעמפ אורו של משיח]].
* [[יהדודס]] - מועדוניות יהדות לילדים שאינם שומרים תומ"צ לע"ע בסגנון פעילות ארגון [[של"ה]].
* [[יהדודס]] - מועדוניות יהדות לילדים שאינם שומרים תומ"צ לע"ע בסגנון פעילות ארגון [[של"ה]].
* ארגון [[ופרצת קוממיות]] - הפצת יהדות ביישובי הדרום.  
* ארגון [[ופרצת קוממיות]] - הפצת יהדות ביישובי הדרום.
* ארגון [[ופרצת צפונה]] - הפצת יהדות ביישובי הצפון.
* ארגון [[ופרצת צפונה]] - הפצת יהדות ביישובי הצפון.
* [[בית חב"ד בהילולות הצדיקים]] (הפעיל בעיקר עם העולים לציונו של הרשב"י).
* [[בית חב"ד בהילולות הצדיקים]] (הפעיל בעיקר עם העולים לציונו של הרשב"י והאר"י).
* ארגון [[צבאות ה']] ב[[צפת]] המפעיל גם את קעמפ [[גן ישראל צפת]].
* ארגון [[צבאות ה']] ב[[צפת]].
* שבתות צבאות השם.
* שבתות צבאות השם.
* [[מקהלת צבאות השם]].
* [[מקהלת צבאות השם]].
* קייטנות (דיי קעמפ) חב"ד בפריסה ארצית כשהגדולות שבהן הן ב[[ביתר עלית]], [[נחלת הר חב"ד]], [[פתח תקווה]] ו[[תל אביב]].
* קייטנות (דיי קעמפ) חב"ד בפריסה ארצית: הבולטות שבהן, נחלקעמפ בנחלת הר חב"ד, ב[[ביתר עלית]], [[פתח תקווה]] ו[[תל אביב]].
* ערב עם חב"ד - ערב הכולל תוכנית לכלל המקורבים של בחורי הישיבה
* שיעורי תורה בטלפון, ועוד.
* שיעורי תורה בטלפון, ועוד.


שורה 88: שורה 88:
בשלהי שנת [[תשד"מ]] עברה הפנימיה למבנה ששימש קודם לכן כמלון רקפת - בתחילה בשכירות, ולאחר מכן נרכש המבנה בסיועו של הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], ונערך שיפוץ נוסף. בשל הקשיים בתשלום המשכנתא על המקום, נמצא תורם שהשתתף בעלות המשכנתא, אך כתנאי לכך רשם את המבנה על שמו. לאחר שנים נקלע התורם לקשיים ומכר את המבנה. מאז פתחה הישיבה במאבק משפטי על מנת להציל את המבנה ולהשאירו בידי הישיבה. במקביל ניסתה הישיבה לנהל משא ומתן על רכישת המבנה, ללא הצלחה.
בשלהי שנת [[תשד"מ]] עברה הפנימיה למבנה ששימש קודם לכן כמלון רקפת - בתחילה בשכירות, ולאחר מכן נרכש המבנה בסיועו של הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], ונערך שיפוץ נוסף. בשל הקשיים בתשלום המשכנתא על המקום, נמצא תורם שהשתתף בעלות המשכנתא, אך כתנאי לכך רשם את המבנה על שמו. לאחר שנים נקלע התורם לקשיים ומכר את המבנה. מאז פתחה הישיבה במאבק משפטי על מנת להציל את המבנה ולהשאירו בידי הישיבה. במקביל ניסתה הישיבה לנהל משא ומתן על רכישת המבנה, ללא הצלחה.


בתחילת שנת [[תשע"ח]] הוצא צו פינוי מאת ההוצאה לפועל המורה לפנות את הפנימיה עד [[ג' בטבת]]. יום לפני הפינוי המיועד הודיע אילן שוחט, ראש העיר צפת על השהיית הפינוי{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%A6%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%95-%D7%9C%D7%90-%D7%91%D7%95%D7%98%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%94%D7%94/ ראש העיר צפת: "הצו לא בוטל, הפינוי הושהה"] {{אינפו}}}}. בהמשך לכך הצליחה הישיבה להגיע להסדר על מנת לרכוש את המבנה, אך לשם כך נדרש ממנה לגייס 24 מליון ש"ח עד ל[[י"ב שבט]]. בחודש טבת תשע"ח פתחה הישיבה בקמפיין גיוס כספים על מנת להגיע ליעד{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%E2%80%A2-%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%A8/ המערכה הגורלית על עתיד הישיבה • כל הפרטים] {{אינפו}}}} ובתוך שבועיים השיגו את הסכום הנדרש וקנו את בנין הפנימיה.
בתחילת שנת [[תשע"ח]] הוצא צו פינוי מאת ההוצאה לפועל המורה לפנות את הפנימיה עד [[ג' בטבת]]. יום לפני הפינוי המיועד הודיע אילן שוחט, ראש העיר צפת על השהיית הפינוי{{הערה|1=[http://chabad.info/news/ראש-העיר-צפת-הצו-לא-בוטל-הפינוי-הושהה/ ראש העיר צפת: "הצו לא בוטל, הפינוי הושהה"] {{אינפו}}}}. בהמשך לכך הצליחה הישיבה להגיע להסדר על מנת לרכוש את המבנה, אך לשם כך נדרש ממנה לגייס 24 מיליון ש"ח עד ל[[י"ב שבט]]. בחודש טבת תשע"ח פתחה הישיבה בקמפיין גיוס כספים על מנת להגיע ליעד{{הערה|1=[http://chabad.info/news/המערכה-הגורלית-על-עתיד-הישיבה-•-כל-הפר/ המערכה הגורלית על עתיד הישיבה • כל הפרטים] {{אינפו}}}} ובתוך שבועיים השיגו את הסכום הנדרש וקנו את בנין הפנימיה.
 
ב[[כ"ג אדר]] [[תשפ"ב]], לאחר תכנון מפורט, החל שיפוץ יסודי של מבנה הפנימיה{{הערה|[https://chabad.info/news/765720/ התרגשות בישיבת חב"ד בצפת שיפוץ הפנימיה יצא לדרך] {{*}} [https://chabad.info/news/767974/ טרקטורים עלו על הפנימיה]{{אינפו}}}}.


==צוות הישיבה==
==צוות הישיבה==
הישיבה בצפת מתייחדת בקשר האישי של אנשי ההנהלה עם התלמידים, והסגל החינוכי בישיבה מונה כארבעים אנשי צוות, העומדים בקשר רציף עם התלמידים וההורים, ומקיימים פגישות תקופתיות עם ההורים כדי לשפר את הקשר עם התלמידים, ללמוד על צרכיהם, ולהעצים את ההשפעה החינוכית על החניכים. בין היתר מתקיים יום הורים מידי שנה למטרה זו.
הישיבה בצפת מתייחדת בקשר האישי של אנשי ההנהלה עם התלמידים, והסגל החינוכי בישיבה מונה כארבעים אנשי צוות, העומדים בקשר רציף עם התלמידים וההורים, ומקיימים פגישות תקופתיות עם ההורים כדי לשפר את הקשר עם התלמידים, ללמוד על צרכיהם, ולהעצים את ההשפעה החינוכית על החניכים. בין היתר מתקיים יום הורים מדי שנה למטרה זו.
 
*[[ראש הישיבה|ראשי הישיבה]]: הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]].
*[[משגיח| משגיחים]] ראשיים: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*[[משגיח| משגיחים]] ראשיים: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[יוסף יצחק אופן]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[יוסף יצחק אופן]].
*מנהל: הרב זאב פרידמן והרב שניאור זלמן לבקיבקר.
*מנהל: הרב [[זאב פרידמן]] והרב [[שניאור זלמן לבקיבקר]].
*מנהל רוחני: הרב [[מאיר וילשאנסקי]]


{{טורים|תוכן=
{{טורים
===משפיעים:===
| תוכן = ===משפיעים:===
'''שיעור א':'''
'''שיעור א':'''
*הרב [[עופר מיודובניק]].
*הרב [[עופר מיודובניק]].
*הרב [[מאיר וילשנסקי]].
*הרב [[מאיר וילשאנסקי]].
*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].
*הרב [[נפתלי טורין]].
*הרב [[שניאור זלמן מטוסוב]].
*הרב [[שניאור זלמן מטוסוב]].
*הרב [[שמעון בן מוחא]].
*הרב [[שמעון בן מוחא]].
*הרב יוסף יצחק שמולביץ.


'''שיעור ב':'''
'''שיעור ב':'''
*הרב ז[[אב פרידמן]].
*הרב [[משה עבאד]].
*הרב [[משה עבאד]].
*הרב [[משה מישולובין]].
*הרב [[משה מישולובין]].
*הרב [[יהודה ליפסקר]].
*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].
*הרב ישראל שם טוב כהן.
*הרב [[מאיר טרגר]].
*הרב [[פנחס סטזגובסקי]].


'''שיעור ג':'''
'''שיעור ג':'''
*הרב [[יוסף יצחק אופן]].
*הרב [[יוסף יצחק אופן]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*הרב [[מאיר טרגר]].
*הרב [[יוסף דניאל]].
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]].
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]].
*הרב [[אשר גרשוביץ]].
*הרב [[מנחם מענדל הראל]].


'''בעלי תשובה:'''
'''בעלי תשובה:'''
*הרב [[יוסף דניאל]].
*הרב [[יוסף דניאל]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*הרב [[מנחם מענדל הראל]]


'''דוברי אנגלית:'''
'''דוברי אנגלית:'''
שורה 128: שורה 136:


===רמי"ם בנגלה:===
===רמי"ם בנגלה:===
'''שיעור א':'''  
'''שיעור א':'''
*הרב [[מאיר וילשנסקי]].
*הרב [[חיים שמריהו סגל]].
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
*הרב [[שלום זאב קרוגליאק (צפת)|שלום זאב קרוגליאק]].
*הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]].
*הרב [[מנחם מענדל הלפרין]].
*הרב [[מנחם מענדל כהן]].
*הרב [[מנחם מענדל דרורי]].
*הרב [[משה מישולובין]].
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].


'''שיעור ב':'''
'''שיעור ב':'''
*הרב [[ישראל אלפנביין]]
*הרב [[אלעזר שמחה וילהלם]].
*הרב [[אלעזר שמחה וילהלם]].
*הרב [[חיים שמריהו סגל]].
*הרב [[אביחי קופצ'יק]].
*הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] (החל משנת [[תשע"ז]]).
*הרב [[לוי יצחק דינרי]].
*הרב חיים רוזנבלט.


'''שיעור ג':'''
'''שיעור ג':'''
*הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]].
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
* הרב [[נחום נפתלי בורביץ]].
* הרב [[נחום נפתלי בורביץ]].
*הרב [[יעקב לנדא]].
*הרב [[יעקב לנדא]].
*הרב [[מנחם מענדל כהן]].
*הרב [[זאב פרידמן]].


'''[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'):'''
'''[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'):'''
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].
*הרב [[שמעון גרליק]].


'''דוברי אנגלית:'''
'''דוברי אנגלית:'''
*הרב [[לוי וילשנסקי]].
*הרב [[יונתן הסופר]].
*הרב [[יונתן הסופר]].


===משיבים:===
===משיבים:===
*הרב [[שבתי פרידמן]].
*הרב [[שבתי פרידמן]].
*הרב [[משה מישולובין]].
*הרב מנחם מענדל גרינברג.
*הרב [[מנחם מענדל הלפרין]].
*הרב בנימין פיירמן.
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].
*הרב אהרון שאער.
*הרב [[אריה טייטלבוים]].
 
*הרב [[אביחי קופציק]].
*הרב [[שלום דובער וולף]].
*הרב [[אשר גרשוביץ]].
*הרב [[חיים שמריהו סגל]].
*הרב [[שמואל גינזבורג]].


*[[משגיח| משגיחים]] ראשיים: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
===משגיחים:===
===משגיחים:===
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].
'''שיעור א': '''
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*הרב [[חיים הלל שפרינגר]].
*הרב [[חיים הלל שפרינגר]].
*הרב [[מאיר טרגר]].
*הרב [[שלום דובער שארף (צפת)]].
*הרב [[אלעזר שמחה וילהלם]].
 
'''שיעור ב':'''
*הרב [[אביחי קופצ'יק]].
 
'''כללי:'''
*הרב [[שלמה בנישתי]].
*הרב [[שלמה בנישתי]].
*הרב [[יוסף חיים אביטבול]].
*הרב [[יהודה רוזנברג]].
*הרב [[יהודה רוזנברג]].
*הרב [[מנחם מענדל הראל]].
*הרב [[מאיר טרעגר]].
*הרב [[מנחם מענדל נפרסטק]].
*הרב מנחם נפרסטק.
*הרב [[שלום דובער שארף]].


===רמי"ם בגאולה ומשיח:===
===רמי"ם בגאולה ומשיח:===
*'''שיעור א':''' הרב [[מנחם מענדל הראל]].
*הרב [[שמואל גינזבורג]].
*'''שיעורים ב-ג':''' הרב [[שלום דובער וולף]].
*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].


===רמי"ם בהלכה:===
===רמי"ם בהלכה:===
*הרב [[שבתי יונה פרידמן]]
*הרב [[שבתי יונה פרידמן]].
*הרב [[פנחס סטזגובסקי]].


'''סמיכה:'''  
'''סמיכה:'''
*הרב [[אריה לייב טייטלבוים]]
*הרב [[אריה לייב טייטלבוים]]
}}


'''[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'):'''
*הרב [[שמעון גרליק]]
*הרב [[מנחם מענדל הראל]]}}


===צוות בעבר===
===צוות בעבר===
*הרב [[אייל פלד]] - ר"מ עד שנת תשע"ג
*הרב [[אייל פלד]] - [[ר"מ]] עד לשנת [[תשע"ג]].
*הרב [[שלמה הלפרן]] - ר"מ עד שנת תשע"ג שהתמנה לרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]
*הרב [[שלמה הלפרן]] - ר"מ עד לשנת תשע"ג שהתמנה לרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ר"מ עד שנת תשע"ה שהתמנה ל[[מרא דאתרא]] של [[כפר חב"ד]]
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ר"מ עד לשנת [[תשע"ה]] שהתמנה ל[[מרא דאתרא]] של [[כפר חב"ד]].
*הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ר"מ עד שנת תשע"ט שהתמנה לרב העיר [[בני ברק]]
*הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ר"מ עד לשנת [[תשע"ט]] שהתמנה לרב העיר [[בני ברק]].
*הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] - משפיע ראשי עד פטירתו בשנת תשע"ט
*הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] - משפיע ראשי עד פטירתו בשנת תשע"ט.
*הרב [[שניאור זלמן הכהן]] - מנהל המחלקה הרוחנית משנת תשע"ז עד שנת תשפ"א
*הרב [[שניאור זלמן הכהן]] - מנהל המחלקה הרוחנית משנת [[תשע"ז]] עד שנת [[תשפ"א]].
*הרב [[יוסף חיים אביטבול]] ע"ה - [[משגיח]] בישיבה עד פטירתו [[כ"ז תשרי]] [[תשפ"ג]].


==סניפים ומחלקות==
==סניפים ומחלקות==
*'''כולל לאברכים''' - פועל בתוך תחומי הישיבה גדולה, האברכים בכולל עובדים בשיתוף פעולה עם אנשי הצוות החינוכי, ומעניקים סיוע פדגוגי למתקשים.
*'''כולל לאברכים''' - פועל בתוך תחומי הישיבה גדולה, האברכים בכולל עובדים בשיתוף פעולה עם אנשי הצוות החינוכי, ומעניקים סיוע פדגוגי למתקשים.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]''' - סניף הישיבה בצפת שהוקם בעקבות הוראת הרבי לדאוג להקמת סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בכל עיר. מידי חצי שנה שולחת הנהלת הישיבה קבוצת בחורים מהשיעור האמצעי בישיבה, השוהים בסניף במשך מספר חודשים, ופועלים עם תושבי העיר במקביל ללימודים בישיבה.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]''' - סניף הישיבה בצפת שהוקם בעקבות הוראת הרבי לדאוג להקמת סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בכל עיר. מידי חצי שנה שולחת הנהלת הישיבה קבוצת בחורים מהשיעור האמצעי בישיבה, השוהים בסניף במשך מספר חודשים, ופועלים עם תושבי העיר במקביל ללימודים בישיבה.
*'''[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|ישיבה גדולה בנוף הגליל]]''' - ישיבה גדולה, נפתחה לקראת שנת הלימודים תשפ"ד עקב מחסור במקום לתלמידים בישיבה בצפת.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה, חסידי חב"ד ליובאוויטש]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תש"ע.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה, חסידי חב"ד ליובאוויטש]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תש"ע.
*'''[[ישיבת חנוך לנער]]''' - [[ישיבה קטנה]] המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.
*'''[[תומכי תמימים הוד השרון|ישיבה קטנה בהוד השרון]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תשפ"ד.
*'''[[מכון תורני טכנולוגי]]''' - [[ישיבה גדולה]] המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.


==בוגרי הישיבה==
==בוגרי הישיבה==
במשך השנה מתקיימות התוועדויות ומפגשים לבוגרי הישיבה על ידי ארגון הבוגרים. בעבר ארגון הבוגרים נקרא 'אביחי"ל' (ארגון בוגרי ישיבת חח"ל) ונוהל על ידי רונן גרידיש, כיום ארגון הבוגרים מנוהל על ידי שניאור בורקיס.
במשך השנה מתקיימות התוועדויות ומפגשים לבוגרי הישיבה על ידי ארגון הבוגרים. בעבר ארגון הבוגרים נקרא 'אביחי"ל' (ארגון בוגרי ישיבת חח"ל) ונוהל על ידי רונן גרידיש, לאחריו ארגון הבוגרים נוהל על ידי שניאור בורקיס, כיום הוא מנוהל על ידי דובער חביב.
ראוי לציון כי בוגרי הישיבה מהווים החל משנות העי"ן רוב מנין ורוב בנין של ה[[קבוצה]] - שנה בה התמימים שוהים אצל הרבי ב-770.
ראוי לציון כי בוגרי הישיבה מהווים החל משנות העי"ן רוב מנין ורוב בנין של ה[[קבוצה]] - שנה בה התמימים שוהים אצל הרבי ב-770.
 
*בשנת [[תשע"ד]] קיים הארגון התרמה לישיבה לקראת [[י' שבט]] תחת הכותרת 'יוד צפת', ההתרמה נהפכה למסורת קבועה מדי שנה לקראת תאריך זה. בשנת [[תשע"ו]] שהיא השנה השלישית להתרמה זו, הסלוגן הוא "יוד תלת".
*בשנת [[תשע"ד]] קיים הארגון התרמה לישיבה לקראת [[י' שבט]] תחת הכותרת 'יוד צפת', ההתרמה נהפכה למסורת קבועה מידי שנה לקראת תאריך זה. בשנת [[תשע"ו]] שהיא השנה השלישית להתרמה זו, הסלוגן הוא "יוד תלת".
*בשנת [[תשע"ה]] קיים ארגון הבוגרים יום מיוחד בישיבה לרגל כ' חשון (תחת הסלוגן 'פשוט תהיה תמים!'), שכלל שיעורים והתוועדויות עם רבני הישיבה. בשנת תשע"ו-שנת הקהל, התקיים שוב יום במתכונת זו (תחת הסלוגן 'עולים לזאל'). בתשרי של שנת הקהל, נהגו להצטלם כל בוגרי הישיבה על רקע 770.
*בשנת [[תשע"ה]] קיים ארגון הבוגרים יום מיוחד בישיבה לרגל כ' חשון (תחת הסלוגן 'פשוט תהיה תמים!'), שכלל שיעורים והתוועדויות עם רבני הישיבה. בשנת תשע"ו-שנת הקהל, התקיים שוב יום במתכונת זו (תחת הסלוגן 'עולים לזאל'). בתשרי של שנת הקהל, נהגו להצטלם כל בוגרי הישיבה על רקע 770.
*בשנת [[תשע"ו]] לרגל 40 שנה להקמת הישיבה התקיים כינוס לכל בוגרי הישיבה באולם הענק האנגר 11 בתל אביב בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, בכינוס השתתפו כ-2,500 איש{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%90%D7%9C%D7%A2-%D7%A6%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%96%D7%90/ גלריה מהכינוס]}}.
*בשנת [[תשע"ו]] לרגל 40 שנה להקמת הישיבה התקיים כינוס לכל בוגרי הישיבה באולם הענק האנגר 11 בתל אביב בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, בכינוס השתתפו כ-2,500 איש{{הערה|[http://chabad.info/news/ישיבת-חבד-הגדולה-בעולם-אלע-צפתים-צוזא/ גלריה מהכינוס]}}.
*בנוסף לאירועים המתקיימים על ידי הארגון, מתקיימות שבתות אחדות רבות והתוועדויות לבוגרי הישיבה לפי שנות הקבוצה, המאורגנות על ידי הבוגרים עצמם. בדרך כלל, רבני הישיבה משתתפים ומתוועדים.
*בנוסף לאירועים המתקיימים על ידי הארגון, מתקיימות שבתות אחדות רבות והתוועדויות לבוגרי הישיבה לפי שנות הקבוצה, המאורגנות על ידי הבוגרים עצמם. בדרך כלל, רבני הישיבה משתתפים ומתוועדים.


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת]].
*[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת]].
*[[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]] - [[ישיבה קטנה]] שפעלה בצפת בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ט]].
*[[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|תומכי תמימים צפת]] - [[ישיבה קטנה]] שפעלה בצפת בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ט]].


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''הישיבה''' - ספר אודות הישיבה בהוצאתה בשיתוף ארגון אביחי"ל, תשס"ד.
*'''הישיבה''' - ספר אודות הישיבה בהוצאתה בשיתוף ארגון אביחי"ל, תשס"ד.
*ישראל לפידות [https://drive.google.com/file/d/1HNXyMacqcQ1gJ9yGVMYtC7cu47_Afcaa/view?usp=drivesdk '''איך מגייסים 24 מיליון ש"ח?'''], מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1104 עמוד 24.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadzefat.com אתר הפעילות של הישיבה]
*[https://chabadzefat.com אתר הפעילות של הישיבה]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=62243&tag=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA+%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9 ידיעות הקשורות עם הישיבה]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*'''[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=62243&tag=&search=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA+%D7%97%D7%97%22%D7%9C+%D7%A6%D7%A4%D7%AA&page=1 באתר הישן] [https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%97%d7%97%d7%9c-%d7%a6%d7%a4%d7%aa/ באתר החדש]''' {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55615 שר המשפטים מר יעקב נאמן בביקורו בישיבה (תמוז תש"ע)]{{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55615 שר המשפטים מר יעקב נאמן בביקורו בישיבה (תמוז תש"ע)]{{תמונה}}
*'''גלריות תמונות - "ישיבה בעדשה"''' ([[אלול]] [[תשע"א]]): [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63921 סדר נגלה] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63945 [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ט"ו באלול] | [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63983 ריקודי ט"ו באלול]{{תמונה}}
*'''גלריות תמונות - "ישיבה בעדשה"''' ([[אלול]] [[תשע"א]]): [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63921 סדר נגלה] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63945 התוועדות ט"ו באלול] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63983 ריקודי ט"ו באלול]{{תמונה}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/16/2500.html 2,500 צפתים צוזאמען]''', סקירה על כנס הקהל במלאת ארבעים שנה להקמת הישיבה {{בית משיח}} פרשת בהעלותך תשע"ו
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/16/2500.html 2,500 צפתים צוזאמען]''', סקירה על כנס הקהל במלאת ארבעים שנה להקמת הישיבה {{בית משיח}} פרשת בהעלותך תשע"ו


*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74747 גלריה ישיבה קטנה חח"ל צפת]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74747 גלריה ישיבה קטנה חח"ל צפת]
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1293 כך בונים ישיבה • וידאו] - תיאור ימי הבראשית בישיבה {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1293 כך בונים ישיבה • וידאו] - תיאור ימי הבראשית בישיבה {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79717 בוגרים מספרים: הישיבה בצפת שינתה את חיי • וידאו חלק א'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3703 חלק ב'] • [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3704 חלק ג'] • [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3707 חלק ד'] • [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3709 חלק ה'] {{וידאו}} {{אינפו}} שבט התשע"ד (01.2014)
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79717 בוגרים מספרים: הישיבה בצפת שינתה את חיי • וידאו חלק א'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3703 חלק ב'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3704 חלק ג'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3707 חלק ד'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3709 חלק ה'] {{וידאו}} {{אינפו}} שבט התשע"ד (01.2014)
 
* פרוייקט ההנגשה של סדרת ספר המאמרים מלוקט לתלמידי הישיבה, בעזרת חוברת היוצאת מזמן לזמן '''[https://drive.google.com/drive/folders/1rIUKkgAYw5oibMamQKyRBSH2gcgdY4is סיכומים וביאורים בספר המאמרים מלוקט]''' ([https://chabad.info/beis-medrash/770653/ כתבה באתר חב"ד אינפו] על הפרוייקט)
*גלריית תמונות מהישיבה במהלך השנים: [https://chabad.info/in-focus/153254/ גלריה א'], [https://chabad.info/in-focus/153089/ גלריה ב'] ב{{חב"ד אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל:צפת}}
{{מיון רגיל:צפת}}
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת|*]]
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

גרסה אחרונה מ־00:45, 31 באוקטובר 2024

פירוש נוסף ערך זה עוסק בישיבה גדולה. אם התכוונתם לישיבה קטנה, ראו ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה).
חסידי חב"ד ליובאוויטש

תמונה של תלמידי הישיבה בשנת תשפ"ה
אפיון ישיבה גדולה, מחלקה לבעלי תשובה
תאריך יסוד אייר תשל"ז
מיקום צפת
ראש הישיבה הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי הרב שלמה זלמן לבקיבקר
מספר תלמידים 480 (נכון לשנת תשפ"ה)
ספר פלפולים שערי ישיבה
קובץ הערות הערות התמימים ואנ"ש
אתר אינטרנט http://chabadzefat.com/
סמל הישיבה
ראש הישיבה - הרב יוסף יצחק וילשנסקי (בעת מסירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה (תשפ"ג))

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, הינה 'ישיבה גדולה' המיועדת לתמימים ממשפחות אנ"ש, ולתמימים בעלי תשובה. הישיבה שהינה הגדולה בישיבות חב"ד ברחבי הארץ, נוסדה בשנת תשל"ז על ידי הרב אליהו אריה פרידמן כמנהל גשמי ועל ידי הרב ווילשאנסקי והרב לבקיבקר בעיר הקודש צפת וכחלק מעבודת השליחות. הישיבה מתאפיינת בחיות מיוחדת בלימוד ענייני הגאולה ואמונה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח. בישיבה לומדים נכון לשנת הלימודים תשפ"ה 480 תמימים.

שם הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבות שהוקמו בתור סניפים לישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 או בארץ הקודש נקראו "תומכי תמימים". בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות צפת, עליהם אמר הרבי (לרב אריה לייב קפלן)[דרוש מקור]: 'צפת איז מיין נחלה' (= צפת היא הנחלה שלי).

חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור "ישיבת תומכי תמימים צפת" ובכמה מכתבים עבור "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת". ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב "תומכי תמימים" מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים[1].

בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת"[2].

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימי בראשית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניין הפנימיה
חלק מבוגרי הישיבה בתמונה על רקע 770
(תשרי תשע"ו - שנת הקהל)

בערך בשנת תשל"ו הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום. הרב אליהו אריה פרידמן היה זה שהגה את רעיון הקמת הישיבה והציעו בפני הרב אריה לייב קפלן. הרב פרידמן גם נטל על עצמו את העול לנהל את החלק הגשמי והכספי של הישיבה. במכתב הנושא את התאריך ט"ו אלול, יום התייסדות תומכי תמימים כתב הרב קפלן לרבי שהרב פרידמן נטל על עצמו את העול והכספי ורוצים להקים את הישיבה. על כך השיב הרבי (בקשר לרב פרידמן): "הניסה בזה? המסוגל לזה? בכל אופן הרי יכול לנסות עתה -כשאין אחריות מוסד קיים עליו"[3]. לאחר שהצעת הקמת הישיבה הועלתה בפני הרבי, באמצעות הרב חודקוב, לא איחרה ההסכמה לבוא. לאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בחודש אייר ה'תשל"ז ישיבת חב"ד בצפת.

בצוות ניהול משרד הישיבה בתחילתה הייתה מרת יוכבד זלמנוב בסיוע בנה הרב משה זלמנוב שניהל את המשק עד לשנת תש"מ. בשנת תשל"ט מונה הרב יוחנן גוראריה למנהל גשמי ולאחריו מונה הרב רחמים אנטיאן.

הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי - אז ראש ישיבה ומשפיע, וכיום ראש הישיבה, והרב שלמה זלמן לבקיבקר - אז ראש ישיבה ומשפיע וכיום אחד מראשי הישיבה ר"מ ומשגיח ראשי.

ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב שלמה זלמן לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה.

בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב משה מרדכי ארנשטיין שהתחיל את דרכו בישיבה כמשפיע, כיהן במשך שנים רבות כמשפיע הראשי של הישיבה. גם בשנותיו האחרונות - למרות עיסוקיו הרבים המשיך הרב ארנשטיין למסור את שיעור התניא המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד, למסור שיעורי חסידות שבועיים ולהתוועד עם התמימים אחת לכמה שבתות.

התפתחות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

החל משנת תשמ"ז, החלה הישיבה להתבסס ולמשוך אליה צעירים מכל רחבי הארץ. בהתפתחות הדרגתית, מספר תלמידי הישיבה הלך וגדל, ואיתו אנשי הצוות החינוכי שהועסקו בישיבה.

הישיבה קנתה לעצמה שם טוב בחינוך להתקשרות פנימית לרבי, והתאפיינה בלהט חסידי שהיא מעניקה לתלמידיה בכל פעולה שהם עושים.

תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים בישיבה מעל למאה תלמידים, דבר שהוביל לפיצול כיתות התלמידים, וזירז את מעברה של הישיבה לבניין קבע.

כניסה למבני קבע[עריכה | עריכת קוד מקור]

זאל הישיבה

הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים וחדר האוכל, הזאל שכן בבתי המדרש של "וויז'ניץ טוניס", "קרלין סטולין" ו"קוסוב" בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה, עד ששכרו את מלון רקפת, הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותו לפנימייה עבור הישיבה.

גם בית המדרש זכה בשנת תשמ"א (1981) לאכסניה של קבע. בית הכנסת של הרידב"ז שהועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב"ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים.

ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה, ובין בהוראות והדרכות פרטיות.

אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא "מכון סמיכה", או את הקורס לספרות סת"ם בהדרכתו של ר' ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת"ם. כמו כן הישיבה פתחה ישיבה חב"ד ראשונה מסוגה בארץ, המשלבת לימודי מקצועות ביחד עם לימודי הקודש.

זאל הישיבה במהלך עבודות הרחבה

הישיבה כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר ג' תמוז תשנ"ד התפרסמה הישיבה כישיבה שמובילה קו של התקשרות איתנה לרבי מלך המשיח שליט"א ואמונה בבשורת הגאולה יחד עם פרסום גאולה ומשיח מתוך דגש על זהותו של מלך המשיח ונצחיות חייו.

בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי עזר, עם פתיחת זמן הקיץ תשפ"ד הושלמה הרחבת הזאל.

בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מדי שנה נבחנים תלמידים רבים מאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן.

הישיבה מוציאה לאור מזמן לזמן (על פי רוב - פעם בחודש) קובץ הערות עם חידושי תורה מתלמידי ורבני הישיבה, וכן מזמן לזמן (על פי רוב - פעם או פעמיים בשנה) ספר פלפולים.

נכון לשנת הלימודים תשפ"ה לומדים בישיבה כ-480 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' בישיבה ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת בקבוצה בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כתלמידים שלוחים בישיבות חב"ד ברחבי תבל.

הישיבה מתייחדת גם במספר של ארגונים המפעילים תלמידיה, בהם נמנים:

מבנה הפנימיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשלהי שנת תשד"מ עברה הפנימיה למבנה ששימש קודם לכן כמלון רקפת - בתחילה בשכירות, ולאחר מכן נרכש המבנה בסיועו של הנגיד החסידי הרב יוסף יצחק גוטניק, ונערך שיפוץ נוסף. בשל הקשיים בתשלום המשכנתא על המקום, נמצא תורם שהשתתף בעלות המשכנתא, אך כתנאי לכך רשם את המבנה על שמו. לאחר שנים נקלע התורם לקשיים ומכר את המבנה. מאז פתחה הישיבה במאבק משפטי על מנת להציל את המבנה ולהשאירו בידי הישיבה. במקביל ניסתה הישיבה לנהל משא ומתן על רכישת המבנה, ללא הצלחה.

בתחילת שנת תשע"ח הוצא צו פינוי מאת ההוצאה לפועל המורה לפנות את הפנימיה עד ג' בטבת. יום לפני הפינוי המיועד הודיע אילן שוחט, ראש העיר צפת על השהיית הפינוי[4]. בהמשך לכך הצליחה הישיבה להגיע להסדר על מנת לרכוש את המבנה, אך לשם כך נדרש ממנה לגייס 24 מיליון ש"ח עד לי"ב שבט. בחודש טבת תשע"ח פתחה הישיבה בקמפיין גיוס כספים על מנת להגיע ליעד[5] ובתוך שבועיים השיגו את הסכום הנדרש וקנו את בנין הפנימיה.

בכ"ג אדר תשפ"ב, לאחר תכנון מפורט, החל שיפוץ יסודי של מבנה הפנימיה[6].

צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבה בצפת מתייחדת בקשר האישי של אנשי ההנהלה עם התלמידים, והסגל החינוכי בישיבה מונה כארבעים אנשי צוות, העומדים בקשר רציף עם התלמידים וההורים, ומקיימים פגישות תקופתיות עם ההורים כדי לשפר את הקשר עם התלמידים, ללמוד על צרכיהם, ולהעצים את ההשפעה החינוכית על החניכים. בין היתר מתקיים יום הורים מדי שנה למטרה זו.

משפיעים:

שיעור א':

שיעור ב':

שיעור ג':

בעלי תשובה:

דוברי אנגלית:

רמי"ם בנגלה:

שיעור א':

שיעור ב':

שיעור ג':

בעלי תשובה (שיעור ד'):

דוברי אנגלית:

משיבים:

  • הרב שבתי פרידמן.
  • הרב מנחם מענדל גרינברג.
  • הרב בנימין פיירמן.
  • הרב אהרון שאער.


משגיחים:

שיעור א':

שיעור ב':

כללי:

רמי"ם בגאולה ומשיח:

רמי"ם בהלכה:

סמיכה:


צוות בעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

סניפים ומחלקות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • כולל לאברכים - פועל בתוך תחומי הישיבה גדולה, האברכים בכולל עובדים בשיתוף פעולה עם אנשי הצוות החינוכי, ומעניקים סיוע פדגוגי למתקשים.
  • חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה - סניף הישיבה בצפת שהוקם בעקבות הוראת הרבי לדאוג להקמת סניף ישיבת תומכי תמימים בכל עיר. מידי חצי שנה שולחת הנהלת הישיבה קבוצת בחורים מהשיעור האמצעי בישיבה, השוהים בסניף במשך מספר חודשים, ופועלים עם תושבי העיר במקביל ללימודים בישיבה.
  • ישיבה גדולה בנוף הגליל - ישיבה גדולה, נפתחה לקראת שנת הלימודים תשפ"ד עקב מחסור במקום לתלמידים בישיבה בצפת.
  • ישיבה קטנה, חסידי חב"ד ליובאוויטש - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תש"ע.
  • ישיבה קטנה בהוד השרון - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תשפ"ד.

בוגרי הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך השנה מתקיימות התוועדויות ומפגשים לבוגרי הישיבה על ידי ארגון הבוגרים. בעבר ארגון הבוגרים נקרא 'אביחי"ל' (ארגון בוגרי ישיבת חח"ל) ונוהל על ידי רונן גרידיש, לאחריו ארגון הבוגרים נוהל על ידי שניאור בורקיס, כיום הוא מנוהל על ידי דובער חביב. ראוי לציון כי בוגרי הישיבה מהווים החל משנות העי"ן רוב מנין ורוב בנין של הקבוצה - שנה בה התמימים שוהים אצל הרבי ב-770.

  • בשנת תשע"ד קיים הארגון התרמה לישיבה לקראת י' שבט תחת הכותרת 'יוד צפת', ההתרמה נהפכה למסורת קבועה מדי שנה לקראת תאריך זה. בשנת תשע"ו שהיא השנה השלישית להתרמה זו, הסלוגן הוא "יוד תלת".
  • בשנת תשע"ה קיים ארגון הבוגרים יום מיוחד בישיבה לרגל כ' חשון (תחת הסלוגן 'פשוט תהיה תמים!'), שכלל שיעורים והתוועדויות עם רבני הישיבה. בשנת תשע"ו-שנת הקהל, התקיים שוב יום במתכונת זו (תחת הסלוגן 'עולים לזאל'). בתשרי של שנת הקהל, נהגו להצטלם כל בוגרי הישיבה על רקע 770.
  • בשנת תשע"ו לרגל 40 שנה להקמת הישיבה התקיים כינוס לכל בוגרי הישיבה באולם הענק האנגר 11 בתל אביב בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, בכינוס השתתפו כ-2,500 איש[7].
  • בנוסף לאירועים המתקיימים על ידי הארגון, מתקיימות שבתות אחדות רבות והתוועדויות לבוגרי הישיבה לפי שנות הקבוצה, המאורגנות על ידי הבוגרים עצמם. בדרך כלל, רבני הישיבה משתתפים ומתוועדים.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ ספר הישיבה עמוד 14, יצא לאור על ידי הישיבה וארגון אביחי"ל, תשס"ד.
  2. ↑ קובץ שבעים למלך עמוד 5.
  3. ↑ אגרות קודש (שבהוצאת ועד הנחות בלה"ק) חלק ל"א ע' שו, על פי זכרון הרב קפלן
  4. ↑ ראש העיר צפת: "הצו לא בוטל, הפינוי הושהה"
  5. ↑ המערכה הגורלית על עתיד הישיבה • כל הפרטים
  6. ↑ התרגשות בישיבת חב"ד בצפת שיפוץ הפנימיה יצא לדרך  •  טרקטורים עלו על הפנימיה
  7. ↑ גלריה מהכינוס
ישיבות תומכי תמימים
בתקופת אדמו"ר הרש"ב ליובאוויטש · אורל · בבינוביטש · אלכסנדריה · דוקשיץ · הורודישץ' · זעמבין · חאראל · חברון · חרסון · חרקוב · יגורובסקי · כותאיס (גרוזיה) · נעוועל · קובליץ · קרמנצ'וג · ראמען · רוסטוב · ראקשיק (ליטא) · שצעדרין · תורת אמת חברון · תורת אמת (ירושלים)
בתקופת אדמו"ר הריי"צ 770 · אטוואצק · בוסטון · בופלו · ברונקס · בריג'פורט · ברינואה · גוסטינא · גלובוקע · אחי תמימים ווסטר · וורשא · וילנה · חרקוב · חמעלניק · אחי תמימים חלם · מדרש שמואל (ירושלים) · תורת אמת (ירושלים) · כותאיס (גרוזיה) · לוד · לודז (פולין) · מונטריאול · מוריסטון · אחי תמימים נוארק · ניו הייבן · נעוועל · אחי תמימים ספרינגפילד · פוקינג · פולטובה · פילדלפיה · פראווידנס · צמח צדק - ירושלים · חובבי תורה קראון הייטס · ראדום · ראמען · אחי תמימים רוטשסטר · רוסטוב · שיקגו · שנחאי · תל אביב · תפארת בחורים
תחת הקומוניסטים אודסה · בוכארה (סמרקנד) · ברדיצ'ב · הומיל · וויטבסק · וורוניז' · וורשא · זוויהל · ז'יטומיר · ז'לובין · חרקוב · טשקנט · יקטרינוסלב · כותאיס (גרוזיה) · לבוב · מליטופול · לנינגרד · מלחובקה · נובוזיבקוב · נעוועל · פולוצק · פולטובה · קורסק · קייב · קלינצי · קריבוי רוג · ראמען
בתקופת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א
ישיבות בארץ הקודש אור יהודה (גדולה) · אור יהודה (קטנה) · אילת · אלעד · באר שבע (גדולה) · באר שבע (קטנה) · בית שמש (גדולה) · בית שמש (קטנה) · בית שמש (תפארת ישראל) · ביתר עילית · בני ברק · הוד השרון · חולון · חיפה · חנוך לנער · טבריה · יצהר · ירושלים (אור גבריאל) · ירושלים (דעת מנחם) · ירושלים (ופרצת) · ירושלים (מאורות חב"ד) · ירושלים (תורת אמת גדולה) · ירושלים (תורת אמת קטנה) · כפר חב"ד (אהלי מנחם מענדל) · כפר חב"ד (אור מנחם) · כפר חב"ד (הבוכרים) · כפר חב"ד (המרכזית) · כפר חב"ד (ישיבת מנחם) · לוד · מגדל העמק · נחלת הר חב"ד · נוף הגליל (גדולה) · נוף הגליל (קטנה) · נתניה · צפת (אהל מנחם מענדל) · צפת (גדולה) · צפת (קטנה) · צפת (צעירי השלוחים) · קריית אתא · קריות · קריית גת (גדולה) · קריית גת (קטנה) · ראשון לציון (גדולה) · ראשון לציון (קטנה) · רחובות (דעת) · רחובות (מאור מנחם) · תל אביב (דרכי תמימים) · תל אביב (רמת אביב) · תל אביב (חזון אליהו)
ישיבות בעולם 770 · אהלי תורה (קראון הייטס) · מתיבתא חב"ד אוק פארק · אנטוורפן · בואנוס איירס (קטנה) · בואנוס איירס (גדולה) · בולטימור · ברינואה · דניפרו · הדר תורה (קראון הייטס) · ווסצ'סטר · טורונטו · וינה · יוהנסבורג · לונדון · לוס אנג'לס · ליאון · מונטריאול · מונסי · מוסקבה (קטנה) · מוסקבה (מכון ר"ן) · מוסקבה (גדולה) · מוריסטון · מיאמי (גדולה) · מלבורן · ניו הייבן (קטנה) · ניו הייבן (גדולה) · ניפרוויל · תפארת מנחם סיגייט · סינסינטי · סערז'י · פאולו (ברזיל) · תומכי תמימים פוסטוויל · פוקונוס (בית ספר למלאכה) · פוקונוס (ישיבה גדולה) · פטרבורג · פיטסבורג · פרנקפורט · קבוצה · קווינס · קישינב · קינגסטון · שיקגו
ישיבות שנסגרו אגאדיר (מרוקו) · אופקים · אחי תמימים בופולו · איתמר · באר שבע · בית שמש · בת ים · גוש קטיף · וונצואלה (קארקאס) · חדרה · חיפה ·ירושלים (עוז מאיר) · כותאיס (גרוזיה) · כפר חב"ד (אור תמימים) · מנצ'סטר · נחלת הר חב"ד (גדולה) · סיאטל וושינגטון · פטרופוליס · עמנואל · קזבלנקה · ראשון לציון (אחי תמימים) · תומכי תמימים צפת · תל אביב (אחי תמימים)
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=ישיבת_חסידי_חב%22ד_ליובאוויטש_צפת_(גדולה)&oldid=718816"