תומכי תמימים מגדל העמק: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (226 גרסאות ביניים של 84 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ישיבה| | {{ישיבה| | ||
|שם=תומכי תמימים מגדל העמק | |שם=תומכי תמימים מגדל העמק | ||
|תמונה= | |תמונה=מגדל העמק ישיבה.jpeg | ||
|כתובית= | |כתובית=מבנה הישיבה החדש לצד המבנה הישן המשמש את מחלקת אור מנחם | ||
|אפיון=[[ישיבה גדולה]] | |אפיון=[[ישיבה גדולה]] | ||
|תאריך יסוד= | |תאריך יסוד=אלול [[תשל"ז]] | ||
|תאריך סגירה= | |תאריך סגירה= | ||
|מיקום=[[מגדל העמק]] | |מיקום=[[מגדל העמק]] | ||
|מייסד=הרב [[ | |מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] | ||
|ראש הישיבה=הרב [[יצחק גולדברג]] | |ראש הישיבה=הרב [[יצחק גולדברג]] | ||
|משגיח ראשי=הרב [[ישראל יוסף הנדל]] | |[[משגיח]] ראשי=הרב [[ישראל יוסף הנדל]] | ||
|משפיע ראשי=הרב [[יוסף יצחק סגל]] | |[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק סגל]] | ||
|מנהל גשמי=הרב לוי וילימובסקי | |מנהל גשמי=הרב לוי וילימובסקי | ||
|מספר תלמידים= | |מספר תלמידים= 320 (כולל סניפים) | ||
|ספר פלפולים=[[מגדל דוד]] | |ספר פלפולים=[[מגדל דוד]] | ||
|קובץ הערות=[[מגדל דוד]] | |קובץ הערות=[[מגדל דוד]] | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
|מפה= | |מפה= | ||
}} | }} | ||
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[מגדל העמק]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה | ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[מגדל העמק]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בחודש אלול [[תשל"ז]], ונכון לשנת [[תשפ"א]] לומדים בה ובסניפיה כ-320 תלמידים. | ||
== | ==היסטוריה== | ||
הישיבה נוסדה באלול תשל"ז על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], שביקש ליצור המשך ל[[ישיבה קטנה|ישיבתו הקטנה]] על ידי [[ישיבה גדולה]], בהתייעצות עם אביו ר' [[ישראל גרוסמן]] הוא החליט שהדרך היחידה לפעול שהתלמידים ישארו יראי שמים היא להביאם ל[[חסידות חב"ד]]. הוא פנה לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שישלחו אליו קבוצת [[תמימים]] שיפעלו בישיבה, בהתחלה ההנהלה סירבה, אך לאחר שאביו - הרב [[ישראל גרוסמן]] ששימש אז כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] תומכי תמימים בכפ"ח התערב בנושא והפעיל את כוחו לצד בנו, ולאחר תשובת הרבי "שאם הרב גרוסמן מתחייב שלא להתפעל מהמנגדים שיקומו, הרי זה דבר טוב". כמו"כ הורה הרבי שהישיבה תקרא 'תומכי תמימים'{{הערה|שבועון כפר חב"ד ז' תמוז תשפ"א.}}. | |||
לאור תשובות הרבי הוסכם שהוא (הרב ישראל גרוסמן) ילך לשמש במקביל גם כראש הישיבה במגדל העמק יחד עם קבוצת תמימים מהישיבה בכפ"ח על מנת שילמדו עם התלמידים המקומיים בישיבה. את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, [[יוסף יצחק זלמנוב]] ואיתו הבחורים: [[ברוך לבקיבקר]], [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[חיים שלמה דיסקין]] ו[[שמשון הלפרין]], לאחר מכן הצטרפו גם ה[[תמימים]] [[יצחק גרוזמן]], [[שלמה זלמן לנדא]], משה אברהם ו[[אלתר בצלאל קופצ'יק]]. הקבוצה זכתה לעידודים גדולים מ[[הרבי]], כשתכננו [[התלמידים השלוחים]] באמצע שנת [[תשל"ח]] לצאת לשנת ה[[קבוצה]], הודיע להם הרבי שהתמימים שיתנהגו בישיבה כמו שצריך יבואו על חשבון ה[[מזכירות]] (90%) ל[[חודש ניסן]] בלבד ולאחר מכן יחזרו ל[[שליחות]] בישיבה. בנסיעה זו הרגישו התמימים כמוזמנים אישית של הרבי ולא סתם נסיעה ל[[קבוצה]] - דבר שנתן להם הרגשה וחיות מאוד גדולה. | |||
ב[[ראש חודש]] [[אייר]] זכתה הקבוצה ל[[יחידות]] מיוחדת שנשמעו בה ביטויים מיוחדים במינם. ב[[מוגה|הגהת]] השיחה הוסיף הרבי על המילים (תוכן): "ותכינו חלק זה בארץ ישראל, ועי"ז את ארץ ישראל כולה לביאת משיח צדקנו" את המילים מהזוהר "יתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל". | |||
[[קובץ:פינצוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מקמפוס 'פינצוק', בזמן בנייתו.]] | [[קובץ:פינצוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מקמפוס 'פינצוק', בזמן בנייתו.]] | ||
לאחר מכן חזרו התמימים לישיבה בחיות מחודשת והחלו לפעול בישיבה וברחבי העיר ביתר חוזק. | |||
מאחר והיה חוסר בצוות הישיבה, החל [[יצחק דוד גרוסמן|הרב גרוסמן]] לצאת בחיפושים אחר [[משגיח]] מקרב חסידי חב"ד, כשלא מצא, הביא משגיח ליטאי. כששמעה זאת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] החלה בחיפושים אחר משגיח חב"די לישיבת מגדל אור, כשראתה שאין אף אחד שמוכן לעזוב את מקומו לטובת התפקיד החדש כתבה על כך לרבי וביקשה שיביא את המשגיח המתאים. | |||
לקראת סוף שנת [[תשל"ח]] הציע [[מנחם מענדל פוטרפס|ר' מענדל פוטרפס]] לשלוח לישיבה כמה מ[[השלוחים לארץ הקודש]] על מנת שיהיו בישיבה לקראת התרחבותה בשנה הבאה. | |||
הרבנים היו: הרב [[יצחק גולדברג]], הרב [[ישראל יוסף הנדל]] מ[[צפת]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]], כשאליהם הצטרף הרב [[יוסף יצחק סגל]]. הוא נסע אל השלוחים שהיו אז ב[[צפת]] ושכנעם לבוא לישיבה. כששאל הרב גולדברג את הרבי האם להמשיך בצפת או להענות להצעתו של ר' מענדל לעבור למגדל העמק, ענה הרבי "קדימה ל[[מגדל העמק]]", הרב גולדברג מונה ל[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], הרב הנדל מונה ל[[משגיח]], הרב סגל מונה ל[[משפיע]] והרב גורביץ' מונה ל[[משפיע]] ול[[משגיח]]. | |||
במשך השנים גדלה הישיבה והתרחבה; צמחו ממנה מאות מקורבים ל[[חב"ד]], וכן מאות [[תמימים]]. | במשך השנים גדלה הישיבה והתרחבה; צמחו ממנה מאות מקורבים ל[[חב"ד]], וכן מאות [[תמימים]]. | ||
בשנת [[תשמ"ח]] נפרדה הישיבה | בשנת [[תשמ"ח]] נפרדה הישיבה מחסותו של הרב גרוסמן ובהוראת הרבי החלה לפעול כישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש מגדל העמק; בשנת [[תש"נ]] הוציאה הישיבה את הקובץ [[באגרות מלך]]. | ||
בחודש אב בשנת [[תשנ"ד]] הונחה אבן הפינה לקמפוס 'אהלי מנחם', ובשנת [[תשנ"ט]] הושלמה בנייתו, והישיבה עברה אליו. | |||
בשנת [[תשס"ו]] הונחה [[אבן הפינה]] לקמפוס נוסף בשם בית מרדכי דוד. | |||
[[קובץ:בנין הישיבה מגדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין הישיבה]] | |||
בסוף שנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים לבניין שנבנה בשטח קומפלקס בנייני המוסדות והבנין הקודם משמש את מחלקת 'אור מנחם'. | |||
נכון לשנת [[תשפ"ג]] לומדים בה כ-230 בחורים. | |||
[[קובץ:שיעור ג' בישיבת תות''ל במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי שיעור ג' בישיבה בתמונה קבוצתית לקראת היציאה ל[[שליחות]] והנסיעה ל[[בית חיינו]] לשנת ה[['קבוצה']]]] | |||
[[ | ==צוות הישיבה== | ||
===הנהלה רוחנית=== | ===הנהלה רוחנית=== | ||
*הרב [[יצחק גולדברג]] | * הרב [[יצחק גולדברג]] [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] | ||
*הרב [[יוסף יצחק סגל]] | * הרב [[יוסף יצחק סגל]] [[משפיע]] ראשי | ||
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]] | * הרב [[ישראל יוסף הנדל]] [[משגיח]] ראשי | ||
* הרב [[יוסף יצחק גורביץ']]''' [[משפיע]] ו[[משגיח]] כללי | |||
*'''שיעור ג''''. ר" | *'''שיעור א''''. [[ראש מתיבתא|ר"מים]]: הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)]] והרב [[מנחם מענדל מישולובין]]. [[משפיע]]ים: הרב [[דב מנחם דוברוסקין]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] והרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט]]. | ||
*'''שיעור ב''''. [[ראש מתיבתא|ר"מים]]: הרב [[שלמה סגל (קרית טבעון)|שלמה סגל]] והרב [[מרדכי יונה קליין]] (הסדר הוא שכל שבוע מוסר כל אחד מהרמי"ם שיעור אחד, בדרך כלל הרב שלמה סגל בימי שני והרב קליין בימי רביעי). [[משפיע]]ים: הרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט]] אחראי על חסידות בוקר,והרב [[מרדכי יונה קליין]] על חסידות ערב . | |||
*'''שיעור ג''''. [[ר"מים]]: ראש הישיבה הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[אהרן מושקוביץ]]. [[משפיעים]]: הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] והרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]]. [[משיב]]ים לחסידות: הרב [[מרדכי קליין]], הרב אברהם וילהלם והרב שמואל וויס. | |||
*'''[[משגיח]]ים''': הרב [[ישראל יוסף הנדל]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']], הרב [[מנחם מאניש מן]], הרב [[ישראל סגל]], הרב [[מנחם מענדל ויינר]] (סדר עיונא), הרב [[אברהם אורנשטיין]] (סדר גרסא), הר' [[מאיר יעקב (יענקי) זילברשטרום]] (משגיח לשיעור ב' וג') ור' [[חיים כהן]] (משגיח לשיעור א'). | |||
*'''[[משיב]]ים''': הרב [[שניאור זלמן פבזנר]] - (משיב בנגלה), הרב [[מנחם מאניש מן]] (משיב בגירסא אחרי הצהרים), הרב [[שלום דובער מושקוביץ]] (אחראי על סדר גרסא), הרב [[אברהם וילהלם]] (אחראי על דף מ"מ בסדר עיונא, משמש כמשיב לשיעור א'), הרב [[יוסף יצחק סוקניק]] (אחראי על מבחני גפ"ת התקופתיים, מופקד בעיקר על שיעור ב'), הרב [[מנחם מענדל כהן]] [[משיב]] לחסידות בשיעור ב: .. | |||
===== צוות הישיבה בעבר ===== | |||
* | הרב [[יוסף יצחק כץ]] | ||
* | * הרב [[שניאור זלמן בלוי]] | ||
* הרב [[דן זלאטאפולסקי]] | |||
* הרב [[שלום דובער אשכנזי]] | |||
* הרב [[מנחם מענדל קופרמן]] | |||
* הרב [[יוסף רבינוביץ']]. | |||
===הנהלה גשמית=== | ===הנהלה גשמית=== | ||
*ר' לוי | *ר' [[לוי וילימובסקי]] - מנכ"ל | ||
*ר' ברוך אביסרור - מנהל | *ר' [[ברוך אביסרור]] - מנהל | ||
*ר' מאיר מזרחי - | *ר' [[מאיר מזרחי]] - מנהל משרד | ||
*ר' [[מענדי יהושע]] | |||
*ר' [[ישראל גולדברג]] | |||
*ר' [[יוסף פרס]] | |||
*ר' [[שלום לביא]] - מזכיר בחורים | |||
== | ==הזאל הקטן == | ||
בשנת [[תש"ס]] נפתחה בישיבה | {{לעדכן}} | ||
בשנת [[תש"ס]] נפתחה בישיבה סניף ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]], כהמשך לישיבה שהתקיימה ב'מרכז גוטניק' בירושלים. הישיבה מכונה 'הזאל הקטן'. | |||
הניהול של ה'זאל הקטן' הוא על ידי הרב [[עקיבא גולדשמיד]]. בישיבה פועלת מחלקות לדוברי [[ספרדית]] ולדוברי [[רוסית]]. | |||
נכון לשנת [[תשפ"ג]] בישיבה לומדים כ-70 [[תמימים]]. | |||
;הצוות: | |||
*'''ראש הישיבה:''' הרב [[עקיבא גולדשמיד]]. | |||
*'''ר"מים:''' - שיעור א' - הרב אלחנן שוחט, שיעור ב' - הרב [[חיים מאיר גולדברג]], שיעור ג' - הרב נחום רפאל ברגר. | |||
*'''משפיעים:''' - הרב [[עקיבא גולדשמיד]], הרב [[חיים מאיר גולדברג]], הרב יוסף יצחק גולדברג, הרב יוסף יצחק גורביץ. | |||
*'''צוות טכני:''' - הרב משה דוברי. | |||
*'''מנהל מחלקה לדוברי ספרדית:''' הרב ברוך קונפדרעק. | |||
*'''רב מחנך לדוברי ספרדית:''' הרב יניב | |||
==סניף הישיבה ב[[טבריה]]== | |||
{{ערך מורחב|תומכי תמימים טבריה}} | |||
[[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסניף ב[[טבריה]]]] | [[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסניף ב[[טבריה]]]] | ||
החל משנת [[תשס"ט]] מפעילה הישיבה סניף הממוקם | החל משנת [[תשס"ט]] מפעילה הישיבה סניף הממוקם ב[[טבריה]] - אליו הולכים חלק מהתלמידים שסיימו את שיעור ג' לפני הנסיעה ל[[קבוצה]], המעוניינים להמשיך בשנת לימודים נוספת בתור [[התלמידים השלוחים]]. | ||
[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] הוא הרב [[ברוך לבנוני]], וה[[משפיע]] הוא הרב [[שמעון קוצ'ובייבסקי]], בתפקיד [[משיב]] ו[[משגיח]] - הרב צבי הירש זלמנוב. אליהם הצטרפו הרב שניאור זלמן בלוי והרב רפאל לבנוני. כולם משלוחי הרבי בטבריה. | |||
בישיבה לומדים, נכון לשנת תשפ"ג, כ-30 תמימים. | |||
==סניף הישיבה ב[[קריית אתא]]== | |||
{{ערך מורחב|תומכי תמימים קריית אתא}} | |||
לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] פתחה הישיבה מסגרת נוספת של שנת שליחות בעיר קריית אתא. | |||
הישיבה בעיר הוקמה על ידי שליח הרבי ורב העיר הרב [[שלמה חיים דיסקין]], תחת ניהולו הגשמי של הרב מאיר גול. ראש הישיבה והמשפיע הוא הרב [[שלמה חיים פלדמן]], המשגיח ומגיד-שיעור בהלכה הוא הרב [[יצחק שמחה מקוביצקי]], והרב שלום יעקב בוקיעט הוא נו"נ בחסידות. | |||
בסניף זה לומדים נכון לשנת [[תשפ"ג]] כ-15 תלמידים. | |||
הישיבה מפעילה מערכת [[הערות וביאורים]] נפרדת מסניף האם, ואף מוציאה לאור ספר פלפולים משלה בשם 'פלפולא דאורייתא' שנכתב על ידי תלמידי ורבני הישיבה{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132813 קידוש שם ליובאוויטש: תות"ל קריית אתא חותמת שנה בספר חדש], דיווח באתר {{COL}}}}. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''ברינה יקצורו''', בתוך מוסף 'המהפכנים' {{שבועון כפר חב"ד}} [[חג הסוכות]] [[תש"פ]], עמוד 28 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.chabad.info/images/notimage/64725_he_1.pdf כך הוקמה ישיבת חב"ד במגדל העמק] {{PDF}} קובץ בעריכת הרב שמואל הניג | * [http://www.chabad.info/images/notimage/64725_he_1.pdf כך הוקמה ישיבת חב"ד במגדל העמק] {{PDF}} קובץ בעריכת הרב שמואל הניג | ||
* [http:// | * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78333 הבנין החדש בקמפוס מוסדות חב"ד מגדל העמק] {{תמונה}} {{אינפו}} | ||
*[https://col.org.il/news/85064 36 שנים לישיבת 'תומכי תמימים' מגדל העמק ● תמונות ורגעים{{col}}] | |||
{{תומכי תמימים}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:מגדל העמק}} | {{מיון רגיל:מגדל העמק}} | ||
[[קטגוריה:תומכי תמימים מגדל העמק|*]] | [[קטגוריה:תומכי תמימים מגדל העמק|*]] | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ישיבות גדולות]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:19, 29 באוקטובר 2024
| תומכי תמימים מגדל העמק | |
|---|---|
 מבנה הישיבה החדש לצד המבנה הישן המשמש את מחלקת אור מנחם | |
| אפיון | ישיבה גדולה |
| תאריך יסוד | אלול תשל"ז |
| מיקום | מגדל העמק |
| מייסד | הרב יצחק דוד גרוסמן |
| ראש הישיבה | הרב יצחק גולדברג |
| מנהל גשמי | הרב לוי וילימובסקי |
| מספר תלמידים | 320 (כולל סניפים) |
| ספר פלפולים | מגדל דוד |
| קובץ הערות | מגדל דוד |
ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק הינה ישיבה גדולה שנוסדה בחודש אלול תשל"ז, ונכון לשנת תשפ"א לומדים בה ובסניפיה כ-320 תלמידים.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הישיבה נוסדה באלול תשל"ז על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב יצחק דוד גרוסמן, שביקש ליצור המשך לישיבתו הקטנה על ידי ישיבה גדולה, בהתייעצות עם אביו ר' ישראל גרוסמן הוא החליט שהדרך היחידה לפעול שהתלמידים ישארו יראי שמים היא להביאם לחסידות חב"ד. הוא פנה לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד שישלחו אליו קבוצת תמימים שיפעלו בישיבה, בהתחלה ההנהלה סירבה, אך לאחר שאביו - הרב ישראל גרוסמן ששימש אז כראש ישיבת תומכי תמימים בכפ"ח התערב בנושא והפעיל את כוחו לצד בנו, ולאחר תשובת הרבי "שאם הרב גרוסמן מתחייב שלא להתפעל מהמנגדים שיקומו, הרי זה דבר טוב". כמו"כ הורה הרבי שהישיבה תקרא 'תומכי תמימים'[1].
לאור תשובות הרבי הוסכם שהוא (הרב ישראל גרוסמן) ילך לשמש במקביל גם כראש הישיבה במגדל העמק יחד עם קבוצת תמימים מהישיבה בכפ"ח על מנת שילמדו עם התלמידים המקומיים בישיבה. את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, יוסף יצחק זלמנוב ואיתו הבחורים: ברוך לבקיבקר, חיים לוי יצחק גינזבורג, חיים שלמה דיסקין ושמשון הלפרין, לאחר מכן הצטרפו גם התמימים יצחק גרוזמן, שלמה זלמן לנדא, משה אברהם ואלתר בצלאל קופצ'יק. הקבוצה זכתה לעידודים גדולים מהרבי, כשתכננו התלמידים השלוחים באמצע שנת תשל"ח לצאת לשנת הקבוצה, הודיע להם הרבי שהתמימים שיתנהגו בישיבה כמו שצריך יבואו על חשבון המזכירות (90%) לחודש ניסן בלבד ולאחר מכן יחזרו לשליחות בישיבה. בנסיעה זו הרגישו התמימים כמוזמנים אישית של הרבי ולא סתם נסיעה לקבוצה - דבר שנתן להם הרגשה וחיות מאוד גדולה.
בראש חודש אייר זכתה הקבוצה ליחידות מיוחדת שנשמעו בה ביטויים מיוחדים במינם. בהגהת השיחה הוסיף הרבי על המילים (תוכן): "ותכינו חלק זה בארץ ישראל, ועי"ז את ארץ ישראל כולה לביאת משיח צדקנו" את המילים מהזוהר "יתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל".
לאחר מכן חזרו התמימים לישיבה בחיות מחודשת והחלו לפעול בישיבה וברחבי העיר ביתר חוזק.
מאחר והיה חוסר בצוות הישיבה, החל הרב גרוסמן לצאת בחיפושים אחר משגיח מקרב חסידי חב"ד, כשלא מצא, הביא משגיח ליטאי. כששמעה זאת הנהלת ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד החלה בחיפושים אחר משגיח חב"די לישיבת מגדל אור, כשראתה שאין אף אחד שמוכן לעזוב את מקומו לטובת התפקיד החדש כתבה על כך לרבי וביקשה שיביא את המשגיח המתאים.
לקראת סוף שנת תשל"ח הציע ר' מענדל פוטרפס לשלוח לישיבה כמה מהשלוחים לארץ הקודש על מנת שיהיו בישיבה לקראת התרחבותה בשנה הבאה.
הרבנים היו: הרב יצחק גולדברג, הרב ישראל יוסף הנדל מצפת והרב יוסף יצחק גורביץ' מירושלים, כשאליהם הצטרף הרב יוסף יצחק סגל. הוא נסע אל השלוחים שהיו אז בצפת ושכנעם לבוא לישיבה. כששאל הרב גולדברג את הרבי האם להמשיך בצפת או להענות להצעתו של ר' מענדל לעבור למגדל העמק, ענה הרבי "קדימה למגדל העמק", הרב גולדברג מונה לראש הישיבה, הרב הנדל מונה למשגיח, הרב סגל מונה למשפיע והרב גורביץ' מונה למשפיע ולמשגיח.
במשך השנים גדלה הישיבה והתרחבה; צמחו ממנה מאות מקורבים לחב"ד, וכן מאות תמימים.
בשנת תשמ"ח נפרדה הישיבה מחסותו של הרב גרוסמן ובהוראת הרבי החלה לפעול כישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש מגדל העמק; בשנת תש"נ הוציאה הישיבה את הקובץ באגרות מלך.
בחודש אב בשנת תשנ"ד הונחה אבן הפינה לקמפוס 'אהלי מנחם', ובשנת תשנ"ט הושלמה בנייתו, והישיבה עברה אליו.
בשנת תשס"ו הונחה אבן הפינה לקמפוס נוסף בשם בית מרדכי דוד.
בסוף שנת הלימודים תשע"ג נכנסו התלמידים לבניין שנבנה בשטח קומפלקס בנייני המוסדות והבנין הקודם משמש את מחלקת 'אור מנחם'.
נכון לשנת תשפ"ג לומדים בה כ-230 בחורים.
צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הנהלה רוחנית[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יצחק גולדברג ראש הישיבה
- הרב יוסף יצחק סגל משפיע ראשי
- הרב ישראל יוסף הנדל משגיח ראשי
- הרב יוסף יצחק גורביץ' משפיע ומשגיח כללי
- שיעור א'. ר"מים: הרב שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק) והרב מנחם מענדל מישולובין. משפיעים: הרב דב מנחם דוברוסקין, הרב יוסף יצחק גורביץ' והרב שניאור זלמן צבי הירש הכט.
- שיעור ב'. ר"מים: הרב שלמה סגל והרב מרדכי יונה קליין (הסדר הוא שכל שבוע מוסר כל אחד מהרמי"ם שיעור אחד, בדרך כלל הרב שלמה סגל בימי שני והרב קליין בימי רביעי). משפיעים: הרב שניאור זלמן צבי הירש הכט אחראי על חסידות בוקר,והרב מרדכי יונה קליין על חסידות ערב .
- שיעור ג'. ר"מים: ראש הישיבה הרב יצחק גולדברג והרב אהרן מושקוביץ. משפיעים: הרב שמואל שלמה ליפשיץ והרב שמחה יצחק זאיאנץ. משיבים לחסידות: הרב מרדכי קליין, הרב אברהם וילהלם והרב שמואל וויס.
- משגיחים: הרב ישראל יוסף הנדל, הרב יוסף יצחק גורביץ', הרב מנחם מאניש מן, הרב ישראל סגל, הרב מנחם מענדל ויינר (סדר עיונא), הרב אברהם אורנשטיין (סדר גרסא), הר' מאיר יעקב (יענקי) זילברשטרום (משגיח לשיעור ב' וג') ור' חיים כהן (משגיח לשיעור א').
- משיבים: הרב שניאור זלמן פבזנר - (משיב בנגלה), הרב מנחם מאניש מן (משיב בגירסא אחרי הצהרים), הרב שלום דובער מושקוביץ (אחראי על סדר גרסא), הרב אברהם וילהלם (אחראי על דף מ"מ בסדר עיונא, משמש כמשיב לשיעור א'), הרב יוסף יצחק סוקניק (אחראי על מבחני גפ"ת התקופתיים, מופקד בעיקר על שיעור ב'), הרב מנחם מענדל כהן משיב לחסידות בשיעור ב: ..
צוות הישיבה בעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יוסף יצחק כץ
- הרב שניאור זלמן בלוי
- הרב דן זלאטאפולסקי
- הרב שלום דובער אשכנזי
- הרב מנחם מענדל קופרמן
- הרב יוסף רבינוביץ'.
הנהלה גשמית[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' לוי וילימובסקי - מנכ"ל
- ר' ברוך אביסרור - מנהל
- ר' מאיר מזרחי - מנהל משרד
- ר' מענדי יהושע
- ר' ישראל גולדברג
- ר' יוסף פרס
- ר' שלום לביא - מזכיר בחורים
הזאל הקטן[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"ס נפתחה בישיבה סניף לבעלי תשובה, כהמשך לישיבה שהתקיימה ב'מרכז גוטניק' בירושלים. הישיבה מכונה 'הזאל הקטן'.
הניהול של ה'זאל הקטן' הוא על ידי הרב עקיבא גולדשמיד. בישיבה פועלת מחלקות לדוברי ספרדית ולדוברי רוסית.
נכון לשנת תשפ"ג בישיבה לומדים כ-70 תמימים.
- הצוות
- ראש הישיבה: הרב עקיבא גולדשמיד.
- ר"מים: - שיעור א' - הרב אלחנן שוחט, שיעור ב' - הרב חיים מאיר גולדברג, שיעור ג' - הרב נחום רפאל ברגר.
- משפיעים: - הרב עקיבא גולדשמיד, הרב חיים מאיר גולדברג, הרב יוסף יצחק גולדברג, הרב יוסף יצחק גורביץ.
- צוות טכני: - הרב משה דוברי.
- מנהל מחלקה לדוברי ספרדית: הרב ברוך קונפדרעק.
- רב מחנך לדוברי ספרדית: הרב יניב
סניף הישיבה בטבריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – תומכי תמימים טבריה |
החל משנת תשס"ט מפעילה הישיבה סניף הממוקם בטבריה - אליו הולכים חלק מהתלמידים שסיימו את שיעור ג' לפני הנסיעה לקבוצה, המעוניינים להמשיך בשנת לימודים נוספת בתור התלמידים השלוחים.
ראש הישיבה הוא הרב ברוך לבנוני, והמשפיע הוא הרב שמעון קוצ'ובייבסקי, בתפקיד משיב ומשגיח - הרב צבי הירש זלמנוב. אליהם הצטרפו הרב שניאור זלמן בלוי והרב רפאל לבנוני. כולם משלוחי הרבי בטבריה.
בישיבה לומדים, נכון לשנת תשפ"ג, כ-30 תמימים.
סניף הישיבה בקריית אתא[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – תומכי תמימים קריית אתא |
לקראת שנת הלימודים תשפ"א פתחה הישיבה מסגרת נוספת של שנת שליחות בעיר קריית אתא.
הישיבה בעיר הוקמה על ידי שליח הרבי ורב העיר הרב שלמה חיים דיסקין, תחת ניהולו הגשמי של הרב מאיר גול. ראש הישיבה והמשפיע הוא הרב שלמה חיים פלדמן, המשגיח ומגיד-שיעור בהלכה הוא הרב יצחק שמחה מקוביצקי, והרב שלום יעקב בוקיעט הוא נו"נ בחסידות.
בסניף זה לומדים נכון לשנת תשפ"ג כ-15 תלמידים.
הישיבה מפעילה מערכת הערות וביאורים נפרדת מסניף האם, ואף מוציאה לאור ספר פלפולים משלה בשם 'פלפולא דאורייתא' שנכתב על ידי תלמידי ורבני הישיבה[2].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כך הוקמה ישיבת חב"ד במגדל העמק
קובץ בעריכת הרב שמואל הניג - הבנין החדש בקמפוס מוסדות חב"ד מגדל העמק
- 36 שנים לישיבת 'תומכי תמימים' מגדל העמק ● תמונות ורגעים
הערות שוליים
- ↑ שבועון כפר חב"ד ז' תמוז תשפ"א.
- ↑ קידוש שם ליובאוויטש: תות"ל קריית אתא חותמת שנה בספר חדש, דיווח באתר