בחזקת משיח: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־08:29, 11 בפברואר 2024

חזקת משיח הינה הגדרה בספר משנה תורה לרמב"ם למשיח בזמן הגלות בתחילת התגלותו קודם שגאל את ישראל.

גדרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

באופן כללי ישנם שלשה תקופות במלך המשיח: קודם התגלותו - ראוי להיות משיח. תחילת התגלותו - בחזקת משיח. אחרי ההתגלות - משיח ודאי.

הרמב"ם בספרו מגדיר את שני השלבים בהתגלותו בחזקת משיח ומשיח ודאי בהגדרות ברורות ומבדיל ביניהם. וכך מגדיר את היותו בחזקת משיח.

"ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' - הרי זה בחזקת שהוא משיח"

— רמב"ם, הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד

.

כלומר בזמן זה פעולותיו אינם הפעולות של משיח לגאול את ישראל אלא שבתקופה זו הוא בעיקר הקמת מלכותו.

'חזקת משיח' מזוהה עם מלכותו על עם ישראל ופעולותיו לחיזוק וביצור הדת בקיום התורה והמצוות על ידי עם ישראל ומלחמתו עם האומות. זהו חלקו הראשון של 'התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו', המוכיחות לנו כבר בזמן הגלות שהוא המשיח הנבחר על ידי הקדוש ברוך הוא.

סימני בחזקת משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

יעמוד מלך מבית דוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

תחילת התגלותו תהיה שיעמוד מלך על ישראל, כלומר בעודם בזמן הגלות יעמוד מלך המשיח ויהיה מלך על העם (רק שלא יהיה על כל ישראל, שהרי יהיה לפני קיבוץ גלויות^[1]). אולם מלכותו לא תהיה על ידי נביא וסנהדרין^[2] ולכן לא יהיה לו עדיין דין מלך בשלימות.^[3] ואף שבכללות בהכרח שיהיה לו דין מלך משום שהיותו מלך הוא הקדמה לכל שאר פעולותיו בהיותו בחזקת משיח (שהרי מלחמת עמלק הוא חלק מסימני חזקת משיח ועליו להיות על ידי מלך.)^[4]^[5]

תחילת התגלותו הוא בזה שהוא 'עומד מלך'. ועל אף שהוא לפני שאר פעולותיו בכפיית העם, במלחמות וודאי לפני הגאולה עצמה שיעשה בתור משיח ודאי. הנה דווקא בזה ('יעמוד מלך') מתגלה עומק עניינו של משיח.

ההסבר בזה הוא: חידושו ומעלתו של משיח הוא דבר אחד עם עצם מהותו - מעלותיו אינם נוספים על עצם מציאותו אלא הם בו עצמו. ועל דרך מלכותו שתהיה באופן נעלה ביותר אין זה שעל ידי ביטול העם והנהגתו שלו נוצרת בזה מלכותו אלא שהוא 'מלך בעצם' - רוממותו היא עצמית ואינה תלויה ונגרמת על ידי הפעולות.

הסיבה לכך היא: משום שכל מעלותיו נובעים מנשמתו שהיא דרגת היחידה^[6] ולכן גם המלכות שלו היא 'תוצאה' מנשמתו שהיא בדרגת היחידה שעניינה היא לא שהיא מרוממת עצמה מעל כל הדרגות, אלא שהיא 'מובדלת בעצם' משאר הדרגות ומלכתחילה עצם מהותה מובדלת מהם ואינה בגדרם כלל. ולכן גם מלכותו הוא בעצם מהותו שהוא מרומם ומנושא בעצם מכל העם כולו.

ולכן במלכותו המתגלה על ידי פעולותיו לא מתגלה עומק מלכותו (שבזה מתגלה רק המלכות שמצד הפעולות) ודווקא בזה ש'יעמוד מלך' - לפני הפעולות, מתגלה עצם המלכות. ועל ידי התגלות זו שאר פעולותיו שאחרי זה עניינם להמשיך עניין זה בעולם.^[7]^[8]

דרגה זו מכונה אוירו (רוחו) של מלך המשיח^[9] שהיא עצם עניינו של משיח. והיא למעלה מאורו של משיח^[10] שעניינו ההתגלות ( - אור) של משיח על ידי פעולותיו.^[8]

הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במונח כפייה לא בא הרמב"ם לבטא ^[11] כפיה בכח אלא העיקר הוא הפועל, שיפעל על כל העם לקיים את התורה ולא בהכרח שיהיה על ידו ממש אפשר שיהיה על ידי שלוחיו^[12]. פעולה זו של משיח תהיה מתוך מלחמה ונחישות ללא התפעלות מהרוח החפשית הנושבת בעולם כיון שיכיר רק באמת האלוקית, שנמסרה על ידי הקב"ה בתורה ומצוות ויוכיח בתוקף שכל מה שהפוך ממנה היא היפך הצדק והיושר.^[13]

כפיית כל ישראל היא תיקון לעניין החורבן, כי^[14] אחד מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים.^[15]

וילחם מלחמות ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]

מלחמות אלו יהיו מלחמות גשמיות על אויבי ישראל. אם זאת, ייתכן שהם יתרחשו באופן של שלום^[16], ובאופן ניסי על ידי דיבור בלבד כמו שנאמר על המשיח^[17] "והכה ארץ בפיו וברוח שפתיו ימית רשע". לדוגמה: אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! - אומר: יבוא גובאי ויאכלנה^[18] ולא בדרך של צבא.

בין מלחמותיו יהיו גם המלחמות להכרית זרעו של עמלק שמשיח יברר מיהו זרעו של עמלק וילחם עמו ויכריתו ולאחרי שיביא למנוחה בעולם מכל האוייבים יגיע שלב הבא - משיח ודאי - יבנה בית המקדש ויקבץ נדחי ישראל. עניינה הרוחני של מלחמת המשיח בעמלק בעבודת ה', הוא המלחמה הרוחנית של בני ישראל בסוף זמן הגלות, מלחמה זו היא בקרירות שקליפת עמלק מנסה להחדיר ביהודים, וממנה נובעת טענה שההתעסקות בענייני העולם אמורה להיות מתוך התחשבות בעולם ובטבע.^[19]

בשנת תשנ"ב אמר הרבי^[16]: "משיח כבר החל מלחמות אלו, ובכמה עניינים הוא כבר מנצח".

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרדס חב"ד גליון א' עמוד 45 - מלכותו של מלך המשיח בזמן הגלות ועוד.
הרב ברוך אוברלנדר - קובץ הערות וביאורים אוהלי תורה תשכט עמוד 12 ואילך - מלכותו של מלך המשיח בזמן הגלות ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

דף הבית של פסק הדין
סימני הרמב"ם על מלך המשיח סרט וידאו המציג כיצד כל הסימנים הללו נתקיימו בהרבי -
קובץ 'העובדות שמאחורי הפסק', קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח

הערות שוליים

↑ אגרות קודש מוהרש"ב א עמוד שי.
↑ לקוטי שיחות חלק ח עמוד 361 בהערה.
↑ לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 בשולי גליון.
↑ לקוטי שיחות חלק טז עמוד 304 וכן בלקוטי שיחות חלק כא עמוד 196 שהיותו מלך ומלחמתו אחר כך הוא על פי הסדר "למנות מלך ולהכרית זרעו של עמלק".
↑ בקבצי הערות נידון סתירה זו לתווך השיחות ויש שתרצו על פי הרדב"ז בהלכות מלכים פרק ג שגם על ידי 'קבלת העם להיות לעבדים' הוא מלך. אולם אז יקשה מדוע אם כן אין לו 'דין' מלך. וראה בדברי הרדב"ז בלקוטי שיחות חלק כה עמוד 112 הערה 68.
↑ פירוש הרמ"ז לזח"ג רס, ב (נדפס במקדש מלך קצ, ב). לקוטי תורה להאריז"ל על הפסוק: (בראשית ה, כב) ויתהלך חנוך. ועוד.
↑ לקוטי שיחות חלק כז עמוד 256 הערות 36 ו37.
↑ ^8.0 ^8.1 התוועדויות תשנ"ב עמוד 320. (ספר השיחות תשנ"ב חלק א עמוד 133 פרשת תולדות)
↑ בראשית רבה ב, ד. ח, א.
↑ ספר הזהר חלק ג דף לד עמוד ב.
↑ נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' מנחם אב תשכ"ז - צדי"ק למלך ח"ו עמ' 174, קונטרס יחי המלך גליון 300 ע' 15 - להרב שניאור חיים גוטניק, לקו"ש חכ"ג ע' 395, חכ"ה ע' 458 ועוד. ובארוכה ראה ספר "יחי המלך המשיח" ע' רג ואילך.
↑ שהרי שלוחו של אדם כמותו ממש (קידושין מא, ב). ואולי יש לבאר הכוונה שבשעה זו שיכוף 'כל' ישראל עדיין לא יהי מלך עליהם שהרי לא ימלוך על 'כל' העולם (ראה אגרת קודש אדמו"ר הרש"ב כרך א עמוד שי) ומוכרח שיכוף לא יהיה דווקא מצד מלכותו אלא על ידי שלוחים.
↑ משיחת אחרון של פסח תשח"י.
↑ תלמוד בבלי, שבת קיט, ב. איכה רבה א, ו
↑ ליקוטי שיחות חלק ח' ע' 361.
↑ ^16.0 ^16.1 ספר השיחות תשנ"ב חלק א עמוד 110 (חיי שרה).
↑ ישעי' י"א ד'.
↑ פירוש מהר"י קרא על הפסוק.
↑ לקוטי שיחות חלק א עמוד 212.

[1] אגרות קודש מוהרש"ב א עמוד שי.

[2] לקוטי שיחות חלק ח עמוד 361 בהערה.

[3] לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 בשולי גליון.

[4] לקוטי שיחות חלק טז עמוד 304 וכן בלקוטי שיחות חלק כא עמוד 196 שהיותו מלך ומלחמתו אחר כך הוא על פי הסדר "למנות מלך ולהכרית זרעו של עמלק".

[5] בקבצי הערות נידון סתירה זו לתווך השיחות ויש שתרצו על פי הרדב"ז בהלכות מלכים פרק ג שגם על ידי 'קבלת העם להיות לעבדים' הוא מלך. אולם אז יקשה מדוע אם כן אין לו 'דין' מלך. וראה בדברי הרדב"ז בלקוטי שיחות חלק כה עמוד 112 הערה 68.

[6] פירוש הרמ"ז לזח"ג רס, ב (נדפס במקדש מלך קצ, ב). לקוטי תורה להאריז"ל על הפסוק: (בראשית ה, כב) ויתהלך חנוך. ועוד.

[7] לקוטי שיחות חלק כז עמוד 256 הערות 36 ו37.

[תולדות_נ"ב-8] 8.0 ^8.1 התוועדויות תשנ"ב עמוד 320. (ספר השיחות תשנ"ב חלק א עמוד 133 פרשת תולדות)

[9] בראשית רבה ב, ד. ח, א.

[10] ספר הזהר חלק ג דף לד עמוד ב.

[11] נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' מנחם אב תשכ"ז - צדי"ק למלך ח"ו עמ' 174, קונטרס יחי המלך גליון 300 ע' 15 - להרב שניאור חיים גוטניק, לקו"ש חכ"ג ע' 395, חכ"ה ע' 458 ועוד. ובארוכה ראה ספר "יחי המלך המשיח" ע' רג ואילך.

[12] שהרי שלוחו של אדם כמותו ממש (קידושין מא, ב). ואולי יש לבאר הכוונה שבשעה זו שיכוף 'כל' ישראל עדיין לא יהי מלך עליהם שהרי לא ימלוך על 'כל' העולם (ראה אגרת קודש אדמו"ר הרש"ב כרך א עמוד שי) ומוכרח שיכוף לא יהיה דווקא מצד מלכותו אלא על ידי שלוחים.

[13] משיחת אחרון של פסח תשח"י.

[14] תלמוד בבלי, שבת קיט, ב. איכה רבה א, ו

[15] ליקוטי שיחות חלק ח' ע' 361.

[חיי_שרה-16] 16.0 ^16.1 ספר השיחות תשנ"ב חלק א עמוד 110 (חיי שרה).

[17] ישעי' י"א ד'.

[18] פירוש מהר"י קרא על הפסוק.

[19] לקוטי שיחות חלק א עמוד 212.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''חזקת משיח''' הינה הגדרתו של [[משיח]] בזמן ה[[גלות]], הנקבעת על פי פעולותיו להשבת קיום התורה והמצוות על ידי עם ישראל, "[[יעמוד מלך מבית דוד]], [[הוגה בתורה]], . . [[יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה]] ו[[ילחם מלחמות ה']]".
+'''חזקת משיח''' הינה הגדרה בספר משנה תורה ל[[רמב"ם]] ל[[משיח]] בזמן ה[[גלות]] בתחילת התגלותו קודם שגאל את ישראל.
-פעולות אלו הם חלקו הראשון של 'התגלותו על ידי פעולותיו', המוכיחות לנו כבר בזמן הגלות שהוא המשיח הנבחר על ידי ה'.
+==גדרו==
+באופן כללי ישנם שלשה תקופות במלך המשיח: קודם התגלותו - [[משיח בכל דור|ראוי להיות משיח]]. תחילת התגלותו - בחזקת משיח. אחרי ההתגלות - [[משיח ודאי]].
-המקור להגדרה הזו הוא הרמב"ם בספרו "היד החזקה".
+הרמב"ם בספרו מגדיר את שני השלבים בהתגלותו בחזקת משיח ומשיח ודאי בהגדרות ברורות ומבדיל ביניהם. וכך מגדיר את היותו בחזקת משיח.
+{{ציטוט|תוכן="ואם יעמוד [[מלכותו של מלך המשיח|מלך]] מ[[מלכות בית דוד|בית דוד]] הוגה ב[[תורה]] ועוסק ב[[מצות]] כ[[דוד]] אביו, כפי [[תורה שבכתב]] וש[[תורה שבעל פה|בעל פה]], ויכוף כל [[ישראל]] לילך בה ולחזק בדקה [[וילחם מלחמות ה']] - הרי זה בחזקת שהוא משיח"|מקור=רמב"ם, הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד|מרכאות=כן}}.
+כלומר בזמן זה פעולותיו אינם הפעולות של משיח לגאול את ישראל אלא שבתקופה זו הוא בעיקר הקמת מלכותו.
+'חזקת משיח' מזוהה עם מלכותו על עם ישראל ופעולותיו לחיזוק וביצור הדת בקיום התורה והמצוות על ידי עם ישראל ומלחמתו עם האומות. זהו חלקו הראשון של 'התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו', המוכיחות לנו כבר בזמן הגלות שהוא המשיח הנבחר על ידי הקדוש ברוך הוא.
-השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד
+==סימני בחזקת משיח==
+===יעמוד מלך מבית דוד===
+תחילת התגלותו תהיה שיעמוד [[מלך]] על ישראל, כלומר בעודם בזמן הגלות יעמוד מלך המשיח ויהיה מלך על העם (רק שלא יהיה על כל ישראל, שהרי יהיה לפני קיבוץ גלויות{{הערה|אגרות קודש מוהרש"ב א עמוד שי.}}). אולם מלכותו לא תהיה על ידי [[נביא]] ו[[סנהדרין]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח עמוד 361 בהערה.}} ולכן לא יהיה לו עדיין דין מלך בשלימות.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 בשולי גליון.}} ואף שבכללות בהכרח שיהיה לו דין מלך משום שהיותו מלך הוא הקדמה לכל שאר פעולותיו בהיותו בחזקת משיח (שהרי מלחמת עמלק הוא חלק מסימני חזקת משיח ועליו להיות על ידי מלך.){{הערה|לקוטי שיחות חלק טז עמוד 304 וכן בלקוטי שיחות חלק כא עמוד 196 שהיותו מלך ומלחמתו אחר כך הוא על פי הסדר "למנות מלך ולהכרית זרעו של עמלק".}}{{הערה|בקבצי הערות נידון סתירה זו לתווך השיחות ויש שתרצו על פי הרדב"ז בהלכות מלכים פרק ג שגם על ידי 'קבלת העם להיות לעבדים' הוא מלך. אולם אז יקשה מדוע אם כן אין לו 'דין' מלך. וראה בדברי הרדב"ז בלקוטי שיחות חלק כה עמוד 112 הערה 68.}}
-יצחק קראוס. סדרת יהדות כאן ועכשיו, הוצאת ידיעות ספרים, 235 עמ', 88 שקלים
+תחילת התגלותו הוא בזה שהוא 'עומד מלך'. ועל אף שהוא לפני שאר פעולותיו בכפיית העם, במלחמות וודאי לפני הגאולה עצמה שיעשה בתור [[משיח ודאי]]. הנה דווקא בזה ('יעמוד מלך') מתגלה עומק עניינו של משיח.
-שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
+ההסבר בזה הוא: חידושו ומעלתו של משיח הוא דבר אחד עם עצם מהותו - מעלותיו אינם נוספים על עצם מציאותו אלא הם בו עצמו. ועל דרך מלכותו שתהיה באופן נעלה ביותר אין זה שעל ידי ביטול העם והנהגתו שלו נוצרת בזה מלכותו אלא שהוא 'מלך בעצם' - רוממותו היא עצמית ואינה תלויה ונגרמת על ידי הפעולות.
-כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
+הסיבה לכך היא: משום שכל מעלותיו נובעים מנשמתו שהיא דרגת ה[[יחידה]]{{הערה|פירוש [[הרמ"ז]] לזח"ג רס, ב (נדפס במקדש מלך קצ, ב). לקוטי תורה להאריז"ל על הפסוק: (בראשית ה, כב) ויתהלך חנוך. ועוד.}} ולכן גם המלכות שלו היא 'תוצאה' מנשמתו שהיא בדרגת היחידה שעניינה היא לא שהיא מרוממת עצמה מעל כל הדרגות, אלא שהיא 'מובדלת בעצם' משאר הדרגות ומלכתחילה עצם מהותה מובדלת מהם ואינה בגדרם כלל. ולכן גם מלכותו הוא בעצם מהותו שהוא מרומם ומנושא בעצם מכל העם כולו.
-הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
+ולכן במלכותו המתגלה על ידי פעולותיו לא מתגלה עומק מלכותו (שבזה מתגלה רק המלכות שמצד הפעולות) ודווקא בזה ש'יעמוד מלך' - לפני הפעולות, מתגלה עצם המלכות. ועל ידי התגלות זו שאר פעולותיו שאחרי זה עניינם להמשיך עניין זה בעולם.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז עמוד 256 הערות 36 ו37.}}{{הערה|שם=תולדות נ"ב|1=התוועדויות [[תשנ"ב]] עמוד 320. ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=139 ספר השיחות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 133] פרשת תולדות)}}
-ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
+דרגה זו מכונה [[אוירו של משיח|אוירו (רוחו) של מלך המשיח]]{{הערה|בראשית רבה ב, ד. ח, א.}} שהיא עצם עניינו של משיח. והיא למעלה מ[[אורו של משיח (מושג)|אורו של משיח]]{{הערה|ספר הזהר חלק ג דף לד עמוד ב.}} שעניינו ההתגלות ( - אור) של משיח על ידי פעולותיו.{{הערה|שם=תולדות נ"ב}}
-לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
+===הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו===
+{{להשלים}}
-קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
+===ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה===
+במונח כפייה לא בא הרמב"ם לבטא {{הערה|נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' [[מנחם אב]] [[תשכ"ז]] - [[צדי"ק למלך]] ח"ו עמ' 174, [https://www.torah4blind.org/archives/yh300.pdf קונטרס יחי המלך גליון 300 ע' 15 - להרב] [[שניאור חיים גוטניק]], לקו"ש חכ"ג ע' 395, חכ"ה ע' 458 ועוד. ובארוכה ראה ספר "יחי המלך המשיח" ע' רג ואילך.}} כפיה בכח אלא העיקר הוא הפועל, שיפעל על כל העם לקיים את התורה ולא בהכרח שיהיה על ידו ממש אפשר שיהיה על ידי שלוחיו{{הערה|שהרי שלוחו של אדם '''כמותו''' ממש ([[קידושין]] מא, ב). ואולי יש לבאר הכוונה שבשעה זו שיכוף 'כל' ישראל עדיין לא יהי מלך עליהם שהרי לא ימלוך על 'כל' העולם (ראה אגרת קודש אדמו"ר הרש"ב כרך א עמוד שי) ומוכרח שיכוף לא יהיה דווקא מצד מלכותו אלא על ידי שלוחים.}}.
+פעולה זו של משיח תהיה מתוך מלחמה ונחישות ללא התפעלות מהרוח החפשית הנושבת בעולם כיון שיכיר רק באמת האלוקית, שנמסרה על ידי [[הקב"ה]] בתורה ומצוות ויוכיח בתוקף שכל מה שהפוך ממנה היא היפך הצדק והיושר.{{הערה|משיחת אחרון של פסח [[תשח"י]].}}
-זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
+כפיית כל ישראל היא תיקון לעניין החורבן, כי{{הערה|תלמוד בבלי, שבת קיט, ב. איכה רבה א, ו}} אחד מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים.{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק ח' ע' 361.}}
-שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
+===וילחם מלחמות ה'===
+מלחמות אלו יהיו מלחמות [[גשמיות]] על אויבי ישראל. אם זאת, ייתכן שהם יתרחשו באופן של [[שלום]]{{הערה|שם=חיי שרה|1=ספר השיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=118 [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 110] (חיי שרה).}}, ובאופן ניסי על ידי דיבור בלבד כמו שנאמר על המשיח{{הערה|ישעי' י"א ד'.}} "והכה ארץ בפיו וברוח שפתיו ימית רשע". לדוגמה: אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! - אומר: יבוא גובאי ויאכלנה{{הערה|פירוש מהר"י קרא על הפסוק.}} ולא בדרך של צבא.
-== יכוף כל ישראל בפועל ==
-[[הרבי]] הסביר<REF>[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1311 גליון בית משיח]</REF> כי מה שכתוב ברמב”ם שיהיה איש שיכוף כל ישראל וכו’, אין הכוונה בזה רק בכח - הכוונה היא בפועל. דהיינו, שאיש זה ילך (”ררומגיין”) ויכוף (”צווינגען”) את כל ישראל לקיים תורה ומצוות.
+בין מלחמותיו יהיו גם המלחמות להכרית זרעו של עמלק שמשיח יברר מיהו זרעו של עמלק וילחם עמו ויכריתו ולאחרי שיביא למנוחה בעולם מכל האוייבים יגיע שלב הבא - משיח ודאי - יבנה [[בית המקדש]] ויקבץ נדחי ישראל. עניינה הרוחני של מלחמת המשיח בעמלק בעבודת ה', הוא המלחמה הרוחנית של בני ישראל בסוף זמן הגלות, מלחמה זו היא בקרירות שקליפת עמלק מנסה להחדיר ביהודים, וממנה נובעת טענה שההתעסקות בענייני העולם אמורה להיות מתוך התחשבות בעולם ובטבע.{{הערה|לקוטי שיחות חלק א עמוד 212.}}
-מובן, שאין הכוונה שהוא בעצמו ילך לכל אחד ואחד, שהרי זהו דבר בלתי אפשרי, כי אם השלוחים שלו, ושלוחי השלוחים עד מאה.  - שהרי שלוחו של אדם '''כמותו''' ממש<REF>קידושין מא, ב.</REF>. ועצם הדבר שהשלוחים רק ילכו ויגידו ליהודים שצריך לשוב לתורה ומצוות, זה עצמו כבר מסייע ומביא לידי קיום “ויכוף” (כפשוטו), שהרי כפייה בדברים גם כן נקראת כפייה <REF>כדאיתא בכתובות נג, א. "אכפייה", ובקידושין מה, ב "כפתיה" עיי"ש.</REF>
+בשנת [[תשנ"ב]] [[בשורת הגאולה#"הגיע זמן גאולתכם"|אמר הרבי]]{{הערה|שם=חיי שרה}}: "משיח כבר החל מלחמות אלו, ובכמה עניינים הוא כבר מנצח".
-== החילוק בין חזקת משיח למשיח וודאי ==
+==ראו גם==
+* [[מלך המשיח]]
+* [[מלכותו של מלך המשיח]]
+* [[הרבי כמלך המשיח]]
+==לקריאה נוספת==
+* פרדס חב"ד גליון א' עמוד 45 - מלכותו של מלך המשיח בזמן הגלות ועוד.
+* הרב [[ברוך אוברלנדר]] - קובץ [[הערות וביאורים]] אוהלי תורה תשכט עמוד 12 ואילך - מלכותו של מלך המשיח בזמן הגלות ועוד.
-החילוק בין "חזקת משיח" שהוא רק סימן לחפצא של משיח, לבין "משיח וודאי" שהוא כינוי למשיח לאחר שגאל את ישראל מבין האומות, לאחר קיבוץ גלויות ובנין בית המקדש, כתוב ברמב"ם<REF>הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד'</REF> בצורה ברורה:
+== קישורים חיצוניים ==
+* '''[http://psakdin.net דף הבית של פסק הדין]'''
+* [http://www.hageula.com/moshiach/person/3808.html סימני [[הרמב"ם]] על מלך המשיח] סרט וידאו המציג כיצד כל הסימנים הללו נתקיימו ב[[הרבי]] - {{וידאו}} {{הגאולה}}
+* קובץ [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח {{PDF}} {{אינפו}}
-- ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה, ועוסק במצות כדוד אביו. כפי תורה שבכתב ושבעל פה. ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה. וילחם מלחמות ה'. '''הרי זה בחזקת שהוא משיח'''.
+{{גאולה ומשיח}}
+{{הערות שוליים}}
-- אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל '''הרי זה משיח בודאי'''. ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד
-ב[[שיחה]] מ[[שבת]] פרשת שמות [[תשנ"ב]] קובע [[אדמו"ר שליט"א]] "שישנו כבר ה"מלך מבית דוד . . שאז '''בחזקת''' שהוא משיח". ומאחל ש"כבר יהי' מיד "משיח בודאי", על ידי זה ש"עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד".
-{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]
-[[קטגוריה:מלך המשיח]]
+[[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]]

גאולה ומשיח
גאולה ומשיח בזמן הגלות	אתחלתא דגאולה • בחזקת משיח • גלות • האמונה בביאת המשיח • הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח • התנוצצות הגאולה • השיחה הידועה • השליחות היחידה • לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה • מלחמת גוג ומגוג • עקבתא דמשיחא • ציפייה לגאולה • קץ הגלות
מגלות לגאולה	הבאת המשיח • בשורת הגאולה • טעימה מהגאולה בדורנו • לחיות גאולה • מלכות שבתפארת • משיח בן יוסף • ניצוץ משיח • סיום עבודת הגלות • עבודת הגלות • צחצוח הכפתורים • פרסום גאולה ומשיח • חמורו של משיח • שופרו של משיח • וארו עם ענני שמיא
לעתיד לבוא	ימות המשיח • נ' אלפים יובלות • עולם הבא • תחיית המתים • כבר היה לעולמים • גילוי אלקות לעתיד לבוא • השירה העשירית • המנין העשירי • ביטול והפיכת הרע לעתיד לבא
תורה ומצוות לעתיד לבוא	מצוות בטלות לעתיד לבוא • תורה חדשה מאתי תצא • תורתו של משיח • הברכות בראיית פני משיח • ביטול המועדים לעתיד לבוא • ביטול הצומות לעתיד לבוא • עיר מקלט • עתיד חזיר להטהר • התפילה בימות המשיח • ההלכה בימות המשיח
יעודי הגאולה	אבן מקיר תזעק • אומות העולם בזמן הגאולה • אריסטון • ארץ ישראל בגאולה • בית המקדש השלישי • בקיעת הנהר • ואולך אתכם קוממיות (גובה האדם בגאולה) • ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה • וגר זאב עם כבש • והיה אור הלבנה כאור החמה • וכתתו חרבותם לאתים • ושמתי כדכד שמשותיך • חיים נצחיים (בלע המוות) • ריפוי החולים בגאולה • מעדנים מצויין כעפר • מהירות הצמיחה • מהירות הילודה • סעודת שור הבר והלווייתן • עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים • עתידין אילני סרק שיתנו פירות • עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל • קיבוץ גלויות • תחיית המתים
מלך המשיח	אדון (משיח) • בר כוזיבא • האמונה בביאת המשיח • חיים נצחיים במלך המשיח • מורח ודאין • מידותיו של מלך המשיח • מינוי מלך המשיח • מלכות בית דוד • מלכותו של מלך המשיח • משיח בן יוסף • משיח שבכל דור • ניצוץ משיח • תורתו של משיח
התגלות מלך המשיח	אוירו של משיח • אורו של משיח (מושג) • אליהו הנביא • בחזקת משיח • הברכות בראיית פני משיח • מינוי מלך המשיח • משיח ודאי • נכסה וחוזר ונגלה • שנה שמלך המשיח נגלה בה
הרבי כמלך המשיח	ארמון למלך המשיח • יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד • פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח • לוחם מלחמות ה'