ועד להפצת שיחות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ביטול גרסה 509523 של ברוקלין (שיחה))
תגית: ביטול
שורה 68: שורה 68:


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
*[[ועד חיילי בית דוד]], '''כך יוצאים לאור שיחותיו של הרבי''', בתוך "[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57211_he_1.pdf תורתו של משיח]", תשרי [[תשע"א]]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55936 חברי הוועד מעניקים לרב מרדכי אליהו את חומש אור מנחם] {{אינפו}}.
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57211_he_1.pdf הסיפור שמאחורי ספרי קה"ת] - בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}.
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75724 עבודת קה"ת ● מסמכים מרתקים בפרסום ראשון] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75724 עבודת קה"ת ● מסמכים מרתקים בפרסום ראשון] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75691 חשיפה: מי עמד מאחרי הוצאת ספר הערכים חב"ד?] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75691 חשיפה: מי עמד מאחרי הוצאת ספר הערכים חב"ד?] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75454 החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75454 החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55936 חברי הוועד מעניקים לרב מרדכי אליהו את חומש אור מנחם] {{אינפו}}.


{{770}}
{{770}}

גרסה מ־19:59, 11 בדצמבר 2021

ועד להפצת שיחות הינו מכון הוצאה לאור העוסק בעריכת, הדפסת והפצת שיחותיו המוגהות של הרבי ועריכת ספרים חדשים. הוועד הוקם בשנת תשכ"ז, ועד היום הוא פעיל בהפצת שיחות של הרבי. מנהלו כיום הוא הרב שניאור זלמן חאנין.

מכון זה, הוא הממונה הרשמי מטעם הרבי על הפצת ספרי חסידות חב"ד.

הקמת הוועד ומהותו

הרב זלמן חאנין ור' יונתן האקנר עמלים על תיקון מכונת דפוס של הוועד להפצת שיחות

הפצת שיחותיו של הרבי החלה כבר בסוף שנת תש"י, עוד קודם קבלת הנשיאות באופן רשמי[1], במטרה להפיץ את שיחותיו של הרבי בין החסידים ברחבי העולם ובכך לגרום לקהילות אנ"ש להכיר יותר את הרבי ולבקש ממנו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בין ראשי העוסקים בהפצת השיחות באותה תקופה היה הרב יואל כהן, שמאז ואילך עסק לאורך כל השנים בהעלאת דבריו של הרבי על גבי הכתב.

מצד הרבי, הגהת השיחות במסגרת 'לקוטי שיחות' החלה לראשונה לקראת חג השבועות תשי"ח. הרבי הסכים להגיה שיחה על מנת שיוכלו לחזור עליה בבתי כנסיות, במסגרת הקהלת קהילות. היוזמים היו צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית. בתחילה עבדו על השיחות ר' אוריאל צימר (חלקים א'-ב') ור' יואל כהן (חלקים ג'-ד').

בשנת תשכ"ז התמסדה העבודה באופן רשמי כאשר הרב בן ציון שם טוב קרא למספר בחורים וביקש מהם לקחת את האחריות על הפצת שיחותיו של הרבי. כאשר ניגש ר' בן-ציון למזכירו הראשי של הרבי ומנהל המרכז לענייני חינוך, הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב, הוא קיבל את הרעיון בחיוב, אך הבהיר לו שהיות ומדובר במוסד עצמאי שאינו שייך להוצאת הספרים קה"ת, לכן פעילותו לא תתוקצב על ידי המרכז לענייני חינוך שאחראי גם על הוצאת קה"ת. גם זכות הדפסת ארבעת הכרכים הראשונים של הלקוטי שיחות, שבעבר הודפסו על ידי צא"ח ניתנה אחר-כך לוועד שהוקם. כך גם רכישת השיחות היו במשרדי הוועד, ולא בחנות קה"ת.

כאשר הכניסו דוגמה לדף השער של החוברת לרבי, סימן הרבי להוסיף את סמל קה"ת על שער החוברת, ואף את השער המיוחד של הרבי. כלומר, למרות שהשיחות יצאו לאור על ידי הוועד להפצת שיחות, שהוא מוסד עצמאי, בכל זאת, הורה הרבי להשתמש בחותמת קה"ת [2].

ר' יואל כהן עמד בראש הועד עד שנת תשל"א.

הוצאה לאור

התוועדות ב-770 לרגל הדפסת מהדורה חדשה של ליקוטי תורה בשנת תשד"מ בהוראת הרבי

הוועד מחזיק בית דפוס המנוהל על ידי ר' משה שגלוב, במשך השנים בית הדפוס היה ממוקם יחד עם משרדי הוועד בבניין המשרדים הצמוד ל-770, אך בעקבות סכסוכים שהתעוררו אחרי ג' תמוז עבר הדפוס למקום אחר בשכונה.

בשנת תשל"ט הורה הרבי שהוועד יהיו אחראים על העבודה של הוצאת ספרי קה"ת לאור[3].

חברי הוועד

מנהל הוועד הוא הרב שניאור זלמן חאנין. בראש המערכת עומדים הרב נחמן שפירא והרב יעקב לייב אלטיין. חברי המערכת הינם הרב אלימלך צוויבל, הרב אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי, והרב חיים שלום דובער ליפסקר והרב שלום יעקבסאן. בכמה שנים גם עזרו הרב יוסף יצחק וילשנסקי, הרב יהודא לייב שפירא, הרב שניאור זלמן וילשנסקי, הרב אריה לייב קפלן, הרב דוד אולידורט.

הגהה של האידית היה על ידי ר' היישקע דובראווסקי.

הספרים העיקריים עליהם עבדו הוועד הינם ספרי הלקוטי שיחות. ספרי הליקוטי שיחות הודפסו בתחילה בתור 'ליקוט שבועי' ולאחר שהצטבר כמות של שיחות הראויים להוות ספר, הוציאם הוועד לאור. עריכת השיחות נעשתה על ידי הוועד, הוועד לקח שיחה שהרבי אמר (או כמה שיחות יחד) וערכם לשיחה אחת עם מראי מקומות והערות, לאחר שהרבי היה מגיה את השיחות היו השיחות יוצאות לאור ומתפרסמות.

תורמים מרכזיים

מראשי התורמים להדפסת הלקוטי שיחות ולשאר ספרי הועד להפצת שיחות.

  • הרב חיים אליעזר לפידות מארגנטינה.
  • הרב מאיר זאינץ מברזיל. שזכה לקירובים מיוחדים מהרבי בקשר לכך.
  • מר זאב הורביץ, מברזיל. שגם הוא זכה לקירובים מיוחדים על כך[4].

יש לציין שהרבי בעצמו גם הקדיש את הוצאת החוברות לזכות משפחתו מספר פעמים.

הספרים שבהוצאת הוועד

במהלך השנים, ערך הוועד ספרים רבים, מתוך שיחותיו המוגהות של הרבי. רשימת הספרים שבהוצאתם:

תהלים - תהילות מנחם

מלבד הספרים בלשון הקודש, יצאו על ידי הוועד מספר ספרים באנגלית, ביניהם: סיפורים על פרשת-השבוע ושיחות ומאמרים בעניני גאולה ומשיח.

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. ספר ימי בראשית, עמוד 222.
  2. במשך השנים זכו לכך מוסדות נוספים כמו 'ועד שיחות באנגלית', 'היכל מנחם' ועוד
  3. החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד.
  4. ההצעה המקורית של המוציא לאור קישור שטורעם
  5. חנוכה (3 כרכים), פורים (3 כרכים), ד' פרשיות (2 כרכים), סוכות, שמיני-עצרת וחודש אייר