פסח: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־21:38, 6 בנובמבר 2024

חג הפסח הוא אחד משלושת הרגלים. החג נמשך שבוע ימים, מט"ו בניסן ועד כ"א בניסן (בחוץ לארץ, בה חוגגים גם יום טוב שני של גלויות, מסתיים החג בכ"ב בניסן). היום הראשון של פסח והיום האחרון (או היומיים הראשונים והאחרונים, בחו"ל) הם ימים טובים האסורים בעשיית מלאכה, והימים שבאמצע הם חול המועד שחלק מהמלאכות מותרות בו.

חג הפסח נקבע לזכר יציאת בני ישראל מהעבדות במצרים לחירות. היום השביעי של פסח מציין את קריעת ים סוף שאירעה בהמשך ליציאת מצרים. יום זה (או ביום שלאחריו המכונה אחרון של פסח, בחו"ל) קשור במיוחד גם עם הגאולה העתידה.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – יציאת מצרים

הרקע לקביעת חג הפסח הוא אירועי יציאת מצרים המסופרים בהרחבה בתורה, בפרשיות הראשונות של ספר שמות.

על פי הבטחת הקב"ה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים, נגזר על צאצאיו - עם ישראל - לרדת לגלות במצרים. בני ישראל ירדו למצרים בזמנו של יעקב אבינו בשנת ב'רל"ח לבריאת העולם, ולאחר מותו של לוי - האחרון מבין השבטים - החלו המצרים להעביד את בני ישראל בפרך וגזרו עליהם גזירות קשות. לאחר שנים ארוכות של עבדות, שלח הקדוש ברוך הוא את משה רבינו לגאול את בני ישראל ממצרים, ובכך להפכם לעם הנבחר שיזכה לקבל את התורה ולעלות לארץ ישראל.

לאחר שמלך מצרים, פרעה, הקשה את ליבו וסירב לשחרר את בני ישראל - הביא הקדוש ברוך הוא על המצרים את עשרת המכות שלוו בניסים גדולים, על ידי משה. בסיום המכה האחרונה, מכת בכורות, הסכים פרעה להוציא את עם ישראל ממצרים. ביום י"ד בניסן בשנת ב'תמ"ח הקריבו בני ישראל את קרבן הפסח על פי ציווי ה' ולמחרתו, ביום ט"ו בניסן, יצאו ממצרים.

לאחר כמה ימים בהם הלכו במדבר, התחרטו פרעה והמצרים על שחרור בני ישראל והחלו לרדוף אחריהם כדי להלחם בהם. ביום השישי לצאתם, כאשר בני ישראל עמדו על שפת ים סוף, השיגו אותם המצרים - ואז נקרע הים ובני ישראל עברו בו, ולאחריהם עברו המצרים והים כיסה אותם. קריעת ים סוף התרחשה בליל היום השביעי, כ"א בניסן.

חג הפסח נקבע ביום יציאת מצרים, ט"ו בניסן, והיום השביעי בו שבו אירעה קריעת ים סוף נקבע לחג שביעי של פסח.

שמות החג[עריכה | עריכת קוד מקור]

חג המצות[עריכה | עריכת קוד מקור]

שם החג בכל התורה^[1] הוא "חג המצות" (אמנם במקום אחד^[2] מצאנו שכתוב "זבח חג הפסח" ופירושים שונים נאמרו בכוונת הפסוק.^[3]

חג הפסח[עריכה | עריכת קוד מקור]

אך מנהג ישראל במשך הדורות וכן הוא בטור ושולחן ערוך (בשונה מב"משנה תורה" לרמב"ם) שהוא נקרא בשם "חג הפסח". בפשטות נקרא החג בשם זה על שם קרבן פסח ועל דרך השם חג המצות.^[4] וזה שנהגו לקרוא בשם זה דווקא יש שביארו הטעם לכך שהוא שבזמן הגלות רצו לעשות זכר למקדש שהקריבו קרבן פסח.^[5]

על דרך החסידות ביאר הרב הקדוש מברדיטשוב^[6] ששם המצות הוא על שם זריזותם של ישראל ולכן בתורה מספר הקב"ה שבחן של ישראל אמנם ישראל קוראים לחג 'חג הפסח' שבזה מספרים הם את שבחו של הקב"ה על "אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים".

פסח - דילוג וקפיצה[עריכה | עריכת קוד מקור]

רש"י על הפסוק^[7] "פסח הוא לה'" מפרש שקרבן הפסח נקרא על שם הדילוג והפסיחה של הקב"ה, ולכן כל עבודת ישראל בקרבן זה עליו להיעשות "דרך דילוג וקפיצה".

ועל פי זה מוסבר בתורת החסידות^[8] שעניינו של חג הפסח הוא דילוג וקפיצה שעל שם זה הוא נקרא פסח. כלומר שהאור האלוקי שהתגלה במצרים ומתגלה בחג הפסח הוא בדילוג - לא בסדר רגיל מדרגה לדרגה, אלא באופן של קפיצה והתגלות מדרגה אחת לדרגה רחוקה שרחוקה ממנה באין ערוך, כקפיצה ודילוג בין דברים רחוקים זה מזה.

וכפי שמוסבר הדילוג שבגילוי זה מתבטא בריבוי פרטים

בעצם הגילוי שהאיר בחג הפסח.
בתוצאה שלה - גאולת ישראל ממצרים.
בעבודת ישראל אז ובמצוות ועבודת החג.

וממילא אף בעבודת ה' ובהוראות הנלמדות מחג זה.

האור האלוקי שהאיר בשעת גאולת מצרים הייתה אור אין סוף שלפני הצמצום וכלשון ההגדה "שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" לא על ידי מלאך...אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו" ובמבואר בחסידות שהדרגה שהתגלה לבני ישראל במצרים הייתה התגלות של עצמות אין סוף (והוא לפי שבני ישראל היו משוקעים במ"ט שערי טומאה ומצרים היו ערוות הארץ שלכן רק הקב"ה בעצמו יכל להוציאם וכל דרגה אחרת לא הייתה יכולה להביא את הגאולה). וגילוי דרגה זו במצרים הוא קפיצה ודילוג, ושני פרטים בזה:^[9]

א. לפי שהגילוי מעצמות מכיון שהוא באין ערוך לכל גדר של גילוי לכן הגילוי ממנו הוא באופן של דילוג וקפיצה.

ב. מכיוון שמצרים הוא ערוות הארץ ומצב בני ישראל אז היה בדרגה שפילה ביותר "את ערום ועריה" לכן הגילוי בדרגתם הייתה בדרך דילוג וקפיצה לדרגה שבאין ערוך לאלקות.

גאולתם של ישראל ממצרים הייתה באופן של דילוג וקפיצה לאחרי שהיו בני ישראל כמה דורות בגלות מצרים שמצבם היה בשפל מוסרי עמוק ביותר ועד כדי כך נטמעו ביניהם עד שכמה מהם לא רצו לצאת משם ואף על פי כן גאולתם ממצרים הייתה באופן כזה שיצאו משם ביד רמה ותוך זמן קצר הגיעו לדרגות גבוהות ביותר - מתן תורה.^[10]

ועבודתם להמשיך גילוי זה היה מסירות נפשם להקריב קרבן פסח ביום י' בניסן שנצטוו לקחת להם צאן ולהקריבו קרבן פסח על אף שהצאן הוא עבודה זרה של מצרים ועשו זאת במסירות נפש שעניינה בנפש האדם היא דילוג ביחס לשאר כוחות האדם (לפי שהוא לא לפי ערך הכוחות, בפרט כשדרגת האדם נמוכה כבני ישראל במצרים).

מצוות החג[עריכה | עריכת קוד מקור]

קרבן פסח[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – קרבן פסח

קרבן פסח הוא קרבן אותו הקריבו כל בני ישראל בזמן בית המקדש, ביום י"ד בניסן - ערב פסח - בין הערביים. את בשר הקרבן היו צולים ואוכלים בחבורות בלילה שלאחר מכן, ליל ט"ו בניסן - ליל הסדר, עד חצות הלילה. יחד עם הקרבן היו מביאים קרבן חגיגה.

בזמן שאין בית המקדש קיים, אומרים את "סדר קרבן פסח" בערב פסח, בזמן הקרבת הקרבן, שקריאתו היא במקום הקרבת הפסח.

איסור חמץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – חמץ, מכירת חמץ, חומרות והידורים בפסח

בימי חג הפסח, החל מערב החג ועד צאתו, מאכלים מדגן שתפח והחמיץ - "חמץ" - אסורים באכילה, בהנאה וכן בהמצאות ברשותנו. חז"ל הוסיפו וקבעו כי מוטל על כל אדם לבדוק ולחפש אחר החמץ הנמצא ברשותו, בבדיקת חמץ בליל י"ד בניסן, ולאחר מכן לבערו מהעולם בביעור חמץ המתקיים בבוקר י"ד בניסן עד השעה השישית ביום (לפי חשבון שעות זמניות). איסור חמץ הוא מהחמורים באיסורי תורה - הוא אסור אפילו ב"משהו", דהיינו בכמות מזערית שאינה ניתנת למדידה; וכמו כן הוא היחיד שאנו מוזהרים שלא יראה ולא ימצא ברשותנו. בהתאם לכך, הגישה היהודית הרווחת היא להחמיר ולהזהר באיסור זה יותר משאר איסורי התורה, וכפי שכתב אדמו"ר הזקן^[11] בשם האריז"ל, שיש "להחמיר כל החומרות בפסח". עוד מובא בשמו^[12] ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה".

נהוג להחמיר בביעור החמץ בניקיון יסודי של כל מקום ומקום במטרה לנקות גם פירורי חמץ אפסיים, ואפילו במקומות שאינם מחוייבים על פי גדרי ההלכה. כמו כן בחג הפסח עצמו מקובלים בחסידות חב"ד הידורים וחומרות שונות במאכלי הפסח, כדי להתרחק ככל האפשרי מכל חשש חמץ. בנוסף להידורים המסורתיים שהנהיגו רבותינו נשיאנו ונהוגים אצל החסידים כולם, ישנם המוסיפים עוד חומרות והידורים משלהם על פי המסורת המשפחתית וכדומה.

במהלך הדורות, התקבלה תקנת מכירת חמץ - למכור את החמץ הנשאר עבור אחר הפסח, או את כלי החמץ, במכירה לגוי כך שהם יוצאים לחלוטין מבעלות היהודי. אדמו"ר הזקן הוסיף ותיקן לערוך את המכירה ב"ערב קבלן", תקנה המחזקת את תוקף המכירה ונותנת לה אופי של מכירה גמורה לכל דבר.

אכילת מצה ומרור[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערכים מורחבים – מצה, מרור

מצווה מן התורה לאכול מצה בלילה הראשון של החג, ליל הסדר, לזכר המצות אותם אכלו בני ישראל במצרים. המצווה הינה לאכול כמות של "כזית" מצה, בנוסף לאכילת כזית מצה יחד עם המרור - "כורך", וכן אכילת כזית מצה בסיום הסדר ל"אפיקומן" (למעשה כיום יש לאכול שני כזיתים, אחד זכר לקרבן פסח ואחד זכר למצה הנאכלת עם הקרבן).

כמו כן מצווה מן התורה לאכול יחד עם קרבן הפסח מרור, כלשון הפסוק^[13] "על מצות ומרורים יאכלהו". כשאין בית המקדש קיים, המצווה הינה רק מדרבנן - זכר למרור בזמן בית המקדש. המצווה הינה לאכול כזית מרור הטבול בחרוסת, בנוסף לאכילת המרור יחד עם המצה ב"כורך".

סיפור יציאת מצרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – סיפור יציאת מצרים

המצווה המרכזית של ליל הסדר היא לספר אודות יציאת מצרים, וזאת בעיקר כמענה לשאלותיהם של הילדים הפותחות את הסדר - "מה נשתנה". למרות שעיקרה של המצווה הוא ספור ההורים לילדיהם, היא מוטלת על כל אחד ואחד, ומצווה להרבות בה ככל האפשר - כלשון ההגדה "וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח".

ספירת העומר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ספירת העומר

מצוות ספירת העומר מתחילה ביום השני של חג הפסח, ט"ז בניסן - הוא היום שבו מקריבים בבית המקדש את קרבן העומר. המצווה הינה לספור את הימים במשך 49 הימים שמחג הפסח ועד חג השבועות, יום קבלת התורה.

ליל הסדר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – סימני הסדר

בלילה הראשון של החג - ובחוץ לארץ בשני לילות הראשונים - עורכים "ליל הסדר". בו מקיימים מצוות רבות, בתוך הסדר הנאמר מתוך הספר הגדה של פסח, והם: סיפור יציאת מצרים, ארבע כוסות, אכילת מרור, אכילת מצה, אמירת הלל, החלק המרכזי הינו אמירת קטעי שבח והודיה להקב"ה על הניסים והנפלאות.

בלילה זה תופסים הילדים חלק עיקרי בסעודה ובמצווה, עיקר מטרתו של ליל הסדר הוא כפי שמגדיר זאת הפסוק "והגדת לבנך", התורה מצווה על כל אב משפחה לספר לילדיו בליל הסדר את סיפור העם כשיצאו ממצרים עם כל הפרטים והניסים שהתרחשו, ולכן נוהגים במנהגים תמוהים מעט על מנת לעורר את תשומת ליבם של הילדים ולעורר את תמיהתם, ולענות על שאלותיהם.

ארבע קושיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההגדה של פסח מספרת שישנם ארבע בנים הנמצאים בליל הסדר, חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול, המטרה היא להביא את כולם למודעות החשובה של יציאת מצרים,

בנוסח ההגדה שקוראים בליל הסדר מופיעים ארבע קושיות (המתחילים "מה נשתנה") מפורטות על מנהגי הלילה הזה, את שאלות אלה נוהגים לתת לילדים לקרוא בקול^[14].

הרבי מחדש שישנו עוד סוג של ילד בנוסף לארבע שההגדה מונה, והוא הבן החמישי שמצבו יותר חמור והוא אינו מגיע כלל לליל הסדר ואינו מודע לתורה ומצוות, ולכן ציווה הרבי על כל שלוחיו ברחבי העולם לקיים סעודות ציבוריות של ליל הסדר שבו מביאים יהודים שבגדר הבן החמישי ומספרים להם גם על ניסי יציאת מצרים וגדולת השם.

את הסעודה חותמים במשפט המבטא את התקווה לבוא הגאולה תיכף ומיד: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".

בפנימיות התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי מביא את בספר "היום יום"^[15] את ביאורו של הרבי הרש"ב בארבעת הקושיות על פי תורת החסידות:

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות - במה שונה הגלות הזו (הגלות משולה ללילה) האחרונה מכל הגלויות שהיו לעם ישראל?

שבכל הלילות אין אנו מטבילים אפילו פעם אחת - בכל הגלויות היה מירוק (טבילה מלשון טיהור ומירוק) הנפש אבל לא לגמריי, הלילה הזה שתי פעמים - בגלות הזו המירוק הוא סופי וגם לנפש וגם לגוף.
שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה - בכל הגלויות היה בקרבנו גם נפש אלוקית וגם נפש בהמית (חמץ ומצה), הלילה הזה כולו מצה - אך בגאולה יהיה רק מצה כי הטומאה תתבטל כליל.
שבכל הלילות אנו אוכלים שאר ירקות - ירקות מרמז על הקנא (כמו שכתוב כל המקנא פניו מוריקות) ובגלויות הקודמים הייתה קנאה רבה בכל העולם. הלילה הזה מרור - אבל בגלות האחרון הקנאה גדולה יותר וגם בין צדיקים.
שבכל הלילות אנו אוכלים בין יושבים ובין מסובים - יושבים ומסובים מרמזים על שני אופני עבודת השם אחד המביא לידי תענוג המתפשט ודרגה יותר נעלית שמביאה לתענוג עצמי, בגלות ישנם המגיעים לדרגות גבוהות וישנם פחות. הלילה הזה כולנו מסובים - בגאולה כולם יגיעו לדרגה הנעלית בעבודת ה'.

שביעי ואחרון של פסח[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערכים מורחבים – שביעי של פסח, אחרון של פסח

ביום השביעי של פסח אירעה קריעת ים סוף בסיומו של תהליך יציאת מצרים. יום זה נחגג כיום טוב האחרון של פסח - ובחוץ לארץ, בה חוגגים יום טוב שני של גלויות, חוגגים יומיים חג: שביעי של פסח ואחרון של פסח. בליל חג שביעי של פסח, נהגו בליובאוויטש וכן הוא מנהג חסידי חב"ד להיות ערים כל הלילה ולעסוק בלימוד תורה.

אודות היום האחרון של פסח, גילה הבעל שם טוב כי ביום זה מאיר "גילוי הארת המשיח". דבר זה מתבטא גם בהפטרה אותה קוראים ביום זה (בחוץ לארץ), העוסקת בנבואה אודות מלך המשיח ופעולותיו. על מנת לבטא את הארה רוחנית זו של משיח גם בפעולות גשמיות, ולהחדיר בפנימיות במציאותנו את הציפיה והאמונה במשיח - קבע הבעל שם טוב לאכול בסיומו של יום זה את סעודת המשיח. אדמו"ר הרש"ב הוסיף ותיקן לשתות בסעודה זו ארבע כוסות, כמו בליל הסדר.

מבצעים ותקנות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחג הפסח ובימי ההכנה אליו, פועלים חסידי חב"ד בכמה ממבצעיו והוראותיו של הרבי:

מעות חיטים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מעות חיטים

מידי שנה בשנה מידי חג הפסח גובה מחנה ישראל מעות חיטים - מימון צורכי החג למשפחות נזקקות מאנ"ש בכל העולם. בראש החלוקה עמד ועומד מזכירו של הרבי הרב שלום מענדל סימפסון. יחס מיוחד נודע מהרבי לחלוקה זו ופעמים רבות עורר על כך בשיחות הקודש^[16].

מבצע מצה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מבצע מצה

חלוקת מצה שמורה - בשנת תשי"ד הורה הרבי להשתדל לשלוח לחג הפסח למכירים - לפחות ללילי הסדר - מצות עגולות אפויות יד, ודוקא - מצה שמורה.
מצה לתלמיד - בשנת תשכ"א, יזם הרב יצחק גנזבורג את מבצע מצה לתלמיד, בו הגיעו ילדים מכל החוגים לראות ולהשתתף בתהליך אפיית המצות. מבצע זה נמשך עד היום בווריאציות שונות. רבים מהשלוחים והחסידים מפעילים בכל רחבי הארץ סדנאות אפיית מצה, בהם אופים הילדים בעצמם מצות לדוגמא.

ליל הסדר ציבורי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ליל הסדר ציבורי

על פי הוראתו של הרבי, מקיימים חסידי חב"ד ליל הסדר ציבורי בו מוזמנים להשתתף כל המעוניינים, אנשים נשים וטף, ללא תמורה - על מנת לחוות ליל סדר יהודי אוטנטי עם כל מצוות החג כהלכה. סדרים כאלו מתקיימים כיום על ידי בתי חב"ד בכל העולם.

אסרו חג פסח[עריכה | עריכת קוד מקור]

באסרו חג פסח, נוהג הרבי לאכול ולשתות בכלי הפסח דווקא^[17].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

פסח אצל הרבי, במדור 'והבט פני משיחך', שבועון בית משיח ט' ניסן תש"פ עמוד 62

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חסידות על חג הפסח

הגדה של פסח עם ביאורים מהרבי באתר HebrewBooks
הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים מהרבי חלק א' באתר HebrewBooks
הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים מהרבי חלק ב' באתר HebrewBooks
שערי המועדים פסח חלק א' באתר HebrewBooks
שערי המועדים פסח חלק ב' באתר HebrewBooks
מפתח ותוכן עניינים למאמרי כ"ק אד"ש לחג הפסח

מדיה לחג הפסח

וידאו מהרבי

שונות

הרב יצחק טייכטל השליח בנאשוויל טנסי, בשיחה על משמעות חג הפסח -
הרב יצחק אייזיק לנדא, שיעור בהלכות פסח

הערות שוליים

↑ ראה לדוגמה שמות לד, יח.
↑ שמות לד, כה.
↑ ראה במכתב כללי ראש חודש ניסן תשל"ו (הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים מנהגים וביאורים חלק ב עמוד תרס"ח ובתרגום ללשון הקודש בספר 'שערי המועדים' - פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30).) הערה 'חג המצות'.
↑ ואף שהקרבת הקרבן היא בערב פסח גם חג השבועות היא על שם השבועות שספרו 'לפניו' שערי המועדים פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30)].
↑ עטרת זקנים, הובא במכתב כללי הנ"ל.
↑ קדושת לוי פרשת בא - הובא במכתב הנ"ל.
↑ שמות יב, יא.
↑ לקוטי תורה שיר השירים ט"ו, ב-ד, אור התורה ויקרא ח"ג עמוד תשסח, דיבור המתחיל קול דודי תשל"ו (י' ניסן וי"א ניסן ועוד שם במאמרים שלאחריהם) מכתב כללי ניסן תשל"ו ועוד. מיוסד על ביאור הקבלה (סידור האריז"ל ועוד.) בבארו את שם החג בטעם הד' שפסח הוא לשון דילוג.
↑ ד"ה קול דודי י"א ניסן תשל"ו. וראה בלקוטי תורה טו, ב ושם ד' שני ביאורים שונים בפסח על שם הדילוג.
↑ מכתב כללי תשל"ו הנ"ל.
↑ שו"ת שלו סימן ו.
↑ באר היטב אורח חיים ר"ס תמז. נתבאר בשיחת אחש"פ ופסח שני ה'תש"מ.
↑ במדבר ט, יא
↑ ביומו של הראשון של חג הפסח תשל"ב ערך הרבי - שלא כרגיל - התוועדות בצהרי היום, והורה בהתוועדות לילדים שהגיעו מרוסיה לשאול את ארבע הקושיות, והדבר חזר על עצמו למחרת, בהתוועדות אליה הורה הרבי להביא את כל הילדים.
↑ היום יום י"ט ניסן
↑ להרחבה, ראו בספרו של הרב יוסף יצחק עמאר, לקט 'צרכי החג' - אודות חובת ההשתדלות לספק צרכי החג לכל אחד ואחת מישראל.
↑ בכל ביתי נאמן הוא, שבועון כפר חב"ד גליון 2033 עמוד 32.

[1] ראה לדוגמה שמות לד, יח.

[2] שמות לד, כה.

[3] ראה במכתב כללי ראש חודש ניסן תשל"ו (הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים מנהגים וביאורים חלק ב עמוד תרס"ח ובתרגום ללשון הקודש בספר 'שערי המועדים' - פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30).) הערה 'חג המצות'.

[4] ואף שהקרבת הקרבן היא בערב פסח גם חג השבועות היא על שם השבועות שספרו 'לפניו' שערי המועדים פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30)].

[5] עטרת זקנים, הובא במכתב כללי הנ"ל.

[6] קדושת לוי פרשת בא - הובא במכתב הנ"ל.

[7] שמות יב, יא.

[8] לקוטי תורה שיר השירים ט"ו, ב-ד, אור התורה ויקרא ח"ג עמוד תשסח, דיבור המתחיל קול דודי תשל"ו (י' ניסן וי"א ניסן ועוד שם במאמרים שלאחריהם) מכתב כללי ניסן תשל"ו ועוד. מיוסד על ביאור הקבלה (סידור האריז"ל ועוד.) בבארו את שם החג בטעם הד' שפסח הוא לשון דילוג.

[9] ד"ה קול דודי י"א ניסן תשל"ו. וראה בלקוטי תורה טו, ב ושם ד' שני ביאורים שונים בפסח על שם הדילוג.

[10] מכתב כללי תשל"ו הנ"ל.

[11] שו"ת שלו סימן ו.

[12] באר היטב אורח חיים ר"ס תמז. נתבאר בשיחת אחש"פ ופסח שני ה'תש"מ.

[13] במדבר ט, יא

[14] ביומו של הראשון של חג הפסח תשל"ב ערך הרבי - שלא כרגיל - התוועדות בצהרי היום, והורה בהתוועדות לילדים שהגיעו מרוסיה לשאול את ארבע הקושיות, והדבר חזר על עצמו למחרת, בהתוועדות אליה הורה הרבי להביא את כל הילדים.

[15] היום יום י"ט ניסן

[16] להרחבה, ראו בספרו של הרב יוסף יצחק עמאר, לקט 'צרכי החג' - אודות חובת ההשתדלות לספק צרכי החג לכל אחד ואחת מישראל.

[17] בכל ביתי נאמן הוא, שבועון כפר חב"ד גליון 2033 עמוד 32.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''פסח''' הוא אחד משלושת הרגלים, החג נקבע לפי הלוח העברי והוא נמשך שבוע ימים המתחילים ב[[ט"ו ניסן]] ומסתיימים ב[[כ"א בניסן]]. ב[[חוץ לארץ]] נוסף יום אחד על פי תקנת [[חז"ל]] והוא נמשך עד ל[[כ"ב ניסן]].
+[[קובץ:הרבי שריפת חמץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי שורף את החמץ בחצר האחורית של [[1304 פרזידנט|ביתו הפרטי]]]]
+[[קובץ:מכירת_חמץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מוכר את החמץ בשנת תשמ"ח]]
+חג ה'''פסח''' הוא אחד משלושת הרגלים. ה[[חג]] נמשך שבוע ימים, מ[[ט"ו בניסן]] ועד [[כ"א בניסן]] (ב[[חוץ לארץ]], בה חוגגים גם [[יום טוב שני של גלויות]], מסתיים החג ב[[כ"ב בניסן]]). היום הראשון של פסח והיום האחרון (או היומיים הראשונים והאחרונים, בחו"ל) הם ימים טובים האסורים בעשיית מלאכה, והימים שבאמצע הם [[חול המועד]] שחלק מהמלאכות מותרות בו.
-היום הראשון והאחרון (ובחו"ל יומיים בהתחלה ויומיים בסיום) של החג נחשבים חג לכל דבר והם אסורים בעשיית מלאכה, והימים שבאמצע נקראים בשם 'חול המועד' וישנם מלאכות רבות אותם מותר לעשות כדי להוסיף בשמחת החג. היום האחרון של החג מכונה בשם [[שביעי של פסח]], (ובחו"ל היום השמיני שמוסיפים מכונה אחרון של פסח) והוא נחגג זכר ל[[קריעת ים סוף]].
+חג הפסח נקבע לזכר [[יציאת מצרים|יציאת]] [[בני ישראל]] מהעבדות ב[[מצרים]] לחירות. היום ה[[שביעי של פסח]] מציין את [[קריעת ים סוף]] שאירעה בהמשך ליציאת מצרים. יום זה (או ביום שלאחריו המכונה [[אחרון של פסח]], בחו"ל) קשור במיוחד גם עם [[הגאולה העתידה]].
+==רקע==
+[[קובץ:פירמידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
+{{ערך מורחב|יציאת מצרים}}
+הרקע לקביעת חג הפסח הוא אירועי [[יציאת מצרים]] המסופרים בהרחבה ב[[תורה]], בפרשיות הראשונות של ספר שמות.
+על פי הבטחת [[הקב"ה]] ל[[אברהם אבינו]] ב[[ברית בין הבתרים]], נגזר על צאצאיו - [[עם ישראל]] - לרדת ל[[גלות]] ב[[מצרים]]. בני ישראל ירדו למצרים בזמנו של [[יעקב אבינו]] בשנת ב'רל"ח לבריאת העולם, ולאחר מותו של [[לוי]] - האחרון מבין ה[[שבטים]] - החלו המצרים להעביד את בני ישראל בפרך וגזרו עליהם גזירות קשות. לאחר שנים ארוכות של עבדות, שלח [[הקדוש ברוך הוא]] את [[משה רבינו]] לגאול את בני ישראל ממצרים, ובכך להפכם לעם הנבחר שיזכה [[מתן תורה|לקבל את התורה]] ולעלות ל[[ארץ ישראל]].
+לאחר שמלך מצרים, [[פרעה]], הקשה את ליבו וסירב לשחרר את בני ישראל - הביא [[הקדוש ברוך הוא]] על המצרים את [[עשרת המכות]] שלוו ב[[נס|ניסים]] גדולים, על ידי משה. בסיום המכה האחרונה, מכת בכורות, הסכים פרעה להוציא את עם ישראל ממצרים. ביום [[י"ד בניסן]] בשנת ב'תמ"ח הקריבו בני ישראל את [[קרבן פסח|קרבן הפסח]] על פי ציווי ה' ולמחרתו, ביום [[ט"ו בניסן]], יצאו ממצרים.
+לאחר כמה ימים בהם הלכו במדבר, התחרטו פרעה והמצרים על שחרור בני ישראל והחלו לרדוף אחריהם כדי להלחם בהם. ביום השישי לצאתם, כאשר בני ישראל עמדו על שפת ים סוף, השיגו אותם המצרים - ואז [[קריעת ים סוף|נקרע הים]] ובני ישראל עברו בו, ולאחריהם עברו המצרים והים כיסה אותם. קריעת ים סוף התרחשה בליל היום השביעי, [[כ"א בניסן]].
+חג הפסח נקבע ביום יציאת מצרים, ט"ו בניסן, והיום השביעי בו שבו אירעה קריעת ים סוף נקבע לחג [[שביעי של פסח]].
+==שמות החג==
+[[קובץ:קריעת ים סוף.jpg|שמאל|ממוזער|300px|איור של [[קריעת ים סוף]]]]
+===חג המצות===
+שם החג בכל התורה{{הערה|ראה לדוגמה שמות לד, יח.}} הוא '''"חג המצות"''' (אמנם במקום אחד{{הערה|שמות לד, כה.}} מצאנו שכתוב "זבח חג הפסח" ופירושים שונים נאמרו בכוונת הפסוק.{{הערה|ראה במכתב כללי ראש [[חודש ניסן]] תשל"ו (הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים מנהגים וביאורים חלק ב עמוד תרס"ח ובתרגום ללשון הקודש בספר 'שערי המועדים' - פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30).) הערה 'חג המצות'.}}
+===חג הפסח===
+אך מנהג ישראל במשך הדורות וכן הוא בטור ושולחן ערוך (בשונה מב"משנה תורה" לרמב"ם) שהוא נקרא בשם '''"חג הפסח"'''.
+בפשטות נקרא החג בשם זה על שם [[קרבן פסח]] ועל דרך השם חג המצות.{{הערה|ואף שהקרבת הקרבן היא בערב פסח גם [[חג השבועות]] היא על שם השבועות שספרו 'לפניו' שערי המועדים פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30)].}} וזה שנהגו לקרוא בשם זה דווקא יש שביארו הטעם לכך שהוא שבזמן הגלות רצו לעשות זכר למקדש שהקריבו קרבן פסח.{{הערה|עטרת זקנים, הובא במכתב כללי הנ"ל.}}
+על דרך החסידות ביאר [[לוי יצחק מברדיטשוב|הרב הקדוש מברדיטשוב]]{{הערה|קדושת לוי פרשת בא - הובא במכתב הנ"ל.}} ששם המצות הוא על שם זריזותם של ישראל ולכן בתורה מספר [[הקב"ה]] שבחן של ישראל אמנם ישראל קוראים לחג 'חג הפסח' שבזה מספרים הם את שבחו של [[הקב"ה]] על "אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים".
+====פסח - דילוג וקפיצה====
+[[קובץ:הרבי משלוח מצות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בפתח בניין [[ספריית חב"ד]], מלווה את משלוח ה[[מצה|מצות]] המחולקות מטעמו ב[[ארץ הקודש]]]]
+רש"י על הפסוק{{הערה|שמות יב, יא.}} "פסח הוא לה'" מפרש שקרבן הפסח נקרא על שם הדילוג והפסיחה של הקב"ה, ולכן כל עבודת ישראל בקרבן זה עליו להיעשות "דרך דילוג וקפיצה".
+ועל פי זה מוסבר בתורת החסידות{{הערה|לקוטי תורה שיר השירים ט"ו, ב-ד, אור התורה ויקרא ח"ג עמוד תשסח, דיבור המתחיל קול דודי תשל"ו (י' [[ניסן]] וי"א [[ניסן]] ועוד שם במאמרים שלאחריהם) מכתב כללי [[ניסן]] תשל"ו '''ועוד'''. מיוסד על ביאור [[הקבלה]] (סידור האריז"ל ועוד.) בבארו את שם החג בטעם הד' שפסח הוא לשון דילוג.}} שעניינו של חג הפסח הוא דילוג וקפיצה שעל שם זה הוא נקרא פסח. כלומר שהאור האלוקי שהתגלה במצרים ומתגלה בחג הפסח הוא בדילוג - לא בסדר רגיל מדרגה לדרגה, אלא באופן של קפיצה והתגלות מדרגה אחת לדרגה רחוקה שרחוקה ממנה באין ערוך, כקפיצה ודילוג בין דברים רחוקים זה מזה.
+וכפי שמוסבר הדילוג שבגילוי זה מתבטא בריבוי פרטים
+*בעצם הגילוי שהאיר בחג הפסח.
+*בתוצאה שלה - גאולת ישראל ממצרים.
+*בעבודת ישראל אז ובמצוות ועבודת החג.
+וממילא אף בעבודת ה' ובהוראות הנלמדות מחג זה.
+האור האלוקי שהאיר בשעת גאולת מצרים הייתה [[אור אין סוף]] שלפני הצמצום וכלשון ההגדה "שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" לא על ידי מלאך...אלא [[הקב"ה]] בכבודו ובעצמו" ובמבואר בחסידות שהדרגה שהתגלה לבני ישראל במצרים הייתה התגלות של עצמות אין סוף (והוא לפי שבני ישראל היו משוקעים ב[[מ"ט שערי טומאה]] ומצרים היו ערוות הארץ שלכן רק [[הקב"ה]] בעצמו יכל להוציאם וכל דרגה אחרת לא הייתה יכולה להביא את הגאולה). וגילוי דרגה זו במצרים הוא קפיצה ודילוג, ושני פרטים בזה:{{הערה|ד"ה קול דודי י"א [[ניסן]] תשל"ו. וראה בלקוטי תורה טו, ב ושם ד' שני ביאורים שונים בפסח על שם הדילוג.}}
+:א. לפי שהגילוי מעצמות מכיון שהוא באין ערוך לכל גדר של גילוי לכן הגילוי ממנו הוא באופן של דילוג וקפיצה.
+:ב. מכיוון שמצרים הוא ערוות הארץ ומצב בני ישראל אז היה בדרגה שפילה ביותר "את ערום ועריה" לכן הגילוי בדרגתם הייתה בדרך דילוג וקפיצה לדרגה שבאין ערוך לאלקות.
+גאולתם של ישראל ממצרים הייתה באופן של דילוג וקפיצה לאחרי שהיו בני ישראל כמה דורות בגלות מצרים שמצבם היה בשפל מוסרי עמוק ביותר ועד כדי כך נטמעו ביניהם עד שכמה מהם לא רצו לצאת משם ואף על פי כן גאולתם ממצרים הייתה באופן כזה שיצאו משם ביד רמה ותוך זמן קצר הגיעו לדרגות גבוהות ביותר - [[מתן תורה]].{{הערה|מכתב כללי תשל"ו הנ"ל.}}
+ועבודתם להמשיך גילוי זה היה מסירות נפשם להקריב [[קרבן פסח]] ביום י' ב[[ניסן]] שנצטוו לקחת להם [[צאן]] ולהקריבו [[קרבן פסח]] על אף שהצאן הוא עבודה זרה של מצרים ועשו זאת ב[[מסירות נפש]] שעניינה בנפש האדם היא דילוג ביחס לשאר כוחות האדם (לפי שהוא לא לפי ערך הכוחות, בפרט כשדרגת האדם נמוכה כבני ישראל במצרים).
 ==מצוות החג==
 ===קרבן פסח===
 {{ערך מורחב|קרבן פסח}}
-בי"ד ניסן מקריבים את [[קרבן פסח]].
+[[קרבן פסח]] הוא קרבן אותו הקריבו כל בני ישראל בזמן [[בית המקדש]], ביום [[י"ד בניסן]] - ערב פסח - בין הערביים. את [[בשר]] הקרבן היו צולים ואוכלים בחבורות בלילה שלאחר מכן, ליל [[ט"ו בניסן]] - [[ליל הסדר]], עד חצות הלילה. יחד עם הקרבן היו מביאים קרבן חגיגה.
-===איסור אכילת חמץ===
-{{ערך מורחב|חמץ}}
+בזמן שאין [[בית המקדש]] קיים, אומרים את "סדר קרבן פסח" בערב פסח, בזמן הקרבת הקרבן, שקריאתו היא במקום הקרבת הפסח.
-איסור אכילת [[חמץ]] ו
-===מצוות ביעור חמץ===
+===איסור חמץ===
-איסור קיום חמץ בכל מקום הנמצא תחת רשותו. האיסור הוא אפילו על פירור חמץ, לכן נזהרים ומנקים את הבית היטב לפני החג.
+[[קובץ:מכירת_חמץ1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[אהרן יעקב שוויי]], מרבני [[קראון הייטס]], מוכר את החמץ לגוי]]
-===מצוות אכילת מצה===
+{{ערך מורחב|ערך=[[חמץ]], [[מכירת חמץ]], [[חומרות והידורים בפסח]]}}
-{{ערך מורחב|מצה}}
+בימי [[חג הפסח]], החל מערב החג ועד צאתו, מאכלים מדגן שתפח והחמיץ - "חמץ" - אסורים באכילה, בהנאה וכן בהמצאות ברשותנו. [[חז"ל]] הוסיפו וקבעו כי מוטל על כל אדם לבדוק ולחפש אחר החמץ הנמצא ברשותו, ב[[בדיקת חמץ]] בליל [[י"ד בניסן]], ולאחר מכן לבערו מהעולם ב[[ביעור חמץ]] המתקיים בבוקר י"ד ב[[ניסן]] עד השעה השישית ביום (לפי חשבון [[שעות זמניות]]). איסור חמץ הוא מהחמורים באיסורי תורה - הוא אסור אפילו ב"משהו", דהיינו בכמות מזערית שאינה ניתנת למדידה; וכמו כן הוא היחיד שאנו מוזהרים שלא יראה ולא ימצא ברשותנו. בהתאם לכך, הגישה היהודית הרווחת היא להחמיר ולהזהר באיסור זה יותר משאר איסורי התורה, וכפי שכתב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שו"ת שלו סימן ו.}} בשם [[האריז"ל]], שיש "להחמיר כל החומרות בפסח". עוד מובא בשמו{{הערה|באר היטב אורח חיים ר"ס תמז. נתבאר בשיחת אחש"פ ופסח שני ה'תש"מ.}} ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה".
-*אכילת [[מצה]], המצווה נתקנה זכר למצות שאכלו [[בני ישראל]] כשיצאו ממצרים, שנאמר: "בערב תאכלו מצות"{{הערה|שמות יב, יח}}. המצוה היא לאכול בלילה הראשון כמות של [[כזית]] מצה.
-===מצוות אכילת מרור===
-{{ערך מורחב|מרור}}
-*אכילת [[מרור]], שנאמר "על מצות ומרורים יאכלהו" {{הערה|במדבר ט, יא}}, המצווה הוא לאכלו בלילה הראשון של החג, זכר לכך שהמצרים מררו רת חיי בני ישראל בעבודת פרך במצרים, למצווה נוהגים לאכול חסה עם חזרת.
-===סיפור יציאת מצרים===
-{{ערך מורחב|סיפור יציאת מצרים}}
-===מצוות הרגלים===
+נהוג להחמיר בביעור החמץ בניקיון יסודי של כל מקום ומקום במטרה לנקות גם פירורי חמץ אפסיים, ואפילו במקומות שאינם מחוייבים על פי גדרי ההלכה. כמו כן בחג הפסח עצמו מקובלים בחסידות חב"ד הידורים וחומרות שונות במאכלי הפסח, כדי להתרחק ככל האפשרי מכל חשש חמץ. בנוסף להידורים המסורתיים שהנהיגו רבותינו נשיאנו ונהוגים אצל החסידים כולם, ישנם המוסיפים עוד חומרות והידורים משלהם על פי המסורת המשפחתית וכדומה.
-====מצוות שמחה====
-*הוספה ב[[שמחה]] בכל שבעת ימי החג, שנאמר "ושמחת בחגיך".
-====עלייה לרגל====
-חג הפסח הוא אחד משלושת הרגלים שבו היו כל ישראל עולים לירושלים לבית המקדש ומקריבים קרבנות.
-בחסידות ניתן הסבר פנימי ורוחני לכל אחד ממצות אלו:
+במהלך הדורות, התקבלה תקנת [[מכירת חמץ]] - למכור את החמץ הנשאר עבור אחר הפסח, או את כלי החמץ, במכירה לגוי כך שהם יוצאים לחלוטין מבעלות היהודי. [[אדמו"ר הזקן]] הוסיף ותיקן לערוך את המכירה ב"ערב קבלן", תקנה המחזקת את תוקף המכירה ונותנת לה אופי של מכירה גמורה לכל דבר.
-על אכילת מצה מבאר אדמור הזקן: "מצות יאכל את שבעת ימים"{{הערה|בא יג, ז}}, להאכיל מצה שהוא [[מוחין דאבא]], את שבעת הימים, שהם [[ז' מדות]], דהיינו להמשיך [[ביטול]] בכל ז' המדות {{הערה| אור התורה בא ע' שמג}}.
+===אכילת מצה ומרור===
+[[קובץ:חזרת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מרור (חזרת)]]
+{{ערכים מורחבים|ערכים= [[מצה]], [[מרור]]}}
+מצווה מן התורה לאכול מצה בלילה הראשון של החג, [[ליל הסדר]], לזכר המצות אותם אכלו בני ישראל במצרים. המצווה הינה לאכול כמות של "כזית" מצה, בנוסף לאכילת כזית מצה יחד עם המרור - "כורך", וכן אכילת כזית מצה בסיום הסדר ל"אפיקומן" (למעשה כיום יש לאכול שני כזיתים, אחד זכר ל[[קרבן פסח]] ואחד זכר למצה הנאכלת עם הקרבן).
-איסור אכילת והחזקת [[חמץ]] על פי פנימיות הוא כי חמץ שהוא בצק תפוח מסמל את הישות והגאווה וגסות הרוח המאוסה שצריך להשמיד לגמריי.
+כמו כן מצווה מן התורה לאכול יחד עם קרבן הפסח [[מרור]], כלשון הפסוק{{הערה|במדבר ט, יא}} "על מצות ומרורים יאכלהו". כשאין [[בית המקדש]] קיים, המצווה הינה רק מדרבנן - זכר למרור בזמן בית המקדש. המצווה הינה לאכול כזית מרור הטבול ב[[חרוסת]], בנוסף לאכילת המרור יחד עם המצה ב"כורך".
-==ליל הסדר==
+===סיפור יציאת מצרים===
+{{ערך מורחב|סיפור יציאת מצרים}}
+המצווה המרכזית של [[ליל הסדר]] היא לספר אודות יציאת מצרים, וזאת בעיקר כמענה לשאלותיהם של הילדים הפותחות את הסדר - "מה נשתנה". למרות שעיקרה של המצווה הוא ספור ההורים לילדיהם, היא מוטלת על כל אחד ואחד, ומצווה להרבות בה ככל האפשר - כלשון ההגדה "וכל המרבה לספר ב[[יציאת מצרים]] הרי זה משובח".
-בלילה הראשון - ובחו"ל בשני לילות הראשונים, עורכים "ליל הסדר". בו מקיימים מצוות רבות, בתוך הסדר הנאמר מתוך הספר [[הגדה של פסח]], והם: [[ארבע כוסות]], אכילת [[מרור]], אכילת [[מצה]], אמירת [[הלל]], החלק המרכזי הינו אמירת קטעי שבח והודיה להקב"ה על הניסים והנפלאות.
+===ספירת העומר===
+{{ערך מורחב|ספירת העומר}}
+מצוות [[ספירת העומר]] מתחילה ביום השני של חג הפסח, [[ט"ז בניסן]] - הוא היום שבו מקריבים בבית המקדש את [[קרבן העומר]]. המצווה הינה לספור את הימים במשך 49 הימים שמחג הפסח ועד [[חג השבועות]], יום קבלת התורה.
-בלילה זה תופסים הילדים חלק עיקרי בסעודה ובמצווה, עיקר מטרתו של ליל הסדר הוא כפי שמגדיר זאת הפסוק "והגדת לבנך", התורה מצווה על כל אב משפחה לספר לילדיו בליל הסדר את סיפור העם כשיצאו ממצרים עם כל הפרטים והניסים שהתרחשו, ולכן נוהגים במנהגים תמוהים מעט על מנת לעורר את תשומת ליבם של הילדים ולעורר את תמיהתם, ולענות על שאלותיהם.
+==ליל הסדר==
+[[קובץ:סדר ציבורי-1-.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטיילים ב[[ליל הסדר ציבורי]] ב[[בית חב"ד]] קוזומל, [[מקסיקו]] (צולם לפני כניסת החג)]]
+{{ערך מורחב|סימני הסדר}}
+בלילה הראשון של החג - ובחוץ לארץ בשני לילות הראשונים - עורכים "[[ליל הסדר]]". בו מקיימים מצוות רבות, בתוך הסדר הנאמר מתוך הספר [[הגדה של פסח]], והם: סיפור יציאת מצרים, [[ארבע כוסות]], אכילת [[מרור]], אכילת [[מצה]], אמירת [[הלל]], החלק המרכזי הינו אמירת קטעי שבח והודיה ל[[הקב"ה]] על הניסים והנפלאות.
-==ארבע קושיות==
+בלילה זה תופסים הילדים חלק עיקרי בסעודה ובמצווה, עיקר מטרתו של [[ליל הסדר]] הוא כפי שמגדיר זאת הפסוק "והגדת לבנך", התורה מצווה על כל אב משפחה לספר לילדיו בליל הסדר את סיפור העם כשיצאו ממצרים עם כל הפרטים והניסים שהתרחשו, ולכן נוהגים במנהגים תמוהים מעט על מנת לעורר את תשומת ליבם של הילדים ולעורר את תמיהתם, ולענות על שאלותיהם.
+===ארבע קושיות===
 ה[[הגדה של פסח]] מספרת שישנם ארבע בנים הנמצאים בליל הסדר, חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול, המטרה היא להביא את כולם למודעות החשובה של יציאת מצרים,
-בנוסח ההגדה שקוראים בליל הסדר מופיעים ארבע קושיות (המתחילים "מה נשתנה") מפורטות על מנהגי הלילה הזה, את שאלות אלה נוהגים לתת לילדים לקרוא בקול.
+בנוסח ההגדה שקוראים בליל הסדר מופיעים ארבע קושיות (המתחילים "מה נשתנה") מפורטות על מנהגי הלילה הזה, את שאלות אלה נוהגים לתת לילדים לקרוא בקול{{הערה|ביומו של הראשון של חג הפסח תשל"ב ערך הרבי - שלא כרגיל - התוועדות בצהרי היום, והורה בהתוועדות לילדים שהגיעו מרוסיה לשאול את ארבע הקושיות, והדבר חזר על עצמו למחרת, בהתוועדות אליה הורה הרבי להביא את כל הילדים.}}.
-[[הרבי]] מחדש שישנו עוד סוג של ילד בנוסף לארבע שההגדה מונה, והוא הבן החמישי שמצבו יותר חמור והוא אינו מגיע כלל ל[[ליל הסדר]] ואינו מודע ל[[תורה ומצוות]], ולכן ציווה הרבי על כל שלוחיו ברחבי העולם לקיים סעודות ציבוריות של ליל הסדר שבו מביאים יהודים שבגדר הבן החמישי ומספרים להם גם על ניסי יציאת מצרים וגדולת השם.
+[[הרבי]] מחדש שישנו עוד סוג של ילד בנוסף לארבע שההגדה מונה, והוא [[הבן החמישי]] שמצבו יותר חמור והוא אינו מגיע כלל ל[[ליל הסדר]] ואינו מודע ל[[תורה ומצוות]], ולכן ציווה הרבי על כל שלוחיו ברחבי העולם לקיים סעודות ציבוריות של [[ליל הסדר]] שבו מביאים יהודים שבגדר הבן החמישי ומספרים להם גם על ניסי [[יציאת מצרים]] וגדולת השם.
-את הסעודה חותמים במשפט הנסוך בתקווה לבא ה[[גאולה]] תיכף ומיד: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".
+את הסעודה חותמים במשפט המבטא את התקווה לבוא ה[[גאולה]] תיכף ומיד: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".
 ===בפנימיות התורה===
+[[הרבי]] מביא את בספר "[[היום יום]]"{{הערה|היום יום י"ט ניסן}} את ביאורו של [[הרבי הרש"ב]] בארבעת הקושיות על פי [[תורת החסידות]]:
-[[הרבי]] מבאר את ארבעת הקושיות{{הערה|[[היום יום]] י"ט ניסן.}} על פי תורת [[החסידות]], בהקשר ל[[גלות]] וה[[גאולה]].
 '''מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות''' - במה שונה הגלות הזו (הגלות משולה ללילה) האחרונה מכל הגלויות שהיו לעם ישראל?
 #'''שבכל הלילות אין אנו מטבילים אפילו פעם אחת''' - בכל הגלויות היה מירוק (טבילה מלשון טיהור ומירוק) הנפש אבל לא לגמריי, '''הלילה הזה שתי פעמים''' - בגלות הזו המירוק הוא סופי וגם לנפש וגם לגוף.
-#'''שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה''' - בכל הגלויות היה בקרבנו גם נפש אלוקית וגם נפש בהמית (חמץ ומצה), '''הלילה הזה כולו מצה''' - אך בגאולה יהיה רק מצה כי הטומאה תתבטל כליל.
+#'''שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה''' - בכל הגלויות היה בקרבנו גם [[נפש]] אלוקית וגם [[נפש]] בהמית (חמץ ומצה), '''הלילה הזה כולו מצה''' - אך בגאולה יהיה רק מצה כי הטומאה תתבטל כליל.
-#'''שבכל הלילות אנו אוכלים שאר ירקות''' - ירקות מרמז על הקנא (כמו שכתוב כל המקנא פניו מוריקות) ובגלויות הקודמים היתה קנאה רבה בכל העולם. '''הלילה הזה כולו מרור''' - אבל בגלות האחרון הקנאה גדולה יותר וגם בין צדיקים.
+#'''שבכל הלילות אנו אוכלים שאר ירקות''' - ירקות מרמז על הקנא (כמו שכתוב כל המקנא פניו מוריקות) ובגלויות הקודמים הייתה קנאה רבה בכל העולם. '''הלילה הזה מרור''' - אבל בגלות האחרון הקנאה גדולה יותר וגם בין צדיקים.
-#'''שבכל הלילות אנו אוכלים בין יושבים ובין מסובים''' - יושבים ומסובים מרמזים על שני אופני עבודת השם אחד המביא לידי תענוג המתפשט ודרגה יותר נעלית שמביאה לתענוג עצמי, בגלות ישנם המגיעים לדרגות גבוהות וישנם פחות. '''הלילה הזה כולנו מסובים''' - בגאולה כולם יגיעו לדרגה הנעלית בעבודת ה'.
+#'''שבכל הלילות אנו אוכלים בין יושבים ובין מסובים''' - יושבים ומסובים מרמזים על שני אופני [[עבודת השם]] אחד המביא לידי תענוג המתפשט ודרגה יותר נעלית שמביאה לתענוג עצמי, בגלות ישנם המגיעים לדרגות גבוהות וישנם פחות. '''הלילה הזה כולנו מסובים''' - בגאולה כולם יגיעו לדרגה הנעלית בעבודת ה'.
-==שמות החג==
+==שביעי ואחרון של פסח==
-===חג המצות===
+{{ערכים מורחבים|ערכים= [[שביעי של פסח]], [[אחרון של פסח]]}}
-שם החג בכל התורה{{הערה|ראה לדוגמה שמות לד, יח.}} הוא '''"חג המצות"''' (אמנם במקום אחד{{הערה|שמות לד, כה.}} מצאנו שכתוב "זבח חג הפסח" ופירושים שונים נאמרו בכוונת הפסוק.{{הערה|ראה במכתב כללי ראש חודש ניסן תשל"ו (הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים מנהגים וביאורים חלק ב עמוד תרס"ח ובתרגום ללשון הקודש בספר 'שערי המועדים' - פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30).) הערה 'חג המצות'.}}
+ביום השביעי של פסח אירעה [[קריעת ים סוף]] בסיומו של תהליך [[יציאת מצרים]]. יום זה נחגג כיום טוב האחרון של פסח - ובחוץ לארץ, בה חוגגים [[יום טוב שני של גלויות]], חוגגים יומיים חג: [[שביעי של פסח]] ו[[אחרון של פסח]]. בליל חג שביעי של פסח, נהגו ב[[ליובאוויטש]] וכן הוא מנהג חסידי חב"ד להיות ערים כל הלילה ולעסוק ב[[לימוד תורה]].
-===חג הפסח===
+אודות היום האחרון של פסח, גילה [[הבעל שם טוב]] כי ביום זה מאיר "גילוי הארת ה[[משיח]]". דבר זה מתבטא גם בהפטרה אותה קוראים ביום זה (בחוץ לארץ), העוסקת בנבואה אודות מלך המשיח ופעולותיו. על מנת לבטא את הארה רוחנית זו של משיח גם בפעולות [[גשמיות]], ולהחדיר בפנימיות במציאותנו את הציפיה והאמונה במשיח - קבע [[הבעל שם טוב]] לאכול בסיומו של יום זה את [[סעודת משיח|סעודת המשיח]]. [[אדמו"ר הרש"ב]] הוסיף ותיקן לשתות בסעודה זו [[ארבע כוסות]], כמו בליל הסדר.
-אך מנהג ישראל במשך הדורות וכן הוא בטור ושולחן ערוך (בשונה מב"משנה תורה" לרמב"ם) שהוא נקרא בשם '''"חג הפסח"'''.
-בפשטות נקרא החג בשם זה על שם [[קרבן פסח]] ועל דרך השם חג המצות.{{הערה|ואף שהקרבת הקרבן היא בערב פסח גם חג השבועות היא על שם השבועות שספרו 'לפניו' שערי המועדים פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30)].}} וזה שנהגו לקרוא בשם זה דווקא יש שביארו הטעם לכך שהוא שבזמן הגלות רצו לעשות זכר למקדש שהקריבו קרבן פסח.{{הערה|עטרת זקנים, הובא במכתב כללי הנ"ל.}}
-על דרך החסידות ביאר [[לוי יצחק מברדיטשוב|הרב הקדוש מברדיטשוב]]{{הערה|קדושת לוי פרשת בא - הובא במכתב הנ"ל.}} ששם המצות הוא על שם זריזותם של ישראל ולכן בתורה מספר הקב"ה שבחן של ישראל אמנם ישראל קוראים לחג 'חג הפסח' שבזה מספרים הם את שבחו של הקב"ה על "אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים".
+==מבצעים ותקנות הרבי==
+[[קובץ:יין בוליביה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הכנת יין בבית חב"ד בבוליביה לקראת [[ליל הסדר]]]]
+בחג הפסח ובימי ההכנה אליו, פועלים [[חסידי חב"ד]] בכמה מ[[מבצעים|מבצעיו]] והוראותיו של הרבי:
-====פסח - דילוג וקפיצה====
+===מעות חיטים===
-רש"י על הפסוק{{הערה|שמות יב, יא.}} "פסח הוא לה'" מפרש שקרבן הפסח נקרא על שם הדילוג והפסיחה של הקב"ה, ולכן כל עבודת ישראל בקרבן זה עליו להיעשות "דרך דילוג וקפיצה".
+{{ערך מורחב|ערך=[[מעות חיטים]]}}
+מידי שנה בשנה מידי [[חג הפסח]] גובה [[מחנה ישראל]] '''מעות חיטים''' - מימון צורכי החג למשפחות נזקקות מ[[אנ"ש]] בכל העולם. בראש החלוקה עמד ועומד מזכירו של [[הרבי]] הרב [[שלום מענדל סימפסון]]. יחס מיוחד נודע מהרבי לחלוקה זו ופעמים רבות עורר על כך בשיחות הקודש{{הערה|להרחבה, ראו בספרו של הרב [[יוסף יצחק עמאר]], '''לקט 'צרכי החג' - אודות חובת ההשתדלות לספק צרכי החג לכל אחד ואחת מישראל'''.}}.
-ועל פי זה מוסבר בתורת החסידות{{הערה|לקוטי תורה שיר השירים ט"ו, ב-ד, אור התורה ויקרא ח"ג עמוד תשסח, דיבור המתחיל קול דודי תשל"ו (י' ניסן וי"א ניסן ועוד שם במאמרים שלאחריהם) מכתב כללי ניסן תשל"ו '''ועוד'''. מיוסד על ביאור הקבלה (סידור האריז"ל ועוד.) בבארו את שם החג בטעם הד' שפסח הוא לשון דילוג.}} שעניינו של חג הפסח הוא דילוג וקפיצה שעל שם זה הוא נקרא פסח. כלומר שהאור האלוקי שהתגלה במצרים ומתגלה בחג הפסח הוא בדילוג - לא בסדר רגיל מדרגה לדרגה, אלא באופן של קפיצה והתגלות מדרגה אחת לדרגה רחוקה שרחוקה ממנה באין ערוך, כקפיצה ודילוג בין דברים רחוקים זה מזה.
+===מבצע מצה===
+[[קובץ:מבצעמצה לתלמיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט שקיבל את פני הילדים שהגיעו לבקר ב[[מאפיית המצות כפר חב"ד]] במסגרת [[מבצע מצה לתלמיד]]]]
+{{ערך מורחב|מבצע מצה}}
+*'''חלוקת [[מצה שמורה]]''' - בשנת [[תשי"ד]] הורה [[הרבי]] להשתדל לשלוח ל[[חג הפסח]] למכירים - לפחות ללילי הסדר - מצות עגולות אפויות יד, ודוקא - מצה שמורה.
+*'''מצה לתלמיד''' - בשנת [[תשכ"א]], יזם הרב [[יצחק גנזבורג]] את מבצע מצה לתלמיד, בו הגיעו ילדים מכל החוגים לראות ולהשתתף בתהליך אפיית המצות. מבצע זה נמשך עד היום בווריאציות שונות. רבים מה[[שלוחים]] והחסידים מפעילים בכל רחבי הארץ סדנאות אפיית מצה, בהם אופים הילדים בעצמם מצות לדוגמא.
-וכפי שמוסבר הדילוג שבגילוי זה מתבטא בריבוי פרטים
+===ליל הסדר ציבורי===
-*בעצם הגילוי שהאיר בחג הפסח.
+{{ערך מורחב|ליל הסדר ציבורי}}
-*בתוצאה שלה - גאולת ישראל ממצרים.
+על פי הוראתו של הרבי, מקיימים חסידי חב"ד [[ליל הסדר]] ציבורי בו מוזמנים להשתתף כל המעוניינים, אנשים נשים וטף, ללא תמורה - על מנת לחוות [[ליל הסדר|ליל סדר]] יהודי אוטנטי עם כל מצוות החג כהלכה. סדרים כאלו מתקיימים כיום על ידי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] בכל העולם.
-*בעבודת ישראל אז ובמצוות ועבודת החג.
-וממילא אף בעבודת ה' ובהוראות הנלמדות מחג זה.
-האור האלוקי שהאיר בשעת גאולת מצרים הייתה אור אין סוף שלפני הצמצום וכלשון ההגדה "שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" לא על ידי מלאך...אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו" ובמבואר בחסידות שהדרגה שהתגלה לבני ישראל במצרים היתה התגלות של עצמות אין סוף (והוא לפי שבני ישראל היו מושקעים במ"ט שערי טומאה ומצרים היו ערוות הארץ שלכן רק הקב"ה בעצמו יכל להוציאם וכל דרגה אחרת לא היתה יכולה להביא את הגאולה). וגילוי דרגה זו במצרים הוא קפיצה ודילוג, ושני פרטים בזה:{{הערה|ד"ה קול דודי י"א ניסן תשל"ו. וראה בלקוטי תורה טו, ב ושם ד' שני ביאורים שונים בפסח על שם הדילוג.}}
+===אסרו חג פסח===
-:א. לפי שהגילוי מעצמות מכיון שהוא באין ערוך לכל גדר של גילוי לכן הגילוי ממנו הוא באופן של דילוג וקפיצה.
+באסרו חג פסח, נוהג הרבי לאכול ולשתות בכלי הפסח דווקא{{הערה|בכל ביתי נאמן הוא, שבועון כפר חב"ד גליון 2033 עמוד 32.}}.
-:ב. מכיוון שמצרים הוא ערוות הארץ ומצב בני ישראל אז היה בדרגה שפילה ביותר "את ערום ועריה" לכן הגילוי בדרגתם היתה בדרך דילוג וקפיצה לדרגה שבאין ערוך לאלקות.
-גאולתם של ישראל ממצרים היתה באופן של דילוג וקפיצה לאחרי שהיו בני ישראל כמה דורות בגלות מצרים שמצבם היה בשפל מוסרי עמוק ביותר ועד כדי כך נטמעו ביניהם עד שכמה מהם לא רצו לצאת משם ואף על פי כן גאולתם ממצרים היתה באופן כזה שיצאו משם ביד רמה ותוך זמן קצר הגיעו לדרגות גבוהות ביותר - [[מתן תורה]].{{הערה|מכתב כללי תשל"ו הנ"ל.}}
+==ראו גם==
+*[[סימני הסדר (מנהגים)]]
+*[[פסח חסידי]]
+*[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA#.D7.A4.D7.A1.D7.97 חידושי הרבי לחג הפסח] במיזם [[חב"דפדיה:מיזמים/חידושי הרבי על הש"ס/שונות|חידושי הרבי על הש"ס]]
-ועבודתם להמשיך גילוי זה היה מסירות נפשם להקריב קרבן פסח ביום י' בניסן שנצטוו לקחת להם צאן ולהקריבו קרבן פסח על אף שהצאן הוא עבודה זרה של מצרים ועשו זאת במסירות נפש שעניינה בנפש האדם היא דילוג ביחס לשאר כוחות האדם (לפי שהוא לא לפי ערך הכוחות, בפרט כשדרגת האדם נמוכה כבני ישראל במצרים).
+==לקריאה נוספת==
+*'''פסח אצל הרבי''', במדור 'והבט פני משיחך', שבועון בית משיח ט' ניסן תש"פ עמוד 62
-==מעות חיטים==
-מידי שנה בשנה מידי [[חג הפסח]] גובה [[מחנה ישראל]] '''מעות חיטים''' - מימון צורכי החג למשפחות נזקקות מ[[אנ"ש]] בכל העולם. בראש החלוקה עמד ועומד מזכירו של [[הרבי]] הרב [[שלום מענדל סימפסון]]. יחס מיוחד נודע מהרבי לחלוקה זו ופעמים רבות עורר על כך בשיחות הקודש.
-==ראו עוד==
-*[[סימני הסדר (מנהגים)]]
-*[[מבצע מצה]]
-*[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA#.D7.A4.D7.A1.D7.97 חידושי הרבי לחג הפסח] במיזם [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/חידושי הרבי על הש"ס/שונות|חידושי הרבי על הש"ס]]
 == קישורים חיצוניים==
-* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=112 חג הפסח, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
+*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/pesach לקוטי שיחות מועדים - חג הפסח] {{מפתח}}
+* [https://chabad.info/moshiach/926685/ ליל שביעי של פסח? מנצלים את הזמן ללימוד הדבר מלכות] - {{אינפו}}
+* [https://chabad.info/beis-medrash/926591/ לרגל אחרון של פסח: מאמר ד"ה 'ונחה' תשכ"ה מבואר] - {{אינפו}}
+* [https://chabad.info/crown_heights/925049/ ערב פסח בשכונת המלך: מעמד שריפת חמץ מול בית חיינו] - {{אינפו}}
+* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=112 חג הפסח, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
 '''חסידות על חג הפסח'''
 *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15781&st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&pgnum=1&hilite=c3df1bfd-c87f-486b-9cee-4dd8a5644988 הגדה של פסח עם ביאורים מהרבי] באתר HebrewBooks {{PDF}}
@@ שורה 105: / שורה 153: @@
 *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&pgnum=1&hilite=a6d3637d-9072-4896-a3df-1d126643b020 שערי המועדים פסח חלק א'] באתר HebrewBooks {{PDF}}
 *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15864&st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&pgnum=1&hilite=dbaa99e3-b281-47fa-97d4-d416b6a6da54 שערי המועדים פסח חלק ב'] באתר HebrewBooks {{PDF}}
+*[http://chabadpedia.co.il/images/9/9d/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9F_%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D_-_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%A4%D7%A1%D7%97.pdf מפתח ותוכן עניינים למאמרי כ"ק אד"ש לחג הפסח] {{PDF}}
 '''מדיה לחג הפסח'''
 ''וידאו מהרבי''
-*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1193 שיחת הרבי לפסח]{{וידאו}} - {{אינפו}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1193 שיחת הרבי לפסח]{{וידאו}} - {{אינפו}}
-*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1447 מנהגי הרבי בשאיבת מים שלנו]{{וידאו}} - {{אינפו}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1447 מנהגי הרבי בשאיבת מים שלנו]{{וידאו}} - {{אינפו}}
-*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1844 הרבי שולח מצות לארץ הקודש]{{וידאו}} - {{אינפו}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1844 הרבי שולח מצות לארץ הקודש]{{וידאו}} - {{אינפו}}
 *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1847 הרבי מבער את החמץ]{{וידאו}} - {{אינפו}}
-*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1195 הרבי בחלוקת כוס של ברכה במוצאי שביעי של פסח]{{וידאו}} - {{אינפו}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1195 הרבי בחלוקת כוס של ברכה במוצאי שביעי של פסח]{{וידאו}} - {{אינפו}}
+*'''[https://chabad.info/in-focus/661463/ הכנות הרבי לחג הפסח]''' {{וידפו}}
 ''שונות''
-*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=347 הרב יצחק טייכטל השליח בנאשוויל טנסי, בשיחה על משמעות חג הפסח]{{וידאו}} - {{אינפו}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=347 הרב יצחק טייכטל השליח בנאשוויל טנסי, בשיחה על משמעות חג הפסח]{{וידאו}} - {{אינפו}}
+*הרב יצחק אייזיק לנדא, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/593617/ שיעור בהלכות פסח]''' {{וידפו}}
 {{הערות שוליים}}
 {{פסח}}
 {{חגים וזמנים}}
-[[קטגוריה:פסח]]
+[[קטגוריה:פסח|*]]
+[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
+[[קטגוריה:שלוש רגלים]]

חג הפסח
יציאת מצרים	מצרים • יציאת מצרים • עשרת המכות • קרבן פסח • קריעת ים סוף • ספירת העומר
ימי חג הפסח	הכנות לפסח • חודש ניסן • שבת הגדול • ערב פסח • ליל הסדר • שביעי של פסח • אחרון של פסח • שבת אסרו חג פסח • פסח שני
חמץ ומצה	חמץ: מכירת חמץ • בדיקת חמץ • ביעור חמץ • ביטול חמץ • הזהירות מחמץ: איסור קטניות בפסח • מצה עשירה • מצה שרויה • חומרות והידורים בפסח • מצה: אפיית מצות • מים שלנו • מצה שמורה • מצות מכונה • מצת מצווה • מבצע מצה • חלוקת מצות
ליל הסדר	סדר לדוגמא • מנהגי ליל הסדר • סימני הסדר • סיפור יציאת מצרים • ארבע קושיות • ארבעת הבנים • הבן החמישי • הגדה • אכילת מצה • מרור • ארבע כוסות • הסיבה • כוס של אליהו • אפיקומן • לשנה הבאה בירושלים • ליל הסדר ציבורי • ביקורי הרבי בסדרים ציבוריים
תפילות ומנהגים	מעות חיטים • תענית בכורות • סדר קרבן פסח • הלל • תפילת טל • סעודת משיח • כינוס תורה
ניגוני החג	ניגון עך טי זיעמליאק • ניגון והיא שעמדה • ניגון ממצרים גאלתנו • ניגון על אחת כמה וכמה • ניגון טל יעסיס
חוברות וספרי החג	הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים • הגדת סוד קדושים • סימני סדר של פסח - THE SEDER

חגים וזמנים
מדברי תורה	שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה
מדברי חכמים	חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין
תעניות	צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם
מנהג ישראל	חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב
שבתות מיוחדות	שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות