חב"דפדיה

אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף

חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
 
(344 גרסאות ביניים של יותר מ־100 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
אגרות קודש הוא שמם של עשרות כרכים ובהם מאות אלפי מכתבים של [[הרבי]] לכלל ולפרט.
{{פירוש נוסף|נוכחי=סדרת האגרות קודש של [[הרבי]]|אחר=אגרות קודש של שאר [[אדמו"רי חב"ד]]|ראו=[[אגרות קודש (פירושונים)]]}}
[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|סדרת האגרות קודש מהרבי]]
'''אגרות קודש''' הוא שמם של עשרות כרכים (נכון לשנת [[תשפ"ד]] יצאו לאור ל"ז כרכים{{הערה|הכוללים את מכתבי הרבי מלך המשיח עד שנת [[תשמ"ה]].}}) ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של [[הרבי]] לפרט ולכלל. סדרה זו החלה לצאת לאור בהוראת הרבי שביקש לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.


בשנת [[תשמ"ז]], הורה הרבי, לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם, ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.
האגרות כוללות עצות והדרכות ב[[עבודת השם]], ביאורים ב[[קבלה]], ב[[חסידות]] וב[[נגלה]], עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, [[שמחה]], [[שלום בית]] ועוד).


האגרות כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים בקבלה בחסידות ובנגלה, בתוך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, [[שמחה]], שלום בית ועוד). חלק גדול מהאגרות התורניות נדפסו כהוספה לסדרת הספרים "[[לקוטי שיחות]]".
יהודים רבים נוהגים כיום, להפנות את שאלותיהם ובקשותיהם לרבי באמצעות כתיבת מכתב והכנסתו בצורה אקראית לאחד מכרכי ה'אגרות קודש' ולמצוא שם עצה וברכה.


המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי הסדר בו הם נכתבו. לחלק מהמכתבים צורפו הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט.
==עריכת ספרי האגרות==
חלק גדול מהאגרות נדפסו בתחילה כהוספה לסדרת הספרים "[[לקוטי שיחות]]" - כשתוכן האגרות מתאים לתוכן הפרשיות שבכרך. בשנת [[תשמ"ז]], כאשר לא נמצאו עוד מכתבים שניתן להדפיסם כהוספה ל"לקוטי שיחות", פנו חברי ה'[[וועד להפצת שיחות]]' בשאלה לרבי, האם יוכלו לקבל מ[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|המזכירות]] מכתבים נוספים שאפשר להדפיסם (כפי שהורה הרבי גם במקרים דומים לפני כן, בהוצאת חלקי י"ב-י"ג ובשנת [[תשמ"ג]]) הוראת הרבי הייתה שוב ללקט מכתבים מהמזכירות, אך כשבאו לבקש את אישור הרבי להדפסת הכרך, הורה הרבי להדפיס את המכתבים בספר בפני עצמם - אגרות קודש. האגרות שנדפסו בכרכי ה"אגרות קודש" שהופיעו (נכון לשנת [[תשפ"ד]]) כוללים מכתבים שנכתבו עד שנת [[תשמ"ה]] (בעוד שהמכתבים שב'לקוטי שיחות' מגיעים אף אל שנת [[תשנ"ב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13498&CategoryID=2189 אוצרות ה"מכתבים" עדיין נובעים ומתגלים].}}).


עריכת הסדרה והוצאתה לאור נעשית על ידי [[מערכת אוצר החסידים]].
רוב המכתבים שנתפרסמו בסדרה הם מהעתקי ארכיון ה[[מזכירות]] עליו הופקד הרב [[שלום מענדל סימפסון]]. תרומה גדולה נתקבלה מאוסף ה[[וועד להפצת שיחות]] (אותם קיבלו גם הם מהרב סימפסון על מנת להוסיפם בכרכי הליקוטי שיחות) ובנוסף נתקבלו מכתבים גם מאנשים פרטיים.


בהוצאת הכרך העשירי של האיגרות קודש, בירר הרבי מדוע לא עושים חגיגה ובאמת עשו אז אירוע גדול.
המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי התאריך בו הם נכתבו, למעט מכרך כ"א בו נוספו מילואים. בחלק מהמכתבים נכתבו בשולי הגליון הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, על פי הוראת הרבי טרם העברתם לעורך הסדרה היה הרב סימפסון משמיט קטעים העלולים לפגוע בצנעת הפרט או שאינם ראויים לפרסום וכיו"ב. במקרים נוספים השמיט העורך חלקים אלו.
 
עריכת הסדרה והוצאתה לאור החלה בשנת [[תשמ"ז]] על ידי [[מערכת אוצר החסידים]]. בתחילה ניהל את מלאכת העריכה ר' [[שלום בער לוין]], שערך את הכרכים א-כא, ובחורף [[תשנ"ד]] העביר את העריכה לידי ר' [[שלום יעקב חזן]] שסייע בעריכה עוד קודם לכן, והחל לערוך את כרכים כ"ב ואילך במסגרת מערכת [[אוצר החסידים]].
 
בתחילת כמה מהכרכים נערך מבוא בידי אחד העורכים{{הערה|חלקם נכתבו בידי הרב [[אסף חנוך פרומר]].}} ובו סקירה ממצה על תוכן האגרות שבכרך והאירועים ההיסטוריים העומדים מאחוריהם.


==מטרת ההוצאה==
==מטרת ההוצאה==
בסוף המבוא לכרך י"ב{{הערה|שיצא בהוראה מיוחדת מהרבי: "מבוא מתאים ע"ד השאר"}} כתב המו"ל:
מאז ש[[אדמו"ר הזקן]] קיבל על עצמו את הנהגת [[חסידות חב"ד]], החל סדר של [[יחידות]], בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר ה[[חסידים]] ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו [[תקנות ליאזנא]], המגבילות את הנסיעה לאדמו"ר הזקן. כעבור שנים אחדות נדפס ספר ה[[תניא]] ובהקדמה כתב אדמו"ר הזקן שספר זה כולל:
{{ציטוטון|תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל [[אנ"ש]] דמדינותינו תמיד.. ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות}}.
מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ל[[יחידות]] רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.
[[קובץ:אגרות ל"א.jpeg|שמאל|ממוזער|אחד מכרכי האגרות קודש]]
וממשיך אדמו"ר הזקן בהקדמתו ל'תניא': "ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטרסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו". כמו כן יש לומר גם היום, שה[[עשה לך רב]] יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'אגרות קודש'".
== תוכן כרכי האגרות ==
{{טורים|תוכן=
* כרך א' - אגרות מהשנים [[תרפ"ח]]-[[תש"ד]], י"ל בשנת [[תשמ"ז]].
* כרך ב' - אגרות מהשנים [[תש"ה]]-[[תש"ח]], י"ל בשנת תשמ"ז.
* כרך ג' - אגרות מהשנים [[תש"ט]]-[[תש"י]], י"ל בשנת [[תשמ"ז]].
* כרך ד' - אגרות משנת [[תשי"א]], י"ל בשנת [[תשמ"ח]].
* כרך ה' - אגרות משנת [[תשי"ב]] - חלק ראשון, י"ל בשנת תשמ"ח.
* כרך ו' - אגרות משנת [[תשי"ב]] - חלק שני, י"ל בשנת [[תשמ"ח]].
* כרך ז' - אגרות משנת [[תשי"ג]], י"ל בשנת תשמ"ח.
* כרכים ח' - ט' - אגרות משנת [[תשי"ד]], ח"ח י"ל בשנת [[תשמ"ח]] וח"ט בשנת [[תשמ"ט]].
* כרכים י' - י"א - אגרות משנת [[תשט"ו]], י"ל בשנת תשמ"ט.
* כרכים י"ב - י"ג - אגרות משנת [[תשט"ז]], י"ל בשנת [[תשמ"ט]].
* כרכים י"ד - ט"ו - אגרות משנת [[תשי"ז]], חי"ד י"ל בשנת תשמ"ט, וחט"ו בשנת [[תש"נ]].
* כרכים ט"ז - י"ז - אגרות משנת [[תשי"ח]], י"ל בשנת תש"נ.
* כרך י"ח - אגרות משנת [[תשי"ט]], י"ל בשנת [[תש"נ]].
* כרך י"ט - אגרות משנת [[תש"כ]], י"ל בשנת [[תנש"א]].
* כרך כ' - אגרות משנת [[תשכ"א]] ומפתח כללי, י"ל בשנת [[תשנ"ב]].
* כרך כ"א - השלמות, אגרות שהושמטו מכרכים א'-כ', י"ל בשנת [[תשנ"ג]].
* כרך כ"ב - אגרות מהשנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ג]], י"ל בשנת [[תשנ"ד]].
* כרך כ"ג - אגרות מהשנים [[תשכ"ד]]-[[תשכ"ה]], י"ל בשנת [[תשנ"ח]].
* כרך כ"ד{{הערה|שם=לוין|הכרכים הבאים מתייחסים למהדורה שמוציא הרב [[שלום יעקב חזן]] חבר מערכת [[אוצר החסידים]] בשיתוף עם המזכיר שמונה על ניהול ארכיון האגרות הרב [[שלום מענדל סימפסון]] כשלאחר פטירתו מחליף אותו בנו. ישנה מהדורה נוספת היוצאת לאור שלוקחת את האגרות הנדפסות בסדרה האותנטית ומדפיסה אותן בהוספת אגרות ומענות נוספים. בסדרה זו, הנערכת על ידי מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]], היו שותפים במהלך השנים (כמפורט ב'פתח דבר'): ר' [[חיים שאול ברוק]], ר' [[ישראל שמעון קלמנסון]], ר' [[צבי הירש נוטיק]], ר' [[משה זקליקובסקי]], ר' [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]], ר' [[פסח צבי שמערלינג]], ר' מרדכי מנשה לאופר, ר' [[יצחק וילהלם]], ר' ישראל יונתן זילברשטרום, ור' מרדכי סטמבלר. בחלק מהכרכים נכתב כי לרב [[שלום דובער לוין]] יש חלק בעריכה או שהוא העורך הראשי.
בסדרה זו סדר הכרכים הוא:
* כרך כ"ד - אגרות מהשנים [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז]] בסדר שונה.
* כרך כ"ה - אגרות משנת [[תשכ"ח]].
* כרך כ"ו - אגרות מהשנים [[תשכ"ט]]-[[תש"ל]].
* כרך כ"ז - אגרות מהשנים [[תשל"א]]-[[תשל"ב]].
* כרך כ"ח - אגרות משנת [[תשל"ג]].
* כרך כ"ט - אגרות משנת [[תשל"ד]].
* כרך ל' - אגרות משנת [[תשל"ה]].
* כרך ל"א - אגרות משנת [[תשל"ו]].
* כרך ל"ב - אגרות משנת [[תשל"ז]]
*כרך ל"ג - אגרות משנת [[תשל"ח]].}} - אגרות מהשנים [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז]], י"ל בשנת [[תשע"ט]].
* כרך כ"ה - אגרות מהשנים [[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]], י"ל בשנת [[תשנ"ט]].
* כרך כ"ו - אגרות מהשנים [[תש"ל]]-[[תשל"א]], י"ל בשנת תשנ"ט.
* כרך כ"ז - אגרות מהשנים [[תשל"ב]]-[[תשל"ג]], י"ל בשנת [[תשס"ג]].
* כרך כ"ח - אגרות מהשנים [[תשל"ד]]-[[תשל"ה]], י"ל בשנת [[תשס"ד]].
* כרך כ"ט - אגרות מהשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ז]], י"ל בשנת{{הבהרה}}.
* כרך ל'{{הערה|1=יצא לאור בחודש סיון [[תשע"ח]]. [http://chabad.info/special/אור-חדש-כרך-חדש-בסדרת-האגרות-קודש/ המבוא בפתח הספר, באתר חב"ד אינפו].}} - אגרות משנת [[תשל"ח]], י"ל בשנת [[תשע"ח]].
* כרך ל"א{{הערה|1=יצא לאור בחודש טבת [[תשפ"א]]. הצצה לאגרות שבספר מאת אברהם רייניץ: '''[https://chabad.info/magazine/644960/ כל כרך של אגרות קודש כמו 'הצצה' לעשרות יחידויות]''', שבועון בית משיח גליון 1244 עמוד 23.}} - אגרות מהשנים [[תשל"ט]], י"ל בשנת [[תשפ"א]].
* כרך ל"ב{{הערה|יצא לאור בחודש סיון תשפ"א. "לב לדעת" - טעימה מהאגרות שבכרך ב[https://drive.google.com/file/d/1BNqMDSo-0OFTFav00FeFB4yzuZs_YLmO/view?usp=sharing קובץ 'כ"ח וגבורות'] (ע' 18 - 37) שיצא לאור ע"י [[ועד חיילי בית דוד]].  הצצה לאגרות שבספר מאת אברהם רייניץ: '''[https://chabad.info/magazine/679466/ "שלושים שנה שזכיתי לעמוד בראש תנועת חב"ד"]'''}} - אגרות מהשנים [[תש"מ]], י"ל בשנת [[תשפ"א]].
* כרך ל"ג{{הערה|1=[https://chabad.info/special/777013/ המבוא לכרך ל"ג, באתר חב"ד אינפו].}} - אגרות משנת [[תשמ"א]], י"ל בשנת [[תשפ"ב]].
* כרך ל"ד{{הערה|יצא לאור בחודש מר-חשוון תשפ"ג. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/11/17-11-2022-17-01-22-מבוא-לאגרות-קודש-כרך-לד.pdf?&~nfopt%28fileDistorted=24106923071375186%29&~nfopt(fileDistorted=27033075615283475) המבוא בפתח הספר] {{אינפו}}}} - אגרות משנת [[תשמ"ב]], י"ל בשנת [[תשפ"ג]].
* כרך ל"ה - אגרות משנת [[תשמ"ג]], י"ל בשנת [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:אגרות_קודש_חלק_ל%22ה.jpeg צילום שער הספר] {{תמונה}}.}}.
* כרך ל"ו - אגרות משנת [[תשד"מ]], י"ל בשנת [[תשפ"ד]].
* כרך ל"ז - אגרות משנת [[תשמ"ה]], י"ל בשנת תשפ"ד.
}}
==ביטויים מיוחדים של הרבי==
לאחר שנדפסו כמה מכרכי ה"אגרות קודש", בעת שהמזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]] הגיש לרבי קבוצת מכתבים שהוציא מתוך האוסף כדי למסרן לדפוס פנה אליו הרבי ושאל: "אויב מ'קאכט זיך אין די אגרות" [= האם עוסקים בלהט בלימוד האגרות]? ר' שלום מענדל ענה, כי שמע מבנו, שלמד באותה עת בישיבה במוריסטאון, שהבחורים שם קבעו סדר לימוד ב'אגרות קודש'. אמר לי הרבי: "בחורים? בחורים פארשטיי איך! אבער וואס טוט זיך מיט יונגעלייט?" [= בחורים, הנני מבין! אבל מה קורה עם האברכים?].


בהוצאת הכרך העשירי של האגרות קודש, בירר הרבי מדוע לא עושים חגיגה, ובאותה הזדמנות ערכו אירוע גדול לרגל הוצאת הכרך לאור עולם{{הערה|כמו כן בשנת [[תשע"ח]] התקיימה התוועדות גדולה ב-770 בארגון [[הוצאת ספרים קה"ת]] לרגל צאת כרך ל' - ראו [https://chabad.info/seven-seventy/368850 ידיעה באתר] {{אינפו}}.}}.


במבוא לכרך י"ב כותב [[שלום בער לוין|הרש"ב שי' לוין]] הסבר לזה שהרבי רצה שאיגרותיו יודפסו:
==תרגומים==
מאחר והרבה מהאגרות בסדרה נכתבו במקורם ב[[אידיש]], יצאו לאור מספר תרגומים לשפות אחרות.


מאז שאדה"ז קיבל על עצמו את הנהגת חסידות חב"ד, החל סדר של יחידות, בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר החסידים ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו תקנות ליאזנא, המגבילות את הנסיעה ל[[אדמו"ר הזקן|אדה"ז]]. כעבור שנים אחדות נדפס ספר ה[[תניא]]ובהקדמה כתב אדה"ז שספר זה כולל:
=== תרגום ללשון הקודש ===
[[קובץ:אגרות קודש - מתורגם מלשון הקודש.png|ממוזער|שמאל|250px|סט 'אגרות קודש - מתורגם ללה"ק']]


"תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל אנ"ש דמדינותינו תמיד . . ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות . ."
בשנת [[תשפ"א]] הוציאה [[מערכת אוצר החסידים]] שלושה כרכים של '''אגרות קודש - בתרגום חפשי ללשון הקודש'''{{הערה|כללי העריכה והתרגום נדפסו במבוא לכרכים אלו.}} בהם מופיעים תרגום המכתבים מכרכים א' - ל"א ללשון הקודש. בראש כל אגרת מופיע מספר האגרת המקורי ומתחתיה מקום האגרת בכרך האורגינלי{{הערה|כמו כן, בשנת [[תשס"ג]] החלו להוציא [[סניף קה"ת בארץ הקודש]] ארבעה כרכים של '''אגרות קודש מתורגמות''', בהם מתורגמות האגרות מכרכים א' - ל'{{הערה|מחלק כ"ה ואילך – במהדורה הנערכת על ידי ועד הנחות בלה"ק. ראו הערה {{הערה|שם=לוין}}.}} ל[[לשון הקודש]]. התרגום נעשה על ידי הרב [[משה מרינובסקי]] והרב [[מאיר מארק]].}}.


מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ל[[יחידות]] רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים.
סדרה נוספת המונה כעת שני כרכים נקראת בשם '''מכתבים מהרבי''', ובה מכתבים ששלח הרבי בשפה ה[[אנגלית]] בתרגום ללשון הקודש. הסדרה יוצאת לאור על ידי מערכת [[אוצר ספרי ליובאוויטש]].


והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האיגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.
===תרגום לאנגלית===
[[קובץ:אגרות קודש אנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר 'אגרות קודש' באנגלית]]


וממשיך אדה"ז בהקדמתו ל'תניא' : "ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטריסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו".
סדרת "אגרות קודש" נוספת בתרגום ל[[אנגלית]]. עד עתה יצאו לאור שמונה כרכים על ידי ועד [[Sichos In English]] (שיחות באנגלית) שתורגמו על ידי הרב [[אליהו תגר]]. בהקדמה לכל כרך מופיע מבוא הסוקר את האירועים המרכזיים באותם שנים.


כמו כן יש לומר גם היום, שה[[עשה לך רב]] יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'איגרות קודש'.
==הוצאות נוספות==
[[קובץ:אגרות קודש כיס.jpg|350px|ממוזער|אגרות קודש - פורמט כיס (חלקים א' - כ"ג)]]
===אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח===
{{ערך מורחב|ערך=[[אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח]]}}
מתוך כל סדרת ה"אגרות" (וכן מתוך תשורות ועלונים שיצאו לאור במשך השנים), ליקטו את האגרות העוסקות בעניני גאולה ומשיח לספר "אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח".


(יש לציין שהרבי עבר על ההקדמה)
האגרות נלקטו ותורגמו על ידי ר' לוי יצחק ניסלביץ' והת' גיא בצלאל קנטור, בסיוע הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ור' שמואל אלעזר ניסלביץ'.


===מורה לדור נבוך===
{{ערך מורחב|ערך=[[מורה לדור נבוך]]}}
סדרה זו הכוללת שלושה כרכים, מכילה ליקוט של מכתבים מתורגמים מאנגלית מתוך ארכיונו של הרב [[ניסן מינדל]], שהתפרסמו במהלך השנים ב[[שבועון כפר חב"ד]]. הייחוד שבסדרה זו הוא שימת דגש על אגרות בהם מבאר הרבי נושאים שונים באמונה ומדע. עד כה יצאו לאור ג' כרכים הכוללים את רוב המכתבים שהתפרמו בעיתון כפ"ח עד שנת תשס"ה.


==תוכן כרכי האגרות==  
===שו"ת מנחם משיב נפשי===
{{ערך מורחב|ערך=[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]}}
בשנת [[תשע"ב]] יצא לאור '[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]' בעריכתו של הרב [[שמעון ויצהנדלר]], הכולל ליקוט מתוך סדרת האגרות קודש של מכתבים בעלי תוכן תורני, בהם דן הרבי עם גדולי ישראל בנושאים הלכתיים שונים. השו"ת כולל שתי כרכים בפורמט אלבומי מהודר, ובשולי הדפים מובאים בקצרה תולדותיהם של גדולי ישראל שהתכתבו עם הרבי.
===אגרות קודש כיס===
בשנת [[תש"פ]] יצאו לאור חלקים כ"ה - ל' של האגרות קודש, ובשנת [[תשפ"א]] יצאו לאור חלקים א' - כ"ג, בפורמט כיס, בהוצאת [[קה"ת]].


*כרך א - אגרות עד תקופת השואה (עד שנת [[תש"ד]])
כמו כן, בשנת [[תשפ"ג]], יצא לאור החלקים י"א-י"ב במהדורת כיס מיוחדת עם תמונת [[הרבי]] על הכריכה.
*כרך ב - אגרות מסוף תקופת השואה ([[תש"ה]]) עד הקמת המדינה ([[תש"ח]])
*כרך ג - אגרות מהשנים [[תש"ט]]-[[תש"י]]
*כרך ד - אגרות משנת [[תשי"א]]
*כרכים ה-ו - אגרות משנת [[תשי"ב]]
*כרך ז - אגרות משנת [[תשי"ג]]
*כרכים ח-ט - אגרות משנת [[תשי"ד]]
*כרכים י-יא - אגרות משנת [[תשט"ו]]
*כרכים יב-יג - אגרות משנת [[תשט"ז]]
*כרכים יד-טו - אגרות משנת [[תשי"ז]]
*כרכים טז-יז - אגרות משנת [[תשי"ח]]
*כרך יח - אגרות משנת [[תשי"ט]]
*כרך יט - אגרות משנת [[תש"כ]]
*כרך כ - אגרות משנת [[תשכ"א]] ומפתח כללי
*כרך כא - השלמות, אגרות שהושמטו מכרכים א-כ
*כרך כב - אגרות מהשנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ג]]
*כרך כג - אגרות מהשנים [[תשכ"ד]]-[[תשכ"ה]]
*כרך כד - אגרות מהשנים [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז]]
*כרך כה - אגרות משנת [[תשכ"ח]]
*כרך כו - אגרות מהשנים [[תשכ"ט]]-[[תש"ל]]
*כרך כז - אגרות מהשנים [[תשל"א]]-[[תשל"ב]]
*כרך כח - אגרות משנת [[תשל"ג]]  


==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש==
==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש==
{{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]}}
יהודים רבים נוהגים כיום לחזק את [[התקשרות]]ם לרבי, לשאול שאלות ולבקש עצה וברכה בכל תחומי החיים על ידי פנייה לרבי באמצעות האגרות קודש.
להנהגה זו שורש ומקור בתורתו של הרבי
{{הערה|למקורות נוספים להנהגה זו מאדמו"רי חב"ד ומהיהדות בכלל ראו בנספח לחוברת [[יחי המלך המשיח (קובץ)|יחי המלך המשיח]], מכון תורתו של המשיח, בני ברק [[אלול]] תשס"ו.}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמה: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיוצא בזה, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיוצא בזה|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 309}}
הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג, כי לפני הכתיבה לרבי מקבלים [[החלטה טובה]], כגון קבלה לעתיד להשתפר בקיום [[מצווה]] או הידור נוסף במנהגי ישראל.
מאות ואלפי סיפורי ניסים גלויים מתרחשים על ידי הכתיבה דרך האגרות קודש והם מקובצים במספר ספרים. כמו כן בגליון השבועי [[שיחת הגאולה|"שיחת הגאולה"]] מתפרסם מדי שבוע סיפור נס שארע ע"י מענותיו של הרבי דרך האגרות קודש.
==מכתבי הרבי באנגלית==
בנוסף לסדרת אגרות קודש, יצאו לאור שני סדרות של מכתבי הרבי שנכתבו במקור באנגלית:
הסדרה הראשונה נקראת "מכתבים של הרבי" - Letters of the Rebbe, היוצאת לאור על ידי [[אוצר ספרי ליובאוויטש]] והכוללת שמונה כרכים (עד לשנת תשפ"ג). בסדרה זו מודפסים רק מכתבים שהתקבלו מאת הנמענים, וידוע בוודאות שנשלחו לאחר הגהה וחתימה. כרך ב' תורגם לעברית.
הסדרה השניה נקראת "המכתב והרוח" - The Letter & The Spirit, הכוללת חמשה כרכים (עד לשנת תשפ"א), הכרך הראשון נערך על ידי מזכירו של הרבי הרב [[ניסן מינדל]] ויצא לאור בהוצאת [[קה"ת]], וארבעת הכרכים הנוספים נערכו על ידי בתו מרת פריידא ובעלה הרב שלום דובער שפירא ויצאו לאור בהוצאתו. מכתבים אלה נלקטו מתוך הטיוטות הראשונות שנשמרו על ידי הרב ניסן מינדל ולא עברו את הגהת הרבי.
בנוסף לכך, מזכירו של הרבי הרב [[שלום מענדל סימפסון]] יחד עם בנו הרב אברהם עמלו במשך כמה שנים על מיון וסידור מכתבי הרבי באנגלית מתוך ארכיון [[מזכירות]], בכדי להוציאם לאור עולם בסדרת ספרים, אך הסדרה עוד לא באה לידי פועל.
==לקריאה נוספת==
*גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1307 ע' 42–45.
*[[עצת הרבי תנחני]]
*לוי שמוטקין, '''Letters for Life (מכתבים לחיים)''', 12 עקרונות החוזרים על עצמם במכתביו של הרבי כהדרכה לחיים, הוצאת קה"ת{{הערה|1=[https://anash.org/new-book-shares-the-rebbes-counseling-for-life/ דיווח באתר אנ"ש].}}{{הערה|1=[https://www.chabad.org/generic_cdo/aid/6474056/jewish/Letters-for-Life.htm עמוד הספר באתר בית חב"ד] (אנגלית)}}.
==ראו גם==
*[[מכתב כללי]]
*[[מכתב כללי - פרטי]]
*[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]
*[[מכון אנכ"י]]
==קישורים חיצוניים==
;כרכי ה'אגרות קודש'
* '''[https://drive.google.com/drive/folders/1GdNn-HNH_vnuDd431AHGOpdF0qzMeCg_?usp=sharing כל כרכי ה'אגרות קודש' מסודרים בתוך תיקיית דרייב] - לצפיה והורדה'''
*[http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=1 כרכים א' - כ"ב], אתר אוצרו של משיח המכיל את צילום הדף + חיפוש.
*[https://drive.google.com/drive/folders/1cGiLu-Yh4rQM87ccvKeYeTOCerS0GU6O?usp=sharing כרכים כה-ל באתר רבי דרייב] (חסר חלק כ"ט) {{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/index.htm 28 כרכים א' - כ"ח, פורמט טקסט] - אתר [[ספריית חב"ד]].
*[http://sites.google.com/site/bokss2/home/agross כרכים א' כ"ח פורמט ספר], אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "[[HebrewBooks]]".{{PDF}}
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15947&st=&pgnum=356&hilite= מפתחות לכרכים א' - כ'], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "HebrewBooks".{{PDF}}
[[קובץ:אבנים יקרות.jpg|שמאל|ממוזער|הספר אבנים יקרות לרבי]]
* שני כרכי [[אגרות מלך]]: '''[http://chabadpedia.co.il/images/4/46/אגרות_מלך_כרך_א'_-_תשרי-אדר.pdf כרך א' - חודשים תשרי-אדר] {{*}} [http://chabadpedia.co.il/images/2/2d/אגרות_מלך_כרך_ב'_-_ניסן-אלול.pdf כרך ב' - חודשים ניסן-אלול]''' {{PDF}}


רבים מ[[אנ"ש]] חסידי חב"ד (וכן יהודים שונים שאינם חסידי חב"ד) נוהגים לעת כזו לחזק את [[התקשרות|התקשרותם]] לכ"ק אדמו"ר שליט"א על ידי שכותבים לרבי ומוסיפים ומבקשים הוראות - וכן שואלים עצות בענינים שונים הנוגעים בגוף ונפש - באמצעות האגרות קודש.
;אגרות קודש מתורגמות
* [https://chabadpedia.co.il/images/d/d1/אגרות_קודש_מתורגמות_כרך_א.pdf כרך א'] - אגרות הקודש מתוך החלקים א' - י"א בסט האורגינלי.
* [https://chabadpedia.co.il/images/d/d9/אגרות_קודש_מתורגמות_כרך_ב.pdf כרך ב'] - אגרות הקודש מתוך החלקים י"ב - כ"ג בסט האורגינלי.
* [https://chabadpedia.co.il/images/b/bf/אגרות_קודש_מתורגמות_כרך_ג.pdf כרך ג'] - אגרות הקודש מתוך החלקים כ"ד - ל"א בסט האורגינלי.
* [https://moshiach.ru/IgrotKodeshInRussian.php כרך א-כ"ג] - אגרות הקודש מתורגם לרוסית.
* אגרות קודש מתורגמות בהוצאת [[סניף קה"ת בארץ הקודש]]: [https://www.hebrewbooks.org/15854 חלק א'] (כרכים א'–ו), [https://www.hebrewbooks.org/15897 חלק ב'] (כרכים ז'–ט"ו), [https://www.hebrewbooks.org/58804 חלק ג'] (כרכים ט"ז–כ"ג), [https://www.hebrewbooks.org/58793 חלק ד'] (כרכים כ"ד-ל')


(ראוי לציין מקור אחד על כל פנים מתורתו של הרבי להנהגה זו ([[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] ח"א עמוד 309): "וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, הי' להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב". למקורות נוספים להנהגה זו מאדמו"רי חב"ד ומהיהדות בכלל [http://www.hageula.com/igrot/heb/explain.htm ראו כאן]).
;כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'
*'''[http://igrot.org.il/ מרכז אגרות קודש - כותבים ומקבלים ברכה בתשלום]'''
*'''[http://www.igrot.com אתר כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש - בחינם]'''


הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף, הכנסתו לספר ופתיחה אקראית בספר והתייחסות לנאמר בדף שנפתח כתשובה והדרכה. נהוג לפני פתיחה זו לקבל [[החלטה טובה]], כגון קבלה לעתיד להשתפר בענייני קיום מצוות ואף טבילה ב[[מקווה]].
;שונות
*הלל מונדשיין, '[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf סיפורים אמרות משלים ופתגמים]', מלוקטים מכרכי האגרות קודש. [[תשורה]] מחגיגת ה[[בר מצווה]] של הת' מנחם מנדל מונדשיין, י"ז כסלו [[תשס"ח]] {{PDF}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77781 אגרות קודש הרבי - מאחורי הקלעים] המענות וההדרכות מהרבי, במהלך הדפסת האגרות קודש, שבועון בית משיח גיליון 894 {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77781 'בית משיח' חושף את ההוראות להדפסת האגרות קודש] {{בית משיח}}
*הרב שלום דובער לוין, '''[https://toratchabad.com/סדרת-אגרות-קודש סדרת ה'אגרות קודש']''', באתר תורת חב"ד לבני הישיבות.
*'''[https://toratchabad.com/אגרות-קודש-סקירה-כללית אגרות קודש - סקירה כללית]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]


{{ויקיפדיה}}
{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ערכים חב"דים]]
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]
[[קטגוריה:אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|*]]
[[קטגוריה:אגרות קודש|5]]

גרסה אחרונה מ־15:55, 1 בספטמבר 2024

פירוש נוסף ערך זה עוסק בסדרת האגרות קודש של הרבי. אם התכוונתם לאגרות קודש של שאר אדמו"רי חב"ד, ראו אגרות קודש (פירושונים).

אגרות קודש הוא שמם של עשרות כרכים (נכון לשנת תשפ"ד יצאו לאור ל"ז כרכים[1]) ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של הרבי לפרט ולכלל. סדרה זו החלה לצאת לאור בהוראת הרבי שביקש לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.

סדרת האגרות קודש מהרבי

האגרות כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים בקבלה, בחסידות ובנגלה, עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, שמחה, שלום בית ועוד).

יהודים רבים נוהגים כיום, להפנות את שאלותיהם ובקשותיהם לרבי באמצעות כתיבת מכתב והכנסתו בצורה אקראית לאחד מכרכי ה'אגרות קודש' ולמצוא שם עצה וברכה.

עריכת ספרי האגרותעריכה

חלק גדול מהאגרות נדפסו בתחילה כהוספה לסדרת הספרים "לקוטי שיחות" - כשתוכן האגרות מתאים לתוכן הפרשיות שבכרך. בשנת תשמ"ז, כאשר לא נמצאו עוד מכתבים שניתן להדפיסם כהוספה ל"לקוטי שיחות", פנו חברי ה'וועד להפצת שיחות' בשאלה לרבי, האם יוכלו לקבל מהמזכירות מכתבים נוספים שאפשר להדפיסם (כפי שהורה הרבי גם במקרים דומים לפני כן, בהוצאת חלקי י"ב-י"ג ובשנת תשמ"ג) הוראת הרבי הייתה שוב ללקט מכתבים מהמזכירות, אך כשבאו לבקש את אישור הרבי להדפסת הכרך, הורה הרבי להדפיס את המכתבים בספר בפני עצמם - אגרות קודש. האגרות שנדפסו בכרכי ה"אגרות קודש" שהופיעו (נכון לשנת תשפ"ד) כוללים מכתבים שנכתבו עד שנת תשמ"ה (בעוד שהמכתבים שב'לקוטי שיחות' מגיעים אף אל שנת תשנ"ב[2]).

רוב המכתבים שנתפרסמו בסדרה הם מהעתקי ארכיון המזכירות עליו הופקד הרב שלום מענדל סימפסון. תרומה גדולה נתקבלה מאוסף הוועד להפצת שיחות (אותם קיבלו גם הם מהרב סימפסון על מנת להוסיפם בכרכי הליקוטי שיחות) ובנוסף נתקבלו מכתבים גם מאנשים פרטיים.

המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי התאריך בו הם נכתבו, למעט מכרך כ"א בו נוספו מילואים. בחלק מהמכתבים נכתבו בשולי הגליון הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, על פי הוראת הרבי טרם העברתם לעורך הסדרה היה הרב סימפסון משמיט קטעים העלולים לפגוע בצנעת הפרט או שאינם ראויים לפרסום וכיו"ב. במקרים נוספים השמיט העורך חלקים אלו.

עריכת הסדרה והוצאתה לאור החלה בשנת תשמ"ז על ידי מערכת אוצר החסידים. בתחילה ניהל את מלאכת העריכה ר' שלום בער לוין, שערך את הכרכים א-כא, ובחורף תשנ"ד העביר את העריכה לידי ר' שלום יעקב חזן שסייע בעריכה עוד קודם לכן, והחל לערוך את כרכים כ"ב ואילך במסגרת מערכת אוצר החסידים.

בתחילת כמה מהכרכים נערך מבוא בידי אחד העורכים[3] ובו סקירה ממצה על תוכן האגרות שבכרך והאירועים ההיסטוריים העומדים מאחוריהם.

מטרת ההוצאהעריכה

בסוף המבוא לכרך י"ב[4] כתב המו"ל:

מאז שאדמו"ר הזקן קיבל על עצמו את הנהגת חסידות חב"ד, החל סדר של יחידות, בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר החסידים ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו תקנות ליאזנא, המגבילות את הנסיעה לאדמו"ר הזקן. כעבור שנים אחדות נדפס ספר התניא ובהקדמה כתב אדמו"ר הזקן שספר זה כולל:

"תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל אנ"ש דמדינותינו תמיד.. ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות".

מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ליחידות רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה
אחד מכרכי האגרות קודש

וממשיך אדמו"ר הזקן בהקדמתו ל'תניא': "ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטרסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו". כמו כן יש לומר גם היום, שהעשה לך רב יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'אגרות קודש'".

תוכן כרכי האגרותעריכה

ביטויים מיוחדים של הרביעריכה

לאחר שנדפסו כמה מכרכי ה"אגרות קודש", בעת שהמזכיר הרב שלום מענדל סימפסון הגיש לרבי קבוצת מכתבים שהוציא מתוך האוסף כדי למסרן לדפוס פנה אליו הרבי ושאל: "אויב מ'קאכט זיך אין די אגרות" [= האם עוסקים בלהט בלימוד האגרות]? ר' שלום מענדל ענה, כי שמע מבנו, שלמד באותה עת בישיבה במוריסטאון, שהבחורים שם קבעו סדר לימוד ב'אגרות קודש'. אמר לי הרבי: "בחורים? בחורים פארשטיי איך! אבער וואס טוט זיך מיט יונגעלייט?" [= בחורים, הנני מבין! אבל מה קורה עם האברכים?].

בהוצאת הכרך העשירי של האגרות קודש, בירר הרבי מדוע לא עושים חגיגה, ובאותה הזדמנות ערכו אירוע גדול לרגל הוצאת הכרך לאור עולם[12].

תרגומיםעריכה

מאחר והרבה מהאגרות בסדרה נכתבו במקורם באידיש, יצאו לאור מספר תרגומים לשפות אחרות.

תרגום ללשון הקודשעריכה

 
סט 'אגרות קודש - מתורגם ללה"ק'

בשנת תשפ"א הוציאה מערכת אוצר החסידים שלושה כרכים של אגרות קודש - בתרגום חפשי ללשון הקודש[13] בהם מופיעים תרגום המכתבים מכרכים א' - ל"א ללשון הקודש. בראש כל אגרת מופיע מספר האגרת המקורי ומתחתיה מקום האגרת בכרך האורגינלי[15].

סדרה נוספת המונה כעת שני כרכים נקראת בשם מכתבים מהרבי, ובה מכתבים ששלח הרבי בשפה האנגלית בתרגום ללשון הקודש. הסדרה יוצאת לאור על ידי מערכת אוצר ספרי ליובאוויטש.

תרגום לאנגליתעריכה

 
הספר 'אגרות קודש' באנגלית

סדרת "אגרות קודש" נוספת בתרגום לאנגלית. עד עתה יצאו לאור שמונה כרכים על ידי ועד Sichos In English (שיחות באנגלית) שתורגמו על ידי הרב אליהו תגר. בהקדמה לכל כרך מופיע מבוא הסוקר את האירועים המרכזיים באותם שנים.

הוצאות נוספותעריכה

 
אגרות קודש - פורמט כיס (חלקים א' - כ"ג)

אגרות קודש בענייני גאולה ומשיחעריכה

  ערך מורחב – אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח

מתוך כל סדרת ה"אגרות" (וכן מתוך תשורות ועלונים שיצאו לאור במשך השנים), ליקטו את האגרות העוסקות בעניני גאולה ומשיח לספר "אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח".

האגרות נלקטו ותורגמו על ידי ר' לוי יצחק ניסלביץ' והת' גיא בצלאל קנטור, בסיוע הרב שמעון וייצהנדלר ור' שמואל אלעזר ניסלביץ'.

מורה לדור נבוךעריכה

  ערך מורחב – מורה לדור נבוך

סדרה זו הכוללת שלושה כרכים, מכילה ליקוט של מכתבים מתורגמים מאנגלית מתוך ארכיונו של הרב ניסן מינדל, שהתפרסמו במהלך השנים בשבועון כפר חב"ד. הייחוד שבסדרה זו הוא שימת דגש על אגרות בהם מבאר הרבי נושאים שונים באמונה ומדע. עד כה יצאו לאור ג' כרכים הכוללים את רוב המכתבים שהתפרמו בעיתון כפ"ח עד שנת תשס"ה.

שו"ת מנחם משיב נפשיעריכה

  ערך מורחב – שו"ת מנחם משיב נפשי

בשנת תשע"ב יצא לאור 'שו"ת מנחם משיב נפשי' בעריכתו של הרב שמעון ויצהנדלר, הכולל ליקוט מתוך סדרת האגרות קודש של מכתבים בעלי תוכן תורני, בהם דן הרבי עם גדולי ישראל בנושאים הלכתיים שונים. השו"ת כולל שתי כרכים בפורמט אלבומי מהודר, ובשולי הדפים מובאים בקצרה תולדותיהם של גדולי ישראל שהתכתבו עם הרבי.

אגרות קודש כיסעריכה

בשנת תש"פ יצאו לאור חלקים כ"ה - ל' של האגרות קודש, ובשנת תשפ"א יצאו לאור חלקים א' - כ"ג, בפורמט כיס, בהוצאת קה"ת.

כמו כן, בשנת תשפ"ג, יצא לאור החלקים י"א-י"ב במהדורת כיס מיוחדת עם תמונת הרבי על הכריכה.

כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודשעריכה

  ערך מורחב – כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש

יהודים רבים נוהגים כיום לחזק את התקשרותם לרבי, לשאול שאלות ולבקש עצה וברכה בכל תחומי החיים על ידי פנייה לרבי באמצעות האגרות קודש.

להנהגה זו שורש ומקור בתורתו של הרבי [16]:

וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמה: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיוצא בזה, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיוצא בזה

— התוועדויות תשמ"ט חלק א' עמוד 309

הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג, כי לפני הכתיבה לרבי מקבלים החלטה טובה, כגון קבלה לעתיד להשתפר בקיום מצווה או הידור נוסף במנהגי ישראל.

מאות ואלפי סיפורי ניסים גלויים מתרחשים על ידי הכתיבה דרך האגרות קודש והם מקובצים במספר ספרים. כמו כן בגליון השבועי "שיחת הגאולה" מתפרסם מדי שבוע סיפור נס שארע ע"י מענותיו של הרבי דרך האגרות קודש.

מכתבי הרבי באנגליתעריכה

בנוסף לסדרת אגרות קודש, יצאו לאור שני סדרות של מכתבי הרבי שנכתבו במקור באנגלית:

הסדרה הראשונה נקראת "מכתבים של הרבי" - Letters of the Rebbe, היוצאת לאור על ידי אוצר ספרי ליובאוויטש והכוללת שמונה כרכים (עד לשנת תשפ"ג). בסדרה זו מודפסים רק מכתבים שהתקבלו מאת הנמענים, וידוע בוודאות שנשלחו לאחר הגהה וחתימה. כרך ב' תורגם לעברית.

הסדרה השניה נקראת "המכתב והרוח" - The Letter & The Spirit, הכוללת חמשה כרכים (עד לשנת תשפ"א), הכרך הראשון נערך על ידי מזכירו של הרבי הרב ניסן מינדל ויצא לאור בהוצאת קה"ת, וארבעת הכרכים הנוספים נערכו על ידי בתו מרת פריידא ובעלה הרב שלום דובער שפירא ויצאו לאור בהוצאתו. מכתבים אלה נלקטו מתוך הטיוטות הראשונות שנשמרו על ידי הרב ניסן מינדל ולא עברו את הגהת הרבי.

בנוסף לכך, מזכירו של הרבי הרב שלום מענדל סימפסון יחד עם בנו הרב אברהם עמלו במשך כמה שנים על מיון וסידור מכתבי הרבי באנגלית מתוך ארכיון מזכירות, בכדי להוציאם לאור עולם בסדרת ספרים, אך הסדרה עוד לא באה לידי פועל.

לקריאה נוספתעריכה

  • גיליון בית משיח מס' 1307 ע' 42–45.
  • עצת הרבי תנחני
  • לוי שמוטקין, Letters for Life (מכתבים לחיים), 12 עקרונות החוזרים על עצמם במכתביו של הרבי כהדרכה לחיים, הוצאת קה"ת[17][18].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

כרכי ה'אגרות קודש'
 
הספר אבנים יקרות לרבי
אגרות קודש מתורגמות
כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'
שונות

הערות שוליים

  1. ↑ הכוללים את מכתבי הרבי מלך המשיח עד שנת תשמ"ה.
  2. ↑ אוצרות ה"מכתבים" עדיין נובעים ומתגלים.
  3. ↑ חלקם נכתבו בידי הרב אסף חנוך פרומר.
  4. ↑ שיצא בהוראה מיוחדת מהרבי: "מבוא מתאים ע"ד השאר"
  5. ↑ 5.0 5.1 הכרכים הבאים מתייחסים למהדורה שמוציא הרב שלום יעקב חזן חבר מערכת אוצר החסידים בשיתוף עם המזכיר שמונה על ניהול ארכיון האגרות הרב שלום מענדל סימפסון כשלאחר פטירתו מחליף אותו בנו. ישנה מהדורה נוספת היוצאת לאור שלוקחת את האגרות הנדפסות בסדרה האותנטית ומדפיסה אותן בהוספת אגרות ומענות נוספים. בסדרה זו, הנערכת על ידי מערכת ועד הנחות בלה"ק, היו שותפים במהלך השנים (כמפורט ב'פתח דבר'): ר' חיים שאול ברוק, ר' ישראל שמעון קלמנסון, ר' צבי הירש נוטיק, ר' משה זקליקובסקי, ר' אליעזר יהושע זקליקובסקי, ר' פסח צבי שמערלינג, ר' מרדכי מנשה לאופר, ר' יצחק וילהלם, ר' ישראל יונתן זילברשטרום, ור' מרדכי סטמבלר. בחלק מהכרכים נכתב כי לרב שלום דובער לוין יש חלק בעריכה או שהוא העורך הראשי. בסדרה זו סדר הכרכים הוא:
  6. ↑ יצא לאור בחודש סיון תשע"ח. המבוא בפתח הספר, באתר חב"ד אינפו.
  7. ↑ יצא לאור בחודש טבת תשפ"א. הצצה לאגרות שבספר מאת אברהם רייניץ: כל כרך של אגרות קודש כמו 'הצצה' לעשרות יחידויות, שבועון בית משיח גליון 1244 עמוד 23.
  8. ↑ יצא לאור בחודש סיון תשפ"א. "לב לדעת" - טעימה מהאגרות שבכרך בקובץ 'כ"ח וגבורות' (ע' 18 - 37) שיצא לאור ע"י ועד חיילי בית דוד. הצצה לאגרות שבספר מאת אברהם רייניץ: "שלושים שנה שזכיתי לעמוד בראש תנועת חב"ד"
  9. ↑ המבוא לכרך ל"ג, באתר חב"ד אינפו.
  10. ↑ יצא לאור בחודש מר-חשוון תשפ"ג. המבוא בפתח הספר  
  11. ↑ צילום שער הספר  .
  12. ↑ כמו כן בשנת תשע"ח התקיימה התוועדות גדולה ב-770 בארגון הוצאת ספרים קה"ת לרגל צאת כרך ל' - ראו ידיעה באתר  .
  13. ↑ כללי העריכה והתרגום נדפסו במבוא לכרכים אלו.
  14. ↑ מחלק כ"ה ואילך – במהדורה הנערכת על ידי ועד הנחות בלה"ק. ראו הערה [5].
  15. ↑ כמו כן, בשנת תשס"ג החלו להוציא סניף קה"ת בארץ הקודש ארבעה כרכים של אגרות קודש מתורגמות, בהם מתורגמות האגרות מכרכים א' - ל'[14] ללשון הקודש. התרגום נעשה על ידי הרב משה מרינובסקי והרב מאיר מארק.
  16. ↑ למקורות נוספים להנהגה זו מאדמו"רי חב"ד ומהיהדות בכלל ראו בנספח לחוברת יחי המלך המשיח, מכון תורתו של המשיח, בני ברק אלול תשס"ו.
  17. ↑ דיווח באתר אנ"ש.
  18. ↑ עמוד הספר באתר בית חב"ד (אנגלית)
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=אגרות_קודש_(אדמו%22ר_שליט%22א)&oldid=710869"